אני בתקופה עמוסה מאוד,גם נפשית וגם טכנית
חייבת אוורור דחוף ולא רואה איך זה קורה
ניסינו בעצתכן לצאת ליום אחד פה ושם
אין ספק,זה נותן כוחות אבל אחרי כמה שעות וכשחוזרים לשגרה
שוב מרגישה מותשת וכל כך רוצה יומיים במלון!!!!
בעלי מתבייש לבקש מההורים שלו וההורים שלי ממש מבוגרים אז לא שייך
איך עושים את זה ???
אם כן, אז לקחת ללילה מישהי שתאסוף מבית הספר ותהיה איתם בלילה עד למחרת בבוקר
אז עדיף להתפצל.
תסעי לחופש עם חברה/ אחות / גיסה
תתאוורי ותהני
ובזהדמנות אחרת שבעלך ייסע.
אין מצב משני הצדדים אצלנו 😏
ולא מוצאת בייביסיטר שתסיע למסגרות ילדים כל כך קטנים שצריך לחגור ואלף עיניים...
❤
בגדול כמו שכתבת, היציאות האלה נותנות בוסט של כוח אבל נגמרות מהר, נסו לחשוב איך ביום יום אפשר להכניס יותר אוויר, עזרה, ויתור על שעות עבודה, מנקה, אלה דברים שיתנו הרבה יותר אוויר מחופשה פעם ב.
חיבוק
למה הוא מתבייש? הילדים שלכם קטנטנים/תינוקות?
אם הההורים בריאים שווה לנסות לשאול
מקסימום יאמרו שהם לא יכולים.
ולדעתי הכי נח שבאים לישון אצלעם ככה הילדים במסגרת עד הצהריים/ארבע ולסבא סבתא נשאר פחות זמן אם זה קשה להם
שתצאו לנופש יומיים, אבל כדי שזה יחזיק כדאי לך להוסיף לך בלוז אויר לנשימה..
ובאמת אחיינית, בת דודה וכו' זה מעולה ליום כזה
ולהקל עליה כמה שאפשר -
בלי מקלחות
להזמין פיצה לארוחת ערב
שוקו ולחמניה לבוקר
להבטיח לילדים הפתעות כשתחזרו
אצלנו אמא שלי מחלקת לכל ילד שקית של קליק עם 'תרופה נגד געגוע' וכל אחד יכול לקחת ממנה כל הזמן שלא נמצאים...
אני גם דואגת לפנק את הבייביסיטר (של המילואים..( במגנום/מעדנים שווים/דגני בוקר וכו' שיהיה לה שהילדים ישנים
בעיניי זה עדיף מנופש שאחרי שבוע שוכחים, ושהוא בריחה מהשגרה. כשיש אוויר בשגרה וזמן לעצמך למה שאת אוהבת/ צריכה בלי לחץ ועומס, החיים נראים אחרת
ולכן פרקטית - הייתי דואגת לבייביסיטר בשלוף שתהיה לך ליציאה לערב עם בעלך או לבד או עם חברה, שהילדים מכירים
תבחני את הלוז שלך ואת ההתנהלות ביומיום ותראי מאיפה אפשר להוריד עומס ואיפה אפשר להקל (מנקה, אוכל מוכן, שנצ עבורך) וגם התנהלות עתידית. האם העומס שלך זמני או קבוע? ממה הוא נובע? מה אפשר לשנות ואיפה את יכולה להשפיע את הwell being שלך
ובלי קשר צריך נופש, אבל יש הבדל בעיניי בין לצאת לנופש כשאת בטוב לבין לצאת כשאת ממהרת לברוח. לחיות בכיבוי שריפות יכול מאוד להתיש
חיבוק♥️
אני לא מצליחה להגיע לאוורור שאני זקוקה לו
יוצאים פה ושם אבל משום מה לא מספיק
אולי זה נקודתי אצלי ואני צריכה את הלבד שלי? יש מצב
איך אמצא אותו וגם יחד זמן זוגי זו השאלה
לגבי אחייניות אין לנו את אחד בסביבתנו זו הבעיה העיקרית
ויכוח זה באמת אוורור זמני כי יומיים לא מספיק
תשלמי למישהי שתגיע
וכן, הגיוני שאת צריכה זמן לבד, ברור (לי כאילו זה ברור 
גמני כזאת)
איך עושים וגם וגם - מבינים שזה צורך כמו אוכל רק לא באותה תדירות. זה לגוף וזה לנפש.
אמהלה אני ב"ה לא יודעת להיות לבד 😂
אולי באמת צריכה את הזמן קצת לעצמי בלבד
ולא להיות תלויה רק כשלבעלך מתאפשר.
למשל פעם בשבוע לפחות בעלי משכיב את הילדים לבד ואני יוצאת - זה לא חייב להיות מסעדה או הוצאה כספית גדולה, אפילו להליכה עם חברה (או לבד) או קפה ומאפה.
ואם את לא עובדת בבקרים או עם תינוק, אז לצאת מהבית, להסתובב בקניון, הליכה, ספורט, טיול בגינה, קפה, ספרייה.
לא להישאב ללופ של כביסה-ילדים-בישולים-עבודה-הרדמות.
לארגן הרבה פתחי איוורור בשגרה.
לפחות פעמים-שלוש בשבוע.
מישהי התנסתה ומרוצה?
אנחנו ניסינו בתקופה שהשתמשנו גם לא מעט במזומן.
(הכנסות הוצאות)
ושהיו לנו כל מיני הוצאות שלא נרשמות בבנק ומהא הבנו שזה פשוט לא רלוונטי בכלל
זה ממשק שמתחבר לבנק ולכרטיסי האשראי ומתאים רק למי שמשתמש רק בזה.
הי. שואלת מאנונימי כי מנסה המון גם סביבי..
מחפשים תלמוד תורה ובית ספר לבנות, ברמה דתית דוסית תורנית וברמה לימודית גבוהה. כמובן צוות איכותי וחם וחינוך לתורה מתוך שמחה.
בירושלים.
יתרון- נמצאים בשכונה שיש בה חיי קהילה/תרבות קהילתית.
בנוסף, באופן ספציפי אשמח לשמוע אם מישהי מכירה את:
"ארץ המוריה"
ו"יסדת עוז" בשכונת "הר חומה",
בהתייחס לנקודות הנ"ל.
אשמח לכל מידע. תודה!
אני מהקהילה של הר המור, אם את רוצה אניאמא טובה---דיה!אחרונהיכולה לעזור לך.
(אני מקריית יובל, אבל מעורה גם בקהילה בהר חומה).
את יכולה לפנות אליי בפרטי.
לא ממש סוד אבל הסתרה
להסתיר את השוקולדים הטובים
לגנוב בשקט עוגיה לפני ארוחת ערב ואז לנזוף בילד שיחכה לארוחת ערב
לעשות בפלאפון, ולכבות אותו מהר כשמישהו מגיע
לאכול חטיף/גלידה ולהסתיר ממצאים מחשידים
לאכול מהסיר ובטעות להיתפס על ידי מישהו שנכנס הביתה כשהכל נוזל על הסנטר...
מה עושים עם זה?!
רוצה לשמש דוגמא אישית ולא להיות "תעשו מה שאני אומרת ולא כמו שאני עושה".
רוצה להרגיש שלמה ובטוחה וחופשייה שלא יתפסו אותי על חם במשהו שהוא לא אידאלי עבורי.
אמא שלי תמיד מנסה להיראות עסוקה, כשמדברים בטלפון, כשמגיעים אליה. בפועל רוב היום היא במנוחה. יש לפעמים עומס. אבל למה לעשות הצגה של אני עסוק. מה הקטע. ולמה אני בעצמי מתחילה לעשות כך...
גם לכם יש סודות?!
או שאתם מצליחים להוות דוגמא אישית כמו שאתן הייתן רוצות
להיראות עסוקה בשביל ש...? לקבל הערכה?
מעניין. אולי היא התרגלה ככה מאמא שלה. אני יודעת שחמותי מאוד מעריכה אנשים ש"עובדים קשה". אולי זה נכון גם לאימך.
אני חופשי מסתירה שוקולדים, וחופשי אוכלת לעצמי בלי שהם רואים
אבל כן נותנת עוגיה לילד אם לקחתי בעצמי.
לא בגלל אקט של חינוך,
אלא בגלל הצד האנושי- אני מרחמת על עצמי ונותנת לעצמי עוגיה (למרות שיש ארוחת ערב, למרות הקלוריות, למרות אלף ואחת סיבות שלא), אז אני ארחם גם עליו
מה שכתב לדעתי לא אומרים להיות סודות .
מותר לאמא לנוח ולהתפנק.
והכללים האלה לא חלים עליה כמו שהם חלים על הילדם, הם לא באותה "קבוצה".
כמו שילד הולך לישון בשעה מסוימת ואמא אחריו - כי זה מה שהגוף שלו צריך, ככה גם אמא יכולה לאכול בשעות אחרות מהילדים ולנהל את הלוז הארוחות שלה לפי מה שמתאים לה.
ואמא נחה - לדעתי זה מודל שהם צריכים לראות, ודווקא לא להסתיר. למה אמא צריכה להתרוצץ להיות עסוקה תמיד? להצדיק את קיומה?
אם את ממש חיה באורך חיים אחר - למשל דורשת מהם לאכול רק בריא אבל אוכלת ממתקים מולם, זה כבר בעייתי יותר.
חשוב לשים את הגבול בין אני אמא ולבין אתם ילדים.
ולכל גיל יש את הכללים שמתאימים לו וזה לא בר השוואה בכלל.
מצד שני - לא לדרוש מהם באופן כללי דברים שאת בעצמך לא מצליחה ליישם.
שחינוך לאורך זמן - הוא אך ורק מדוגמה אישית.
כללים יכולים להחזיק לכמה שנים, עד שהם גדלים מספיק ויפרו אותם, חינוך אמיתי שמחזיק מעמד הוא מדוגמה בריאה של ההורים.
אולי יש כללים שרק אימצת לאורך השנים ואין טעם לשמר, אם לא מפריע לך שטועמים מהסיר (לי לא מפריע, זה דווקא נותן אווירה משפחתית כזאת ) אז לשחרר.
אני עוד לא בשלב
אבל בגדול אני חושבת שיש דברים שלאמא מותר ולילדים לא
לא צריך להסתיר
וגם אם מסתירים כי אין כוח להתמודד עם הבקשות שלהם
כן להיות שלמה עם עצמך שזה בסדר מה שאת עושה
מותר לך לאכול עוגיה גם אם לילד את לא מרשה לפני האוכל
כשהוא יהיה אבא גם לו יהיה מותר...
גם להיות בפלאפון מותר לך, למה לא?
מותר לך גם להחביא לעצמך שוקולדים טובים
אם את בטוחה בעצמך את משדרת את זה
שההבדל ביני לבין הילדים בזה הוא לא בהכרח מהותי, אלא טכני - הם מקבלים ממתקים בגן, הם מקבלים ממתקים אצל סבא וסבתא, הם מקבלים גם בבית מדי פעם. לכן אני יותר שמה לב ומגבילה איתם. כי הם מקבלים לדעתי הרבה סוכר.
אני די שולטת על כמות הסוכר שאני מקבלת, אף אחד לא מחלק לי חטיף באמצע היום או בקבלת שבת, לכן ארשה לעצמי יותר לקחת גם כשאני לא נותנת להם.
כן מסייגת שיש פה גם קצת ענין מהותי של חינוך לתזונה נכונה וגם בדחיית סיפוקים או הפנמה של כללים וזה כבר שונה מילד לילד לפי מה שאני רואה שנכון לכל אחד ובכל גיל.
ולגבי דברים שהם לא ממתקים, משתדלת לא לעשות את זה אבל קורה לי. קורה גם לילדים, לפעמים אני עושה כאילו לא ראיתי, לפעמים מדברת איתם על זה..
בסודות
לא כל דבר צריך להיות גלוי
אני מאד אוהבת כנות ופתיחות
ולרוב זה מתאים לי
לפעמים לא
מה שחשוב לי זה להיות שלמה
גם עם הפתיחות
וגם עם הסודות
הבעיה היא בלעשות משהו שלא אידיאלי בשבילי... אני משתדלת להיות שלמה עם מה שאני עושה גם אם הוא לא אידיאלי, או לשנות אותו (העבודה הכי קשה של החיים תכלס😅)
לגבי להסתיר אוכל- להסתיר את השוקולדים השווים ברור. הילדים יכולים להנות גם משוקולד חלבי פשוט באותה מידה. ומבחינתי אם אני אוכלת משהו טעים לידם אני מביאה להם גם, זה הכלל שקבעתי לי כדי לחסוך לי בלגן. אז את הדברים שאני לא רוצה לחלוק כמו ארטיק שווה וכאלה אני אוכלת אחרי שהם ישנים...
שאם לך לא נוח בבית זה מה שאת מעבירה לילדים שלך
דוגמא אישית היא גם לחיובי וגם לשלילי וילדים לא טיפשים הם מזהים את הסימנים האלו בדיוק כמו שאת כתבת על אמא שלך
לדעתי כדאי להיות חופשי עם הילדים כי זה אנושי
זה אנושי לטעות, או ליפול בתאווה רגשית והיופי זה גם להיות מודע לזה ולרצות לשאוף לתקן ולעלות
להיות מודע לתגובה הרגשית/המחשבתית/והפיזית שאני עובר להכיל את עצמי ובו זמנית לרצות להתקדם
ומוסיפה שזה לא סותר הרגלי חינוך מול הילדים להיפך הילדים יותר מעריכים ומודעים
ככל תייקרי את הדעות שמעצבות אותך באמת זה מה שהם יתפסו ממך
אני לגמרי עושה דברים שלא מרשה לילדים שלי
אבל לרוב לא מתאמצת ממש להסתיר, וגם אם מנסה להסתיר זה בעיקר מצורך בשקט ולא כדי שלא יראו אותי עושה את זה.
נגיד אם הם רואים אותי מגניבה קוביית שוקולד, מבקשים גם ושואלים למה הם לא ואני כן, אני אסביר באמת את הסיבה שלי. גם אם התשובה היא שאני גמורה וצריכה משהו מהיר וחזק שיתן לי כח נקודתי למקלחות / ארוחות ערב וכד'. אני גם יכולה להוסיף שזה לא אידיאלי, והיה עדיף שאוכל עכשיו ארוחה מסודרת, אבל זה מה שבכוחות שלי כרגע.
גם על בריחה לטלפון אני מסבירה שאני לא רוצה לעשות את זה עכשיו אבל אני גמורה ולא מצליחה לצאת מזה, וזה משאיר אותי כרגע ערה.
פשוט נותנת את הסיבה האמיתית, גם אם היא לא האידיאל. הילדים מבינים שאני יותר עייפה מהם ועם יותר משימות מהם ובסוף מקבלים את זה...
כל היום, אבל בעיקר בערב אני מרגישה ממש לא נוח עם הבטן
היא נפוחה
ומרגישה לי עמעסה גם אם לא אכלתי כמה שעות
ומרגיש לי גזים אבל גם לא מרגיש גזים, לא יודעת משו לא ברור
זה מזה מעצבן😮💨
אני אוכלת דיי טוב…
אני מכירה את תחושת המפוצצות אבל משלב מאוחר יותר בהריון
יציאות כרגיל?
לי היה עצירות והרגיש לי ככה
ובכללי הקיבה שלי בהריון רגישה יותר כל ההריון
אני הפסקתי לקחת ברזל בגלל זה ואני תריכה
פשוט כי לא מסוגלת זה הסיוט הכי גדול דל החיים שלי עצירןת
(אני בטבע שלי אחרי כל ארוחה מתפנה טוב. כשזה לא ככה זה ממש ממש מציק לי)
הילד שלי היפראקטיבי, לוקח ריטאלין כבר כמעט שנה.
ניסינו ריטלין אטנט וויואנס והיחיד שלא עשה תופעות לוואי קשות מידי זה ריטלין.
עכשיו המורה אומר שנראה שהריטלין גורם לו להיות לחוץ, ובחרדה.
בכללי הוא ילד מאוד ריגשי, שמואד קשה לו לווסט את הרגשות שלו, מכל תיסכול או אכזבה, הוא בוכה (הוא כבר בן כמעט 7...)
הבנתי שאוליכדאי לשלב את הריטלין עם תרופה מרגיעה אחרת, ושמעתי על אינטוניב, האם מישהי פה התנסתה עם התרופה הזאת?
או עם השילוב של התרופה הזאת עם ריטלין?
מעבר לקשב וריכוז.
מה היה לפני שהתחלתם טיפול תרופתי?
לא היה לחץ וחרדה? לא בכה/הגיב קשה על תסכול או אכזבה?
אבל אני חושבת שבבסיס הוא כן ילד יחסית ריגשי
אני יודעת שיש סוגי ריטלין שמגבירים חרדה,
ויש תרופות נוגדות חרדה שיכולות לאזן,
אבל לא הייתי סומכת על חוו"ד נשות הפורום בשילוב של תרופה ספציפית כזו או אחרת.
בהצלחה!
ככה או ככה, את המרשם נותן רק פסיכאטר או נוירולוג, התורים ארוכים, ולכן בינתים מעניין אותי לשמוע מניסיון של אחרים.
חרדה היא תופעה מוכרת של ריטלין.... מניסיון!
נשמח שתשתפי בתוצאות
(האמת שמתלבטים אם להשקיע בזה מבחינה כלכלית, או להשקיע בחיפוש דירה חדשה עם ממ"ד. אבל מכיוון שלוקח לנו זמן למצוא משהו טוב, ואני די בלחץ מהתחדשות המלחמה, אנחנו כן חושבים לבדוק את האפשרות הזו...)
עבור הבן שלי שבן 7
שמנוזל כל הזמן 24/7 מגיל שבוע!! לאחרונה החברים כבר התחילו להציק לו על זה
ניסיתי טיפול נגד אלרגיה, כמה סוגים
הימנעות מחלב
עשה ניתוח שקד שלישי
שום דבר לא עזר..
יש הרבה סיפורי הצלחות. אבל אני מכירה מקרוב מאוד מישהי שניסתה הכל בערך. את כל האלטרנטיבי עם מטפלים מומלצים וטובים. בסכומים של שיפוץ בבית... לא בבת אחת כמובן. לאורך שנים שלרפואה הרגילה פשוט לא היה ועדיין אין מענה.
וואלה, כסף לפח.
כולל נזקים בחלק מהמקרים.
אז אני לא שוללת לנסות, אבל לא להיסחף עם זה. לא לשלם עוד ועוד. לא לעשות שינויי קיצון. לא עובד, שלום.
מה שרופא אלרגולוג אמר לנו שטיפול באלרגיה צריך להיות כל הזמן אחרת באמת לא עוזר.
לגבי הומאופטיה, ממה שאני מבינה אין לזה שום הוכחה מדעית, אבל חברות אמרו שזה עזר להן
הלכתי לאחד שבודק רגישויות הוא אמר שזה בכלל לא אלרגיה
זה מערכת חיסונית חלשה
נתן איזה משהו מצמחים לא ראיתי שינוי
לאלרגיות. אצלי זה ככה.
ממליצה לעשות לו בדיקה של ויטמין די ולתסף במידת הצורך,אצלי ראיתי שיפור משמעותי עם העלייה בערכים. וחשיפה לשמש גם מועילה
במקביל - אפשר גם תמצית פרופוליס, או בצורה אחרת כי זה רחוק מלהיות טעים אבל מחזק מערכת חיסונית
אולי נתחיל מזה באמת
אהבתי גם את הרעיון של התוסף שמישהי כתבה פה אבל תוהה איך אצליח לתת לו את זה..
ולדיקור יש יותר "קבלות" ממה שאני שומעת סביבי...
יכולה להמליץ לך על מדקר מאוד מאוד מומחה
מקבל בכפר חב"ד בימי ראשון ושאר השבוע בצפון
קוראים לו יניב אברהם
הוא גם רופא..
או ברפואה סינית?
אנחנו עשינו דרך שירה
משלמים 40 ש"ח בחודש ואחרי 3 חודשים אפשר להגיש קבלות ולקבל החזר 150 ש"ח לטיפול
לא מופיע רופא בשם כזה.
אולי הוא ד"ר למשהו אחר.
כן נחשב בקיא בקונבנציונלי ובמשלימה במקביל.. אפשר לקרוא עליו באינטרנט
לוקחת את זה שנים לכל מיני גוף ונפש
גם חמותי ובעלי
ב"ה ראינו ישועות
יכולה להמליץ לך על מישהו מצויין בפרטי אם תרצי באהבה.
שזה מאוד יעיל להם
הייתי מנסה
אצל מישהו טוב
ומה שעזר לו בסוף היה לקחת למשך תקופה תוסף תזונה בשם 'קוורטיצין'.
לא יודעת אם יעזור לכם, אבל מוזמנת לנסות...
הבעיה שזה כמוסות והוא רק בן 7..
וממליצה להזמין מאייהר3ב, הרבה יוצר זול, ומשלוח די מהיר
הבן שלי לא מגיל שבוע אבל כבר חצי שנה בלי הפסקה שהוא מנוזל ממש
רק אם יודעים את הגורם ומפסיקים אותו
לא רק מוצרי חלב גם קמחים לבנים וסוכר לבן מייצרים את הנוזלים והליחות/אבק/עישון סביבתי/עובש/סבון/אבקה או מרכך כביסה לעבור לג'ל כביסה/מוצרי הגיינה תמרוקים וכו' ממש לחשוב על כל כיוון שיש בסביבתו חומרים שמגרים את הגוף
לא לעצור את הניקוז של הנוזלים ע'י מייבשים למרות שהתופעות לע נעימות
ללמד איך לקנח נכון(כל נחיר בנפרד)
בגדול לנקז נוזלים ובו זמנית לייעל את המערכת החיסונית
חשיפה לשמש, פעילות גופנית להזרמת נוזלי מערכת החיסון, להקפיד על כללי אכילה מאוד עוזר
של יותר משבועיים?
לוקח לגוף זמן להתנקות..
יש לי נסיון רב שנים.
יש טיפול הומאפתי לאלרגיה.
ניסיתי למספר בעיות רפואיות עזר.
בעיה רפואית מסוימת לא עזר רק רפואה קונבנציונלית.
אני הולכת למי שהיא שבשכלתה היא רופאת משפחה.
צריך ללכת לרופא M.D שמשלב בין הגישות רפואה מערבית ומשלימה.
לא תמיד עובד .לפעמים צריך להחליף טיפול.
לפעמים צריך להשלים עם העובדה שלא .
לרפואה המערבית יש פתרונות טובים.
ואמרו לי שמי שעושה את זה הוא רופא
אז אולי נתחיל מזה
אשמח בעיקר לשמוע כמה שיותר על ההחלמה - נכון שזה משתנה מילד לילד אבל אשמח לדעת.
למה זה כל-כך חשוב לי? קבענו את הניתוח לערב שבועות, אנחנו לא מתכננים להתארח. אבל אשמח להבין בערך מה צפוי להיות.
בנוסף, ביום הניתוח
זימנו אותנו לשעה 7 באסותא באר שבע - אם תראו אמא שרצה שם אחרי ילד במסדרונות תדעו שזו אני (איך אמר הרופא - טוב שהילד יהיה מורדם בניתוח - הוא לא הפסיק לזוז שם כמעט שבר כמה דברים, דקה לא הסתכלתי עליו התחיל לקפוץ על המיטה כאילו בחייאת בבקשה.. לא נשמתי מרוב לחץ).
מתי צריך להיות בבית חולים?
מה התהליך שם?
מבינה שעד 12 אנחנו משוחררים.
מה הילד אכל אחרי?.
הבן שלי אוהב מאוד מאכלים קשים, ממש לא מתחבר לרכים.
תוהה איך נעבור את זה.
לחם עם ממרח נחשב לקשה או רך?
עם התקן לא הורמונלי קרוב לשנתיים
מתוכם כמעט שנה עם וסת (לפני לא קיבלתי בגלל הנקה)
עדיין מניקה הרבה
מאז החתונה וסת סדירה מאד גם בין ההריונות
מאז שהוסת חזרה הפעם גם היתה סדירה כמעט לחלוטין מקסימום יום לפה או לשם, ככה שמונה חודשים בערך.
בחודשים האחרונים (בלי שום שינוי משמעותי אצלי שאני יכולה להצביע עליו) נהייתה לגמרי לא סדירה כולל איחורים של שבועיים שלושה ואז שוב בזמן או אפילו מקדים בכמה ימים
לא מצליחה להבין מה קורה עם הגוף שלי
וזה לפני שדיברתי על עצם הוסת שגם משובשת לפעמים ממש חזקה לפעמים חלשה אבל ארוכה מאד ...
יש לי תור לרופאה עוד חודש בערך אבל אם יש למישהי תובנות או מחשבות אשמח כי זה מוזר לי ממש וקשוח
אבל נשמע קשוח,
בהלחה יקרה!
לי הייתה במשך שנה וחצי ווסת עם התקן יחסית מסודרת, הייתה מתחילה עם כתמים שהלכו והתגברו עד שהתחיל הדימום הרציני.
ככה קראתי וגם מכמה סיפורים הזויים ששמעתי לאחרונה.
קרה לך משהו מטריד בחודשים האלה? חוסר נחת?
אולי תנסי בכיוון הזה.
בהצלחה רבה, זה באמת קשוח.
אשמח לשמוע איך היתה החוויה, במיוחד אם היו לכן לפני כן לידות רגילות.
ואם יש דברים שחשוב לדעת/לשים לב אליהם.
בקיצור, כל תובנה בעניין.
תודה!
את הלידה השנייה עשיתי בלידת מים. לא בדיוק כי בעצם את הצירים עצמם העברתי במים וכשהגיעה הלידה יצאתי למיטה.
הקל לי מאד על הצירים.
באיזה שלב הרגשתי שאני כמעט מתעלפת מהחום של המים. לא יודעת מה היה צריך לעשות אחרת.
יש שתי בדיקות שאם לא עושים אותם אז לא מאשרים לידת מים (העמסת סוכר ועוד אחת שאני לא זוכרת).
צריך גם המוגלובין תקין.
בסה"כ הייתה לי חוויה טובה מאמינה שאנסה שוב.
הלידות במים לא היו יותר קלות מהלידות בחוץ
כולן בלי אפידורל. בלידה השנייה הייתי בתנוחה זקופה והיה הרבה יותר טוב מהלידה הראשונה שהייתה בשכיבה.
שתי הלידות אח"כ במים. לא הרגשתי הבדל בין השנייה שלא במים לשלישית. וברביעית שגם הייתה במים היה כואב בטירוף.. לא זכרתי כאלה כאבים... וזה היה במים..
סליחה אם לא עוזרת.. אבל כן חשוב לדעת שזה לא תמיד עוזר..
מקלחות בכולן מאוד עזרו לי!
אז לדעת שגם זה יכול לקרות..
מה חשוב לך לדעת?
אני ילדתי שתי לידות טובות במים.
בעיני זה טוב למי שרוצה ללדת בלי אפידורל. זה משכך כאב ומאפשר תנועתיות חופשית יותר.
צריך לדעת שיש גם פעמים שנכון לצאת מהמים או לא להתעקש.
המים חמים ומתישים, צריך לשתות כל הזמן.
ויש מצבים שקשורים ללידה עצמה שמשתנים מלידה ללידה.
-האם החוויה בסופו של דבר היתה שונה מלידה לא במים?
-האם הרגשתן הקלה בכאבים לעומת לא במים? (חלק כתבו שלא. אשמח לשמוע עוד תגובות)
-מה הסיבות שלא מתאפשר לידה כזאת?
-האם הלידה עצמה התרחשה במים או רק זמן הצירים?
-איך המיילדת מקבלת את הלידה אם הלידה היא בטוח המים עצמם?
באיזה שלב של הלידה נכנסתן למים?
מי שכן יצאה מהמים במהלך הלידה, החלפתן בגדים? מניחה שלא נעים להישאר ככה רטובה..
החוויה היא שונה.. אבל כל לידה אצלי הייתה בחוויה שונה. גם השתיים שהיו במים.
על הכאבים כתבתי.
אי אפשר לידת מים אם לא עשית סקירה והעמסת סוכר, אם הערכת משקל מעל 4 קילו, אם יש ירידת מים מקוניאליים, אם היה לך היסטוריה של דימום מוגבר או התעלפות בלידות קודמות.
צריך שתהיה מיילדת שעברה הכשרה ללידת מים ולא תמיד יש במשמרת. צריך גם שלא יהיה עמוס מידי כי מהרגע שאת נכנסת למים המיילדת לא יוצאת מהחדר.
ב2 לידות הלידה הייתה במים עצמם. המיילדת רוכנת מבחוץ עם כפפה ארוכה עד הכתף ועם היד מרגישה כשצריך ומכוונת מה לעשות. באיזה תנוחה לשבת וכו.
נכנסים מפתיחה 6 ומעלה. לפני זה יכול לעכב את הלידה.
בלידה השלישית קפצתי מפתיחה 4 לשמונה אז נכנסתי בפתיחה שמונה וילדתי אחרי רבע שעה.
בלישה הרביעית נכנסתי בפתיחה שבע ולקח מעל שעה עד הלידה עצמה.כבר היה שלב שחשבתי לצאת מהמים ואז הגיעו הצירי לחץ אז נשארתי..
ברגע שיצאתי אז הורידו לי את החלוק, ניגבו אותי ועזרו לי לשים חלוק חדש ויבש..
מוסיפה שאם הלידה עצמה במים או לא זה תלוי בית חולים. היום רוב בתי החולים שמאפשרים לידת מים מאפשרים גם לידה במים.
המיילדת יכולה לעזור עם כפפות מיוחדת אבל אני קיבלתי את הלידה לבד.
בסופו של דבר הלידה עצמה בדרך כלל לא ארוכה. הזמן של הצירים הוא העיקרי.
באחת הלידות שלי לא יכלתי לידת מים אבל העברתי ממש עד הסוף במקלחת וזה מאוד עזר
זה סתם כי הם חשבו שאני לא בלידה פעילה.
במוניטור רציף אי אפשר לידת מים.
אולי אפשר מוניטור אלחוטי תלוי בבית חולים לא בדקתי אישית.
במוניטור לא רציף יש לכל בית חולים נוהל פעם בכמה זמן צריך לכמה זמן. אז מניחה שככה זה גם במקלחת.
בלידת מים הם מצמידים מתמר, בחלק פעמים ניסו להדק עם הרצועות ובחלק פעמים מיילדת החזיקה ידנית.
רקע-
2 לידות שהייתי במקלחת עד פתיחה מלאה, בלידה השניה מאוד מאוד מאוד ביקשתי לידת מים, ולא התאפשר.
-האם החוויה בסופו של דבר היתה שונה מלידה לא במים?
המים זה משכך כאבים מטורף בשבילי, מהרגע שיצאתי מהמים נהיה לי ממש קשה וכואב.
-האם הרגשתן הקלה בכאבים לעומת לא במים? (חלק כתבו שלא. אשמח לשמוע עוד תגובות)
חד משמעית כן.
-מה הסיבות שלא מתאפשר לידה כזאת?
בלי סיבה אמיתית, הרופאה אישרה, המיילדת אמרה לי: "כניסת שבת עכשיו, תוציאי מהבית מיידלת מתאימה רק בשביל זה?? וגם עד שננפח לך בריכה את תלדי כבר"
זהו...
בדיעבד הבנתי שמי שרוצה לידת מים מומלץ לה לא ללדת בהר הצופים.
-האם הלידה עצמה התרחשה במים או רק זמן הצירים?
רק זמן הצירים...
-איך המיילדת מקבלת את הלידה אם הלידה היא בטוח המים עצמם?
-
באיזה שלב של הלידה נכנסתן למים?
מיד כשקיבלתי חדר לידה.
מי שכן יצאה מהמים במהלך הלידה, החלפתן בגדים? מניחה שלא נעים להישאר ככה רטובה..
הייתי עם חלוק של הבית חולים, מאוד קל להוריד אותו ולשים חלוק חדש. זה מה שעשיתי
בהצלחה!!
לבין להיות בבריכה/אמבטיה בזמן הצירים.
היא שאלה על כאב באמבטיה. ואז לא ראיתי הבדל.
במקלחת מאוד מאוד עזר לי להיות והקל על הכאבים
1. החוויה הייתה מאוד חיובית.
2. הייתה הקלה משמעותית בכאב (בהשוואה לילידות אחרות צירים של פתיחה מלאה הרגישו לי כמו פתיחה 4 בערך).
3. הלידה עצמה וגם הצירים.
5. נשענתי אחורה בתנוחה של חצי ישיבה אז המיילדת ראתה מתי היא יוצאת.
6. הגעתי למיון בפתיחה 6 אז הכניסו מיד (בדרך כלל מחכים לפתיחה 6).
עד הצירים נחשב...
אז ילדתי ככה 4 פעמים.
3 פעמים בבי''ח שבזמנו לא אפשר לידת מים ממש, אז שהיתי במים עד לפתיחה מלאה.
אצלי זה משכך כאבים בטירוף. ממש ממש עוזר, גם השהות במים עצמם, ובעיקר זרם של מים על נקודה ספציפית בגב. ככה שגם מקלחת עושה את רוב העבודה (עדיף אמבטיה/ג'קוזי, אבל לא קריטי לי).
גם בפעם הרביעית, כשביה''ח איפשר וניסיתי ללדת ממש בתוך המים- לא הצלחתי. משהו במים לא אפשר לי לדחוף כמו שצריך. רק כשיצאתי מהמים הילד יצא (תוך דקה שתיים).
בבי''ח אחד לא הייתי מחוברת לכלום. בבי''ח אחר כן דרשו ניטור (אלחוטי) ופתחו לי וריד (לא יודעת למה, אבל זה הציק לי ממש). אם תרצי שמות בתי חולים- בפרטי.
נכנסתי למים מיד עם הכניסה לחדר לידה, אבל אצלי זה כבר פתיחה 5 לפחות (היתה גם לידה בפתיחה 8).
בכל המקרים מיד עם היציאה מהמים ילדתי, משהו כמו ציר או שניים מחוץ למים (ברמה שאמרו לי 'להתאפק' לא ללדת לפני שאני עולה למיטה). לא הספקתי להחליף בגדים (אולי שמו עלי שמיכה/מגבת יבשה, לא זוכרת).
הלידות האחרות היו ממש אחרות, ככה שלא יכולה להשוות. אבל כן יכולה להגיד שצירים בלי מים לעומת צירים עם- אין מה להשוות. בלי מים אני סובלת ממש. במים הלידה, כולל הצירים, הופכת לחוויה מדהימה.
מחוץ למים כשזה רטוב זה פחות נעים..
ברגע שיצרתי החלפתי ליבש..
לא נעים להגיד אבל אנחנו לא מצליחים להגיע ללשטוף את הבית כל שבוע, ועם הקטנטנים שלנו בהחלט יש צורך.
ואז נזכרתי שיש דבר כזה שואב שוטף.
למישהי יש וממליצה?
איך יודעים איזה לקנות?
זה גם מטאטא וגם שוטף?
באמת שוטף נקי?
באלי לא משהו מאוד יקר.
אני מכירה את הרובוט שמסתובב בבית אבל זה פחות מתאים לי, אני רוצה שתהיה לי אפשרות להעביר נקודתית כשנשפך או ברחבי הבית בלי לארגן את כל האזור.
נראה לי שהשואב שוטף עונה על הצורך.
ניסיתי לחפש בגוגל אבל יש מיליון סוגים.
אשמח להמלצות ספיצפיות כי באמת לא מבינה בזה.
מישהי מכירה משהו שעוזר?
לוקחת 2 כדורי אקמול ולא מתחיל לגרד את קצה המיגרנה.
אני באופן כללי סובלת לעיתים ממיגרנות אבל לוקחת 2 נורופן ועוזר.
ועכשיו מה אפשר לעשות? אני מכירה את זה מהריון קודם, יש מספר שבועות באמצע ההריון (לפני שבוע 20 שאז חשש לרעלת) שפשוט זה בלתי נסבל
והבעיה שאני עובתד מול מחשב אז זה לא מוסיף בכלל. קורסת בערב עם מיגרנה לא נורמאלית.
מישהי ניסתה טיפול טבעי? או משהו אחר?
באדוויל יש שליש ראשון ובאופטלגין לפי המלצת הרופא שלי שהוא בכיר מאוד
גם אקמול יש עליו מחקרים חדשים מלחיצים.
אם הוא גם לא מועיל אז לא הייתי לוקחת..
נשמע סיוט. חיבוק.
אצלי זה קרה תמיד סביב שבוע 12 ועבר אחרי שבוע שבועיים. כאב ראש. לא נראה לי מיגרנה.
לפי הרופא שלי לפחות
אדוויל הרופא שלי אוסר כל ההריון
כשהתקשרתי למוקד אחיות אמרו לי עד שבוע 20 אפשר אדוויל
לקחתי אדוויל בעצתם הלכתי לנוח וקמתי בנאדם
וסבלתי מאודדדדד
אגב אדוויל ונורופן זה אותו חומר
אופטלגין אפשר עד שבוע 28 כרגיל ומאז אפשר במינון מופחת. יש פירוט על שניהם באתר של כללית בהקשר הריון
אני אחות, לכן האנונימי
לא יודעת אם מדברים אלייך אבל לרפואה הקונבנציונלית אין מה להציע, הייתי מנסה דיקור
ספציפית על מיגרנות מכירה כמה שזה עזר להם.
מספיק?
ברמה של שני ליטר ביום לפחות, כל יום.
אני ממש הייתי סובלת מכאבי ראש חזקים, עד שהתחלתי לשתות כמו שצריך
לשתות לשתות לשתות
לשים לב מתי יש מיגרנה
לאכול מסודר, לא להיות רעבה מידי
ואמרו לי שזו תופעת לוואי בהריון
יכולה לנחם אותך שעבר איפשהו באמצע השליש השני
מישהי עשתה ויכולה להמליץ על מישהו אמין במחירים טובים ?
תקציב 15-20k פלוס מינוס
לק"י
בבית שלנו יש פרקט. נשמע פלסטיק, ואני בכלל לא אוהבת- כל דבר שנופל עליו משמיע רעש חזק, יש לכלוכים ממש בולטים עליו (נניח צעדים של נעליים), בעייתי לשטוף עם הרבה מים (אנחנו לא שוטפים הרבה, אבל לפעמים)
הזמנו אונליין מקיסר שטיחים
הגיע משלוח עד הבית
בעלי התקין לבד
יש להם גם שירות של התקנה
לפי בירור שעשינו הם הכי זולים שמצאנו
רק שימי לב שיש כמה סוגי פרקט
למינציה, פולימרי ועץ אמיתי
לאף אחד מהם לא טוב מים ולכן במטבח ובאמבטיה ושירותים זה לא מוצלח בכלל
למינציה זה לא כל כך טוב זה כמו קרטון דחוס מצופה בסוגשל פלסטיק
זה הכי זול אבל נהרס מאוד מהר
עץ אמיתי זה הכי יקר אבל צריך להיות מאוד זהירים איתו אז הוא פחות מתאים לבית רגיל
הפולימרי הוא הקלאסי
הוא כמו פלסטיק כזה כמו שיעל כתבה
אני מאוד אוהבת אותו אבל אפשר להבין את מי שזה מציק לה
דווקא לכלוכים לא בולטים לנו עליו בכלל נראלי זה תלוי בגוון
הוא גם יכול להיהרס אבל אם שומרים עליו טוב ושוטפים עם טיפה מים זה יכול להחזיק יפה גם 10 ו15 שנים
זה דווקא הכי מומלץ לפי מה שאני בררתי.
זה שבבי עץ ולוח עץ עם הדפסה משהו כזה. בכל מקרה לא פלסטיק! אולי התכוונת ל pvc? עץ יקר בטירוף. הפולימרי זה דווקא סוג של פלסטיק אבל מסוגים חדשים יותר דחוס ואיכותי. כשאנחנו התלבטנו בין למינציה לפולימר ההמלצה היתה למינציה. הפולימר יכול להיסרט.
עדיין לא יכולה להמליץ לצערי כי עוד לא קרה בפועל. לאף סוג לא טוב מים. הפולימרי פחות רגיש וזה היתרון שלו. אישית אנחנו לא שוטפים עם כמויות מים ומקווה שזה יהיה לנו טוב. המליצו לנו על דומוס ברשל''צ.
זה לא עץ
זה כמו קרטון דחוס כזה
לא יודעת לתאר
לשכנים שלנו יש וזה נהרס תוך כמה חודשים
לנו כולם המליצו על הפולימרי, הוא גם יותר יקר מהלמינציה
מה שכן חשוב מאוד להתקין את זה על רצפה ישרה פלס
אחרת זה באמת יכול להישבר
לחמותי יש מעל עשור. במטבח יש כמה אזורים ספציפיים שחוקים. חוץ מזה הוא במצב מצויין.
זה לא קרטון. זה כן חומר דחוס כלשהו שמעורב בו גם עץ.
האמת שאני רגועה לגבי העמידות. הדבר היחיד שאני חוששת ממנו זה אם תהיה חלילה נזילה במטבח או משהו כזה שאין שליטה עליו. זה כן עשוי להרוס. בע''ה נקווה שלא תהיה...
לפולימרי יש בהחלט יתרונות אבל גם חסרונות... פחות נעים בתחושה בעיני. וגם כולם אמרו שהוא נשרט. מן הסתם גם תלוי באיכות.
באמת לשכנים שלי זה נהרס כי הייתה להם נזילה
לנו הייתה נזילה ולא קרה כלום כי יותר עמיד למים...
ואיך את שוטפת ? עם מים וסבון או רק מים? או שואב?
היינו צריכים להגביה את הדלתות
בגלל שיש לנו בניה קלה אז לא קיצרנו את הדלת עצמה
את הקיר שאליו היא מחוברת קיצרנו קצת
אנחנו שוטפים עם קצת מים וחומר שמיועד לפרקט
אבל כמות קטנה של מים
לא כזאת שאפשר לגרוף
ריצוף דמוי פרקט.
נראה לי יותר זול מפרקט.
ואפשר לנקות כמו כל רצפה עם מים/סבון. אין את הרעש של פרקט. ולא את העדינות שלו.
רק כדאי לשים לב לקנות את אלה שהם שטוחים ולא עם דוגמה בולטת, במיוחד אם זה במקום שגורפים מים.
לא יותר זול מפרקט
אולי מפרקט עץ אמיתי
מפולימרי או למינציה זה בטוח לא יותר זול
וזה הרבה יותר עבודה
זה להביא רצף וזה פרוייקט
פרקט זה הרכבה מאוד מאוד פשוטה
ריצוף זה הכי טוב בעיקרון
מחזיק מעמד הכי הרבה שנים
מתנקה הכי טוב
עמיד למים
כל היתרונות
אבל זה לא יותר זול וזה הרבה הרבה יותר עבודה
אנחנו עשינו פרקט במקום ריצוף כי זה לא אפשרי אצלנו מכמה סיבות
מתקין פרקט עולה הרבה פחות מרצף
(אולי רצף ערבי זה קצת יותר זול בזה אני לא מבינה)
אבל בגדול לרצף לוקח מלאאא זמן ופרקט מסיימים ביום אחד,
עבודה קלה ונקיה
זה כמו פאזל כזה
עבד ממש מהר , ממש ימים בודדים . תלוי בגודל השטח שמרצפים. ותלוי בגודל המרצפות מרצפות גדולות יותר מהר. קנינו מרצפות גדולות שהדמוי םרקט מצויר עליהן. לא קוביות פרקט קטנות. יצא מהמם ב"ה.
רקאניבאמת אני חושבת שאם אפשרי לרצף זה הכי טוב
אצלנו זה בעייתי יותר
פרקט אם אני לא טועה, צריך לרצף על ריצוף כלשהוא. כך שאם אין ריצוף קיים אז צריך לקחת את זה בחשבון.
תתקנו אותי אם אני טועה.
על משטח ישר לגמרי
לאו דווקא ריצוף
ולפי סקר קטן שעשיתי
הדבקת פרקט יותר זולה מלהחליף לריצוף חדש
ולטעמי זה גם מאוד יפה
וקל יותר לנקות לפי מה ששמעתי מבני משפחה
בסוף ריצוף זה הכי מוצלח
אבל באמת זה יותר זול
אפשר למצוא מרצפות זולות ועם רצף סיני הפער לא ככ גדול.
אנחנו לקראת רכישה של דירה בעז"ה.
יש שם ריצוף במצב מצוין אבל מסגנון ישן כזה שאני פחות אוהבת. ומבאס אותי להיכנס לדירה ככה. אבל אנחנו גם לא רוצים להוציא הרבה כסף כדי להחליף את הריצוף, אם זה לא באמת נצרך.
מישהו הציע לנו לשים טפט מעל הרצפה (הוא אמר שיש גם דמוי ריצוף, שזה מה שבעלי מעדיף).
השאלה אם זה אומר שזה לא טוב עם מים וכל מה שכתבתם פה. או שאלו שני דברים שונים.
ואם מישהי יודעת איך זה מבחינת תקציב - גם אשמח לשמוע.
אבל מאמינה שזה גם עם בעיה שיכול להישרט
ובטח גם צריך להיזהר עם מים
בחור שנהיו לו בחלק מאצבעות הרגליים ציפורניים ממש עבות כאלה.
שממש כבר קשה לגזור אותן
זה נהיה ככה אחרי תקופה שהיו לו פטריות. אבל זה עבר.
יש למישהי אולי ניסיון ממה זה יכול להיות
וגם איך לטפל/לאבחן?
רופא עור קשור לזה?
אדמח גם לרעיונות יותר טבעיים וגם קונבנציונליים
כנראה הפטריות עברו מהאצבעות לציפורניים. כשהפטריה נדבקת לציפורן, היא ממש עקשנית וקשה מאוד להיפטר ממנה.
אפשר לבקש מרופא משפחה הפניה לרופא פודיאטור, זה הרופא שקשור לזה. אבל גם רופא משפחה קשור.
לרפואה הקונבנציונלית יש כדורים למיגור הפטריה.
החלטתי לגמול את בן השנתיים וחצי מהנקה
עד עכשיו הוא ינק לפני השינה בלילה, ולפנות בוקר או באמצע הלילה אם ביקש, ואני גמורה.
הלילה הוא נרדם בלי הנקה ב"ה
וגם בבוקר לא ינק
אני בשבוע 15 בערך..
יודעות האם זה בסדר להפסיק בבת אחת? תכלס הוא לא ינק הרבה ביום והיריון תקין ב"ה ואין לי הפלות בעברי..
והאם אני אמורה לעשות משהו עם החלב או שזו לא כמות גדולה? כי לא בא לי להגיע לדלקת.. ניסיתי לסחוט קצת במקלחת ולא ממש יצא..
ולא היו לי בעיות.
בהפסקת הנקה בגיל הזה, הגיוני שלא יהיה גודש.
אם את מרגישה שמתחיל משהו, אז תנסי לסחוט. אבל אם לא, אז אין צורך.
אפשר להפסיק בפעם אחת בלי צורך בהדרגה.
גודש אז תסחטי
אם לא לא
היי!
הקטנציק שלי צריך שאני יקפיד איתו על ברזל. ממש…
הברזל שלו נמוך.
אממה, הוא מפתח עצירות בלי קשר לברזל- בשניה וחצי!
אשמח להמלצות אם מישהי מכירה-
ברזל לתינוקות שלא עושה עצירות
ואם אפשר שיהיה גם טעים ולא טעם של חלודה😂
תודה רבה!
זה מה שהמליצו לי מתישהו
להתחיל נגיד ב5 טיפות, כמה ימים ואז להעלות לאט לאט עד המינון שצריך.
לא חושבת שיש ברזל שלא עושה עצירות באופן כללי, אולי סוג מסוים יעבוד לכם, אבל בגדול ברזל הולך עם עצירות למרבה הצער...
חשוב להקפיד על רצף
לבן שלי מה שעזר זה שהחלפנו את המטרנה שלו למטרנה היקרה יותר - התכלת. לפני זה היה שותה מהרגילה.
גם הוא היה עם עצירות באופן כללי וכשהתחלנו עם הברזל הוא ממש סבל.
אז הפסקנו לחלוטין עם הברזל והחלפנו מטרנה.
לאט לאט החזרנו לו את הברזל והוא לא סבל יותר מעצירות..
1. אין לי מושג האם אנחנו מדמיינים או שזה באמת מה שעזר לו. כן זה הרגיש לנו קשור למטרנה.
2. תמיד כדאי להביא ברזל בהדרגה.
אני יושבת ליד מיטת בני התינוק שלא מרפה ממני לא מניח לי השעה כבר מאוחרת בשעון הפנימי שלי התקתוקים מואצים עד כדי שהנשימה שלי כלל לא רחבה ידי חובקות בו ואין לו מלבדי ואני מרגישה את החנק שבזה
המשימות אורבות לפתחי ואני יודעת שאסיים את ההשכבה הזאת בלי כוח כלל מקודקודי ועד כף רגלי בלי אויר בלי אור
בחושך
מתדפקת בי המחשבה שגם הרגע הזה של בין לבין של כמעט נרדם כמעט נרדם שנמשך ונמשך ונמשך
של אין עוד זוג ידיים שיכול להושיט ולהחליף ולהקל
גם הרגע הזה החנוק החשוך הארוווווךךךך עד אין סוף
גם הוא נברא בפני עצמו
גם הוא עומד יחידי
גם הוא נכתב ונחתם בטבעת המלך
גם הוא יהלום בשרשרת חיי
ואולי אני יכולה להרחיק מבטי ולראות בו חן
ואולי אם הייתי מציירת את החיבוק הזה, הנואש
הציור היה די יפה
וכ"כ צודקת.
גם ברגעים הקשים, או המשעממים, שהיית רוצה שיעברו, גם בהם ניתן למצוא יופי. הכל זה מה חושבים בראש, הכל זה החיים שלנו, צריך לנצל את הרגע ולהפיק ממנו את המירב, גם אם רק רוצים שהזמן יעבור. הרי בסוף הכל יעבור נגיע לגיל 80, 90, ונגיד, איך עבר? מה עשינו? ממה נהנו?
איך כבר עבר הזמן? איך הילדים גדלו? מה לא נעשה כדי לחיות שוב את הרגעים האלה, גם אם קשה עכשיו.. וזה קשה לראות את זה כשאנחנו שקועים באותו רגע שאנחנו רוצים שיעבור. אז כל הכבוד לך!
אהבתי ממש את הכתיבה 🙏
אני יודעת שאומרים שכולן אותו דבר, אבל בפועל להרבה נשים זה משתנה בין הגלולות...
א. איזו גלולה לקחת?
ב. מה היו התופעות לוואי?
ג. קיבלת איתן מחזור?
ד. אם היו דימומי הסתגלות- תוך כמה זמן הם התחילו?זה היה רק כתמים או יותר מזה? עשית משהו כדי שהם יפסיקו? תוך כמה זמן זה נגמר?
תופעות לוואי- אני חושבת שזה השפיע לי על מצב הרוח והחשק למרות שנורא קשה לדעת, כי זאת גם ככה תקופה מורכבת מהבחינות האלו עם הנקות, חוסרים בשינה וכו'
לא קיבלתי מחזור וגם לא דימומי הסתגלות.
באחת הפעמים היה דימום של יומיים פעם בכמה חודשים אחרי שקצת צמצמתי הנקות.
היה לי שלב כלשהו שהתחיל דימומים, הרופא אמר לקחת כל 12 שעות במקום כל 24.
כמובן שפיצוף הורמונלי אבל שרדתי את זה יפה. העדפתי לדעת שאני רוגעה בלי כתמים כמעט.
גם עם 2 ב24 שעות כן היה מידי פעם כתמונים בל ההנחיה מהרב לא להסתכל ועם פד שחור והתקדמתי.
לא ממש התעסקתי בזה כנראה כי אין לי מידי טראומה וכשאני חושבת על זה אחורה זה נשמע לי נורא חח.
כנראה שהחשק שלילא היה בשמים, אבל גם ככה זה תקופה לא הכי פורה בנושא.
עצבים בגדול אבל סבילים אז המשכתי לקחת.
לא קיבלתי מחזור אבל אי אפשר לדעת נראלי אם זה בגלל הגלולות או בגלל ההנקה, לא?
כמה ימים אחרי שהתחלתי לקחת התחיל דימום הסתגלות, כתמים ואולי קצת יותר אבל לא עכשיו מחזור.. זה הפסיק אחרי כמה ימים לבד אם אני זוכרת נכון
לא הצלחתי לשים לב לתופעות לוואי האמת, אבל לא יודעת מה היה אם לא הייתי לוקחת
לא קיבלתי מחזור עד שכמעט הפסקתי להניק ולא היו דימומי הסתגלות
א. סרזט
ב. מצב רוח ירוד וחוסר חשק. *אבל* בדיעבד אולי היה קשור לדברים אחרים..
ג. לא קיבלתי ווסת, הנקתי מלא.
ד. כן. נראה לי התחילו תוך 5- 7 ימים. כתמים דיי משמעותיים שיישמתי הנחיות של רב כדי לא להיאסר. נראה לי הפסיקו אחרי 5 ימים
לקחתי סרזט.
לא היו תופעות לוואי.
לא קיבלתי מחזור. וגם כשהפסקתי ההנקה עוד המשיכה למנוע.
היה דימום הסתגלות בערך שבוע אחרי שהתחלתי. בהתחלה היו כתמים, אך כך נהיה יותר ונאסרנו. אחרי כמה ימים זה הפסיק. לא עשיתי משהו בשביל זה.
היה זוועה,
עשה לי עצבים בטירוף, בכיתי בלי הפסקה.
ידעתי שזה קשור לגלולות אבל היה בלתי נשלט.
רבתי עם כל הסביבה שלי שזה הכי הכי לא אני בדר"כ.
אבל שבועיים זרקתי את הגלולות לפח ושלום על ישראל.
זה היה ממש קצר ובמילא הנקתי אז הייתי בלי דימומים.
תופעות לוואי
חוסר מצב רוח. כאילו דכדוך תמידי כזה. והקצנה של מצבי רוח אחרים- נניח אני עצבנית בלי קשר אז עפ הגלולות זה קיצוני יותר.
בקיצור יימח שם הגלולות האלה. אי אפשר איתם ואי אפשר בלעדיהם (כן, אני יודעת שיש אופציות אחרות. כרגע במכלול השיקולים זו האופציה הרלוונטית)
לא קיבלתי איתם מחזור
כתמים בערך משבוע לאחר ההתחלה למשך שבוע בערך.
לא עשיתי כלום חוץ מפרקטיקות הלכתיות כדי לא להאסר (ניגוב, תחתונים צבעוניות/ שחורות וכו')
עשה לי דיכאון ועצבנות ברמה קיצונית-הפסקתע אחרי חודשיים.
היה איזשהו כתם קל ורוד כזה לאיזה יומיים שלושה ונעלם ואז היה שקט.
צריך לפעמים לנסות כמה סוגים עד שמגיעים לנכון לך. בהצלחה...
לא היו לי תופעות לוואי ולא דימום הסתגלות
כשההנקות ממש ירדו בסביבות גיל שנה, היו לי כתמים שלא אסרו מידי פעם עד שנמאס לי ועברתי לגלולות משולבות
לא ידוע לי על תופעות לוואי
לא קיבלתי מחזור, שנה וחצי בערך
דימום הסתגלות היה משהו קטן, הפעם האחרונה היתה מזמן אז לא זוכרת כמה ימים לקח, נראה לי הגיע אחרי 3-4 ימים משהו כזה. לא עשיתי כלום
ב. בהתחלה היו לי כתמים, לקחתי שבועיים מינון כפול וזה עבר )פירק אותי מבחינה הורמונלית)
ופשוט פלטה מבחינת חשק וכו' כאילו נהייתי סופר יציבה מבחינת הורמונים, אבל זה כלל גם את הורמון החשק וזה באסה.
ג.לא
פעם הבאה מתכננת דיאפרגמה ודי
אבל אני מהמוזרות שאוהבות מצוות נידה
כאילו לא שנהנת מההרחקות, אבל מאוד אוהבת את היתרונות שזה מביא איתו.
כי הרופאה שלי טענה שזה עם פחות תופעות לוואי נפשיות.
ב. לא יודעת להגיד מה באמת היה כי אני טיפוס קצת דיכאוני בלי קשר... חיכיתי לגלות את האנרגיות והחשק מחדש כשאני אפסיק, בפועל לא מרגישה הבדל גדול מידי.
כן שמתי לב שצורת הדימום הייתה שונה, בפועל לקח לי עוד יום יומיים להגיע להפסק (יום 6-7) לעומת הדימום הטבעי שלי (5).
ג. קיבלתי כל חודשיים בערך.
ד. דיממתי אחרי שבוע, כמה ימים, התנהלתי כמו מחזור רגיל...
א. דיאמילה סרזט ופמינט
ב. לא היו לי תופעות
ג. עם דיאמילה וסרזט לא (לפעמים גם אחרי סיום הנקה לא היו כתמים לתקופה ארוכה לפעמים די מהר התחילו כתמים. כל עוד הנקתי לא היה כלום). עם פמינט תקופה ארוכה חיברתי 3 חפיסות ורק בסוף החפיסה השלישית לפעמים היו כתמים. בפעפ אחרת שהתחלתי לקחת לא הצלחתי לחבר יותר מ2 חפיסות בלי כתמים.
ד. באף אחד מהגלולות לא היו דימומי הסתגלות
דימום הסתגלות כמו ווסת לכמה ימים .אחרי עשרה ימים מלקיחת גלולות. אח''כ לא היה דימום כלל
גרם להמון מצבי רוח
סרזט- זוועה דימומים לא נגמרים
עברתי למשהו שלא קיים, פמולן. אח''כ הפך לנורידיי. ביבוא אישי קניתי ממישהי באזור חרדי בהמלצת רופאה. לא לתקופה ארוכה. עברתי אח''כ המשולבות בסוף ההנקה.
נורדיי מההתחלה- חוסר חשק קיצוני. עברתי להתקן.
מיקרולוט עד שהפסיקו אותן. מעבר לדיאמליה להרבה זמן.
בכללי תמיד עושה קצת חוסר חשק, צריך לשים לב כמה אפשר לחיות איתו ואם זה כבר מוגזם. בהתחלה נראה לי כתמים או מעט דימום עם כולן. כבר היה מאוד מזמן. חוץ מהפעם הראשונה, עם הסרזט שמאוד הסתבכתי ונאסרנו נצח, אח''כ תמיד לקחתי רק אחרי טבילה והרבה שחור ועיניים עצומות ועבר בשלום. אח''כ לרוב שקט. אולי ממש לפעמים מעט הכתמות.
חוסר חשק טוטאלי, לא זוכרת איך מרגישים כשיש חשק.
ועצבים וחוסר סבלנות שאני מאוד מקווה שקשורים לגלולות ולא שנדפקתי ואין לי כח גם בלי קשר אליהם.
לא קיבלתי מחזור אבל היה לי דימומי הסתגלות פעמיים או שלוש.
מניקה מלא אבל חשבתי שבלי קשר בסרזט לא אמור להיות מחזור...
ב. חוסר חשק מבאס ממש, עצבות, ודכדוך
ג. לא
ה. היו קצת כתמים, לא נאסרתי
נכנסתי להריון, ולמרות השליש הראשון המורכב שהיה לי גיליתי כמה טובבבב לי להיות בלי הגלולות, פשוט פרחתי
ממש בדילמה מה לעשות עם מניעה אחרי הלידה בעז"ה, נושא קשה
(היו כמה חודשים שלקחתי גלולות משולבות אחרי שהפסקתי עם הדיאמילה. גם עשה לי רע)
זה קשור לזה שאני בוכה י תר מהרגיל ורואה את העולם בפחות אופטימיות?
אבל מה אפשר לעשות עם זה? זה עובד עלי מעולה בשאר הבחינות ואין דימומים
ואני מתכוונת לקחת עוד חצי שנה לפחות
זה עשה לי ממש דיכאון ועצבות ברמה הכי גבוהה שיש
ממש נהייתי בן אדם אחר לא הכרתי את עצמי
קשה לשלוט על זה כי זה משהו גופני
תנסי אולי להחליף לסוג אחר תתייעצי
יש כאן שכתבו שעברו כמה עד שהגיעו למשהו סביר
ב. רידוד של הרגשות, חוסר עניין. נעלם יומיים אחרי שהפסקתי, אז זה בוודאות מזה
ג. כשהתינוקת היתה בת שנה וחצי התחילו כתמים, הוספתי פרימולט ואז עברתי להתקן. לא היה דימום אוסר בשום שלב
ד. התחיל שבוע אחרי שהתחלתי לקחת. לא נאסרנו, אבל היה קרוב לזה. חיכיתי ואחרי שבועיים עבר
לק"י
ב. לא זכור לי משהו מיוחד (מלבד משהו כמו יובש).
ג. לא. אבל אחרי כמה ימים מאז שהתחלתי, היה דימום הסתגלות קצר שאסר. ואחרי תקופה ארוכה קצת כתמים, שעברו כמו שבאו.
לא היו דימומים, הייתי מאד עצבנית וחסרת חשק לגמרי. פשוט סיוט.
הבנתי עד כמה הייתי כבויה אחרי שהפסקתי איתן.
קיבלתי מחזור אחת לחודשיים בערך.
סרזט - היה דימום הסתגלות אחרי שבועיים, לקח שבוע וחצי בערך ונגמר, שקט ארבעה חודשים ואז דימוך ארוך ארוך עד שהתייאשתי ועברתי לנורידיי
נורידיי - דימום הסתגלות אחרי שבוע בערך, לא נגמר עד שהכפלתי מינון אחרי התייעצות, שקט חמישה חודשים עם מינון כפול עד שעברתי להתקן
עם שני הכדורים - מצבי רוח זוועתיים, חוסר חשק בעיקר עם הנורידיי.
למרות שגם עם התקן זה לא גן עדן, לא ההכנסה ולא ההסתגלות, האורך של הוסת והכל, עדיין בחיים בחיים בחיים לא הייתי חוזרת לכדורים, הזוגיות שלי יותר חשובה ממניעה ודוגרי כבר עדיף הריון....
אז אם את מחליטה לקחת תהיי עם יד על הדופק ותפסיקי אם את רואה שזה הורמונלי לך מידי, שום דבר לא שווה את הנזק שזה גורם לכאלו שמושפעות מזה. (יש כאלו שלוקחות וסבבה להם אבל חשוב להיות מודעים שיכול להיות השלכות לכדורים)
פעם ראשונה עצבים, דיכאון. היה דימומים הסתגלות ןנראה לי העליתי מינון לכמה ימים
הפסקתי אחרי שנה ומסתבר שגם בלי זה היה חרדות ודיכאון אבל הרבה פחות
פעם שנייה דימומי הסתגלות של שבוע שלא אסרו, מצב רוח סבבה אבל החשק לא קיים
לפני כ5 חודשים עברתי גרידה
ומאז ניסיונות כניסה להריון ללא הצלחה
חשוב לי לציין שיש ילדים בבית ועד כה לא היה לי קושי להיקלט.
אני ממש מתחילה לחשוש שיש בעיה למרות שאחרי הגרידה ביקרתי אצל רופא בהמלצתכן שעשה לי אולטראסאונד ואמר שהכל תקין.
התסכול והאכזבה בכל חודש מחדש🥲
אני ממש מרגישה שאני מאבדת תקווה
מה יכולה להיות הסיבה? אולי הידבקויות?
בעברי ניתוח קיסרי אחד(שאחריו היו לידות רגילות)
וגרידה...
הייתן ממליצות לי לבדוק?
מישהי שחוותה קשיים בכניסה להריון אחרי גרידה ויכולה לשתף??
אוףףףףף מרגישה ממש בדאון
כ"כ קשה😔
לי גם לקח זמן אחרי גרידה, אבל באמת מצאו לי שאריות וכנראה זה היה הגורם.
לפני כמה זמן היית אצל הרופא? למה שלא תלכי שוב להתייעץ איתו? לפעמים "סתם" לא נקלטים, 5 חודשיים מהגרידה הגיוני שהגוף עוד קצת צריך את הזמן שלא להתאושש. אבל גם יכול להיות שיש משהו שמונע, אני כן הייתי הולכת לבדוק.
חיבוק גדול, ושתבשרי לנו בשורות טובות בקרוב❤️
שזה בערך 3 וחצי חודשים מהגרידה
כי כבר חששתי שיש בעיה
אבל הוא עשה א.ס. ממש מהיר ואמר הכל רגיל
אולי תנסי לעקוב אחרי הביוץ חודש חודשיים, יתכן וזה משהו שקשור לתזמון.
פעם אחת לקח לי למעלה משנה
ופעם שניה כ8 חודשים
אלו היו הריונות שנכנסתי טבעי
אח"כ זה כבר היה בטיפולים
היה קשור לגרידה?
או שבלי סיבה ממשית?
מבחינה רפואית המתנה עד שנה וחצי זה תקין
זה לא פשוט במיוחד אחרי הפלה
לבי איתך🙏🏻
אני יכולה לומר לך שיש לי חברה שעברה גרידה ולאחר שנה של המתנה עשתה צילום רחם ולאחריו מיד נכנסה להריון, אצלה כנראה היו הידבקויות שמנעו כניסה להריון
לא מחייב שיש הידבקויות וכו, בכל חודש שבו הכל תקין ב"ה הסיכוי להיקלט להריון הוא 20 אחוז בלבד
אם את חוששת לכי שוב להיבדק אבל קחי בחשבון שזה גם יכול להיות נורמלי
חיבוק♥️ שהשם ימלא חסרונכם בקרוב
