פורום הריון ולידה (עמוד 97)

שהיא כן נשכבת עד הסוף

ונראלי יש אמבטיות שאפשר לקנות בלי הטיולון אבל אני לא בטוחה 

את יכוהל לקנותא ת הבסיס שלה ואז לא תצטרכי לחגור, למרות שגם לחגורה מתרגלים.

וכן זה נוח ממש, את אל צריכה לקחת איתך את העגלה לכל יציאה, טיפת חלב, רגע סופר, פיזורים וכו זה מושלם.

אני גם התלבטתי אם לקנות וקניתי לא מתחרטת

דונה זה לא תחליף לאמבטיה בעיני, בטח לא דונה i או + שהן לא נשכבות 180°. יש את דונה x שהיא כן נשכבת, אבל היא היתה נראית לי יותר צרה (לי יש i), תבדקי את זה.

מבחינת נוחות-אין יום שלא בירכתי עליה!!! זה פשוט מציל בפיזור ואיסוף ילדים, יציאות קטנות, ממש ממש נוח. מה שכן- באמת מאחורה לא היה נוח לחגור אותה כי החגורה יותר קצרה, בכיסא שליד הנהג זה היה מהיר וקל כי החגורה ארוכה יותר.

ולמשל פעם יצא לי להכניס אותה לאוטו גבוה(לא שלי) והיה לי ממש קשה להרים.

ממליצה למצוא מישהו שיש לו דונה כדי להכניס, להוציא ולקשור באוטו ולראות אם נוח לכם כדי לדעת אם לקנות או לא.

אני התלבטתי מאוד ואז ברגע שבדקתי עם דונה של מישהו אחר רצתי לקנות מרוב שקלטתי כמה זה איכות חיים...

ועוד דבר - אם יש לכם דרים קארד והנחת יומולדת או הצטרפות, זה ממש יוצא שווה בשילב

ואפשר לחפש עגלות למסירה. ואז יש לך אמבטיה.

יש לדונה תושב איזו-פיקס מדהים.

בקלות מרימים ומורידים את הדונה ממנו בלי צורך לחגור, וזה הרבה יותר יציב מהחגירה של הדונה כי התושב לא יכול לזוז. 

אגב גם בלי איזופיקס, בעיני זה דורש טיפה להתרגל אבל לא מסובך לחגור... 

הרבה יותר ארוך מאשר האמבטיה...

משתמשת בו מגיל שכבר לא נכנסים באמבטיה... נגיד חצי שנה.. ועד גיל שנתיים בערך אולי לפני.

אחכ אם יש לי טיולון קטן יותר מעבירה אליו... אבל רוב התקופה שמה בטיולון של העגלה. 

החלפתי 4 עגלות ... שתיים נגנבו לי...

אז סוגים שונים. עכשיו יש לי סייבקס אבל כרגע באמבטיה עדיין. והאמת שהיא הכי קומפקטית מכל מה שהיה לי.

כן נכון הם תופסים יותר מקום אבל הן הרבה יותר נוחות בגילאים האלה.. בדכ עדיין מסתובבים עם תיק של עגלה ובטיולונים הקטנים ברגע ששמים תיק העגלה נופלת אחורה, אז לי היה יותר נח עגלה יציבה וגדולה יותר. אחכ כשזה לילד/פעוט שכבר גדול אז באמת יותר נח הטיולון הקטן.

לש ספורטליין היה לי מעולה, וגם לש בייבי בוס בובקט עוד יותר קליל ונח לסחיבה ועדיין יציב

וושקל רק 7 קילו שזה ממש כמו טיולון קטן

טיולונים קטנים לא יציבים חכל אח שקופץ על העגלה היא עלולה להתהפך

ולא נוסעים טוב בדרכי עפר או אבנים

אני עם בייביבוס טייגר. גם בגיל 3 וחצי השתמשנו בו.

כן תופס מקון ברכב בייחס לטיולון קליל. אבל מאוד יציב וחזק, נוסע בדרכים משובשות.

לפניו היה לי אינגליזינה וגם בה השתמשנו הרבה בטיולון.

בכללי בגיל קטן עד שהם מחזיקים את עצמם יציב גם בלי חגורה, מעדיפה את הטיולון של העגלה. בהמשך, כשהיה לי עברתי לטיולון. 

יש מלא שמוכרות עגלות,

אין טעם להשקיע אם את צריכה את העגלה לחצי שנה בלבד.

לי אישית היה חשוב טיולון קומפקטי אז קנינו יויו עם אמבטיה,

ממש מרוצה!!!

וחיבוק לך

אני חושבת שמה שרב התיר זה בטוח בסדר (ואם היו לו עוד שאלות/בירורים זה תפקידו)., ואולי העבודה שלך  היא לקבל את זה שזה בסדר.

יכולה להגיד בנימה אישית שגם לי התירו כל מיני דברים שלפעמים הרגישו לי הזויים, והיתה לי עבודה פנימית שם לשחרר.

ואם עדיין זה לא משוחרר לך, את יכולה לחזור אליו עם התיאור של התחושה הזו ודיוק של כל מה שהיה, אולי זה ירגיע..

קודם כל התאוששות קלה מהלידה והסתגלות בכיף למצב המשפחתי החדש.

מה שתיארת זה נפוץ מאד

לפני לידות, במחזורים סדירים בלי הכתמות הורמונליות, בלי הנקה, הכל מאד מסודר, ווסת, הפסק, נקיים, אין כתמים ועניינים.

בפועל, העולם של הנשים בעולם של לידות הנקות יףומניעה, מלא בכתמים

ולצורך זה בדיוק יש הלכה ,שקובעת מה כן אוסר ומה לא.

מכירה את הסיפור על תנורו של עכנאי?

זה ממש זה.

ההלכה נקבעת לפי מה שקובעים פה בארץ. וזה רצון ה'

..

לגבי אם לא תיארת לרב מספיק וכזה,,זה האחריות של הרב, לשאול על כל הפרטים כדי לפסוק, תסמכי עליו...

ורק אוסיף עוד משהן,

לפני ההריון של הבכור שלנו, היצה בדיקה באמצע 7 נקיים ממש בגוון בורדו

אני כבר חשבתי לפסול הכל,

אבל בעלי הציע שנשאל רב.

גרנו אז ליד רב גדול וחשוב מאד, לא מזכירה את שמו בקטע של אאוטינג.

ושאלנו. והוא התיר.

והיה לי קשה לקבל שהגוון הזה בסדר. ממש עבודה של אמונת חכמים.

טבלתי לפי הפסק של הרב, ב"ה זכינו בהריון

והבן שנולד, שהוא כבר בחור, ילד כזה צדיק וקשור לתלמידי חכמים ב"ה, ואני תמיד מרגישה שזה קשור, ילד שנולד באמונת חכמים

..ורק עוד משהו. אנינבפעמים האלה אומרת לקב"ה, אני רוצה באמת להיוצ טהורה כרצונך... תעזור לי. ובדרך שאדם רוצה לילך, מוליכין אותו...אם זה לא היה טהור, הקב"ה היה מסובב שתאסרו... 

וזה תקף גם למניעה… אם את רוצה למנוע, אל תסמכי אל הנקה❤️

אבל בהחלט לא סומכת על זה בתור מניעה..

תודה רבה על התגובה וההרגעה❤️

מה שמחזק אותי זה שאם ה' רוצה שאני לא אהיה טהורה אז אני לא אהיה טהורה

כי קרה לי אחרי שהתחלתי לקחת מניעה שהיו לי כתמים וממש נזהרתי ואז הייתה לי פשלה שגרמה לי להיטמא (פשלה שהיה פדיחה לשאול את הרב ועדיין שאלנו בתקווה שהוא יתיר)

בכלל בנושא הזה יש המון מקום של אמונת חכמים 

מה שעוזר לי הוא לזכור שבימי המקדש היה דם טהור ודם טמא.

כלומר טומאה וטהרה הן לא עניין של מה שאני רואה בעיניים.

הבלנית הכריזה "כשר"

זהו את טהורה

לא פסקת על דעת עצמך

רב פסק לך על כל השאלות

תשחררי ותסמכי על הקב"ה

הוא נתן לרב את הסמכות להכריע לך במצב הזה

קורה לי גם לא פעם ולא פעמיים.

לפעמים אפילו הרגשה כזו של 'כבר עדיף להיאסר על-בטוח מלהיות טהורה 'בכאילו'.

עזר לי לדבר עם נשמת. יש שם יועצות הלכה מקסימום שממש הרגיעו אותי יפה.

אחרי הלידה השניה שלי היו לי כתמים בלתי פוסקים (בדיעבד שאריות שלייה) וכשהגעתי לקרוב לחודשיים אחרי הלידה הרב ממש חיפש דרכים כדי לעזור לי לטבול, ובואי נגיד שאפילו לא עשיתי בדיקה רגילה ביום השביעי.

וגם לי הייתה ממש קשה המחשבה שאיך זה שאני הולכת לטבול עכשיו בכלל אני כאילו "מרמה" ואז בעלי (שבעצמו מוסמך לרבנות) ממש הרגיע אותי והסביר לי קצת את ההשתלשלות של ההלכה ואיך מלכתחילה הכתמים האלה בכלל לא היו אמורים לאסור, היינו אמורים להאסר רק מדם נידה וזהו. ואז רק חז"ל אסרו כל דם שיוצא מהרחם, וקבעו את הכללים שאנחנו מכירות (על בגד לבן, גריס וכו')

בקיצור, לא זוכרת כבר את כל ההסבר ולא רוצה חלילה להטעות פה אבל בגדול, אותה הלכה שאסרה את הכתמים האלה, היא גם ההלכה שקבעה איך להמנע מלהאסר מהכתמים האלה וזה שאני לובשת צבעוני או לא מסתכלת בניגוב זה לא לעבוד על ההלכה אלא להשתמש בכלים שהיא נתנה לי כדי לא להאסר או כדי להטהר לבעלי.

וממש מצטרפת למי שהזכירה פה את הסיפור של תנורו של עכנאי. ברגע שפה בארץ פסקו על משהו שהוא טהור, זהו. טהור. גפ בשמיים טיהרו אותו.

והכי חשוב זה לזכור שטהור לא שווה נקי.

הכי נוח לעבור את 7 נקיים בלי שום צורך לשאול ושהם באמת נקיים. אבל באמת הם לא צריכים להיות 7 נקיים, אלא 7 טהורים. ואפ הרב פסק- אז זה טהור. נקודה. 

גרמתן לי להרגיש בסדר עם עצמי, מעריכה ממש!!!

ובכלל תודה לכן על הפורום הזה שנותן כל כך הרבה מרחב של כוח והעצמה נשית😘

ממה שקראתי ואני מנסה לוודא עכשיו, אחרי כ10 ימים זה כבר לא דימום רגיל של מחזור אלא מהרחם, שאריות שליה וכאלה ולכן באמת אמורים לשאול רב ויכול להיות שמותר.

לא בדקתי אני ממש בשלב הבירור אבל קיבלתי את זה ממישהו רציני.. וכנראה באמת אם הרב התיר זה דם מותר. גם מכירה שיש מושג כזה של דם טוהר אחרי הלידה.. ובקיצור, זה לא איך שזה מרגיש

א. בימינו אין חלוקה בין דם לידה לדם טוהר. שיבנה בית המקדש בע"ה נחזור לזה. בינתיים ההלכה היא זהה.

ב. אומנם יש דימום שונה משמעותית בין הימים שמיד אחרי לידה לבין התקופה שאח"כ. אבל מבחינה הלכתית בגלל שאנחנו לא בקיאים בדמים זה אכן עלול להשאיר בטומאה.

ג. אחרי שעושים הפסק יש דיני כתמים ואחרי לידה יש הדרכות הלכתיות איך לצלוח את הימים הנקיים בשלום. ומומלץ להתייעץ איך לעשות את זה. אחרי הטבילה שלא צריך בדיקות פנימיות זה יותר פשוט.

ד. לפותחת- באמת זה הזמן להבין מה העניין ואיך מתנהגים  בדיני כתמים. להרבה מאד כלות בזמן הלימוד לקראת החתונה,  אין מושג כמה זה שימושי ונצרך סביב לידות, לקיחת אמצעי מניעה ועוד. ולכן דווקא עכשיו זה זמן טוב לשנן את הדברים.

אולי יקל עלייך לדעת שמי שממנו לומדים על הקולה הגדולה בדיני כתמים זה לא פחות מרבי עקיבא! שקבע שבכתמים הולכים להקל. ולכן- זה לא איזו מתירנות מודרנית אולי של הרב שלך. זה לגמרי טבוע בהלכה עוד מימי המשנה.

דימומים באים והולכים

אצלי ו הרב אומר לשים תבעוני ולבדוק רק ראשון ושביעי

ויצא לי שהתיר מלא דברים.. וגם לטבול ככה עם הכתמות

ונתן לי הגדרות מתי יחשב שטף שאוסר..

וגם אני הסתבכתי עם התחושה הזאת שאולי לא הסברתי ואולי לא הבין ואותי לא בסדר

עד שפעם אחת הרב אמר לי שהלכה זה הלכה וכמו שמשהו אסור בשבת ומותר בשבת וההלכה קובעת אז גם פה זה ככה ..ההלכה מתירה אז זה מותר והכל בסדר ואין מה להרגיש אשמה

גם אם תארתי ונדמה לי שאולי חאולי.. אם ככה הרב פסק זה אחריות שלו ואני בסדר וזה רצון ה'

אז סגרו את הפניה.

איזה מענה לא היה?! ביקשתי נציג אנושי ואף אחד לא חזר אלי.

ללחוץ על שפה אחרת שהיא לא עברית ואז לבקש לדבר בעברית

שגם היא תדע מי את?

אולי בדיוק זו השכנה/הגיסה שכתבת עליה משהו לא מחמיא?

אני לא יודעת מי את, פשוט גם אם אדע זה לא אומר שארצה שאת תדעי מי אני

לק"י

אפשר גם להגיד מאיזה מעגל (חברות, משפחה, לימודים).

ככה שלא ידעו מה הניק.

אין לי בעיה עם הזיהוי

רק מעניין אותי מאיזה מעגל של החיים

אולי מי שזיהתה תסכים להגיד לך דרך טארקו.

ברגע שאני כותבת משהו אישי ברמה זו או אחרת אני לוקחת בחשבון שמישהי תדע מי אני, מה שאכן קרה.

מצד שני, זכותה של השניה לא לשתף, יפה שאמרה שעלו עליך שתדעי שאת לא אנונימית, אבל זכותה לשמור על הפרטיות שלה

אני גם כותבת כאן במחשבה שכנראה מכירים אותי

לא אשתף דברים אישיים מידי שלא הייתי משתפת בחיים הפרטיים

זה כזה לא ברור

כרילו לאף אחד לא אכפת

אני מתחילה ליפש מטפלת 

ככה אני זוכרת

זה ממש הזוי שמשאירים אותנו באוויר עד הרגע האחרון

אבל נראה שככה זה

(מנחמת את עצמי שגם מה שנראה סגור וודאי יכול להשתבש כמו המטפלת הפרטית שביטלה לי בשנה שעברה ביולי וזרקה אותי למסע חיפושים של הרגע האחרון)

שהבקשה נדחתה והבנתי שזה שגיאה או חוסר תאום של משרד העבודה עם המעונות וצריך לחכות למייל נוסף.

מצד שני מנהלת מעון אחרת אמרה לאחותי שאם לא קילבה מייל נוסף אז אין מקום במעון

לא ברור מה קורה שם

תפני ישירות למנהלת המעון, יש כאלה שקיבלו תשובות הגיוניות

(לי המנהלת הסבירה שבהתחלה אמרו להם שהם מנהלים את הרישום ואז סגרו להם את המערכת כי יש ועדות קבלה אבל לא ברור למי ואיך יודעים מה הסטטוס שלנו. בהצלחה לנו)

הייתי צריכה להגיש מסמכים לועדה הזאת (שוב ועדה - המילה הזאת רודפת אותי לאחרונה חחח).

בקיצור הגשתי את המסמכים שביקשו ומחכה לתשובה.

שנה שעברה קיבלתי תשובה סופית רק באב, ממש לפני סיום שנת הלימודים. וגם זה לא היה רשמי אלא רק - אני חושבת שכן. עד שהזמינו אותי 'בוע לפני תחילת שנה להיכרות לא האמנתי שאכן התקבלונו. סיוט. 

אני פניתי לכמה מעונות באיזור שלי כי ילדתי אחרי סוף ההרשמה ורציתי לברר אם יש סיכוי, והן אמרו לי אם יש מקום או אין אז מניחה שיש להן רשימות של מי רשום

כבר בחנוכה אין מקומות אצלנו..

בסוך כשהתקבלנן למעון ביטלתי ושילמתי דמי ביטול 

את כנראה תשמחי יותר, או לפחות תשלימי עם העובדות
ויש לך סיבה לשמוח... זו מתנה נדירה, אם כי נכון שזו מתנה שלוקחת כוחות, אבל שווה את זה.
ודווקא כשקראתי את ההתחלה שלך, שפתאום מצאו דופק, דמיינתי לעצמי שאם זה היה קורה לי הייתי מתרגשת מדמעות. יש לך עוד עובר חי...

@אמהלה שיש לה תאומות ותמיד מדברת בשבח הדבר

חיבוק על הקושי, אם ה' שלח לך את זה כנראה שיש לך כוחות להתמודד עם זה גם אם מרגיש לך שלא 

רק נראה לי אני פחות הכתובת......

חלמתי והתפללתי כל חיי שאזכה....

אז רגע הגילוי היה אחד הימים המאושרים בחיי.

@לכובע שלי לפותחת השרשור היקרה

אני רק יכולה לומר לך שכגודל האתגר כך גודל הנחת והאושר!!!!!

וגם כשילדתי את הקטן, באמת לא הבנתי איך הסתדרתי עם שתיים.

אי אפשר להבין את זה

הקב"ה נותן כוחות ויכולות מיוחדות.

מאחלת לך הריון תקין, משעמם וקל

בבריאות שלמה, בידיים מלאות ובאושר כפול ומכופל.

אין ספק שההריון מאתגר כפליים

אני פה לכל שאלה.

בשעה טובה יקרה

שתזכו לראות רק את הטוב ושיהיה לכם רק טוב

קיבלת מתנה שלא כולם זוכים לה, נבחרת.

הם בחרו בך, השם יתברך בחר בך, כן כן בך להיות אמא שלהם.

אני יכולה להבין את הרגשות שאת חווה. זה בסדר, תני להם את המקום שלהם, בנחת.

אני באמת חושבת שאם לא היית מסוגלת לזה, לא היית מקבלת את זה. ככה פשוט.

אני כן יכולה להגיד לך שזו זכות שמלאה בקשת של רגעים ורגשות, את הולכת להינות מהכל.

קודם כל מאחלת לך הריון תקין, עוברים בריאים ושלמים ולידה קלה בעתו ובזמנו בידיים מלאות.

אני ילדתי תאומים בנים לפני כחמישה חודשים, זאת אהבה מדהימה ואחרת. חוויה כל כך שונה מאחד ,מכל הבחינות. אלינו הם הצטרפו לעוד 4 ילדים וגם אני הרגשתי כמוך בהתחלה, איך אני יפצל את עצמי לכל כך הרבה? האם אני יצליח? איזה אמא אני אהיה להם ולשאר? איך אצליח לתפקד בלילות בלי שינה? איך תהיה הלידה והיריון וכו וכו וכו.

אני אישית ניהלתי יומן שבו אני כותבת את כל מה שאני מרגישה, את התפילות והרצונות שלי ,את הפחדים והבקשות. ממש התבודדות עם השם דרך כתיבה.  יכולה להגיד שזה הקל עליי מאוד, תבחרי את את הדרך שלך שתקל מעלייך את כל המחשבות .

התפללתי המון על הכל, מההתחלה ועד הסוף, ביקשתי מהשם לפרטי פרטים את כל מה שאני רוצה ולא רוצה שיהיה בהריון ובלידה הזו, וברוך שומע תפילה. מעבר לציפיות .

תתכנני סמוך ללידה מי לוקח את הילדים(אם יש) לכמה ימים שתוכלי להיות רגועה.  אני ביקשתי מאמא ומחמותי לבשל לי והם הביאו לי כל יום אוכל טרי וחם ולילדים . בעלי תפס את הכביסות, אמא שלי קיפלה, חמותי שמרה על הילדים מדיי פעם. לקחנו מלונית לכמה ימים (חובה חובה לגוף ולנפששש) . תתפלאי לראות איך יש אנשים שנרתמים לעזרה עם כל הלב כשמבקשים.  חיבוק ענק ובהצלחה ואם תצטרכי להתייעץ באישי באהבה

בשורות טובות!!!

אין לי מי שיעזור. אמא נפטרה בגיל צעיר, גם אצלי זה לא הריון ראשון ולא שני.ואין חמות בתמונה.

בעל מדהים שעוזר. אבל זה הענין, אני לא טיפוס שמסוגל לצאת בלי הילדים אף פעם לא יצאתי בליעדיהם.  אני פה בשבילם הכי בעולם.

וזה בדיוק מה שמאד מקשה עלי הפחד הנוראי הזה שלא אוכל להיות כאן בשבילם. שהבית יאבד את היציבות.

שאהיה בשמירה חס ושלום והכי נורא שלא אהיה בבית איתם. אני ממש בחרדה מזה

ברור שזה יכול לקרות גם בהריון רגיל.

אבל יש לי סיבה למה מבחנתי תאומים לא באופציה היתה בחיים כאילו ,ברור שלי תאומים לא יהיה.

ונכון שאם נבחרתי אז כנראה אני מסוגלת.

אבל זה מחשבה שכרגע אני לא מסוגלת לקבל.

אני ממש לא יודעת מה אני רוצה, אבל כרגע אני ממש במצב קשה.

קודם כל מצטערת לשמוע על אמך.❤️

וזה רק מחזק את דעתי כל מה שאת כותבת.

מהמילים שלך עולה כמה אהבה ומסירות יש לך לילדים שלך וכמה חשוב לך להיות שם בשבילם .

המציאות החדשה בתחילה לא תאפשר את מלוא תשומת הלב מכורח המציאות. לא כי את לא אמא טובה ,תצטרכי את הזמן כדי להתאושש פיזית וזה הכי מובן שיש .

אם את גרה באזורים קהילתיים אני בטוחה שיש הרבה מתנדבות שיוכלו לסייע במטלות הבית ולהוריד ממך קצת. אפשר לעשות תורנות עם הבעל שהוא יהיה עם התאומים ואת תפני לגדולים את הזמן שלך איתם. יש שירות של אחיות לילה בתשלום שיכולות לעזור לך לטפל בהם כשאת משלימה שעות שינה.

אני עשיתי יציאה עם כל ילד פעם בשבוע אחרי חודשיים בערך שהתחזקתי וזה ממש מילא אותם ואותי אחרי כל הזמן הזה .

אני גם קצת דחקתי הצידה את תשומת הלב לשאר הילדים ואחרי כמה חודשים זה מתאפס, אל תדאגי. את תדעי למצוא את השביל לכל אחד מהם,בדרכך ובזמנך.

לגבי שמירה,לא כולן צריכות .

אבל בהחלט ממליצה. אני יודעת שמגיע לך אוטומטית מביטוח לאומי החל משבוע 24 בצירוף מסמכים שעליהם חותמת הרופאת נשים שלך. אני אמנם לא יצאתי לשמירה, אבל המשכתי באישור מיוחד לעבוד מהבית ,בעיקר כדי לא להשתגע ולחכות ללידה. זה נתן לי הרבה כוח מנטלי וגם מנוחה פיזית .

תסמכי על השם שהוא סומך עלייך.

התחושות שלך ממש מובנות

והגיוניות

ואני יכולה מאד להזדהות עם חלק מהן.

גם לי חשוב להיות עם הילדים במיוחד בגילאים הצעירים, וצמודה לתינוקות שלי, ולא משחררת בקלות, וגם אין לי משפחה קרובה זמינה . (יש משפחה ב"ה אבל לא שאפשר להיעזר בה לרוב).

ברור שזו חתיכת אתגר וזה מעבר למידותיך

וכן זה משבר, וזה מפרק.

אבל יש בשורה בתוך המשבר הזה

שיכריח אותך להרחיב את האמהות שלך מכל מיני בחינות.

לילדים יש תועלת מרובה מקשר עם מבוגרים נוספים מעבר להורים שלהם - מה שנקרא הרחבת הכפר ההיקשרותי. ואולי זו הזדמנות בשבילך ובשבילם לעשות זאת. וגם ללמוד להיעזר, ולהשען, ולהרפות. בכל מיני מובנים.

יש עניין ולא סתם זה הגיע לפתחך.. אלא כדי שתוכלי לדלות ממנו את האוצרות שלך.

יש בשורה בתוך המשבר הזה

שיכריח אותך להרחיב את האמהות שלך מכל מיני בחינות.

יש עניין ולא סתם זה הגיע לפתחך.. אלא כדי שתוכלי לדלות ממנו את האוצרות שלך.

ולא אגיד לך שזה קל...

צריכה לקחת נשימה עמוקה ולדעת שהשנה הראשונה תהיה מאתגרת יותר אבל אחר כך מגיע העונג הצרוף...

ולקחת עזרה כמה שאפשר בתשלום משכנות מהירות ממי שרק אפשר.

ולא להבהל בשנה הראשונה פשוט לתעדף.

אני הקפדתי מאוד להיות שם בשביל הגדולים להקשיב להם, הבית היה הפוך, ועדיין על זה הקפדתי.

יצאתי מדי פעם עם ילד אחר וכדומה.

החלום חייהם של הילדים שלי זה שיהיה לנו זוג נוסף...

אחרי שתעכלי את זה תתחילי להתרגש...

בלי עין הרע

פעם אחת נשמע לי מטורף

פעמיים נשמע בלתי אפשרי חח

תודה על זה.

יש לי כל כך הרבה בלאגן בראש

נשמההה קודם כל הלחץ שלך מובן , הכל בסדר זה הגיוני וזה נורמלי

תכילי את עצמך 🩷

ותסמכי על השם 🩷 הקב"ה יישלח לך את הכי טוב בשבילך.

גם הריון עם עובר אחד יכול להיות בעייתי מסוכן ומאתגר פי כמה מהריון תאומים אחר

הכל ברצון השם

תאמיני שהקב"ה מביא לך רק טוב

את לא מבינה איך זה משנה חיים חיבוק 

אני חושבת שהכי חשוב עכשיו זה לתת לעצמך זמן לעכל

ולתת מקום לתחושות

מותר לך להרגיש שזה גדול עלייך

זה בסדר 

נכון שזו מתנה אבל היא בהחלט מביאה איתה קושי גדול ומותר לך להרגיש אותו

תעכלי לאט לאט

יש לך עוד זמן

בעזרת ה' יהיה טוב

הקב"ה ילווה אתכם במסע הזה

לקבל את עצמך ולעבור רגע שלב אחרי שלב.

להתרכז בכאן ועכשיו, מה את צריכה כרגע לעשות?

לקבוע תורים?

תעשי את זה. קחי את זה מיום ליום.

ממש מבינה אותך. גם מבחינתי זו לא אופציה רצויה. זה ממש לא החלום של כולן.  

בכל מקרה, לרוב הכל מסתיים בסדר למרות תוספת הסיכון.

וזה בהחלט קשההה לתקופה. אבל זה קושי זמני עד שגדלים קצת. מכירה מקרוב. יש בזה קסם בסוף.

שיעבור בבריאות ובידיים מלאות!

ברגע שאני מסתכלת על הבטן וחושבת שיש שם שתים עולה לי תחושות ממש לא נעימות.

תחושות שאני לא מכירה, ההריון היה רצוי ומתוכנן ,התרגשתי ממנו והתחברתי אליו ממש

ובכל זאת זכיתי בתאומים בהפתעה מוחלטת.

הייתי בהלם, אבל נראה לי שאצלך לקחת את זה קשה ברמה גדולה יותר...

ולכן אני חושבת שכדאי לך לבדוק קודם כול אם מדובר בדיכאון, כי במצב כזה התגובות באמת נעשות מוקצנות.

בכל אופן, אספר לך על החוויה שלי, אולי זה יעודד אותך:

ההיריון היה אמנם כבד יותר, אבל לא היו לי בחילות יותר משאר ההיריונות (והיו לי בעצם היריונות מבוחלים יותר אח"כ). ההיריון היה תקין לגמרי! בלי שום בעיה ב"ה. יותר בדיקות, אבל מלבד זה התנהלתי די כרגיל. הפסקתי לעבוד בגלל הכבדות (עשיתי צהרון בבית באותה תקופה), אבל לא מעבר.

הלידה הייתה אמנם קצת מוקדמת, בשבוע 34, אבל הם היו בפגייה שבוע ושבוע ויומיים בלבד (אחד השתחרר יומיים קודם השני). הברית הייתה כשהיו בני שלושה שבועות, וההתפתחות שלהם הייתה תקינה בהתאם לגיל המתוקן.

בלמידת השפה היה להם עיכוב והם היו בגן שפה, אבל בבית הספר למדו ולומדים במסגרת רגילה, והם נחשבים חכמים מעל הממוצע.

היום הם נערים מקסימים בני 14, וזה ממש כיף שבבת אחת נהיה לנו כוח עזר גברי משמעותי! הם באמת עושים לנו נחת, ב"ה

וגם כשהיו קטנים היה משהו מאוד כיף במבטים שהם משכו מכולם

מאחלת לך שתצאי מהבור השחור שאת נמצאת בו עכשיו, ושיהיה לך היריון קל ובריא❤️

לא ,אני לא בדכאון, אני אישה שמחה ומאושרת בחיים.

תודה על הדברים

קןראת כל תגובה כמה פעמים בתקווה שמשהו יחדור לי ללב

אשמח לדעת אם יש איזשהו ארגון שיוכל אולי לחזק איכשהו

הייתי בסירה דומה.

אצלי כבר בשבוע 6 וכמה ימים ראו 2 שקים, ו2 דפקים.

הייתי המומה.

והבנתי שאני צריכה לתת מקום לפחד והחשש הזה. ולקבל אותו. לא לברוח ממנו.

סיטואציה מאוד הגיונית.

עם הזמן למדתי להתחבר.

ולמדתי להודות על זה שיש פתרונות לחלק דברים.

ההתחלה הייתה קשוחה. ועדיין יש ימים מאתגרים.

בונגסטה. זופרן. חולשות מטורפות. ואיכשהו הגוף שלי הצליח "להסתדר".

לוקחת בחשבון מגוון אפשרויות ואופציות.

מבינה שהפעם כנראה יהיה שונה.

מחפשת דרכים ואפשרויות, ובעיקר מתפללת לטוב.

הרבה הצלחה. בריאות וידיים מלאות.

אני בעצמי תאומה

והתאומה שלי זה אחת המתנות הכי גדולות שיש לי בחיים.

זה קשר ממש ממש מיוחד.

עד היום אנחנו מדברות מלא, כמעט כל יום.

חוץ מבעלי אין מישהו שאני מדברת איתו כ"כ הרבה.

ואם זה מנחם אותך, מעולם לא הרגשתי שההורים שלי פחות פנויים אלי או פחות אוהבים בגלל שאנחנו תאומות.

יכולה רק לתת לך חיבוק על התחושות, הן לא פשוטות.

אני יכולה רק לומר לך, שאמהות לתאומים זו אמהות משדרגת ברמות. היא הופכת אותך לאמא מיוחדת במינה, משדרגת לך את ההורות, את לומדת על עצמך כל כך הרבה.

לפי איך שזה נשמע, יש לך הרבה להעניק לילד אחד, אז תהיי בטוחה שיש לך להעניק ל2.

ואמאלה החרדות על חוסר תפקוד בבית מובנות! רק להתפלל שיעבור בשלום...

ואני ממליצה להתכונן ללידה מראש, יש פודקאסטים ביוטיוב, שווה לבדוק.

קודם תנשמי, כרגע זה נשמע שאת צריכה קודם להכיל את הפחד והלחץ.

אחר כך תדאגי לאיך וכמה להסתדר.

קודם לעכל. 

קודם כל חיבוק על התחושות, והם נורמאליות לגמרי

לא יודעת אם זה יעזור לך אם לא תדלדי, לי בהריון האחרון בא"ס הראשון ראו שק עם עובר קטן יותר ממה שחשבתי והיא אמרה שאולי הפסיק לגדול

חזרתי אחרי שבוע וב"ה ראינו עובר תואם גיל + דופק

ואז גם את האחד שראינו בשבוע שלפני קטן ממש בלי דופק ( אחרי שבוע נספג ) אני יכולה להגיד לך שבאותו רגע הרגשתי קצת אכזבה אבל גם הקלה מטורפת ובאמת הרגשתי שהקב"ה נותן מה שאנחנו יכולים וזה באמת היה מעבר

אז אני בטוחה שהקב"ה ייתן לך את ת הכוחות ולעכשיו, התחושות שלך בסדר לגמרי, את נשמעת אמא מהממת ! 

דווקא בגלל ההיפראמזיס זה החלום הכי גדול שלי

לסבול ככ 9 חודשים אבל לפחות בשביל 2... חוסך הריון..

אולי המחשבה תיתן לך כוח♥️

דיברו מעליי על היתרונות בתאומים, וברור שיש לזה מעלות ויש חסרונות.

אבל התחושות שלך הגיוניות ונורמליות לחלוטין.

זה מפתיע, ויכול להיות מבלבל והגיוני שמעלה חששות ופחדים. גם זו סיטואציה לא מוכרת, והלא נודע יכול להביא עמו קשיים גם כן (איך יהיה? וזה לא מה שאני מכירה ויודעת מהילדים הקודמים, וכן)

ואמנם אגיד שלא כל דבר שהוא לא מתוכנן סופו להיות לא רצוי (יש היריונות לא מתוכננים שהם כן רצויים בסוף לדוגמה)

ואולי התחושות שלך ישתנו ועוד חודשיים תתרגשי ותשמחי בזה

אולי גם לא

ונראה לי כרגע בעיקר קבלה עצמית. ולכתוב את הרגשות, לפעמים הנייר נותן פרספקטיבה נוספת.

ואל תהססי לפנות לייעוץ או טיפול אם תרגישי צורך לעבד את זה עם אשת מקצוע, ולא לבד. 

אולי יעזור לך לחשוב

שבסוף, העוברים עצמם קיבלו מתנה זה את זה.

אולי הם לא יהיו כל הזמן שניהם איתך ברמה של תינוק אחד, אבל יהיה להם אחד את השני!

יש מישהו שאיתם יחד מתחילת ההריון לכל החיים.

זה קשר וחיבור מיוחד מאוד.

והאמת שזה לא הגיע לי בהפתעה כי זה היה הריון אחרי ivf ,והחזרתי 2 עוברים, ובגלל שזה הריון שמאד ציפינו לו, ברור שהתרגשתי ושמחתי מאד

רוב הריונות התאומים הם תקינים לחלוטין, בלי סיבוכים מיוחדים , נכון שזה הריען כבד יותר ,ויותר מלחית, אבל באמת שזה שווה את זה, ואגב, הם בני שנה ןעדיין יונקים ומתכרבלים איתי במיטה, יותר כיך להתכרבל עם שניים😃

מזל טוב ! והריון תקין וקל בידיים מלאות

אז אם נשארה לי תקווה קטנה שאולי זה טעות, היום בדקתי שוב. וראו 2

קראתי כמה וכמה פעמים את התגובות של כולן( גם בעלי)

מנסה לעשות סדר עם הדברים. עדין שבורה מאד.

מנסה למצוא נחמה בדבר הזה. הלוואי ואמצא..

תודה רבה

הדגמים חדשים 😄

ספרי חוויות אחרי שתקני

אעדכן במסקנות

כי לדעתי יש בתים ואנשים שלא מסתדרים עם המוצר הזה ולא מפיקים ממנו תועלת

אצלי למשל זה לא יעיל

דווקא בגלל שאת עפה על השואב שוטף,

תדעי שהרובוטי ממש לא אותו סגנון. צריך לסדר לכבודו את הרצפה. גם השטיפה שלו היא לא כמו השואב שוטף, השואב שוטף מוציא מים ושואב אותם, הרובוטי לא שואב רטוב, הוא בעיקר עובר עם סמרטוט רטוב (התוצאה טובה! כי הוא יכול לעבור כמה פעמים, ובין פעם לפעם לנקות את הסמרטוט. אבל זה לא אותו רעיון של הידני בכלל).

בקיצור למרות שאני מרוצה מאוד מהרובוטי שלנו, מציעה לך קודם לראות או להתנסות איך הוא לפני שמשקיעה בזה כל כך הרבה.

את עוזרת לי, לא חשבתי על זה שיכול להיות לא טוב.

יש לי חברה שיש לה את ה 40, היא ממש מרוצה אבל אחרי שנה השתשה בחומר לא מקורי, המנוע נהרס והלכה האחריות.

רציתי לקנות דגם יותר מתקדם, אחד שנכנס מתחת הארונות 7המיטות פה בבית - עולה ממש יקר.

לכן ממש מחפשת המלצות של אנשים שיש להם.

אז אשמח לדעת מה יכול להיות לא טוב ברובוטי

תודה!

את חייבת לסדר הכל לפני כדי לעבור על זה

מבחינתי הפעולה הזאת זה החלק הכי קשה ומשמעותי ולא יעיל בבית שלי כי זה קורה רק בסוף בסוף היום ואז להפעיל את השואב אני לא מרגישה בנוח להפעיל אותו ואז ללכת לישון. ולהפעיל כשמסתובבים גם לא יעיל. הבית לא ענק ויש הרבה רגלים ב"ה. ולהפעיל כשיוצאת לעבודה, טכנית לא מסתדר כי כאמור צריך לסדר מכל הבלגן של הבוקר והאמת שמבחינתי הכי חשוב זה שיהיה נקי בסוף היום ולקום לבית נקי

כשמלוכלך במהלך היום פחות מפריע.

את צריכה שהבית יהיה במצב מאוד מסויים כדי להפעיל אותו

ולא כמו הידני

בא לך לנקות את הסלון? אז את מרימה הכל וציק צאק מעבירה אותו

מקווה שהצלחתי להסביר טוב

לדעתי זה מתאים לבתים מאוד מאוד גדולים, בלי הרבה אנשים ושרוב הזמן הבית מסודר 

וכמעט לא הפעלתי כי הוא היה מסתבך בשרוכים של נעליים, דף נייר שנשאר על הרצפה, או בידיות של איזה תיק.

אני אוהבת דווקא את הידני כי אני יכולה לשטוף נקודתי, ולא צריך להכין את כל הבית בשביל כל שטיפה (מה שבסוף מנע ממני להשתמש ברובוטי).

גם לי הייתה תקלה פעם אחת, דיי מזמן. ב''ה תקנו במקום.

וכן - את צודקת. ברשת מדברים על שירות נוראי אבל מה עושים שהמוצרים שלהם פשוט טובים?

יש לי עדיין את הדרימי 14, יש לי אותו שנתיים ועובד מעולה ב''ה אבל רוצה את הרובוטי, הוא נורא מגרה אותי שאפשר להפעיל בלוז קבוע. 

מרוצה ממש! מפעילה אותו כל לילה (יש אפליקציה ומתמזנים באיזה איזה חדרים) וניקיון הבית השתדרג מאד.

הבית שלנו בנוי ככה שהוא מתאים לשואב רובוטי. בבתים צפופים לדעתי זה יכול להיות פחות מוצלח.

הרבה מהחדרים אני כבר לא מטאטאה ושוטפת בכלל.

חייבים להשתמש אך ורק בחומר מקורי אחרת השואב נהרס. שמעתי שהשירות שלהם נורא. ב"ה לא נאלצתי להתנסות והתרשמתי שרוב התקלות הם בגלל שימוש בחומר לא מקורי.

הבנתי גם שיש בעיה עם היבואן המקביל ושפתאום נחסמה הגישה או משהו כזה (בלי אפליקציה השואב הרבה פחות יעיל)

אמאל'ה מלחיץ. בעיניי האפליקציה ממש קריטית.

אושר עד נחשב ליבואן מקביל?

זה ממש כמו להפעיל מזגן בשעון שבת.

ככה נאמר לי לא לוקחת אחריות אבל תקשיבי מגרההההה

חצי שעה כל הבית.

לאחרונה אני עצלנית קצת להפעיל את הידני, למרות שמדובר רק בחצי שעה.  אז חשבתי שאולי הגיע הזמן לרובוטי - גם נחסוך את החצי שעה הפעלה (שזה הרבה פחות משטיפה, כן? חח עדיין שווה)

וגם אוכל להפעיל מרחוק.

הבית שלנו בגודל 90 מטר, אין שטיחים, אין מדרגות (רק מדרגה קטנה לממד).

אין חפצים מפוזרים - לבעלי יש 'דפקט' שלא הולך לישון אם הבית לא מסודר קומפלט - זה שלו שיסדר בכיף.

ככה שיהיה לרובוטי איםה לזוז ממש בחופשיות.

המטבח אחרי כל ארוחת ערב - אמאל'ה לא אתאר לך איך זה נראה. אני בכלל תוהה אם רובוטי יצליח להשתלט. אין חתיכות אוכל, אבל כן כתמים שחורים. הקטן זורק נופל וכאלה.

וגם יש יתרון ברובוטי שאני מדברת עליו שצריך לרוקן מים מלוכלים רק פעם בשבוע ולא בסוף כל יום.

השתכנעת? חחח

אני רק רוצה להבין אם אושר עד נחשב ליבואן רשמי או לא, בשביל האחריות וגם כי התחברתי כתבה למעלה שהאםליקציה נחסמה שזו תקלה קריטית בעיניי. 

לנקות את הבית בעיני יותר מהר עם מגב וסמרטוט וגם יותר נקי

ולא משנה כמה השואב הוא טוב

אין תחליף לסמרטוט 

זה חד משמעי.

אבל אישית לא הייתי קונה אם לא הייתי רוצה להפחית את כמות השטיפות, שזה מה שקורה עכשיו. אצלי בתדירות ירדה לפעם בשלושה שבועות חודש. ומבחינתי זה מצויין

לכן רוצה רובוטי כי לי אין כוח לקום בסוף היום. ובואי, אצל כל אחת עם ילדים קטנים הבית לא מוזיאון

מה שכן, חצי שעה זה המון. לוקח לי עשרים דק גג והבית שלי 115 מטר

ולא היה לי ככ שימושי

כי צריך שיהיה רצפה נקייה, וגם נגיד מתחת למיטה של הילדה שהוא נכנס- אז שלא יהיה שם כלום שיפרע לו

וגם הוא לא היה עוזר לי במיידי כי הוא איטי לא כמו הידני שאני לוקחת שנייה ימנקה מה שצריך

סוף פסוק- אנינו קנינו את הידני וממש ממש מרוצים הרבה יותר

הרובוט עבר מקום לארון חח 

יש סרטוני סקירה והם ממש זזים, ברמה שעשו מסלול עם קפלה ואף אחת לא נפלה.

כל דגם - מי יותר מדויק ומי פחות. אבל הרעיון קיים

צריך להשקיע בדגם טוב.

כמו שנאמר הזול עולה ביוקר.. 

יש לי דגם אחר אבל זה שינה לנו את החיים ממש לטובה

מסדרת לכבודו רק את החפצים המועדים לפורענות (כבלים, נעליים עם שרוכים. זהו בגדול)

אם רוצה שינקה יסודי אז גם בלאגן אחר

אני מפעילה חופשי גם בלילה כי הוא לא ככ מרעיש לי.

מנקה את הקו פאנלים אבל לא יודעת אם ממש את הפינות

יש לך ילדים קטנים, נכון? אז זה תלוי כמה חפצים קטנטנים יש בבית. נניח חתיכות לגו קטנות- לדעתי לא יסתדר.

לגבי שטיחים- רוב הדגמים היום מרימים את הסמרטוטים כשהם על שטיח ועליו רק שואבים. עובד מעולה.

מישהי כתבה שמרגישה לא בנוח להפעיל כשלא נמצאת- אני דווקא מעדיפה להפעיל כשלא נמצאת או לא ערה. כיף לקום/לחזור לבית נקי.

לגבי תקלות וכו- אני הבנתי שרובורוק נחשבים אמינים מאוד, מוצרים טובים, אפליקציה ידידותית. כמובן יש מנעד של מחירים, תלוי תקציב וצרכים. לי יש דגם זול-ביניים ועובד לי אחלה.

יתרון נוסף- הם לא מכריחים חומר ניקיון מקורי. כל חומר שמיועד לשואב שוטף זה אחלה. 

חלום!!

בלילה מרימים את הכיסאות, מסדרים את הבית והוא מנקה לפי ניקוי מתוזמן.

קמה לבית נקי ממש!

גם כשהיו פעמים שלא האמנתי שיצליח לנקות הוא עשה עבודה ממש יפה. אני נותנת לו לעשות כמה סבבים כדי שינקה ממש טוב

עד כה עובד יפה מאד ב"ה. המגב בקושי בשימוש

וגם בשבת מרימים את הכיסאות והוא מנקה בלילה

שווה כל שקל

קניתי דרך היבואן הרשמי אז לא יודעת איך זה דרך אושר עד.

מזל טוב! 

לא מכירה שהולכים אחרי חצי שעה.

שעתיים זה מספיק בשביל שירדימו את הקטנים לפני.

וסיבוב באוטו זה אחלה. אם ישארו רדומים זה מצויין.

תדאגי לסט של בגדים נוחים ולפיגמות.

אם אין מי שישמור עליהם כשהם ישנים, אפשר שסבא וסבתא מהצד השני יקחו אותם ישנים,

ואתם אחרי האירוע תצטרפו לישון אצלם ובבוקר תחזרו הביתה.

גם בחתונה של אח לא צריך להישאר ממש ממש עד מאוחר.

אבל אני השארתי בבית. בחתונה של אחות. עם בייביסיטר.

ופעם אחרת היתה לי אפשרות להגיע להתחלה, חופה, ואז לקחתי אותם הביתה, השכבתי, השארתי בייביסיטר וחזרתי לחתונה

1. לא לקחת אותם בכלל ולהשאיר עם בייביסיטר

2. אם חשוב לך שיהיו בהתחלה לתמונות וכו, למצוא בייביסיטר/מישהו מהצד של בעלך שיוכל לקחת אולם הביתה לפני/אחרי החופה ולהשכיב בבית. ובכל מקרה לזמן שהם כן בחתונה כדאי שאותו אחד גם יהיה כדי לדאוג להם.

זה באמת פחות כיף שיישארו איתך, לך ולהם...

לגבי זה שהם לא רגילים לבייביסיטר, אפשר להביא אותה פעם או פעמיים אליכם אחה"צ כדי שיכירו אותה וישחקו איתה. 

אנחנו עשינו את אופציה 2 וגם אחיות שלי בחתונות קודמות וזה היה ממש הצלה

אנחנו מבקשים מההורים שהם בעצם מחותנים להיות הביביסיטר

ובאמצע החתונה - לקחת אותם הביתה

או שמשקיעה במישהי שהם כן מכירים וסוחבת לערב שלם

אני בחתונה אחת הבאתי את הילד לדודים שלי (החתונה היתה מהצד של בעלי)

הוא היה בחופה ואז הלך לדודים שלי, אומנם לא הכיר אותם אבל הם פינקו אותו וזה עבר ממש בסדר.

בחתונה אחרת, הזמנתי בייביסיטר לבית של חמותי.

החתונה נערכה קרוב אליהם ולמרות שהחתונה הייתה של הבן שלה זה לא הפריע לה.

הבת שלי הייתה איתנו עד אחרי החופה ואז הבאתי לבייביסיטר.

גם אז, למרות שלא הכירה אותה זה היה בסדר.

כן מתישהו בכתה לה הרבה אז באמצע החתונה קפצתי לבית כדי להניק אותה ואז היא נרדמה.

גם גיל 3 השארתי....

תנסי למצוא כזו אופציה, מישהו שהם מכירים

מטפלת/דודה מהצד השני וכד'.

פשוט להביא לפני החתונה ולבוא לקחת בלילה.

אני גם אמא שמאוד קשה לה לשחרר.

הילדים שלי לא יודעים מה זה בייביסיטר עדיין... וממש לא יכלתי בפעם הראשונה בחתונה להשתמש בזה. הם לא היו זורמים בכלל.

חמותי וגיסתי באו לתונה, גיסתי הביאה איתה חברה, הם שמרו עליהם חלק מהזמן, זה היה ממש נוח.

דאגנו שיהיו לנו 2 עגלות, הגדול שלי עוד מסוגל לנוח בעגלה..

בריקודים השניים גיסתי וחברה שלה יצאו לסיבוב עם שניהם בעגלות ושניהם נרדמו.

הם חיכו איתם בחוץ עד שנגמרה המוזיקה הרועשת ואז הכנסנו את הגלות פנימה לאולם עד סוף החתונה.

הילדים היו ככ עייפים שנשארו ישנים ב"ה.

אני נורא פחדתי שזה יהיה אינטנסיבי וקשה. אבל ב"ה היה ממש מוצלח.

מזל טוב!

זה רעיון מעולה.

חמך וחמותך לא מוזמנים? או שהם פחות הסגנון שירוצו אחרי הקטנים...? 

לא היו לי ילדים בני שנה וחצי אבל כן בני שנתיים ושלוש.

אצלנו הם שמחו ונהנו מהאווירה של החתונה, בכלל לא היו שפוכים.

תינוק קטן זה קשוח בחתונה, למרות שגם זה היה לי פעמיים, דווקא הילדים יותר זרמו עם האווירה והיה מוצלח, לקראת הסוף הלבשתי פיג'מה והם נרדמו על הכיסא או הרצפה.

בעיני ברור שהאחיינים מגיעים לחתונה של הדוד, אבל זו כמובן דעתי

למיטב הבנתי היא העדיפה את זה מהאופציות האחרות.

אנחנו בתור הורים העדפנו לצאת מחתונות של אחים מוקדם יחסית כדי להרדים את הילדים בבית. אז היינו בחופה ומנה ראשונה, חיכינו שיצאו מחדר ייחוד, צילומים והביתה... 

ההורים שלי היו באים ולוקחים את הקטנים באמצע החתונה הביתה שלהם (לרוב היינו כבר נשארים לישון אצלם). פעם אחת כשההורום שלי לא הגיעו בגלל אבל, החתונה הייתה יחסית קרובה לאחותי אז היא נזעה מיוחד לקחת אותם. השאירה את הבית פתוח ואספנו אותם באמצע הלילה. הם היו ככ עייפים שלא התעוררו למרות אינספור ההעברות...🤭

בחתונות מהצד שלי היה יותר מורכב כי חמי וחמותי לא נוהגים. הם לרוב היו שומרים עליהם בריקודים. והיינו מביאים מזרון, שמיכות ופשוט משכיבים בקצה האולם...

אני אהיה עם ניו בורן ותינוקת בת שנה ו9

מקווה שאחותי תוכל לבוא לעזור לי

להרדים ברכב נשמע לי רעיון טוב

אולי נאמץ גם

חתונה של אח אחר שלי , אח של בעלי בא לחתונה כדי לשמור עליהם. ונראה לי שגם חמי וחמותי לקחו אותם הביתה כשהם נסעו (גרנו לידם)

תמיד הבאתי בייביסיטר- אחות, חמות - מהצד שלא קשור לשמחה אם אופציה להשכיב את הילדים וכו

בסוף הילדים רקדו ושמחו ונהנו עם בני הדודים ולא רצו גם ככה ללכת לישון

אבל לפחות הייתה לי עזרה בטיפול השוטף….

קודם כל תודה רבה לכל המשיבות

קראתי בשקיקה ועזרתן לי להבין תמונה יותר רחבה.

חמי וחמותי אכן מוזמנים לחתונה אבל הם לא רלוונטים בשום צורה לצערי

לא כדי לשמור על הילדים. אולי חצי שעה. וגם זה, אני בספק. ובטח שלא כדי להסיע אותם לאנשהו או לבית שלהם. ממש לצערי..

וגם אף אחד אחר מהצד של בעלי..

חברה מפה מגיע גם לחתונה אז אני חושבת על אופציה להביא איתה בייביסיטר הלוך חזור שהילדים יכירו..

ואם לא.. אז נסתדר איתם

כל האחים שלי הבטיחו שהם יהיו עם הבנים. אני אנסה לעשות כמידת יכולתי ובסוף נזרום

אולי לחתונות הבאות בעז"ה אני אהיה יותר חכמה מראש או יותר ברורה עם עצמי מה אני רוצה..

כמה שיותר

זה ממש משמעותי

אפילו תשכיבי אותם יום קודם מאוחר כדי שבטוח ירדמו 

בהצלחה ומלא מזל טוב!

מישהי שאני מכירה עשתה את המסלול לתעודת הוראה בחנמ במכללת תלפיות בחולון. אגב היא עשתה את זה בשנתיים של חצי שבתון אז אולי זו אופציה בשבילך גם קצת לאוורר את השנים של הלימודים...

לא יודעת לענות על שאר השאלות.

1. לא בדיוק יודעת. בגדול צריך תואר ראשון בחינוך מיוחד. לפעמים אם לא מוצאים מורה מוכנים לקחת מישהי שעשתה רק קורס ה. מתקנת אבל אז אין גמול חינוך מיוחד

2. כל בית ספר לגופו. בגדול כן, יש הרבה טפסיידה, ועדות וכו'. קחי בחשבון שמכניסים אותך למילויי מקום

3. תעודה בחינוך מיוחד מספיקה

בירוקרתית

היא צריכה להתעסק עם תחי, דוחות, טפסים לוועדה רב מקצועית וכו'

בהצלחה בהחלטה!

כי אני לא מכירה איך עושים הסבה אבל כן את העבודה שלהן.

זה לא ראש קטן...

את בעצם מלמדת קבוצות קטנות מכמה שכבות גיל.

אז נגיד בישיבות צוות את צריכה להשתתף בישיבות של המון כיתות. יש גם תוכנית שנתית שצריך לכתוב לכל ילד (תח''י) וגם סיכום בסוף השנה, קשר עם הורים לפעמים, קשר עם המורים מכמה מקצועות כדי לעשות הטרמה ללמידה, לסייע עם מבחנים וכו' אספות הורים של כולם, דוחות והשתתפות בוועדות, קשר עם עוד אנשים מקצוע המטפלים בילד כמו קלינאית תקשורת. 

כמי שעובדת עם מורות שילוב, הן ממש לא ראש קטן

הרבה פעמים הן המנהלות של המקרים של הילדים שאצלם בשילוב - קשר עם הורים, מחנכת, השתתפות בוועדות ובישיבות לגביו וכמובן גם כתיבת תוכנית שנתית.

הרבה פעמים יש ילדים עם מורכבות מעבר לעבודה בקבוצה הקטנה

הוא עמוס מאוד.

אם אתם מכירים מישהו שמטופל אצלו, כדאי להיעזר בו.

היה לי פעם, איבחנו לי משהו... שמפו מיוחד והכל עבר.
לא זוכרת את השם. אבל זה משהו ידוע.

לא קשור ללידה..

ולא מצאתי אתר כזה.

אפשר קישור (לשם הסקרנות אם זה אמיתי או לא 😉)

בתיאור פריט

שזה דבר מוזר כי בדרך כלל המעצבת או החנות מפרטים על המטפחת יותר ( סוג בד, מידות, צבעים נוספים אם יש) ופה לא ראיתי שום מידע

מוזר לי שבכל המטפחות התיאור דומה

נראה שעשו "העתק הדבק" ...לאידעת.

אני לא הייתי קונה משם

או שהייתי מבררת דרך ה"צור קשר" אם יש חנות פיזית

ואז בודקת את הדברים בחנות.

ושואלת אם באתר זה אותו דבר. 

כמעט עשיתי הזמנה כי ממש אהבתי

נס שראיתי את התגובות שלכן עכשיו

את לא צריכה לדאוג מזה שזה חופר ומעצבן אבל כן יתכן שהצוות לא פנוי לכתוב דוח חדש אם זה לא קריטי.

בקש לאבחנות רפואיות זה לא משנה תביאי לתור דוח רפואי עדכני.

בקשר לתפקוד הם פשוט יכולים לומר שהתפקוד בגן כנראה שונה מהבית

אם זה ממש קריטי לך לסוג התור אז בהחלט תבקשי בנימוס את יכולה לומר שיתכן ויש שוני בתפקוד במסגרת אבל חשוב לך שידגישו יות... ופחות...

אם תרשמי למה התור אוכל לעזור לך יותר

לתור הקרוב הם כבר לא יספיקו לתקן כי זה מחר.

זה לא נורא, מבחינת התפקוד אני יכולה להגיד לרופא את מה שאני רואה. והטעות שהם כתבו באבחנה זה סתם קצת פדיחה בשבילם אבל לא משנה לשום דבר למעשה.

זה לא באמת קריטי כי זה תור למעקב ולא בשביל לקבל אבחנה או משהו כזה.

אבל מתלבטת אם להגיד להם בכל זאת -

- לגבי הטעות באבחנה, סתם כדי שהם ידעו לתקן לפעם הבאה (כי זה חלק שהם מעתיקים מפעם לפעם. זה היה גם בפעם הקודמת שהם כתבו לי דו"ח. אז זה נכתב בלחץ של זמן אז חשבתי שהם לא שמו לב ויתרנו לפעם הבאה. עכשיו כשאני רואה שהם השאירו את זה אז מתלבטת אם כדאי להעיר על זה, או שזה סתם יביך אותם ולא באמת משנה).

- לגבי הדברים שכתבו על התפקוד שלו - מתחשק לי להגיד להם על מה שאני רואה, שידעו מה הוא באמת מסוגל לעשות, גם אם הוא לא הראה להם עד עכשיו. אבל מתלבטת אם זה לא יתן להם הרגשה כאילו אני יותר מידי מחפשת איפה הם לא מדויקים.

זה לא בשביל מה שיהיה כתוב בדו"ח. זה יותר כי השו"ח נותן לי מראה של מה שהם חושבים יודעים על הבן שלי, ואני מתלבטת אם כדאי 'לגלות' להם מה שאני יודעת ואני רואה שהם לא ממש יודעים...

כדאי מאוד לעבוד בשיתוף פעולה עם הצוות בגן. אם יש התנהגות שונה מאוד בבית ובגן, חשוב מאוד שאת כאמא שלו תדעי על זה כדי שתדעי איפה צריך תמיכה.

כן כדאי שהן ידעו מה הוא עושה בבית, אבל את ממש לא צריכה לבוא מכיוון של 'באתי לתקן אותך כי כתבת משהו לא מדויק',

יותר מכיון של: קראתי את הדוח וממש מעניין אותי לשמוע עוד על התפקוד שלו בגן ואיך את חושבת שניתן לסייע לו, כי בבית אני רואה התנהגות שונה. מתאים לך שנדבר עכשיו בטלפון או שאולי אפשר לקבוע פגישה או זמן מתאים יותר?

לא פירטת מה המצב אבל סתם לדוגמא, אם יש ילד שבבית מדבר שוטף ובשלב הזה של השנה הגננת עדיין לא שמעה אותו מדבר, זו לא טעות בדוח אלא מידע קריטי שיצביע אולי על אילמות סלקטיבית ויכוון לטיפול המתאים... 

לק"י
 

לגבי ההבדל בין הבית למסגרת- זה קורה, גם הפוך לפעמים (יש לי תלמיד שבכיתה הולך לשירותים בלי בעיה, ובבית יש קושי). אם יש דברים שבבית הוא עושה ובמסגרת לא, אז כן טוב שתגידי, ואולי יוכלו לדרבן אותו לעשות גם שם. לא בטוח שיצליחו, אבל לנסות תמיד כדאי.

הטיפולית..

כמובן בצורה נעימה ולא בקורתית.

למשל:

קראתי את הדו''ח והיה חשוב לי לשתף אתכן לדברים שהוא עושה בבית

אני יודעת שהרבה פעמים יש שוני בין התפקוד בבית לתפקוד בגן וחשוב לי שתדעו...ולפרט

כדאי להגיד להם שפעם הבאה שהן כותבות דוח שישנו. לכל אבחון או מעקב זה פחות חשוב כי הדוח של הגן לא מהווה מסמך רפואי

אבל זה כן חשוב בשלב מסויים במעבר למסגרת אחרת.

לגבי התפקוד זה דוח של הגן הן כותבות מה שרואים שם אם מתישהו זה יהיה לך חשוב תבקשי שיוסיפו גם איך הוא בבית מהבחינה הזו

לגבי טעויות של אבחנה, בטח להעיר.

לגבי פערים בתפקוד- זה קורה המון שבבית ילד מתנהל באופן אחד ובמסגרת אחרת, בעיני זה לא משהו לתקן בדו''ח כי הן כתבו מה שהן רואות במסגרת, כן שווה לקיים על זה מפגש ואולי לשתף במה עוזר לו בבית 

לגבי האבחנה - אני אגיד להן.

לגבי ההבדל בתפקוד - ברור שלא התכוונתי שיתקנו את הדו"ח. התכוונתי באמת מצד זה שאולי כדאי שהן ידעו מה אני רואה.

אני אנסה באמת לפנות אליהן כמו שכתבתן.

קשההה מאוד

מזדהה רק לגבי הכובד

אני שבוע 38 וכל שניה צריכה לשבת

סיוט לתפקד ככה

חיבוק גדול וישועות גדולות בקרוב

כל הכבוד לך !!! ולו !!!!👑👑👑

וזה בסדר. ויהיה עוד יותר בסדר. והוא יחזור

ויהיו ימים יותר רגועים

ויהיה יותר טוב

ותשמרי על כל כוח שיש לך בשבילך עצמך קודם כל

תחזיקי מעמד

💗

לרוב מנסים רק לשרוד איכשהו ואין זמן למחשבות.

למרות שיום שישי הוא יום מטרגר.

חיבוק!

נכון שזה קשה מאוד שהכל נופל עליי,

אבל פתאום אני מגלה עוצמות שיש בתוכי,

מסוגלות,

שלא חשבתי שיש לי בכלל...

פתאום אני עושה המון דברים שתמיד האמנתי

שזה גדול עליי,

גדול ממני ,

והנה, עשיתי זאת! ואפילו מעולה!

(אבל בכל זאת, מעדיפה שכשתחזור תעשה את זה אתה)

מה שעשה את זה טוב, שהשתמשתי בתמונות של הצלם לרקעים של העמודים, נגיד של הפרחים באולם או של הנוף, וזה יצא מאוד יפה.

בגדול אני לא אוהבת את הסגנונות של העיצובים שיש בתוכנה שלהם.

אם יש לך גישה וניסיון לקנבה אפשר גם שם, ואז לייצא להדפסה באיכות גבוהה.

זה בטח שעות עבודה לעצב ממש בעצמך.

לא?

אלי באמת אסתכל בקנבה. תודה!

איך האיכות של הספר? כאילו ההדפסה?

האמת שממש עוד מעט חוזרת מחופשת לידה אבל רק לקצת זמן עד שעוזבת. אז בונה על הרמה שבועות שיהיה לי כשהילדים במסגרות עד לחופש הגדול.

מקווה שבסדר להתייעץ - גודל 30x30 זה גדול מידי? 

זה גודל מקובל לדעתי אבל אנחנו לא אהבנו

תנסי לצייר לך את זה או לסמן משהו, תביני את הגודל (כשפתוח זה 30×60)

בעיניי זה ענק

והעיצוב היה מעט תמונות בעמוד ברוב העמודים אז הרגשתי שכל תמונה זה פוסטר וזה מביך

וזה גם דפים עבים אז זה כבד מאוד.

אבל באמת שזה גודל מקובל אז תחשבי מה מתאים לכם...

ממליצה לחשוב איפה תשמרי אותו בבית, ואם יש לך מדף מתאים בגודל.

וגם תחשבי אם את רוצה ריבוע, או מלבן (ואז את יכולה לבחור לאורך או לרוחב).

וגם מה שעזר לי - לעבור על התמונות ומכל חלק של החתונה, לרשום לעצמי ביד את המספרים שאני רוצה, ואז לשים בערך חמש תמונות בעמוד,  פחות או יותר. זה היה לי קל יותר מאשר לבחור מאתיים תמונות ביחד אם זה היה לאלבום שהצלם מכין.

הוא התחייב לספק לכם אלבום?

בעיקרון אתם צריכים לשלוח מעצבת הגרפית שהוא עובד איתה את התמונות הנבחרות שלכם והיא מעצבת, שולחת לכם לאישור, ושולחת להדפסה.

תחסכי לך את הכאב ראש הזה.

אחרי שהוא מעביר את כל התמונות הוא לרוב מחכה שתפקידו לו מה אתם רוצים באלבום, ככה לפחות היה אצלנו. 

העסקה כללה אלבום.

בחרנו את התמונות שרצינו, ואז לא הצלחתנו להשיג אותו. כנראה חסם אותי ולא עמה למיילים. ניסינו גם ממספרי טלפון אחרים. קיצור... כפרת עוונות.

מספרת עכשיו כאילו כלום, כי עבר יותר מידי זמן. 

אם את מתכננת לעצב לבד מציעה שתסתכלי על כמה אלבומים ותעתיקי מה שאהבת בסגנון. זה מה שעובד לי כשאני מעצבת דברים לבד ולא בטוחה מה אני רוצה...

ובwow יש כמה סוגי אלבומים (מבחינת הדפסה), לדעתי יש סוג יוקרתי יותר שהם מגדירים כאלבום חתונה, אבל גם הקלאסי יותר שעשיתי לנו סתם לתמונות - אהבתי את התוצאה. האיכות תלויה בעיקר באיכות התמונות - תעלי אותן באיכות גבוהה.

עוד טיפ - לחשוב על הגודל של האלבום. האלבום חתונה שלנו ענק וזה כאילו אמור להיות שווה אבל בפועל כבד ולא נוח אפילו למצוא איפה לשמור אותו...

לנו יש ענק ובגלל שהוא כל-כך גדול, כבד טמאוחסן בארגז מצעים אנחנו מסתכלים רק על משוויצון קטן שקיבלנו.

לגבי הצלם תקשיבי חתיכת חוצפה.

אם יש לצלם הזה באחד מהשמות את האות ש' אז זה קרה גם לחברה שלי. 

האיכות יצאה מצוינת.

שימי לב שאם את מדפיסה אלבום חתונה לבחור הדפסה פרימיום שזה הדפסה שטוחה והדפים הרבה יותר עבים.

הדפסנו גם כמה פעמים אלבומים בלופה והגיעו ממש מצוין.

אבל כיף ממש שיש מקום להתייעץ בו.

אז תודה 

האם יש אתרים שעובדים עם AI לבחירת תמונות?

יש לנו שני אירועים שלא התקדמנו עם אלבום כי אין לנו כח לבחור ולעצב.

כמה זקנים אנחנו?

כשהתחתנו קיבלנו אלבומים כאלה שמכניסים את התמונה בתוך תא, 4 תמונות כל עמוד.

והצלמת הכינה הכל.

הוא לא יודע מה הטעם שלך, אילו תמונות יצאו לך הכי טוב לדעתך, מי החברה הכי טובה שאת רוצה תמונה איתה באלבום ומי הדודה הנדחפת שסתם גררה אותך להצטלם איתה 20 תמונות שבכולן יצאת זוועה.

יותר הגיוני לתת למעצבת אמיתית לבחור את התמונות, אבל שוב, זה לא נהוג כי היא לא מכירה אותך ואת הטעם ואת הסיטואציה.

האפשריות הן או לבחור ולעצב לבד באתר עם תבניות מוכנות, או לבחור את התמונות ולתת למעצבת מקצועית לעצב אותם.

4 תמונות בכל עמוד נשמע כמו תבנית כל כך בסיסית שלא שווה את הכסף לאשת מקצוע. התבניות החינמיות בדרך כלל מעוצבות יותר טוב מסתם 4 תמונות בעמוד.

על פני מאות/ אלפים תמונות בכונן הורדות שאף אחד לא נוגע.

כלי AI טוב היא כזה שמבוסס למידה שאפשר לתת פידבק אם אהבנו או לא ולפי זה הוא משפר את הבחירה.

בטוחה שיש, אפילו העיצוב אלבומים של הגוגל פוטוס הוא סביר לדעתי.

הוא מקסימום מקבץ יחד תמונות דומות.

מה לעשות, אם את רוצה אלבום שמבוסס על מאות/ אלפי תמונות, המינימום הוא לשבת ולבחור את את התמונות שאת רוצה.

ניואנסים.

אפשר לכוון, לתקן ולהוסיף ידנית

בפלאפון הקודם שלי היה באחת הקטגוריות של האחסון סינון של כפילויות של תמונות והוא היה מראה לי איזה תמונות הן די אותו דבר ומי הכי חדה ביניהן ואני הייתי מוחקת את השאר. בפלאפון הנוכחי אין לי את האפשרות הזאת וזה ממש חסר לי (מכל סיטואציה שמצלמים פעמיים כי אחד עוצם עיניים, אחד לא מחייך וכו')

אם לא - צריך לבנות כלי כזה 😅

יש AI 

בגרסה בתשלום

הוא אחלה בעיצוב אבל לא עושה לך את העבודה

זה רק עוזר

אגב נראלי זה תלוי כמה הצלם שלכם זקן חחח

חברה שלי נשואה 3 שנים וקיבלה אלבום כזה

לנו הייתה אופציה לבחור ובחרנו באלבום תמונות של כיסים ולא מעוצב.

יש בזה גם יתרון כי אפשר לבחור תמונות שונות לאלבום האישי ולאלבומים של ההורים (ותמונות שונות גם לכל צד) אז בעיני זה פרקטי יותר

מעוצב ביד, כן?😄

(אני אומרת "לנו" אבל זה שקר - האלבומים נמצאים אצל ההורים שלי... אני לא סובלת לראות איך נראיתי בחתונה, ושנינו לא חובבי תמונות גדולים, אז אין טעם שהוא יהיה לנו בבית...)

זה שומרון. את תחליטי מה זה אומר לך.

תעסוקה תלוי במה עובדים. אם רלוונטי בתוך הישוב.

יחסית זו נסיעה לא ארוכה לכפר סבא והאזור.

פקקים כמו שאמרנו, יש בבוקר מכל השומרון למרכז יקירה. וחזרה אח''צ. אין כ''כ לאן לחמוק מזה.

יש מוסדות טובים.

אני לא גרה שם וגם לא באריאל חחח אבל זה בכללי.

יש אזורים בטוחים יותר ופחות, בפער משמעותי.

בפקקים מסכימה.. 

תענה כי רק זה רלוונטי

🙏🙏

תלוי במה את עוסקת

יש רווחה בקרנ"ש, יש מעונות, בתי ספר, מרכז קניות, בכל אלה אפשר לעבוד

יצאתי בשעה 16:24 מכפר סבא, היה יחסית עמוס פקוק. אבל לא עומד..

הגעתי לקרני שומרון לפני 17:00.

לדעתי זה תלוי ימים ושעות. יכול להיות שעות עמוסות יותר. אבל יחסית זה קרוב למרכז

תודה רבה

איזה חמודה שבדקת בשבילי 

מבחינה ביטחונית - זה שומרון, אבל הוא שומרון די מערבי. יש כפרים שעוברים לידם בדרך, יש את קלקיליה ליד המחסום, יש מי שאולי ירגיש עם זה פחות בנוח. אין אף פעם ערובה לביטחון מלא. אבל בסך הכל זה נחשב אזור רגוע.

קהילה - יש כמה שכונות. כל שכונה ממש עם אופי משלה ובהתאם גם הקהילתיות משתנה. נגיד יש את אלוני שילה, שהם מעין יישוב בתוך יישוב. צריך לשם וועדת קבלה והם נראה לי הכי קהילתיים. יש את נווה מנחם, גינות שומרון, אורנים - כל אחת מהם גם חילונים וגם דתיים, אבל אופי מאוד שונה וגם הרכב גילאים משתנה. קרני נחשבת וותיקה ודי מבוגרת. בקיצור, זה לא לפורום ולא לרגל אחת, צריך לדבר עם אנשים מבפנים ולהכיר.

מקומות עבודה - אין הייטק באזור, רק במרכז. זה כן יישוב שנחשב יחסית מפותח מהיישובים סביב. אז יש קופות חולים, מרכז קניות, לא מעט בתי ספר. אם תחום העבודה שלך מתאים, כנראה תמצאי כאן מה לעשות.

בתי ספר:

יסודי:

ברקאי - בנים נפרד (עד כיתה ח)

משואה - דתי, בנים בנות מעורב בכיתות שונות

לפידים - בנות נפרד

תיכון:

בנים - ישיבת השומרון, ישיבה אזורית שמקבלת מכל האזור. אני חושבת שהרוב לא שולחים אליה, אליה נשארים בברקאי עד ח ואז עוזבים לפנימיות.

בנות - יש אולפנה צומחת ביישוב, עכשיו נראה לי יש שם עד ח או ט. חוץ מזה יש את להבה הקדומים, רבבה ברבבה, וכמובן גם כאלו שהולכות לפנימיות.

פקקים:

אין איך להתחמק מזה. בשום מקום בשומרון.

כשיוצאים ב6:15-6:30 יש פקק קטן אחרי המחסום. כשיוצאים חצי שעה אחר כך (ויותר, עד 9-10), הפקק כבר הרבה יותר גדול ואת יכולה להיות שם גם 20 דקות חצי שעה רק בשביל לצאת מהשומרון. משם תוסיפי את הנסיעה למרכז.

כפר סבא זו העיר הקרובה. בבוקר ייקח לשם שעה פלוס מינוס.

אז לכל מקום אחר תוסיפי זמנים בהתאם (הקו הסביר זה כנראה כפר סבא, הרצליה, פתח תקווה, שזה יהיה בערך שעה נסיעה כנראה, אבל תלוי גם בהם לאן את מגיעה. כל מקום אחר יהיה לך רחוק הרבה יותר. התחבורה הציבורית לא מספיק נוחה בשביל לסמוך עליה, והיא גם לא תפתור לך את בעיית הפקקים)

לסיכום, זה מקום יפהפה, נוף מטורף. מסגרות חינוך יש טובות יותר ויש פחות. יש שכונות עם קהילה, יש כאלו שפחות. כל שכונה עם אופי מאוד אחר.

כנראה מבין המקומות בשומרון, הוא מאלו שתרגישי בהם פחות "חור", אבל עדיין הוא רחוק ואם לא עובדים ביישוב, תצטרכו לבלות בנסיעות. כנ"ל גם לגבי קניות, יש סופרים ביישוב, אבל הם יותר כמו מכולת ופחות מתאימים לקניות הגדולות.