הייתי ערה חצי לילה עם כאבי בטן ושילשולים 😒
בניגוב הופיע אצלי דם ורוד בהיר מאד מאד.
הייתי אצל הרופא ביום חמישי וראו שק הריון ברחם ועובר ודפק התחלתי
יש לי תור נוסף לחמישי הקרוב.
האם אני צריכה ללכת להבדק הבוקר? או שזה בסדר לחכות?
האם דימום חלש בכזה שבוע מלחיץ?
אבל בפועל לי היה דימום בשבוע כזה וההריון תקין והתינוקת מקסימה תודה לקל
בשורות טובות ♥️
אבל בגלל שגם לא הרגשת טוב וכאבי בטן נראה לי שאולי כדאי להבדק
יותר
אני לא בהריון אבל מלאת ורדים, לפעמים כואבים והגרבים מקלות עלי. כרגע יש ךי גרבים עד הברך ורוצה לרכוש עד מעל
אני גם מתכננת דיאטה בטווח הקרוב ובטח אשיל כמה קלוגרמים נחמדים, בעז"ה!
המידה של הגרבים תשתנה משמעותית אם ארד במשקל?
ב. אני נמוכה, גרבים עד מעל הברך יגיעו לי בטח עד המפשעה. יש איפה לקנות גרביים קצרות יותר?
בתודה!
סורי שזה מהאנונימי בטוח חפרתי לכל חברותיי ושכנותי על הנושא הזה ואז בטוח יעלו עלי....
מישהי עשתה בה שימוש פעם?
יש בחלק מחדרי הלידה אמבטיה גדולה וג'קוזי
ואני תוהה לעצמי איך זה מקל להיות בצירים בדבר כל כך קטן..
אשמח לשמוע מנסיונכן..
כרגע נראה לי מועיל יותר לעמוד במקלחון עם זרם מים
בבתי חולים מאיר ולניאדו- האמבטיות לא כאלה קטנות נראה לי.
עזר לי מאוד לשהות במים, בזמן שבעלי מחזיק את הטוש עם זרם על הגב.
לא יודעת איך אבל זה מקל.
כי באמת חשבתי שזה כל כך קטן שזה לא יעיל
בקושי מחסה את הגוף..
.אז פותחת לי את הראש לנסות בכל אופן .
תודה!
לא זוכרת אפ היתה שם אמבטיה או לא, אבל רק הזרם של המים על הגב עזר לי מאד מאד
את לא צריכה בריכה אולימפית 
זה המגע של המים שמאד מאד מרפה ומשחרר והתנועתיות שעוזרת
אבל שמעתי מנשים שזה מאוד עוזר וגם בטח פחות מבזבז מים חח
היי בנות, קןדם כל אגיד שאנחנו מנסים כבר שנתיים וחצי ללא הצלחה(עברנו הריון כימי) אני בת 28 ומרגישה שהשעון מתקתק ומעבר לזה, כולן מסביבי כבר פלוס 4 או בהריון. לא צריכה לספר לכן כמה זה קשה להרגיש שאת לא טובה מספיק..ועדיין מאמינה שה' ייתן לי את זה בזמן הנכון והמתאים לי בדיוק(ובעזרת ה' אמן אמן שהזמן הזה הוא החןדש)
בשישי האחרון עשינו הזרעה יחד עם טיפול באיקקלומין, אני צריכה להמתין שבועיים(כל דקה המתנה היא סיוט) אבל מרגישה כל מיני התרחשויות בבטן, יודעת שזה יכול להיות פסיכולוגי(וכבר קרה לי בעבר שהייתי בטוחה שזה קורה ובסוף לא) אבל חייבת עידוד, יש פה בנות שהרגישו משהו כלכך מוקדם אחרי הזרעה? האם לפעמים תחושת הבטן שלכם צודקת?או שמרוב שאני נואשת כבר התחלתי לדמיין..
למרות שלא עברתי הזרעות
אבל באמת שאין הבדל בין הזרעה מלאכותי לבין הזרעה טבעית 
ההבדל הוא כן בהתעסקות שנדרש ממך ומבעלך עד חרגע זה
ומטבע הדברים גם יוצר כנראה ציפיות עוד יותר גבוהות
ומבינה אותך שאת מנסה לחפש סימנים ותחושות המעידות
אבל מנסיון ארוך שלי
אני יכולה להגיד לך שאין שום דרך לדעת לפי סימנים בשלב כל כך מוקדם
כי גם אם יש הריון, יש עוד כמה וכמה תהליכים שזה צריך לעבור עד שישתרש ויתפתח כראוי
רוב התחושות שמרגישים קשורים לפרוגסטרון שעולה בימים אלו מטבע הדברים
תנסי להיות עסוקה בדברים שאת אוהבת
זה לא יסיט לגמרי את המחשבות אבל קצת יקל על המתח והלחץ
בשורות טובות
מרגישה חסרת אונים מלדעת שאין לי שום דרך לעזור/להשפיע על ההצלחה החודש. כבר עשיתי בדיקה ביתית למרות האוביטרל סתם כי השתוקקתי לראות תוצאה חיובית..מרגישה שמשתגעת!
הלוואי שה' ישמע את התפילות שלנו הפעם ולא אצטרך להתמודד מחדש עם הסבל של האכזבה
אני גם לוקחת החודש אוביטרל
אז זה קצת מרגיע אותי שאין לי במילא מה לבדוק עד יום 12 בערך מהביוץ
אשמח לשמוע מכם, יש לי ילד מקסים בן שלוש, שנה הבאה עולה או לגן עירייה, או לחיידר. אני יודעת שהרישום כבר נסגר מזמן, ולכן רשמתי אותו בינתיים בגן שזה המשך של המעון שבו הוא היה, אבל אנחנו עדיין רוצים אולי להעביר את הרישום. קצת רקע- בעלי ממשפחה חסידית גדולה, אבל הוא לא אברך, הוא עובד, לא הולך שחור לבן בד''כ, יש לו סמרטפון וכו'
אני- ההורים שלי בעלי תשובה ויותר בסגנון דתי לאומי, למדתי בתיכון בסמינר ואני נראת חרדית, אבל גם- עובדת במקום חילוני לגמרי ויש לי דעות יותר פתוחות.
אולי תוכלי לספר לי מה בעצם ההבדל בין גן דתי רגיל לחיידר?
מאד חשוב לי שהילד יגדל במקום עם יראת שמים, מידות טובות, אהבת תורה, אבל לא פחות חשוב בריאות נפשית ויחס טוב לילדים, יש את זה בחיידרים?
ומשקיעים שם גם בהתפתחות הרגילה, כלומר לשחק, לצייר, לגזור, לצחוק וכו'?
איך זה שרב'ה נמצא כל היום עם הילדים, ולא גננת?
בקיצור, אשמח לכל מידע, אין לי כמעט עם מי להתיעץ בחיים האמיתיים...
נתחיל מהסוף מלמד לבנים זה מקסים אני רואה ממש את ההבדל בין גננת למלמד הם לא צריכים להתאמץ יותר מדי בשביל משמעת וזו דמות אבהית וסמכותית. ובודאי שיש גם צחוקים וילדותיות.
בקשר ליצירות את צריכה לברר זה מאוד משתנה וגם תלוי בגיל . אם הגן הוא של משרד החינוך יש פיקוח שדואג שהילד יקבל את כל זה בחיידרים לפעמיםמזה גם עניין של תקציב.
אני באופן אישי חושבת שמסגרת צריכה להיות מבחינה ערכית הכי דומה לבית ולא שאיפה לתת לו מה שבבית חסר מהבחינה הזו. פשוט כי הילד צריך להרגיש שייך...
אפשר לשאול איזה חסידות בעלך כי זה גם שיקול משמעותי
בעלי חסיד ברסלב, אבל לא משתייך לקהילה מסויימת, והחיידר זה כלל חסידי. אני גם חושבת שיחד צריך להרגיש שייך, ומנסה להבין עד כמה אנחנו דומים או שונים ממשפחה סטנדרטית בחיידר.
אם רואים אצלכם דברים שלא מקובלים
קחי בחשבון שבמשרד החינוך הגן הוא גן עד סוף חובה ובחיידרים בגיל 4 כבר מלמדים ממש קריאה לרוב כבר יושבים בשולחנות פרונטלי.
אני מציעה לך ללכת לראות ולהתרשם
הגנים הראשונים בחיידרים הרבה פעמים עם גננות ולא עם רבה (גיל 3 וגיל 4)
בגדול אם זאת גננת אין הבדל גדול בין זה לבין גן ערייה חוץ מזה שאת צריכה להתקבל לחיידר בגיל יותר מוקדם..
לגבי מה שציינת יחס טוב והכל- הכל תלוי גננת
משקיעים כמובן המון ביצירות במשחקים והכל.. ברור
גזירה מוטוריקה והכל
יש גננת לקבוצה של גיל 2.5-3.5, שנה הבאה הילד כבר אמור להכנס לקבוצה של הקצת יותר גדולים וזה עם מלמד
אח''כ זה צהרון שבו כנראה זה גננת
יש מקומות שחיידר זה יותר נוקשה מגן,
ויש מקומות שזה בעיקרון גן אבל במציאות למשל יש חצר קטנטנה בלי משחקים מחוסר תקציב או משהו כזה,
ויש מקומות שזה בדיוק כמו גן, רק שדמות הגננת היא של גבר. אחד הבנים שלי היה בכזה גן חיידר, ואפילו הגננת המחליפה יומיים בשבוע הייתה אישה. זה היה גן לכל דבר עם מלמד מקסים.
כנראה בכל חיידר יש קצת יותר השקעה בקריאה ואותיות (אני מכירה שיושבים פרטני עם כל ילד, זה נהדר לדעתי) בהשוואה לגן.
לדעתי אם את יכולה ללכת להתרשם בעצמך מהגן ומהחיידר - זה מה שיתן לך תמונה הכי נכונה. וגם לדבר עם אמהות שיש להם ילדים כאן וכאן.
לי חשוב גם לבדוק את נושא הניקיון, כי גברים לא תמיד מספיק אכפתיים לזה, וזה מפריע לי.
יש לצערנו גננות על הפנים... בלי קשר לדתי או לחיידר, צריך שיהיה לילד טוב בגן.
רק לגבי מה שאמרת על עצמך
נדמע שחונכת בסגנון חרדי אם למדת בסימנר חרדי
ממש אין קשר שאת עובדת במקום חילוני
יש המון חרדיות מבית שעובדות במקום חילוני
סתם שלא תרגישי לא שייכת....
בהצלחה
עכשיו בלי קשר --יש רבע'ס לגיל הרך שהם יותר אימהיים מגננות.
צריך לברר לפני אצל הורים ששולחים .
ובוודאי שיש פעילות רגילה.
אצלנו זה כמעט כמו גן בנות.
מפתחים אותם ממש
ו3 שמלות טריקו של ילדות עם שרוול 3/4 ב100.
פוקס נראה לי 40%-לא בטוחה
🤦♀️🤦♀️
לקרטרס יש יריד עודפים בכל מיני מקומות של 70% הנחה. אני לא יודעת אם זה בכל הסניפים או רק בחלק (אתמול הייתי בקניון אצלנו והיה דוכן מחוץ לחנות)
כמו שאמהלה כתבה בגולף וקיווי יש.
בפוקס יש גם , לא על כל הדברים ולא לגמרי הצלחתי להבין מה המבצע..
השקט הזהזאת אומרת, קונים 2 מקבלים עוד 3. מקווה שזה עוד לא נגמר 🙃 אבל זה רק לחברי מועדון.. והמועדון עולה כסף אז אני ויתרתי 😬
מהבית לא פוראוור ולא משהו שמצריך השקעה כלכלית.
אם ילכם רעיונות אשמח ממש
במה את טובה
למה את מתחברת
היי לכולן,
אני בתחילת הריון שני ולאחרונה הבנתי שהדבר שהכי מפחיד אותי בלידה הקרבה זה הכאב של הצירים. אבל ממש מפחיד.
לא היה לי ככה לפני הלידה הראשונה...
ובנוסף, סף הרגישות שלי לכאב ממש ירד מאז הלידה. הכל הרבה יותר כואב. טיפולי לייזר וכאלה שבעבר הייתי עושה בכיף ועכשיו אני ממש מתפתלת מכאבים🥴
חברה המליצה לי על שיאצו לטיפול בטראומה. מישהי נתקלה?
שמשלב גם הכנה רוחנית.
יש דרכים להקל על הכאב ועצם הידיעה שיש לך שליטה על מה שקורה מאוד מקלה.
בנוסף כדאי לך לברר על עיבוד לידה
אני מכירה פחות או יותר את כל הדרכים להקלה על הכאב וכו.. עשיתי קורס מאוד מעמיק לפני הלידה.
אולי זה בכלל תופעה נורמלית.. אני פשוט מרגישה שפיזית כואב לי יותר. ממש סף הכאב שלי השתנה.
למרות שעברו כבר שנתיים מהלידה.
אני חושבת שזה דבר שקורה, שהגוף מקבל טראומה מעוצמת הכאב.
הייתי מטפלת בזה עם טיפולי מגע, כמו שיאצו, כמו שכתבת
וגם עוצמת הרכות אולי, ועיסויים קלים אחרים. אולי רפלקסולוגיה,
לא מכירה ממש עוד שיטות.
תחפשי שיטה שמכילה את הגוף ועוזרת לו להרפות.
בטוח קיימת היום,
ואם לא אז פשוט הרפיות מונחות,
סוג של טיפול גופנפש כזה.
חיבוק,
הריון תקין
ולידה טובה ומאירה 3>
אשמח לעזור עוד בחשיבה בפרטי אם את מעוניינת
בלידה השניה גם ממש הייתי בטראומה מהכאב והיתה לי לידה ראשונה סופר קלה.. אצלי זה עבר אחכ וירד קצת הפחד..
וישנתי שעתיים וחצי בלילה כי לבעלי היה תרגיל להגיש ללימודים, ולי היה להכין פרוייקט לילדה (לא נכנסת עכשיו לדיון של פרוייקטים שמביאים לילדים לעשות שהם לא מסוגלים לזה), וגם לארגן חלב לתינוק שמוכן בכלל לרעוב כל היום אצל המטפלת... ובעבודה היתה תקלה במחשבים שלי כל היום ובכלל הייתי כ"כ לא יעילה... אבל כן שמחו לראות אותי והיה נחמד לפגוש את כולם...
וב"ה בעלי עם חברותא עכשיו שזה משמח מאוד! אבל אני עדין מרגישה נסערת ושלא עבר לי הלחץ של היום הזה. הרי זה מן טלטלה כזו...
ומרגישה שאני צריכה עזרה מקצועית עם הבינונית שלי... משהו אנחנו מפספסים... בכלל מרגישה צורך להיות אמא יותר טובה ולהירשם לאיזה חוג הורים... אבל הקטנצ'יק עדין לא ישן טוב והוא יונק כל שעתיים בלילה (בן חצי שנה) אז א"א ללכת לשום מקום, לא חוג הורים, לא התעמלות... ולערבים של הקהילה אני לוקחת אחתו איתי ולא הכי נהנת... אבל יש מגמת שיפור מאז שנכנס למטפלת!!
ואי פרקתיייייי
תודה שהייתן איתי עד לכאן!!!!
חיבוק ננשמה
זה יילך וויהיה ייותר קקל בבעז"ה
בסוף ממתרגלים...
קחי לך זמן להתסגלות
זמן שאת לא מצפה מעצמך למעבר
אלא רק לעשות רק מה שצריך לבסיס ולהתאפס על השגרה.
לאט לאט יהיה טוב יותר
והיום השביתה גרמה לי להישאר בבית והתקשרו אליי בבוקר לומר שהמחשב תוקן... וממש קיבלו בנחת שאשאר היום בבית בגלל השביתה... אז יצא לטובה משמיים
המעבדה?
עשיתי לפני 10 ימים את הדיקור
אני חוששת בגלל האיקס שביר
ובמרפאה הגנטית אומרים שלא מופיעות אצלם תשובות…
מישהי יודעת אם ניתן לבדוק יותר לעומק ?
אמרו לך משהו אחר?
לתשובות המלאות לוקח 3-4 שבועות
שיהיו בשורות טובות
מאנונימי כדי שלא ישמר לי בכרטיס.
הנקתי את הקטנה 4 וחצי חודשים והפסקתי בבת אחת.
מודה שמעולם לא הקפדתי על איזה צד להניק, השתדלתי אבל לא באמת זכרתי כל פעם מאיזה צד ינקה וכמה.
תמיד היה לי הבדל בגודל החזה, אחד היה גדול ואחד יותר קטן.
אבל עכשיו אחד ענק(!) ואחד גדול.
הבדל משמעותי שאני רואה גם מעבר לחולצה.
ברמה שכשאני עם חזיה, בצד אחד יש לי חלק נכבד מהחזה שלא נכנס בחזיה 🙈
זה תקין? מכירות מצב כזה?
אני לא מניקה כבר חודש וחצי. עדיין יש סיכוי שיתאזן או שנדפק לנצח?
אני גם לא מצליחה לקנות חזיות בגלל זה, בצד אחד זה טוב וצד שני קטן ואז לוקחת מידה יותר ואז זה מתהפך, בצד שהיה קטן זה טוב ובצד שהיה טוב החזייה גדולה.
ויש לי תור לכירורג שד כבר חצי שנה אבל כל פעם זה נדחה וקובעת חדש ועכשיו שוב יש לי תור ליום חמישי ונאלצת לדחות.
נראה לכן שיוכל לעזור בנושא?
אירי ההנקה
לבן שלי היתה העדפת צד
כרגע לארואה איך פותרים את זה,אלא בעוד הריון ו'תיקון' באמצעות הנקה
בהחלט מבאס אבל
אצלי החזה לא גדול. לא בטוח שמשמעותי כמו אצלך
אני לא בטוחה שבהריון הבא אני רוצה להסתכן בסרט הזה עוד פעם, של הנקה מלאה שלא צאליח לצאת ממנה.
אבל אם זה מה שיכול לאזן את החזה חזרה אז אשקול את העניין.
למרות שבעלי טוען שרק אני רואה את זה ומעבר לבגדים לא שמים לב להבדל, רק אני שיודעת עליו.
זה כנראה מכל ההנקות ביחד ולכן נהיה עצום 🤦♀️
טוב. נשמע מכן שאין תקנה.
ה' יעזור לי
3 לידות ונראה שהפער בין הצדדים נשאר א- סימטרי. אחד ענק ואחד קטן..
כל פעם הנקתי עד חודש רביעי+- ולא הסתדר כלום.
גלגל כזה שבצד הקטן יש פחות חלב ואז פחות יונקים משם וכו..
איך מונעים את זה?
משתדלת להניק משני הצדדים אבל משום מה תמיד בצד אחד יש יותר מלאות
אחד הרעיונות שאני ראיתי ואהבתי (ומיישמת), לדעתי אחד היעילים בלי שום הוצאה כספית:
לשים על החגורה של הכסא תינוק אטב (אנחנו שמנו מעץ, האטב מפלסטיק ששמתי נשבר בשימוש הראשון, בעלי אומר שבגלל החום ושמש).
כשאני חוגרת את התינוקת, אני מעבירה את האטב לבגד שלי (מחברת אותו לחולצה), ונוהגת ככה. כשאני מוציאה את התינוקת, אני מחזירה את האטב לחגורה שלה.
אם ח"ו שכחתי להוציא אותה, אני אשים לב די מהר לאטב שתלוי לי על החולצה.
מה שחכם בשיטה הזו זה שאני לא צריכה לזכור משהו באופן מיוחד. האטב כבר נמצא על החגורה ומפריע לי לחגור, ולכן מזכיר לי להעביר אותו לבגד שלי. וברגע שיש לי אטב על הבגד, אין סיכוי שאני אסתובב איתו יותר מידי זמן בלי לשים לב, אחרי שאני אצא מהרכב.
אפשרות נוספת שראיתי (עם רעיון דומה) זה להכין שלט עם שרשרת שכתוב עליו 'יש לי תינוק ברכב', שיהיה כל הזמן הכסא של התינוק, וכשחוגרים אותו אז לובשים את השרשרת, ולא מורידים עד שלא מוציאים את התינוק.
יש בזה עוד יתרון, שאז אם אני לא שמתי לב, אחרים יכולים לשים לב ולשאול אותי על השרשרת.
ממש משתדלת ללכת ברגל.
כל מיני הקפצות קטנות, במרחק של עד רבע שעה הליכה-מוותרת על הרכב.
והאמת שלקחנו את זה בחשבון כשבחרנו בית- שיהיה נגיש בלי צורך ברכב לכל דבר.
ובכל זאת, דווקא כשהנסיעה היא פחות בשגרה, אז עוד יותר חשוב שיהיה משהו לתזכר כדי לא לשכוח. רוב השכחות הן בנסיעות מחוץ לשגרה.
(האמת שעם הילדים הקודמים לא היה לנו משהו כזה. כן השתדלנו להיות בקשר אחרי נסיעה ולשאול אחד את השני, אבל זה לא היה משהו מסודר מספיק. אני חושבת שהפתרון הזה שמצאתי הרבה יותר יעיל ובטוח).
כשאנו עולים לאוטו עם תינוק אנחנו מזכירים זה לזה כבר בתחילת הנסיעה לא לשכוח להוציא את התינוק בסיום הנסיעה.
(זו אחרי פעם טראומתית שנסענו עם אחד הילדים כתינוק לאיזו פגישה, ובדרך חזור אני ירדתי באמצע כדי לאסוף את הילדים מהגן. כשהגעתי איתם הביתה גיליתי את בעלי בבית ואת התינוק ברכב... ב"ה לא קרה לו כלום והוא אפילו ישן עמוקות, אבל זה היה מספיק טראומתי כדי שנפחד מזה... במיוחד שאצלנו אין נסיעות קבועות עם ילדים קטנים, כי גרים קרוב למוסדות, אז היציאה מהשגרה מזמנת יותר שכחה...)
שמעתי פעם על רעיון להניח את הנעל של ההורה במושב האחורי, וככה אין סיכוי לשכוח את התינוק... אבל באמת צריך לזכור מראש לעשות את זה... (שמעתי את הרעיון הזה גם על פלאפון, אבל אצל בעלי זה לא יעבוד, כי גם ככה הוא שוכח הרבה פעמים את הפלאפון ברכב...)
אולי באמת נאמץ את רעיון האטב שלך. (נצטרך לקנות אטבים במיוחד בשביל זה...)
עד שמוציאים את התינוק.
ולהתפלל הרבה.
תמיד תמיד שמה את התיק שלי/ארנק במשוב האחורי במקום של הכיסא תינוק/ליד/מתחתיו. גם כשנוסעת לעבודה בלי ילדים. גם כשבכלל אין לי תינוק כי הקטן גדל כבר ועוד לא נולד הבא.
אבל לא מרגיש לי מספיק כי לא תמיד אני נוסעת עם התיק..
וכל פעם שאני נכנסת לאוטו אירי שעמד כמה שעות בחוץ אני נחרדת מהמחשבה על איזה גיהנום זה להשאר בתוך הרכב ככה
ואני בסרטיםםםם מהדבר הזה.
ככל שהפכתי בדעתי אני חושבת שהכי פשוט זה, בסיבוב פיזור ילדים בבוקר, שהתינוק ירד ראשון אצל המטפלת / מעון(גם אם זה סיבוב של עוד כמה דקות נסיעה) ואז בטוח לא שוכחים כי הגדולים יורדים אחריו.
מה אומרות?
מה גם שהתקלות קורות בדרך כלל כשיש נסיעה לא שגרתית.
אני תמיד מסתכלת בסוף נסיעה עחט הכסאות.
משתדלת לא להיות עם פלאפון בסוף הנסיעה שלא להיות מוסחת ולשכוח.
לנסיעות עם הוויז יש לי תזכורת בוויז.
מביאה לקטנה משחק לנסיעה ובמקביל מניחה על החצאית שלי משחק אחר שלה.
האמת שאצלנו עד עכשיו, בילדים הקודמים, לא היה לנו משהו מיוחד כדי להזכיר. כן הקפדנו שנינו להסתכל על המושב האחורי לפני שנועלים את הרכב.
אבל מבחינתי זה תמיד הרגיש לא ממש מספיק. כי עדיין זה מסתמך על הזיכרון שלנו. וגם אם זה כבר הרגל, יכול להיות משהו שיסיח את דעתנו (וגם פעם אחת שזה קורה, זה כבר יותר מידי).
האמת שאפילו פעם אחת קרה לי ששכחתי. רק בחלום, ולא באמת, ועדיין זה היה מפחיד ממש לגלות שיצאתי מהרכב והתינוק נשאר שם בלי ששמתי לב...
לכן אני ממש שמחה מהרעיון החדש שמצאתי.
והוא ממש גאוני בעיני. כי הוא לא מצריך את הזיכרון שלי. כשאני חוגרת אני רואה מולי את האטב שמזכיר לי להעביר אותו אלי (לא נוח לחגור עם אטב על החגורה, אין פה באמת אפשרות לשכוח). ובסוף הנסיעה אם לא החזרתי את האטב למקום, אני אזכר בזה מהר מאוד כי אני לא נוהגת להסתובב עם אטבים על הבגדים..
ממליצה על הרעיון הזה ממש! או כל דבר דומה. כמה שפחות לסמוך על הזיכרון שלנו (שלרוב באמת אפשר לסמוך עליו, אבל פה הטעות מסוכנת מידי בשביל לסמוך רק עליו).
כי אוספים משהו, מורידים/אוספים ילד אחר..
גם אם החלון פתוח הרכב נהיה מאוד חם..
היום בשכונה שלנו ראיתי 2 ילדים ברכב לא ממונע..
אני אישית לא משאירה גם כשממונע..
ועוד בחום של היום..
מה נסגר?!
וככל שנהיה חם הפחד נהיה גדול יותר.
אני לוקחת את הגדול למעון וגם מחזירה, כששלושתם איתי.
כשאני מורידה אני מתחילה תמיד ממי שהכי גדול ובסוף את הקטנה כי היא הרבה פעמים בוכה ולא רוצה שאניח אותה אז אם כולם כבר בבית אני יכולה להחזיק אותה קצת.
ותמיד פוחדת לשכוח אותה.
במיוחד כשמעבירה ילדים ישנים ואז ממש נכנסת איתם לבית עד לחדר שלהם כדי לשים במיטה, כשהם ערים אני רק שמה אותם בתוך המרפסת מעבר לשער בלי לפתוח את הדלת של הבית (לא משאירה ליד הרכב עד שאוציא את כולם כי חונה על הכביש, אין חנייה מסודרת)
של הדלת של הילדה
ככה אף פעם ל יןצא מצב שאשכח אותה חס ושלום
קרם פנים וכו'-
אתן ממליצות?
ובעצם יש שם חומרים לא כל כך בריאים
אז אם זה לא באמת בריא ולא טבעי, מעדיפה חברות אחרות לא בריאות ולא טבעיות 😅
טבעי לא בהכרח שווה לבטיחותי וטוב יותר
וסינתטי לא בהכרח שווה למזיק ולא בריא.
הרבה חברות משתמשות במילים האלה למכירות, שלמעשה זה ממש לא בהכרח נכון.
חח עכשיו קראתי שוב את הסוף שלך(;
אוהבת את הקרם פנים שלהם.
ויש להם BB Cream ממש מעולה.
נספג לי טוב בעור.
אבל זה היה מזמן מזמןן
מאז לא התקרבתי
חוץ מזה אני מאד לא אוהבת את הצורת שיווק שלהם.
המשלוחים שלהם מפנקים- מקבלים דוגמיות וכאלה .
אני אישית למעט הקרם ביבי עברתי למיכל סבון טבעי.
איכות ומחיר שאין שני לו בעיני.
זה מאוד קליל אבל בפועל נראה לי שזה מלא חומרים שמייבשים את הפנים גם קצת שורף
העור שלי מאוד יבש ברמה של קילופים בלי סוף ורק שני קרמים שלהם עזרו לי , עכשיו העור ממש חלק ויפה. לא מחליפה חברה כבר ארבע שנים. (קרם לחות אקטיב וקרם עשיר)
אני משתמשת גם בסבון פנים ומרוצה.
שלהם כמייק אפ. קליל, לא נשבר על הפנים, נותן לחות.. בעלי גם משתמש בסבון פנים ובקרם אקטיב לעור רגיש (יש לו סבוריאה חריפה) ומאז שמשתמש במוצרים שלהם יש לו אפס התפרצויות של הסבוריאה. ממליצה מאוד.
היה לי גם כן אקנה סבוראי ונעלם לי מאז השימוש בהם, המליצו לי עליהם כשהגעתי לייעוץ אצל רבקה זיידה
במסגרת חוק ההסדרים ועכשיו רוב הרשויות הגדולות (מלבד ירושלים ואשקלון) פותחות בשביתה ללא הגבלה של זמן
געוואלדד
בגנים? אצלנו לא אמרו כלום
הרגע קבלתי על זה הודעה.. מקווה שזה לא כולל את המסגרות הפרטיות, פעוטונים וכד'
(מה שהעירייה מפעילה - סגור)
לק"י
הבן שלי בכיתה ב' שמח כמובן.....
(ורק כדי להבין- אין בתי ספר כי אין עובדי מנהלה? ניקיון, אבטחה וכו'?
כי זו שביתה של הרשות, לא של המורים).
לק"י
למרות שגם לבוא בלי תלמידים, לעבוד על דברים שצריך וסתם לפטפט זה נחמד
אבל לא יעיל לי מבחינת זה שהילדים בבית ואני לא (מזל שבעלי איתם מחר).
לק"י
וזה היה מאוד נחמד.
כי היינו במקום שהיה כמעט ריק....
הי .. מהוא יכול להקל עד שיהיה לי תור לרופא משפחה ... אני משתגעעתתתתתתתתת
שורף לי כבר מרוב גירודים
שטפתי שם כבר המון אין הקלה .. אני לא מצליחה לישון
לצערי אני מעל שנה עם פטריה אחרי אנטיביוטיקה. זה נורא, מגרד ומציק, יכול לעבור גם מהר רק עם אגיסטן אבל לי לצערי לא. מתחילה תכף טיפול טבעי אנטנסיבי. אשמח לכתוב כל מה שאני יודעת, בהמשך היום בעזה
*מתוק ממש מחיה את הפטריה אז כדאי לאכול כמה שפחות ואם אפשר אז בכלל. גם שמרים ופחמימות אבל זה יותר בנחת.
*חום וזיעה גם כן מחיה אז כדאי להקפיד לא להזיע והדליק מזגן על קור.
*עוזר גם להחליף תחתונים/מגן תחתון אחרי שמזיעים ואפילו סתם במשך היום.
*במשך שבוע שמים אגיסטן (יותר יעיל לשים בפנים, זה בא עם מזרק) ונרות (3 ימים) אם אפשר- לא לקיים יחסים בזמן הזה.
*לקחת פרוביוטיקה פעם ביום
*גם שמן ארגנו (תבליות שקונים בחנויות תרופות טבעיות) גם כן טוב לפטריות בכללי. אפשר לקחת גם פעמים ביום
*לא לשתוף את האיזור עם סבון אלא רק עם סבון מיוחד לשטיפה אינטימית
צריך לדעת שבכללי פטריות ובמיוחד בנרתיק יכולות ליהיות קשוחות ואם לא מטפלים בהם עד הסוף הן יחזרו. במיוחד בקיץ ובהריון הם קשוחות יותר. לצערי אומרת מנסיון. אומנם לא מחייב ככה לכולן אבל כן קורה..
יש נרות אגיסטן ללא מרשם, זה וגינלי ועוזר.
אם זה משהו שחוזר או לא עובר עם האגיסטן כדאי לקחת גם פרוביוטיק פמינה, אלה גם כמוסות וגינליות.
ופעם הבאה שאת צריכה אנטיביוטיקה, לא לוותר ע פרוביוטיקה בנוסף
ללא מרשם
לא משנה מה הם עושים, הם משתלטים לנו על החיים.
אם הם יורים טילים אז אנחנו מושבתים ובסכנה בגללם.
ואם הם לא יורים אז רנחנו חיים במתח תמידי מתי יתחשק להם להתחיל.
אני מותשת מהיום הזה, ולא מלהיות עם הילדים. אלא מהמתח איפה ומתי תתפוס אותנו האזעקה ומה בדיוק אעשה כשהיא תגיע.
אין לי כח.
ומה מסבירים לילד בן שנתיים וחצי? למה יש אזעקה?
ולאן הולכים באזעקה כשאין לאן ללכת? 🤦♀️
שיהיה לילה טוב ושקט לכל עם ישראל.
טוב שלא אמרו בגלל מסג האוויר 🤣 שהברקים הדליקו את המשגרים
אמא טובה---דיה!הבן שלי (3.5) רצה לאכול תמר באמצע ארוחת צוהריים. לא הרשיתי לו והוא התעצבן ממש, אז הוא ניסה לאיים עליי (רצה להגיד משהו בסגנון 'טוב, אז אני לא אעשה כך וכך'), אז הוא אמר: "טוב, אז אני... טוב, אז אני... טוב, אז אני לא אהיה הכי מתוק בעולם!" חחחחחחח
ועוד אחד מלפני כמה שבועות (מקווה שלא כתבתי פה כבר...) - בערב פסח (כשהוא לא מפסיק לדבר על יציאת מצרים...) הלכנו לבקר את סבא וסבתא של בעלי, ובכניסה לבניין הבן שלי אמר: "הי, אני זוכר שפעם באנו אליהם לסעודה בשבת"
אני: "וואו, זה היה ממש מזמן, איך אתה זוכר את זה?"
הוא: "כן, יש לי זיכרון ממש מעולה, אני זןוכר גם דברים שהיו ממש ממש מזמן, אני אפילו זוכר כל מה שהיה ביציאת מצרים..."
חיים שלי הילד הזה!!!!!!
תוסיפו מהמתוקים שלכן
מתוקיעל מהדרוםטפו טפו טפו...
חיים שלי...
איזה מתוק!! 
לק"י
בת קרוב לשלוש.
שמתי לה טיטול בל"ג בעומר ליתר ביטחון שלא תפספס מחוץ לבית,היא נרדמה בדרך הביתה ולא הורדתי לה אותו.
אז בבוקר היא אמרה לי שהיא עשתה כבר בטיטול.
"אני מס(צ)טערת"😍
לק"י
יצאנו החוצה היום וראינו שממית מתה (או בע"ח דומה).
כרמל בת 2.10: "זה היפופוטם או משהו" 😎
כרמל ראתה במשחק תמונה של איש עם קרחת וזקן.
"יש לו שיער הפוך".
אמרתי לבת החמש שיתחילו לאסוף/ לסדר.
היא באמצע להתלבש: "תנו לנשום רגע"
עשיתם?
מעניין אותי אם רק אני עוד לא🙈
וככה ממש קל לי לכתוב.
למשל השבוע:
אני: פוצקה, בואי נסדר יש מלא משחקים על הרצפה
פוצקה בת 2.5: לאאאאאא השם לא אקים (מסכים) לי. הוא לא אקים לי אדר (לסדר) ותנועה כזאת 🤷♀️
פוצקה צורחת מרוב עייפות.
אני: את עייפה כבר?
היא: לא לא לא (צרחות)
נעצרת. אממממ קס(צ)ת עפה
מתוקונת 😍
אלא בקבוצה של המשפחה שלי.
ככה כולם נהנים מהמתיקות, וזה גם נשמר בשבילנו (הודעות כאלו אנחנו כותבים עם תיוג קבוע, ואז קל למצוא אחורה את כל ההודעות, שלנו וגם של האחרים. האמת שאצלנו אין הבחנה בין המשפחות - כולם עם אותו תיוג, אפשר גם לעשות תיוג נפרד לכל משפחה, ואז יותר קל לחזור דווקא להודעות הרלוונטיות. או אפשר לפתוח קבוצה רק עם הבעל, אם פחות מתאים לסגנון של המשפחה לכתוב לכולם).
צריך מילה קבועה שתופיע בכל ההודעות הרלוונטיות ורק בהן.
למשל תמיד בסוף הודעה כזו של משהו חמוד, לכתוב #פניני_ילדים
(אצלנו הקבוצה המשפחתית היא בטלגרם, ושם זה קצת יותר נוח עם תיוגים מאשר בוואטסאפ. אבל גם בוואטסאפ אם תמיד תכתבי את אותו תיוג בסוף, אז כשתרצי למצוא את כל ההודעות של הפנינים שכתבת, תעשי חיפוש של '#פניני_ילדים', ואז זה ימצא לך את כל ההודעות שהצירוף הזה מופיע בהן).
שלא כמו בווצאפ שאם עושים טעות באיזשהו שחזור של גיבוי אז המידע אבוד
(חוץ ממני המוכשרת, שהצליחה למחוק את הזיכרון באחת הקבוצות בטלגרם לבלי שוב..)
בהתחלה היא הייתה רק שלי ושל בעלי
ואז צירפנו את ההורים שלנו ודודים שרצו
(רק אנחנו יכולים לכתוב)
זה ממש נחמד
מיוחדת לפניני ילדים
רק אני ובעלי בקבוצה..
ובעיקר אני כותבת 
מחברת ופתקים פיזיים זה באלגן לשמור את זה ולקחת לכתוב בכל פעם שנזכרים
וכל פעם שמספרים לה ומגיעים לחלק של "מי מחכה בבית פנימה?" אז היא עונה "מה" ומצביעה עליי.
אם אני מספרת לה אז היא גם נמרחת עליי לחיבוק, ואם מישהו אחר מספר לה אז היא מנופפת לי לשלום😍😍
בת השנה אוהבת לזחול ולהזיז כיסאות, אני לא מרשה. כשאני לא בסלון היא מזיזה, ושאני מגיעה היא מפסיקה ועושה 'לא' עם היד ונותנת חיוך שובב וממיס
בן שנתיים: התחיל ללמוד את הא-ב... כבר מוצא כמה אותיות בספרים. אתמול מגיע ואומר: א הלכה לטיול.... לא הבנתי! ואז הביא לי ספר בספרדית.... לא מצא שם את האות א!!
גם הוא: ביקשתי הרבה פעמים שירים ספר שהשאיר ברצפה, אמרתי לו בקול יותר תקיף: פעם אחרונה שאני אומרת להרים את הספר.... הוא: אוףףף!! דקהההה! (כאילו שאתן לו דקה....)
גם הוא: צבע את הקיר, אמרתי: מי צייר על הקיר? והוא מסתובב לכל הצדדים לחפש תרוץ ואז מצביע על תמונה של רב שיש בקיר ואומר: החכם!!
לא זוכרת יותר! אבל אתן תביאו כי זה הדבר הכי מתוקקק לקרוא!
חחח האחרון עולה על כולם, וכולם מצחיקים ממש!
והקטנה מתוקהההה
עד היום?
מכשיר ביתי לבדיקת רמות בטא.
כמו שבודקים רמות סוכר בדם בדקירה קטנה
אז דבר דומה שבודק את הבטא.
מה מונע כזאת המצאה?
ממני
שכמעט יוצא לה הלב בין הבדיקה לתוצאה 🥴
לבדיקת בטא
מקלון חיובי ואיחור במחזור זה מספיק רק אולטרסאונד יכול להראות מה המצב באמת.
לעשות מקלון בבית
זה לדעת אם יש במה להאחז
מקווה שהבנת את הפואנטה
ככה לא יכאב הלב שתעשי בדיקות חחחח
אני קניתי משם וזה הראה לי שיש הריון פעם קודמת כך שזה אמין
ולא יכולה לסמוך על המקלונים.. רק שזה אחוז קטן מדי כדי שבאמת ישקיעו בזה
כמובן תלוי מחיר..
אני מסתובבת בפורום בארהב
לא פעילה אבל קוראת המון
זה פורום עם אלפי נשים אם לא מליוני
כל היוך נשים בודקות הריון והאם הבדיקות נהיו כהות יותר
זה משהו שמעסיק מליוני נשים בעולם
אם תהיה בדיקה מדוייקת זה יהיה לא רווחי
אלא לא יהיה ביקוש לבדיקות ביתיות
נשים שם כותבות לםעמים כמה כסף הוציאו ע בדיקות
הזוי כמה כסף מכניס הדבר הזה
( גם אני בזבזתי על זה הרבה)
תבין אותך רק מי שעברה הפלה/הפלות...
ולצערי ראיתי שיש הרבה נשים שעוברות את זה
אני בטוח איתך
ותמיד חשבתי שזה רק אי שבודקת כ כה דקות באתר א יש תשובה. שגעון. חח
פרח חדשרק חבל שאין לי מושג איך עושים את זה 
לא לזה התכוונת פשוט 
למה?
כי מעניין אותי 🙂
לגוף השאלה-
הריון 1 80
הריון 2 150
הריון מס' 1- גיליתי ממש בהתחלה עם בטא 35
הריון מס' 2- גיליתי בשבוע 6 בערך כשבאתי לרופאת נשים לבדוק למה אני לא מקבלת וסת והבטא כבר הייתה גבוהה.. מספר של 5 ספרות או יותר.. עריכה- בדקתי עכשיו כמה בדיוק זה היה.. קרוב ל43,000..
הריון שני לא בדקתי בטא. הסתפקתי בבדיקה ביתית
תודה רבה לעונות!🙂
אני רואה שהטווח שכתוב בטבלה הוא מקרי בהחלט
אם לחלק פה יצא 35 או 80
ולחלק 700 או מעל אלף(ביום האיחור?? לא היה תאומים??)
העיקר בידיים מלאות ובריאות
המס' עצמו, כל עוד הוא מעל 15, הגיוני לגילוי הריון ממש ממש צעיר..
איך קשור לפורום? כי הילדה שלי מתעוררת מהרעש של המברשת שיניים החשמלית שלי
יש לי כמו כמה כתמים שחורים פיציים בין כמה שיניים מקדימה ממש.. וממש פס שחור צמוד לחניכיים מהבפנים של השיניים.
הייתי אצל שיננית ועדיין יש את זה! ואמרתי לה על זה והייתי בטוחה שהיא תוריד לפחות את אלה הקדמיים....
בקיצור.. מכירות דרך להוריד? יש כאלה שיורדים לי בגירוד, ויש כאלה שלא 
מרגישה מוזנחת ומגעילה..
אחפש
זה הכתמה כזאת מחיידקים שיש בפה, אבל זה רק עניין אסתטי.. רופא שיניים אמר לי ששיננית יכולה להוריד...
ופעם הבאה אל תוותרי לה. אני תמיד מבקשת מראה בסוף הטיפול ומבקשת ממנה לעבור שוב איפה שמציק לי.
את יכולה לנסות להוריד לבד עם קיסם פלסטיק קשיח/יש לקנות בסופר פארם כזה פלסטיק שבצד אחד יש חוט דנטלי ובצד השני שפיץ, אז עם השפיץ (יצאתי עילגת)
ופשוט כל הבפנים של השיניים עדיין עם הקו השחור
ואת השתי נקודות שמפריעות לי מקדימה לא ראיתי.. זה ממש קטן
עם הקיסמים זה לא יורד
מוזר ממש שהיא לא הורידה את הבפנים לא? כאילו ניקתה רק בין השיניים.
אנסה מעכשיו בע״ה להקפיד יותר לצחצח ויותר ללכת לשיננית ומקווה שזה יעבור
סתם השמצתי אותה קצת.. מחילה.
נשאר רק במקומות בעייתיים כאלה שהשיניים לא חלקות
השחור שהיה לי כמעט ירד.
יש מצב שאת יודעת איזו משחה?
זאת המשחה היחידה שאני רואה באתר שלהם
משחת שיניים של פוראוור forever.
לא ממש מעלימה אבל מאיטה היווצרות שלו.
והשיננית אמורה להוריד את זה (לא תמיד הן מצליחות עד הסוף).
אז לשים לב
גמני קראתי על זה אבל
מדובר בכתמים קטנים, באופן חד פעמי ודחוף לפעמים, זה מועיל
ולמי שיש רגישויות (כמו לי) זה יכול להחמיר.
אז לנה - ממש מזדהה עם הבאסה... אני מקפידה ללכת כל 3-4 חודשים לשיננית. זה ממש מעצבן השחורים האלה
הורג את החיידקים שגורמים לזה
