פורום הריון ולידה (עמוד 944)

כי אנחנו יודעים שגייסו מילואים גם לטובת המבצע מלבד הבט"ש

ובינינו, בטוח שלעוד נשים של מילואימנקים קשה אז לא ישחררו אותם על זה אחרת לא ישארו אנשים שם..

חיבוק ענק מאמי ❤️❤️

בלי קשר למבצע 

חושבת שעל קושי נפשי יש מה לעשות.. 

מעבר לזה שבאמת לא פשוט לי בשגרה ואני לא אשה חזקה שמסוגלת להכל לבד, אבל יחד עם המבצע זה גמר עלי 

כשצריך. לא להעמיס על עצמך ופשוט להעזר ולהעזר

בעלך בשליחות והכי נורמלי להעזר

וכן, לא חושבת שיש אישה שזה קל לה נפשית זה מאוד מאוד קשה!! אבל לצערנו לא בגלל זה נותניפ פטור 😔מה שכן, תנסו לבקש שיחרורים מידי פעם. לכל אדם יש מחליף ואפשר להתחלק בנטל גם מהבחינה הזו

חיבוק יקרה♥️♥️♥️♥️♥️

לא הגיוני לבקש פטור? להשאיר אישה וילדים בריצות לממד זה לא מספיק? באמת שואלת.. אפילו שחרור עד שירגע 

ועזרה זה רק אם אלך להורים שלי, ומעדיפה שלא. יהיה לי יותר קשה. 

אני בטוחה שיש לא מעט נשים שגרות בדרום שקשה להן נפשית אם ישחררו אז לא יהיו חיילים.

מציעה לך לראות איך לקבל תמיכה ועזרה ממקורות אחרים...

באמת קשה מאוד!

בגדוד כרגע 

תמיכה זה בשגרה.. יש ב"ה בשפע. במצב חירום פחות

שוב רק אם אלך להורים ואז אהיה יותר עצבנית כי זה לא הבית שלי.. 

לצערנו יש הרבה נשים שנמצאות במצב דומה

נסי להעזר בשכנים, חברים, בייביסיטר.. 

אבל חיבוק גדול גדול

נשמע ממש לא פשוט

לא יודעת אם יתנו פטור מלא, אבל אולי יתחשבו. 

בעלי כרגע במילואים והוא דיבר עם המ"פ שלגמרי התחשב והבין..  

זה בטח תלוי בהרבה שיקולים אבל תמיד אפשר לנסות. 

בהצלחה יקרה! 

ממש מלחיץ אותי כבר

הוא מכיר את הפעילות שהם עושים

מכיר את המפקדים שלו

מכיר את החברה שאיתו שישארו בלעדיו.

לא דומה גדוד מילואים בכוננות לקראת מבצע

לגדוד שתופס קו כדי לשחרר סדירניקים

למילואים לשם תרגיל

למכונאי רכב שבא לרענון

וכו...

מערך המילואים הרבה יותר גמיש ופחות קשוח ביום יום

לא יודעת איך הוא עכשיו

וכבר יצא לבעלי להודיע שביום  × הוא מבריז- וזה התקבל בסבבה

אבל הכל תלוי במשתנים השונים ובאנשים השונים.

ואם את מחפשת את 'החוק' ולא את האנושיות

אז החוק לא לטובתך

פקודת מטכל לא משחררת חייל במילואים 'כי לאשתו קשה' (ואני מבינה לגמרי את הקושי. חלילה לא מזלזלת)

אלא אם כן יש נסיבות מיוחדת אבל אז גם צריך ביוקרטיה לא פשוטה כדי להוכיח את הזכאות לפטור.

תנסי לדבר איתו,

תשקפי לו איך את

ושהוא יפעל מול מי שצריך ממקום שמבין אותך

בס״ד

@אמאשוני כתבה לפני כמה ימים בשרשור אחר שכן שחררו את בעלה באחד המבצעים, כשהיא גם התמודדה עם מציאות של ריצה למקלטים עם קטנטנים וכו׳ (מקווה שמדייקת, מן הסתם היא תסביר את הכל יותר טוב ממני, ואולי גם תעתיק לך את התגובה ההיא).

שולחת לך כוחות ותמיכה!! 💕💕💕💕💕💕

בעלי הראשון שיצא להפוגה מבין המחלקה שלו, כלומר ברגע הראשון שמבחינה מבצעית היה אפשר לשחרר לפי התור,

הוא יצא לעזור לי לעבור לאחותי כי הבת התינוקת הייתה בשביתת הנקה מוחלטת.

אפילו במזרק לא הצלחתי להכניס לה משהו לפה.

וגם זה לא היה מיד, אלא אחרי שלושה ימים, וגם הוא לא נשאר לישון לילה, היה עוד חייל עם איזה כאוס בבית והם התחלפו, ובאמצע הלילה השני חזר והשלישי יצא. אחד מהם יצא לבי"ח להיפרד מקרוב משפחה קרוב שהיה על ערס דווי.אפילו לא עבר בבית כדי לא לבזבז זמן להוא שהיה צריך לצאת אחריו.

לא יודעת מה המצב אצל הפותחת, אבל אם זה לא מצב של סכנת חיים לא הייתי בונה על זה.

חשוב לי להדגיש את זה כדי לחזק ולא לרפות את הנשים שבקו העימות והבעלים שלהן כבר מגוייסים או יגוייסו בקרוב ויחשבו שיש אחרים במצבם שכן מצליחים לצאת הביתה כי קשה לנשים והן נלחמות לשרוד בכוח וזה לא הוגן.

איתנות החזית תלויה באיתנות העורף.

אתן לוחמות בשדה הקרב, קשה זה ברור אבל במלחמה כמו במלחמה אסור לוותר. תרשו לעצמכן לעשות הכל כדי להקל במה שאפשר כדי לשרוד.

ולפותחת היקרה, אצלנו רגוע (עברנו דירה מאז)

מוזמנת לפנות בפרטי, אם המצב ממש לא מאפשר אז לא נעים לא תופס.

גם אנחנו עכשיו בכוננות צו שמונה, אבל לפחות שקט פה יחסית מבחינת אזעקות אז אפשר לעשות דברים עם הילדים ויש פעילויות פנאי.

וגם יש לי ילדים שיכולים להושיט יד, ובייביסיטריות זמינות. קיצר מוזמנת בשמחה.

בהצלחה לכולנו והכי חשוב שיהיה לתועלת ושה' ישמור על כוחותינו.

(מה שכתבתי לא מזמן בנושא היה בהקשר של מילואים רגילים, חפרתי בנושא אחרי צוק איתן כדי להבין לעומק אבל זה לא המקום להאריך בנושא) 

רק מה הכוונה מילואים רגילים? 

כי נראה לי שבעלי בזה, עכשיו אימון, תיכף קו 

אם כי גם במצב של מילואים רגילים במקביל למבצע צבאי זה לא שגרה. צריך עתודות מילואים למקרה של הפניית הסדיר למבצע, אז לא יודעת להגיד אם משחררים ובאיזה מצב.

שולחת המון כוחות !!!!

וחיבוק!!!

וחשוב חובה חובה

להשיג עזרה

אפילו מישהי בכיתה ו או ז

שתהיה איתך שעה כל ערב או חלק מהערבים להושיט עוד יד

זה ככ עוזר וחשוב!!

אל תישארי לבד בסיטואציה!

תדאגי לכמה שיותר עזרה מבחוץ!!

שחררו אותו ללילה. גם משהו. יודעת שמה שביקשתי לא פשוט אבל כן אגיד שיש נשים שבנויות לזה ויש שלא

מההתחלה שיצאנו הוא ידע שאני לא בנויה לחיי צבא ואכן גם מילואים קשה לי ממש. אני גם טיפוס חרדתי וזה לא מוסיף כלל. 

תודה לכולן על האמפתיה!! זה עוזר ממש. 

עזרה של בייביסיטר נגיד פחות רלוונטי במצב הנוכחי כי מה שקשה לילדים זה שכל היום בבית, וזה כרגע לא בר שינוי

וגם אני לא יכולה להביא מישהי ולצאת כך שלא רואה כמה זה עוזר. אין לי קטנטנים, הקטנה שלי בת ארבע. במצב שיש פיצים עזרה זה הכרחי. 

העזרה שאני הכי צריכה בעולם זה את בעלי במצבי חירום. בעיקר ללילה.. 

שוב תודה לכולן בע"ה רק בשורות טובות! 

היא לא אמורה להחליף אותך, אלא לעזור.

את מקלחת ילד אחד, היא מלבישה את השני.

את מספרת סיפור לאחד, היא מנדנדת בעגלה את השני, כזה...

אפילו שתוכלי להתקלח בזמן שהיא נמצאת, ולא לחשוש שכל שניה ילד אחר מתעורר.

ילדים בזמן כזה רגיש צריכים ביטחון, צריכים יותר מגע, תשומת לב, ולכן עוזר שיש עוד ידיים,

ואם היא יכולה לעזור במטלות בית קלות זה ממש יכול לעזור. 

אגב אם יש לך קצת גדולים אז אפשר גם להיעזר במשפחה מורחבת.

פעם כשהגדול שלי היה נודניק ממש, אמרתי לפני שאני מאבדת את זה, שלחתי בקבוצה של המשפחה אם בא למישהו להתקשר להתקשקש איתו, אז היו כמה מתנדבים,המוצלחים שבהם שאלו אותי מראש מה תחומי העניין שלו והסיטו את השיחה לשם כדי לגרום לו לשקוע בשיחה.

זה היה בייביסטר בין המוצלחים שהיו לי...

אח"כ הוא שאל מה קרה שכמה דודים מתקשרים אליו פתאום, עניתי שהם יודעים שאבא במילואים אז כנראה רצו להתעניין בשלומו.

הוא עף על זה שביקשו לדבר איתו.

ב"ה תודה לאל אין לי קושי בניהול הבית. הגדולה עוזרת בכביסות ולפעמים מקריאה סיפורים וכאלה.

מקלחות זה לא סיפור בשבילי, והם מתלבשים די לבד.. 

אם באמת היו קטנים שדורשים ידיים הייתי לוקחת בלי לחשוב. אבל הקושי רק בלילות והפחד ממה יהיה.. 

בס״ד

וגם רוצה להגיד לך שאני מבינה אותך 🤍

מלחמה או כל סיטואציה מבצעית היא קשה לכולם!!! ואני מבינה שברמת הכללים הם לא יכולים להתחיל לשחרר על בסיס קושי בבית. אבל ברמה האנושית, אני כן מאמינה שלא כל אחת מצליחה להתמודד אותו דבר... יכולת התמודדות היא פונקציה של כל-כך הרבה פרמטרים... אז מבינה אותך מאד ושולחת המון-המון-המון תמיכה וכוחות, ותפילות לשלום של כולם, בגוף ובלב ❤️

לא מבינה בנושא אבל כרפ נחשב רופא מאוד מומחה

כרופא נשים רגיל, לא יודעת לגמרי הפלות חוזרות

ממליצה ממש!

אנושי, עדין…

הייתי אצלו כרופא פוריות דרך הקופה, נתן לי את המספר האישי שלו, ממש הרגשתי כמו בפרטי.

בהצלחה!

וזה מתעפיין בקילופים כאלו בעור קרוב לציפורניים

זה מופיע בעיקר אצל ילדים אבל יעול להיות גם אצל מבןגרים

ולא דלקת גרון משום סוג שהיא השנה

מנסיון

תלכי לרופא זה הכי טוב

אם כי קראתי את התסמינים של השנית (סקלטינה) וזה לא נשמע בכלל..

לרופא משפחה את מתכוונת? כי רופא עור זה בטח מלא זמן...

וגם את בעלי 🙈 

וזה די עבר פשוט 🤷‍♀️ אחרי איזה שבועיים אולי טיפה יותר

הייתי ישר אחרי לידה אז לא היה מצב ללכת לרופא או לחשוב או לעשות משהו. אם יש לך כוח וזמן הייתי קופצת לרופא 

בהריון אם זה קריטי

ולא מזמן גמרתי אנטיביוטיקה לדלקת בשתן וזה תמיד עושה לי פטרייה והפעם התלהבתי שלא עשה, אז פתאום עלתה בי מחשבה שאולי זה התפרץ במקום אחר.

ואם זה אכן פטרייה אז מה מונע מזה לא להתפשט לכל העור בגוף?

בדרך כלל אומרים לעשות אולטרסאונד כמה ימים - שבוע אחרי

לא יודעת מה לעשות ממש כואב לי פה בעבודה 

ואחרי זה צריכה להוציא את הבן שלי

אם אין לך מי שיאסוף אותו תעשי את זה לאטלאט ובלי להרים אותו

לשתות הרבה ולנוח, קודם כל

היה בתדירות לא קבועה

אחר כך כשחזרתי הביתה הפסיק 

ולפני כמה זמן שוב היו לי 

עכשיו מתלבטת מה לעשות. אנוח קצת אחכה שבעלי ירדים את הקטן ונראה 

לבדוק במקביל עם מקלונים או עם חום השחר וככה לדעת מה קורה

או לחכות שבועיים ולגלות האם צדקת...

שלקח כמה חודשים לחזור למה שהיה לפני,

ועכשיו זה יהיה כמו לפני.

אצלי הכאבים מתחילים שבןע + לפני הביוץ

אני מסיימת את הוסת וכבר מתחילה להרגיש את הביוץ

מוכר ממש

אני לא התרגשתי שהיא עמדה. זה כמו מחאה כזו

לתת לו להיות במיטה גם אם הוא בוכה לגשת כל 2 דק מתישהו הוא יתעייף.. לא כדאי להיכנע זה לא טוב לך ולא לו

להשאיר לבד ושייעמד, להגיע אחרי כמה דקות ולהשכיב? וחוזר חלילה? 

קצת מפחדת כי הוא עדיין לא לגמרי יציב ולפעמים נופל. 

זה לא שהוא מטפס

עשה 10 חודשים זוחל רק גחון מטפס ומנסה להיעמד... גם תינוקי נוזלי חחחחחח בישיבה

בעיקרון הבנתי שזה בסדר אני עושה תרגילים לזחילה על 6 דרך היוטיוב בעיקר בשבילן להקל עליו זה עדיין נחשב תקין

לגבי 2 אני לא ממש יודעת

יכולה לצרף קישור של התרגילים? 

הנה קישור-

לא להיבהל מזה שעומד. אני ישבתי לידו עם הטלפון תוך כדי שעמד ומדי פעם אמרתי לו לשכב עד שבסוף התעייף ונשכב. אבל היה חודש+ של הרדמות ארוכות.

ז"א למה אחרי חודש כבר עבר השלב? נמאס לו? למד? 

גם היום לפעמים נעמד ומתעקש לא לשכב אבל זה לא להרבה זמן והוא יותר מוכן לשכב ולנסות לישון

אנחנו קנינו לאמא שלי שובר לסדנת ציור על זכוכית. יש גם ניפוח זכוכית, פסיפס, קרמיקה ועוד.

אבל זה עולה לא מעט, קנינו יחד מכל האחים.

למרות שכבר מלא פעמים הבאנו לה אגרטל או אדנית עם פרחים.

אבל אולי זר יפה לשבת...

תודה!

היא אוהבת ליצור? לקרוא? לטייל? 

אולי שובר ארוחת בןקר זוגית במסעדה שתוכל ללכת עם אבא שלך או חברה? 

אבל קנינו לה לא מזמן ספר...

וקרמים היא כל הזמן קונה לעצמה...

רעיונות אבל ממש טוביןם!

יש לערוגות דברים טובים. לא מכירה עוד משהו. 

אפשר לעטוף אותו יפה עם שוקולדים קטנים ולהביא ליד העוגה

אפשר כוס 'פלא' שכשמוזגים מים רותחים רואים את התמונה, או סתם כוס לשתיה חמה עם תמונה וכיתוב 'לסבתא באהבה' או כיתוב מקורי יותר.

אפשר שעון עם תמונה או כיתוב, מגבת / חלוק מגבת עם רקמה או תמונה.

מוכר.... 

ומזמן גם הפסקתי להתאמץ בחושך לראות את השעון כי ממילא לא זוכרת אחר כך... הכל הופך עיסה אחת

כל כך הרבה לילות שאין לי מושג מה קרה בלילה...

לא זוכרת הנקות ואין לי מושג כמה ישנתי😅

וזה עוד המצב האידיאלי

טוב! 

מדוויק ממש וגורם לי להרגיש פחות גרוע עם עצמי שלא עושה משהו אמיתי בנידון

הזכרת לי מקרה משעשע שקרה לי פעם.

דיברתי עם אישה שהיה לה תינוק קטנטן בגיל של התינוק שלי,והיא שאלה אותי אם הוא כבר ישן לילה,

אז עניתי לה שכן.

והיא אמרה שהתינוק שלה עוד לא למד מה זה לילה והוא מעיר אותה הרבה לינוק ושאני אסביר לה איך ללמד אותו לישון לילה.

תוך כדי דיבור הבנתי שאני פשוט קוראת לילה ל2-5 והיא אמרה שהתינוק שלה קם לינוק גם ב2 וגם ב5...

רק קחי בחשבוו שהנקה ושקפים זו מניעה באחוזים נמוכים

ועדיין אין פס

גם מכון פועה ממליצים כל עטד יש הנקה מלאה ואין ווסת ותוך חצי שנה מהלידה

אם את תוכלי להתמודד עם עוד הריון בקרוב אז בסדר אבל אם קריטי לך כדאי לחשוב על הגנה טובה יותר

בודדים אם יש את התנאים

הנקה מלאה 

אין מחזור

תוך חצי שנה

אחרי ז אני אעבור לגלולות

וחבל שזו הנחיה שנותנים לנשים שחא מעונינות בעוד הריון

אאכ ובאמת את לוקחת בחשבון את האחוזים הללו ומשלימה עם זה

צריך לחשב מסלול מחדש 

בלי שתדעי כי לכאורה לא קיבלת מחזור. 

ואז לפעמים זה מאוחר מידי..

מצטרפת לכל מי שכתבה שאם את מעוניינת למנוע כדאי מאד לקחת גלולות או התקן ולא להסתמך על שקפים.

כי הביוץ מגיע לפניו. ואז אפשר להיכנס להריון בלי שידעת בכלל שאת אמורה לקבל.

היית שואבת גם ? 

היה הפסקה גדולה בין הנקות ?

שאבתי עד גיל תשעה חודשים בערך...

עכשיו אני רואה שזה לא אותם תנאים... התכוונתי רק לגבי השקפים. סליחה

בהחלט הגיוני מאד להכנס להריון אחרי שנה וחצי ...

וגם לא הנקת מלא בגיל שנה וחצי מין הסתם כי יש מוצקים

וזה לא עזר למניעה..

נשים אומרות ששקפים עם הנקה מלאה וכו וכו'אז ההגנה היא טובה

ברגע שיש ביוץ, לא משנה כמה את מניקה 

אם הזרע יעבור את השקף ויגיע לביצית סיכוי גבוה להריון

אין פה קשר בין הדברים

זה תנאים שונים משל הפותחת. אני השתמשתי תקופה בשקפים וכן עזר

הפותחת מוזמנת לפרטי

אבל כמובן לפני. אכן תנאים שונים... רק התכוונתי ששקפים לא מונעים בצורה טובה. אם כי יש מצב שלא הכנסתי נכון

ישנה תחושה כאילו אין כי התינוק דורש בלי הפסקה אחכ כמויות החלב מתאזנות

בהתחלה יש המון, ואז הגוף מפסיק לטפטף ומתחיל לייצר לפי דרישה

בשלב מסויים בהנקה אין כובד כמו בהתחלה ותרגישי איך תוך כדי הנקה מגיע גל של חלב בתגובה לפעולת היניקה עי התינוק.

בהצלחה

לצרכים של הילד. אחרי שבחודשים הראשונים הגוף פשוט מייצר המון כדי שלא יחסר.

ואם את בלי מניעה ולא רוצה להיכנס להיריון אז כדאי להתחיל.

המחזור משתבש אחרי לידה...

אם יש לך נוגדנים אז זה אומר שזאת לא הדבקה ראשונה

ואז הסיכונים הרבה יותר נמוכים ולרוב לא משפיע על העובר

נכנסתי לבדוק ויש. 

תודה רבה!

ל2 גיסות שלי היה,

אחת לקחה את זה קל בתחילת הריון,

והשניה לקחה קשה בסוף ההריון.

לשתיהן תינוקות יפים ובריאים.

יש בדיקות שעושים כשנולדים, ואפשר גם מי שפיר.

אבל גם אם המי שפיר יוצא חיובי בעז"ה הכל יהיה בסדר.

יש ה' למעלה ששומר עלייך ועל העובר, והכל בסדר האלוקי! ,הכל לטובה ושום דבר לא קורה סתם

איזה ערך יצא לך חיובי?

הנוגדנים של השלב המאוחר מה שאומר שאם יצא חיובי זה סימן טוב  

יש גם בדיקה שמראה נוגדנים למחלה פעילה או מחלה שהסתיימה לפני תקופה קצרה

תודה לכולן!!

תמיד יכול להפתיע.

ויש גם טילים שמגיעים לתל אביב...

ב"ש יחסית לא מטווחת.

אשקלון והעוטף כן.

לא יותר מידיי בטווח,

תגידי אשקלון לגידי עוטף זה כבר סיפור אחר 

כולנו ממתינים שמר חמאס יחליט מה עושה עם עצמו 😵‍💫😵‍💫😵‍💫

ח

יש לנו ספר מתוק של זה.

אם יש לך גישה ליוטיוב, יש שירים כאלה בילדות ישראלית. 

(אפשר להדגים את האפצ'י שלו).

למען האמת - בעבר חיברתי מעין סדרה של שירים כאלו, שאותם אני שרה לילדים שלי... זה באמת כיף לילדים בגיל הזה, שירי פעילות כאלה!

יש לה שיר ''אגודל אמא אמרה לכולם... לסגור ולפתוח להצמיד ולמתוח.." הילדה שלי ממש אוהבת ויש לה עוד שירים. 

"אצבע לאצבע נחבר ננשוף פו הבלון נפחו... "

שלי מאוד אוהבים

שיש בו כל מיני שירי משחק כאלה.. של דתיה בן דור אני חושבת..

(מה שכן, חלק מהציורים שם קצת מעצבנים בקטע של הצניעות.. כאילו לא ברור מה דחוף לצייר אישה עם חזה שופע ומחשוף בספר שמיועד לתינוקות🤦‍♀️)

בחנות יפה נוף,

עם שירים ממש חמודים והפעלות מוצלחות

הוא הוריד לי ממש את הלחץ דם והייתי אחרי זה כמה ימים ממש במיטה חלשה. 

לכן הרופאה בסוף הביאה לי מרשם לפרינג'קט שהוא הרבה יותר טוב - 

גם התגובה של הגוף יותר טובה והוא נספג יותר מהר

גם צריך הרבה פחות עירויים מאשר הוונופר

גם הרבה פחות תופעות לוואי 

למה לא תמיד מתחילים איתו? כי הוא הרבה יותר יקר.. 

צריך מנוחה אחרי העירוי?

ולא גרם לי לחולשה כלשהי ב"ה 

נותנים אותו למי שהיו לה תופעות לואי עם ונופר או שיש מעט זמן עד הלידה

אמפולה אחת של פרינגקט שוות ערך ל10 ונופר

היא יקרה גם אחרי סבסוד 

מנסיון של כמה נשים זה מעלה מהר את הברזל אבל הוא גם יורד מאוד מהר אז לפעמים זה כן מצריך כמה פעמים 

הבעיה העיקרית זה שבאמת הרבה פעמים כמה שזה מעלה את הברזל מהר ככה הוא גם צונח מהר ולא נשאר לאורך זמן

העניין שהקופה לא מממנת אותו ולכן הוא מאוד יקר

פרטי זה אפשרי אבל לרוב רופאחם לא יציעו מעצמם

מקרה אין סבסוד מלא

לא יודעת כמה, אבל שנה- שנתיים מקסימום.

אני קיבלתי בעבר ונופר- זה 6 פעמים

ולאחרונה קיבלתי פרינג'קט, לא נצפו תופעות לוואי בשניהם.

הפרינג'קט יקר, אבל זה לבוא פעם אחת במקום 6 וזה גם שיקול...

וגם מעלה מיידי, לא יודעת לומר אם יורד מהר כי עוד לא עבר מספיק זמן.

בהצלחה!

וזה לא היה חדש אפילו.

הרופאה הציגה את זה ככה.

והפעם האחרונה שקיבלתי הייתה לפני 4 שנים ואני די בטוחה שזה לא היה קיים אז

שלפעמים מטפסת לוושט למעלה

זה בער כזה

ומשגעעעע

וזה בהחלט תופעת הריון מדירת ינה

עדיף לישון על כורסא אפילו כי בשכיבה זה זועה

ולאכול דברים שעוזריםתקצת כמו מלפפון,יוגורט לבן

לאא מטוגן

לא מדי מתובל

ולא לאכול כבד לפני השינה

בכלל להרחיק מהאוכל את השינה

לי זה קבוע כה ממחודש חמישייומיומי

בעעע

אבל אף פעם זה לא היה ליותר מכמה דקות מקסימום רבע שעה

ועובר עם טאמס

הפעם זה לא עבר כבר שלושה ימים וטאמס לא מסייע כלום

זה מאוד שכיח.

אם לא יעבור -- תבדקי דברים אחרים

עם אומפרדקס וגביסקון

בעז"ה יעזור

אני כבר לא מסוגלת להמשיך ככה

רק בגלל צרבת?? 

וזה אחרי שלקח שעה להירדם כי היה צרבת

בהריונות קודמים לא היה לי כזה דבר

צרבת שגורמת לי לדמוע מרוב כאבים

מישהי מכירה? 

עזר לי מלפפונים, קרח, בהצלחה גדולה!!

ונראלי גם נשימות עזרו לי

אני עם צרבת שלא נגמרת

ופה ושם או עם אני שותה משהו אפילו מים או אוכלת כל דבר - כאבי תופת למשך כמעט חצי שעה עד שנרגע

שממש גרמה לי לסבל

לקחת כדורים? מליצה לך שוב על אומפרדקס. לוקחים בבוקר על בטן ריקה, ואז את רגועה כל יום

אני לקחתי כמעט באופן יומיומי

אבל יש נעלי בד כאלו שהן לא ממש מקבעות את הרגל רק מגינות קצת מהאדמה/אספלט אם הולכים בחוץ.. זה את יכולה לשים לו בכיף... 

וגם..למה את עצובה יקרה???

והגידים מתחזקים ומתאזנים 

נראה לי שבמקרה הזה דוקא עדיף נעל רגילה ולא צעד ראשון כדי שתחזיק את הרגל טוב

לק"י

הן סגורות ועם סוליה גמישה.

אולי התכוונת לנעלי בד/ נעלי טרום הליכה?

נעלי צעד ראשון מחזיקות את הרגל אבל הן גמישות שזה הייתרון שלהם

אבל אם יש בעיה של סיבוב רגל לפעמים עדיף נעל גבוהה עם סוליה יציבה

זה מה שעשוי לעזור לנטיה הזו.

מקסימה

מתוקה!

ובאישור הפותחת- אולי נעלה המלצות לפי איזורים?

לק"י

אין כבר לנעוץ.

אולי אפשר לצרף לאחד השרשורים הנעוצים.

נכנסתי עכשיו לחדר שלו, חשבתי להחליף לו שמיכה ומהדלת שמעתי אותו נושם מהר בטירוף וקולני ממש.

יצאתי בלי לעשות כלום, מפחדת להעיר אותו...

אם את בכללית יש רופא ילדים אונליין

אבל.

אם אחרי שהחום יורד זה ממשיך, זה משהו שצריך לבדוק.

את יכולה לספור נשימות.

בגיל הזה המספר נשימות התקין הוא גבוה יחסית. באיזור ה40 נשימות לדקה.

גם אני כשאני חולה אני מתכרבלת בפליז שלי וישנה עם פוך...

מה כן היית עושה?

בגד דק וארוך ושמיכה עבה אבל לדעתי לא פוך.

שיהיה נעים בחדר עדיף מהרבה שכבות עךיו, הגוף לא יצליח להוריד אץ החום ככה

זה ממש חשוב

ונשימות מהירות זה סימן יותר בעייתי מחום ממה שאני זוכרת.

תנסי לספור כמה נשימות בדקה ותגגלי, כתוב מה נורמלי ומה לא

במקביל תתקשרי להתייעץ עם מוקד אחיות שיהיו אותך למה לשים לב ואיך לנהוג..

בע"ה הכל יעבור בקלות ומהר❤️❤️ 

החלפתי לו שמיכה באמת ונתתי גם אקמולי. הנורופן לא הוריד כלום וכבר עברו שעתיים.

אני עכשיו מתקשרת למוקד...

יש לנו גם הסטוריה של פרכוס חום, מפחדת שיהיה שוב.

יתר על המידה החום לא ירד כך.. 

הייתי מחבקת, לוקחת אלי.. אבל לא מלבישה ביותר שכבות

ולאט לאט התרופה אמורה לעזור

החלפתי לו שמיכה, הוא התעורר ומבקש אותי לידו כל הזמן אבל נתמודד...

אני הייתי שמה מטלית רטובה ממים פושרים קצת.. ומנסה אמבטיה פושרת

זה פשוט סיוט😣😣

כשיש חום גבוה צריך לתת לגוף להתקרר (לפעמים אפילו כשיש חום גבוה שלא יורד ממליצים על אמבטיה פושרת, זה עובד על אותו הגיון, הגוף צריך להתקרר)

לא יודעת מה לגבי הנשימה המהירה, יש לך אפשרות להתייעץ עם רופא/אחות? 

הבנתי שנורופן לא נריד לו א החום.

(הלילה ברוך ה' לא היה לו.)

החשש, אם היה פרכוס, הוא שזה פרכוס של אפילפסיה ולא מהחום. לכן צריך לבדוק. אבל אם אני חוששת שיהיה פרכוס חום בגלל עבר של פרכוס חום אז אין סיבה לחשוב שבדיוק הלילה יתחיל התקף אפילפסיה, נכון?

האקמולי התחיל להוריד את החום אחרי כמעט שעה (מ39.8 ל39.1) אבל בהמשך הוא הזיע מאוד, הוריד את כל השמיכות וחזר לחום רגיל עוד לפני 12 בלילה.

והמסקנה שלי לא להתקשר למוקד אחיות.

האחות במוקד שלחה אותנו לטרם, דחוף דחוף דחוף. שיקחו לו בדיקת דם, יבדקו אם צריך אנטיביוטיקה. אמרתי לה שאנחנו בלי רכב וזה שעה נסיעה, עם תינוק חולה... אמרה שאפשר להתייעץ עם רופא אונליין.

התקשרתי לייעוץ עם רופא הוא שאל כמה שאלות- יש פריחה? לא. מצליח לבכות? כן וגם לדבר. כשהחום יורד הוא חיוני? כן. 

אז תלכו מחר לרופא ילדים שלו.

שאלתי על הפרכוס שהיה בעבר, מה לעשות אם יהיה שוב. אז הוא אמר למדוד זמן ואם זה לא עובר תוך שתי דקות להזמין אמבולנס ואם זה עובר אז לספר לרופא מחר.

אני לא מתכננת ללכת לרופא היום, הוא יגיד שאם החום ירד אז סתם באנו...

הוא אסתמטי?

אם כן, מציעה ללכת לרופא ריאות.

מהניסיון שלי, ירידת חום לא תמיד מעידה על הבראה לגמרי מהמחלה... 

קישוט לחדר - כרית חמודה, מעמד יפה לעטים וכדומה, שעון קיר מעוצב, אפילו בובת פרווה שווה לקישוט המיטה.

אפשר שמיכת כרבולית מפנקת.

אולי נגן ספורט?

אם את יכולה לשאול אותה אילו אוזניות יש לה - אז תוכלי לקנות סוג אחר שאין לה (אוזניות חוט, אוזניות קשת, אוזניות אלחוטיות...)

בושם נראה לי שלא מתאים אם היא לא אוהבת תכשיטים ואיפור...

אולי משהו שקשור לתחביבים שלה...

בקבוק איכותי / כוס טרמית

ציוד טיולים 

תיק צד

ואם את יודעת תחביבים אז משהו בכיוון הזה - אני בגיל הזה הייתי ממש שמחה לקבל מלא חומרי יצירה שווים

אולי באמת בכיוון של תחביב-יצירה

מה מתאים?

@באר מרים 

@מאוהבת בילדי 

או ללכת למקסטוק ולראות מה יש ולפי זה ללכת..

כמו שכתבתי הרגע, לבדוק את הכיוון של כלי כתיבה מושקעים ומעוצבים..

רקמות, סריגה (אפשר כזו פשוטה עם הוראות, אם היא לא יודעת לסרוג), אבני פסיפס, חוברות צביעה למבוגרים, כלים לצריבה על זכוכית...

אם את נגישה להובי או לחנות יצירה אחרת - את יכולה פשוט להיכנס לשם ולשוטט וגם להתייעץ עם המוכרות...

רלוונטיים רק לנערה שממש בקטע של יצירות מהסוג הזה. חוץ מאולי חוברת צביעה למבוגרים שזה נראה לי לא רק ליצירתיים. 

אני נגיד אוהבת יצירה אבל בעיקר אקרילי על קנבס, ולא היה לי מה לעשות עם רוב חומרי היצירה האלו.

אוהבת יצירה כתחביב עיקרי.

יש שם דברים ממש חמודים

די בזול

וזה מאוד אישי כזה

ואז אפשר לקנות:

חומרי יצירה לפי הצורך

חוברות תווים

ציוד לטיולים, שלוקר..

ציוד ים לחופש...

כלי כתיבה איכותיים.. 

מקרים, עטי פיילוט בצבעים שונים, מחברות מעוצבות..

אלה דברים שכייפיים בגיל הזה לקחת ללימודים או לכל מיני דברים..

חבילת פיילוטים בכל הצבעים

מחברות אולפניסטיות יפות

מקררים פסטליים של סטדלר...

יש חבילה בגווני פסטל

אולפניסטי ומושלם.

מדגש סטבילו בוס - צבעי פסטל לבחירה STABILO - - מדגשים

כאלה קיצר

ופשוט חלינו עליהםםם😍😅

כל היום גנבנו לה..

מקווה שאני לא עושה לעצמי פה אאוטינג רציני, למה אם יש פה מישי מהכיתה שלי הלך עליי😜

וגם לך @באר מרים 

אוזניות אלחוטיות זה ממש שווה. 

אני הייתי צריכה דחוף אז קניתי של גי בי אל ולא הפשוטות עלה לי 300 

תגידי לה שממש בר לך לפנק אותה ולקנות לה מתנה ליומולדת .. ושחשבת על כמה רעיונות.. תגידי לה מה הרעיונות ואז תשאלי אם יש פה כמה דברים שנראים לה או שיש משהו אחר אם היא רוצה ולפי זה תזרמי ..

אני אולי הייתי מביאה שובר למסאז' לאיזה בוקר אחד ואחכ ללכת לארוחה מפנקת במסעדה / שבנתיים את תכיני משהו מושקע בבית ואז ברגע שהיא תחזור תאכלו את והיא או עם כל המשפחה ותחגגו לה

לרוב לא יעלו פחות ממאה...😶

הjbl הכי זלות שראיתי היו 125 והן היו עם חוט, שזה פחות נוח

אומרת כי לי באופן אישי הייה חבל לקנות משו לא איכותי ושאחרי חודש לפח🤷

אש זה אחד הדברים שמחברים בין חומר לרוח.

מצד אחד, זה משהו חומרי, שאפשר לדבר עליו במושגים מדעיים - איזה תהליך בדיוק קורה שם ומה גורם לאש להאיר ולזוז וכו'.

אבל מצד שני, הצורה בה האש 'מתנהגת' היא מאוד לא כמו דבריך חומריים שאנחנו מכירים, ומידה מסויימת מזכירה בתכונות שלה דברים רוחניים:

אין לה ממשות במגע למרות שהיא כן נראית,

אפשר לתת מהאש כמה שרוצים (להדליק איתה דבריך אחרים) בלי שהאש המקורית תקטן,

והאש משפיעה על הסובבים אותה (באור וחום), ולא נשארת רק בגבולות של עצמה.

ואולי לכן נאמר - 'נר ה' נשמת אדם', ומדליקים נרות בזמנים של קדושה (שבתות וחגים), וגם נר נשמה לזכר אנשים שנפטרו. וגם מדורות גדולות לזכר רשב"י, התנא העצום, והתורה הגדולה שהוא הביא לעולם.

וזה מזכיר לי שפעם שמעתי משהו שאהבתי, שהסיבה שיהודים מתנענעים כשעוסקים בדבר של קודש, היא שאז הנשמה יותר מתבטאת, והנשמה היא כמו אש, כל הזמן בתנועה..

באמת אין פלא שמדמים את ההתעלויות הרוחניות לאש... (היא גם מתלבה באמצעות הרוח)

ההתבוננות שלך בדברים של היום יום מפעימה אותי כל פעם מחדש!

תודה על השיתוף!!

שמעתי את זה בהקשר אחר, על החיטה

שכדי שהיא תצמח, זורעים אותה באדמה והיא קודם כל נרקבת ואז מתחילה לצמוח וצכינים ממנה לחם

אז ככה גם האדם -- מתוך קושי גם הוא צומח

אבל תמיד נתפלל שנצמח מתוך דברים טובים

זה באמת אותו רעיון...

"כי כמו שאי אפשר לכל מיני זרעונים לבוא לתכלית גידולם אלא עד שנותנין מתחילה הגרעין בעפר, ואחר כך הגרעין נתבלה, ואחר בלותו יפרח ויציץ ונעשה אילן גדול, כן הדבר הזה, שעל ידי זה שמשפילין אותך עד עפר, על ידי זה תתגדל ותציץ ותפרח בעולם." (חיי מוהר"ן, נסיעתו לנאווריטש יד, קסה).

תודה על זה! שומרת לעצמי

אשרייך!

באת לי בול בזמן. תודה רבה לך יקרה

תודה על הדברים!

אני לא חושבת שנכון להגדיר את זה שאנחנו לפעמים זקוקים להשחיר ולהסריח על מנת להתעלות ולהתקרב

אלא שאם חלילה השחרנו או סרחנו, יש לנו תמיד אפשרות לתקן

לפעמים דוקא מעומק הבור, אנחנו רואים כמה פוטנציאל לגדול יש לנו

זו באמת הסתכלות שונה, ונכונה יותר, מה שאת אומרת...

איך שאני רואה את הדברים, זה שאנחנו מעצמנו אמנם אף פעם לא צריכים לחפש את ההשחרה/סירחון או הריקבון שלפני העליה והצמיחה. אנחנו תמיד רוצים ומעדיפים להגיע ישר לעליה, בלי שתהיה ירידה לפני.

ולפעמים זה באמת אפשרי.

אבל לפעמים יש סוגים של עליות, שצריכות את הקושי והירידה שלפני. והקב"ה מכוון את הירידה כי הוא יודע שדווקא ככה תגיע העליה למדרגה הבאה.

ולנו זה קשה לחוות את זה. השלב הזה של הירידה, השחור והמסריח, הוא לא נעים, וקשה, וכשאנחנו בתוכו לא תמיד קל לזכור שהוא יכול דווקא להצמיח.

ואולי לכן הקב"ה הכניס את התהליך הזה גם בתוך הטבע, שנראה איך לפעמים הירידה והקושי הם חלק מהותי מהצמיחה והעליה שמגיעה אחר כך. שבלי הירידה לא היתה יכולה להגיע העליה. שבלי הריקבון הזרע לא יכול לנבוט, ובלי השחור והמסריח האש לא יכולה לעלות.

אבל האמת שאני חושבת על זה עכשיו, שדווקא באש יש מצבים שהיא מאירה בלי שחור ובלי סירחון. כשאנחנו מדליקים נרות (בשמו זית או גם בשעווה), האש מאירה ומחממת. גם שם יש כיליון של חומר, אבל שם זה לא נראה בעיני כמו תהליך של ירידה, אלא כתהליך של עליה - הנר החומרי מתעלה הופך לאש מאירה ומחממת.

אבל אולי זה בדיוק הלימוד שאנחנו צריכים ללמוד מזה.

שהשחור והמסריח לא חייב להופיע תמיד. זה תלוי בחומרי הבעירה שלנו, במצב שממנו אנחנו מתחילים את התהליך.

אנחנו תמיד ננסה להגיע לעליה רק דרך עליה. אבל אם ניקלע למצב של ירידה, אז נבין שאנחנו כרגע בתהליך שמצריך את הירידה הזו, ובמקום להתייאש ממנה, נעלה דרכה למדרגה הבאה. ונבין שזה איך שהדברים היו צריכים לקרות הפעם.

לק"י

אפילו אם יש עוד נשים בחדר, אז לשאוב מכוסה בצד.

לי נשמע מגעיל לשאוב בשירותים (וגם הלכתית יש דיעות שלא מכניסים אוכל לשירותים, אז גם לשאוב שם נשמע לי מוזר).

פעם ראשונה שנמצאת במצב שלא מוצאת מקום.

זה משרד עם חדרים ומסדרון ככה שהרבה עוברי  וכל המשרדים פתוחים או שקופים.. 

מי ששואבת עם סינר איך אתן עוקבות אחרי הזרם? אולי למצוא פינה צדדית אפשרי אבל לא מקום סגור... 

הדין עם אוכל רגיל ואין בזה בעיה... 

או מה שאני עושה עכשיו מבקשת ממי שיושב איתי בחדר שיצא (זאת הייתה הצעה שלו הוא סידר לעצמו עמדה חילופית לזמנים האלו)

יש גם גברים בצוות.

לרוב שאבתי בחדר פנוי, או בפינה בחדר מורים עם סינר הנקה (משאבה ידנית).

בדרך כלל בזמן שיעור, כשהיה יחסית ריק.

קרה לי ששאבתי בשירותים כששכחתי חלק מהמשאבה ושאבתי ידנית.

לא הייתי שואבת ברכבת.

תנסי לשאול אם יש מקום שיכולים לתת לך.

מפתח. 

חשבתי שבכל מקום עבודה זה ככה. 

איזה כיף לך!!!

אבל פרקטית עברתי כמה משרדים ולא היה טכנית מרום נוח לשאוב לפעמים היה חדר צדדי או משרד שאפשר לסגור אני עם ידני אז רק צריכה מקום בלי אנשים.. אבל לא היה לי אף פעם מקום מסודר ומקרר לא תמיד צרינה שואבת בסוף היום ושמה בתיק עם קרחום 

אני חושבת שלפי החוק חייב להיות.

ניסית לשאול את המשאבי אנוש? כי אצלנו אף אחד לא יודע על החדר הזה, רק מי שטורחת לשאול. חדר סודי🤭

תפני למי שאחראי על משאבי אנוש, זה בדכ התפקיד שלהם לדאוג לזה.

אני אישית יושבת באופן ספייס אז או שאני הולכת לממד שיש פה או שאני מבקשת ממישהו את החדר שלו לרבע שעה.

אבל עקרונית יש כאן באיזור חדר הנקה הוא פשוט רחוק לי אז אין לי כח ללכת עד שם.

לפעמים היה חדר פנוי ואז שאבתי בו.

לפחות אני לא היחידה שחשבה על הכיוון...

אבל נעלו את השירותי נכים יום אחד ונתקעתי. בשירותים רגילים לא מסתדרת כי חייבת לשטוף ידיים במקום כזה  

ואף פעם לא היה לנו חדר הנקה 

ועבדתי המקומות גדילים

כשהעיתי במשרד שקוף הייתי יושבת מאוחרי הדלת שהיתה אטומה עם הגב לדלת וחיתול בד עלי

ותשאלי איפה אפשר לשאוב 

כי הם מאד נקיים ויש שקט ופרטיות.

ברכבת לא בטוחה אם זה מוצלח. אולי אם אין בררה אז כן.   

אבל אם הייתי צריכה לשאוב לא נראה לי שהייתי עושה את זה בשירותים....

נראה לי שהייתי יושבת בצד עם הגב לאנשים ועם סינר הנקה ושואבת

אבל אני גם לא מאלה שמניקות בשירותים, הנקתי בכל מקום שהייתי בו בצניעות המירבית.

עם סינר, לא במרכז החדר

בדכ בקצוות של כל קרון.

הייתי מחפשת מושב כזה ויושב בכיסא הפנימי ושואבת.

עם משאבה ידנית וסינר הנקה.

תוך כדי ישיבות צוות, בחדר מורים בפינה, ברכבת הקלה..בטיולעם תלמידים..