עדיפות לירושלים ודרך הכללית. אפשרי גם רופא הריון בסיכון פרטי בשביל התייעצות
כרגע רשמית אני לא בסיכון ב"ה אז דרך מרפאת סיכון לא חושבת שיתנו
חשובה לי מקצועיות ומקסימום אנושיות ואמפתיה
מחפשת רופא/ת נשים רגיל שמתמחה גם בהריון בסיכוןהריון ולידה
כל רופא הריון בסיכון היא גם רופא נשים רגילאולי בקרובאחרונה
הריון בסיכון זה עוד התמחות.
אני מכירה במרפאת נשים של כללית במודיעין רופאי הריון בסיכון ובהדסה הר הצופים, עוזר לך?
הקטנה שלי בת 8 חודשים לא מוכנה לאכול במרקם טחוןאנונימית בהו"ל
וזה מה שנותנים במעון
לפי הוראות המעון עד גיל שנה מותר להם לתת רק טחון
יוצא שהיא כל היום על בקבוקים, עד 16:00 (סיום יום במעון)
מה אתן חושבות שכדאי לי לעשות?? יש רעיון יצירתי שהיא כן תאכל במעון מוצקים?
בבית היא אוכלת ומאוד אוהבת דייסת קוואקר, דייסת כוסמת, קציצה מעוכה. עם היד אני מאכילה אותה גם חתיכות קטנות של עוף. מרקים מכל הסוגים היא לא מוכנה אפילו לטעום
פרי רך כמו בננה? בטטה..באתי מפעם
איזה כלל, אף פעם לא שמעתי על זה...
ארבעה ילדים שלי לא נגעו בטחון..
המנהלת אומרת שזו ההוראה של הפיקוח-מאז שעברו לפיקוחאנונימית בהו"ל
של משרד החינוך
אצל הבן שלי בשנה שעברההשם שלי
שאלו אותנו אם לתת טחון או לא.
הוא התחיל את המעון בגיל 9 חודשים.
אם זה הנהלים של המעון, הם צריכים למצוא פתרון.
הפוך!! הם צריכים לתת לפני גיל שנה מוצקים גם.לפניו ברננה!
בדקתי לך בחוזר מנכ"ל.
תקראי פה בעמוד 10 - כתוב שעד גיל שנה חייבים להיצמד לחוזר של משרד הבריאות, ויש קישור. בעמוד 11 של הקישור כתוב שהמיומנויות למזון מוצק מופיעות בסביבות גיל 9 חודשים ואם לא חושפים את הילד למזון בגיל הנכון זה עלול לגרום לבעיות אכילה.
ואם את נותנת דייסות ואוכל מעוך זה בדיוק מתאים לשלב ההתפתחותי שבין לבין.. לא ממש מוצק אבל לא טחון דק. אני הייתי מתווכחת על זה ומבקשת לפנות למדריכת המעונות או לפיקוח אם לא מקשיבים לך אחרי שאת מראה להם את החוזרי מנכ"ל.
רק רוצה להגיד שאל תכעסי עליהם.. יש למשרד החינוך מליון הנחיות שונות ומשונות ואף אחד לא יכול לדעת את כולן בעל פה... אז בודקים כל דבר נקודתית (אני בדקתי לך ע"י חיפוש בדף האינטרנט)
חידשת גם לי! השאלה באמת עד כמה להתווכח על זהאנונימית בהו"ל
לא רוצה להיות האמא הנודניקית..
אני הייתי דבר ראשון מבקשת פגישה מסודרתלפניו ברננה!
עם המנהלת ומראה לה את החוזרים האלה.
ורואה מה התגובה שלה..
אם הילדה לא אוכלת במעון זה משהו שלא הייתי מתעלמת ממנו...
מוזראיזמרגד1
אצלנו במעון נותנים לאכול לחם עם ממרח גם לפני גיל שנה...
בכל מקרה אפשר אולי להביא לה טחון בבקבוק, היא תזרום?
לחם עם ממרח זו באמת מיומנות אכילה מתקדמת כבראנונימית בהו"ל
לא חושבת שהיא שם
ואיך טחון בבקבוק?? אשמח לדעת.. כאילו את הפירותאנונימית בהו"ל
הטחונים לשתות דרך הבקבוק?
כן. אפשר בבקבוק עם פיטמה איקסאיזמרגד1
ואם זה לא מספיק נוזלי אולי אפשר לבקש לערבב לה עם קצת מים
מוזר, עבדתי כמטפלתניגון של הלב
ובחיים לא שמעתי על זה
להפך, ילדים שלא אכלו יפה טחון אנחנו פנינו להורים לשאול אם אפשר להביא לחם או אוכל אחר
אם אוכלת דייסות אולי תנסי להביא לה למעון ושיתנו לה, הגיוני שזה יעבור בקלות יותר כי זה לא באמת מוצק
לפני כמה שנים היית מטפלת? יכול להיות שזו הנחיהאנונימית בהו"ל
חדשה..
חשבתי להביא לה דייסה אבל דייסות טעימות רק קרוב לזמן ההכנה
עד שנה שעברהניגון של הלב
יכול להיות שהמטפלת תסכים להכין לה במעון
מה מגישים לילדים בני שנה, שיכול להתאים לתינוקות בתאנונימית בהו"ל
8 חודשים?
היא לא אוהבת מרקים..
אבל פסטה, אורז, שעועית לבנה וכד' יהיה לה קשה לאכול
זה מעון צמחוני.. יש טופו, דגים, קטניות
רוצה לבוא מוכנה למנהלת
אם ככה אפשר לבקש לטחון לה גסלפניו ברננה!
במזלג או משהו דומה
או שאת תביאי לה אוכל לתקופה הקרובה...
כי לדרוש שהמבשלת תשנה ממש את התפריט נראה לי לא הוגן.
ואורז עם הרבה רוטב או אפילו בתוך הירקות הטחונים נראה לי שהיא כן יכולה להסתדר
אצלינו קבועמקקה
היו מכניסים קוסקוס או אורז למרק הטחון
זה היה שלב המעבר
ירקות מבושלים היטב חתוכים לקוביותבאתי מפעם
תפוחי אדמה/פירה זה לא מרקם של טחון, סיכוי טוב שהיא תזרום.
ביצה קשה מעוכה עם גבינה, יוגורט... מה שהיא אוכלת בבית.
קטע, בחיים לא שמעתי על מעון צמחוני, חשוב בגיל הזה להוסיף לה בבית בשר ועוף
מעון צמחוני? לא ידעתי שיש דבר כזה...ממתקית
זה בטח פרטי או משהו?
אצלנו בתמת אין בשרי במעוןנועה נועה
זה מעון של ש"ס (נאות מרגלית), אז מניחה שכדי לא להסתבך בהפרדת בשר וחלב
היה עדיף שיוותרו על החלבי בעיני...באתי מפעם
אבל המטרנה חלבי..אפרסקהאחרונה
למרות שתכלס זה לא מתערבב בכלים
כל אמונהאפרסקה
זה בלי בשר
כל מעונות אמונה ככההשקט הזה
שינה משותפת ילדה ראשונהמזמור לתודה1
בת 9 חודשים בהנקה מלאה ומוצקים
מתחילה את שנת הלילה בלול שלה וכשמתעוררת מעבירה למיטה שלנו. ניסיתי להרגיל אותה למיטה שלה והלך חלקית לא משהו מתעוררת הרבה (איתנו ישנה הרבה יותר טוב מצד שני אני מרגישה מוצץ לפעמים)
ואז חזרתי לעבודה אז נשברתי והעברתי אליי.
רוצה להתייעץ איתכן מהניסיון שלכן איך גמלתן משינה משותפת? באיזה גיל? ובאיזה דרך/שיטה? אכלו בלילה בגיל שלה? לגמול מהנקת לילה?
מוסיפה חשבתי לעשות את זה בתקופת החגים שיש חופש
מצד שני אנחנו לפני מעבר דירה והיא לדעתי מתחילה להוציא שיניים השבוע היא עם חוסר תאבון ונפיחות בחניכיים.
מאוד רוצה שתישן במיטה שלה בעלי גם ישמח מצד שני אני זו שנשברת הוא טוען שהיא צריכה את החום שלנו במיוחד עכשיו
אני חושבת אם אקלט להריון נוסף זה לא יהיה נוח שתישן איתנו
תודה לכל מי שמגיבה 🩷
אצלינו כשעברו חדר, עקרונית עברו למיטה משלהםיעל מהדרום
לק"י
חלקם היו מתעוררים וקוראים לי, וחלקם באים אלי....
עברו חדר בסביבות גיל שנה וחצי.
עד גיל שנה מקובל שתינוק יונק בלילה. אני גמלתי מהנקות לילה בגיל גדול יותר.
העברתי קצת אחרי גיל שנה(אהבת עולם)
תכננתי בסביבות גיל עשרה חודשים ואז התחלנו סבב מילואים אז חיכיתי שייגמר. בינתיים לימדנו אותה להרדם לבד, לא ההנקה, ולישון במיטה שלה (עם ליווי של יועצת שינה, אבל בעיני הוא לא קריטי) ואז כשנגמרו המילואים ישר העברנו לחדר אחר וב"ה עבר ממש בקלות.
אני העברתי בגיל יותר גדולהשם שלי
את הבת שלי העברתי חדר בגיל שנה וחמש. אחרי כמה שבועות גמלתי אותה מהנקה בלילה.
את הבן שלי העברתי בסביבות שנה וחצי. הוא המשיך לינוק בלילה עד גיל שנה ושמונה, ואז הפסיק לבד.
הייתי צריכה להוציא אותם מהחדר שלי, כדי שאוכל לגמול מהנקה בלילה. כל עוד הם היו איתי בחדר, פשוט הייתי נרדמת איתם.
וואו התגובות שלכן הרגיעו אותי קצתמזמור לתודה1
יצא למישהי מכן להיות בהריון ולהניק ?
תמיד הנקתי עד אמצע ההריוןהשם שלי
אני.. חלק מהפעמים עד אמצע ההריוןיעל מהדרום
לק"י
וחלק גם עד קרוב יותר ללידה.
כן.השקט הזה
פעמיים בערך עד חודש שלישי-רביעי
בטח! מוזמנת לשאולחצי שני
כן. הנקתי עד חודש שביעימקרמה
ואז הבנתי יום אחד שלט כיף לי כבר...
אז הפסקתי
היונק היה בן שנה ו8
כן(אהבת עולם)
בדיוק מתלבטת אם להמשיך ורציתי לפתוח על זה שרשור🙈
איך מחליטים אם להפסיק?
בינתיים אני עוד שמחה בזה שהיא יונקת, אבל חוששת ממה שיהיה סביב הלידה ומתלבטת אם לא עדיף להפסיק זמן לפני...
באיזה שלב את בהריון ובת כמה היונקת?יעל מהדרום
לק"י
יש כאלה שמניקות 2 ילדים.
לי אישית זה כנראה לא היה מתאים, וגם הפערים אצלינו הם ככה שהיונק הקודם היה גדול יחסית בלידה הבאה (2.3- 3+).
היא שנה ושלוש(אהבת עולם)
אני מניקה לפני השינה ובבוקר וזה ממש פינוק בשבילה והיא מוכנה לוותר רק כשאני לא נמצאת, היא באה אלי למיטה כל בוקר ונצמדת אלי לפני השינה עד שאני מניקה אותה.
אני בחודש חמישי.
אז הייתי ממשיכה כל עוד טוב לשתינויעל מהדרום
לדעתי עדיף להפסיק לפחות חודש לפניאיזמרגד1
שיהיה זמן בין ההנקות...
אצליאיזמרגד1
הילדונת נרדמה רק בהנקה וישנה איתי בשינה משותפת עד גיל שנתיים פלוס, שאז נכנסתי להריון והבנתי שיש לי 9 חודשים לגמול אותה משני הדברים😂 היא כבר הייתה ממש גדולה אז פשוט הסברנו לה ודיברנו איתה, וגם היה קצת בכי וקושי להירדם עד שהיא למדה להירדם לבד. עד היום היא מגיעה כמעט כל לילה למיטה של בעלי באמצע הלילה, לא אליי כי אני בשינה משותפת עם הבא בתור😂
לא גמלתיחילזון 123
פשוט זרמנו וההגעות לאט לאט פחתו יותר ויותר.
תלוי גם בילד הספציפי כמובן.
יש כזה שבגיל 4-5 כבר ישן לילה שלם במיטה שלו
ויש כזה שבגיל 7 עוד מדי פעם ביקר אצלי לפנות בוקר.
בגיל 9 נדמה לי שכבר אף אחד לא הגיע
ולשאלה השניה- היו כמה הריונות שהנקתי עד חודש שביעי, שמיני או תשיעי. ופשוט היה איזשהו רגע שכבר
ב א מ ת מיציתי את העניין ופשוט מסמסתי את זה איכשהו. ודי מהר הילד התרגל שזה לא רלוונטי ושכח מזה.
אני העברתי בגיל יותר צעירכל היופי
חודשיים בערך
אז אני מניחה שהייתה פחות התמודדות כי התינוק/ת לא הכירו כל כך משהו אחר.
כן התכוננתי נפשית לתיזוז בלילה לקום שוב ושוב...
ולא להניק תוך כדי שינה.
אבל זה איפשר לנו להרגיש שהחדר שלנו זה "אזור מבוגרים" והיה נכון לנו.
אם הוא טוען שהיא צריכה את החום שלכם (נשמע הגיוני) אולי תוכלו לחלק ביניכם את השעות מי קם אליה?
מכירה כאלה שממש עובד להם חלוקה של השעות.
או שהבעל קם ומביא לאשתו להנקה ומחזיר...
תראו מה עובד לכם.
קטני בן 3.8 כבר ומתחיל במיטה שלו בחדר שלוגולדסטאראחרונה
ובא אלינו כמעט כל לילה באיזה 2 3 בלילה
אנחנו מכורים לזה
לילות שלא בא אנחנו קמים בריקנות חחי
אני מכורה להסניף אוותו מתוך שינה
אני חוששת מהיום שכבר לא ירצה לבוא, בחיי
סוף סוף גם אני יכולה לפתוח שרשור כזהחושבת בקופסא
אחרי שנה של נסיונות, כבר קבענו תורים לבדיקת זרע ורופאת נשים כדי להתחיל ברור פוריות.
התאריך שלי היה אמור להיות אתמול, לפי ספירה של 28 יום, למרות שכבר קרה לי גם מחזורים ארוכים יותר. בגלל חופשה לקחתי פרימולוט נור, אני מקווה שזה לא משפיע על הבדיקה. אתמול לא לקחתי, החופשה מסיימת היום, רק רציתי לוודא שלא נהיה אסורים. הפסקתי לקחת כדי שאני אספיק לטבול ושיעברו 3 ימים לפני בדיקת זרע כדי שנוכל לעשות אותה. זה יוצא ממש גבולי.
אבל עדיין לקחתי איתי לחופשה בדיקת הריון וניסתי רק בשביל שאולי אולי לא נצטרך לעבור את הסיפור הזה.
בעלי גם טוען שיש משהו, אבל בספק אם הפרימולוט נור לא משפיע. ממילא יש לי הפנייה לבדיקת דם שתכננתי לעשות מחר כדי להראות לרופאת נשים בתור שבוע הבא כל מיני ערכי ויטמינים בדם.
אולי לא נצטרך טיפולי פוריות?!
בקיצור: יום ראשון לאיחור, אחרי פרימולונט נור. אני חושבת שאני רואה פס אופקי בחלון הגדול ממש ממש חלש.
אני לא רואה אבל זה לא אומר כלום כי קשה לראות בתמונאמהלה
פרימולוט אין לו השפעה על בדיקת הריון. זה פרוגסטרון
של איזה חברה הבדיקה הזו?
ואם לא נקלטת- יתכן מאד שיקח לך כמה ימים עד שתקבלי ווסת כי אחרי פרימולוט לוקח לפחות 3 ימים.
מקווה שזה יסתדר לך בזמנים בעז"ה
חיבוק גדול
והלוואי ובאמת לא תצטרכו את הבדיקות
בשורות טובות
צריך פס אורכי כמו בלוח הבקרהחצי שני
אבל אולי עוד מוקדם לבדוק
הלווואי שיהיה לך חיובי💝
כמו שכתבו, פרימולוט לא אמור להשפיע על הבדיקהקופצת רגע
אבל כן דוחה מחזור, כך שזה עדיין לא נחשב איחור.
לגבי התמונה אני לא רואה 😔 אולי זה מוקדם מדי ועוד כמה ימים יראו משהו, בדיקת דם זה הכי ודאי.
מאחלת בשורות טובות בקרוב ממש!
אם את גם ככה עושה בדיקות דםשושנושי
תבקשי שיוסיפו בדיקה של בטא - שזה מה שצריך לראות כדי לראות אם יש הריון.
אני לא רואה קו נוסף
הלוואי ובאמת לא תצטרכו לעבור עוד בירורים ובדיקות!
זה לא בדיקה חיובית. בהצלחה רבהאורוש3
הפס אמור להיות אנכי..בבדיקות שאני מכירהאחרית דבר
אבל האמת שגם אם בבדיקה זו כתוב אופקי-
מה שאני רואה נקרא פס אידוי -רואים מעין פס לבן בין 2 צל של פסים ורודים
לא נחשב חיובי..
אבל את יכולה לבדוק שוב או בדיקת דם לוודאות
עדכוןחושבת בקופסא
עשיתי היום בדיקת דם (וגם שתן). הבודקת אמרה שאי אפשר להוסיף בדיקת בטא אם הרופאה לא הוסיפה אותה בהפנייה.
עכשיו הגיעו התוצאות, וראיתי שבבדיקת שתן יש לי ערך של הורמון בשם פרולקטין שנכתב שהוא בטווח הנורמה לנשים בהריון-446
לשנייה קפצתי מהתלהבות. אולי זה אומר שאני בהריון?!
אבל אז בעלי בא ודיבר בהיגיון שיכול להיות שהפירימולוט נור משפיע על הבדיקה, ושבעצם היו לי מחזורים אפילו באורך של 32 יום. (בגלל זה הוא מנסה להרגיע אותי, בפעם האחרונה שפתחתי ציפיות התפרקתי לגמרי)
הוא אומר שנחכה ליום ראשון ואם לא יהיה כלום אז אני אעשה בדיקה.
ערך הפרולקטין לא רלוונטי אם לא עשו אותו אחריאמהלהאחרונה
3 שעות ערות. ובכ"א הוא ממש לא יכול לנבא הריון.
הוא גם יכול לעלות כתוצאה מלחץ/פעילות גופנית
הפרולקטין עולה לקראת הלידה ובזמן הנקה.
סליחה יקרה אני פשוט לא רוצה שתפתחי ציפיות.
כמה ימים את אחרי הפסקת הפרימולוט?
ואת יכולה לבקש הפניה לבדיקת בטא מרופא משפחה
הא ועכשיו אני רואה שבכלל מדובר בתוצאות של בדיקת שתן? את בטוחה? לא ידעתי שבודקים זאת בשתן. אם זה כך אז זה ממש לא אנדקציה לכלום....
קשה לי להתחבר להריון ואני מאוד מפחדת וחוששתהריון ולידה
שילית פתח שלא עולה עדיין ואני כבר באמצע ההריון
קשוח לי נפשית ואני לא מסוגלת להשתחרר מהמחשבות ומהפחדים על ניתוח
אני לא רוצה את זה ! שיסתדר כבר!!
תתפללו עלי בבקשה כי נפשית כבר לא טוב לי בכלל
נ.ב יש סגולה לזה?
ידעתי שאסור לצפות כדי לא להתאכזב ולא עמדתי בזהאנונימית בהו"ל
ועכשיו נשבר לי הלב..
חגגתי יומולדת משמעותי, באתי עם אפס ציפיות כי אנחנו לא סוג שעושה עניין, אמרתי לו בוא נשב יחד נקבע תוכניות כי זה חשוב לי, בפועל התמסמס..
יצא מהעבודה אחרי חצי יום כדי לקנות לי מגש שוקולדים מקצה העולם וביוקר, שהילדים חיסלו כעבור חמש דקות ועכשיו הוא צריך להשלים את השעות בעבודה בזמן שהכי לא מתאים לי.. ונשארתי עם ילדים שמרגישים לא טוב ובלאגן.
כמה אכזבה ה' באמת, כאילן הוא לא מבין כלום באמת, כמו ילד קטן. ועכשיו לא מצליחה להשתחרר מזה, כועסת על כולם ועל הכל ולא מצליחה לשמוח מכלום.
נשמע קטנוני אולי, אני ממש לא כזאת בד"כ, אבל זה הקש ששבר את גב הגמל לגמרי
חיבוק!אמאשוני
מותר להתאכזב ולהיות מבואסת,
נשמע שזו ממש לא פעם ראשונה שאת באה עם אפס ציפיות, נשמע שזו דרך חיים..
וקשה להחזיק ככה לאורך כ"כ הרבה זמן.
אנחנו בני אדם וזקוקים להכרה ופינוקים.
אני חושבת שכדאי שתקנה לעצמך משהו שאת אוהבת. אפשר באינטרנט ואפשר שוקולד או גלידה או איזה פינוק מסופר קרוב.
קודם כל כדי להרגיע את האכזבה
אח"כ יש מקום לבחון לאן התחושה הזאת לוקחת אותי.
הגבינה לא הייתה מונחת במקום אבל לא היתה לך עד עכשיו סיבה מספיק טובה להזיז אותה.
עכשיו קיבלתי את ההזדמנות. אחרי שהבאסה תירגע, תוכלי לישוב מה *את עושה* כדי שהגבינה תזוז.
זה יכול להיות צעדים קטנים ועקביים שאולי זמן יזיזו טת הגבינה.
יאללה יש לך עבודה לעשור הקרוב ובע"ה בפעם הבאה תזכי לחגוג ברוממות רוח כפי שהנפש שלך מבקשת.
קודם כל חיבוק גדולאישהואימא
זה באמת נשמע מבאס...
אני אחרי אירועים כאלה מתבאסת ואחרי זה מנסה להפיק לקחים.. וגם בסוף בסוף (אחרי שסיימתי להתבאס) מנסה להכנס לפורפורציה.
תנסי לפרק את מה שקרה ולחשוב מה אפשר ללמוד מזה לפעם הבאה.. אולי לתאם איתו מראש מה משמח אותך. והשוקולדים- למה הילדים אכלו מזה? אולי לשמור אותם לערב רק לך ולבעלך. אולי בעצם רצית את התשומת לב רק לעצמך ושתחגגו בפרטיות.
ודרך אגב- לבעלך יש הפרעות קשב וריכוז?
כי ההתנהלות שלו ממש מזכירה לי את בעלי... בעלי ממש עם לב טוב אבל עושה כל מיני דברים ולא חושב בצורה רחבה מה יהיו ההשלכות... חוסר תכנון כזה. אצלו זה בגלל ההפרעת קשב.
העלית נקודהעדינה אבל בשטח
יכול להיות שגם אצל בעלי זו בעית קשב פשוט
מתחילה לחשוב שזה רק תירוץ ההפרעת קשבאנונימית בהו"ל
ואני בעצמי עם אחת כזו..
זה מין חוסר רגישות וחיבור לעולם אין לי איך להסביר את זה
וגם אי אפשר להגיד לו כלוםאנונימית בהו"ל
הוא נפגע ונעלב שלא מעריכים וזה יגרום לפיצוץ.
כל שנה מחדש חושבת איך להימנע מזה, ובדכ זה עובר חלק, אבל פה זה היה משמעותי יוצא, ורציתי לשבת איתו יחד כמסקנה מפעמים קודמות, וגם אמרתי לו אל תקנה לי כלום כי אני לא צריכה כלום וחבל על הכסף והטרחה שגם ככה לא קולע
רק לגבי הלא קולעטרכיאדה
אני מאלו שמסתבכים עם קניית מתנה וזה ממש מכניס אותי ללחץ, בעלי בדיוק הפוך וגם חשוב לו שביום הולדת שלו אני אשקיע ואקנה.
במשך השנים מעולם לא קלעתי לטעמו והוא תמיד טרח להבהיר לי את זה, לאט לאט ירד לי החשק לגמרי לקנות לו מתנה כי ידעתי
שלעולם לא אצליח לקלוע לטעמו.
אז בעיני, על מתנה תמיד תמיד להגיד תודה ולהביע שמחה אמיתית, בזמן אחר אפשר לדייק או להגיד מה אוהבים אבל כשמקבלים את המתנה
לא להגיד חבל על הטרחה ועל הכסף. אצלי זה ממש יושב ואני זוכרת חזק את כל המתנות שקניתי ולא אהב וזה כואב!
לגמריאחת פשוטה
על מתנה צריך לאמר תודה.
הוא חשב עליך!
הוא יצא מהעבודה מוקדם במיוחד בשבילך!!
הוא התאמץ ונסע עד קצה העולם כדי לפנק אותך!
ולקנות לך שוקולדים כדי לשמח אותך!
כי הוא אוהב אותך ואת חשובה לו!
זה לא ברור מאליו.
הוא לא יודע לנחש מה ישמח אותך ומה לא.
תיאום ציפיות זה ממש קריטי.
ועכשיו תנשמי שתגידי לו מאמי תודה שחשבת עלי ותודה על כל ההשקעה הזו!! ואז לשבת ולאמר לו בדיוק בדיוק מה יכול לשמח אותך יותר פעם הבאה .
אמרתי לו שאני לא רוצה מתנהאנונימית בהו"ל
אף שנה לא רוצה מתנה והשנה גם אמרתי לו מפורש כי היה חבל לי על הכסף והזמן..
אה. ..אם עשיתם כבר תיאום צפיותאחת פשוטה
אז זה אחרת. באמת בעסה.
אז אולי כדאי להגיד מה את כן רוצהבאתי מפעם
משהו ברור,
בלונים?
שירים?
שלט גדול?
לצאת לאיפשהו כולם יחד או אתם כזוג?
אז אולי הוא אמר שמבחינתו מגש שוקולדים זה לא מתנהלפניו ברננה!
ולכן קנה דווקא את זה. 
אבל גם אני לא קונה לעצמי כלום כי מסתבכתאנונימית בהו"ל
באמת לא מצפה ממנו כי זה מסובך מדי אצלי ולכן אמרתי לו שאני לא רוצה כלום.
רציתי חגיגה משפחתית שמחה זה הכל לשבת כולנו יחד בבית או בחוץ.
אמרת לו את זה?רקאני
לא יודעת..אישהואימא
אצל בעלי אני לא רואה את זה החוסר רגישות... פשוט קושי לראות בין עיקר לטפל... (כאילו אתה לא מבין שללכת על איזה קניות זניחות בזמן ההשכבות של הילדים זה לא הגיוני?) יכול להיות שזה באמת תירוץ לפשוט לברוח מתמודדות(כמו זמן ההשכבות לדוגמה) אבל אני רואה את זה בעוד דברים שהוא עושה שגם פוגעים בו אישית... אז אני מבינה שזה נובע מתכנון זמן לקוי ובעיה להבחין בין עיקר לטפל
אווווי זה כזה גבריייעדינה אבל בשטח
בעלי גם היה יוצא פתאום באמצע היום, ומשאיר אותי להשתגע עם הילדים בשעות הכי עמוסות, יעני כדי לצאת לקנות לי מתנה בהפתעה.. אה, היו פעמים שהוא היה חוזר ואומר, סליחה, לא הצלחתי למצוא כלום. (אחרי שנשארתי עם הילדים כי הוא נזכר ברגע האחרון כן?) הם רואים ישר, ולא רואים מסביב.. מצחיקים,
שולחת לך חיבוק, ויומולדת שמח! בריאות, שמחה , ורק טוב ❤️🎁
יומולדתבאתי מפעם
לאישה זה תמיד יום מלא באכזבות (טוב אולי לא כולם),
יש איזו מחשבה שזה היום שבו נולדתי, אז עכשיו אנחנו בוחנות כמה אנחנו משמעותיות ליקרים לנו, ובעיקר-
כמה אני משמעותית לבן הזוג שלי?
כמובן שזו טעות, כי יומולדת זה עניין של תפיסה, יש כאלה שיום הולדת זה אירוע חגיגי, קישוטים, מתנות, אורחים, אווירה... ויש כאלה שזה רק אומר שהגיל שלהם השתנה כמו כל יום. אפשר להתבונן ולראות פערי תרבות מטורפים בין משפחות שונות ובין עדות שונות בימי הולדת.
לדעתי אל תעבירי ככה, כי זה לא באמת יעבור לך... תארגני לך מה שאת רוצה, איך שהיית רוצה שיראה, שלט, בלונים, תזמיני עוגה חלבית יפה, אל תחסכי, תשלחי לבעלך קישור לתכשיט שאת רוצה או ווטאבר ותגידי לו שיביא לך את זה עטוף יפה עם ברכה.
שולחת לך חיבוק, תדעי שאת לא לבד והמוני נשים איתך במערכה הזאת של ימי הולדת מבאסים.
ולסיום , בדיחה- איך יכול להיות שליצור הזה ששוכח ימי הולדת, שוכח לקחת את הילד מהגן ושוכח איפה שם את המפתחות נקרא "זכר"?!
מסכימה ממשאפרסקה
יש לי חברה (רווקה אמנם) שקבוע חוגגת לעצמה יומלדת ומזמינה חברות וואלה זה יפה! אמנם פה זה שונה אבל בכיף אפשר לחגוג לעצמך והבעל וכולם בתקווה כבר יצטרפו
חחחרקאני
אהבתי את. הבדיחה
בעלך השקיעים...
רצה לשמח אותך
אז מה אם התפקשש אחר כך, ילדים, הם ילדים
תנסי להסתכל על הטוב שיש לך
מבינה אותך כ"כהבוקר יעלהאחרונה
עם השנים למדתי לא לצפות.
להגנתו יאמר שגם כשעשה משהו וזה לא מה שרציתי התעצבנתי עליו.. 🤦
בתחילת הנישואין באתי עם ציפיות בשמיים והיום לאחר עשור פלוס אני אומרת כל מה שאני רוצה ברחל בתך הקטנה.
כן כן. ואז אני שמחה ושלום על ישראל..
אגב אם במהלך בשנה סתם ככה יש משהו שאני רוצה, נגיד בושם. או מטפחת, אני שולחת לו תמונה או קישור לווטסאפ. בלי שום הסבר והוא מבין וקונה לבד למאורע הקרוב, אחלה שיטה!
לימון לעצירת דימוםמאוהבת בילדי
כמה פעמים ביום שותים?
הכנתי מהלימון לימונדה. זה בסדר, נכון?
לא מהיום הראשון!תוהה לעצמי
רק מהיום השלישי בערך כשהדימום מתחיל להירגע. אני שתיתי מהראשון וזה רק האריך לי.. לימונדה זה מעולה.
אני אחרי לידהמאוהבת בילדי
רואה שמתחיל להיות ממש קצת דימום, פד לא מתמלא אפילו ביום שלם.
(אבל כן קצת מסריח, זה בסדר?)
לשתות פעם ביום זה מספיק או יותר?
מסריח יכול להעיד על בעיהדרקונית ירוקה
למשל שארית או זיהום
מתלבטת אם ללכת להבדקמאוהבת בילדי
מצד אחד אין לי כח
מצד שני לא רוצה להסחב אם יש שארית...
נראה לי שכדאי שתתני לגוף להוציא מה שצריךממתקית
אחרי לידה אולי זה קריטי...לא מבינה בזה. אבל לא הייתי מתערבת.
אפילו שיש ממש קצת דם? כמו סוף מחזורמאוהבת בילדי
לא חושבת שזה מומלץ אחרי לידה. במיוחד שזה כ"כ קרובאמהלה
ללידה.
אוף. אין לי כבר סבלנותמאוהבת בילדי
מבינה אותך מאד!!! 
אחרי הלידה האחרונה לקח ליאמהלה
הרבה יותר מדי זמן להיטהר.... (12 שבועות.....)
גם לי ככה לקחפרח חדש
אבל עד חודש לא מצפה לכלום באמת
אחרי חודש זה כבר מדגדג ומתחיל לעצבן
ואיי נשמע מוזר. אולי היתה שאריתאנונימית בהו"ל
אצלי אחרי 9 שבועות באחת הלידות פתאום יצאה חתיכה די גדולה. אז בזמנו לא הבנתי את המושג שארית.
ונתתי לגוף להתנקות , אחרי כמה שנים טובות הבנתי.
לא הלכתי לבדוק כי פחות אוהבת את הבדיקה אחרי הלידה למרות שיודעת כמה זה חשוב.
בלידות האחרות בין 5 ל6 שבועות כבר טבלתי.
לא שארית. ככה זה אצלי, לוקח לגוף זמן להתאפסאמהלה
אה, ואוו, נשמע לא קלאנונימית בהו"לאחרונה
הימחפשתהמלצות
אני מחפשת פסיכולוגית קלינית
מישהי מקצועית, טובה ומוסמכת.
לא משנה אזור
עדיפות לדתיה אם לא אז חילונית.
מישהי שמאמינה בטיפול מהשורש גם אם זה ארוך ולא קיצורי דרך
נחמה קירשנבאום אבינרכורסא ירוקה
לא מנסיון אישי אבל שמעתי דברים טובים
תודה אבדוק עליהמחפשתהמלצותאחרונה
תקשיבו לעצה בסוף הפודקאסט הזה...אם_שמחה_הללויה
ובכלל הפרק הזה מדהים!!וואלה באלה
כל מילה שלה שם זהב
מגיבה כדי להקשיב. תודה!!באתי מפעם
בשמחה💗אם_שמחה_הללויה
כנלפייגא
מגיבה כדי לצפות אחכ
מה הנושא?ממתקית
חינוך ילדיםאם_שמחה_הללויה
תודה ששלחת את זה פה, שמעתי ולמדתי המון!!רוח הרים
איזה כיף לשמוע🙏אם_שמחה_הללויה
מה השםשירה_11
לשמוע בספוטיפיי אין לי יוטיוב
תחפשי עינת נתן פודקאסט עם דניאל דושיאם_שמחה_הללויהאחרונה
מזל טוב ללפניו ברננה להולדת הבן!בארץ אהבתי
הרבה נחת ושמחה ממנו ומכל המתוקים שלכם!🤩
מזל טוב ענק!!!ראשונית
שתזכו לגדלו לתורה חופה ומעשים טובים!
הרבה נחת והחלמה מהירה!
מזל טוב!חולמת להצליח
והרבה נחת!❤️
איזה כיף שיש הרבה לידות פה ב"ה!
מזל טוב❤️❤️פצלושון
מזל טוב!אן אליוט
התאוששות מהירה!
מזל טוב! מרגש! הרבה נחת והתאוששות קלה!מתואמת
מזל טוב גם לדודה
😊תודה!❤️בארץ אהבתי
בהחלט מתרגשת גם😀
מזל טוב!! התאוששות נעימההשקט הזה
מזל טוב! הרבה נחת ושמחה!!יעל מהדרום
תודה רבה לכולן!🙂🥰לפניו ברננה!
מזל-טוב אהובה💜ואז את תראי
איזה כיף לשמוע!
מזל טוב יקרה!!! גידול קל, בבריאות בשמחה ובאהבהאמהלה
תזכו להכניסו בבריתו של א"א בעיתו ובזמנו ולגדלו לתורה, לחופה ולמעש"ט
מזל טוב גם לדודה המהממת @בארץ אהבתי
תודה!😀❤️בארץ אהבתי
יאאא מזל טובבברקאני
מזל טוב נשמה! מרגש. רק אושר ונחת!אורוש3
מזל טוב!! מרגש!מכחול
מזל טוב גדולללל!!!! איזה יופי לשמוע!!אוהבת את השבת
שתזכו לגדלו/ה בנחת בשמחה ובבריאות בע"ה!!
שתהיה התאוששות טובה בכל המובנים!
מזל טוב❣️❣️❣️קמה ש.
מזל טוב! איזה משמח!מאוהבת בילדי
מזל טוב יקרה!!באתי מפעם
מזל טובבבבבמדברה כעדן.
מלא מלא נחת!!!!!
הרבה הרבה מזל טוב!!! בשעה טובה!!לב אוהב
תודה רבה יקרות!לפניו ברננה!אחרונה
משמחות ממש ממש🙂
ב"ה הייתה לידה קשה וטובה
מקווה לספר יותר לעומק בהזדמנות..
הטבות מילואיםכורסא ירוקה
מישהי יודעת אם יש תוקף להטבות מילואים ואם כן אז מה הוא?
הכוונה מבחינת שובר נופש או סדנאות דרך מכון עמית (ככה קוראים לזה?)
אנחנו ממש רוצים וצריכים אבל אין לנו אויר לנשימה וזמן להכניס את הדברים האלה, אבל לא הייתי רוצה שילכו לאיבוד..
וגם - אכסניות אנא מקבלות את השובר נופש? זה תלוי אכסניה?
ואם למישהי יש המלצה לאכסנית אנא נעימה ו**נקיה** שמתאימה לזוג עם קטנים, מבחינת כשרות - רבנות מספיקה לנו, אבל לא צוהר, וממש חשוב לי שיהיה משהו בתוך המתחם שמותאם לקטנים - מתקנים/חדר גימבורי וכו. אבל מקום שמתאים גם לשבתות לדתיים. וגם שאפשר לקנות את הארוחות הנוספות במחיר שפוי או שיש איפה לקנות באזור.
ממש אשמח לשמוע 🙏
ספציפית אכסניה כי אין לנו שקל מיותר להוציא על זה והמלונות פשוט יקרים.. צימרים לא מתאים כי אני שונאת לבשל ולא הולכת לנופש כדי לעמוד מראש למטלה השנואה עליי, 90 אחוז מהנופש בשבילי זה הפטור מבישולים
כל האכסניות אנא ממה שאני יודעתהשקט הזה
הן כשרות רבנות
אכסניות אנא מומלצות- אנא בית שאן, אנא פוריה, אנא שלומי
קיבלתם את השובר לחופשה? זה המון המון כסף!התייעצות הריון
אפשר גם להתפנק במלון ולא האכסניה..
הוא לא לוחם, זה לא ככ הרבה...כורסא ירוקה
יש לנו 2000 שח ואנחנו כמה נפשות
2000 זה באמת לא כל כך הרבה, אבל לאנא זההתייעצות הריון
יספיק בכיף.. ממליצה על אנא בית שאן! יש שם גם בריכה (אמנם לא נפרדת, אבל הרבה יותר טוב מבחינת צניעות במעיינות..), יש הרבה אתרים קרובים..
מגניב. תודה רבה!כורסא ירוקה
דווקא בריכה פחות קורץ לי, אבל אולי הילדים ישמחו. יש עוד דברים רלוונטיים?
אפשר להשתמש בשובר של המילואים כדי לשלם על מלוןחושבת בקופסא
ואז יש לך פטור מבישולים וגם בריכה, פעילות לילדים וכולי. תלוי במלון ובתקופה.
עשינו את ממש השבוע. גם קיבלנו על חשבון המלון עוד 100₪ לנצל בבר של המלון כי באנו על חשבון המילואים.
מגניב, יש לך המלצה למלון טוב ולא יקר?כורסא ירוקה
יש שם 3,500 שקלחושבת בקופסא
לרוב המלונות זה מספיק אפילו לארוחת ערב וליותר מלילה אחד חופשי. אם לא נוסעים באוגוסט שאז המחירים בשמיים.
אפילו נשאר לנו בכרטיס הזה עוד אלף שקל לנצל לצימר או משהו בהמשך.
לנו יש נסיון טוב עם אנא פוריה ואנא עכומקרמה
ואומרים שגם אנא בית שאן טובה
תודה! נברר עליהםכורסא ירוקה
השובר נופש בתוקף עד 2031 אם אני לא טועהשלומית.
לגבי תוכנית אמית לא יודעת מה התוקף.
ובכללי- כל מקום שקטגוריית סליקת האשראי שלו היא "לינה" מקבל את השובר, שזה בגדול כל המלונות אכסניות צימרים וכו
אני ראיתי שזה עד סוף 2027משתדלתלהיותאני
השובר נופש בתוקף עד סוף 2027..
תוכנית עמית כרגע בתוקף עד סוף השנה הלועזית(אהבת עולם)
אמרו שעובדים על להאריך את התוקף
תודה!!כורסא ירוקה
אנא מצדה!!!ננה123
שווה ממש! ויש בריכה! ועכשיו מתחיל להיות נעים שם. מושלם!
תכנית עמית זה עד סוף השנה האזרחית. גם אנחנו לא ניצלנו בכלל ואמרתי לבעלי אתמול שצריך
תודה רבה!כורסא ירוקהאחרונה
אחרי לידה, שאלה- (לנשים בלבד)ראשונית
כבר שבוע אחרי לידה, המקום מתחיל להתרפא ופחות דימום ואני באופן כללי חוזרת לכוחות שלי
כרגע שוטפת רק עם מים, לא מעיזה אף סבון (יש לי גם תפרים דרגה 2, אבל לא הרבה)
איזה סבון אתן הייתן ממליצות לי להשתמש? או שזה בסדר בלי?
בקושי מעיזה לייבש את המקום עם מגבת אחרי שטיפות, ואני שוטפת הרבה
למה צריך סבון?איזמרגד1
הבנתי שעדיף לא להשתמש עם סבון באיזור בכלל...
מסביב הכוונהראשונית
לא מעיזה בכל האיזור של התחתון 🙈
בלי סבון בכללEliana a
לא צריך שם סבון.
מה שלא בפנים אז סבון עם לחות
סבון תינוקותמאוהבת בילדי
ניסית אמול?(אהבת עולם)
מה זה אמול?ראשונית
זה השמן תינוקות הזה?
קניתי לתינוק ועוד לא השתמשתי לו (כרגע קילחתי אותו עם סבון תינוקות)
סוג של(אהבת עולם)אחרונה
בעקרון גם לתינוקות ממליצים עליו במקום סבון
(אבל לא מה שכתוב עליו שמן תינוקות, זה שני דברים שונים).
זה מנקה אבל ממש עדין וגם משאיר את העור שומני יחסית.
צהריים טובים שמירת הריוןבשורות טובות.
מישהי יודעת להגיד לי אם על מוניטור אחד עם פעילות רחמית אפשר כבר להגיש לביטוח חאומי שמירה?
לא אלא א"כ זה הוביל לקיצור צוואר/אשפוזאמהלה
או אם מדובר בהריון בסכון גבוה בכל מקרה כמו הריון תאומים וכד'
הבנתי מהרופא שגם עם קיצור צוואר זה לא כזה קלשמ"פ
יש לי צוואר דינאמי והיה לי קיצור משמעותי ממש והרופא אמר שלא כל כך קל לקבל ... ב"ה אני יכולה לעבוד מהבית אם לא כנראה הייתי נלחצת על זה כי אני כן צריכה להיות במנוחה
הקריטריון של ביטוח לאומי אם יש קיצור מתחת ל-25 מ”מDoughnut
לי פעם היה קיצור, בקופה ראו 25 מ”מ ובבי”ח 26, שלחתי לשמירה את המסמכים של הבי”ח, לא אישרו. שאלתי למה ואמרו לי שהקריטריון הוא 25, הגשתי ערעור עם המסמכים של הקופה ואישרו לי.
צריך קיצור תמידי או שגם עם זה דינאמי זה אפשרי ?שמ"פ
בוודאי שגם דינאמי. אבל רק כזה שמגיע למספריםאמהלה
שנחשבים קיצור שזה כאמור 25 ומטה.
ואם יש אשפוז בגלל זה אז הרבה יותר פשוט להוציא שמירה
לי היה 13 והרופא טען שלא כזה קל להוציאשמ"פ
בתכלס עדיף לי כרגע לעבוד מהבית גם מבחינה כלכלית וגם מבחינת שפיות ... אבל ממה שהוא אמר לי אפילו לא ניסיתי ...
טוב לדעת שזה אופציה אם צריך
וואו. 13 זה קצרצר. אבל אם יש לך אופציה לעבודאמהלה
מהבית כמובן שעדיף כי שמירה זה משעמםםםםםםםם מנסיון מר
מבחינה כלכלית הכסף אמור להגיע במלואו בשמירה. כך לי היה בכ"א
יש תקרה לסכום של שמירהטרכיאדה
הא כנראה שלא זכיתי להגיע אליה.....אמהלה
כן זה נשמע קשוח ממששמ"פ
זה לא שאני יכולה האמת לתקתק ולהספיק דברים בבית...
זה מאד אינדווידואלי- השיעמוםDoughnut
אותי השמירה הצילה ממש! בקטע נפשי.
הגעתי ללידה מתוך שלווה ורוגע, היה לי חודשיים לנוח בנחת בבית, להיות רגועה עם הילדים בצהריים. זה ממש הכניס אותי למקום טוב. בלי הלחץ של העבודה והעול (אני בתחום הטיפול וגם אחרי העבודה הראש הרבה עם המטופלים, אז היה לי מושלם הניתוק הזה).
רק לתשומת לב שאצל כל אחת זה שונה.
צודקת ממששמ"פ
עוד נקודה זה כמה זמן לפני הלידה ( לי זה היה משבוע 24 אז יש זה הרבה זמן ) וגם כשאת בשמירה מה ההנחיות של הרופא - אם את יכולה לתפקד יחסית כרגיל וליהיות עם הילדים וכו' ברור שעדיף אבל במקרה שאמורים ליהיות במנוחה וממש לא להתאמץ זה דווקא קשה נפשית להרגיש שאני לא עושה כלום ...( אבל גם תחום העובדה שלי פחות דורש מתחום הטיפול )
בהחלטDoughnut
באמת ההנחייה שלי היתה לא לשכב כל הזמן ולהסתובב קצת אז זה היה מושלם, יכולתי להסתובב קצת ואפילו לטייל.
אמנם אחרי זמן מה של הליכה/ עמידה התחילו לחץ למטה ואז פשוט ישבתי.
והיה לי חודשיים שמירה אבל בכיף הייתי מוכנה יותר🤭
ברוררררר. הייתי בשמירה משבוע 21+ ולא יכלתי לעשותאמהלהאחרונה
כלום מלבד לרבוץ על הכורסא....
זה היה קשוח אבל באמת טכנית לא יכלתי לזוז כי הכל כאב והיה כבד מדי..... (בהריון של התאומות)
בהריון האחרון יצאתי בתחילת תשיעי לחופשת לידה אבל זה כבר שונה לגמרי
כי יכולתי להסתובב חופשי (עד כמה שאישה בתשיעי יכולה )
וזה באמת היה מושלם כי כבר לא היה לי סבלנות לתלמידות והרגשתי שאני חוטאת לתפקידי....
זה באמת בעייתיDoughnut
לי היו גם ורידים שגרמו לי הרבה סבל, הלעתי לרופאת כלי דם פרטית שהמליצה על שמירה.
ורידים לבד זה לא סיבה אבל ממש ראיתי שהמכתב שלה נתן לרופא נשים שלי מהקופה דרייב להגיש בקשה לשמירה. ברמה שרק על הקיצור צוואר הוא היסס ואז כשראה את המכתב מהרופאה העמדה שלו ממש השתנתה. אז אולי השילוב של השניים עזר לי לקבל, ושוב למרות שלפי ביטוח לאומי הקיצור לדעתי הוא הפקטור העיקרי(כי זה עלול לסכן, וורידים עם כל הסבל לא מסכנים...).
מישהי מכירה את דר מאיה וינר? ראש העיןחמדמדה
מקפיצה לך. לא מכירהכורסא ירוקה
מקפיצה גם. בהצלחהאמהלה
כן מומחית מאודממשיכה לחלום
עובדת עם פרופ' אחינועם לב שגיא
אנושית ונחמדה
ממש מומלצת
איזה טוב לשמוע… חסדי ה'חמדמדהאחרונה
שתהיה בעז"ה שליחה טובה
תודה!
מירמור מהול באופטימיותאם_שמחה_הללויה
עבר עריכה על ידי אם_שמחה_הללויה בתאריך י"ז באלול תשפ"ה 10:28
עבר עריכה על ידי אם_שמחה_הללויה בתאריך י"ז באלול תשפ"ה 8:21
אנחנו דור של אנטיפתים,
השירים שלנו "לא לפנות אליי, לא לדבר אליי".
דור חצוף של בינה מלאכותית,
שמתיימר שיודע יותר טוב מהזקנים,
"פני הדור כפני הכלב".
אנחנו דור של מכורים,
לדופמין, לתשומת לב, למסכים,
לאוכל זבל, לחומרים, לכל דבר שמשכיח את הכאב.
אנחנו דור של משפיענים, זה נותן לנו את אשליית השליטה.
אנחנו דור שלא פותר בעיות מהשורש,
אנחנו ננהל משא ומתן עם ארגוני פשע וטרור.
אנחנו ננרמל כל מה שרע בעולם הזה
ונעשה אותו חוקי.
נקרא לסמים תרופות.
גראס נהפוך לקנאביס רפואי,
ונעשה גם עמדה חוקית למכורים להימורים,
נקרא לה "מפעל פיס", הרי "הכל חוזר לקהילה".
ושמעתם על הצעת חוק להעמדת עמדות הרואין תחת פיקוח רפואי כדי למנוע מוות ממנות יתר?
במדינות המפותחות בעולם זה כבר קיים.
אנחנו דור אמיץ,
דור שנלחם ברשע, שלא מפחד לחשוף את האמת, שכבר לא שותק.
אנחנו דור שצמא לרוחניות,
דור שלא מתפשר,
דור ששובר מוסכמות,
מטיל ספק, לא מקבל הכל כברור מאליו.
אנחנו דור שמחפש חופש, אותנטיות וכנות,
שמחפש משמעות וצדק,
דור שמחפש את אלוקים.
למה ככה?צוףלבוב
ומה היה פעם? אותו דבר. כמו שאמר קהלת.
פעם התארחתי אצל משפחה חבדניקית צברית , ובעל הבית התחיל לשיר שיר חסידי באוקראינית. ביקש לתרגם , התחלתי לתרגם , הוא לא כזה התלהב מהתירגום
Став я пити, став гуляти
Пропив свою телицю
Треба, треба знати, як гуляти
....
לא מבינה אוקראינית, אבל בערך הבנתיאם_שמחה_הללויה
ולגמרי אין חדש תחת השמש
הוא לא ידע מה המשמעות של השיר?מחי
זה משל.
חסידים פגשו איכרים פשוטים ששרו בבית המרזח על כך שמרוב שתיה הם לא מילאו את חובותיהם לאדון כראוי. החסידים למדו מזה הוראה בעבודת ה' שגם אנחנו בעולם הזה צריכים להיזהר לא לבזבז זמן לריק ולמלא את חובותינו כראוי כלפי האדון - בורא עולם.
ואו. יפה!!אם_שמחה_הללויה
תמיד בעלי בשבת מספר משל דומה לילדים
אולי הוא ידע מסרצוףלבובאחרונה
אבל תרגום מילולי פחות.
שנית, יש לי הרגשה חזקה שחסידים שרו את זה בעצמם ולא כפריים. כי יהודים היו חייבים לשלם מסים או לעוף . ולא פגשתי את השיר עד אז בשום מקום.
אם זה היה בשלב אחרי שיחרור עבדים , מיסים שילמו למדינה ולא לאדון, אם זה היה לפני, היו עובדים כמה ימים במשק של אדון.
דווקא יהודים היו שוכרים אצל איש אצולה והיו צריכים לשלם לו בזמן.
הכי אהבתי את הפסקה האחרונה ממתקית
🙂 הייתי חייבת סיום אופטימיאם_שמחה_הללויה
שאלה חינוך בנותשלומית2
בתי בת הכמעט 3 אמרה לי היופ.
כואב לי בטוסיק השני... והצביעה על האזור הפרטי שלה... באמת הסתכלתי והשפתייפ שם היו אדומות מבפנים.. הרבה פעמים אדום לה שם... ומתלוננצ על כאב...
רעיון מה זה?
(פותחת סוגריים שיודעת שלפעמים במקרים כאלה יש לחשוש מפגיעות מיניות. זה לא נראה לי הסיטואציה ב"ה היא רק בבית ואני לא מורידה נמנה את העיניפ בבית ובחוץ....
אז למה אדום וכואב לה הרבה פעמיפ. כמובן גמולה ממזמן
זו שאלה א.
שאלה ב'.
הביטוי שהשתמשה בו הצחיק אותי והמחיש לי את הצורך לתת שם למקופ הזה. לא מתחברת לשם פות. עושה לי תחושה לא נוחה.
אני באופן אישי ב"ה בטוב עפ המקום וביני לבין בעלי יש הרבה שמות שאתן למקום הזה.
אַבל אף אחד מהם לא מתאיפ כשם שאתווך לילדה.
בקיצור צריכה עזרה ברעיונות.תודה(
יכול להיות שמפספסת טיפהכורסא ירוקה
וזה מתייבש בתחתון ואז נוצר פריחה כמו שיש חיתול? או שאולי אחרי מקלחת מתלבשת בלי להתנגב עד הסוף?
אם היא מתקלחת כל יום ומחליפה תחתונים זה אמור לעזור.
במצב של פריחה אצל תינוק רופא עור המליץ לנו אחרי מקלחת לתת כמה דקות לילד להיות בלי חיתול ומאוורר, וזה ממש עזר. אם היא גמולה זה בטח יותר קל, פשוט להגיד לה להיות בחדר בכמה דקות האלה..
אצלנו איכשהו התקבע השם פופו בשביל הבת וזה עובר סבבה.
אני דווקאPandi99
כן רואה חשיבות בלקרוא לאיבר בשמו, כמו שאנחנו קוראים לשאר האיברים בלי להתבייש..
אמממממרגול
לגבי האדמומיות - לא מכירה, כן זוכרת שלי בתור ילדה היה הרבה פעמים. כן מהמרת שזה קשור בהיגיינה, לנגב כמו שצריך (לא עם מגבון כי זה משאיר לחות), להתקלח כל יום (אפילו רק גוף), אם יש צורך אולי להחליף תחתונים אחרי הגן. וגם אם היא מגרדת שם אז זה מגביר את האדמומיות בדרכ
לגבי שם למקום - אכן מאתגר אם את לא מתחברת למילה "פות", אישית פחות מתחברת לשמות "חיבה" כמו "פיפי", "שם למטה", "פישפש"
המילה היחידה ש*אני* מצליחה לחשוב עליה זה "וולבה", שזו המילה באנגלית ל"פות" (הוגים volva).
לגבי שם:לפניו ברננה!
אלירז פיין מציעה לקרוא למקום "הפרח שלך" או "האוצר שלך".
באופן כללי אני אומרת פות, מאז שגיליתי שזאת מילה עברית שהפירוש שלה הוא שער התחלתי לאהוב את המילה. אבל כשאני מדברת עם הבת שלי אני אומרת האוצר שלך (ולפעמים מזכירה את המילה פות כדי שהיא תכיר גם אותה).
לגבי אדום ושורף - יכול להיות סוג של פטרייה או שפשפת. באופן כללי הרקמה הזאת מלאה בכלי דם, כלומר אמורה להיות אדומה קצת יותר משאר העור. אבל יש אדום שהוא לא בריא.. צריך ללמוד להבחין בין המצבים, אני לא לגמרי מרגישה שיודעת...
חשוב מאוד, לא לשטוף שם בסבון. רק מים.
לא נותן לי לערוך אז מוסיפה..לפניו ברננה!
כמובן שאם היא אומרת ששורף לה זה כנראה הסוג הלא בריא של האדום..
והייתי מקפידה על שמירה על היגיינה יותר, וניגוב וייבוש אחרי מקלחת. אם ממשיך הייתי לוקחת לרופא לוודא שזו לא פטרייה.
אישית לפעמים שמה לה משחה מרגיעה טבעית,אבל תכלס לא בדקתי אם זה מותר לשים שם..
המקור לזה שהפירוש הוא שער:לפניו ברננה!
במקרא בצורה פותות בהוראת: "פתח קדמי שעמד מנגד לדלתות הבית בואכה אל קדש-הקדשים" - ”וְהַפֹּתוֹת לְדַלְתוֹת הַבַּיִת הַפְּנִימִי לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים“ (מלכים א' ז, פסוק נ), רש"י למעשה מתקן את הטקסט וקורא "פֹתחות" במקום פתות בהסתמכו על הפסוק המקביל מדברי הימים: ”וּפֶתַח הַבַּיִת דַּלְתוֹתָיו הַפְּנִימִיּוֹת לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים“ (דברי הימים ב' ד, פסוק כב), [1].
(העתקתי מויקיפדיה)
האוצר??שירה_11
נשמע לי מזה מוגזם
הילדה לא שאלה אותך למה זה אוצר?
אמנם הבת שלי בת שנתיים וחצי אבל אני מאמינה שאצטרך להגיד לה מזה
אצלינו בבית פשוט אמרו "למטה" מעולם זה לא הפריע לי
לא. היא קיבלה את זה כפשוטו.לפניו ברננה!
אבל אם היא תשאל נראה לי שאני אגיד לה שזה הפתח שדרכו בע"ה היא תביא ילדים לעולם. חתיכת אוצר, לא? 😉
אני גם פחות מתחברתהשקט הזה
אבל יכולה להבין את הרעיון שעומד מאחורי שבמקום להפוך את זה למשהו מודחק ומוסתר ולייצר רגשות שליליים, דווקא לתת לזה קונוטציות חיוביות (ועדיין פחות מתחברת כי זה מרגיש לי ללכת קצת לקיצון השני.. )
למטה זה לא מקום מוגדרמתיכון ועד מעון
למטה זה ברגל? או בתחתית הבטן?
נראה לי עדיף לתת שם גם אם הוא לא מקצועי וילדותי מאשר תיאור לא ברור
אני פשוט אומרת-אחרית דבר
למקום שעושים קטנים..(או איך שקוראים לזה אצלכם..)
זה מרגיש לי לא מתחמק וברור
ובאמת לא היה אכפת לי לקרוא לו בשם האמיתי אבל באמת משום מה קשה לי גם עם המילה הזאת.. לא מצליחה להסביר..
לא מצליחה לומר בטבעיות
ויותר חשוב מהאיזו מילה זה השדא-שמדבר בזרימה וטבעיות ולא במבוכה ואילוץ
אבל יש לו גם עוד שימושים חוץ מזה..Pandi99
גם זה לא מדויק
לא הבנתי מה הבעיה בזהאחרית דבר
חשיפה לידע זה לפי בשלות וגיל
כמו שאני אומרת לילד קטן שבטלפון מתקשרים למישהו
ויש בו עוד שימושים שהוא לא בשל להבין..אני לא מסבירה לא שזה גם משמש לאינטרנט וויז ומצלמה ושלט למזגן..
לאט לאט
וגם לומר את השם בעברית לא מסביר את השימוש שלו..סתם שם בלי משמעות
אז מה זה משנה?
אגב מאז שהיתי ילדה ואמא לשי הראתה לי את אברי הגוף באיזה ספר ילדים כזה(היינו חילונים
אז לא זכור לי בכלל שיצא לי לשמוע את השם הזה באף סיטואציה..
אזבאתי מפעם
איך קראתם למקום בתור חילונים?
גם לי קשה להגיד פות, והאוצר מוגזם ממש בעיני.. מביך... אין לי שם בקיצור בבעיה.
לא יודעת באמת לא מבינה מתי צריך לקרוא לו בשםאחרית דבר
לא זוכרת שהיתה סיבה
אבל באמת אשצלי בבית לא היה שום קטע של צניעות..או חינוך כהז
אז זה לא היה מבושה או משהו
ידעתי מגיל 4 איך באים ילדים לעולם
ולכן גם עכשיו לא מרגישה אישיו סביב לתת לזה דוקא שם כזה או אחר
העיקר בעיני זה השדא הכללי ,המרחב הבטוח לשיח, הבטחון והחיוביות כלפי יחס לגוף וכו
מסכימה לגמרי. שאין שם לאיבר = אין לו מקוםPandi99
וזה יוצר הסתרה ובושה וריחוק
ואז לפעמים לא מבינים מדוע קשה להתחבר לגוף ולנשיות…
וואי סליחה אבל זה נשמע לי ממש מוזרוהרי החדשה
וגם בעינילא מותאם לגיל
בגילאים האלו זה לא אוצר ומה הקשר לפרח? (זה נשמע שאול מהביטוי באנגלית)
שימוש מיני כבר בגיל מוקדם הוא לא נכון בעיני
אני הייתי מציעה מקסימום "מקום פרטי " למרות שבעיני הכי נכון להגיד "פות". למה זה האוצר שלה בגיל ארבע?
למה לקחת את זה למקום מיני?לפניו ברננה!אחרונה
אוצר זה דבר שמצניעים אבל לא כי זה רע ואסור אלא כי זה דבר שלא רוצים להראות לכל אחד. זה בדיוק המסר שהייתי רוצה להעביר לבת שלי..
ומה הקשר בין הקמיצה לשם שלה? או האף או האוזן..
מישהו אי פעם קבע להם שם.. אז לפעמים קורה שהשם שנקבע הוא שם או כינוי של עוד משהו. ומבחינתי נכון שזה יהיה כינוי עם קונוטציה חיובית.
אני לא אשת מקצוע או משהו וגם לא מאוד התעמקתי עד ששאלת, אבל פשוט היה נשמע לי נוח ונכון. (אגב אלירז פיין שזה הרעיון שלה היא כן יועצת מינית. אבל מה שכתבתי לא היה דווקא ממה ששמעתי ממנה..)
אישית לי מפריע כשהיא אומרת שזה "הפיפי שלה" בגלל שזה חוטא למציאות, ובגלל שיצא לי לשמוע על נשים/נערות שלא ידעו שיש להן 3 פתחים, זה ממש ממש צורם לי לשתף פעולה עם זה..
זה יכול להיות סוג של פטריההשקט הזה
גם הבת שלי התלוננה ששורף, לקחתי לרופאה והיא הראתה לי שאדום באזור השפתיים ואמרה שזה פטרייה ונתנה משחה. היא באמת אמרה שזה יכול להגרם מניגוב לא טוב, או שימוש במגבונים.
ואני לגמרי מעדיפה את המילה פות. הבת שלי משתמשת בה וזה נראה לי הכי הגיוני.
אבל אולי ה "איבר הפרטי" "המקום הצנוע".
לא בטוחה שכדאי לקרוא לזה האיבר הפרטי,בלוט
כי יש עוד איברים פרטיים. זה עלול לבלבל.
כל הגוף הוא פרטי בגדולהשקט הזה
ולכן אני מעדיפה לקרוא לילד בשמו והבת שלי משתמשת חופשי במילה פות.
אבל כן יש משהו קצת יותר פרטי באיבר הזה.
אם זה משהו מתמשך אולי כדאי לפנות לרופאה שתבדוקדיאן ד.
לגבי שם נראה לי הכי נח לקרוא למקום מפשעה
וכן אני יודעת שזה לא שם מדויק אבל בסוף זה אותו אזור ולי זה נשמע הכי נח.
גם ברור לכולם גם לא משהו שהוא לא צנוע או מילה לא יפה.
כשהייתי ילדה היה ממש כואב לי כששכחתי לנגב אחריעכבר בלוטוס
קטנים עם טישו
והייתי צריכה לשטוף את המקום כדי שיעבור (ממש זוכרת את עצמי קמה פעם ב בלילה להתקלח)
גם אחרי מקלחת לקח קצת זמן עד שהכאב-שורף עבר לגמרי
נכון קורה גם לבנות שלי לפעמים באמת מחוסר נקיותאחרית דבר
שולחת אותן לשטוף ולנקות טוב וכן זה לא עובר מיד באותו רגע תמיד..לקחת בחשבון..
תודה לכולן עזרתן לישלומית2
למה צריך להתחבר?חילזון 123
למילה רגל או ראש את מתחברת?
לטעמי לא כדאי לסבך את החיים. זה השם שנהוג ברפואה
לא אומרת שצריך להשתמש בו כל דקה אבל כשצריך אז צריך.
מבינה שלא תמיד זה בא בטבעיות. אבל אפשר להתאמן כמה פעמים וזה כבר יזרום
כאן בהודעה הפותחת השתמשת בהגדרה 'האזור הפרטי'יראת גאולה
כדי להסביר לקוראות על איזה איבר את מדברת.
לדעתי זה שם מצוין, ברור ונכון.
התקשויות שבוע 25חנוקה
הבטן שלי קשה מאד
האמת שדי התאמצתי היום
קרה לי גם שבוע שעבר יום אחד..
זה מדאיג? איך אפשר להקל?
צריך ללכת לרופא/לדווח/לעשות משהו?
אוף הכאב יורד לי לרגלייםחנוקה
ולאגן.
פעם שעברה זה עבר עם שתיה ומנוחה מוחלטת
אבל עכשיו לחכות זה אומר מיון בלילה ולילה לבן וכו'
אין אצלינו מוקד- גם עכשיו יתנו לי הפניה למיון- מה אומרות?
ובעלי לא בבית ולא בעיר וזה אומר שאני צריכה למצוא בייביסיטר ולנסוע לבד. אוף.
צריך להיבדק?
קודם כל תשתי הרבה הרבה הרבה ולכי לשכב שעהאמהלה
אם יש 3 התקשויות בחצי שעה יש לפנות למיון.
אם לא עובר לך אחרי שעה/שעתיים מנוחה ושתיה מרובה פני להבדק.
זה קשה באופן רציףחנוקה
לא התכווצויות
תנסי לשתות הרבה, ומנוחה מוחלטת. אם ממשיך אחריאמהלה
חצי שעה הייתי הולכת להבדק
הלכתי..חנוקה
בקבלה היה לי כזה ציר שהיה ברור לאחות שאני בלידה פעילה
דלגה על מוניטור אפילו בקשה מיד בדיקת רופאה
---- צואר ארוך וסגור,
ב"ה עם נוזלים פסקו הצירים.
ב"ה. כל הכבוד שהלכת להבדק. תקפידי על שתיה מרובהאמהלהאחרונה
וגם אולי תנסי קצת להפחית מאמץ מסדר היום.
אבל זה שהצוואר ארוך וסגור זה פשוט נהדר
זה מראה שעל אף הצירים זה ב"ה לא השפיע.
אבל זה לא אומר שזה לא ישפיע בעתיד
לכן חשוב מאד להיות קשובה לגוף שלך ולתת לו מספיק נוזלים ומנוחה.
שוב- כל הכבוד שהלכת למרות הקושי הטכני
אמא לביאה את!!!!
אשמח לשמוע את דעתכן!!אנונימית בהו"ל
אני מרגישה שהבת שלי עם קושי רגשי
ואני מרגישה שזה בעקבות ההריון שלה והתקופה אחרי לידה.
שהיו מלאים מלאים סטרס.
אולי זה לא קשור כן? אבל בתחושה שלי כן
אבל העובדות הן שיש לה אופי כזה.. עקשנית מאוד, לא מוותרת, נעלבת בקלות, סגורה, לא משתפת כ"כ מה עובר עליה בפנים. תמיד קשה איתה בבוקר או בערב.
מה אפשר לעשות?
והיא גם מאודדד תחושתית, מאוד!!!
זה אומר שיש בגדים שהיא לא לובשת כי משגעים אותה, זה מלא פעמים אישיו בהתלבשות... אוהבת מאוד בדים נעימים, זקוקה להירדמות למשהו נעים ספציפי, ממש מרגישים שהעניין התחושתי משפיע עליה הרבה..
נגיד אומרת שבא לה לנשוך או כשהיא שורטת רואים שזה מבפנים כזה...
השאלה-
איך אפשר להקל עליה?
ריפוי בעיסוק/ טיפול רגשי/ הדרכת הורים/ טיפול אנרגטי?
לעניין התחושתי ריפוי בעיסוק מאד עוזר. לנושא האחראמהלה
אני לא כ"כ מבינה. מקפיצה
חיבוק והרבה נחת וסיעתא דשמייא
אני גם מאמינה שהריון מתוח או משהו אחר משפיע על הילממתקית
גם אצל אחד ילדיי, לאחר הלידה, הייתה לי תקופה לא הכי טובה, הרבה לחץ הרבה חרדות
והילד מההריון הזה, ממש כמו שתיארת בפסקה הראשונה.
בת כמה ביתך?
הילד שלי היום בן 10 וטופל אצל פסיכולוגית, ועוד דברים. היא עשתה איתו עיבוד למה שעברתי כשהיה תינוק והיה בבטן.
את יכולה להתחיל בלחישות לילה- תקראי ברשת זה יכול גם לעזור כי זה פונה לתת מודע.
מעניין מאדDoughnut
אם בא לך לפרט קצת על הטיפול ואם עזר- אשמח,
כנראה שלהרבה יש ילד אחד כזה🤭
ואני אישית סוברת שלתחושות האם והחוויות שלה בהריון ואחרי הלידה יש השפעה גדולה על הילד, רואה את זה על ילדיי וילדים אחרים בצורה מאד ברורה.
לגבי מה?ממתקית
בטיפול עם הפסיכולוגית- היא קודם כל גם נתנה לנו הדרכה ממוקדת וטובה כיצד בפועל להתנהל עם הילד בכל מיני מצבים שלו, בהמשך נפגשה גם איתו ווגם עשתה איתו עיבוד לחוויות שקרו כשהיה ילד, הכל בתת מודע!!! אני גם מאמינה כמוך שההריון והינקות משפיע על הבגרות.
לחישות לילה- ללחוש לילד דברים טובים עליו, יש לזה טכניקה, מציעה לבדוק בגוגל.
מתאים לך לשתף בשם שלה?Doughnutאחרונה
אפשר גם בפרטי אם עדיף לך
להתחיל בהדרכת הורים באופן פרטי (עדיף אצל פסיכולוג)מתואמת
ובמקביל לפנות לרופא הילדים ולבקש ממנו הפניה להתפתחות הילד. צריך למלא שאלונים (יש שאלון להורים ויש שאלון לגורם חינוכי), ולשלוח למרפאה שהם ישלחו להתפתחות הילד.
מכיוון שהתהליך של התפתחות הילד לוקח זמן, כדאי באמת בינתיים ללכת להדרכת הורים פרטית. אפשר גם לנסות ללכת לריפוי בעיסוק באופן פרטי, אבל נשמע שזה לא יספיק לה...
הרבה כוחות ובהצלחה!
מצטרפת להמלצה על הדרכת הורים אצל פסיכולוגאפונה
נכון... פרחי באך מאוד מועיל לילדים (ובכלל)לב אוהב
מאוד יכול להיות שהכל הכלבאתי מפעם
יושב על קטע תחושתי!
עקשנית, לא מוותרת, נעלבת בקלות, תמיד קשה איתה או בבוקר או בערב- סימנים לילדים שהם תחושתיים בקטע מוגזם.
קודם כל חיבוק לך! זה קשוח מאוד.
היא בעצם חווה את העולם בצורה אחרת משאר העולם ה'רגיל' , מבחינת מגע, רגישות (בנפש), תאורה, רעשים... הכל.
מה שצריך זה תרגילים שמאזנים את התחושה, עיסויים עם קרם מידי ערב. אני חושבת שצריך לגשת להתפתחות הילד ולעשות אבחון, אבל שהטיפול יהיה של מרפאה בעיסוק שמומחית לעניין החושים, כי רובן לא מומחיות בזה אלא יותר בקטע המוטורי.
לא בטוח... הבן שלי גם עם סימנים כמו שתוארממתקית
בפסקה הראשונה של הפותחת-עקשנות,נעלב בקלות, לא מוותר וכו....
אין לו שום דבר תחושתי ושום קושי.
לפעמים זה יושב על משהו רגשי, כמובן שפה מצורף גם הפן התחושתי וכדאי גם בו לטפל.
ההמלצה שלי היא הדרכת הורים בגישה ההיקשרותיתאמאשוני
לא מחייב הדרכה פרטנית. אפשר גם קורס.
כל אחת תמליץ לך על משהו אחר חח
לדעתי אין דרך לאמת וזה ממש לא משנה מה מקור הקושי והאופי שלה.
הייתי מסתכלת על מה שהיא עכשיו ואיך אפשר לעזור לה.
הרבה פעמים עקשנות וקושי במעברים מעידים על חוסר שקט פנימי. כשמבינים לא רגוע, מחפשים להיאחז במוכר והידוע ואין יכולת להתמודד עם עוד חזית של משהו חדש או שינוי. או שזה נובע מצורך שיראו שקשה לי.
כלומר בהחלט יכול להיות שיש חוט מקשר בין כל התיאורים שתיארת.
כדאי להפחית גירויים, לעשות את המעברים יותר הדרגתיים. אפשר ללבוש פיג'מה כבר ב17:00 במיוחד בשעון חורף. ככה לאט לאט. גם בבוקר. אפשר להתחיל רגוע בזמן משותף. אם זה גורם לה להימרח אז אפשר לתקתק את היציאה אבל בחוץ לעצור עח ספסל, לדבר, לעשות מסאג, התעמלות, נשימות או סתם לבהות.
פחות אירועים המוניים, ובגדים תקני לה רק מהסוג שנוח לה בלי מריבות. גם אם זה שמלת טריקו פשוטה לשבת.
גם לחגים. אפשר ללבוש בגד חגיגי, להצטלם לשלוח לסבתא ולהחליף. הכל טוב. לאפשר לה זרימה, לחבק, לתמוך ולהכיל. הרבה להקשיב ולגלות אמפטיה. לתמלל לה מה שקורה.
לגבי שיתוף, מאוד עוזר דוגמ. אישית. תשתפי אותה את במה שאת חושבת שהיא מסוגלת לשתף.
למשל: אכלתי עוף והיה לי טעים.
ירדתי במדרגות, קיבלתי מכה וכאב לי.
רציתי לעשות משהו ושכחתי.
הלכתי ברחוב וראיתי שכנה.
ואז לשאול: גם לך קרה משהו שאת רוצה לספר לי עליו?
אם מרגילים את הילדים לשיחות כאלו ברמה כעט יומיומית הם לומדים לשתף וזה נהדר.
לא כתבת בת כמה היאוהרי החדשה
אם היא בגיל גן אז בעיני ריפוי בעיסוק יחד עם הדרכת הורים אצל מטפל מקצועי (לא מישהו שעשה קורס בהדרכת הורים אלא פסיכולוגית/עו"ס/מטפלת באמצעות אומנויות וכו')
בעיני בשלב ראשוני יכול לעשות פלאים
אני מבינה שאני בהתפרצות של דיכאון בהריוןאנונימית בהו"ל
משהו שליווה אותי כבר בשנים האחרונות, הרגשות מוזרות שעכשיו נופל לי האסימון שזה זה. מה עושים עכשיו?
פונים לרופאת משפחה.. הייתי שם. מחזקת אותך לטפלהתייעצות הריון
כבר מעכשיו. חיבוק גדול יקרה!
תודה! אבל למה בעצם?אנונימית בהו"ל
מה היא נותנת? לא צריך לחפש פשוט טיפול פסיכולוגי.. נראלי שכרגע אני חא צריכה תרופות כי זה לא קיצוני....
תודה על החיבוק. מחמם
נשלח כפולאיזמרגד1
דרך רופאת משפחהאיזמרגד1
אפשר לקבל הפניה לטיפול דרך הקופה, כדאי לנסות. יש גם מקומות שיש בבריאות האישה מטפלת ספציפית לדיכאון בהריון/ אחרי לידה.
ומעודדת אותך לפנות לטיפול, דרך הקופה או בפרטי. זה משנה חיים.
אותי היא קישרה לעוסית של הקופה, וניהלההתייעצות הריון
מעקב משותף איתה. זה היה ממש משמעותי וחשוב
חיבוק גדול יקרה!!! מקפיצה לך. תרגישי טובאמהלה
אולי באמת כדאי להתחיל מרופא הנשים שלך או רופא משפחה
תודה לך! חיממת את ליביאנונימית בהו"ל
ממש מבינה לליבךממתקית
היו לי גם הריונות כאלה, לצערי אז לא ידעתי שיש דכאון בזמן הריון מאובחן.
שרדתי
אחרי הלידה עבר הכל כלא היה...
(היו לי מחשבות לא טובות, רפואית עליי, ברמה שחייתי על פי המחשבות)
תודה על השיתוף.. ממש מרגיע שסיפרת שעובראנונימית בהו"ל
למרות שזה התחיל לי קצת לפני ההריון ... אז לא יודעת...
אני חושבת שגם אצלי היו סממנים קלים לפני ההריוןממתקית
אבל חלף מיידית עם הלידה
לקח לי זמן להבין שזה קשור
המעניין פה, לא יודעת למה אבל רק בהריונות של הבנים היה לי את זה (יותר חרדות ודאגות ברמה שמוביל לחוסר תפקוד ופחד, וזה לא היה בתקופות מלחמה או קורונה, הרבה הרבה לפני.
בנוסף לעצות שהביאו כאן..את נמצאת בטבע?אם_שמחה_הללויה
עושה הליכה? לפעמים זה עניין של מחסור באנרגיה
והטבע עושה פלאים
מציעה להתחיל טיפול פסיכולוגיוהרי החדשהאחרונה
נסי למצוא מישהי עם המלצות
וחיבוק על הקושי.
ללדת? לא ללדת? זה בכלל לא תלוי בי!אנונימית בהו"ל
אבל לא ברור לי בכלל מה אני רוצה. ומפריע לי שאני לא מחוברת לעצמי וללידה הקרבה.
לא ברור למה אבל התיק לידה עוד לא מאורגן. כל יום אני אומרת היום וזה לא קורה. נראלי זה קשור לנפש. איך עושים שזה יקרה??
בעלי במילואים. ואמור לצאת עוד שבועיים. אז מהבחינה הזאת אולי היה עדיף לחכות (אני 37+)
וגם, הילדון ירד לאחוזון 13 וממש לא באלי שהוא יהיה קטן מידי כמו אח שלו ויהיה לו בלגן עם העלייה במשקל. אני ממש מפחדת מזה.
מצד שני, כל יום של לסחוב, של ללכת לעבודה, של לטפל בילדים, לקחת לגנים, להחזיר, לתפקד על 200 קמש, זה כ"כ מתיש! וכבר כבד וכואב ולא נח. ולא, אין לי משהו שאני יכולה להוריד. אני עושה את המינימום, ויש קצת עזרה, אבל המינימום עם בעל מגויס הוא הרבה.
לא יודעת מה אני רוצה ממכם.
אולי לפרוק.
אולי טיפים איך לגמור להכין כבר את התיק לידה.
חיבוק גדול יקרה!!! בטח שאת מרגישה ככה אם בעלך לאאמהלה
נמצא.
את ממש לא פנויה רגשית ללידה.
אולי תנסי לבקש ממישהו שיבוא לשמור על הילדים קצת ותצאי עם חברה/אמא לאכול משהו טעים וקצת להתפנק אצל קוסמיטקאית?
ואולי להכין תיק ללידה יעשה לך את זה קצת יותר מציאותי?
שבעז"ה הלידה תהיה בזמנה, בבריאות ובשמחה
ובעלך יבוא עוד לפני כן הביתה ויהיה לכם קצת זמן זוגי לפני.
תוןדה לכם ועליכם
בשורות טובות אהובה!!!
תודה. באמת לא פנויה רגשית ללדתאנונימית בהו"ל
וככ הייתי רוצה לצאת. אבל אין פה ככ לאן וגם לא ככ עם מי.
מתיש.... יש לך אפשרות לקחת יום חופש? לנוח קצתיעל מהדרום
יש לי יומיים חופש בשבוע. זה פשוט יוצא תחילת שבועאנונימית בהו"ל
ריק וסוף שבוע קשוח פחד.
ובימים האלה איכשהו נופל כל הבדיקות הרפואיות.
ולקחת את הילדים ולאסוף ברגל רק זה גומר.
זה בעיקר הבדידות. הצורך לתפקד לגמרי כשהוא לא נמצא. והלבד.
ובאלי כבר ללדת.
אולי באלי גם להתפרק
אבל גם לא.
וואו יקרה!! עמוס ממש ממש!!!! חיבוק ענק!!!אוהבת את השבתאחרונה
ואיזה קשה זה הבדידות הזו שאין למי לפרוק
בטח בימים כאלה עמוסים טכנית ומנטלית!!
חיבוק ענק ענק
ותודה תודה תודה על ההקרבה בשבילנו!!!
את יכולה להרפות אחהצ, נעזרת בנערה לעזרה בבית או עם הילדים? זה יכול לתת אוויר חצי שעה שאת בחדר בשקטטטטטּטט לבד....
וסליחה אם זה חופר שאני כותבת כי כתבת שאת עושה את המקסימום להקל על עצמך..
ואם זה בסדר עוד משהו- אם את הולכת ברגל את הולכת עם טיולון? אם לא אולי כדאי לך שכן כדי שהקטן יהיה בו ותוכלי צהתקדח מהר ייתר וגם שיסחוב לך את הדברים...
אבל בעיקר באתי לכתוב לך פשוט חיבוק ענק ענק!!!
זה באמת ככ ככ מתיש!!
ומוזמנת לפרוק בפרטי או בטלפון, באמת בשמחה♡♡♡♡