שרשור חדש
החלטתי לאכול מצות בשביל לשבועהמקורית
לראשונה השנה
מפה לשם, אני כבר אחרי המצה השלישית עם השוקולד ולא, לא שבעתי חחח
שמתי לב שמצות משביעות אחרי כמה זמןפרח חדש
בזמן האכילה לא שבעים
חכי כמה דקות בלי לאכול ותרגישי את ההבדל

וזה מזכיר לי שילדתי פעם בפסח וחזרתי הביתה מהבית חולים מוצאי חג.
הכל היה פסחי, בעלי היה טרוד בשאר הילדים וההכנות לברית
אני המשכתי לאכול מצה עם שוקולד עד הברית 😅
לי יש בעיה באופן כללי עם פחמימותהמקורית
אני כמעט ולא אוכלת לחמים וכו', רק בשבת, כי כשאני מתחילה - הגוף לא שבע מכמות נורמלית כביכול
גם לחמניה - אחת לא תשביע אותי
ולא נדבר על התופעות של אחר-כך..
קיצר, נראה לי עשיתי טעות חחח🙊
חיכיתי, אני עדיין לא שבעה 🤣
אולי להכין מצה-בריי (מציה)באר מרים
אני מוצאת שזה הופך להיות הרבה יותר משביע...
פחות, כבר אכלתי עוד אחת חחחחהמקורית
לא שבעתי
אבל אני עוצרת פה
😂😂כי לעולם חסדואחרונה
מצותאחת פשוטה
זה דבר
לא
משביע
בעליל.


ומשמין.

כיף.
בדיוק. הצטערתי שאכלתיהמקורית
אבל לונורא . אכלתי בשביל כל השנה היום חחח
אז אני ממש ר-ע-ב-הבאר מרים
אבל מסיבה לגמרי אחרת..

הכנתי פשטידת מצו גבינות ובצל לבעלי ולי לסעודה רביעית,
אבל יש אצלנו קבוצת בנידודים שישנים כאן..
והילדים לא מפסיקים להשתולל..
בעלי משכיב את הקטנים שלנו ואני עסוקה בלהפריד בין חבורת הבנים לחבורת הבנות התוססים ולנסות לגרום להם להיכנס לאוירת שינה..
ובינתיים אני מריחה את הריח של הפשטידה אבל לא קרובה להגיע לאכול אותה כי ממש תוסס כאן..
תברחו עם הפשטידה המקורית
נשמע טעים אפשר מתכון? 😃מתחדשת11
ומקווה שהסתדרתם
המצה כן משביעה, השוקולד מרעיבoo
המצות של עבודת יד ממש משביעות!מאוהבת בילדי

יש לך?

תחממי כמה שניות על מחבת וזה ממש טעים ומשביע...

מדובר פה במקרה חריג יקירה 🤣המקורית
בפסח אכלתי 4 כזיתות מצות רכות עבודת יד
ועוד הייתי רעבה 🤦
הצילואמא לאוצר❤
ילדה קמה מהשנצ צורחת
ומאז לא נרגעה
ניסינו הכל...
חוץ מכמה דקות פה ושם שהצלחתי לגרום לה להפסיק לבכות במיני תחבולות...
🤦
מה עושים?
אולי חלום רע?מדברה כעדן.
חיבוקים ולתת לפרוק את הבכי
לא נראה לי הגיוני שיגרום לבכי כזה לככ הרבה זמןאמא לאוצר❤
חיבקתי מלא..
לא עוזר
כמה זמן כבר?בתי 123
אממ כמה שעותאמא לאוצר❤
מ17 נגיד?
לצאת החוצה קצתאוהבת את השבת
יצאנו מלא...אמא לאוצר❤
בעגלה, בתלת אופן, בידיים.....
אויש...בית חדש
אולי שברה משהו? אולי כואב לה?

אני הייתי נותנת אקמול בודקת אם היא נרגעת
שברה משו במיטה?🙄אמא לאוצר❤
היא התחילה לבכות במיטה בצהריים
זה הקטע המוזר
כן חושדת שכואב לה משו...

היא לא מוכנה את היחיד שכשר לפסח..😕 - הריון ולידה
לבת שלי יצא הכתף בלילה פעם אחתעטרת ראשי
קמה בבכיות מטורפות ולא הזיזה את ביד
וואי...😥אמא לאוצר❤אחרונה
מזיזה רגיל את הגפיים...
בדקתי..
אולי כואב לה משהו?אביול

ניסיתם אקמול?

היא לא מוכנה את היחיד שכשר לפסח..😕אמא לאוצר❤
אפשר גם נר.. אבל תבדקי שערה מלופפת לפניאוהבת את השבת
לשים מוזיקה שהיא אוהבת?
היא לא נותנת.. וגם אם אני מצליחה בכח, ישר עושה קקיאמא לאוצר❤
ניסינו מוזיקה..
אוי ואבוי! מסכנה ומסכנים, בת כמה היא?קופצת רגע
נשמע לי די חריג האמת.
בדקתם על הגוף שלה שלא עקץ אותה משהו?
כמעט שנתייםאמא לאוצר❤
כן....הפשטתי אותה ועברתי טוב טוב..
לא ראיתי שום דבר חריג
ניסיתם לתת לה משהו מתוק? שלוק או מיץ?קופצת רגע
לא נעים לומר אבל לפעמים סוכר מרגיע...
כן בטח🤦אמא לאוצר❤
אחותי פעם גם קמה בצרחהאור.י
ומצאו לה נמלה בתוך האוזן שכנראה עקצה אותה שם בפנים (הרופא מצא והוציא..)
וואי 😱קופצת רגע
הייתי נותנת אקמוללהשתמח
היא לא מוכנה את היחיד שכשר לפסח..😕אמא לאוצר❤
אולי דלקת אוזניים? אם היא כמה שעות כךמתואמת
כדאי ללכת לרופא...
תרגישו טוב!
מה שלומה ושלומכם?אחת כמוני
הצלחתי להרדים אותה בסוףאמא לאוצר❤
מקווה שלא תקום צורחת
וואי 💜אחת כמוני
עירוי ברזלאנונימית בהו"ל
אומנם זו לא פעם ראשונה שאני מקבלת עירוי, אבל הפעם ממש שרף לי בזמן שהברזל התחיל להגיע לוריד. זה נורמלי??
ונורמלי שקיבלתי כבר 6 מנות (3 פעמים) ואני עדיין סמרטוטית? 🥺
לגבי השאלה השנייה - לצערי כן מתואמת
באחד ההיריונות היה לי חוסר ברזל רציני, וגם אחרי שישה עירויים (מה שהספקתי לפני הלידה) ההמוגלובין עלה לי בקושי במספר אחד (מ-8.6 ל-9.2). וכמובן, התחושה הייתה בהתאם...
אני לא יודעת למה העירוי לא העלה לי כמעט (אף שכולן אומרות שהוא מציל, וגם לי זה כמראה עזר בהיריון אחר, שבו נזקקתי לעירוי אחד). אחרי הלידה ב"ה ההמוגלובין חזר לתקנו אחרי כחודש, אז לא ביררתי... (ומאז אני יודעת להתחיל לקחת ברזל ברגע שקצת מתחיל לרדת לי. ב"ה מצאתי ברזל שטוב לי, אחרי ניסיונות כושלים בהיריון ההוא...)
תרגישי טוב, יקרה!
תודה, אמן!אנונימית בהו"ל
תליתי בו הרבה תקוות והאחות אמרה שבדכ בשלב כזה כבר אמורים להרגיש שינוי לטובה
כך זה אצל רוב ה(א)נשים כנראהמתואמת
אבל את ואני כנראה יחידות סגולה
הלוואי שתצליחי למצוא איך להרגיש טוב בכל זאת...
כן וכן😕😬אמא לאוצר❤
יוו קיבלתי כבר 3 פעמים מעניין שהפעם הגוף מגיב אחרתאנונימית בהו"ל
גם זה קורה..אמא לאוצר❤
כן לוקח זמן להשפיעאמאשוני
אבל אל תתייאשי, תמשיכי לקחת זה ממש שווה את זה!
תרגישי טוב
כן וכן...חיבוק💜כי לעולם חסדו
תודה לכולכן 💙אנונימית בהו"לאחרונה
מישהי מצליחה להתמיד עם תפריט מדיאטנית??Lana423
לפני החג הלכתי לדיאטנית להתייעץ לגבי עליה במשקל בהריון. אני שבוע 22, שוקלת 70 קילו, 1.68 בגובה.
התחלתי את ההריון הזה 64 קילו בערך, שזה יותר מכמה שהייתי לפני ההריון הראשון, אבל נראיתי הרבההה יותר טוב מאשר פעם! וממש הייתי מידה קטנה יותר בבגדים.. אז לא יודעת למה המשקל היה גבוה יותר, בבערך 3-4 קילו.

פעם שניה בחיים שאני אצל דיאטנית (אחרת) ואני פשוט לא מצליחה להבין את זה.. היא אמרה לי שבגדול העליה במשקל סבירה.. שיש נשים שעולות 6 קילו בחצי הראשון ו6 קילו בחצי השני של ההריון ואז זה תקין.. אבל לפי ההריון הקודם - בחצי השני אני עולה יותר...
והיא נתנה לי תפריט רעב!!! ניסיתי כמה ימים לאכול לפי התפריט (פחות או יותר.. בגלל החג והשבת לא עשיתי בול מה שאמרה) ובכל זאת אני לא מבינה איך אפשר לחיות על ירקות ועדשים?? והכמויות של הפחמימה נגיד.. אני ארעב!
בגדול התפריט זה ארוחה עיקרית של סלט 3 פעמים ביום + תוספת פיצית של פחמימה פעם אחת ביום בערך, וכמובן חלבון - ביצה בבוקר, עוף בצהריים וכו.. אבל הכל בכמויות כל כך קטנות.. איך שובעים??
בהריון לא עושים דיאטה עם הפחתת קלוריות ולא של רעב!בתי 123
נשמעת מאוד לא מקצועית אם זה מה שאת אוכלת.
א. העליה שלך בהחלט נורמלית אי אפשר להשוות בין הריונות וחוץ מזה בהריון מאוד קשה לדעת מה וכמה מהמשקל הוא שומן ומה מנפח הדם ונוזלים אחרים .
אפשר לנסות לשמור על תזונה מאוזנת בלי ממתקים ונשנושים
זהו ששאלתי אותה על זהLana423
אמרתי לה שאני רגילה לאכול כמויות שהן פי 3 כנראה ממה שהיא מתארת גם בלי הריון, אז אם זה לא מסוכן שפתאום אחתוך ככה בקלוריות.. והיא עשתה פרצוף מוזר
היא דיאטנית שמבינה בהריון?ענבלית
בקופת חולים כללית כשהייתי צריכה דיאטנית בהריון (סכרת הריון) הפנו אותי למישהי מיוחדת לנשים בהריון, ואמרו לי בפירוש שזו לא אותה אחת של שאר האוכלוסיה.
כן! חיפשתי ספציפית מישהי שמבינה בהריוןLana423
ושהיא לא אותה אחת שהייתי אצלה בהריון הקודם (ההיא בכלל אמרה לי דברים מטורללים! הייתי שבוע 5 ואמרה לי שאני פוגעת בעובר שלי כי אני אוכלת ביסקוויטים בערב או משהו כזה)
🤦🏼‍♀️ענבלית
לא הבנתי למה את צריכה דיאטנית?ענבלית
הbmi שלך לפני ההריון היה בסדר, לא?
כןתקין לגמרי... סתם הרגשתי שאני צריכה ייעוץLana423
בהריון הקודם תקעתי פיתות עם נוטלה כל ההריון והפעם אני מרגישה שמבחינת חשקים ובחילות וכאלה - אני ממש סבבה ויכולה אולי קצת לשמור ולהגיע ללידה במשקל סביר, ומצד שני לא ממש יודעת איך לעשות את זה בצורה בריאה.
חשבתי שהיא תיתן לי טיפים נגיד לתוספות לסלט שהן סבבה מבחינת קלוריות ומוסיפות עוד ערך של חלבון או ויטמינים.. וכל מה שהיא אמרה זה שלא צריך תוספות לסלט חחח
אני אגיד לך משהו.ענבלית
יש דיאטניות שפשוט מוציאות קבוע לכולם אותו תפריט שכבר יש להם בלי להתחשב בנתונים.
יכול להיות שנפלת על אחת לא לענין.

אני חושבת שאת לא באמת צריכה דיאטנית, את צריכה לאכול טוב. את בהריון.
פשוט להפחית ג'אנק פוד, וללכת על דברים יותר בריאים.
אני לפעמים אומרת לעצמיLana423
- אני למדתי מקצוע כלשהו, ואני טובה בו. בדברים אחרים - יש אנשים שלמדו אותם ואולי כדאי שאתייעץ עם האנשים האלו.. ואז מגלה שלא 🤷‍♀️
וואי ממש חשוב לא להפחית ולא להיות בראש של להפחיתאוהבת את השבת
כי אז זה משפיע עלינו ואנחנו מנסות קמתלהרעיב את עצמנו פה ושם
וזה לא טוב בכלל, סתם מחליש לדעתי .
כן לאכול בריא ולא דברים לא בריאים,
ככה גם את מרוויחה וגם העובר!!

הרבה ירקות- נגיד בין 4 ל6 ביום,
3 פירות, בעיקר בבוקר

מספיק חלבון ליום- איכותי
2 פעמים בשבוע דג

ארוחות מסודרות

למשל ט. בוקר- סלט גדול, לחם ,ממרח, אפשר טחינה-, לא כל יום..

נשנוש באמצעי פירות או עוגיות קווקר מופחתות סוכר

ארוחת צהריים - דגן מלא עם קטניות (אורז מלא ועדשים, מרק שעועית וגרחסי פנינה, כוסמת ורוטוב עדשים אדומות)

נשנוש- כנל

ארוחת ערב- חביתה( אני אוכלת מ2 ביצים) סלט אחר מהבוקר- חסה, כרוב או משהו אחר, ולחן מלא.

ותקשיבי לגוף שחלק לפעמים עדיף 3 ארוחות ולאכול 2 או 3 צלחות אפילו כמה שצריך כדי לשבוע, ולפעמים בהריון אפשר כל פעם לאכול קצת אבל רעבים 5-6 פעמים ביום לאוכל משמעותי.

ומה שאת יכולה עדיף בהכנה ביתית ככה החומרים טבעיים ומאפשרים להקשיב לרכב יותר טוב

נגיד להכין חלות מקמח מלא ולהקפיא- יכול להספיק לשבוע- שבועיים

בהצלחה גדולה ❤️

תודה ❤️❤️Lana423
איזה מוזריעל מהדרום
לק"י

חשבתי שפחות עובדים עם תפריטים.
ממה ששמעתי לאחרונה מאנשים שהלכו לתזונאית, שהם קבלו יותר טיפים לאכילה נכונה ולא תפריט קבוע
זהו היא לא רצתה לתת תפריט, חשבתי שהיא סתם מעצבנתLana423
חח
ביקשתי דוגמא כדי שאבין בגדול איך אמור להראות אוכל ליום שלם
הבנתי...🤦‍♀️יעל מהדרום
כמו שאמרה לך העלייה די תקניתים...
תשמרי לא לאכול שטויות ואחרי הלידה תעשי דיאטה אם תצטרכי
מאחרי הלידה אני פחות מפחדתLana423
אני מפחדת מסוף ההריון יותר - בצקות, כבדות.. אמורה ללדת בשיא הקיץ אז זה גם לא לטובתי
ללידה הקודמת הגעתי ממש קלילה בהרגשה שלי
תשתדלי להיות בפעילותים...

הליכה זה מאוד טוב וגם יעזור בזרימת הדם ולמניעת בצקות ופשוט לשמור לאכול אוכל טוב ובריא ופחות שטויות.

אין פתרונות קסם, סוף ההריון כבד וקשה אבל צריך לספק לגוף את המזון שהוא צריך.

ילדתי במאי אז לא הגעתי לחודשים החמים, אבל הייתי ענקית. ורק בסוף ההריון כשהייתי בבית התחילו לי בצקות ברגלים. לפני זה כל הזמן הייתי בפעילות. עבדתי רגיל עד חודש שמיני אפילו שהייתי עם תאומים ונסעתי באוטובוסים....

וואווו עם תאומים ונסעת באוטובוסים!!!Lana423
וואו!
בינתיים אני מקפידה על 3 אימונים בחדר כושר בשבוע, כל פעם שעה - בדרך כלל באליפטיקל ולפעמים הליכות מהירות בהליכון
מקווה שאצליח להתמיד
את שמה לב שאת עושה רק מה שמותאם להריון?אביול


מכירה רק שאסור קפיצותLana423
ודופק עד 140
מכירה הנחיות נוספות?
אני לא מכירה אבל נשמע די אינטנסיבי..אוהבת את השבת
אולי מדי...
יש לך עם מי להתייעץ שבאמת מומחה בעניין?
אני עושה די בקטנה, זה כמו הליכהLana423אחרונה
בהריון הקודם גרתי בעיר אחרת והיה לי איפה לעשות הליכות. הייתי עושה כמעט כל בוקר הליכה של שעה - הליכה בקצב רגיל, לא הליכה מהירה מדי.
עכשיו אני גרה באמצע עיר ממש עמוסה ולא נעים ללכת בחוץ.. אז במקום זה עושה משהו דומה בחדר כושר.
האמת שאין לי עם מי להתייעץ
אני הלכתי פעמייםשריקה

האמת נשמע לי שהמשקל שלך מעולה,

לגמרי מבינה שגם עם משקל טוב רוצים אכילה מאוזנת יותר - וזה מצוין.

 

אני הלכתי לדיאטנית לפני בערך שנתיים, ועכשיו באמצע תהליך.

ממש לא קיבלתי תפריט.

בהתחלה את מספרת לדיאטנית על הרגלי האכילה וסדר יום שלך, ואז קובעים מטרות ויעדים.

לא קובעים בפעם הראשונה את כלללללללהמטרות, לוקחים 2-3 שאת חושבת שאת יכולה להתחיל לסגל לעצמך, ולאט לאט אחרי שהשגת - מוסיפים עוד שינויים.

אם היא לא רצתה לתת לך תפריט - תדעי שצורת עבודה בלי תפריט היא מצוינת!

 

מטרות לדוגמא שאני מכירה:

*אכילה של ארוחות מוגדרות בשעות מסודרות - מטרה חשובה מאד מאד שעוזרת פלאים

*שתיית כמות מספיקה של מים

*ירקות בכל ארוחה (אפשר להגדיר כמות)

*איזון בארוחה בין כמות פחמימה-חלבון-ירק (שליש מכל אחד)

*פעילות גופנית -כמה פעמים בשבוע, מה סוג הפעילות, כמה זמן

אלו לא מטרות שמשיגים בפעם אחת, אלא כמה פעמים.

 

היעד הראשי הוא לסגל אורח חיים יותר בריא ומאוזן תזונתית, ולרכוש הרגלים שתצליחי להתמיד בהם.

ואפשר לרדת ככה בצורה מתונה וטובה. (או בהריון - לעלות במשקל בצורה מאוזנת)

 

אחרי שרוכשים כאלה הרגלים - אפשר להעמיק יותר וגם לדבר על סוג פחמימה, סוג חלבון וכו'

תודה! זה ממש לא איך שהתנהלה השיחה 🤷‍♀️Lana423
היא כן ביקשה שאספר על האכילה שלי
ואז פשוט אמרה לי מה כן, שזה לא דומה בכלל לאיך שאני רגילה חח
נוסעים מחר ואני בלחץאני זה א
לפני כל נסיעה להורים אני בלחץ גרים ביוש דוקא לא באזור מאוד מלחיץ אבל בכללי יוש מלחיץ אותי..
לא רלוונטי לי לא לנסוע בכלל להורים אבל כן ממעטים וזה מבאס אותי נורא.
גם כי אני חושבת שברמה האידאולוגית כן הייתי רוצה להיות מסוגלת להתמודד עם הדבר הזה. וגם כי לא כייף שאי אפשר לנסוע להורים בחופשיות.
ואני בלחץ ואפילו התחלתי לחשוב מה קורה אם אני מתה.
ומי יטפל בילדים ובקטנה שיונקת.. ובא לי לבטל את הנסיעה אבל אין באמת מצב כזה. ובעלי לא יודע כמה אני בלחץ כי אם ידע הוא בכלל לא ירצה לנסוע והילדים כל כך מחכים לזה ומה אני יעשה שאני פחדנית כזו.
ובא לי כבר להיות אחרי הנסיעה הזו..
חיבוק גדולאישהואימא
ומזדהה..
תנסי אולי לחשוב על כל מיני דברים שיכולים להרגיע לך את הפחד... אולי שתסעו באוטובוס? אולי שעה מסויימת שיותר רגוע ושקט (נגיד יחסית מוקדם בבוקר) אולי שתתחייבי לשים איזה סוג כסף כשתחזרי הביתה חזרה?
אני זוכרת שפעם פחדתי לנסוע בגלל זמן מתוח מבחינה ביטחונית ודיברתי על זה עם הרב שמואל אליהו(במקרה הייתי בשיעור שלו באותה תקופה..) הוא אמר לי להגיד את הפסוק תיפול עליהם אימתה ופחד. שיננתי את זה בנסיעה וזה הרגיע אותי.
תודה. הנסיעה הלוךאני זה א
פחות מפחידה אותי באופן מפתיע אפילו שהיא כביכול בכביש יותר מסוכן כביכול.. והנסיעה חזור בכביש עם נוכחות
יהודית הרבה יותר גדולה אבל איכשהו שם יותר מלחיץ אותי כי יכול להיות פקק באזור מסויים ולהיות בפקק עם רכבעם ערבים רק מהמחשבה אני חוטפת התקף לב.
ובכלל כל היריות האחרונות מרכבים חולפים זה מלחיץ.
אני חושבת שאדבר עם בעלי ואשתף אותו בחשש שלי שקודם כל יהיה מודע למצב בכבישים ואז נחליט מה עושים
כותבת אותיסמיילי12
ההורים שלי לא גרים ביוש.
אבל עם התחממות הגזרה אני רוצה ליסוע אליהם.
אין לנו ממד בבית. להם יש.
והנסיעה מפחידה אותי ברמות.
חיבוק גם לךאני זה א
זהו הגענו אליהםסמיילי12
והתכוונתי כתבת אותי
לא כותבת אותי
בשורות טובות❤️
זריזים מקדימים למצוותאמאשוני
אני מבינה שההורים גרים באיזור שקט?
שתהיה שבת רגועה ושמחה.
צאו תטיילו, יש מזג אוויר נהדר ואחלה נופים בעונה הזאת
צריך את הכוחות להמשך 🤗
האמת שכשיש אזעקות יש אצלם יותר מאצלנוסמיילי12
פשוט יש להם ממד.
ולנו אין.
ולרוץ עם 3 ילדים באמצע הלילה לחדר מדרגות- לא רואה איך אני עושה את זה🤦‍♀️
מבינה אותך ממש ממשצועקת לך

ואין לי פתרון. רועדת מפחד כל הנסיעה וסיוטים בלילות שלפני.

חיבוק!!אמאשוני
חרדות של אמא לקטנטנים זה לא משהו שאפשר לפתור בהגיון,
אבל אולי יעזור לדעת שאתם נוסעים לשם מצוות כיבוד הורים ובזכות המצווה לא תינזקו.
ואם מעודד אז יש סגר על יהודה ושומרון, אז אמור להיות בטוח יותר.
בע"ה תעברו את החג בשלום ובשמחה.
ומחזקת לא לוותר על הנסיעה למרות הפחדים,
אסור לתת לפחדים לנהל אותנו, ממש חשוב לילדים להרגיש את החיבור לסבא וסבתא.
קשר בין דורי זה חלק ממהות ההמשכיות של האנושות בכלל ושל עם ישראל בפרט.

נסיעה טובה וחג שמח!
ממש מבינה אותך...אמא ל4 + פצפון
מזדהה עם הקטע שאת כבר מתחילה לדאוג מי יטפל בילדים אחרי שתמותי... זה משהו ממש לא חריג. פחדים כאלה צצים אחת לכמה זמן, לפעמים באותו נושא, לפעמים בנושאים אחרים....

פעם פסיכולוג אמר לי שכל המחשבות האלה זה מנגנון של המוח להשאר בשליטה על משהו שאין לנו בכלל כל שליטה עליו. להבין את זה קצת עזר לי בזמן אמת לדעת שאם אני פוחדת, זה לא סימן שמשהו רע כזה יקרה, אלא פשוט צורה של הפחד.

הרבנית ימימה כתבה פעם להגיד את הפסוק "אין עוד מלבדו", וגם את זה אני אומרת ברגעים כאלה. גם את מזמור צ"א, הייתה נסיעה אחת שכל הדרך מילמלתי אותו ללא הפסק.

בע"ה הנסיעה תעבור בשלום ובמהירות ותהיו אחרי, ותהנו ממש אצל ההורים! ❤️
חיבוק💜כי לעולם חסדו
השם איתכם
ואי אני מזה מזדההפרח לשימוח🌷
אנחנו גרים באזור מפחיד מפחיד שיש בו כל הזמן פיגועים והיו לאחרונה כמה רציניים ( הי לכל השכנות שלי)
חיבוק ענק ענק ענק❤️
לי עוזר קצת להתחזק באמונה שארץ ישראל שלנו וה' איתנו.
חג שמח יקרה
תודה לכולכן על התמיכה.. בנתייםאני זה א
קרתה לנו תקלה ברכב. חסדי ה שזה קרה פה קרוב לבית ולא בדרך לשם אז ניסע ברכב אחר שיש לנו.. בקיצור חסדי ה בעזרת ה אחזור שבוע הבא לספר שחזרנו בשלום
ברוך ה הנסיעהאני זה א
עברה בשלום. מחר בעזרת ה חוזרים.
מתפללת לעבור גם את זה בשלום...
בעז"ה, ה' אתכם 🙏מתחדשת11
תודה ל- אנחנו כבר בביתאני זה א
יופי ב"ה!אישהואימאאחרונה
קצת לא קשור אבל איפה אני יכולה למצוא חולצות בסיס לאמונה בה' יתברך
לשבת או לאירוע
אם אני זוכרת נכון יש במדרחוב בצפת חנות עם המון חולבאר מרים
יש בטבריה חנות קמיליוןאביולאחרונה

ליד הטיילת

אני קונה בביסיק יו. יש בהרבה מקומותפרח לשימוח🌷
יש בכל מיני פתחים. אני קונה סגור
לורד קיטשגוגי גוגי
מתנת אפיקומן לבן 1.9אחת כמוני
אז סבתא רוצה לקנות.
אשמח לרעיונות.
יש לנו:
מגנטים, לגו גדול, צינורות צבעוניים שמחברים, כלי עבודה, משאיות משחק, קצת פליימוביל של קטנטנים, מגדל כוסות
מלא ספרים

יש רעיונות למשהו מומלץ לגיל הזה??
מטבח, כלי מטבח- אוכלקטני ומתוק
בימבה, בימבה ג'וק, אופנוע, תלת אופן
מגניב. רעיונות טובים. תודהאחת כמוני
בימבה יש לנו..
פאזלענבלית
👍תודהאחת כמוני
אני קניתי לבנים שלי עגלה ובובה לפסחפה לקצת
הם עפים על זה
בן שנתיים וחצי
ובן שנה ו5
יש לו אחת כמוני
באמת ממש נהנה מזה
חחח מה אגיד, בן השנתיים שלי ביקשחצילוש
"מכשיר של סוכר כמו לאמא"🤦‍♀️
קורע 😂אחת כמוני
חחחח ממש.. ילד מסטולחצילוש
הוא נראה לי חושב שזה איזה ווקי טוקי לאנשים חשובים..
גדולללענבלית
משהו על גלגלים לבחוץאמאשוני
לצאת איתו לפארק, בסגנון של אופניים אבל מותאם גיל,
לפי מה שמתאים לכם. החל מבימבה ג'וק ועד ג'יפ ממונע לילדים..
בקיץ כיף לבלות בחוץ וכל הדברים שכתבת שיש מתאימים לפעילות בבית.
אגב הכי פשוט זה כדור, אבל לא גומי פשוט אלא כדורגל אמיתי. עולה 35-40 בחנויות משחקים.
דווקא בגלל שזה גדול הקטנטנים עפים על זה.
רעיוןאחת כמוני
באמת תמיד כשהוא רואה כדורגל אצל ילדים אחרים בחוץ, הוא ממש מתלהב ורוצה
לגבי בימבות למיניהןאחת כמוני
אולי יהיה נח יותר בימבה או אופניים עם מוט להורה?
אני תוהה איך יורדים מקומה 3 עם בימבה+עגלה+ילד.. להשאיר למטה לא ממש אפשרי.
האם בימבה / אופניים עם מוט חוסך יציאה עם עגלה בעצם?
כן בהחלטאמאשוני
ובכל מקרה כשהילד נוסע על משהו לא צריך עגלה.
הוא עוד שניה בן שנתיים זה לגמרי הגיל של לרוץ, להתבונן, לחקור את העולם.
עגלה זה נוח כשצריך לקחת למסגרות/ קניות/ סידורים שלא בא לך להתרוצץ איתו.
אבל בשביל יציאה בשבילו כבר לא כ"כ תצטרכי
תודה @אמאשוני על התגובותאחת כמוני
השאלה היא אם הוא על בימבה, איך אני מוודאת שהוא לא יורד לכבעש. זה נשמע לי מלחיץ שאין לי שליטה עליו בדרך ..
על אף שבבימבה גם עם מוט, לא בטוח שיש חגורה, אז הוא יכול לקום
הולכים קרוב אליואמאשוני
משחררים לנסיעה מהירה רק כשמגיעים למרחבים מרוחקים מהכביש. ילדים לומדים גבולות. אם יש עליות וירידות בדרך לפארק יותר בעיה.
בשבתות אם יש תנועה פחות ערה בכבישים אפשר לנסות לראות איך הוא מתנהג בלי להיות חגור.
שלי בן שנתיים עכשיו והמון זמן הולך ברגל/ בימבה ולא זכורה לי בעיה עם הכביש.
גם אל תשכחי שיש פערי גובה בין המדרכה לכביש אז גם אם רוצה לרדת, צריך לרדת קודם מהבימבה ואז לרדת לכביש ובזמן הזה את כבר איתו.
כלי תחבורהזברה ירוקה
אפשק מגלשה קטנה או נדנדה לחצר אם יש לכם
עוד מגנטיםמאוהבת בילדי


תודה על הרעיוןאחת כמוני
הוא עוד לא ממצה את הכמות שיש
המפתח להתפתחותאנונימית בהו"ל
או משהו בסגנון של השחלה והרכבה
מנצלשת- מחפשת משחק קופסההשם שלי
הבת שלי גם בגיל הזה.
מתעניינת במשחקי קופסה.
מחפשת מה יכול להתאים לגיל הזה.

יש לנו המפתח להתפתחות ומשחק של השחלת צורות על מוט לפי דגם (היא לא עושה לפי הדגם).

מה עוד יכול להתאים?
אולי פאזלים מעץ?אחת כמוני
יש לנוהשם שלי
זה לא משחק קופסה.
היא צריכה להרגיש שיש לה משחק של גדולים.
שלי אוהבאמאשוני
לוטו, משחק זיכרון- אני שמה לו כמה זוגות עם פנים גלויות וצריך למצוא זוגות.
התאמה של קלפים לפי כל מיני דברים- יש זוגות של הפכים, גדול-קטן, פרט- קבוצה, מספרים, אסוציאציות וכד'.
כרגע פרט- קבוצה הכי הולך. אני לא מנסה לתת לו להבין לבד את ההקשר אלא מביאה לו קלף של חולצה אומרת לו חולצה לובשים, ואז מביאה את הקלף עם שאר הבגדים אומרת לו גם שמלה לובשים, גם מכנסיים לובשים. חולצה זה בגד. גם שמלה היא בגד. ואז מביאה לו את שני הקלפים והוא מחבר.
ככה עוברים על ההתאמות. הוא מת על זה.

ארבע בשורה הוא מכור לזה, כמובן לא לפי הכללים אבל לומד להשחיל את המטבעות ללוח לפי תורות.
יש לנו גם משחק דגם מגנטים- כלומר צריך לסדר את המגנטיים על לוח לפי דגם, זה קופסה ששני הצדדים שלה הם מגנט אז הוא מת על להעביר את החלקים מצד אחד לצד שני ואם אין מקום אז להוציא ולסדר חזרה שוב ושוב.
יש גם משושים, פטריות, פאזל רצפה גדול לגילאי שנתיים.
משחק הקיר עם החתול (חומת לבנים שבראשה עומד חתול וצריך להוציא לבנה לבנה בלי שהחתול יפול)
יש גם משחק שנקרא מי זה מה זה? עם קלפים של ציורים שעושים פנטומימה לפי הציור. הקטן משתלב במשחק באופן מצחיק. אבל כמשחק רק בשבילו הוא לא יבין את הרעיון.

סתם מעניין אותי איך הגעת למסקנה שהוא צריך דווקא משחק קופסה..

אצלנו בן השנתיים פותח עיניים על המשחקים של גדולים כי הגדולים משחקים בהם.. אבל לא חושבת שהוא יצליח לעשות הקשר בין מה שהוא רואה אצלם למשחק שנקנה בשבילו שנראה כמו של הגדולים אם הוא לא זהה בדיוק
מה זה משחק דגם מגנטים?יעל מהדרום
תודה! נראה ממש נחמדיעל מהדרום
רעיונות מעוליםהשם שלי
משחקים של זוגות יש לנו וגם משחק זיכרון. לפעמים היא סתם משחקת בכרטיסים. אפשר לנסות לעבוד איתה על זה.
לוטו אין לנו. זה יכול להיות אופציה.
אולי גם משושים או פטריות גדולות.

אני מחפשת משחק קופסה כי זה מה שהיא מבקשת בזמן האחרון, אבל רוב הדברים שיש לנו בבית לא מתאימים לה.
כן לשבת איתה לשחק יחדאמאשוניאחרונה
זה ממש חשוב להתפתחות, זה גיל שהם סופגים הכל כמו ספוג.
מה שתכניסי ייכנס.
אני ממש בעד לשבת איתה על דברים וללמד בכיף.
גם ספרים עם איורים מאירי עיניים יכול להיות מתאים לה.
משחקי הרכבה ומשחקי דמיון אפשר להשאיר למשחק חופשי, אבל משחקי קופסה זאת ממש הזדמנות לפתח אותה.
אחרי לידה ראשונה.. ממליצות על כרית הנקה?גוגי גוגי
נראה לי אני אקנה.. אם כן, על איזו ממליצות?
ראיתי כרית הנקה 'ספר', שיש בכל צד 3 כריות ואפשר להעביר מצד לצד.. מישהי מכירה ויודעת להגיד איך זה?
כן ממליצה על כרית של מילגהבתי 123
גם ממליצה מאדאמא לאוצר❤
ממליצה מאוד!מדברה כעדן.
וגם בהריונות עזר לי מאוד....
אני הזמנתי מעלי אקספרס.. אבל פחות שורד להרבה זמן
ממליצה מאוד על כרית הנקה. יש לי של כריתיואילו פינו
עכשיו הילד השלישי מרגישה שצריך טיפה לחדש לו את המילוי. אבל משמש אותי המון. גם בהריון וגם אחרי.
וואלה..ממש לא הייתי מרוצה מכריתיאמא לאוצר❤
אחרי הנקה אחת איבד צורה לגמרי..
תודה לכולן!!!גוגי גוגי
לי יש כרית הנקה של בופימתואמת
כזו: כרית הנקה בופי ניידת עם קשירה - Anywhere Nursing Pillow, כריות הנקה | דוורון מוצרי תינוקות
קיבלתי אותה במתנה ללידה האחרונה (אחרי שעם הגדולים השתמשתי בכרית שהייתה של אמא שלי וכבר לא קיימת היום, ועם הבאים אלתרתי כל מיני דברים עם כריות רגילות), וזה היה ממש נוח! אפילו בשביל דברים נוספים מלבד הנקה.
היא קטנה וקומפקטית ולי זה היה עדיף על פני כרית גדולה ומסיבית (יכולתי לקחת אותה למקומות שונים וכו').

אבל למעשה עליי לומר ש*הייתה* לי את הכרית הזו - כי כרגע הקטנה (שכבר לא יונקת כמה חודשים) ניכסה אותה לעצמה... אוהבת לחבק אותה ולישון עליה... (כנראה זה מזכיר לי את ההנקה...)
אז בילד הבא לכשיהיה בע"ה אצטרך לקנות לעצמי כרית חדשה... או שוב לאלתר...
אני לא התחברתי לעניין בכלל. אבל אולי כי יש לילא מחוברת
כורסאות הנקה
את מניקה בשכיבה?אוהבת את השבת
בחודש בחודשיים הראשונים לפני שהן מצליח לינוק בשכיבה מאוד שימושי לי . אחרי זה מניקה רק בשכיבה..

ולי הייתה טובה של מאמא סיטה אבל היא גדולה יחסית..
עוד לא..גוגי גוגי
תודה לכולן!!גוגי גוגי
אני לא הסתדרתי עם זהאביולאחרונה

היה לי יותר נוח עם כרית רגילה, ואחרי כמה חודשים עברתי לתמיכה עם הרגל... עד היום זה הכי נוח לי...

קורס החייאת תינוקות - מישהי עשתה?Lana423
אני רוצה לעשות קורס כזה, אבל חשוב לי שכל מי שמטפל בילדה יהיה נוכח אז אולי עדיף שזה יהיה קורס בבית? מישהי עשתה משהו כזה? יודעות מה העלות ואם יש חברה מומלצת?
לא התנסתיnorya
אבל לדעתי אם יש מספיק אנשים אפשר לעשות דרך מד"א או איחוד הצלה במחיר ממש סמלי.
בבית?Lana423
לדעתי כן אבל לא בטוחהnorya
כשהייתי סטודנטיתעוד מעט פסח
הייתי עושה בייביסיטר קבוע אצל משפחה, והאמא ביקשה ממני לבוא איתה לקורס החייאה שהתקיים בקופ''ח (ונראה לי שהיא שילמה לי גם על השעות האלו, לא בטוחה).
אולי זה פתרון שיהיה לך רלוונטי?
אם לא אמצא קורס בבית אז כנראה שזה מה שאעשהLana423
פשוט רוצה שכולנו נעשה את הקורס (אני, בעלי, ההורים שלי, ההורים שלו, המטפלת) ואז אין מי שישמור על הילדה בעצם
אז דווקא נשמע עדיף דרך הקופה בשנימצפה88
מועדים שונים, כי לא מתאים לעבור את הקורס בזמן ששומרים עליה
חשבתי בזמן שהיא ישנה, אבל אולי זה לא הגיוני באמתLana423
אומרת בזהירותמתואמת
נראה לי שאת לא יכולה לדרוש מהאחרים מלבד בעלך לעשות את הקורס הזה... לבקש בעדינות - כן, אבל לא להתפלא אם הם לא ירצו.
נכון שחשוב מאוד לדעת איך לנהוג במקרי חירום עם ילדים, אבל לא כולם ירוצו לעשות קורס עזרה ראשונה בשביל זה. (כולל אני. אני מרגישה שקורס עזרה ראשונה רק יכניס אותי לחרדות... כרגע מסתפקת בקורס העזרה הראשונה הקצר שהיה לנו אי אז בלימודי ההוראה, ובדברים ששמעתי במהלך החיים)
מה כן אפשר לעשות, לדעתי?
למצוא הוראות ברורות וקצרות של מד"א איך לנהוג במקרי חירום, ולתלות אותן במקומות בולטים בבית. כך המידע יהיה נגיש בזמן אמת, וגם יחלחל לראש במהלך הרפרוף על ההוראות כשחולפים על פניהן כשסתם מסתובבים בבית.
כך נראה לי...

מקווה שזה בסדר שכתבתי על משהו שלא ביקשת... ♥️
בטח שבסדר, תודה ❤️Lana423
ההורים משני הצדדים הציעו ללכת לקורס על חשבונם
המטפלת עשתה בעבר קורס אבל אמרה שתשמח לרענן
יופי, מצוין, אם ככה!מתואמת
אבל אתם יכולים ללכת לקורסים בנפרד, לא חובה שכולכם ביחד...
בהצלחה!!
חשבתי שזה יהיה פחות טרחה עבורםLana423
ובעיקר עבור המטפלת
הבנתי... טוב, מקווה שתמצאי!מתואמת
מניחה שיש הדרכות במדאבית חדש
אצלנו היה לא מזמן בקופ"חבארץ אהבתיאחרונה
הבנתי שמישהו בישוב יזם וביקש מהמזכירה בקופה לארגן, פרסמו וביקשו להירשם כדי לראות שיש מינימום משתתפים, ובאמת היה קורס בקופה, בהשתתפות תשלום די נמוכה (כ-20 למשתתף נראה לי). לא היו המון משתתפים, כ-10 בערך, לדעתי. את יכולה לבדוק אם רלוונטי אצלכם. (ואני הגעתי עם תינוקת, לא הפריע למי שהעביר, אבל היא היתה פיצית, בת חודש...).
זהו, נמאס לי!עוד מעט פסח
שבוע 39, ועד עכשיו לא באמת רציתי ללדת (כי לא רציתי ברית בפסח, ולא אשפוז בחג, ואז שוב לא ברית בשבת...).
ממש רציתי ללדת היום. היה יכול להיות קלאסי. אבל מסתבר שהקב''ה רוצה אחרת.

כבד לי. מגרד לי. אני לא ישנה נורמלי. יש לי מליון צירים מדומים כואבים ומלחיצים. אמאל'ה כמה אני עייפה!!! וכל הזמן בכוננות לידה, כי כבר קרה לי בלידה קודמת שלא הספקתי להגיע לבי''ח. אז המוח כל היום במחשבות אם זה אמיתי הפעם, או שוב מדומה.

ובמצב הזה אני לא יכולה לצאת עם הילדים לשום מקום, אז תקועים בבית כל חול המועד (בעלי עובד במשרה חלקית), ועכשיו כל החברים שלהם נוסעים ומטיילים ורק הם תקועים בבית.

רוצה כבר ללדת!!!
אוף, זה שלב ממש קשהלאחדשה

אין אפשרות לעשות משהו כיפי עם הילדים קרוב לבית?

בע"ה שיהיה בקלות ובבריאות..

אויש זה באמת שלב מאתגר!! מבינה אותך ממש!!!אוהבת את השבת
אולי תפני אותםבמשו בבית?
משחקי מים בחצר?
להזמין משו?
סרט וציפס?

תורידי ציפיות מעצמך להעסיק אותם יותר מדי והם לא יזכרו את זה . חשוב שאת תגיעי ללידה מתוך מנוחה😘😘
ממש מזכירה לי אותי לפני שש שנים...מתואמת
הבן שלי יחגוג יום הולדת בעוד כשבוע וחצי (כן, עברתי אפילו את כל פסח ואת השבוע שאחריו בלי ללדת...)
זוכרת שהיה לילה אחד בחול המועד שפשוט לא הצלחתי להירדם (גם מקשיי ההיריון, גם מהלחץ וגם בגלל חמודה שהתנחלה לנו במיטה ), ואז בעלות השחר פשוט קמתי, התלבשתי, ונסעתי באוטובוס הראשון לכותל. (אנחנו ירושלמים) זה היה מיוחד... למרות הכבדות שהרגשתי, עדיין הייתה לי נסיעה מיוחדת ותפילה מיוחדת מאוד...

מאחלת לך ומתפללת איתך שתצליחי למצוא במה למלא את הימים האלה, ולהגיע לאיזושהי נחת למרות הכול... ♥️
מעולה. כתבת בפורום אז עכשיו תלדי ממש בקרובוהרי החדשהאחרונה
טוב אני מהבדיקות אתמול...אנונימית בהו"ל

עכשיו שטפתי, עוד מעט נבדוק.

ה’ יעזור לי שיצא טוב אני כבר קשה לי ממש😶‍🌫️

בהצלחה!!מתחדשת11
המלצה שלי לא לבצע יותר מפעמיים.
בעזרת ה'!!!לאחדשה
חסדי שמיים יצא טוב.אנונימית בהו"ל

בעז”ה שימשיך ככה...

🙏השקט הזהאחרונה
ואם לא, לא לזרוק את העד!! לשאול את הרב
אקמול 21 קפליות משכך חום ומוריד כאביםאנונימית בהו"ל
כשר לפסח??
דחוףבבקשה..מישהי יודעת?אנונימית בהו"ל
איזה סוג אקמול?יעל מהדרום
לק"י

נראה לי שכן.
תחפשי פה:
תרופות כשרות לפסח 2023 | שירותי בריאות כללית

יש שם אפשרות לשלוח בווצאפ את שם התרופה ועונים לך מיד.
תודה!!אנונימית בהו"לאחרונה
סלקל מקסי קוזישאלותהריון
מישהי יודעת אם יש אפשרות לרכוש ציליה לסלקל מקסי קוזי (או לסלקל בכלל)?
אבדה לנו...
מכירות בי12 כשר לפסח? הפסקתי כי שלי חמץ ומתחילהאוהבת את השבת
להיות סמרטוט🥴
עוקבת גם אני חייבת ובקושי מתפקדתanonimit48
במיוחד סמזג אוויר כזה

חיבוק הזדהות
ראיתי שהרב זריצקי נתן כשרות לרוב מוצרי סופהרבמוריהאחרונה
הבת שלי רק בת 12 ובבת אחת נהיו לה סימני מתיחה בגללאנונימית בהו"ל
גדילת החזה מאוד מהר. סימני מתיחה אדומים כאלה, יש מה לעשות? זה תקין? לתת לזה פשוט לעבור לבד או צריך לטפל בזה?
תקין. אל תראי לה שזה מוזר בעינייך… כל גוף מגיבanonimit48
אחרת לשינויים.
וזה עובר לבד?אנונימית בהו"ל
או נשאר צלקות כאלה?
פשוט לעזוב ולא לעשות כלום?
נשאר בתור סימני מתיחהכבתחילה
לי יש עד היום סימנים אדומים באמצע ובצדדים.
ככה זה כשיש חזה גדול מידי...

בתור אמא תשימי לב שלא מתפתח לה פטריה מחיכוך של השדיים זה בזה.
התסמינים זה בדכ ריח מסריח ממש ואדמומיות בעור שם.
לא צלקות זה מתבהר עד שנהיה לבנבן שקוףanonimit48אחרונה
זה באמת לא נורא בכלל
יש לי כאלה בחזה מאז שאני זוכרת את עצמי.
גם לי היהים...
עדין יש
דווקא מההריון לא כל כך נהיה סימני מתיחה.
לא מפריע לי, מניחה שאפשר לשים את המשחות האלה להריון
גם לי היהממשיכה לחלום
באיזה שהוא שלב זה הופך לשקוף ובקושי ראו את זה
לא צריך להיבהל לדעתי
נורמלי לחלוטין. עם הזמן זה מתבהרבתי 123
פצעים בפניםרק שאלהה
היי,
לאחרונה התחילו לצאת לי פצעים בפנים כמו חררה מגרדת... זה הולך ומתפשט.
אף פעם לא היה לי כזה דבר...
מה אפשר לעשות? אפשר לטפל בכלל בהריון?
נשמע לי הורמונלי. תשטפי פנים בוקר ןערבanonimit48אחרונה
ותשימי קרם לחות לא שומני
ערכי בטא עזרה פליזכנרת כנרת
יום רביעי יצא לי 17
היום 48
נראה לי כמו עליה לא תקינה
מישהי התחילה הריון שהמשיך עם ערכים כאלה נמוכים?
התייעצות לגבי גיסהאנוונימית1
יש לי קשר טוב עם אחיות של בעלי ב"ה. אחת ממש האחות הגדולה שאף פעם לא הייתה לי ותמיד רציתי.. פשוט מהממת ברמות. היא אישיות מדהימה, מכילה, מפרגנת, מקבלת אותי מהמם.

את השניה אני גם ממש אוהבת. אבל שמתי לב שלאט לאט עם השנים יש לי רגשות מעורבים כלפיה.
מצד אחד אני אוהבת אותה ושמחה להיות איתה. ומצד שני יש לה מעין עליונות כזאת עליי... יאמר לזכותה שלדעתי היא ממש לא שמה לב שהיא עושה את זה. אבל היא די משדרת שהיא יודעת הכל, מבינה בהכל. היא חכמה מאוד ועם ידע רחב. אבל הבטחון שלה מופרז. אם אני משתפת ידע מסויים שיש לי לגבי נושא השיחה אז היא ישר מפקפקת ותוהה אם זה מדוייק מה שאני אומרת. ברמה שפעם אחת היא הביעה את דעתה לגבי תחום העיסוק *שלי* וחשבה שאני טועה. התחשק לי להגיד לה "אני אולי לא מבינה יותר מדי כמוך. אבל הצלחתי לרכוש ידע בסיסי בתואר הראשון והשני שלי בתחום". אבל כמובן שתקתי כהרגלי. בעלי אמר לי אחר כך שזה הצחיק אותו כמה שזה היה מגוחך אבל אמר לי שהוא לא מייחס חשיבות... הוא פשוט רגיל להחליק דברים שהיא אומרת. אבל מבחינתי זה לא מצחיק. זה להיות על הזמן בתחושה שאין לי מקום. לא לי ולא לדעה שלי.
בנוסף היא משדרת שהכל מושלם אצלה בעיקר בזוגיות. לא מפסיקה להתכרבל/ללטף ולהתמרח על בעלה כל השבת/חג. וזה מחרפן אותי מהסיבה הפשוטה שהרבה פעמים יוצא שאני אסורה וזה פשוט מנקר עיניים. עזבו את הבעיה ההלכתית בלהראות חיבה פומבית כי זה לא העניין שלי. אבל לפעמים מרגיש שהיא פשוט לא קולטת אחרים סביבה.
עברתי הפלה ולקח לי המון זמן להיקלט אחר כך. והיא עברה הפלה הרבה אחריי ונכנסה להריון שוב הרבה לפניי. וכל הזמן הזה שאני מצפה היא לא מפסיקה לשתף אותי באולטרסאונדים, למי התינוק דומה לפי התמונות. על כמה שהיא מקנאה במישהי שבהריון מתקדם יותר ממנה.

אני אדם שבאופן טבעי מדבר על דברים שמפריעים בקשר, כי לדבר על זה עוזר לי להמשיך הלאה בלב שלם. אני באמת מצליחה לשחרר ככה.
הבעיה היא שכאן זה משפחה וחשוב לי לשמור על קשר טוב. בעלי אומר שלדעתו זה לא יועיל ואולי דווקא יזיק... הדבר שאני הכי חוששת ממנו זה להזיק לקשר. וזו הסיבה היחידה למה אני שומרת בפנים ולא מדברת איתה. אבל המטענים האלה מצטברים בסוף. ואני קולטת שלאט לאט אני מוצאת את עצמי מגיבה בצורה לא פורפורציונאלית לדברים טפשיים למדי... למשל להיכנס לדיון סוער על עובדות דביליות. או שפשוט אני מרגישה טעונה כל השבת ופחות כייפית וזורמת. הרגשות שלי כלפיה יותר ויותר שליליים. וזה באסה כי אני יודעת שהיא לא מרגישה ככה כלפיי. ואז אני נכנסת למערבולת של אשמה גם...
אז אני כבר לא יודעת מה עדיף. לשמור בבטן "למען הקשר" למרות שכבר הרגשות מתחילים לצוף על פני השטח גם ככה.

בקיצור. הלפ מי.

בקשר לידע שלההמקורית
תפתחי בטחון עצמי. ותעני בהחלטיות בלי שתערער אותך.

לגבי השאר - לא יודעת אם יש למה לפתוח את זה. לדעתי לפחות.. תצאי מהתחרותיות איתה. כל אחת והחיים שלה. הכי הרבה תשתתפי פחות בשיחות אם זה לוקח אותך למקומות האלה..
אולי מולך היא מרגישה שהיא יכולה להיות יותר ו'רוכבת' על זה, גם אם לא בכוונה
הבעיהאנוונימית1
שזה לא כמו חברה שאת יכולה לבחור פשוט לא להיות חברה שלה. להתרחק וכו. שזה מה שהייתי עושה במצב כזה... יצא לי פעם אחת להיות באותו מעגל חברתי עם מישהי בעלת נוכחות מאיימת כזאת. ופשוט תפסתי מרחק ונמנעתי מהקשר איתה להשפיע עליי.
כאן זה לא מתאפשר באמת. איך אני אמנע משיחות איתה? שבת זה 3 ארוחות ששתינו נמצאות בהן. ובהכרח מתפתחות שיחות ודיונים. אפילו כשאני מנסה לשמור על פרופיל נמוך יש משפטים שכאילו מכריחים אותי להרגיש בתחרות "מה היא עדיין לא גמולה? אצלי לפני גיל שנתיים". שוב, זה שטויות בעיניי. לא מזיז לי בכלל שהבת שלי לא גמולה. אבל הדרך שהיא אומרת, הטון שלה והצורה... זה פשוט מתסיס אותי לפעמים.
דווקא בגלל זה. לא לא לענותהמקורית
אבל להרגיש שאת בסדר גמור ולא להכנס לוויכוח. כי מה אכפת לך מה היא חושבת?
במקומך, לא להיכנס לשיחות אישיות ושיתופים. ואם כבר - לא להרגיש לא בסדר. זה חלק מהעניין של בטחון עצמי לדעתי, לגמרי. ❤️
נשמעת מעצבנת האמת..
בטחון עצמיאנוונימית1
זה באמת משהו שאני רוצה מאוד לעבוד עליו.

כשעשיתי עם עצמי חושבים לפני החג על החמץ שבתוכי. הבנתי שהתפיסה שלי את עצמי בעייתית. שאני לא מספיק מכירה בכוחות שלי ובכלל בטוב שבי. הציפיות האלה שהיו לי לגבי איזו אישה אהיה, איזו אמא... שונות מאוד מהמציאות. ופתאום קלטתי בשנים האחרונות שהפער הזה מאוד מקשה על הערך העצמי שלי. שגיליתי צדדים שלא חשבתי שיש בי בעיקר למוטב. אז כנראה שהגיסה ממש נוגעת לי בנקודת תורפה הזאת... וזה קשה במיוחד דווקא אחרי החשבונפש שעשיתי לפני החג
חיבוק גדול גדול גדול ❤️❤️❤️לפניו ברננה!
את מתארת תחושות קשות, ואני ממש מבינה על מה את מדברת.
תדעי לך שחיזוק בטחון עצמי עוזר ממש בהתמודדות מהסוג הזה, מניסיון. יש דמות מסויימת שהיה לי נורא קשה להיות בחברתה ועכשיו אני בתהליך של התחברות איתה. לא יודעת אם נהיה חברות הכי טובות בעולם וגם לא מחפשת את זה כרגע, אבל כמו אצלך זה קשר שאי אפשר להתחמק ממנו, וההכרה של המקום הפנימי שלי בעולם, של העובדה שעצם העובדה שאני פה בעולם הזה כי ה' רצה שאהיה פה ולא צריך שום הצדקות לזה, בטח שלא בהשוואה לאחרים,אבל גם לא בהשוואה לציורים שבדמיון שלי, עזר לי ממש לשחרר את הקושי מול הדמות ההיא, ואת הנחיתות שהרגשתי לידה.
הקטע הזה שהיא תמיד צדקה ומוכרחת לצדוק היה גורם לי אנטי ברמה שהייתי מתנגדת בכוח לדברים שלה גם כשהייתה צודקת, רק כי היה קשה לי לומר נכון.. (לא בדברים מטופשים כמו שתיארת את גיסתך.. אבל אם נגיד ביום חם היתה אומרת לילדים שלי לשתות הייתי אומרת לה שהרגע הם שתו)
תודה על ההזדהותאנוונימית1
ממש מרגישה שאת מתארת במילים את מה שלא הצלחתי להבין בעצמי.. האנטי הלא מוסבר הזה. תודה
באמת נשמע שזה ה'טיפוס' שיודע תמיד הכל הכי טובכתבתנו
אל תתבלבלי מזה. תרצי- תעני לה בנחת "אני יודעת שכך וכך", "אני מעדיפה לחכות קצת עם הגמילה כדי שתתפוס את זה בגיל שבו היא מוכנה בלב שלם ולחסוך המון תקופות של פיספוסים" או סתם "מעדיפה לחכות זה יותר מתאים לי כרגע", תשובות סתמיות שמקבלות בנחת דעות אחרות אבל בלי שמערערות אותך. זה הכי חשוב, שאת מבפנים יודעת שההחצנה שלה לאו דוקא מעידה על חוכמה או עליונות (אולי ההיפך לפעמים) ושאת פועלת נכון בשביל מה שמתאים למשפחה שלך ברגישות ונועם. גם היא מהסוג שכשאת תעני ממקום שלם מבפנים- היא תמשיך, זה לא יפריע לך אם את מבינה שהיא קצת אטומה למה שקורה סביבה ואת ב"ה זכית להיות רגישה ומתחשבת.
מאוד מסכימה. ..באר מרים
אל תיכנסי איתה לתחרות..

תשאירי כל דבר ברמה של "זאת הדעה שלך, זה מה שנכון לך" ואם תרצי תוכלי לשתף בדעה השונה שלך, ואם תרצי לא...
אם היא גומלת מתחת לגיל שנתיים אין לזה קשר לכך ששלך לא נגמל בגיל הזה..
אם יש לה ידעץיעות וחכמות לגבי התחום שלך בעבודה זה לא קשור למה שאת באמת יודעת מהתחום הזה..
אל תתני לה להציג דברים כהשוואות או כתחרות...

כשאת בנחת מסביב לזה גם היא תירגע...

אתן לך דוגמא מתחום אחר:
יש לי אחות הייטקיסטים עם 3 ילדים שחיה ברמת חיים הרבה מעל הממוצע במרכז הארץ
הם טסים לחול כמה וכמה פעמים בשנה, יוצאים לנופשים בבתי מלון, יש לה עוזרת בית צמודה, הילדים שלה (בגילאי גן) הולכים לכמה וכמה חוגים וכן הלאה..
ואנחנו לא.
לא חושבים אפילו עם נופש בחול, יוצאים פעם בשנה לנופש משפחתי בדרך כלל בתנאי שטח ופעם בשנה לנופש זוגי צנוע, הילדים שלי הולכים לחוג אחד בלבד דרך ביה"ס בהנחה וכן הלאה...
אבל..
זה בכלל לא מפריע לי. זאת הבחירה שלי בדרך החיים שנכונה לי וזאת הבחירה שלה..
ולכן אין ליהנות בעיה לשתף אחת את השניה בחיים שלו - כי זה לא מגיע ממקום של השוואה ואין לי צורך להקאות לה את המקום שלי...
היא יכולה לתאר לי חוויות מנופש בחול עם הילדים שלה או מקניות שהיא קונה של דברים שבחיים לא יכנסו אלי הביתה ואני יכולה להשתתף איתה ולא מרגישה צורך "להראות" לה שגם לנו כיף כי זה בכלל לא בתחרות..

אם תצליחי לשנות את העמדה הנפשית שלך למקום כזה זה ממש יקל עליך..
הילדים של נגמלים בגיל חצי שנה ושלך בגיל שלוש..
היא עושה אפצי ונקלטת ולך זה לוקח זמן..
היא יודעת ומגינה ידע בתחום המקצועי שלך ואת מבינה את הדברים בצורה אחרת..

אל תיכנסי איתה בכלל להשוואות...

יש משפט כזה:אם_שמחה_הללויה
מטבע אחת בתוך כד ריק משמיעה רעש רב (ולעומת זאת, כשהכד מלא ומנערים אותו לא נשמע קול).
הכי טוב להזכיר לעצמך את זה עם אנשים כאלה.
זה שבן אדם מתפאר בידע שלו לאו דווקא אומר שיש לו בטחון עצמי או שהוא חכם גדול. ה"שויץ" הרבה פעמים נובע מחוסר בטחון עצמי.
היא נשמעת לי פשוט קצת חסרת טקטלהשתמח
זה לא נעים ההתנשאות שלה כלפייךפרצוף כרית
אבל העובדה שבעלך צוחק על זה- אומר שאין להתיחס אליה באמת
ודבר שני, גיסות לדעתי זה תמיד מורכב, זו סוג של תחרות מאוד חזקה, בין הבעלים, היופי, ההריונות, הלידות, חינוך הילדים, הבית, המצב הכלכלי, הקשר עם ההורים ....
לדעתי לשמור על שלום ברמה הבסיסית ביותר
אבל לחפש חברות טובות- במקומות אחרים,חברות ולא משפחה
חברות זה פחות תחרותי ויותר קליל, לדעתי כך ..
תודה לך ומוסיפהפרצוף כרית

ברור שאם קשר בין גיסות או אחיות זורם ונחמד - מה טוב ומה נעים, ואשריכן, ברור שאני לא נגד

פשוט,  אם לא הכי זורם - לקבל את זה, כי אך טבעי ונורמלי שזה לפעמים מביך החדירה לפרטיות שיותר מדי מכירים את כל התמונה וזה קצת עלול להעיב על החברות,

ובנוסף - בעל בוחרים ולא בוחרים גיסות... ולכן חברות יותר קל לבחור מישהי שבטבע שלך ובנושאי שיחה שאת אוהבת וכו' 

לדעתי, תנסי להתיחס בהומור ולצחוק על זהצהוב

כי זה בעיקר משעשע כשיש למישהו ביטחון עצמי מופרז גם כשהוא לא יודע(תחום הידע שלך) וגם כשאין יתרון בדבר שהוא כל כך בטוח שנכון ומושלם. (כמו לגמול בגיל צעיר מידי)

 

 

תסתכלי עליה במבט משועשעצהוב

ולא ממקום שאת צריכה להגן על דעתך ועמדתך.

אהבתי לעצמי, בכללי , גישת חיים, מנצלשת לשאלהפרצוף כרית

 יש לך טיפים איך באמת להסתכל על זה כמשעשע במצבים כגון אלו שהפותחת תיארה?

לפעמים יוצא לי שאני מתבלבלת לגבי דעות של אנשים - אם נכון במציאות או סתם בטחון עצמי מופרז וקצת גאווה של האישה מולי, כדברייך

איך מבחינים בין השניים?  

מכירה קצתבית חדשאחרונה
יש אנשים כאלו שתמיד יודעים הכל...

לדעתם רק הם צודקים...

אני למדתי לשתוק ליד אנשים כאלו, כי לא משנה מה אני אומר ואם זה תחום שאני יודעת , היא תגיד הפוך..

בעיה שלה. למדתי לא להכנס לוויכוח , ולשתוק. לפעמים אני מבקשת חיזוק אחר כך מבעלי , והוא תמיד מכניס לפרופורציה שזו הדמות ולהחליק...

אז לא יודעת אם עזרתי.. אבל חיבוק על הסיטואציה..

לגבי הקרבה ברבים, זה באמת קשה .. מתלבטת אם להגיש לך להסתובב כשזה קורה , שהיא תבין שזה לא נעים לך
נמאס לי מהטהרה הזאת!!!!!!הריון ולידה

בחיים לא עלה לי ככה, בחיים!!!!

מאוד קשה לי לחשוף את עצמי ואת הגוף שלי, אני מאוד קנאית לפרטיות שלי.

אפילו כשעשיתי טיפולי לייזר להסרת שיער בתור בחורה לקח לי הרבה זמן להתכונן לזה נפשי ובסופו של דבר גם עצרתי באמצע, לא יכולתי להכיל את החושפנות הזאת.

ולא מרגיע אותי "היא רואה עשרות כמוך ביום..."

אני שונאת את הבדיקות אצל הרופאים ומרגישה שקשה לי להכיל נפשית את כל הפתיחות רגליים האלה. זה לא מתיישב לי בכלל.

אפילו אחרי הלידה לא הייתי מוכנה ללכת לרופאה שתבדוק לי את התפרים, לקח לי זמן להשלים עם זה.

עשיתי הפסק, יצא שנוי במחלוקת, שלחנו לרב והרב התיר, בהמשך על לי עוד כמה שאלות. אמרתי לבעלי שאני לא מסוגלת להתקשר לרב, מצידי לא לטבול, יש גבול למה שאני יכולה לשאת, למה כי אני אישה אני אמורה למכור את הפרטיות שלי????

למה זה נורמלי שאני צריכה לשלוח עדים שלי ותחתונים שלי למישו שיסתכל עליהם ויחליט איך נראה לו הדם שלי???

למה זה בסדר שאני צריכה לדבר עם גבר ולהגיד לו מה ראיתי כשהתפניתי ואיך נראה הטישו שניגבתי איתו???

ולא, לא עוזר לי אם בעלי אומר לו את זה זה אותו הדבר מבחינתי????

למה אני כאישה צריכה לפתוח רגליים כמעט בכל בדיקה??? למה לקחו לי את הפרטיות לגמרי?  למה מרגישה לי כזאת.. כזאת לא מתחשבת???

אמרתי לבעלי, תאר ללך שפעם בחודש אתה צריך להרים טלפון לדמות מסוימת ולהתחיל לתאר לו מה מצב היציאות שלך בשירותים, הוא יבקש מימך דיגמית להסתכל,

ואם כל זה לא מספיק לך, אז גם תלך לרופא שיבקש מימך להתפשט ולבדוק מה קורה עמוק בפנים בתוך החור, 

נכון שעכשיו זה נשמע ממש גרוע?!

 

והדובדבן שבקצפת זה שרציתי שבעלי יייראה את הכתם על התחתון כי לא הצלחתי להחליט מהה הצבע, הוא ממש התעקש לא להסתכל לפי שהוא מדבר עם הרה כמה שביקשתי ונפגעתי נוראאאא הרגשתי שהוא נגעל ממני, גם ככה אני מרגישה מושפלת ובזויה עם כל תהליכי הטהרה האלה, אז זה ההרגשה שאני צריכה להרגיש?

מבטיחה אין לי חשק לטבול, וק"ו לא לעמוד ערומה מול בלנית חמודה שצריכה להסתכל עליי במצב הכי אישי שלי.

מחילה 

אבל ממש לא מרגיש לי "כבוד האישה"

נמאסה עליי ההתעסקות הזאת, איך בורחים ממנה??????????

חיבוק ענק ❤️❤️המקורית
האמת שהתסכול שלך מובן ממש
אני גם עם תחושות דומות, שלפעמים זה ממש נראה לי כמו חדירה לפרטיות בהגזמה.. אפילו שזו מצווה..
לייזר אמנם עושה, אבל בכל הקשור לטהרה - פעם אחת הייתה לי התעסקות יתרה כשעוד הייתי עם התקן, והתרגשתי שהמירוץ לטהרה ושיתוף מיליון גורמים לא טוב לי . אז עצרתי
והחלטתי לחכות להיטהר בלי התערבות
תחתונים מעולם לא שלחתי האמת
וגם לבעלי אני לא מראה ולא מערבת אותו
זה שלי ואני קובעת את הטון והקצב..

חיבוק ❤️
רציתי שיעזור לי עם כל הספקותהריון ולידה

בזמן הזה 

וכמובן שהלכו התחתונים כי גזרתי את החלק המוכתם.

אז מ עושים עם זה מקורית???

למה ההלכה נותנת יד לכל הזוועה הזאת

זה לא זוועה בכלל בעינייהמקורית
אני חושבת שאת חווה קושי אישי מול החשיפה, דבר ראשון
אבל אפשר למזער אותו, למשל
שימי תחתוניות כדי שלא תצטרכי לשלוח תחתון
ובכנות, יש בעלים שעלולים להיגעל מלראות תחתונים עם הפרשות גוף. גם אני כאישה נגעלת..
ודבר שני, גברים לא מחליטים לך. את בוחרת לשאול. ואם מעיק לך - תדחי בכמה ימים את הבדיקות
סופו של דבר, הבדיקות האלה הן למטרה טובה. אם את מרגישה שהתהליך מקשה עלייך, אל תדחקי בעצמך. עוד יום יומיים שווים בריאות נפשית בעיניי וכך אני נוהגת למעשה
קשההריון ולידה

רשמת שזה נראלך חדירה לפרטיות אז חשבתי...

והוא לא נגעל מלראות, בגלל זה היה לי מוזר ופוגע,

זה היה כתם כמט בלתי רנאה אם זה היה מגעיל מעצמי לא הייתי מראה 

ומעיק לי גם לדחות את הטבילה ככה שאין לי כל כך מה לעשות

המקורית
וכן, זה קצת חודרני *בעיניי ולתחושתי** בדברים מסוימים, אבל אני גם יודעת שיש נשים שכל השאלות והתחתונים שהן שולחות וכל הבדיקות וכו' זה הצלה בשבילו, אז זה לא זוועה, זה פשוט קשה לי
יעזור לפנות לנשים לשאלות?ים...
יש נשים שלמדו ויכולות לענות על שאלות הלכתיות. לפני כמה זמן התקשרתי לנשמת, שבד"כ מעדיפה להתייעץ איתם, ושאלתי על אישה שאפשר לפנות אליה. נתנו לי מישהי שבמרחק הליכה ממני ושמים בתיבת דואר.
וגם כשזה רב, הכל נעשה אנונימי

והאמת שהרבה םעמים מעדיםה לדחות ביום יומים ולא להצטרך לשאלות בכלל.

לגבי החשיפה, לי זה פחות מפריע, אני די מתעלמת. לא ממש הולכת לבדיקות ואם כן אז לרופאה. בלידה באמת היה מאוד חושפני אבל זה היה מעמד אחר. האזור האינטימי לא הרגיש לי כל כך אינטימי בלידה שאני צריכה להגן עליו....

חיבוק! מזדהה כ''כזוית חדשה
מזדהה עם הרוב באמת. אין לנו פרטיות,שגרה ברוכה
בדיקות וגינליות אני שונאת. מקווה כנל. וגם הטהרה.
הגברים כאילו לא עובדים בשביל כלום.
גופם ברשותם. מקבלים תינוקות מתנה ביום בהיר. ומחכים למקווה בכיף.
אין צדק בעולם ואנחנו יודעים את זה גם בנושאים אחרים .

לגבי טהרה, אני החלטתי שאני לא משתגעת עבור זה.. מחכה ימים כדי שלא יהיה ספקות. לא משתגעת עם שליחות תחתונים וכאלה(תחתונית לא עוזרת אצלנו) כל עבודת הטהרה היא עלי. ואני קובעת את הלוז ומתי הולכת למקווה.
תיארת יפההמקורית
תינוקות ביום בהיר
ממש מזדההנעמי28
זה מעצבן בטירוף.

מצאתי לי מקווה שהבלנית מסתובבת כשאני נכנסת
ויוצאת לפני שאני יוצאת מהמים.

הרב - רק בעלי מתעסק בזה ואם אני לא מעוניינת, מחכים.

ובודקת טהרה - בהרבה מקרים דחיתי מקווה כדי להימנע מזה.

וזהו
יום יומיים פחות טהרה והרבה יותר רוגע סביב הנושא.

את באמת מחפשת לברוח?אמאשוני
כי יש דרך לפחות לגבי חלק מהדברים שתיארת,
אני הולכת עם צבעוני כל החודש (בהוראת רב)
אין לי מושג מה זה להביא תחתונים לרב..
עדים לא מפריע לי האמת
תיאורים לרב.. אולי רק במקרים חריגים כמו אחרי לידה. ממש לא בשגרה.
במקווה הבלנית ממש לא מסתכלת מולי. היא עומדת בצד מעלי מסתכלת רק כשאני בתוך המים בזווית שהיא ממש לא רואה את כולי.
גם בבדיקות אצל רופא, בד'כ מעדיפה לנסוע רחוק לרופאה שאני אוהבת ונותנת לי תחושה טובה מאשר כל אחד, וגם אז היא מאוד מכבדת ומסתכלת רק כשממש חייבת ואז גם כשצריך זה לא מרגיש לי משפיל כי אני יודעת שהיא עושה הכל כדי לא להצטרך לזה.

אבל גם עם כל זה, יש תקופות יותר רגישות שבאמת מעלות את התחושה הזאת של עד פה.. בסה"כ מדובר בתחושה בריאה ואני בטוחה שעם התפתחות הטכנולוגיה ובהמשך התפתחות ההלכה לפחות הבנות שלנו לא יצטרכו לעבור את כל זה.
מבינה אותך לחלוטיןסמיילי12
אני שונאת את המקווה. שונאת ללכת לשם.
אם זו לא היתה עבירה ככ חמורה הייתי מוותרת על זה.
אני פשוט שונאת את הסיטואציה. שונאת את ההכנות. שונאת להכניס בדים.
בעיקר שונאת את ההכנות למקווה וההתעסקות.
היה לי ככ טוב לא לקבל 10.5 חודשים! נהניתי מכל רגע.
ושלא יספרו לי סיפורים על התחדשות.
היה לי כיף. בעלי מכבד את הצורך שלי בפרטיות גם בזמנים שמותרים אז התחדשות לא רלוונטית מבחינתי.

מה שכן, אני מזמן עושה מה שנוח לי, כמובן במסגרת ההלכה.
לא שולחת לרב שום כלום יותר.
הנחיות שקיבלתי מהרב מהעבר וממשיכה לישם:
בודקת הרבה פחות.
הולכת עם צבעוני ולא עם לבן.
עושה את המינימום הנדרש בהכנות למקווה.
ולא עושה מוך דחוק. עשיתי פעם אחת לדקה וחצי וסבלתי מכאבים דקות ארוכות אחכ.
ואם יוצא לי למשל על יום שישי בעלי מוחל לי ואני דוחה את הטבילה. לא מסתדרת עם זה פלוס הלחץ של שישי.
אגב, כמעט תמיד יוצא לי בשישי. מן נאחס שכזה.

קיצור אני גם באותו מקום כרגע. מבואסת מזה ממש.



קודם כל את נורמלית וממש לא חריגה!מקרמה
2. נקודות.

זוגית.
לדבר לשקף.
להגיע להבנה שמאחר ותהליך הטהרות הוא תהליך דל הגוף שלך אבל המשימה היא משימה זוגית
וכן. תפקידו לתמוך בך בתהליך.
קודם כל הוא צריך להיות מודע לאיך שאת מרגישה.
הוא צריך לדעת איך הוא יכול להקל עליך וזה תפקידך להבהיר לו איפה הוא נכנס לתהליך.
אתם צריכים לקבל החלטות לגבי הגישה שלכם והקווים האדומים הן הפיזים והן ההלכתיים שמוסכמים על שניכם.


הלכתית-
אפשר גם אחרת.
אפשר לא לשלוח כתמים לרב
אפשר לא ללכת לבודקת
אפשר למעט בבדיקות.

ממליצה ללמוד מחדש מה עיקר הדין ומה מנהגים
איפה ניתן להקל כדי שתגיעי לטהרה יותר שלמה ושמחה ולא מושפלת ובזויה.
לקבל כלים למצב שאת לא צריכה לשאול על כל דבר קטן אלא יכולה לקבל החלטות בעצמך


בגדול לקחת את השליטה על עצמך ועל כופך ועל התהליך
ואני מאמינה שבעצם זה שאת תהיי בשליטה זה גם יקל עליך בפן הנפשי
ממליצה לל כמה שיקפצו עלי פהמקקה
למצוא את הדרך להקל כמה שאפשר
גם אני הרגשתי שזה משתלט על החיים ואני לא מסוגלת יותר
ולכן ירדתי למינימום האפשרי
תחתוניות לבנות בשבעה נקיים ואז אין כתמים
ראשון ושביעי בלבד
אם ההפסק יוצרץא לא טוב אני לרוב לא אשאל אלא פשוט אחכה זה שווה לי יותר
ואם צריך לשאול שואלת רק נשים. בטלפון את נשמת או רבנית פוסקת מראות שגרה לידי
וכל מי שרוצה להגיב שבעייתי לתת המלצה כזו ושצריך להתיעץ עם רב, מוזמנת לדלג על הה6דעה שלי.
למה בעייתי?אוהבת את השבת
מעולה..
אני גם משתדלת ל-
תחתונית לבנות
אם ההפסק לא טוב בוודאות אז מחכה
אם חצי אז כן שולחת
והתייעצויות עושה עם אישה יראת שמיים שלמדה יעוץ הלכה בנשמתוזה באמת שינוי ענק,
מרגיע ככה לדבר ולספר
והיא גם מסבירה בנחת ונותנת לי כללי אצבע כדי שאדע עצמאית גם .
פשוט עושה לי כבר פריחהמקקה
לקרוא את המילים להתייעץ עם רב
חושבת שזה ממש מוגזם פה
גם אני כמוךים...
לא שמה תחתוניות בכלל ולא טורחת לשים תחתונים לבנים כל כך, וב"ה חוץ מסוף המחזור אין לי כתמים בכלל. כך שדחיה ביום יומים אצלי נותנת הרבה שקט.
מזדהה מאודרק לרגע9
כמו אלה שכתבו מעלי גם אני עושה את המינימום, בחיים לא שולחת לרב בדיקות/תחתונים, במקווה הבלנית נכנסת אחרי שאני במים יוצאת לפני שאני יוצאת ולבדיקה אצל רופא נשים הולכת רק לרופאה אפילו שהתורים רחוקים..
בסוף זו בחירה שלנו ומעדיפה עוד יום יומיים של אסורים מאשר להרגיש שהגוף שלי ככה חשוף לכולם
כתבת ככ כנהדבוריתאחרונה
הקושי שלך ממש מובן
קחי את כל הלגיטימציה להאט את הקצב כי נשמע שהגעת לגבול אדום שלך
אני פחות חווה את זה ככה כי בכללי פחות ביישנית
אבל היו שלבים שהלחץ להיטהר כולל כל פעם להרים טלפונים לגורמים שונים וללכת לבודקת היה מבחינתי ממש יותר מידי ולא ידעתי לומר עד כאן, בוא נאט את הקצב. לא חשבתי שיש לי לגיטימציה כזו
הלפ הלפ בבקשהסיפור_של_הלב
אתמול היה יום טבילה שלי,
היו לי כתמים אז רב אמר לי לעשות שטיפות פנימיות לחכות קצת ואז לעשות בדיקה.
כך עשיתי, לקחתי מזרק מים והכנסתי לנרתיק שוב ושוב הרבה פעמים, אחכ עשיתי בדיקה שבה יצאה נקיה.
וטבלתי.
מאז ועד עכשיו גירודים לא נורמאלים בפות לא מפסיק לגרד לי בחיים לא היה לי ככה. מנסה על מיני משחות להרגעה לא עוזר... מה זה יכול להיות? לא היה לי בחיים פטריה... מה יכול לעזור יש למישהי עצה? אני ממש מודה לכן בזמן כזה לחוץ לקרוא את זה....
וואי איזה באסה!רקלתשוהנ
אין לי מושג מה לעשות. רק משתתפת בצערך
נשמה שאתסיפור_של_הלב
אגיסטןתיתיק
בעלי עכשיו רץ לקנות לי אמן יעזורר אני מתחרפנתסיפור_של_הלב
מים עם חומץ ביחס של 50/50 ולשטוף את המקוםפרח חדש
בדיוק כמו שעשית עם המים והמזרק
ומבחוץ להרטיב צמר גפן במין עם החומץ ולנקות.. עוזר מאוד מאוד
ואו אני רק עכשיו רואה.. נשמע מבטיח, אנסה מחרסיפור_של_הלב
תודה
וואי מה זה אסור שם הרבה שטיפותEliana a
המקום מתנקה שם לבד
הכי הרבה זה לעשות שטיפה אחת קטנה
מקום רגיש

לא יודעת מה יכול לעזור
מנסה לא יודעת אם זה טוב
אבל אולי תנסי שמן שקדים ?
צודקת לגמרי פעם ראשונה שעושה את זה ולגמרי אחרונהסיפור_של_הלב
מרגישה שהכל שם יבש יבש....
באמת נשמע הגיוני שיובש..שולה1234
יש נשים שמגיבות לא טובדבורית
לשמן שקדים...
אישית זה גרם לי ליובש קיצוני בטירוף שרק לאחר 3 חודשים התאזן. משימוש של פעם אחת!! מיד לאחר שימוש ראשון נוצרו סדקים שדיממו ומאז סבלתי את חיי ברמות שאין לתאר.
כדאי לנסות רק טיפה ולראות מה התגובה...
הגיוני שיובשאחת פשוטה
וגם הגיוני מאוד פטרייה, לנרתיק של חיידקים טובים משלו ששומרים מפטריה, כשעושים הרבה שטיפות זה יכול להרוס את החידקים ולעודד צמיחה של פטריה.
סליחה לא יודעת איזה רב אמר לך את זהכנרת כנרת
אבל ממש לא עושים ככה שטיפות פנימיות זה מפר את הפלורה הטבעית של הנרתיק ומזמן גרד ופטרת

יום יבוא ורבנים גברים יבינו קצת יותר מה עובר על גוף האשה
עצוב לי מאד שזה מה שעברת מקווה שאת יותר בטוב
מסכימה. מוגזם קצת.. אבל לא שופטתהמקורית
יש נשים שמאוד קשה להן להיות אסורות
ממשהבוקר יעלה
עצבן אותי ממש לקרוא את מה שהרב אמר. כמה בורות. מקום כ"כ רגיש
יקרה. נשמע שיש לך פטרייה, אבל לא וודאי
במקומך הייתי קונה נרות אגיסטן ושמה
הרב ניסה לעזור לה להיטהר..פרח חדש
ואי אפשר לוותר על בדיקה של היום השביעי
וכנראה שללא שטיפה לא היה סיכוי
ואני לא חושבת שהרב פרט לה כמה פעמים עליה לשטוף
היא בטח החליטה לשטוף הרבה כדי שבוודאי יהיה נקי
נכון ברוך השם שהצלחתי לטבול, שמחה על כךסיפור_של_הלב
רק שעכשיו משלמת מחיר...
הוא אמר לעשות שטיפות ..סיפור_של_הלב
עשיתי את זה עם מזרק על דעת עצמי זה הוראה די מוכרת גם לגיסתי אמרו לעשות שטיפות לפני בדיקות..
הזוי הרעיון של המזרק,בחיים לא שמעתי על זה..פרצוף כרית
וכנראה שאכן יש לי פטריהסיפור_של_הלב
כי יש לי הפרשות כמו קוטג , כל הפות אדום ומחא הפרשות לבנות ומגרד וצורב ברמות...
מאמינה שאכן פגעתי במאזן הטבעי ובלפורה ואז כשהלכתי למקווה גדל לי שם פטריה..
מאוד מבואסת מזה, כל החג סבלתי מגרד מטורף..
בעלי הלך לקנות לי אגיסטן לפני החג והרוקחת אמרה שאם זה לא בטוח פטריה לא כדאי להשתמש, אז עכשיו אני אלך לקנות.
תודה למשיבות,מזה למדתי להכיר את הגוף שלי קצת יותר טוב
וואו איזה סיפור לא נעים בכללדבורית
תרגישי טוב!!!
ד.א. הסיכוי שזה בגללמקרמה
המקווה הוא די נמוך- בגלל הכלור.
ממש מבאסEliana a
תהיי בריאה
אולי הכתמים היו בגלל הפטריהתיתי2
ולא בהכרח הפטריה בגללה שטיפה...
שתיה מרובה עוזרת?פרצוף כרית
לא חושבת שלשטוף פעם בחודש זה כזה נוראתוהה לעצמי
זה לא שהוא אמר לה לשטוף כל יום.
וזה יכול להיות ממש משמעותי לטהרה. אצלי לדוגמא זה מקצר ביום
הבעיה היתה הרבה שטיפות..אוהבת את השבתאחרונה
ואם לא יוצר לך פטריה אז מעולה..
אצלי יש נטייה לפטריה אז מעדיפה שיהיה יום יותר ולא פטריה..
למרות שמשטיםה אחת תוך כדי מקלחת לא נראלי שיוצר פטריה (בלי סבון כמובן..)
עושה עכשיו רשימת קניות לפסח הבא לחג ראשוןאוהבת את השבת
שכחתי המוןןןן דברים הפעם

אז ממליצה גם לכן 🤷🏻‍♀️🤗

שבע"ה שנה הבאה נחגוג בבית המקדש כמובן!!
אצלנו שכחנו דבר חשוב מאוד..באר מרים
היו חסרים לנו גביעים ליין!!
היו לנו כ 25 איש בליל הסדר ובערך חצי מכמות הגביעים הנדרשים...
אני לא מבינה איך זה קרה כי זו לא השנה הראשונה שאנחנו מארחים כמות כזאת של אורחים...
אבל המסקנה היא לקנות לשנה הבאה עוד 12 גביעים של רביעית..
היה די פאדיחה...
אוי. איך הסתדרתם?המקורית
אילתרנו...באר מרים
אבל היה לא נעים..

בסוף מצאתי כוסות זכוכית של פסח שהרבה שנים לא השתמשנו בהם (כבר כמה שנים שלא הוצאתי כלי פסח כי אוכלים רק בחד פעמי) אז השתמשנו בהן אפילו שהן היו ממש גדולות...
גם אתלנ ככה.. מוסיפה גם לרשימה, תודה!אוהבת את השבת
למה לפסח הבא? כאילו זה מבורך אבל אפשר לקנותהמקורית
גם היום וגם בהמשך השבוע אם חסר לימים האלה..
עבר ליל הסדראחת פשוטה
אכן.. וגם שיהיה מסודר מרוכז לשנה הבאה בתקווהאוהבת את השבת
שיעזור, כי עכשיו צריך כל מיני השלמות קטנות..
מצטרפתבתי 123
ממש כדאיתהילה 3>
לעשות בסוף כל חג/חופשה הפקת לקחים מה היה טוב ומה פחות לטובת הפעם הבאה...
לשמור במייל או משהו
רעיון מקסים,תודה!אוהבת את השבתאחרונה