פורום הריון ולידה (עמוד 936)

הרבה פעמים יש תגובות כאלו וזה לא אלרגיה או לא אלרגיה מסכנת חיים ואז ההנחיה לפעמים להמשיך לתת אבל בכל מקרה מצריך בירור

מתחת לגיל שנה הרבה מהאלרגנים יכולים לגרום לתגובה אלרגית וזה חולף אחרי גיל שנה

מתחילים מרופא ילדים

היא בת חצי שנה. אז פשוט לקבוע תור לרופא ילדים?

תגובות אלרגיות אצל הבן שלי נראו הרבה יותר גרוע.. לא הייתי ישר מסיקה שמעט אדמומיות סביב הפה זה מאלרגיה..

והיא גם בקבוצת סיכון כי יש לה סבוריאה/אטופיק..

ילדים עם אטופיק וסבוראה יש להם עור רגיש 

בכל מקרה לא לוקחים סיכונים ישלחו אותכם לבירור 

הבת שלי יש לה אטופיק והיא רגישה לבטנים

כשהיה לנו חשש שהבת שלנו עם אלרגיה לחלבי, האלרגולוג שלל את זה (מכל מיני סיבות) ואמר שיכול להיות שזה נגע לה בעור וזה מה שיצר את הפריחה באזור.

לק"י

בהתחלה טחינה עשתה לה אדמומיות ליד הפה. הפסקתי לתת לה וכשנתתי שוב היא עשתה לה פריחה בפנים, ולא רק מסביב לפה.

ואז אחרי תקופה עשינו תגרי מזון בבי"ח, וראו שרק כשזה נגע לה בעור נהיה לה אדום.

(בוודאות היתה רגישות בשלב מסויים, כי טיפת טחינה בפה לא יכולה לגעת בחצי פרצוף. אבל בהמשך זה עבר).

כבר אכלתי סרטים שהוא אלרגי, כי כל פעם שאכל הייתה לו אדמומיות כזו סביב הפה. אבל בבדיקת אלרגיה לא ראו משהו, ועכשיו אוכל רגיל🙃

כנראה זה באמת רגישות שעוברת עם הגיל. 

(וגם הבנתי שבאלרגיה אמיתית ומסכנת חיים יש תגובה חריפה יותר, הקאות ושלפוחיות... @מצטרפת למועדון )

כשלבן שלי הייתה תגובה אלרגית היא הייתה דווקא בבית החזה. ולא מסביב לפה.

ובאופן מיידי.

אז סביר שזה אלרגיה קלה

היו לי כאלה עם תגובות דומות בגיל קטן

לאפרסק או לחלבי 

לרוב אחרי גיל שנה זה מתאזן

היה לי ילד שכתינוק היה מקיא מחלבי ופורח גם

ועם ליחות

במשך הזמן הלך ופחת עד שנעלם

בכל מקרה מתגובה קלה חד פעמית לא היתי נלחצת בכלל

אל תתני לה בינתיים שוב

ואם גם אחרי גיל שנה זה חוזר או מחריף אז תפני לרופא להתיעץ

דווקא לפי מה שהבנתי, במקרה כזה עדיף להמשיך לחשוף לאלרגן, כדי שלא תתפתח אלרגיה חמורה.

אני לא רוצה לקחת אחריות,

אבל נראה לי שבמקומך הייתי ממשיכה ונותנת מעט, כשהיא לידי בהשגחה, ובעיתוי שאפשר מיד לרוץ למרפאה או להזמין אמבולנס אם צריך חלילה או אולי אפילו בתוך המרפאה אם שייך.

זו תגובה קלה מאוד,

ויכול להיות שזה יעבור מעצמו עם חשיפות נוספות.

אם חלילה זו אלרגיה חמורה, הפעם הבאה עשויה להיות מסוכנת.

@יעל מהדרום 

לק"י

לא לוקחת אחריות.

אבל כנראה שבמקרה הזה דוקא חשוב להמשיך לתת ולא לעשות הפסקה גדולה בין החשיפות. כדי למנוע התפתחות של אלרגיה.

לק"י

שבמקרה של אדמומיות מסביב לפה היא מנחה להמשיך לתת.

וכמו שמוריה אמרה, תור לאלרגולוג זה בדר"כ לעוד הרבה זמן, ובמקרים כאלה צריך הנחיות דחופות.

בעיה.

תמיד טוב שיהיה בבית על כל מקרה

תגובה אלרגית בעצם קורית רק בחשיפה שנייה והלאה

כך שאם פעם ראשונה לא בטוח שזה זה

זה הופיע ממש מייד?

ללחוץ ותוך כדי להרחיב את הרצועות 

מקווה שהובנתי 

אגב לגיל גדול יותר אני חושבת שמורידים את הריפוד הפנימי

אין שם עוד איפה למשוך

הסתכלתי בגב הכיסא 

משחררים אותה והרצועות גדלות, ככה זה בהרבה כסאות/ סלקלים

כמה שצריך

למשוך אותה זה להקטין.

לוחצים על הכפתור בחיבור של הרצועה הזו והכסא (לרוב בצבע בולט)

ואז למשוך את הרצועות כתפיים 

@oo 

ותסתכלו מאחורה.

יכול להיות שזה נתקע שם איפשהו.

עם כל האפשריות

https://agalease-baby.co.il/wp-content/uploads/2020/12/Annie-Kids-BS07-Colony-Hebrew-Arabic-Manual.pdf

זה לא עזר לי

גובה הרצועות והאורך שלהם. 

ככל שהילד יותר גדול מרימים את הרצועות כלפי מעלה ואז צריך פחות אורך.

גם לנו יש כסא שאם לוחצים בלמעלה של הכפתור זה מגדיל אבל רק קצת,

צריך לדחוף את הכפתור מלמטה קדימה כלפי מעלה ופנימה, ממש מרגישים את הפלסטיק זז הרבה, ורק אז אפשר למשוך

לחיצה שמשחררת כל פעם קצת ולחיצה שמשחררת כמה שמושכים.

שמושכים עד הסוף לא אמור להשאר רצועה עודפת מלמטה.

זה תלוי בכל מיני דברים.

עדיף לעשות בדיקת הריון עם שתן של בוקר שהוא מרוכז יותר.

כבר מחר בבוקר?

אבל לוקחת בחשבון שלא בטוח שהתוצעה תהיה חד משמעית 

מחר על הבוקר

אולי חם לו? קר לו? 

איך הוא בחילופי עונות בדרך כלל?

הוא גם לא מתלונן על חום או קור (רק הוא רוצה שהשמיכה תהיה לו מסודרת...)

צורך ללכת לשירותים?

תולעים? 

חוסר ברזל?

אולי חלום רע או משהו שמפחיד/ מדאיג אותו ומונע ממנו להירדם חזרה בקלות?

אכן רוב הפעמים אנחנו מזכירים לו ללכת לשירותים והוא הולך.

תולעים לא נראה לי.

חוסר ברזל איך בודקים? יש מצב שחסר לו וזה משפיע גם על הגובה?

והחלומות שלו כאלו מתוקים... הוא מספר בבוקר

אני מכירה שחוסר ברזל משפיע על שינה אצל מבוגרים אז הנחתי שיכול להיות שגם אצל ילדים, אפשר לבקש מהרופא ספירת דם. ואני לא יודעת בקשר לגובה 😅

ובקשר לתולעים לפעמים הם לא מתלוננים שמציק להם אלא הם סתם מתעוררים כמה פעמים ברצף

אצלי אחד הילדים היה מתעורר מרעב..

לגבי הגובה שללתם צליאק?

בתקווה שהוא רופא טוב 😏

תודה גם ל @מומו100 

יש דברים ממש בזול, הרוב מחירים ממש סטנדרטיים.

אצלנו היו גם תורים ממש ארוכים....האמת שלא נראלי שווה את המאמץ אלא אם כן זה ממש קרוב אלייך. לקנייה גדולה זה ממש לא משתלם, רק אם את רוצה דברים שאת יודעת שהם במבצעים...

לא הכל זול, יש ויש... 

לא יודעת לגבי הכשרויות אבל הוא קמה שם הרבה דברים 

הכי טוב אם את מכירה אנשים.... אבל כן, צריך הרבה סייעתי דשמיא😅

בדיוק ככה , בלתי נסבל , עזבי שהכל יקר אבל בקושי יש דירות 😭😭😭מיואשת 

כשבפעם הראשונה שהלכתי לראות דירה זה היה עם עוד כמה זוגות ונכנסנו ממש אחד אחרי השני

בעל הדירה בוחר את מי לקחת כשוכר

המצב בארץ של הנדלן זוועה, פשוט זוועה.

מאחלת לך שתמצאו בקרוב דירה שתהיה לכם טובה ונוחה ושפויה ❤️

והמחירים בשמיים!!

וזה באמת הרבההה סיעתא דישמיא..

יכולה לספר שכשאנחנו חיפשנו ראינו דירה שממש התאימה למה שחיפשנו ובעלי הבית אמרו לנו כשרצינו לסגור שמישהו אחר סגר (בדיעבד התברר לנו שהם פשוט לא רצו אותנו, כנראה בגלל שאנחנו אברכים.. אפרופו השרשור של @אמא טובה---דיה! אם אני זוכרת נכון)

אמרתי לבעלי שלא נורא, וכנראה הקב"ה מסדר לנו משהו אחר ובאמת יום אחכ ראיתי פרסום לדירה מעט זולה יותר, הלכנו לראות אותה, על המקום כבר אמרנו לבעל הבית שנשמח להתקדם וב"ה אנחנו גרים בה כבר כמעט שנתיים עם חוזה לעוד שנתיים קדימה, בעל בית מקסיייםם וממש אחלה דירה. 

אז לגמרי להתפלל על זה והקב"ה כבר יכוון

ובפן המעשי- להיות על זה. להכנס כמה פעמים ביום ליד2 (אפשר גם לכוון באתר התראה כשעולה דירה חדשה שעומדת בקריטריונים שאת בוחרת), להתקשר מייד כשאת רואה מודעה רלוונטית, ללכת לבדוק כמה שיותר מהר.. 

זה קצת מבאס אבל זה במידה מסויימת "לעבוד" בזה תקופה קצרה שאחריה בעז"ה יהיה לכם שקט נפשי

הבעיה שבעלי גם לומד גם עובד ב2 עבודות שיהיה בריא

הוא בעייתי אז לפעמים אני צריכה לג׳נגל עם הקטן וללכת לראןת לבד 

אבל לגמרייי צריך לעבוד בזה

ולהאמין גם שבעז״ה ה׳ ישלח לנו בדיוק מה שמתאים 

כמו שהיה בדירה הקודמת שהתאימה בזמנו אבל ב״ה גדלים 

אצלנו יש יותר היצע מביקוש

נעבור לגור לידך חחח

והחלטתי שכדי לא להשתגע בעבודה אני כן רוצה להיות חלק מכולם

אבל עם תנאים מאודדד ברורים שאם מישהו עובר עליהם אני מעירה לו באותו רגע, מול כולם, בלי להתבייש ובלי להתפשר.

בשניה שאני מרגישה שהשיחה הולכת לכיוון שלא מתאים לי - אני אומרת - תודה, לא מתאים לי לאן שהשיחה הזאת הולכת, להתראות. וקמה והולכת, או לחלופין אם זה ליד המקום שאני יושבת בו אז אומרת - תעבירו את השיחה למקום אחר או תסיימו אותה תודה.

הם לפעמים לא שמים לב ומתקרבים אליי מדיי פיזית - אני ישר אומרת - לא נוח לי, תזוז בבקשה.

אני ככ ההפך מזה. אפילו כשקורה משהו עם הילדים שלי אני ממש צריכה להתגבר על עצמי בשביל להעיר..

אז עלי?! לא רואה את זה קורה

אבל אולי אני צריכה לעבוד על הנקודה הזו! תודה!

גם מקצועית.. כי בסוף לומדים אחד מהשני והתקדמתי המון מללמוד מאחרים - ולכן גם התקדמתי בתפקידים.. 

ואני ממש לא מגיעה לאף מצב שלא נעים לי בו או שלדעתי לא מכבד או לא מכובד.. 

מצד שני - יודעת ששאר האנשים כן.. הם מדברים לפעמים על דברים שאני לא רוצה לשמוע ואני מבינה שאלה החיים שלהם ומותר להם.. פשוט לא רוצה להיות חלק מזה.. אבל יש מספיק שיחות אחרות שאני כן חלק מהן.

ובסוף, הרבה מהאנשים שם הם בדיוק כמוני - מתעניינים איך אני משלבת קריירה ומשפחה - כי גם להם יש ילדים. תוהים מה אני עושה עם הילדה בשבתות, כי עד שהכירו אותי היו בטוחים שזה לא אפשרי שבת עם ילדים בלי רכב.. 

אני מרגישה שאני מאוד מנגישה להם את הדת - ואלו אנשים שהכי רחוקים מזה שיש.. 

תודה על מה שכתבת!!

בריחוק המכוון שאת יוצרת. וזה באמת יכול להיות קשה! במיוחד אם הסביבה לגמרי גברית. אבל זה נכון. לדבר על ענייני עבודה, הכי קורקטי.

אבל אם הסביבה לגמרי לגמרי גברית זה נשמע לי ממש קשה... אפילו סיבה לחפש מקום אחר. חברה בעבודה זה די חיוני בעיניי. נניח עובדת מגיעה אחרי לילה ללא שינה כי ילד היה חולה - היא לא רוצה לשתף ו"לבכות" לגבר כי זה שיתוף פרט, שלא קשור לעבודה, אבל קשה לה בלי האפשרות להתמסכן קצת ולהצדיק בפני מישהי את העייפות שלה... באסה

יש עוד בנות בסביבה, פשוט לא עובדות בתפקידים שמקבילין אלי וגם רוב השבוע אני עובדת מהבית.

אז אני הכי מרגישה את זה בישיבות שהן רק עם גברים ובשיחות של אחד על אחד כשנעזרים/ מתייעצים אחד עם השני.

נגיד אפילו לקחת יום חופש ולא להגיד את הסיבה כי מרגיש לי פחוצ מתאים לשתף גבר בזה (לא צריך להיות משהו מידי אישי) הופך את היום חופש להרבה יותר רשמי...

ותודה על החיזוקים! זה לגמרי עוזר

לא מביטה בעיניים יותר משנייה או שתיים

לא נחמדה-

עניינית.

אני קצת בוסית שלו אז כן מפרגנת מידי פעם.

כנראה זה גם תלוי בסוג העבודה

לשים גבולות. לדעת איפה הגבול שלך ולשמור עליו.

אנשים נוטים מאוד לכבד את זה.

מהם הגבולות שלך? מנסה להבין כמה רחוק ללכת

לאורך כל השנים עובדת עם גברים ואין לי כללים מיוחדים איתם, שומרת נגיעה וזהו.

לא ממש מבינה את כל העיסוק בזה סביב נושא הדתי והצניעות, מעולם לא הרגשתי שזה פוגע במשהו כשאני מדברת איתם או צוחקת איתם. כל גבר נורמטיבי יודע לכבד נשים ובפרט דתיות, לשאול מה מתאים ומה לא.

תמיד יחס מכבד, לרוב ענייני, אבל בהחלט יש זמנים של סמול טוק, יוצאים לצהריים יחד לפעמים.

לא יוצאת איתם לדרינק נייט וכזה, אבל במסגרת העבודה כן יוצרת קשרים חברתיים במטרה שיהיה נעים לעבוד יחד.

מעולם לא נתקלתי בשיחה שעברה את הגבול.

אנשים מכבדים. רואים דתייה, אמא לילדים הם מעצמם לא יריצו בדיחות גסות.

אבל כן שיחות חולין מתוך נימוס ואנושיות.

מסייגת שאני לרוב עובדת מול ההנהלה הבכירה של החברה אז ברור שהיחס ענייני, אבל חשוב לי מבחינת התפקיד להיות מעורבת בכל מה שקורה בשאר המחלקות ולהיות מחוברת לשטח, אבל בלי קשר לא רואה בעיה לשאול איך היה החג, אצל מי הייתם, לאיזה לקוח טסת, האם הילדים הלכו למדורות וסתם שאלות שלא באמת מפתחות איזה שיח עמוק.

חוץ מזה כשצריך- אני כן יכולה לפתח שיחה עמוקה יותר אבל זה אני אעשה רק אם יש צורך קונקרטי בכל מקרה, אני לא אבזבז לי ולעוד מישהו חצי שעה בחיים אם זה סתם.

בזה שאני לפעמים נעזרת או בעמדה "החלשה" יותר כי אני כזו באופי שלי.

אם הייתי מגיעה החזקה והיודעת יכול להיות שזה היה אחרת והייתי מרגישה משהו אחר בסמול טוק או בארוחת צהריים.

תודה על מה שכתבת! 

ואם זה עניין של הגדרת תפקיד שאת ג'וניור והם בעלי ניסיון רב יותר משלך,

אז זה בסדר להיעזר. לא צריך להתחנף או לצחקק כדי לזכות באהדה שלהם- אפשר גם להעריך ולהוקיר את העזרה בצורה בוגרת וראויה ולא שטחית.

אני חושבת שמי שבוחרת להסתגר בד' אמותיה, אז כן מפספסת הזדמנויות שאנשים יכולים לפתח את המיומנויות שלה, אבל זה הכל בחירה בחיים.

בסוף לא כל החיים נשארים ג'וניור.

אם לא מדובר בתפקיד התחלתי- אז אפשר כבר עכשיו לתרגל עמידה נחושה, עקבית, שמצד אחד משרה אווירה נעימה ואפילו קלילה ונעימה ומצד שני לא יורדת למקומות נמוכים.

סתם דוגמה שלחתי לבעלי איזה מם בהקשר למבצע בעזה שפורסם שהחוסר תגובה (בהתחלה) של הגיהאד זה כמו אשה ששותקת ושותקת או משהו כזה,

אז הוא שלח בקבוצה של המחלקה שלהם אז חלק ענו בסמיילי צוחק.

אז גם אם הוא היה מספר את הבדיחה פנים מול פנים וזה הצחיק מישהי אפשר לענות חח חמוד ולהתקדם הלאה.

יש בצרות בהייטק למשל מלא בדיחות מצחיקות אז כן זה עוזר להקליל את האווירה אבל לא יורד למקומות לא נעימים, ואם מישהו כן מספר בדיחה לא מתאימה אפשר להגיב בנעימות "פחות התחברתי" או ככשואלים אותי אם ראיתי את הפרק החדש של משחקי הכס אז אני עונה שזה בהחלט בטו דו ליסט אבל אולי כדאי שאראה קודם את הפרק הראשון. (משום מה זה תמד מפתיע אותם מחדש שאני לא עוקבת אדוקה) לא צריך לפחד לייבש, אפשר לענות בכנות וביטחון אבל גם לא לקטול אבל כן להיזהר ממוקשים.

בסוף זה עניין של טאקט והרגשה אישית.

אגב הדילמה שאת מציגה ממש נפוצה גם בקשר נשים חילוניות בהייטק שעובדות עם סביבה גברית מובהקת. יכול להיות שיותר יעזור לך לנרמל את המצב שלך עם אשה חילונית יחידה בצוות פיתוח גדול, מאשר פה עם נשים דתיות אבל בתפקידים שונים עם וותק שונה ותרבות ארגונית שונה. יש כמה קבוצות בפייסבוק עם תמיכה חזקה בסיטואציות כאלו.

למשל מישהי מתארת שהיא אומרת משהו על פגישה קרבה ואחד הבחורים עונה נראה לי התבלבלת, אחרי דקה מגיע גבר ואומר משהו על אותה פגישה אז מיד הבחור השני עונה לו וואלה נכון, שכחתי מזה. כאילו מול אשה אין מצב שהוא טועה, מן הסן שהיא הטועה אבל מול גבר ייתכן והוא טועה.

וגם לא דומה מי שעובדת בירושלים או בפריפריה למי שעובדת בתל אביב ובמרכז.

בקיצור יש מלא ניואנסים שאולי קשה להבין משרשור בפורום אבל מה שאני רוצה להגיד זה שאפשר להיות דתיה ולשמור על אווירה מתאימה בסביבה גברית חילונית גם בלי להסתגר.

אם יש קשיים נקודתיים בדרך אפשר לפתח מיומנות איך להתגבר עליהם.

ברור שיותר קל וטבעי להסתדר עם מי שהכי דומה לך- שזה מן הסתם נשים דתיות, אבל אפשר להסתדר גם עם אנשים ששונים מאיתנו, אחרי שהסטיגמות קצת מיטשטשות מגלים שבעצם גם גברים חילונים מאוד דומים לנו. גם הם מתמודדים עם חופשים ארוכים מדי של הילדים, עם יוקר המחיה, עם בעיות משפחתולוגיות סבוכות או בדילמות כאלו ואחרות שבסה"כ מאוד אנושיות.

גברים נשים, חרדים דתיים חילונים.

לא עובדת מקרוב עם אף גבר.

כן יש יחסים ענייניים.

נוצרים גם קצת קשרים מעבר לעבודה - אבל לא במסגרת של אחד על אחד אלא במסגרת קבוצתית - יוצא לדבר על משפחה, ילדים וכאלה.. אבל כמה אנשים יחד ולרוב יש איתי עוד נשים בשיחות האלה ומיעוט גברים.

באירועים חברתיים מטעם העבודה משתדלת להיות יותר במחיצת הנשים.

לא יוצא לי לנהל שיחות אחד על אחד עם גברים בעניינים שמעבר לעבודה.

גם בענייני עבודה - אם צריכה לשבת עם מישהו אחד על אחד מקפידה שהשיחה תתנהל במרחב ציבורי של חלל העבודה ובצורה מאוד לא אישית.

שיש די הרבה אחד על אחד..

תודה שכתבת, תמיד אוהבת לקרוא אותך!

אבל לא כמוך, יחידה בצוות.

תמיד עבדתי בסביבה כזו

אני רואה שמכבדים אותי בגלל הנראות, מרגישים גם בשיח

שומרת על אדיבות ולא נמנעת לגמרי מלשוחח כי באמת זה יכול להתפרש כאנטיפתיות, אני לא עובדת במדרשייה לבנות, אבל לא יוצרת קשרים אישיים חלילה

ולא הולכת למסיבות או פעילויות מעורבות כי זו סביבה חילונית ואני מעדיפה להימנע 

כי אני פשוט לא כזו באופי

(יצא לי לשמוע על נשים שביקשו מהגברים בחדר לקרוא להם גב' כהן, כלומר לא להשתמש בשם הפרטי שלהן...)

ואגב, איך את אומרת להם שאת לא מגיעה לאירוע? זה עולה כל פעם או שהבהרת פעם אחת וזהו?

כל השאר בסבבה עם כולם בלי הבדל..

רגשית אני יותר אתחבר לבנות, ואתעניין בשלומם מה שלא אתעניין בשלום גבר וזהו..

מדברים עם כולם, מכבדים את כולם..

רק חייבת להגיד לתגובות כאן שאומרות שלא נתקלו ביחס לא מכבד, או שמכבדים בגלל נראות.

זה לא בהכרח קשור, אנשים שיודעים לכבד אחרים, יכבדו אנשים אחרים בלי קשר לדת. 

ואנשים שלא יודעים לכבד, לא יכבדו גם אם הם דתיים.

מה שאני מנסה להעביר, זה שלא תמיד זה קשור להתנהלות שלנו. כמובן שחשוב להגדיר לעצמנו גבולות.

אבל יצא לי להתקל באנשים (דתיים לגמרי) שלא כיבדו, ממש בלי קשר לאיך שאני התנהלתי.

אז לצד החשיבות שכל אחת תגדיר לעצמה כללים שמתאימים *לה*, זה לא תמיד מה שישפיע על איך הסביבה תתייחס. ואם החלטתם למשל שבשביל יחסי עבודה אתן כן מנהלות סמול טוק למשל, אם מישהו מתנהג בצורה לא מכובדת או חוצה גבול, זה לא בגלל שאתן איפשרתן את זה. אלא כי הוא אדם שלא יודע לכבד.

קצת הסתבכתי, אבל חשוב לי להדגיש את הנקודה הזו, כי יש מנעד רחב של התנהגות לגיטימית במקומות עבודה, אבל זה שאת מאפשרת לעצמך משהו לגיטימי, לא אומר שאת אשמה אם מאיזושהי סיבה את נתקלת במישהו שלא מכבד.

וגם אם תציבי את הגבולות הכי ברורים, עדיין יכול להיות מישהו שיתנהג בצורה לא מכבדת

יש הבדל בין סמול טוק ברמה של דקת שיחה בפינת קפה לבין סמול טוק של צחוקים ומחמאות..

ואת זאת שמגדירה מה את מאפשרת ומה לא.

אני תמיד מקפידה לומר בוקר טוב לולם, אבלי מוודאי שזה לא יתפרש כאישי, עם נשים בצוות (גם חיווניות לגמרי) כן יוצא לי לשוחח על ענייני בית ומשפחה, ויצא גם שיחות אשיות ממש, עם גברים לא. מקסימום שיחה אגבית מהסוג של איפה הייתם בחג באופן סתמי וכללי.. 

קשה לשים את הגבול, במיוחד אם אלו לא שני עובדים במעמד שווה. אלא את זו שבדרגה נמוכה יותר.

אז לצד החשיבות של גבולות, אני רוצה לנקות את עניין האשמה

ומצד שני תמיד צריך לשים את הגבולות כמה שלבים אחורה.. בדיוק כדי להמנע ממצבים כאלה..

מפרשת את זה כאשמה. 

זו חוויה סובייקטיבית שלי

אני דתייה עם נראות חרדית לעומת נשים אחרות שלא נראות כמוני ולא משדרות ריחוק כמוני, והיחס הוא אכן שונה

לא באתי להאשים אף אחת, סתם שיתוף בעלמא.

לא האשמה שלך.

פשוט יש מנעד עבור התנהגות מקובלת בעבודה. הטווח הוא בערך בין מה שאת תיארת לבין מה שאמאשוני תיארה. ובטווח הזה אני חושבת שלגיטימי לבחור מה שמתאים.

ויחד עם זאת, צריך לדעת שלפעמים נפגשים באנשים שלא מכבדים. נקודה. בלי קשר לגבולות שאנחנו שמות. ואז חשוב שגם אם בחרנו "לאפשר" יותר בעבודה, זה לא אשמתנו שיש אנשים שלא יודעים לכבד. 

ובמקומות שבהם כולם אותו דבר, זה אפילו יותר קשה להבחין. והתנהגות לא מתאימה יכולה להיות גם בחברה הדתית לצערנו

לאנשים שלא מכבדים, אפשר לומר להם חד וחלק ׳זה לא מתאים לי׳ גם לבוסים, גם לאנשים בכירים. זה לא ענין של אשמה אלא לא לפחד להגיב, בנימוס ואסרטיביות.

אני אישית שמה גבולות כי אני לא ככ מסוגלת להגיד לא חד משמעית. ולכן שמה גבולות יותר רחוק

 הנראות שלי עוזרת מאד. ואני כן עם דיסטנס

( עכשיו עובדת בסביבה של בנות. אבל בעבר ככה עשיתי במקום עבודה חילוני לחלוטין. כיבדו אותי מאוד על זה)

אני נחמדה אבל עניינית

מדברת אך ורק על העבודה.

היות ואני בתחום שיש בו פתיחות נפשית ורגשית,

גם למדתי בדרך הקשה (כתבתי על זה מזמן ולא בא לי לחזור לחוויה הזא... סיטואציה שבה הצד השני תפס את היחסים אחרת לגמרי ממני, והוא היה נשוי, והסביבה האירה את עיני כי כל כך לא שמתי לב (אני הייתי רווקה!), ומאז למדתי לקחת את האחריות על החלק שלי בסיטואציה).

וגם למדתי איך לעבוד היטב יחד, כולל חשיבה משותפץ רגשית, ועדיין לשמור על קונקרטיות.

זה פנימי בהחלטה פנימית, בהרגשה פנימית שאני עניינית ולא גולשת/לא מחפשת מהקשר משהו מלבד עבודה.

ולהגיד שאנחנו נשים נשואות, לא יודעת.

גם לאישה נשואה יש צרכים רגשיים, גם כשאתה אישה נדואה לצד השני יש צרכים רגשיים

והם לא תמיד מודעים.

פתחתן לי את הראש ועזרתן לי מאוד!! מעריכה ממש כל הודעה!

אבל קיבלתי ונופר, שדורש יותר מנות כדי להעלות את הברזל. הייתי בערך בשבוע שלך כשהתחלתי לקבל את העירויים (עם אותו המוגלובין) וזהמוגלובין בקושי עלה עד הלידה...

לכן במצבך אני חושבצ שבאמת עדיף לקבל את הפריג'נקט, שמעלה מהר יותר לפי מה שהבנתי. אולי עדיף לך ללכת לקבל אותו באשפוז יום בבית חולים, כדי שיוכלו לטפל בך במקרה הצורך חלילה. (אני קיבלתי באשפוז יום את העירוי הראשון של הוונופר אפילו...)

כמה פעמים בשבוע ולמשך כמה שבועות לקחת את הונופר( אם אפשר לשאול) 

(וכמה זמן כל מנה)

כל פעם לקחה בערך חצי שעה. הפעם הראשונה (שהייתה בהיריון אחר בכלל) הייתה בערך שעה, כי נתנו בטפטוף איטי יותר.

ונופר. לקחתי את הפרינג'קט כי לא היה לי כוח ללכת כמה פעמים למרפאה והייתי מאוד מרוצה. 

ופעם הראשונה עשית באשפוז יום או במרפאה של קופ״ח?

עשיתי את זה במרפאה של הקופ"ח. הייתי צריכה לקנות את הברזל בבית המרקחת בעצמי. 

העירוי האיטי זה לא כמה זמן לוקח לטפטף לוריד, אלא שזה מתחלק למנות (אני קבלתי עשר) ואסור יותר מפעמיים בשבוע ולא תמיד יש תורים,

וגם לוקח חודש מסוף המהה האחרונה ועד שההשפעה מגיעה לשיא.

אם תלדי קצת מוקדם מהתאריך את לא תספיקי להעלות מספיק את הברזל.

חבל לקחת סכון, קחי את הפרינגקט.

תופעות לוואי בהסתברות נמוכה יש לכל תרופה.

כרגע ההמוגלובין הנמוך שלך זה מה שבאמת מסוכן.

שהרופא משפחה שלי, (שהוא רופא מאוד ותיק ומנהל מחלקה בבית חולים) אמר לי שהעירוי הזה יכול להיות מסוכן כי הוא מהיר מאוד..

וזה מה שמפחיד אותי וגורם לי לחפש אלטרנטיבה אחרת

הרופא משפחה שדיברתי איתו אמר שהוא מכיר את האמירה שזה מסוכן והוא לא מסכים איתה.

האם הרופא משפחה אמר שזה יכול להיות מסוכן על סמך נתונים אישיים?

וסליחה שאני אומרת אבל איפה הוא היה עד עכשיו?

אם היה שולח אותך לבדיקות וטיפול קודם לא היית צריכה להגיע לשבוע מתקדם עם המוגלובין כזה נמוך.

הרופא צריך לתת לך את האטרנטיבות והסיכויים והסיכונים בכל בחירה, לא להפחיד ולתת לך לחפש מידע באינטרנט.

בכל מקרה מה שהכי חשוב שתתחילי לקבל משהו בימים הקרובים.

לגבי המשך ההריון, זה ממש משתנה. 

אף אחת לא תגיד לך משהו חד משמעי.

לדעתי אם לוחץ וכואב לך זאת סיבה מספיקה בשביל לקנות חזיות חדשות. 

את לא צריכה לסבול 3 חודשים כי אולי אחריהם תצטרכי לקנות שוב חדש. 

כל דבר בעיתו ובזמנו, עכשיו יש צורך? תקני. 

אגב, את יכולה לקנות חזיות הנקה כבר מעכשיו ואולי הם יוכלו לשמש אותך בהמשך. ככה לא תרגישי שאת סתם קונה.

ואותו דבר עם החזיה לוחץ בטירוף  

וגם העיניין שלספר עוד לא מספיק מרגיש לי בנח לספר 

ורואים עליי כבר יחסית 

בעלי צוחק שאני לא מספרת כי הוא אומר שמה יש לי להסתיר כבר רואים

...

ואני מרגישה שזה עוד שלב מוקדם 

היום המזכירה אמרה לי במשרד 

מתי אני  חושבת לספר למנהל 

ואמרתי לה שממש מתכננת רק שיש לי עם זה באג 

ממש קשה לי הריון הזה לספר 

גם בשבת חברה עקצה אותי 

שלמה אני לא מספרת 

וברור שרואים.... .

ואז זה יכול להיות טוב גם לעכשיו וגם לאחרי הלידה. וזה טיפה מתרחב עם הגוף.. 

מאחרי השקיפות אני מתחילה לספר בלי באמת לחשוב למי. למי שפוגשת מספרת. אני לא מרגישה טוב מההתחלה וההסתרה קשה לי יותר מלספר. 

(ועד השקיפות מספרת למי שלר יהיה לי אכפת לספר אם יפול. וקרה לי. )

יש להן פס עבה כזה מתחת לחזה

ממליצה 

בד פשוט שמתחבר לקליפסים של החזיה.

אולי שווה לך כבר ללכת ע חזיות הנקה כי הן בלי ברזלים

וזה טוב גם להריון 

למה את לא מספרת?

אני קניתי שלוש פעמים במהלך ההריון בשלוש מידות שונות... בפעם השניה והשלישית קניתי כבר חזיות הנקה. בסוף ההריון ותחילת ההנקה השתמשתי בחזיות האחרונות (הכי גדולות) אבל בהמשך ההנקה ברגע דמשק החלב התאזן הן היו גדולות עלי ועברתי לאלה של אמצע ההריון. אז ממש ממליצה לך לקנות חזיות הנקה בכל מקרה, אפשר להשתמש בהן בכיף גם אם לא מניקים...

אני קניתי מארזים של שלישיות מנקסט. היו ממש זולים שלוש ב130 או משהו כזה, זה היה לפני שנתיים...

את הרצועה עם הקליפסים האלה שסוגרים את החזיה, את מחברת את זה לרצועה של החזיה שלך וסוגרת איך שנוח לך.. אם זה לוחץ בקדימה הייתי ממליצה לקנות חזית ספפורט עם הקליפס מאחורה.. 

הייתי חייבת לקנות חזיה בסוף רביעי ובסוף שביעי, מאמצע תשיעי הלכתי עם חזית הנקה בלי ברזליל

מהרגע הראשון החזה גדל וככה כל ההריון (יותר מהבטן) ובהנקה עוד קצת עד שנעצר ב"ה.

זה נהיה נורא כבד ולוחץ ובלתי נסבל ללבוש חזיות רגילות וגם ככה הכל לוחץ לי בצלעות אז קניתי חדשות ועברתי לחזיות ספורט ואז חזיות הנקה.

אל תסבלי

אם צריך אפשר לחבר גם 2. 

בפריפריה התנחלות ומקומות של דתיים יהיה הרבה יותר נמוך מאשר במרכז ומקומות של חילונים..

אצלנו מישהי אמרה שהיא לוקצת 30 לשעה (בגיל תיכון) לחלק זה היה נשמע סביר בהחלט וחלק אמרו שהיא נסחפה לגמרי

@חגהבגה החיפאית - אולי היא מכירה מחירים שם..

ביישוב.

לוקחת 12 ש"ח על ילדים ישנים ו 15 על ילדים ערים.

היא בדיוק מתלבטת האם להעלות ל 15 ו 20 בהתאמה..

זוכרת כשהייתי ילדה והיינו לוקחות בגיל מסוים עשר, בגיל מסוים 12 ובגיל מסוים 15

מאז לא שמעתי על מחירים כאלה עד עכשיו

תלמידות שלי לוקחות במינימום 25 לשעה והן בנות 15.

הכי טוב שתשאלי שכנות בסביבתך או בקבוצה אזורית, אם יש.

רק הם מוכרים את המותג של לייף

השני בשקל

אח''כ כבר שמתי פדים עבים.

בכל חבילה יש 8-10 תחתונים, ולא החלפתי כל פעם את התחתונים, אלא רק את הפדים הגדולים של הבית חולים ששמתי בפנים. רק אם התלכלך ובסוף יום- זרקתי. 

אם ישאר אמסור לחברה שצריכה ללדת חודש אחרי

לא ניסיתי את קוטקס, רק לייף, ולי הם היו ממש טובים ונוחים! גם ישבו לי נעים על הבטן. (הייתי אחרי ניתוח וזה היה לי נוח עםהצלקת. אח"כ תחתונים רגילים, שישבו נמוך יותר היו לי פחות נעימים)

הם קצת פחות אבל לי אישית היה שווה החיסכון בכסף

אבל לא השתמשתי בקוטקס אז אין לי למה להשוות

כנראה זה ראיית המנהרה. הם רואים יותר מדי אנשים ביום

שחוקים

ולא לימדו אותם את זה

אם זה מנחם אותך אז הבנתי שמלמדים את הרופאים החדשים חמלה מהי. ולא בצחוק. זה חלק מתכנית הלימוד ממה שראיתי

חיבוק

אתן אנקודה ממש קטנה

מגיעה לרופאת נשים אחרי ציפיה ארוכה להריון ו-2 הפלות רצופות

היא מבקשת שאלך להתארגן מאחורי הוילון

בעלי עומד לצידי 

היא מגיעה רואה את בעלי עומד לידי

ואומרת בקצת עצבים 

אני לא מבינה למה בעלך צריך לעמוד לידך

זה לא שאנחנו הולכים לראות פה תינוק..

לא הבנתי את רוצה עוד קצת מלח שיהיה לך לפזר?

חיבוק יקירתי

בס״ד

חיבוק גדול גדול גדול לך על החוויה הנוראית הזאת!!!!

באלי לבוא אליה בעצמ ולהגיד לה בדיוק מה אינ חושבתתתתת

דחוף להתלונן

אמאאאא אמאאאא לא יכולה לשמוע את זה 

הכי הזוי ששמעתי עד היום

ואם יש לך כוחות תתלונני עליה, זה מעבר לחוסר נחמדות.

ואת בכל מקרה זכאית שיהיה איתך אדם נוסף בבדיקה,לא משנה מה היא, ומה הסיבה לבדיקה.  

תתלונני.

אני עברתי חויה נוראית שהפלתי עם רופאת נשים .. בעלי התקשר להתלונן. ולא האמין למשמע אזניו איזה אנשים רעים יש.

אני בכיתי בלי הפסקה גם כי מת לי העובר וגם כי צרחו עלי על לא עוול בכפי.

לא אשכח אותו מתקשר וצועק בחירפון ואומר: עכשיו אני עובר קופה. ככה רופאת נשים מתנפלת על אישה שצריכה לעבור הפלה.? הוא צרח עליהם. ואני ברקע בוכה 

חתיכת כפרת עונות וחובה לדעתי להתלונן. 

פשוט מכירים את הסיפור. הזה אנשים...

לא רוצה שיזהו

זה מפתיע אותי ממש

אני גם עם סיפור של הפלות

ונתקלתי ברופאים מדהימים

מאחלת לך שליחים טובים

כל כך חשוב

איזה חוסר רגישות

חיבוק

איזה קשה . התנהגות רעה

תלכי להתלונן , מזעזע 

חוץ מזה שזה גם תלוי אופי

ודוקא במקצוע הזה שצריך המון אמפטיה זה לא תמיד נמצא לצערינו

אבל יש גם רופאים מדהימים ואנושיים

אפילו קצת לא נעימה. 

מכירה המון רופאים מדהימים!! וגם כאלה פחות

ומסכימה עם מי שכתבה שיש שחיקה

רב מי שהלך ללמוד רפואה עושה את זה כי הוא רוצה לעזור ולהיטיב עם אנשים...

כדאי לחפש את הנעימים והמקצועיים, יש הרבה כאלה ואז ללכת רק אליהם.

זה באמת היה כ"כ לא נעים...

איך היא?

לא ידעתי שיש חיקוי...

מעולה

וחבל שלא נותנים לי אחוזים

משווקת לכל החברות וכו' וכולן חוזרות מרוצות ומודות

לפחות כשנה...

(התקופה ששאבתי בפעמים קודמות.)

ועד כמה היא שקטה? מהירה?

עד עכשיו היתה לי אמדה דו"צ, בדר"כ שאבתי 2 בקבוקים של 120 בעשרים דקות.

יודעת שזה תלוי כל אחת, אבל יש מהירות יותר ופחות...

בגלל שאני מוגבלת בזמן ההפסקה שלי בעבודה זה חשוב לי.

תודה ענקית.

מבחינת כמויות

(הכמויות שלי היו קטנות, אבל זה לא קשור למשאבה.

עברתי מאמדה פינס לביאמבה ולא היה הבדל)

ממש נוחה

שיפור מטורף באיכות חיים מבחינת זה שהידיים משוחררות ולא כבולים לחוט

במיוחד אם שואבים כמה פעמים ביום..

מה ההבדל?

אין לי מושג במה זה מתבטא

את יכולה לבדוק באתר שלהם

הפרו יותר משתלבת (פחות בולטת מתחת לביגוד)

המיכל שלה יותר קטן 150 במקום 180

אבל ניתן לסגור אותו לאחסן בו

אני השתמשתי ברגילה.

 למשך כמעט שנה, פעם-פעמיים ביום.

לדעתי מעולה לכולן

אולי לא למורות-

יכול להיות שייש מהירות ממנה אבל אפשר לעבוד איתה

אני שאבתי תוך כדי פגישות וישיבות צוות

פשוט עדכנתי לפני (כמובן לא בישיבות עם צוות גברי)

עד עכשיו רק עליה ראיתי שהיא מתאימה מתחת לגיל שנתיים. 

והיא מגיעה עם אצבעון אז לא צריך לקנות בנפרד

אני בשלב הזה הייתי מצחצחת לה פעם ביום במקלחת

שבת שלום!

צריך 1000 מהחומר הפעיל שכחתי את שמו

בפועל אין כאלה אז לוקחיםאת הכי קרוב, נראלי 900

זה משחות שכתוב עליהם בדרך כלל מגיל שנתיים כי פעם ההנחיות היו אחרות

עד גיל שנתיים שמים כמות של גרגיר אורז בוקר וערב

וואי נהיה סיוטלכתוב פה הודעותתתל

לק"י

אצל הילדה הקודמת באמת אמרו לי מהשן הראשונה.

אין לי מושג מה נכון...אני בלאו הכי לא מקפידה על צחצוח שיניים עם הקטנים.

ויש מברשות שיניים רכות כאלה שמתלבשות על האצבע להתחלה

שיניים של נובי

איך מצחצחים להם שיניים בלי שהם ינשכו לי את האצבע?? מרגישה שאני נכנסת ללוע האריה

ממש מסירות נפש 

מקבלת בכמה מקומות. אשדוד שדרות ונתיבות.

הייתי אצל אחד אחר מחריד שאני לא בטוחה מה השם שלו.

וחברות שלי ממש ממליצות על אלה איבשין, אבל אצלה קובעים תור לפני ההריון והתור הוא אחרי הלידה 🤷‍♀️

לא הייתי אצלה אף פעם כי לא הצלחתי למצוא תור בזמן הגיוני.

התורים שם סיוט

תודה על ההמלצה, אנסה לקבוע אליו תור

זה בסדר לעבור רופא לקראת סוף ההריון? לא יהיה מצב שרופא אחר יסרב לקבל אותי?

אני עברתי והייתי רק בפגישה אחת לפני הלידה

אם מעניין אותך יש מישהי מאוד מומלצת באיזור אשקלון אבל היא פרטית 

אם את הולכת לרופא שאת לא סומכת עליו. שהוא עושה לך רע. לא הייתי מהרהרת 

השינוי ההורמונלי של הגלולות יכול לגרום לשינוייםבהפרשות

אם זה היה אחרי מקווה קשה להבדיל בין הפרשות פוריות לנוזל הזרע שיכול להיות מופרש גם שישה ימים אחרי.

גלולות מונעות בכמה מנגנונים במקביל לא רק במניעת ביוץ.

כמובן שאין הגנה של מאה אחוז 

אני לא עומדת בזה בכלל

תודה רבה 

אבל יש לי הרגשה שבהנקה הם לא יסכימו לעשות לך את זה... (אמא שלי פעם עשתה ניקוי גוף אגרסיבי ממש - במשך שבועיים נדמה לי שתתה רק מים ולא אכלה כלום, אבל זה לא משהו שאפשר לעשות בהנקה...)

יש גם אבחוני רגישויות מסוגים שונים, וכך את יכולה לדעת מה לא טוב לך.

(אין לי המלצות ספציפיות לשני הדברים, לצערי)

אני לא בטוחה כמה אני מאמינה למבחנים האלה

כשניסיתי לחפש רגישויות למזון בהנקה - במשך 3 שבועות נמנעתי מ:

כל מוצרי החלב

שמרים

חיטה

ביצים

כל הירקות הסולניים (תפוחי אדמה, עגבניות, פלפלים, חצילים)

כל המוצרים התעשייתיים כמובן

סויה ומוצריה

ואז מתחילים להחזיר את הדברים אחד אחד...

בשרי אכלת?

קטניות, כרוב, תפוז ?

את מזכירה לי שקטניות, מצליבים והדרים גם ללא...

ואגוזים, שקדים, צימוקים

סוכר, קפה, שוקולד 

אכלת?

ולגבי רגישויות בהנקה, מה שאני יודעת, שיש רשימה לפי איזה סדר מסוים מורידים. אפשר לשאול רופא ילדים שמבין בזה. 

ירקות ופירות חוץ מהסולניים

אורז

קוואקר

בשר, עוף, דגים

אה.. וכמובן שמורידים קטניות ומצליבים...

לא יועיל להנקה

יש הרבה דברים שיכולים לעשות כאבי בטן כאלה, את אוכלת חלות מקמח לבן בשבת?

וגם לחם/פיתה כמעט כל יום

וקמח לבן ידוע שגורם להמון בעיות עיכול

אולי כדאי להפחית או לשנות לקמחים אחרים

גם סוכר לבן, גם הרבה חלבי עושה בלאגן בבית

מה יצא בבדיקה אתמול? 

זה חיובי

אבל נראה הריון צעיר מאוד לפי הערכים

אני לא מכירה את הבדיקה אבל אם היא אמינה

נראה כמו התחלה...

יצא לי להזמין לעצמי חולצות טריקו והייתי מאוד מרוצה.

אבל מנסיון בפטרול המחירים יחסית יקרים והמידות די קטנות וגזרות די צמודו...

הנערה די מלאה..

מידה 3 של נשים במקומות אחרים בפטרול זה בטח מידה 5...

וקניתי שם מידה 5 וזה מעולה.

אבל כמה שזכור לי, לא היה יקר בכלל.

(סביבות 40 שח).

לא ככ זול

קמליון, אותנטי, תמנון (האמת שבתמנון בחורף יש אחלה חולצות צנועות לקיץ, אבל בקיץ פחות)

עם המלצות (אישית לא מכירה)

אבל שם בטוח יהיו צנועות..

קניתי שם כמה שעונותעל כל מה שביקשת...

ניראלי 30 שקל לאחת 

אני הייתי אפילו מזמינה אחת שתנסה... שווה ללי את ה30 שקל האלו😁

איזה כיף לי...

יש שם כמה חנויות טובות עם חולצות בסיס לנערות.

בהצלחה

ובקמליון יש עכשיו חולצות "ת'למה" חלקות בכל הצבעים 45 ש"ח

כדאי לרדת למטה לעודפים אולי תמצאי משהוא.

תהנו🌾

יש להם מבצעים טובים 3 ב100 

ובגאולה, אולי גם בעיר? אין לי מושג.

יש חנות בגאולה, קוראים לה שלאגר. יש שם חולצות נחמדות במחירים טובים.

אפשר למצוא גם בבזאר שטראוס.

זויה

תמרה

מיני אלנבי

טריקו מפוקס התכווץ לנו די מהר ואיבד צורה

מלי ביי פיים (meli) ייש חחולצות ממהממות ונוחות קצת יקר יש מצב ללמבצעים.

CB

Mila

מבחינתי חולצת בסיס ריב שעולה 150-250 שח זה מאוד יקר

בשבילי זו לא חולצת בסיס אלא חולצה לכל דבר. 

וזה באמת ענין של ההסתכלות אישית

כמה חולצות שיהיו לי