פורום הריון ולידה (עמוד 97)

לא בטוח יספקו לך יותר זמן אם את מכוונת למשרה מלאה נניח בהתחשב בזה שכתבת שאת רוצה מזה כסף

בסוף, אם תעבדי משרה מלאה זה בדרכ 9 שעות בלי חופשים שיש לך היום אז גם אם משאירים את העבודה במשרד, יש פחות זמן שבו את פנויה ולא עובדת

ובסוף אם לא תןמדי לתעדף ולשנות,תמצאי את עצמך באותו מקום רק עם יותר שעות עבודה ואותו תסכול

בעקבות השרשור שפתחת לפני ממליצה לך לבדוק ייעוץ לגבי ניהול זמן / טיפול אישי

אפילו לבדוק קשב. חלק מהדברים שתיארת שם מזכירים לי את ההתנהלות של בעלי שהוא מאובחן

בהצלחה יקרה❤️

הם תחומים שיכולים מאד להתאים לכישןירם ש"ך מורה, השימוש לב לפרטים, מעורבות, יחסים בינאישיים ואם יש לך אנגלית טובה זה הרבה יותר קל להתברג בתפקידים התחומים האלו גם בחברות הייטק.

בהצלחה רבה ואל תוותרי על הרצון שלך וח"ו אל תשארי מורה שחוקה.

אני אישית עבדתי לבבית ספר חינוך מיוחד נפשי-רגשי, עבודה הרבה יותר קלה טכנית בשטח, כן דורשת יותר מבחינה נפשית אבל לי זה התאים. אם ירושלים רלוונטי תפני בפרטי אתן לך עוד מידע.

אופציה אחרת- אני לא יודעת מה את מלמדת אבל אפשר היום כמעט בכל מקצוע ללמוד להשתמש בכלי בינה מלאכותית וכלים נוספים כדי שלא יהיה לך עבודה כמעט בכלל.

לק"י

אם מצליחים לנצל אותן, זה ממש מבורך.

ואפשר בהחלט לעשות מה שאפשר.

יש עבודות משרדיות משעממות

ויש יותר מעניינות

שנדרשות יוזמה ויצירתיות

 אני חושבת שהוא פחות משפיע הורמונלית

תנסי אולי להייעץ עם מכון פועה

אני לא מוכנה לקחת את הסיכון להיות מאלה הנדירות שהוא זז להם.

מפחדת מאוד מהיריון לפני שתעבור שנה

אני נקלטתי מהר לכל ההריונות, ובין לבין מנעתי עם התקן לא הורמונלי כמה שנים,

מה שאומר שההתקן מנע מצויין כל פעם.

כדאי ללכת למישני מומחית אם זה מה שירגיע אותך.

גם בגלולות יש סיכון לטעות (אם מפספסים גלולה)

ובכל מקרה צריך להסתכל על יתרנות וחסרונות בראייה כללית.

מבין האמצעים הלא הורמונליים, רק התקן הוא עם אחוזי מניעה מספיקים.

ומניעה הורמונלית את רואה איך זה משפיע..

את יכולה להחליט שאת מפסיקה להניק ולבדוק איך משפיעות עלייך גלולות משולבות.

נכון שסרזט הוא החשוד הראשון,

אבל יש נשים שגם בלי תוספת הורמונים, ההנקה עצמה גורמת להן לחוסר חשק.

אם את עדיין מאוד קרובה ללידה, הייתי מציעה לקחת נשימה ולחכות עוד חודש, אולי המצב ישתפר. ההורמונים של הלידה ושל ההנקה, בפרט אם מדובר על הנקה מלאה, גם הם בפני עצמם גורמים לחוסר חשק. אפשר לראות בזה את פלאי הבריאה איך הקב"ה ברא את גוף האישה מכוון רק לתינוק בשלב הזה.

אם את כבר רחוקה קצת מהלידה או מניקה הנקה לא מלאה - מה שכתבתי לא רלוונטי. אבל אולי יועיל לאחרות.

מישהי כאן ספרה פעם שלא עזר לה כלום, ורק אחרי שהפסיקה להניק חזר לה החשק 😟 מקווה שאצלך זה לא כך ויחזור לך החשק מעצמו או שתמצאי חלופה מוצלחת שתועיל לחשק.

אולי כן כדאי לחכות עוד שבועיים שלושה ולראות אם יש שיפור. לא מאפס למאה, אבל גם אם יש שיפור מאפס לשלושים - הייתי נותנת לזה סיכוי (חוץ מזה שאם יש קצת חשק, כבר יש את מה לעורר).

אם לא יהיה שיפור בכלל, הייתי מאשימה את הגלולות ומנסה לחשוב על חלופות.

דרך אגב, נשים מספרות שאפילו חלופה גנרית לפעמים משפיעה אחרת, אז אולי אפשר לבדוק עם הרופאה / רוקח אם יש כיום אפשרות נוספת.

להפסיק את ההנקה כי אני חושבת שיש יותר סיכוי שהגלולות משפיעות

תמחלי לעצמך

תקבלי את עצמך באהבה

את חודשיים וחצי מהלידה

זה ממש קרוב ללידה

וברור שלא יהיה חשק מיני

אנחנו בדור האינסטנט ורוצים הכל מהיר וקליל..

וזה לא תמיד עובד ככה

את עוד בהשתבללות של ההתאוששות מהלידה מניקה מלא.

ובלילה בטח גם.

ממש תקחי את הדברים באיזי

תאהבי את עצמך תקבלי את עצמך בנחת

ולאט לאט אחרי שתשני טןב

תמצאו זמנים של נחת  

ותמצאי אורות חדשים של חשק

תנסו בזמנים אחרים לא רגילים

תנסו תנוחות אחרות

אבל עוד חודשיים

עכשיו את עוד קרובה ללידה.

חמודה את ממש קרובה ללידה

יש עוד אינספור סיבות לחוסר חשק בשלב הזה

לא הייתי ממהרת להפסיק להניק בגלל זה

באמת כל כך מבעס התופעות של הגלולות . כל כך נפוץ שמכבה חשק. ולפעמים מתלווה עוד תסמינים של השמנה או דיכאון וכו..

זה פשוט לא שווה את זה.

ההתקן הוא עשר דק להכניס אותו ואחרי כמה חודשים רק אולטרסאונד זריז לראות שהוא במקום.

האחוזי מניעה הם לא פחות מגלולות.

פשוט חיים אחרים

זה עוד ממש טרי

אני גם חוויתי חוסר חשק אחרי חלק מהלידות

פעם אחת הייתי עם גלולות וחשבתי שזה בגלל זה

אבל אז בפעם הבאה היה לי חוסר חשק חריף יותר ודווקא לא מנעתי בכלל

אז הגעתי למסקנה שזאת ההנקה (ובאמת באותה פעם ההנקה הייתה הכי טוטאלית מבחינתי)

אבל לא ויתרתי על ההנקה

המשכתי להניק וניסיתי כל מיני דברים קטנים (בלי לדחוק בעצמי) כדי להחזיר את החשק

ובעיקר התפללתי על זה, בכל הכוח

ובאמת אחרי כמה חודשים החשק חזר ב"ה

והמשכתי להניק עד גיל מאוחר

וכשה קרה שוב בלידות אח"כ ידעתי שאני פשןט צריכה לחכות ולתת לעצמי זמן

ובסוף החשק יחזןר

זאת תקופה ממש קשה! מבינה אותך ממש (וגם את בעלך)

אבל תתאזרו בסבלנות, תנסו דברים קטנים (לא מפרטת כי זה פורום פתוח) ותתפללו על זה חזק

בעז"ה יש סיכוי שזה יעבור גם בלי שתעשו שינויים

(אולי תקבעו לעצמכם נקודת זמן שאם עד אליה שום דבר לא משתנה תחשבו על החלפת המניעה או חלילה על הפסקת ההנקה)

*כתבתי מהניסיון שלי כמובן, יכול להיות שהןא לא נכון לכולן..

חודשיים וחצי אחרי לידה זה כלום!

מבינה שהגלולות הם החשוד האוטומטי, והן באמת עלולות לכבות את החשק, אבל גם הקרבה ללידה משפיעה מאוד.

יכול להיות שאת בעצם מקבלת את הצורך בקרבה פיזית מהקטנטן, ויכול להיות שאת עוד לא מרגישה בנוח בגוף שהשתנה כל כך, ויכול להיות שאת בעייפות קיצונית, ויכול להיות שהזוגיות עוד לא התאזנה אחרי הלידה, וככל הנראה יש גם כמה גורמים ביחד...

תני לעצמך את הזמן. להתאושש בנחת. למצוא את עצמך מחדש כאמא, ואת עצמכם מחדש כזוג.

תני לקטן לגדול ולהיות טיפה פחות צמוד.

לאט לאט. בלי לחץ.

כמה שפחות לחץ, יהיה קל יותר.

ומה עושים בינתיים?

נהנים מהביחד שלכם.

שומרים על זוגיות טובה, ועל הרצון לקירבה, לא משנה מאיזה סוג.

סביר מאוד שהחשק עוד יחזור.

(ערכתי שגיאות של תיקון אוטומטי...)

אז התקן הורמונלי הוא עם אחוזי מניעה הכי גבוהים שיש, ומצד שני ההורמונים הרבה הרבה פחות משפיעים.

אני עם גלולות לא הכרתי את עצמי, הייתי חצי בן אדם, עצבנית ודכאונית.

ואת המירנה (התקן הורמונלי) אני לא מרגישה בכלל.

באמת שכחתי.

אני באמת מרגישה שנתיים אחרי... זה נראה לי דבר כל כך רחוק.

תודה על התזכורת ומקווה שזאת באמת הסיבה (למרות שלא נראה לי שזה קרה בלידות קודמות)

אז באמת ניתן לזמן עוד קצת לעבור ונראה אם משהו ישתנה.

אצלי יום כיף לא כולל קניות

בגלל שזה קשה לקנות עם ילדים וגם בגלל סיטואציות כאלה שעלולות להסתבך

אלא רק לאכול משהו טעים ואולי לקנות משהו קטן שהילד בוחר 

הרופא היה ליד חנות הנעליים וזה היה יכול להיות מעולה, אם הייתה את המידה הנכונה...

קנית נעלים לילד זה אישו

אני צריכה כוחות וסבלנות

מדידות

כן אוהב ולא אוהב

אין מידות

לרוב מעדיפה להזמין אם אפשר

את יכולה לדבר איתו אח''כ? לומר לו שראית שהוא ממש התרגש לנעליים חדשות וזה היה סופר מאכזב.

לשתוק רגע אם הוא רוצה לדבר.

ולומר לו שהיה לך מאוד כיף איתו הבוקר ותפרטי את על הטוב שהיה. וזהו. להכניס דברים למקום הפופורציוני שלהם. 

תחשבי על ימים כאלה שיש לך מלא סידורים ועניינים ואז את ממהרת לחזור ומישהו חוסם אותך בחניה ואת מאבדת את זה..

לא יכול לקרות? יכול.

זה לא הנעליים, זה הקש ששבר.

מבינה אותך שרצית לסיים כמה דברים בבת אחת, אבל תביני גם את הילד שעצם זה שהוא לא הלך בבוקר ללימודים זה כבר שינוי עצום ומתח נפשי.

תוסיפי רופא

תוסיפי קניות ומדידות

תוסיפי היצע גדול (לנו המבוגרים קל להתפקס ולפסול מיד 3/4 מהחנות מחוסר רלוונטיות ובכלל לא לשים לב שזה שם, ילדים מתקשים לעשות את ההפרדה הזאת, יש להם עומס עצום של עיבוד מידע עצם השהייה בחנות)

תוסיפי אכזבה ושינוי תוכנית.

וקיבלת התפרצות של עומס רגשי.

תפרידי בין המילים שיצאו לו מהפה כדי לבטא את המצוקה שלו, לבין עצם המצוקה ומה הוא היה צריך כדי לאסוף את עצמו.

(מכירה את הסיטואציה של ילד שמשתטח בקניון כי לא קנו לו משהו? זה לא סתם פינוק, זו מוצפות)

וחיבוק גם לך!

זה לא פשוט כשעניינים יוצאים משליטה.

לפחות הוא הצליח להירגע בכיתה, זה מעודד ומשמח ב"ה!

רוצה לנסות רגע להסביר איך מנקודת המבט שלו, האירוע של הנעליים הוא באמת הדבר הכי מהותי שקרה.

את לוקחת אותו ליום כיף, את שם בשבילו. הוא מרגיש כמה שהכל זורם וכיפי ואת נותנת לו את המקום שלו, אבל ברגע שיש התנגשות קטנה בין הרצון שלך לרצון שלו, את בכלל לא שם בשבילו.

הוא לא יודע שהנעליים מכוערות. הם הנעליים שלו! מה זה משנה שאת לא אוהבת אותן? הן במידה שלו והוא צריך נעליים חדשות ואת יזמת את הקנייה, הוא בראש שלו כבר דמיין אותו משחק איתם כדורגל בהפסקה...

אז מבחינתו זאת ההוכחה שהרצון שלו לא קיים בכלל. הקפה והעוגה והכיף לא נחשבים.

וזה בסדר גמור, מותר לך בתור אמא להחליט שהרצון שלך בנעליים יפות לילד יותר חשובות מהרצון שלו, אבל חשוב שתביני גם את נקודת המבט שלו.

אוסיף ואומר שאני באופן אישי אני מאמינה גדולה שהרצון של ילדים מגיל 0 הוא דבר מקודש, כל זמן שהוא לא נוגד את החינוך (בריאות, הלכה, הרגלים וכדומה). ואני מעודדת אותם להביע את הרצון הזה ומשתדלת כמידת האפשר להעצים אותו. אני מרוויחה מערכות יחסים קרובות וזורמות ושימת גבולות הרבה יותר קלה ופשוטה, אבל אני נתקלת כל הזמן בהורים או מורים שבוחרים להיכנס למאבק של שליטה ואגו מול הילד וזה בסדר גמור, אבל אני חושבת שצריך להבין את ההשלכות. 

בתשומת לב...

תודה רבה לכל אחת שהתייחסה!

ותודה ל @אמאשוני ול @תהילנה  שעזרו לי להבין את הצד שלו...

מקווה להסיק מסקנות לפעמים הבאות בעז"ה...

זה נטיה של ילדים לקחת משהו אחד ולהתבאס ממש גם אם שאר הדברים היו מושלמים.

מוכר גם אצלי. רק לא בקטע של הצרחות.

אני יכולה לעשות יום כיף ולקנות הכל אבל לא להסכים נגיד לעוד ממתק ואז כבר לא כיף.

1. תלוי פסיקה יש כאלו שאוסרים לא משנה אם יש דימום או לא ויש שרק אם מתחיל דימום.

2. אצלי בערך חצי יום

עשיתי פעמיים, יום אחרי יום ולא עזר. יומיים אחרי ילדתי עם זירוז

(האמת שבכל לידה ניסיתי ולא עזר, כנראה אצלי זה לא משפיע. מכירה הרבה שעזר להן)

לידה ראשונה בלי צירים, פתיחה 1 מחיקה 80 שבוע 39 עשיתי סטריפינג, לא התפתח משהו ולכן יממה אחרי קיבלתי זירוז בבית חולים (בגלל משקל גבוה של העובר)

לידה שנייה שבוע 40

צירים חופרים כבר שבועיים פתיחה 1.5 מחיקה 80 אחוז עשיתי סטריפינג זה הגביר את הצירים ולא הייתה התקדמות

יומיים אחרי שוב מעקב עודף, שוב סטריפינג הפעם כבר פתיחה 2.5 עם צירים יותר סדירים במוניטור ממליצה לנסוע לבית חולים

נסעתי, שתיתי כף שמן קיק עם מיץ תפוזים תוך כמה שעות ב''ה ילדתי 

אכן משלשל

אני לקחתי אחרי ארוחה טובה וזה לא עשה לי שלשולים

כן הגביר את הצירים, הפך אותם ליעילים יותר

הרגשתי שמהרגע שלקחתי את זה סופסוף משהו התחיל להתקדם אחרי שהייתי שבועות עם צירים כואבים שלא קידמו לכלום

לא לוקחת אחריות זה מה ששאני עשיתי והיה לי מעולה.

עורכת:

בהתאם להנחיות משרד הבריאות שמן קיק לא מיועד למאכל כי עלול להזיק למערכת העיכול.

1. אצלנו לא אסר

2.לא עזר

בבקבוק ספריי וחצי שעה לפני שהוא מסיים להשפריץ בפנים

אפשר גם לקנות תרסיסי ריח למייבש ולעשות אותו דבר

גילוי נאות - אני פשוט שופכת קצת מרכך בתוך המייבש על הבגדים חצי שעה לפני שהוא מסיים/ בהתחלה והריח מעולה

אצלי אפילו אם אני שמה קצת יותר מידי מרכך במכונה, במגירה הייעודית, עושה לי כתמים!! הכתמים של מרכך זה כתמים עקשנייםםםםם לא יורדים בעד שום הון שבעולם🙈 ומכועריםם אפורים כאלה מעצבנים...

הזוי לי שאת שופכת ישר עליהם ולא קורה כלוםם

אלא מאוקסיג'נים ודומיהם

מהנסיון שלי המייבש מוציא את הריח מהבגדים

יכול להיות שכמשפחה יש לנו 'ריח' לבגדים שהוא פשוט הריח אחרי הייבוש. זה ריח סביר פשוט לא 'נעים'

אבל זה לא הריח המשפחתי שלנו אלא הריח של כל מי שמשתמש במייבש קונדנסור יומיומית

לגבי להתיז ריח בסוף הייבוש, לא צריך למהול מרכך, יש בקבוקי ספריי שמיועדים לזה

ולפותחת - נשמע שצריך איכשהו ניקוי יסודי של הצנרת שם. לנטרל את הריח ואז יהיה ריח של הכביסה שלך או בלי ריח בכלל. 

לק"י

כל יומיים.

אז אצלך זה בסדר.

ועכשיו זה התמתן

מלחיץ

לק"י

מסתפקת בבדיקות ביתיות ומחזור שלא מגיע.

כך שאן לי בזה ניסיון, אבל הגיוני שזה בסדר.

עדיף להיןת בראש שקט וללכת להיבדק,

זה יכול להעיד על שארית שליה.

ואם זה כלום תהיי רגועה שזה אכן כלום

איך אין לי כוח לזה :/ רוצה להטהר כמה שיותר מהר

.. וזה מרגיש לי שהפעם הולכת להסתבך עם זה

הגיוני שבשלב הזה יש דם טרי כל יום. 

אני הצלחתי לעשות הפסק בסביבות החודשיים ב2 הלידות.

השאלה באיזו כמות.

מה גם שאחרי לידה זה לא מחזור עם כמות דם שנגמרת מתישהו. זה כמו פצע שצריך להתאחות. אז מנוחה אמורה לעזור. אם מישהי לא נחה, זה יכול לגרום לדימום להמשך עוד.

את מכירה את הגוף שלך

אישית גם התחברתי לתיאור שכל החודש אחרי הימים הראשונים זה הפרשות חומות/ בורדו עדינות ולא זרימה של דם טרי.

לכן יש פה מה לתמוהה

בקיצור תלכי להיבדק

אלא אם כן יש אבחנה גם של עיכוב התפתחותי או מש"ה.

אבל תודה

אם כשאנשים שואלים אותך בן/בת כמה הוא/היא את עונה שלוש או כמעט שלוש, אז נחשב

תודה!

תודה

במסורות עממיות זה קיים

אפילו מוזכר באתר "מקווה" - טיפים להריון לבן או לבת

רוצים בת ?! • מקוה.נט

ברור שזה רק בגדר השתדלות.

לא באמת אפשר להשפיע בצורה מובהקת על מין העובר 

בשביל להעלות את הסיכוי לבת.
יש לי חברה ששינתה תזונה, עשתה שטיפות וקיבלה בת לאחר כמה וכמה בננים.

חומץ- נשמע שורף...אבל אם רופא אמר כנראה יודע מה הוא אומר.

ולמה שלא תפני למתמקצעת בתחום? הן נותנות הדרכה טובה לגבי שטיפות ותזונה...

ראשי - shifra1.co.il

תגגלי עליה

הייתי אצלה בעבר

יש לה ידע והיא נחמדה (אם כי אני פחות מאמינה בדברים האלו אבל מבינה את הצורך/רצון לנסות)

ולא עשיתי שטיפות חומץ.. חח ולא שום התערבות אחרת.

רק תפילה כמובן ...

הייתה מעולה ועלתה לי אולי 20 שח

אבל זה היה לפני 7 שנים אז מן הסתם אין לי קישור רלוונטי, רק פותחת לך את הראש לאופציה

ומוסיפה שאחרי שהחלב מתחיל לזרום אפשר לעשות לחיצות ארוכות יותר..

יצא לי לעשות לחיצה של עשר שניות ובכל הזמן הזה יצא חלב.. וזה ממש מקל על השאיבה לעשות לחיצות ארוכות מאשר מלא לחיצות בלי הפסקה. 

ומתכננת להכין לערב רביולי ברוטב שמנת פטריות.

אבל בעלי לא נמצא הערב אז זה ממש השקעה מיותרת להכין רק לי😅

ציפס ופלאפל,

לביבות

עם סירופים טעימים.

באסה שבעלי לא יאכל אותם חמים...

הכל קנוי כמובן

מקווה שבע"ה תמצאי מטפלת טובה.
תצאי לגינה, דברי עם אימהות תחפשי המלצות, וככה גם תכירי מעט את סביבתך
בינתיים תהני עם הקטנה שלך בבית, זה ברכה.

אולי תתיעצי פה לגבי הבכינות שלה, אולי יש משהו שמציק מפריע לה מעבר לזה שהיא רוצה רק אמא.
היא יונקת? 

בת כמה היא?

יונקת בעיקר בלילה ובת עשרה חודשים.

כשמעסיקים אותה היא מחייכת ומרוצה אבל קשה לעניין אותה. וגם בבית היא רוצה מלא ידיים אבל כשאבא שלה מגיע פתאום היא הרבה יותר רגועה ומעסיקה את עצמה על הרצפה הרבה יותר טוב.

עם המצב. עם כל הקושי

ויש קושי רב אני ממש מבינה אותך!

זה מה שעוזר לי. קודם להבין זה המצב אין איך לשנות אותו ומכאן נתקדם.

אז החלטת להשאר בנתייים עם הקטנה, אולי זאת החלטה הכי טובה שיכולת לקחת עבורה?

זה האמא שבך לוקחת אחריות על המצב ומנסה שיהיה הכי טוב.

הייתי מתמקדת בלנסות לעבור איתה את היום. אני אישית הצלחתי לעבוד/ ללמוד עם תינוקות בבית במשך היום. לא כל היום אבל הצלחתי...  יש דרכים לשעשע אותם וזה לא כל כך נורא. תנסי לבנות לכן שגרה נוחה ונעימה ומקלה כמה שאפשר.

אולי יש חוג במשך היום איתה או פארק אחכ אוכל אחכ לישון ואז את עובדת קצת או נחה.

הכל יהיה בסדר את אמא מצוינת!

אני חושבת שכשיש אווירה של קהילה או חברה יהיה לך יותר קל, הייתי בודקת אם יש במקום שאת גרה בו מסגרת של "גן עם אמא" שם אפשר להכיר חברות, יש בפייסבוק קבוצות של אמהות בחופשת לידה בכל מיני ערים, הייתי מצטרפת לזה, חוגים שיש במתנסים או במרכזים אחרים לתינוקות.. ברגע שתהיה לך חברה סביבך יהיה לך הרבה יותר קל.

בקשר לבכי במהלך היום, אם היא עוד קטנטנה אולי זה גזים ואז יש כל מיני תכשירים שיכולים לעזור, יכול להקל עלייה מאוד, גם עיסויים וכו', מנשא, ככה תהיי קצת פנוייה ויהיה לך קצת שקט.

ובקשר למסגרת לפעמים בביקור בגינה ושיחב עם שאר האמהות מגלים שיש כל מיני מסגרות שלא שומעים עליהם כמו מטפלות פרטיות לכמה שעות כמה ימים וכו'..

בהצלחה!! ההתחלות תמיד קשות אחר כך הדברים מסתדרים בע''ה...

אנחנו חייבים עכשיו לעבור דירה, ואין בעיר שלנו דירות נורמליות במחיר נורמלי ככה שאנחנו הולכים לעבור דירה לדירה יקרה יותר וטובה פחות או לעזוב את העיר, ואני ממש בלחץ ממה שהולך להיות🤦🏻‍♀️

ולגבי להיות עם הילדה- איזה קשוח... ניסית לבדוק למה היא בוכה וצמודה אלייך? היא אוכלת מספיק ארוחות מזינות? ישנה מספיק? יש לה מגוון משחקים שמתאימים לה ומעניינים אותה?  

ותקשיבי את מתארת מצב ממש קשוח. תנסי למצוא לך דברים שיעודדו אותך ויעשו לך מצב רוח, כי זה באמת קשה ממש להישאר ככה...

לבנות לעצמך סדר יום, שישצלב עם מה שהתינוקת צריכה ומה שאת רוצה.

אפשר בפעימות 20 דק' חצי שעה

בסדר יום יהיה זמן לסדר ולבשל, זמן למנוחה הזמן לטיפול בקטנה.

למשל

7:30 הנקה והחלפת בגדים וטיטול לקטנה

8:00 את מתארגנת, מתלבשת

8:30 ארוחת בוקר בשבילך

9:00 לסדר את הבית

9:30 לצאת. אפשר סיבוב קטן, אפשר לקנות משהו במכולת, לבית קפה... לראות עולם קצת

דבר נוסף - אולי יתאים לך ליסוע עם התינוקת?

תעשי לך יום כיף מדי פעם.נאםשר ליסוע ברכבת לירושלים

אפשר מוזיאונים

לפגוש חברות או משפחה 

אני הילד (ה) התחושתית מהסיפור שלך

הייתי שמגעת את אמא שלי

ולא הבנתי למה זה מציק לה..

חושבת שבלי קשר לשום דבר בבעיות תחושה אפשר וכדאי לטפל, הלכתי לטפל בעצמי בבגרות ומטפלת בילד שלי

אצל מרפאה בעיסוק

כאילו אם זה משגע מישהו אחר אז למה להמשיך?

מה הוא בודק אם הוא יעשה עוד פעם אז זה ימשיך להציק לי?

והייתי הולכת לטפל אם זה היה מפריע לי.

אבל באמת שזה כמעט לא בא לידי ביטוי בחיים שלי.

שיכול לגרור גם בעיות חברתיות

אצלי זה היה בשילוב רחפנות קלה כזו

ועד שמצאתי משהו שלי נעים אז לא הפסקתי כל כך מהר.

הייתי לדה קטנה ולא חשבתי לעומק

הוא ילד עליז ושמח

מאוד אוהב את הגן ואוהבים אותו

בבית לדעתי טוב לו. בדר"כ רגוע שליו ושמח כאן.

משהו עם המגע, לא נעים, מרגיש לי שפשוט רוצה לעצבן אותי.

אגב הוא גם עושה את זה לקטנה, נוגע בה ומציק לה כי רואה שזה מחרפן אותי

אבל איתה יותר קל לי להסיח את דעתו ולהמשיך הלאה

כשזה עלי יותר קשה לי.

אצלינו נראה לי שזה רגשי- מולי ברגע שהצלחתי להתאפק פעם/פעמיים/שלוש ולא להגיב כלום הוא הפסיק שה היה לי קשה ממש מודה

וגם שה עובר לאסור אחר בד''כ וצריכה שוב להתאפק וכו

(דווקא לא תחושתית כ''כ אבל הייתי אחרי לידה והיה כמה אזורים כואבים)

עזר גם שמתדלת לתת לו יותר זמן איתי יותר ליזום מולו מגע חיובי להושיב אותו עלי וכו

אני לא תחושתית במיוחד, אבל יש סוגי מגע שמקפיצים אותי.

אני חושבת שכדאי לומר כלל, כמו שאני אומרת על תינוקות: אפשר ללטף בידיים ברגליים בבטן, אבל לא בראש. ומדגימה לקטן התורן, ומלטפת יחד איתו וחוזרת על הכלל.

אז אולי אותו דבר - אפשר ללטף את אמא בגב ובצוואר (או מה שמתאים לך) אבל לא בברך.

ולחזור על הכלל הזה שוב ושוב, במנגינה של כלל ולא של אמוציות.

אני אנסה באמת להגיד לו מה אני מרשה ומה לא.

שלי... (אני לא סובלת מגע, היא חייבת מגע חזק)

אצלי לפעמים עוזר ליזום מגע, גם אם הוא לא ממש נעים לי - לפחות אני מתכוננת לזה מראש.

(לפחות אצל הילדונת שלי זה לא במודע כדי לעצבן אותי...)

הוא מבין עניין? אפשר לדבר איתו בצורה בוגרת, להסביר אילו סוגי מגע נעימים לך ואילו לא, ולבקש ממנו לגעת רק בדרך שנעימה לך? כמובן, תוך הדגשה שאת אוהבת אותו, את רק פשוט לא אוהבת את כל סוגי המגע...

הוא מאוד חכם ומבין עניין

אבל לפעמים נכנס ללופ של עקשנות.

תודה על ההזדהות!

שאפשר להגיד לו מה אפשר לעשות ומה לא

אין שום סיבה לסבול

וכמה שפחות לתת תשומת לב סביב זה, לומר בהחלטיות שלא עושים ככה ולעבור לתשומת לב אחרת

הבעיה שהוא עושה את זה בדיוק כשאני התיישבתי רגע לנוח עם כוס קפה

וואלה לא בא לי עכשיו לעשות איתו שום פעילות אלא לנוח כמה דקות.

לק"י

🙊

אז הייתי מנסה לטפל בזה כמו בכל הצקה אחרת.

אולי באמת לחפור לו שזה מציק לך, ולהזיז אותו או לקום וללכת.

מחרפן...

חשוב ללמד שלא נוגעים במישהו בצורה שלא נעימה לו. זה חשוב גם כדי שלא יפגע באחרים, וגם כדי שידע לכבד את הגוף שלו - כמו שהוא חייב לכבד גבולות של אחרים, גם אחריו חייבים לכבד את הגבולות שלו.

יחד עם זה, חשוב ללמד גם מה כן עושים:

אפשר לשאול אם מתאים עכשיו מגע.

אפשר להציע מגע בצורה לא מילולית - למשל, להושיט ידיים לחיבוק ולראות אם יש היענות.

אם אני רוצה מגע מסוג מסוים ולאמא זה לא מתאים, אפשר לנגוע בחפץ שהמגע שלו נעים, או לבדוק אם לאבא מתאים. 

אני אדבר איתו על זה

ואז הוא רץ אחרי חחח

הגיוני שבפעם הקודמת שהצעת היא באמת לא יכלה להפגש.

לבקש את המספר לא "בשביל להיפגש" אלא בתור התחלה עם סוג של תירוץ קצת, כי נניח יש איזה מידע שיכולה לתת לך על משהו ביישוב, אולי על מסגרות או ספריה או למקרה שתצטרכי איקס או וואי... וכאלה.

משם יהיה לך קל יותר לפתח לפי מה שאת מתארת את האופי שלך.

אני בעד לשבור את המחסומים האלה, החברתיים...כי כולנו בני אדם, הכל בסדר. כולנו לפעמים עושים פאדיחות או נדחים בצורה כזו או אחרת. 

אבל

לא להגזים ולא לדחוק בעצמך.

אם את מרגישה שזה בסדר לבקש ולהקליל את הסיטואציה בצורה נעימה ונחמדה- כן לבקש, אהבתי את הרעיון של @ירושלמית במקור שכתבה מעליי.. 

ולגבי הבת דודה- 

כן הייתי מנסה.. אם הקשר ביניכם חוץ מהמקרה שהיה לפני שנה- סביר ולא קרו מקרים חריגים- כן הייתי מנסה. 

הכי הרבה- לא תרצה. 

זה קשה לקבל 'דחיה' 

אבל שווה לדעתי לנסות. 

בפרט אם את מבקשת לצורך משהו... למשל אשמח להזמין אתכם לשבת, מה הטלפון נהייה בקשר וכו...

שווה להשקיע בקשרים של חברים טובים.

ואני הייתי מנסה לשלוח הודעה לבת הדודה, זה משפחה.
שווה לנסות אולי אפילו תיפגשו, עוד מעט חנוכה אחלה זמן למפגשים...

אולי תוכלי למצוא את המספר בקבוצת וואטסאפ?

גם להיפגש- זה שלא התאים לה לפני שנה לא אומר שעכשיו לא מתאים. אפשר גם להזמין אליכם להדלקת נרות בחנוכה, או לשאול אם יכול להתאים לה להיפגש אצלך או אצלכם, כדי שהיא תתווה את הכיוון שיותר נוח לה.

בהצלחה! אני קצת מזדהה עם הקושי הזה ליצור ולשמר קשרים כשאין מסגרת מסודרת.

אם כן אז ברמות היה קצת צפוף

הזמנו מראש כ 25 מקומות ישבנו בין הלקוחות והיה קצת לא נעים עם הרעש הסביר שעשינו

זה היה לפני 3 שנים בערך, אולי שיפצו מאז 

ואם ההורים מציעים לקנות מיטת נוער - לכי על זה.

למה לא פשוטלקנות לו משחק או ספר שהוא אוהב?

התייחסתי רק להצעות של ההורים, בטעות.

לשאלה של הפותחת,

הבן שלי בן 3 וקצת אוהב ספרים, כלי עבודה - מברגה, כלי רופא, מכוניות, קליקס

אפשר לקנות כל דבר כמעט שמתאים לגיל הזה

בגיל הזה הילדים שלי כבר ביקשו דברים. דברים גדולים שלא התאים לנו לקנות סתם, אמרנו שנקנה ליום ההולדת.

הבן שלי שחגג 4 לאחרונה ביקש לדוגמא כדור גדול וצהוב, קורקינט, עוד מגנטים ותיק חדש לטלית שלו.

מי ששאל מה לקנות הצענו משחק תואם גיל או משהו מהרשימה.

פאזלים בהתאם ליכולות שלו

משחקי חשיבה

לוח מחיק וטושים

ואגב לגבי מיטת נוער- אמנם לא קניתח בעצמי אבל לגמרי חושבת שזה מסוג הדברים שכדאי לחפש ביד2

אחלה גיל להתחיל

לא נראה לי שצריך מעבר וגם לא כזה משמח אותו.

בגיל 4- פליימוביל, קורקינט 3 גלגלים או אופנוע כזה, מגנטים מהמשוכללים, חניון מכוניות, ספרים מתאימים לגיל. 

את הבן שלי עכשיו (ארבע ורבע) פליימוביל יכול ממש לשמח כי הוא אוהב משחקי דמיון, אופניים פחות ישמחו אותו. מניחה שיש ילדים ממש הפוכים ממנו.

אגב, אם אני אשאל אותו מה הוא רוצה ליומולדת זה יהיה דברים כמו מסטיקים (הוא מפנטז על יומולדת 5 שאז יהיה מותר לו), בקבוק חדש לגן וכו', הוא לא באמת יודע להבחין מה מתאים למתנת יום הולדת ומה קונים כי צריך ומה אפשר לבקש מאנשים שמקדישים תקציב מכובד למתנה.

מעופף זה דבר אחד וכדאי לאבחן בהמשך כדי לעזור לו לקראת ביס וכו

אבל השאלה אם היא מתעקשת כי יש משהו מעבר - לא מסוגל לשבת, אימפולסיבי, אלים וכו ואז באמת כדאי לטפל מהר.

בכל מקרה התורים להתפתחות הילד מאדדדדד ארוכים ואפשר לחכות שנה גם, אז זה לא שאם תלכו הוא יאובחן מחר.

הייתי עושה שיחה עם הגננת להבין מה מפריע לה. יכול להיות שיש כאן משהו אמיתי שכדאי למצוא לו פתרון, ויכול להיות שהיא פשוט גננת עם המון מוטיבציה ורצון טוב לא לפספס ילדים, אבל קצת ממהרת למשהו שיהיה צריך רק בהמשך.

אחרי השיחה איתה תתייעצי עם רופא הילדים כמה דחוף לאור מה שהיא תגיד ומה שאת רואה בבית, ובהמשך לזה תחליטי אם נכון או לא לפנות להתפתחות הילד עכשיו. תמיד אפשר לומר לה אפ הרופא אמר שכרגע אין צורך ולחזור אליו בגיל 4.5

הוא רגיש ועדין קצת מעופף

אני באמת יעשה איתה שיחה רצינית כנראה היא לא רוצה שהוא יתפספס בכל זאת 30 ילדים..

ואחר כך נתחיל קודם שמיעה וראיה

אני מרגישה שאת ממש מתארת את מה שהיה לי.

זה נורא מלחיץ, אבל תכלס מאד מאד הגיוני שמדובר בסימנים של קשב וריכוז, זה תורשתי ו75 אחוז שאם לאחד ההורים יש אז גם לילדים יהיה.

אז קודם כל להרגע, אפילו שקל לומר מאשר לבצע.

ודבר שני באמת שהתהליך הוא נורא ארוך ומייגע, אז זה טוב להתחיל מוקדם ובלי לחץ, בדיקות ראיה, שמיעה, רופא התפתחות, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, אני זורקת אבני דרך, אלו דברים שיכולים לקדם ולעזור, או לשלול כל צורך ולתת לכם פטור.

אפילו אם בסוף יגידו לכם שהוא צעיר מדי, את יכולה להיות רגועה שהוא במערכת וחסכתם דרך.

ואז גם יש מה לומר לגננת עם ביטחון

כן אני באמת צריכה להרגע חחח לאט לאט 

הם מאוד מקיפים

אם בכל מקרה את מביאה לגננת למלא את יכולה לקבל מידע מדויק דרך השאלונים על מה שמדאיג אותה.

וכמו שכתבו התהליך לוקח זמן, מקסימום לא יהיה צורך.

לא מפנים לרופא התפתחות כ''כ מהר, רק אם רואים קושי משמעותי. בד''כ מפנים קודם לאבחון ריפוי בעיסוק/ קלינאית תקשורת. 

זה הדבר הראשון שהיא ביקשה שאביא שאלון שהיא תמלא להתפתחות הילד

לגבי האחרון טוב לדעת תודה רבה 

לפי זה אי אפשר.

אבל יש מעבדות שעושות ב.דם אחהצ אז אולי בחמישי את יכולה. בכל מקרה הייתי מבררת מראש.

לא זכור לי שהרופא אמר לי...

עושים את זה פשוט בקופה?

אם התור שלי לשקיפות הוא אחהצ אני יכולה לעשות את הבדיקה בוקר לפני/בוקר אחרי?

סליחה ממש על הנצלוש!

בעדיפות

לא לפני! אם האולטרסאונד בחמישי אז אין ברירה והבדיקה בראשון בבוקר

עדיף יופ למחרת אבל אין כל כך ברירה כשזה יום חמישי ואין תור אחר

גם לי היה ככה