בימים האחרונים אני ממש צריכה כל רגע
ולפעמים יוצא לי רק קצת…
שבוע 26 … והוא זז מלאא (ב״ה)
יכול להיות דלקת בשתן חס וחלילה? לא מרגישה צריבה או משהו.
בימים האחרונים אני ממש צריכה כל רגע
ולפעמים יוצא לי רק קצת…
שבוע 26 … והוא זז מלאא (ב״ה)
יכול להיות דלקת בשתן חס וחלילה? לא מרגישה צריבה או משהו.
עכשיו בשבוע 29 וכבר ככה כמה שבועות.
אם יש עוד משהו שמפריע אז תעשי בדיקת שתן לשלול דלקת.
מעייפות? מבחילות?
לא הייתי משתמשת בלי להתייעץ עם גורם רפואי מוסמך.
ותבקשי אולי מהרופאה זופרן אם בונגסטה לא עוזר.
שואל מאנונימי כי לא נעים לי 
אני מניקה והתחלתי אימונים וחדר כושר
כשאני רצה, החזה האי לא נשאר קבוע במקומו
והתזוזה שלו כואבת לי ולא נעימה לי בכלל, בחלק העליון של החזה, מצאתי את עצמי מנסה אכשהוא להצמיד ידיים לחזה כדי שלא יזוז מידיי כי זה כואב
מישי מבינה למה אני מתכוונת? זה תקין? יש מה לעשות עם זה? זה בתם מבאס
אז בוודאי שבהנקה, שהאיזור גם ככה רגיש כואב יותר.
מאוד מומלץ להשקיע בחזית ספורט טובה.
יש הבדל משמעותי מאוד עם חזיית ספורט או חזייה רגילה!
היא כאילו לוחצת יותר? בשביל זה?
זה יכול להיות רעיון טוב,חוץ מזה שזה מזה מציק כשהחזיה חזקה מידי
ויותר תופסת ולוחצת את החזה.
אני לא מרגישה שהיא חזקה ולוחצת מידי בהיקף של הגוף, אלא רק בחזה.
הדבר היחיד שפחות נוח אצלה זה שלובשים אותה כמו גוזייה (אין לי אבזמים)
אבל בעיניי זה קריטי. אני לא מסוגלת לעשות ספורט עם חזייה רגילה. ממש כואב לי.
כמו נקודת חן שהייתה חלקה- שטוחה שנים ופתאום גדל עליה עור 🤔 ממה זה יכול להיות?
גוגל קצת מלחיץ
קבעתי תור לרופא עור לעוד כמעט חודשיים כי זה מה שהיה
את צריכה רופא עור דחוף, לא עוד כמה חודשים.
לא רוצה להלחיץ אותך אבל את מתארת נקודת חן שהגודל והמרקם שלה השתנו
וזה יכול להעיד על תאים טרום סרטניים
שגילוי מוקדם יכול להציל חיים.
תתייעצי עם רופא משפחה איך אפשר להגיע לרופא עור בדחיפות..
לבדיקה מיידית של נקודות חן ושומות
מטעם האגודה למלחמה בסרטן
מאיזה איזור את? אברר לך
תבקשי תור קרוב יותר, או תחפשי רופא אחר...
עדיף להיות בטוחים ❤️
והרופאת עור אמרה שזה בסדר.
אבל תבדקי בשבועיים הקרובים!
חיכיתי לשמוע אם למישהי זה קרה והכל היה בסדר...
מתחדשת הביאה לי פרטים של עמדות בדיקה אלך לשם בעזרת השם
לא היתה שם קודם נקודת חן (נראלי). והלכתי לד"ר ברוך קפלן והוא אמר שזה שום דבר. ב"ה
הראתי לו את זה במהלך השנים כי זה קצת שינה צורה, אמר שזה כלום ב"ה.
אבל כן צריך להראות לרופא כמה שיותר מהר 🙂
ובמתח
ונמאס לי כבר
והחוסר וודאות משגע אותי
אני בהריוווווןןןן!!!!!!!!
וואאאאא
איך בא לצעוק לכולם
לרקוד
לקפוץ לשמיים
לקפץ ברחובות
לזמזם: אני בהריוןאני בהריוןאני בהריוןאני בהריון...
זה מטורף משמח אותי ברמות כי חשבתי שזהו, סגרתי את הבסטה..
זה משמח אותי ברמות כי מבחינות אחרות בחיי אני מרגישה שהדרך חסומה..
וה' ברחמיו וחמלתו שלח לנו שמחה כזאת.
אז אני יושבת עם הנייד ביד
ושפתיי חתומות,
וליבי, מתרונן בקרבי.
חושבת על החיים שנרקמים שם בפנים
הטובהטובהטוב כי לא תמו חסדיך
והמרחם כי לא חלו רחמיך
כי מעולםכי מעולםכי מעולם
קיווינו לך..
ומתוך הטוב הזה, אני מבקשת ומתפללת,
ה' יתברך!
תשלח שמחה כזאת, שפע ישועה ורחמים לכל אחת שמצפה! בקלות! במהירות! בבריאות!
ותפתח ותשלח ישועה לכל עם ישראל!!!
מי עונה איתי אמן??
אמן!!!
אי אפשר שלא להתרגש איתך אחרי הודעה כזו. החיוך עולה מאליו.
שיהיה בקלות ובבריאות!!
האיש לומד בישיבה הלכות נידה
ועכשיו הגיע לבדיקות של שבעה נקיים
אחרי שנה של דימומים וסיוט קיבלנו היתר מהרב שלנו להוריד בדיקות.
אז שנתיים בערך אני עושה שלוש- בראשון שלישי שביעי.
עפה על זה. רגועה. וגם בלי מוך דחוק 'זה בכלל מסיבה.
אבללללל
האיש
הצדיק
אמר לעצמו
רגע! כבר מזמן קיבלנו את ההיתר הזה
אז אולי צריך לשאול שוב?
והלך
הצדיק
לשאול את רבו הצדיק
האם ההיתר שנתן אז עדיין תקף
או שאולי צריך לנסות שוב בדיקות כרגיל
ונחשו מה ענה הצדיק??
ברור
אם ככה אתה שואל
למה לא
נכון
תנסו שוב ..
תעשו בדיקות פעמיים ביום ונראה מה המצב
חזר האיש הביתה וסיפר לאשתו
שהתחילה לבכות ולכעוס ולהתעצבן
והוא לא מבין
אבל למה את כועסת?
מה, את לא רוצה לקיים את ההלכה??
עד כאן הפריקה
חוזרת לבכות 💔
תודה חברות
כמה קשה
אבל את יודעת שאת לא חייבת לעשות את זה...
או שילך לרב שוב ויגיד שאת לא רוצה וקשה לך. אל תתעלמי מהצרכים שלך והקשיים שלך
שולחת חיבוק
ללכת לשאול רב על משהו שאת צריכה לעשות בלי לדבר איתך קודם זה חמור מאוד.
להיות בנתק מהרגשות של אישתך על הנושא (והוא לא צריך להבין למה קשה לך, אבל כן לדעת שזה קשה לך) זה בעייתי מאוד
עצם זה שהוא לא ידע לענות 'למה לא' זה בעייתי
שבי איתו. תסבירי לו שבנושא הזה. לא משנה כמה הוא לומד בישיבה, הוא לא מקובל החלטות חד צדדיות. (אם כבר מישהו מקבל החלטות חד צדדיות בנושא זה האישה... )
נראה לי הוא באמת פשוט לא מבין...
ההלכה מסרה לה את האחריות
בכל המובנים
בן הזוג יכול ומוזמן לעזור כמה שטוב לה אבל זה תמיד יישאר שלה... מבחינתו יש סטטוס- מותרים או אסורים
איך היא הגיעה לשם? זה שלה.
וגם הפסיקה שהוא קיבל היא בעיני חסרת משמעות, ואם אני אלך לשאול רב עבור השכנה??? רק אם הוא הולך בשליחותה זה רלוונטי וגם אז קריטי לתאם בדיוק מה לשאול ואיך כדי שלא תצא טעות תחת ידו
ואם הוא לא סומך עליה או על שיקול דעתה זה בעיה, הרבה יותר גדולה
לפותחת-
אני חלילה לא באה לומר שבמקרה הזה הוא התכוון לנהל אותך או לחנך אותך או שהוא לא סומך. ברור שמבחינתו הכוונות טובות והרצון לשם שמיים
אבל אני מבינה מאוד את התחושות, זה מרגיז ומקומם אותי רק לקרוא את זה
אז חשוב לנסות להעביר לו את התחושה כי ברור שנקודת המבט שלו שונה לחלוטין והוא רוצה בטוב אבל טעה לחלוטין בדרך....
ובפרקטי- אם את חושבת שאין סיבה לשנות ועדיין נכון לך לבדוק פחות אז תמשיכי. אם את חשה צורך לברר את זה מחדש- תשאלי בעצמך
זה שהוא החליט לשאול לא משנה את המציאות ולא את ההלכה. את יודעת טוב יותר מכולם על הגוף שלך ואני בטוחה שחשוב לך לקיים את ההלכה
אפשר להחזיר אותו לרב? שיגיד לו שהוא שאל בלי לברר איתך קודם ושזה קשה לך.
(אולי על הדרך גם הרב יסביר לו שלא שואלים דבר כזה בלי לדבר קודם עם האישה!)
א. העניין ההלכתי
ב. העניין הזוגי
א. הלכתי- היתר הוא באמת לשעתו..אם עבר זמן והנסיבות השתנו- אז כן צריך לשאול לאור השינוי והמצב הנתון כרגע.
ב. העניין הזוגי- הוא נראה לי יותר העניין כרגע
האופן שבו זה נעשה לא נתן מקום למה שאת היית זקוקה שם.
ואחרי שתבכי ותני לבאסה מקום.ומותר!!!🤗
תשאלי את עצמך- למה היתי זקוקה כדי להרגיש אחרת באותה סיטואציה? מה יכל להעשות אחרת כך שהתחושה והכאב היו מורגשים אחרת?
למשל
אני זקוקה שידבר איתי לפני ששואל- זה נותן לי תחושה שרגישים אלי, שרואים אותי.שמבינים שזה נק' התמודדות עבורי
אני זקוקה שנדבר יחד על הנתונים כרגע ועל איך לשאול- כך ששנינו נרגיש עם זה טוב ומדויק
אני זקוקה שאם ההרב עונה תשובה שמאתגרת אותי- שינגיש לי את זה עדינות, ברגישות.
שישאל אותי ויתעניין איך זה גורם לי להרגיש. ואז ארגיש שאנחנו עוברים את זה יחד..גם אם הםסיקה לא קלה -ביחד ואם מרגישה שרגישים לקושי שלי- זה נותן כח להתמודד
ואחרי שזה ברור לך
תשתפי אותו
במה את זקוקה
בשיתוף..לא בהאשמה
דברי על עצמך והצרכים שלך
ובדר''כ דיבור כזה מתקבל על הלב ועוזר להבא לשניכם להיות מתואמים ומדויקים יותר
(ואם לא השתנה ובעיית הכתמים נשארה אז ממילא אין צורך בשאלה חדשה..)
פשוט כל הניתוח בסעיף ב זה על גישור רגשי בניהם במצב בו צריך לשאול.
ולדעתי הניתוק הוא לא רק רגשי... אלא גם בחיבור למציאות של מה המצב והאם בכלל צריך לשאול.
אם היתה קודמת לשאלה הזו שיחה הכרחית עם אישתו- כל הסיטואציה היתה שונה.
לא (רק) כי זה היה נותן לה תחושה שרגישים אליה.
אלא כי זה הכרחי בשביל להבין איפה הדברים עומקים
חושבת שבסוף העקרון הוא אותו עקרון
גם אם שאל ללא סיבה בכלל כי הנסיבות עדיין קיימות
גם אז התהליך בעיני הוא זהה
נתינת זמן להרגיש את הכאב
ואחרי זהדיוק עם עצמי מה הפריע לי ומה אני זקוקה אחרת- שישאל ויתיעץאיתי לפני ששואל
ואז לדבר ולשתף אותו בזה ובמה זה גאם לי להרגיש
הייתי מתקשרת לרב הצדיק ומסבירה לו שבעלך שאל אומנם אך את מרגכשה שזה כל כך מכביד עלייך ולא מסוגלת לעמוד בזה ומבקשת שיתיר לכם לחזור להוראה הראשונה.
ועוד יותר בכנות אני גם קיבלתי היתר כזה בעבר ולא מתכננת לשאול לנצח שוב אחרי שפעם אחת שאלתי ואמרו לי לנסות לחזור לרגיל והיה לי בלגאן שלם והרב אמר שלחזור להיתר שהיה מאז גם הורידו לי מוך דחוק.
ולא מאיזה מחקר מעמיק או משהו היום הגופים של נשים כל כך חלשים שממש נדיר שהולך לנשים קל בדיקות של הטהרה וזה ממש נראה לי לגיטימי כל ההיתרים האלו
גם אני.
קיבלתי פעם היתר לא לעשות מוך דחוק, ומאז לא שואלת כי אני לא מוכנה לקבל תשובה שצריך.
מציעה לך לסרב ולבקש מבעלך שישאל שוב כולל הרצון שלך להשאר במצב הקיים.
קיום ההלכה הוא רחב ויש פסיקות והבטים שונים, ההלכה בהחלט מתחשבת גם ברצונות של האישה.
סליחה, אבל עד עכשיו לא קיימת את ההלכה??
ההלכה מורכבת מתיאוריה אבל גם מחיבור למציאות, ובעלך מנותק מהמציאות. ולכן גם גרם לרב להניח הנחה שגויה.
ברור שתבכי ותפרקי הכל.
ותתני לו לקרוא את השרשור הזה קודם כל שיבין את הטעות שלו, ואח"כ תחשבו מה נכון לכם.
ושיהיה לך ברור, הפסיקה של הרב לא תקפה כפסיקה מחייבת הלכתית, כי הנחות היסוד שהיו בשאלה לא נכונות.
חיבוק גדול 🤗🤗
אז הלוואי שתצליחי להרגע ולהסביר לו כמה זה מפריע לך. גם אם הוא לא מבין למה זה מפריע, להסביר שזה בשבילך מאמץ נפשי עצום הבדיקות האלו וכרגע את לא מסוגלת. ושיחזור לרב ויספר לו על ההתפתחות, מאמינה שהרב יתן פיתרון. יש כאלו שמתאים להם לדבר עם הרב בעצמן, את יכולה להמיע גם את זה אם מתאים לך. בהצלחה!!
חיממתן את הלב 💕
ב'ה נרגענו קצת ודיברנו
הוא באמת עשה הכל כל כך מתמימות 🤦🏻♀️ שיהיה בריא אמן
תודה על החיבוק ןהנירמול
באמת זה מתמימות אמיתית תוך כדי לימוד.
חכי חכי כשיעשה "שימוש"
אני מתייחסת לזה ממקום טוב של דבקות בלימוד, ובאמת שאין שום בעיה שילך לשאול רב שוב שאלה שתנסחו יחד.
כי הרי ברור שאם חזרתם לרב לשאול אם לחזור לנהוג ללא היתרים
הגיוני שהוא יצא מנק היה שאתם רוצים בזה. ושהמציאות השתנתה..
אחרת למה לשאול?
אני אגיד יותר מזה...
לא רואה בכלל טעם לשאול. לא לפה ולא לפה.
אם בעינכם, המציאות השתנתה והתנאים בהח קיבלתם את ההיתר כבר לא מתקיימים, אז לחזור לנהוג ללא הקלות בלי לשאול רב.
ואם המציאות לא השתנת, אז למה לחזור לשאול? להיתר לנהוג בהקלות אין הקצבת זמן. הוא תלוי נתונים בשטח ולא פג תוקף...
השתנתה אלא אם מנסים דרך חדשה.
העניין בשאלה הוא יושרה כלפי ההלכה ומצוות הטהרה.
למשל אישה שבדיקות מרובות גרמו לה לפצעים בעבר, ממש לא מחייב שגם הפעם יהיה כך ולכן היא צריכה לשאול האם להמשיך באותה פסיקה של מיעוט בדיקות
או לנהוג אחרת
גם מהצד ההפוך
אישה שבטוחה שעניין הכתמים מאחוריה,
עדיין זה לא אומר שהיא צריכה להחמיר על עצמה ולבצע בדיקות כרגיל ובמלואן
יש עניין בשאלת רב גם כאן
הרב פוסק מתוך ראיה כללית של המקרה וגם מתוך התחשבות בקשיים שהם לאו דוקא פיזים, אלא גם נפשיים
המצווה הזאת היא לא שלכם אלא שלך.
(זה בטח לא עוזר לשמוע, אז סליחה. אבל אני הייתי מורידה לו את הראש)
ורוצה לענות לך תשובה אחרת קצת..מנסה לעזורגם לנו קרה מקרה דומה לגבי שאלה אחרת בהלכות נידה.
עשיתי הפסק בבין השמשות או בזמן שהוא ספק אם היתה כבר שקיעה או לא..
שאלנו את הרב שלנו מה לעשות והוא אמר שניתן לחשב את ההפסק הזה כהפסק כי עשיתי בדיקה לפני כן..
אבלל אם אנחנו רוצים להתעלות מעל עצמנו ומסוגלים לא להתיר את ההפסק הזה- לשיקולנו.
ולמרות שלא היה לנו קל לחכות עוד יום- הגענו ---יחד---- להחלטה שאנחנו מסוגלים להדר ולחכות עוד יום וחיכינו עוד יום.
עכשיו,
זה לא אותו מקרה כמו אצלך כמובן. כן?
אבל אני חושבת שכדאי לעשות חושבים ולאולי להתייעץ שוב עם הרב ולראות מה את מסוגלת לעשות ומה לא, מה חובה והכרחי ומה ניתן להקל- בהתאם למצבך.
בהצלחה רבה ורק טוב
איזו חברה זו?
אולי זה משפיע אולי לא...
קיבלת הנחייה מתי אפשר לבדוק?
וואי מקווה בשבילך ממש!
אם קיבלתי מחזור ב30.5 מתי אני אמורה לקבל?
הוא נשאר בגוף לפחות 10 ימים
את צריכה לחכות 10 ימים מהזריקה האחרונה
ואז לבצע בדיקת דם
במקרה שלך זה יותר טוב מבדיקה ביתית
ואז אם המספרים עולים, סימן שזה הריון
אם יורדים- סימן שלא
כי אז הגוף מעלה אותו עם התקדמות ההריון, אז גם פס חלש אומר שיש התחלה של הריון.
אבל אם זה מכדור שנוטלים אז תכלס אם לקחתהרבה מההורמון- לכאורה אמור לצאת פס חזק...
הכל זה רק המוח שלי חושב, אין לי נסיון
יוצא פס חזק איזה יום וחצי
אחכ נהיה די חלש ויורד לאט..
אלא אם כן קיבלת את הזריקה כשאת כבר בעצם בהריון (זאת זריקה שנותנים כתמיכה להריון קיים גם)
מזל טוב
תבדקי בימים הקרובים שוב ..
רוצה לשתף?אמהלהכתבתי פה על מרצה שצעקה עליי בהגשה ובגללה חזרו לי הכתמים ולא הצלחתי לעשות הפסק.
אז השבוע יש לי שוב הגשה של תרגיל שלה, ביום רביעי, ואני לא יודעת מספיק ולא מוצאת מישי לעזור לי
והשותפה שלי מרפחת לא איתנו אין לה שמץ
ואין לי כוחות נפש להיכנס לזום הזה רק כדי לשמוע שןב כמה שאני גרועה, ולא יודעת, ולא מוכנה לקורס, ולא רצינית...
כלומר, מוזמנת לשלוח לי גם אם יש צורך
זה לא נושא מרכזי כל-כך, אז לא זוכרת הכל, אבל כן למדתי את זה לפני אי אלו שנים
זה לא כי אני רעה, אבלי מתפקידי להגיד לך שאת לא יודעת כלום ולא בכיוון אפילו
וואו כמה שאת לא רעה.. ממש נופת צופים...
מודה שגם בקורס שהייתי בו קלולס, לא אמרו לי ככה, אלא הציעו עזרה.אולי זו דרך שלה להביע. לא מוצלחת, אבל אולי היא כאתה שאת לוקחת לכיוון ממש לא בכיוון..??
מנסה לדון אותה לכף זכות איכשהו🙄.
יש אפשרות לשעה פרטנית עם המרצים אצלכם? לנו היתה אופציה והם נענו בשמחה.
זה קורס אחד מתוך תואר?
אם כן, אולי יש אפשרות לשיעור פרטי?
לבקש עזרה מהגאונה של הכיתה?
מה שכן, אל תתני לביקורת לנהל אותך. או תשתדלי לפחות. בססר, אז את לא בכיוון ולא יודעת מה לעשות. להכל יש פתרון בסוף.
קל להגיד קשה לבצע, אבל זה מכניס למקום הרסני ומלחיץ מאוד אחרת .
זה קורס אחד לפני אחרון לסיום התואר ואני כבר עובדת. המרצה הזו אוהבת שממש ממש מסורים לקורסים שלה.
אבל לנשואות, אמהות שעובדות משרה מלאה, זה מורכב!
אני עושה מה שאני יכולה אבל כוחותיי מוגבלים...
ובגלל שזה אחד הקורסים הנוראיים אין כמעט בנות שיודעות לעזור...
ואלו שכן, עובדות ואין להן זמן...
זו שעזרה לי פעם קודמת מתחתנת עוד פחות משבוע ועובדת משרה מלאה אז אין לה רגע דל...
איזה מרגש!!
נכון, זה באמת הרבה יותר קשה כנשואה וכאמא
אבל איזה אלופה את!!
הייתי חייבת להרים לך על זה ❤️❤️
מקווה שהשם ישלח לך ישועה בקרוב וציון מעולה ושתישאי חן בעיניה ו- שתסתום קצת ותעזור יותר!
ושוכחים שגם אתן צריכות אמא ואבא?
ככה המצב אצלי.. שמחה על ההתלהבות ואהבה לנכדים אבל איפה אני פה.. לקטנים המתוקים האלו יש אמא שתדאג ותאהב ותכיל ותהיה סבלנית.. מה איתי? מבאס כל פעם מחדש להבין שאצל אמא שלי אני לא יכולה לפרוק.. מספרת משהו על הקטנים שהיה קשה לי איתו והיא בכלל שומעת משהו אחר ומתעניינת בנכדים ולא בקושי שלי (היא מקבלת הרבה עדכונים עליהם אז לא היה כל כך דחוף לעצור את הפריקה שלי, שהיא שמעה שאני לא בטוב ולהתמוגג מהנכד (להיות איתם יותר מ3 שעות אין לה סבלנות וזה ישר הולך לטלוויזיה אבל מרחוק לא להבין את הקושי והאינטנסיביות שלי ולזלזל בזה... מדהים).
כל פעם אומרת לעצמי שצריכה לכתוב את כל מה שהייתי רוצה בתור אמא צעירה וכלה צעירה ואיזה דברים עושים לי טוב כדי שאתנהג ככה עם הקטנים והקטנות שלי שיגדלו בע"ה.. בסוף כל הדברים מגיעים לאותה נקודה - לא מתנות ולא שום דבר חומרי (אולי לבשל מדי פעם כי זו עזרה ענקית אבל גם עם זה אפשר להסתדר..) הדבר שהכי הייתי רוצה זה פשוט דאגה אמיתית, הקשבה אמיתית, ועצה טובה וקטנה שמסתכמת בכמה מילים "אני מבינה אותך.. זה לא קל אבל זו רק תקופה.. תראי מנגד כמה טוב יש.. ואת חזקה ואמא כל כך טובה ותעברי הכול בקלות. קטן עלייך". זהווו. בזה הייתי יוצאת מהשיחה מלאה ושמחה. במקום זה יצאתי עצובה עוד יותר..
ועוד משהו .. גם להגיד שאהבה לנכדים זה משהו אחר ושהיא אוהבת אותם אפילו יותר מאיתנו.. זה גם לא כזב נעים לשמוע . היא חושבת כנראה שזה הופך אותה לסבתא יותר טובה אבל זה לא.
ושמים את הילדים בצד כשמגיעים הנכדים
חיבוק 
ניסית לדבר איתה על זה?
האם היא התכוונה שהיא אוהבת את הנכדים יותר משהיא אוהבת אתכם,
או שהיא אוהבת את הנכדים יותר ממה שאתם אןהבים אותם?
לטעמי אחת האמירות חמורה הרבה יותר מהשניה... וההתייחסות צריכה להיות בהתאם...
במסגרת הברורים שעשיתי בשנה האחרונה בנוגע להפלה + שני הריונות כימיים
אז עשיתי ככה:
התחלתי מבדיקות קרישיות פשוטות דרך הרופאת משפחה, היה שם ערך גבולי אבל הרופאה לא התרגשה.
המשכתי לרופא המטולוג בבלינסון, שגם אמר שהכל תקין בבדיקות שעשיתי אצל הרופאת משפחה ונתן עוד הרחבה של בדיקות שיצאו תקינות לדבריו.
המליץ לי לקחת אספירין כל חודש אחרי הביוץ. כי לא מזיק מקסימום יועיל.
במקביל, הלכתי גם לרופא שמומחה להפלות אחד המומחים בתחום והוא על סמך הבדיקות שלי והערך הגבולי אמר לי לקחת קלקסן 60 מאחרי הביוץ פעם ביום. המינון הוא נתן לפי המשקל שלי.
עשיתי את זה חודשיים בינתיים לא היה הריון, רק דקירות כואבות.
ובנוסף אמר לי לקחת פרוגסטרון אחרי הביוץ.
תוהה אם זה לא מוגזם.
ואין לי מושג עם מי להתייעץ.
יש רגעים שאני אומרת אולי בכלל זה מוגזם והאספירין יכול להיות מספיק
גם לא חושבת שיש לי באמת בעיה של פרוגסטרון, בהפלה הערך היה מעולה
כך שזאת לא נראית לי הסיבה
ויש רגעים שאני אומרת אם אני נקלטת ולא לוקחת את כל הקוקטייל הזה וח"ו קורה משהו.. אז לא אסלח לעצמי
מבולבלת..
ואולי יש פה בנות עם רקע דומה ויכולות לספר מה עשו?
כי אני מרגישה שהרופא החליט ללכת עם כל הכח שמצד אחד זה טוב מצד שני תוהה אם זה לא מוגזם, ואני מאמינה שבטח כל דבר שמכניסים לגוף עושה משהו בכל זאת אז לוקחים רק אם באמת באמת צריך.
כמה את עוברת... אוף!
שבע"ה תיפקדי בקרוב בקלות ותסיימי בידיים צלאות.
את בליבי!
עכשיו אני כבר יותר רגועה כי אני ממש מאמינה שזה יקרה יום אחד בעז"ה
וגם למדתי להנות מהתקופה (הזמנית בעז"ה) שאין לי תינוק ואני יותר פנויה לדברים אחרים
רק תוהה עד כמה השתדלות/התערבות אני צריכה לעשות בשביל זה
שאני לא מכירה גישה של לקחת מהביוץ
אני אחרי 2 הפלות והריון כימי
כל הבירור תקין לחלוטין
קיבלתי תמיכה מבטא חיובית (לא חיכו לראות שק הריון)
לקחתי אספירין עד שבוע 36
ופרוגסטרון במינונים גבוהים עד שבוע 14 (הרופא רצה שבוע 12 אבל לא רציתי להפסיק, והוא אמר שלא מזיק)- אוטרגוסטן וגינאלי 300 מ"ג * 3 פעמים ביום (סה"כ 900 מ"ג ביום), ודופסטון 10 מ"ג גם 3פעמים ביום
החלטות טובות, לא פשוט
על לקחת דברים מהביוץ
כי שמעתי את זה כבר מעוד נשים שיעצו להן
ואני משערת שבטח עשית בירורים בעניין
נכון יש גישות שכדאי לקחת תמיכה מהביוץ, גם אני עשיתי ככה תקופה של חצי שנה ואמרתי לעצמי למה אני מכניסה לגוף הןרמןנים ואז מפסיקה שהמחזור מגיע, אז הפסקתי ולקחתי ישר בבדיקה חיובית ביתית - מדברת על תמחכה של פרוגרסטרון
לגבי קלקסן/אספירין- הדעות מאוד חלוקות לגבי זה. גם לי אמרו לקחת מהביוץ אבל הרגשתי שזה סתם מעמיס על הגוף בלי זה אני חלשלושית מאוד ועוד להוזיף ככ הרבה כדורים/זריקות/נרות אז הפסקתי ולקחתי מהבדיקה החיןבית
מה שקרה בסוף- בהריונות שכן לקחתי תמיכה מהביוץ ונקלט (עם מעקבי זקיקים) ההריון נפל אז הסקתי שזה לא יעיל בשבילי. הרופא אמר להמשיך אבל החלטתי ללכת עם הלב שלי ולקחת תמיכה שנראה לי שנכון רק מבדיקה חיובית
מה שעזר לי בהריון האחרון שכן הצליח- קודם החלטתי זאני לא עובדת ונשארת בבית (עבודה קצת פיזית) שהבוס יגיד מה הוא רוצה אני עושה את שלי. לקחתי אספירין, דופסטון, זריקות פרוגרסטרון, ויטמין D, חומצה פולית 5 מ"ג מהבדיקה החיובית וב"ה הכל עבר חלק
בהריון עכשיו אני עם אותם הדברים רק הורדתי את האפירין כי יש לי המטומה ולא רוצים שידמם פתאום, מקווה שיצא מזה משהו וזה לא הולך לכיוון הפלה
באה להגיד לך- הרבה תפילות ותלכי לפי הלב והמצפון שלך כי הלב אף פעם לא טועה. כי כל רופא יכיד משהו אחר ותצאי מבולבלת מהכל
חיבוק יקרה! ❤️
ומה שכתבת בסוף לגבי מה שאנחנו מרגישות והמצפון, זה מאוד נכון
אני מרגישה גם שיש דברים שאנחנו מבינות הכי טוב כי בסוף זה קורה בגוף שלנו
ואפשר להרגיש מה עושה טוב או לא חלילה
ועשיתי עוד מלא בדיקות שהיו תקינות ב"ה
לכן קצת מוזר לי הקטע עם הרופא השני
חילוקי דעות, לא ברור למה אבל זאת עובדה. לי לדוג' אסור קלקסן ומצד שני רופא אחר אמר שאין בעיה. מרגיש לי לא נכון לקחת את זה ובהריון של הבן השני לא לקחתי על דעת עצמי ואחרי הקיסרי נתנו לי 2 זריקות והיה לי סיבוך רציני שנאמר לי אחכ שזה מהקלקסן
אז אומרת שיש המון דעות לפה ולשם ולכן חשוב ללכת עם הלב לפעמים
גם הפלות חוזרות
רופא מומחה בהפלות חוזרות
שהפנה אותי לשלל הבדיקות שהזכרת ועוד הרבה אחרות ומקיפות.
לא מצאו כלום (ב"ה)
הוא אמר לי מראש שזה 50% שימצאו ו50% שלא נדע מה היתה הסיבה.
המליץ על דופסטון מרגע גילוי ההריון עד שבוע 20 וקלקסן גם מההתחלה כי המחקרים היום ברובן אומרים שזה לא רק לקרישיות אלא מונע עוד דלקות שונות ממה שהבנתי.
מאחלת לך הריון הבא קל תקין ובלי חששות ותהיות.
אחרי הביוץ?
הרופאים לא אומרים את זה אבל צריך להיזר ממינון יתר של תמיכה מהביוץ, לי זה עשה הריון מחוץ לרחם שהוביל לכריתת חצוצרה. לקחתי 3 דופסטון ו 3 נרות פרוגרסטרון מהטבילה כי אני לא יודעת הרי מתי הביוץ שלי יצא שהרירית שלי נהיתה עבה ממש וזה גם לביצית להיתקע בחצצורה. שניסו להבין ממה זה נגרם שאלו אם עשיתי משהו חדש ואמרתי להם שלקחתי תמיכה כזאת ואמרו שזה מאוד מסוכן.
לא יודעת אם זה מדוייק כי הרי הכל משמיים אבל זה מה שהיה אצלי. בדיוק לפני שנתיים 😒
לי הרופא אמר לקחת מיד אחרי הביוץ
אני יודעת מתי הביוץ שלי לפי מעקב זקיקים
אבל קראתי באינטרנט על זה שבאמת רוב הרופאים אומרים לחכות ל4-5 ימים אחרי הביוץ
כי זה הזמן שלוקח לביצית להגיע מהשחלה לרחם
אז זה מה שעשיתי עד כה
חיכיתי כמה ימים ואז התחלתי
שלי רופא אמר להתחיל תמיכה רק לאחר 2 בדיקות בטא עוקבות עם עליה תקינה,
מהפן שלא לתמוך בהריון לא תקין.
כלומר, חוץ ממה שאת מציינת שזה יכול להגדיל סיכון לחוץ רחמי, שאת זה לא ידעתי, יש צד שאם יש הריון חוץ רחמי (כי זה דבר שקורה), אנחנו לא רוצים לתמוך בו.....
בהצלחה לפותחת, סיעתא דשמיא להחלטות טובות, ובשורות טובות בעזרת השם!
אני הייתי לוקחת דופסטון פרוגסטרון אסטרופם מדבקות של אוורול וזריקות למינהם
ובהריון דופסטון ופרוגסטרון עד שלב מסוים ולכל אורכו קלקסן ואספירין.
לא הייתי שואלת שאלות פשוט שמה וזהו...
אם יש לך ראש לשים לב לעצמך מה פחות טוב ומה יותר- עדיף.
יש רופאים שממליצים 75, ויש שממליצים 100.
לא נראה לי זה דבר שאת אמורה להחליט לבד.
לדעתי תקבלי המלצה מרופא שאת סומכת עליו ותלכי לפי זה.
אותי זה רק בילבל. בגלל שלכל רופא יש גישה שונה את תכנסי לסחרור ולא תצאי מזה
חושבת שכדאי לך לשבת עם עצמיך לבד ולחשוב על משהו 1 שאת הולכת לפיו וממשיכה קדימה
אני בזמנו התייעצתי עם מכון פועה, מכון דורות,רופאים פרטיים וזה רק בילבל
תתקשרי ותדברי עם כל רב הוא ידע כבר להמליץ על משהו שהם חושבים
בהצלחה יקרה 🌹
מלב אל לב ❤️
צריך לפעמים טיפונת לשחרר (קל לי להגיד אני יןדעת) כי עכשיו בנקודת הזמן הזאת אני יןדעת להגיד בוודאות שה-כל הכל מאת ה' שזה צריך להגיע זה יגיע בכל מקרה גם אם לא תשמרי ולא תקבלי שום תמיכה. הרבה תפילות
זה תןבנה שתמיד הייתה אצלי אבל רק לא האמנתי בזה כ"כ עכשיו אני מבינה כמה שזה נכון
שוב חיבוק ❤️❤️
אם תרצי עוד משהו בפרטי בשמחה
ובמידה מסויימת אני ממש שיחררתי
לא מרגישה את הלחץ של- חייבת הרגע להיות בהריון.
מתי שיגיע- מצויין.
בינתיים אני באמת נהנית מהשלב ביניים הזה
עושה דברים שלא הייתי עושה עם היה לי תינוק קטן ויונק
סיימתי עם האובססיה של כאן ועכשיו.
הרבה עברתי כדי להגיע לשלב הזה.
אבל מצד שני
כשזה כן יגיע בעז''ה
רוצה לתת לזה את מלוא הצ'אנס שזה יצליח
לכן אני בכזה פרדוקס-
של מצד אחד ממש שיחררתי
ומצד שני-האם יש לי את הפריוולגיה של לשחרר את זה לגמרי לגמרי??
ואני דווקא מתרגשת מזה 😅
(טוב, יש ילדים אצלנו שמעולם לא הפסיקו לקשקש על הקירות
יש להם חיבור מיוחד לסיד, כנראה... אבל לפחות הם עושים קשקושים יפים
וגם קטנים...)
היום, ברגע של היסח הדעת, כשלא הייתי בסלון -
הקטנה (בת שנה וחמישה, למדה סוף סוף ללכת ממש בימים האחרונים) עלתה על הספה (משהו שהיא כבר עושה מזמן), לקחה את טוש הארטליין שנמצא בקופסה שעל המדף ליד הספה (כבר מזמן ידעתי שאני צריכה להוציא אותה משם) - פתחה אותו בקלות רבה, וקשקשה.
גם על הקיר שליד הספה, גם על לוח השנה (המשפחתי!) שעליו, גם על כיסוי הספה ועל כריות הנוי, וגם על הרגל שלה... אחר כך ירדה מהספה, צעדה לחדר שלה, קשקשה שם על הרצפה וגם על בובה אחת -
ובשלב זה היא ב"ה נתפסה בעת ביצוע הפשע...
כמה שעות אחר כך הבאתי לה ספוג פלא כדי שתנקה את הקיר (מדי פעם היא מוצאת חתיכת טישו ומנסה לנקות את הרצפה, אז חשבתי שתיהנה מה) - היא אכן נהנתה, אבל לא ממש הצליחה, וגם לא נראה לי שהיא בדיוק הבינה את הסיבה והתוצאה 
טוב, תכל'ס זה כן מבאס, כי במשך כמה שנים, מאז הסיוד האחרון, הצלחנו לשמור על קירות כמעט נקיים...
אבל עדיין זה מרגש לראות עוד שלב בהתפתחות של הקטנטונת הזו 
המקוריתאני הייתי חוטפת חום וצריכה עזרה נפשית אח''כ חחח
עם טוש ארטליין! גם על הקיר גם על הכיסוי והכריות! גם על בובה.. זה יותר מידי להכיל ביום אחד 😅
איזה אמא טובה את שאת מקבלת אתזה בכזו שלווה
זה כלום... 
סתם, לאף אחד מהם כמדומני לא היה הספק כזה בתוך רבע שעה... אבל הם בהחלט קשקשו לא מעט על הקירות, וגם בגילאים גדולים יותר ובעלי הבנה... זה עבר (כמעט) רק אחרי שלפני כמה שנים סיידנו את הבית ביחד איתם, ואז הייתה להם יותר מוטיבציה לשמור על הקירות נקיים...
בטוח היתי עוברת דירה וקונה הכל חדש

והנני כאן
מוקפת בקירות בשלל צבעים

שכבר תקופה מתחשק לי לקנות כיסויי ספה וכיסויי כריות חדשים, אז זה דווקא משמח אותי שהיא תרמה להרס הכיסויים 
את הקיר ננסה לנקות... אם לא - אז נסייד שוב מתישהו
והבובה - לא נורא. היא גם ככה הייתה נראית חדשה מדי ביחס לשאר הבובות שבבית שלנו, היא הייתה צריכה לעבור איזושהי התאמה 😆
רפואי
כמה וכמה פעמים ניקיתי בעזרתו כתמי טוש
בקיר, מניסיוני, יותר קשה לנקות...
מתואמתאת הכיסויים אני גם ככה רוצה להחליף בקרוב, והבובה הזו לא מיוחדת כל כך (לפחות בעיניי).
הקיר הכי מבאס אותי... (אבל איזה נס שהיא לא קשקשה על הספרים ועל הסידור שלי, שגם היו על הספה!)
וזה מרגיש גם סוג של בגרות כזו שלנו.
שכבר יש בלב מקום להתרגש ולא רק להתרגז🙂
(טוב, לא בטוח שהייתי מגיבה בהתרגשות כזו אם היא הייתה עושה את זה בעוד שנה או שנתיים... בכל זאת - על כל פשעים יכסה הגיל, שהוא קטן ומתוק
)
מתואמתאפשר גם וגם 
(גם אנחנו סיידנו כבר פעמיים את הבית הנוכחי...)
1. השתמשתי לבן שלי בקרם הגנה רגיל וזה גרם לו להתפרצות מחרידה בפנים.
הוא ב"ה כמעט ולא סובל מפריחה מפנים וזה היה פשוט נורא.
לקח כמה ימים עד שנפל לי האסימון שזה מזה.
יש לכן אולי המלצה לקרם הגנה שיכול להתאים לו?
2. אותו ילדון חמודון שונא להתקלח, אני מבינה שזה בגלל הרגישות בעור.
איך אני יכולה לעזור לו לא לסבול כ"כ במקלחת ולמנוע את המלחמות היומיומיות?
לא לקלח כל יום זה לא מעשי כי הפצעים עלולים להזדהם... והוא בונבון שובב ומזיע...
תודה יקרות
אולי פעם בשבוע. אז בד"כ בימי שיש כשיש לי מי שישב לידו באמבטיה אני נותנת לו. אבל ביומיום זה לא מתאפשר
ואין לי את שתיהם!
יש לי עוד קטנים, והגדולה בד"כ בשעות האלו לא בבית,
כשהיה לי ילד אחד/שתיים עשיתי את זה כל יום.
היום מקלחות אצלי זה סרט נע....
קודם התאומות, ואז הבונבון המדובר ואז הילדה שמעליו וכו'
תוך כדי מתחילה השכבה של התאומות אז זה בלתי אפשרי
להחליף זמנים?
נניח לקלח אותו מיד כשחוזרים הביתה, לפני ארוחת ערב? או כשהגדולה בבית?
מאפשר אני באמת עושה כך אבל לרוב זה לא מצליח לי
אני נותנת לשחק באמבטיה בלי השגחה צמודה, בלי פקק למים. ממלאים כמה כלים / ספלים במים, והם שופכים מאחד לשני נרטבים ונהנים, כשנגמרים המים - יוצאים (או אם רוצים למלא עוד, לי נוח שזה לא עד אין סוף).
הדלת של האמבטיה פתוחה, ואני מקשיבה ומדי פעם מציצה או משוחחת עם המתקלח.
בטח תצחקו עלי אבל זה מה יש
תודה יקרה על ההבנהאמהלהאם תסתכלי על אמבטיה ארוכה כצורך רפואי, רגשי ותורם לקשר שלכם, תוכלי לתעדף את הזמן עבור זה.
רוב הילדים (וגם לפעמים מבוגרים) לא יאהבו מקלחת מהירה, עם רגישות בעור ברור שהוא לא יאהב.
אבל אמבטיה במקום מקלחת עגול לעזור.
לא חייב מקלחת ארוכה.
אפשר לשים שמן מתאים (כמו בלנאום) במקום סבון.
אחרי המקלחת להספיג במגבת ולא לנגב.
אצל הבן שלי הסבון שלה הוא היחיד שלא משאיר אותו עם פריחות וחספוסים
לא ניסיתי את הקרם הגנה
על סבון שקניתי מעמותת אטופיק קום.
לא זול אבל כן יותר זול מלה רוש פוזה למשל, ומחזיק יחסית הרבה זמן.
אגב גם הקרם בסיס שלהם טוב.
לא מכירה קרם הגנה..
בהצלחה!
בשבועיים האחרונים הפסקתי לאט לאט להניק.. זה התחיל בהדרגה (הייתי מניקה אחרי צהריים וקצת בלילות אם צריך) עד יום שישי האחרון שלא הנקתי בכלל מאז.
אני לא רוצה להגיע למצב של גודש, איך ההתנהלות שלי צריכה להיות עכשיו?
כן מצד אחד אני מרגישה שהתמעט לי החלב, אבל מצד שני אחרי יום שלם שאני לא מניקה/ שואבת מתחיל לכאוב לי והמקום מתקשה ממש...
כדאי לקחת כדורים? אני בתחילת חודש 3 ולא רוצה שתהיה לזה השפעה על כמות החלב אחרי הלידה בע״ה
(אני לוקחת תרופות שאסורות בהנקה.. אז להניק זה לא אופציה)
אני גמחתי בבת אחת כמה פעמים
והיוצפאמים עם גודש קשוח וכןאב
והיוצפעמים שעבר בשלום יחסית
אם כסר המעטת לדעתי זה יהיה בסדר
תודה
️
כי זה מהר מאוד יכול להגיע לדלקת.
כשאת מרגישה שמתמלא, תנסי לסחוט רק להקלה - אם תסחטי יותר מדי הגוף ייצר עוד חלב.
אפשר גם לשים עליי כרוב סביב החזה, לא ניסיתי, אומרים שזה גם עוזר לייבש
אם יש גודש אל תשאירי ככה. שאיבה/סחיטה ממש ממש מועטה לא תגרום לייצור חלב חדש אלא בסוף החלב ייגמר
גם אני החלטתי להפסיק להניק כי הרגשתי שביחד עם ההריון לא נשאר לי אנרגיה בגוף, התחלתי לאט לאט ולא ככ עבד אז שבוע שעבר הפסקתי הכל. ילדה בת שנה שאוכלת יפה אבל גם מאוד נהנית לינוק.
הייתי במשך כמה ימים עם כרוב (החלפתי כל כמה שעות) וזה כמו פלאא. חוץ מזה כל פעם שכאב לי שטפתי עם מם חמים בכיור המקלחת וטיפה סחטתי. וועשיתי לעצמי עיסויים עם טראומיל (משחה הומאופטית מעולה שיש בבית מרקחת) כדי לפרק גושים. זהו, אני אחרי שבוע וכמעט כמעט שאין חלב, עכשיו אני כבר לא עושה כלום ורק מחכה שהוא יגמר.
בכל מקרה מרגישה הרבה יותר טוב מאז שהפסקתי להניק, אז למרות שריגשית היה לי ממש קשה להחליט את זה אני ממש שמחה. בהצלחה!!
אומרים שזה ממש מייבש את החלב
אבל צריך כמה כוסות ביום לפחות
כוס אחת ל..זה סבבה
אבל לא בכמות גדולה
אבל יש לך רעיונות מעניינים חחח
שהוא מכווץ את הרחם
אחרי הפלה נגיד הייתי שותה מלא לימונענע
אבל לא יודעת אם זה יכל להשפיע על לידה
לא חושבת שזה כזה חזק בהשפעה
היינו היום בשקיפות, והרופאה אמרה שזה בת.
ורציתי בן.
וברית, ופדיון בע''ה.
ואוף.
ואני לא אוהבת בנות.
ולא שמות של בנות. והבודדים שכן, לא רלוונטים.
ולא, שמלות מתוקות וורודות לא עושות לי את זה.
וגם לא לדמיין שתהיה לי עזרה מהבת הגדולה שלי.
ועוד אלף סיבות של לא רוצה.
פשוט לא.
אוף.
ואז את מרגישה קטנונית שאת מקטרת ומתבאסת.
נכון?
יופי.
שאצלי בשקיפות אמרו בת ובסקירה המוקדמת בן
❤️
היה לך חלום ועכשיו צריך להשלים עם זה שהוא לא..
💕💕
הפרופורציות והיתרונות של המצב וכו' יגיעו בהמשך.
כרגע זה הזמן להיפרד מהחלום. תני לך את הזמן הזה ❤️❤️
אני מבינה אותך, יש לי ארבעה בנים רצופים
ואני תמיד חלמתי על בנות
תארי לעצמך מה היה לי כל פעם כשגיליתי שיש לי בן בתוכי...
עם כל זאת
הייתי קצת נזהרת במילים
אני לא אומרת שזה לא מה שאת מרגישה, זכותך להרגיש ככה והכי מובן בעולם
אבל עדיין יש את מה שאנחנו מרגישות
ויש את מה שאנחנו אומרות.
קחי את הזמן לעבד את זה
ואני בטוחה שבסוף תאהבי אותה מאוד מאוד
כמו שאני מתה על הבנים שלי ולא הייתי מחליפה אף אחד מהם בבת.. פשוט רוצה שתהיה לי *גם* בת 
הרבה בריאות והריון קל ומשעמם ❤️
אבל אחרי שתרשי לעצמך זמן התבאסות - אולי כדאי לעשות איזושהי עבודה עם עצמך, כדי לקבל את המציאות.
ואולי כדאי להתחיל בחפירה על כך שאת לא אוהבת בנות.
את בעצם לא אוהבת את עצמך?...
אם כך, שווה לעבוד על הכיוון הזה קודם כול ♥️
מקווה שזה בסדר שנכנסתי לכיוון הזה...
שיהיה לך היריון בריא וקל ובידיים מלאות!
את מתחברת יותר לבנים....
גם אני את האמת ..
והיו לי הרבה בנות רצוף..
עד שהגיע עוד בן..
והיה לי מאוד קשה...
הכל בסדר.
אנחנו סך הכל בני אדם עם רגשות .. והעדפות..
את בסוג של ניסיון...
גם לי יש עכשיו ניסיון בחיים שאם אספר נשמע כל כך טפשי ואני לא אגיד אפילו..מרוב בושה...
אבל זה הניסיון שלי שלך זה הקטע שרצית בן...
אין לך מה לכעוס על עצמך...
הכל בסדר...
מה שכן
לבקש מה' שיגרום לך להתחבר לתינוקת ולהתפלל שתרגישי אושר אפילו שזו בת..
ולזכור שמה' התיקון שלך כרגע זה לקבל את הבת הזו.
ולהתפלל שתצליחי להודות על זה. למרות שבתחושות את לא שם..
בהצלחה יקרה 
לי יש בת אחרי שני בנים
הייתי בהכחשה רוב ההיריון
קיויתי שזאת טעות
לא רציתי בת בשום אופן
ולא ורוד, ולא שמלות וסרטים
נהיה לי שחור בעיניים מכל הבגדים הורודים שהביאו לי
גם אחרי שנולדה לקח לי זמן להתרגל לרעיון
והיום המתוקה בת 7 חודשים ואני מאוהבת (והיא לא לובשת הרבה ורוד)
אני מבינה אותך מאוד, כי אני חשבתי הפוך
לי במקרה יש בן ראשון וסליחה זה היה סיוט
ברית אחרי לידה והריון שלא נגמר תינוקי שמחלים מברית וואלה עשה לי רע על הנשמה
פדיון שלא רציתי לראות אף אחד לא היה לי סבלנות
רציתי שקט
גמילה ראשונה של בנים זה קשה
ממה שאני שומעת בשטח שאין כמו בנות פייר בלי להיות פולטיקלי קורקט הלוואי היה לי בת ראשונה עם כל האהבה לבן שלי
אולי את מגיעה מסביבה שכל היום אומרים בן זכר וזה קצת משפיע … אבל בתכלס אין כמו נאמנות של בת למשפחה שלה, אני פשוט רואה בכללי כמה שבנות בדרך כלל הן אלו שידאגו יותר להורים
בנים בדר״כ מתחתנים ויותר קרובים למשפחה של האישה הם סוג של מצוותים אליה
כמובן שלא הכל גורף אבל קשר של אמא ובת יכול להיות מדהיםםםם
ולא להאמין לקלישאות שהבן לאמא כי זה ממש לא נכון
לי עוד בת אבל בסקירה אמרו שזה בן, ואכן נולד בן..
מבינה את הרגשות שלך אבל ממליצה לך מאוד לנסות ולהתחבר, ואם את לא מצליחה תראי שהזמן עוזר...
ואולי זה משהו יהודי כזה.. שיש איזו ציפיה לבן זכר, לברית וכו'.. כי הרבה מרגישות ככה. זה נפוץ.ולפותחת- חיבוק גדול💓! קודם כל, זה שקיפות- קחי בערבון מוגבל... מבחינתי לפני שבוע 16 אני לא שואלת מה המין כי יכולים באמת לטעות. זה מאוד דומה בהתחלה ויש לא מעט טעויות בשלב הזה. וגם אם אכן זו בת- את עוד תתאהבי בה, בטוח! אל תהיי שיפוטית כרגע כלפי עצמך על מה שאת מרגישה.. את בהריון, והורמונלית, ויש פה איזשהו חלום שהתנפץ.. ואחרי שתתני לעצמך מקום וחיבוק- איזה כיף שאת בהריון! איזה כיף שאת בריאה! איזה כיף שאת מגדלת חיים בתוכך, גדלה בתוכך המשפחה הקטנה שלכם, פרי אהבתכם!, איזה כיף שב"ה הכל תקין! תודה לה'! כל ילד הוא נס עצום עצום ולא מובן מאליו, בן או בת.. ובע"ה עוד יהיו לך ילדים נוספים, זה לא שאת אמא של בנות וזהו
לרוב המשפחות ברוכות הילדים יש משני המינים, סטטיסטית. וגם למשפחות הקטנות יותר. שיהיה בשעה טובה, בקלות, בשמחה ובידיים מלאות💋
בהחלט מבינה אותך
כמו שכתבו כאן תנסי להתחבר לזה
עד שלא תראי אותה זה יהיה יותר קשה בטח.
אני מאמינה שאחרי הלידה לא תחליפי אותה בשום בן
חושבת שזו הזמנה לחשוב עם עצמך על מצוות פרו ורבו ועל הנטיעה שה' נטע בנו לרצות להיות הורים ולגדל ולחנך.... כל הדבר המדהים הזה שה' ברא בצורה מפעימה- היווצרות עובר בזמן הכי טהור וגבוה בקשר הזוגי... לקחת חלק בבריאה יחד עם ריבש"ע....
ולהבין שיש לנו שליחות מיוחדת ומדוייקת בדיוק לוולד הזה... זה ולא אחר!
שנזכה להרגיש את זה... (אומרת גם לעצמי...)
קודם כל תודה רבה על התמיכה 🙂
וברור ברור שבהמשך אני אעבוד על עצמי לשמוח ולאהוב את העובדה שיש לי בת בכורה.
והפרפורציות והיתרונות יגיעו בהמשך, כמו שמישהי כתבה.
אבל עכשיו אני באמת בשלב של להתבאס על החלום..
וכן, אני יודעת שזה עוד לא ממש סופי, אבל מעדיפה מקסימום להיות מופתעת לטובה.
(סקירה מוקדמת בשבוע 14 זה מוקדם מידי כדי לדעת בוודאות על המין? כי קבעתי שני תורים ועוד לא החלטתי לאיזה ללכת..)
ושום דבר לא רע בבנות, ואני גם מאוד רוצה שיהיו לי בנות.
אבל רציתי בן ראשון, חושבת שזה הרבה בגלל הפדיון (למרות שגם בסוף ההריון זה יכול להשתנות, בע''ה לידות רגילות לכולם..) - מצווה כזאת נדירה שכל מי שמסביב וקרובה אלי וילדה בן ראשון לא יכלה בגלל כהן/לוי וכו'.
ולוידעת, בן ראשון הכי הסתדר לי תמיד (אולי גם כי ככה זה אצלי במשפחה מכל הכיוונים..)
ואני שונאת שמות של בנות 🤷♀️
אם תיוולד בת, נראלי לא יהיה לה שם המון זמן 😅
במיוחד במיוחד שבעלי ישאל רב על השם והסיכוי שהוא יאשר שם שאני אוהבת הוא אפס 🙈
כדאי לציין שקשה לך להתחבר לשמות של בנות אבל את אוהבת את השם x. אנחנו גם התייעצנו עם רב ואני יודעת שהוא נותן הרבה משקל להעדפות של האמא ותמיד ציינו את זה.
(גם לי היה ממש קשה לבחור שמות לבנות, ובחרתי שני שמות שהיינו כמעט בטוחים שהוא יגיד שהם לא טובים, ובסוף על שניהם הוא אמר שהם טובים).
ברוך ה יש לי 4 בנות
ברביעית אמרתי לרופאה בסקירה שכבר אין לי שמות חחח😅 כי באמת שמות לבנות זה קשה
היום אני מאוהבת קשות בה ובשם שלה
מזל טוב !!!
💓💓
ויש לי בנים בהריון הראשון ב"ה
והאמת אחרי הלידה, שמחתי שנולדו בקיסרי ולא היה לי עוד אירוע לארגן
ודווקא לבנות יש לי מלא שמות, לבנים היה לי קשה למצוא
ראינו משהו מעניין- לכל אחד קשה עם השמות של המין שלו כי זה מזכיר לו דמויות מהחיים שפחות התחבר אליהם, ומהמין השני הוא לא מכיר את הצדדים השליליים שלהם.
זה משהו כזה-
חיפשנו שם לבן-
אני - אולי נקרא חושם?
הוא- לא, איזה שם זה?! חושם היה הלא יוצלח בישיבה שלי.
חיפשנו שם לבת-
הוא - אולי נקרא נחמה?
אני- לא, איזה שם זה?! לנחמה בגן שלי היו מלא כינים.
מה שעזר לנו להיזכר בדמויות חיוביות שפגשנו עם השם הזה.
חצילושאחרונהגם אני הרגשתי ככה וחששתי
והתינוקת שלי היא האור הכי גדול בעולם. אני רק כותבת לך עליה ומרגישה כמה הלב מתמלא אהבה אינסופית שמעולם לא חשבתי שאפשר להרגיש כלפי בת
כי בן זה כזה מתוק🤭
שמות לנים הכי קל למצוא ולבנות ממש אין.רוצה להרגיע גם על זה שבסוף מצאנו שם שאני אוהבת ואפילו קראנו לה ממש בימים הראשונים
חצי שנימעניין לשמוע
אוהבת, בעלי פחות אז צריך לשכנע אותו שזה שם של מין מסויים חח
הבעיה שהוא שולל חופשי שמות מהממים
והצד שלי ממש לא..
אז זה כן בשיח לדבר עם הרב לפני לשמוע מה דעתו.
אם כי אנחנו נוהגים שכן

אבל יודעת שנגיד הרב אליהו לא המליץ שמות דו
אבל ברשימות שלו יש נעם ומאור לבנות...
אם זה שם נקבי
גם אם הוא מקובל לבנים
יהיה יותר קל לתת אותו לבת
(דוגמה לשם נקבי- בארי)
התחילה לעמוד ליד הספה, על הרגליים שלי, במיטה
אבל הפחד שהיא לא יודעת עדיין מעמידה לחזור לזחילה ונופלת מלא, היום כמה פעמים.. שמתי לה שמיכה מאחוריה אבל עדיין נופלת. כמה זמן לוקח עד שהם מתיצבים ויודעים לחזור לריצפה בלי ליפול..
פורקת את הלחץ ..
כי ב"ה גם אני בדיוק באותו מצב לילדה בכורה
אני בעיקר פועלת לפי התגובות שלה- היא בד"כ לא בוכה ולא נבהלת מזה.
נופלת על הישבן ומתחילה מיד לזחול אז אני גם לא מתרגשת מזה יותר מדי.
לאט לאט היא תלמד
ובנתיים הטיטול מרפד את הנפילה😅
נראה לי שלקח לו בערך חודש ללמוד לרדת מעמידה, ולא לצנוח. זה לא אומר שהוא אף פעם לא נופל, אבל פחות.
לק"י
יש מן כרית כזאת שמלבישים על הגב וככה הם לא נופלים על הראש.
בעיני זה מיותר, עוד חפץ להתקע איתו בבית.
לק"י
אבל בגילו ביתי השניה עשתה צעד ראשון.
הוא לא בקצב
בשבוע הראשון אחרי המקווה השדלנו ממש לא לפספס אבל כן פספסנו את הביוץ לפי החישוב.. לא יודעת אם החישוב נכון.. אמרתי לעצמי שלא משנה מה יהיה אני יודעת שאני לא בהריון.. ממש השתדלתי לא לצפות.
ופתאום איחור של 3 ימים.
התאפקתי לא לקנות בדיקה.
רציתי לעשות בדיקת בטא בלי להגיד לאף אחד ולשמח את בעלי כשאקבל תשובות.
מנגד, אני אומרת לעצמי, זה לא הגיוני, פספסת את הביוץ, את לא בהריון. לא לצפות לא להתאכזב. אבל בלב אני אומרת אולי הביוץ שלי הוא בדיוק במקווה וה' עשה נס ואני בהריון?
הייתי אצל רופא פוריות, אבל בלב קיוויתי שאני לא צריכה ואני כבר בהריון, הוא אמר לי שלפני מעקב זקיקים יש כמה בדיקות שאני צריכה לעשות כמו אולטרסאונד רחם- כי אחרי קיסרי יכול להיות הידבקויות (למרות שממש לא נראלי הכיוון) ולא הסכים להסביר לי על מעקב זקיקים. אמר שאני צריכה לעשות בדיקות דם פרופיל הורמונלי והעמסת סוכר שלא עשיתי מאז הלידה.. בקיצור סתם עוד חודש הולך לפח.
אבל עכשיו התחלתי להרגיש תחושות של מחזור..
וממש בוכה,
ולא יודעת מה לעשות.
מה נסגר איתי?
למה אני לא מצליחה?!
אני פוחדת נורא.
כבר מעל חצי שנה שמנסים. וזה כואב לי ומפחיד אותי.
חשבתי שאולי בהריון הראשון נקלטתי מהר כי הייתי תמימה וחמודה כלפי חמותי. והייתי הולכת שבתות וסופגת בשקט.
הרי יש מושג של יסורים טובים.. יסורים נקצבים מר"ה לר"ה.. ואני ספגתי את היסורים עם חמותי אז ה' קיצר לי את היסורים עם ההריון.
ועכשיו כשאני פחות בקשר עם חמותי, לא הולכים שבתות, ואני די עומדת על שלי ופחות מוותרת-פחות סובלת ממנה- אז הייסורים באים לי בזה?
חשבתי לחזור לעשות שבתות אצלם.
תקין חצי שנה של שיבושים אחרי הפסקת מניעה הורמונלית. אז קודם כל - הכל בסדר.
תוציאי לך מהראש את השטויות עם חמותך. את ממש לא צריכה ללכת לשם בלי רצון. ואף אחד לא מבטיח לך שברגע שתלכי - תיכנסי להריון. ואז יצא מצב שתסבלי פעמיים.
מציעה לא לזלזל בצילום רחם. אחרי ניתוח קיסרי יש להרבה נשים הידבקויות.
ובנוסף, להשתדל יותר בימים שאחרי המקווה.. נשמע רע אבל אולי באמת פספסתם ביוץ..
בהצלחה
הריון?
בתחילת הריון יש הרבה פעמים כאבי מחזור..
דבר ראשון תעשי בדיקה
ה' לא שולח לנו שפע בגלל שמגיע לנו כי קשה לנו בתחום אחר. זו לא הנהגת ה' בעולם. ה' שולח שפע כי הוא אב אוהב. ואין לנו אפשרות לחשב חשבונות שמיים.
אני משתדלת לעשות את המקסימום שאני יכולה בחיים בזמן נתון. כמובן תמיד אפשר להשתדל להוסיף טוב. אבל לא לשם קבלת תמורה. את ההחלטות לגבי הקשר עם חמותך תקבלי ממקום בוגר שמתחשב במה שנכון לך ולמשפחה שלך מול הערך של כיבוד הורים. זה לא שאם תלכי לקבל ייסורים ה' יביא לך תינוק. אין שום מצווה לחפש קושי.
הייתי מתמקדת בלימוד אמונה ובתפילה.
ובעניין הברור הרפואי, מעניין מה שהרופא שלך אמר. אני הלכתי לרופאת נשים אחרי חצי שנה נסיונות לפני ההריון השלישי (לשני הראשונים נכנסתי מאוד מהר ב''ה). היא קודם הדגישה שלא צריך עדיין לבדוק אבל בגלל שהתעקשתי (גם אחרי 2 קיסריים) היא אמרה לי דווקא כן לעשות מעקב זקיקים אחד ופרופיל הורמונלי. צילום רחם זו בדיקה פולשנית ולא נעימה. למה להתחיל ממנה? היא אמרה בזמנו להתחיל מהבדיקות הקלות ולחכות עוד כמה חודשים לפני הצעד של צילום רחם. לי זה נשמע יותר הגיוני.
ואם הייתה לך סכרת הריון ברור שאת חייבת לבדוק את הסוכר.
לא הייתי אומרת שזה חודש מבוזבז. זה חודש שאת מתקדמת עוד צעד בבירור.
זה חודש שאת עובדת ולומדת ומשקיעה בקשר עם בעלך ובגידול נעים ואוהב של הקטן המתוק שלך. חיבוק.
אני יודעת שזה קשה, אבל אני חושבת שעכשיו הכי טוב פשוט לשחרר. להיות ביחד בכיף. לא לחשוב יותר מדי על ההיריון הבא. הקטן שלך עדיין קטן. תהני ממנו. תנצלי את הזמן להתקדם ולצמוח בתחומי חיים נוספים. לחזק ולבסס את עצמך ואת המשפחה. וה' ישלח את השפע הזה מתי שהכי נכון בשבילכם.
וכמובן תמיד טוב לעשות חשבון נפש ולהשתדל לעשות את מה שהכי נכון וטוב בכל תחומי החיים, אבל לא לנסות להיכנס לחשבונות שמיים. לדעתי זה לא עושה טוב.
לא סתם חז"ל מכנים אותה יולדת עד גיל שנתיים. לא תמיד הגוף חוזר לעצמו גם אם יש מחזור
לדעתי לא כדאי למהר ללכת לרופא פוריות, זה סתם מוסיף לך מתח 
אם את חושדת בביוץ מוקדם אפשר לעקוב עם מקלונים אבל בעיקר- להקפיד על מנוחה, על תזונה, ולתת לגוף לעשות את שלו. הרבה פעמים זה עושה את השינוי
וכמה שזה מעצבן שאומרים את זה לצערנו זה נכון- הלחץ עצמו מרחיק את הגוף מלהקלט
ובכנות- את מתארת כל כך הרבה עומס עכשיו. הגיוני שהגוף שלך מבין שיהיה קשה לעמוד בעוד הריון עכשיו והקב"ה יודע מתי לתת. לא כי הוא מעניש! זה גישה שמכאיבה ומרחיקה אותנו ממנו, אלא כי הוא מנהל את העולם ורוצה בטוב שלנו.
אם את חושבת שראוי ללכת שבת לחמותך לכו
אבל אם אתם חושבת שבריא ונכון יותר לא ללכת אז לא. לא תמיד להקריב את עצמנו זה מה שה' רוצה מאיתנו. הבית שלכם חשוב יותר
דר עדה מרק
דר מילנו רפאל
דר אדן עדי
דר פלדמן קלרה
דר לונדוניו אנדריאנה
דר ארונוביץ אבי
דר ביבס ביאטריס
בהמשך לשרשור הניקון של @שוקו-וניל
מי רוצה להמליץ על האיי רובוט שלה?
כמה שיותר פירוט ;)
שואב / שואף / מחיר / תחזוקה / וכל דבר נוסף
שוקו-ונילהיה לנו את 5s ועכשיו s7maxv ותכלס מצטערים שלא קנינו את הפשוט יותר בלי הmaxv . עכשיו כבר יש 8 אז שווה לברר מה ההבדל (חשבנו לשדרג לדוק שמרוקן אבל הבנו שאין טעם כי זה לא מנקה טוב גם אם מחליפים סמרטוט כל שניה)
לא חושבת שכדאי להשקיע בממש חדשים אלא אם כן בא לך להוסיף כמה אלפים ולקבל אחד שגם מרוקן את עצמו, מחליף מים ומנקה את הסמרטוט 
אם כבר להשקיע ככה אז כבר עדיף את הeva של רוידמי שבאמת יודע לשטוף על הדרך
לפני שאני פותחת באינטרנט לראות מחירים🙈
חצילושבשעה טובה


בכל מקרה אני שולחת לך מה שכתבתי, עם רעיונות לחומרי יצירה שהיו מוצלחים אצלנו, וגם קישורים לעליאקספרס (אם לא יעזור לך, אולי מישהי אחרת תהנה מזה...).
באופן כללי אני אוהבת לקנות מגוון חומרי יצירה קצת מיוחדים, ואז עושים איתם כל מיני דברים.
קודם כל - ממש כיף להכין בחופש קישוטים לסוכה. זה נחמד שבסוף משתמשים ביצירה שעשינו למשהו שכולם רואים.
- היתה שנה שבמהלך החופש צבענו הרבה מנדלות שהדפסתי, ואז לקראת סוכות עשינו כמו קולאז' מכל המנדלות (על קרטון גדול) והוספנו אותיות גדולות של 'ושמחת בחגך', ויצא ממש יפה. (לצביעת מנדלות אני ממליצה צבעי עיפרון - תמיד זמין אצלנו לשימוש חופשי).
- היו שנים שהכנו הרבה כרטיסי ברכה של שנה טובה, להרבה בני משפחה, ואז שלחנו בדואר (אפשר גם להביא כשבאים, אבל זו היתה גם חוויה לילדים לשלוח בדואר).
זו גם הזדמנות לתרגל כתיבה ('ל--, שנה טובה, מ--'). לקטנים ממש אני כותבת והם עוברים מעל איך שהם מצליחים, בגיל גדול יותר אני כותבת על דף נפרד והם מעתיקים (עד השלב שכבר לא צריך עזרה...).
- היתה שנה שהכנו הרבה פתקים קטנים וכל פעם קישטנו אותם, ואספנו בסלסלה. כל פעם כשהם עשו 'מעשה טוב', כתבנו על אחד הפתקים המקושטים, והדבקנו על הבלוק ציור הגדול שהיה תלוי על הדלת. קראנו לפתקים 'אבנים של בית המקדש' ובעצם עם המעשים הטובים בנינו קירות לבית המקדש. כל פעם כשסיימנו למלא את הדף, קישטנו מלמעלה עם כתר כזה כמו של בית המקדש, ובסוף תלינו הכל בסוכה.
- כל שנה בתשעה באב אנחנו עושים יצירה של בית המקדש, מכל החומרי יצירה המיוחדים והנוצצים, ושומרים לסוכה (יש לנו קיר בסוכה של 'בית המקדש' שכל שנה מוסיפים לו את הקישוט החדש).
- חוץ מקישוטים לסוכה אפשר כמובן גם לעשות שלט לדלת לכבוד אירועים מיוחדים (יום הולדת למישהו וכדו'), או דברים שקשורים לנושא הקייטנה.
חומרי יצירה שאני אוהבת להשתמש בהם:
- טושטושים - הרבה פחות מלכלך מגואש, אבל יותר מרגש ומיוחד מאשר סתם טושים וצבעים.
- דבק נצנצים - בתוך שפופרת, מוסיפים בסוף היצירה כדי שנוכל להניח בצד להתייבש.
- סלוטייפים מיוחדים זה ממש להיט אצלנו. יש גם במקסטוק וגם אפשר להזמין בעליאקספרס כל מיני סוגים. הילדים אוהבים לעשות עם זה מסגרת לכל היצירות, וממש נהנים מזה.
- מדבקות - פשוטות ומיוחדות. אני ממליצה להזמין מעליאקספרס - אפשר לקנות הרבה מדבקות מיוחדות יחסית בזול.
- דפים מיוחדים שאפשר לגזור מהם ולהדביק על היצירה - דפים זוהרים, דפי אוריגמי קטנים צבעוניים, ריבועי לבד בכל מיני צבעים (יש כאלו שהם כמו מדבקה, ויש כאלו שמדביקים עם דבק סטיק).
- צורות מוכנות שאפשר להדביק - של סמיילים, פרחים, פרפרים וכדו'.
- אפשר גם לקנות צבעי מים ומכחולים. הילדים שלי ממש אוהבים. אני לא נותנת להשתמש באופן חופשי, אבל מידי פעם מציירים ביחד בצבעי מים וזה ממש כיף.
- אצלנו ממש נהנו שקניתי בלוק ציור גדול (בחנות חומרי יצירה, זה לא יקר, כ-10 ש"ח ל-12 דפים גדולים). לא משתמשים בזה לכל יצירה. אבל לפעמים לכבוד החגים או חגיגות משפחתיות (יומולדת של מישהו וכדו') מכינים יצירה גדולה משותפת על דף של הבלוק ציור ותולים על הדלת, או שמכינים עליו קישוט גדול לסוכה.
לנו ממש נוח שיש לנו סלסלה גדולה של כל חומרי היצירה, ובתוכה עוד סלסלות קטנות לפי נושאים.
הסלסלה הגדולה נמצאת במדף גבוה בארון בחדר שלנו, וכשרוצים לעשות יצירה אני מוציאה את כל הסלסלה והכל נתון לשימוש חופשי. ובסוף מחזירים הכל למקום.
ובלי קשר יש תמיד דפים זמינים, צבעי עיפרון נגישים לכולם, וקלמר עם טושים לכל אחד, שהם יכולים להשתמש בהם חופשי בלי צורך בעזרה ממני.
סלוטייפ מיוחד:
https://a.aliexpress.com/_mt4LAIc
מדבקות מיוחדות:
https://a.aliexpress.com/_mr7Lbrs
https://a.aliexpress.com/_mqVxACm
וגם פשוטות יותר:
https://a.aliexpress.com/_mP84vcy
https://a.aliexpress.com/_mM6BhIm
צורות להדבקה:
https://a.aliexpress.com/_mKW5eh0
https://a.aliexpress.com/_mLvMobQ
דפים מיוחדים:
לבד -
דפי אוריגאמי (כמה גדלים לבחירה)-
דפים זוהרים -
https://a.aliexpress.com/_msUU8e6
ועם ציורים -
https://a.aliexpress.com/_mthakqE
מגוון חומרים (עיניים זזות, פונפונים וכדו') -
ויש גם ערכות יצירה מוכנות. אני לא קונה הרבה כי אני אוהבת לתת לילדים להמציא מהיצירתיות שלהם (ערכות מוכנות בדרך כלל גם יותר יקרות), אבל לפעמים זה גם נחמד.
אני אוהבת יצירות שאחרי כך גם משמשות למשחק, כמו הערכה הזו להכנת כתרים (שאחר כך אפשר לשחק בהם, עד שהם נהרסים…)
פה יש כמה ערכות שמדביקים ויוצרים ציור:
מדבקות להרכבת פנים של חיות -