הלב נשבר
פחד על הילדים והמשפחה
כל נסיעה בכבישים אני משקשקת
מה יהיה???
נראה שאין פתרון באופק
ושאלה חיינו- עד שהמשיח יבוא!
הרגשה שאין תקווה רק גאולה!
אמנם אני בכלל לא נוסעת באזורים האלו,
אבל כל פעם שזה עולה לי לראש- אני מתחילה לבכות...
ואז זה מתעצם כשאני מבינה שגם האמא לא איתם...
ומשפחת יניב
ומשפחת פלאי...
אמאל'ה!!
אני ממש בחרדות על המשפחה שלי, וזה כשאני בכלל לא מגיעה לאזורים "מסוכנים"
ה' שומר ישראל.
תבכי! תשתי כוס של מים קרים
ותכנסי שוב אבל עם חיוך.... כשאת תהיי רגועה אבל תעמדי על שלך הם ירדמו...
תלטפי את הגדולה, תגידי לה שתשכב בשקט ואולי גם עם ספר ואור קטן עד שתרגיעי את הקטן ואז תחזרי אליה
יש סיכוי שעד אז גם היא תרדם
חיבוק!! הלילות האלה קשים מאדדד
ולא יודעת אם מעודד אבל לי עזר להשלים עם זה......

עם הפרימולוטנור.
ואני לא חושבת שזה בגלל האיחור בנטילת הכדור.... פשוט הרירית רוצה כבר להתפרק....
כשלי התחילו כתמים זה אסר אז הפסקתי מיד והשטף התחיל ממש למחרת. בד"כ לוקח בערך יומיים מזמן שצמפסיקים עד שמקבלים.
יש כאלה שיאכלו קצת שוקולד חלבי ויגידו שהתינוק הרגיש בסדר
ויש כאלה שיאכלו נטול לקטוז ויהיה בסדר וכו'. ניסוי וטעיה..
)
את ההפלה הראשונה והשניה שלי עברתי הרבה לפני שהקורונה הגיעה לעולם
וכמעט כל מי ששמעה ממני על ההפלה - סיפרה לי על ההפלות שלה, של שכנה שלה, של דודה שלה...
הסטטיסטיקות הן ישנות, ולפיהן 1 מכל 4 הריונות נגמר בשליש ראשון
כנראה שאת יותר שמה לב לזה.
ומצטרפת למחשבה שאולי נשים יותר משתפות היום
עברה לפחות הפלה אחת.
כניראה את עכשיו יותר שומעת על זה, כי זה מעסיק אותך, וכי מטבע הדברים אם עברת הפלה, אז נשים אחרות שעברו ירגישו בנח יותר לשתף אותך.
אבל כמו שכתבתי, סטטיסטית, זה לגמרי נפוץ וחלק מהתנהלות הטבע.
מבאס אולי אבל נמאס לי ממשפחה.
אם רוצים כולם נצא לגינה או משהו.
ארוחות ענק אין לי כוח השנה.......
אני יודעת שגם לי אין כח למשפחה תמיד, אבל איכשהוא זה עדיף לי מאשר להיות לבד, רק המשפחה שלנו
אבל.... אולי אני טועה? משום מה להיות לבד נשמע לי יותר גרוע, אולי זה רק בגלל הסטיגמה שאומרים ,ולא באמת כך מרגיש בלב, אולי לפעמים כיף רק המשפחה המצומצמת? לא ברור..
שנמצאת אצל גיסתי.
אז לא בישלתי צהרים
אבל- הלחץ מאיך הילדים יראו
מההערות של חמותי ובאמת לא היה על מה הגשנו ילדים על מגש של כסף
כולם עם בגדים חדשים ויפהיפיים.
התנהגו למופת (האכלנו אותם לפני שנכנסנו בגינה הסמוכה למען יבואו רגועים חחח)
וגיסתי המתוקה שטרחה והכינה אוכל לכל המשפחה ומקללת מול כולם את כולם,
אז מחר אוכלים שם לארוחת צהרים אותנו...
אוהבת את המשפחה הקטנה שלי,
ואת הבית שלנו.
(אבל אחרי שלא נפגשים הרבה זמן כן כיף לחזור...)
חצילושמבינה אותך
אבל נשמע שהיא פשוט סתם עייפה ואין לה כח לזכור את המטלה שישתו ופשוט היא רוצה לקצר תהליכים שתגידי ישירות לאבא שלך, היא היתה לידו כאילו? לא היה מובן וברור אם אמא שלך גם יצאה עם הילדים..
כל הכבוד שאת עם אומץ לא להגיע להורים כשלא נעים לך, אני לא כזו - כשמזמינים אותי - כמעט תמיד מגיעה, לא ברור - אולי כי מעדיפה שלילדות תהיה חווית חגים בזכרונות הילדות לטובה? אולי כי משעמם לי לבד, אפילו במחיר חוסר נעימות עם אנשים מסוימים במשפחה? לא ברור..
אני צריכה גם לאמץ קצת בטחון כזה, לפעמים להגיד "לא" שלא יכולים/רוצים לבוא לחג/שבת..
זה מצוי, תרגישי בנוח, כולם עיפים מטיפול בילדים - גם האמהות , גם הסבתות, ומצד שני אוהבים אותם אהבת אמת
אני בטוחה שאמא שלך אוהבת אותך, פשוט מתעיפת מכל העסק, ויפה שהיא מנסה לתת תחושה טובה לגיסות, לא שמעתי על זה אף פעם לתת יחס מועדף לגיסות במקום לבנות, אולי גם אמא שלי ככה ולא שמתי לב? חחח מצחיק
השקט הזהאני רוצה לקחת פרימולוט נור לדחיית המחזור. איך זה עובד?
ממי לבקש מרשם?
מתי מתחילים לקחת?
איך לוקחים?
עד מתי?
תודה וחג שמח!!
קבוע.
אם אבדוק עכשיו עם בדיקות ביוץ זה לא יעזור, כי אנינ חושבת שכבר היה.
תזכירו לי איך בודקים עם בדיקות ביוץ... זה צריך להיות בשתן הראשון של הבוקר?
כלומר עצבים ועניינים כאלו?
פתאום אני שמה לב שכבר כמה ימים, אולי אפילו שבוע, אין לי בחילות ולא כאבי בטן תחתונה... וקצת נכנסתי ללחץ מזה, כי כך זה נגמר בפעם הקודמת...
וללכת לאולטראסאונד אני לא ממש יכולה, כי אני רוצה ללכת עם בעלי ואז אין מי שיהיה עם הילדים. ואני גם לא יודעת אם פתוח שם...
מה שכן- יש נדודי שיננה... אבל שיערתי שזה בגלל הדאגה.
אין לי עצבים לזה.
וגם אני חושבת לעצמי- אם משהו לא בסדר, אז גם ככה איען לי מה לעשות. אז למה להרוס את החג??
מצד שני החוסר ידיעההזה יכול להוציא מהדעת...
עד לפני שבועיים עוד היניקתי... אז לא ממש נראה ל שאאבחן את עצמי...
ותודה על הרגישות!!
נראה לי שאחכה לאחרי החג...
מקווה שלא יגיעו ימי הסיוט לעולם!
מספיק הסימפו'...
כמו זוג מאוהב
אין דבר יותר ממיס מזה
רק אומרת שכמה חודשים זה תקין לגמרי
מרוב שהערך היה גבוה וטוב
אמהלהיש לנו אפשרות כרגע לסוע לחופשה בחו"ל למס' ימים.
אבל-
כרגיל, אנחנו אסורים....
ככל הנראה בחצי שנה הקרובה לא תהיה לנו הזדמנות נוספת....
וגם אם תהיה כזו סיכוי גבוה שנהיה אסורים... כי אלו הם חיינו בזמן האחרון
ואני כ"כ מתלבטת
מאד מאד רוצה וצריכה ניתוק
מאד מאד זקוקים לזמן זוגי
עברנו הרבה בתקופה האחרונה וממש צריכים את זה....
בנוסף להתלבטות הזו, כרגע אין לי מי שישאר עם הילדים, התייעצנו עם הבכורה והיא מבחינתה אמרה שיכולה להסתדר לבד, בלילות תזמין חברות לישון אתה ובמהלך היום היא באמת יודעת לעשות הכל ומסתדרת עם הקטנות מצוין (יותר טוב ממני
)
אני כבר מבולבלת
לא יודעת מה להחליט..... מה דעתכן?
בחיים אל שמעתי על משחה.. גרבי לחץ יכולים לעזור מאוד..
תרגישי טוב!
בהצלחה!
הצלקת של התפרים משנה התנהגות במהלך הזמן, שווה לבדוק את זה.