הבת שלי ילדה מדהימה ועצמאית בת כמעט 4, נמצאת בגן עירייה טט"ח.
מאוד חולמנית ובוהה באוויר בזמן המפגשים של כל ילדי הגן עם הגננת, לא משתתפת פעילה, לא עונה על שאלות כשיש הרבה ילדים לידה.
קל לה הרבה יותר אחד על אחד, אך גם שם עונה בעזרת שאלות מנחות בלבד.
מוצצת אצבע רוב היום, ביד השניה משחקת בשיער.
בבית מדברת ומביעה את עצמה הרבה יותר, אך בגן ממש לא.
ילדה שלוקח לה המון זמן "להתחמם". גם בשלב זה של השנה, מגיעים בבוקר לגן והיא עומד ומסתכלת על שאר הילדים שיושבים סביב שולחן ומציירים. לא תצטרף אליהם אלא אם כן הגננת/אחד הילדים יקרא לה להצטרף.
עונה תמיד בתשובות קצרות, לא משתפת מעצמה יותר מדי.
בגן משחקת עם חברה קבועה או לבד, מובלת ולא יוזמת. לא מביעה את עצמה, חוטפת לילדים משחקים במקום לדבר.
תמיד מרגישה שיש לה עולם עשיר שאף אחד לא יודע עליו.
צריכה המון המון חיזוקים כל הזמן.
משחקת במשחקים יחסית קבועים כמו מטבח, מאכילה את הבובות, ממלאת תיק בכל מיני דברים והולכת כאילו היא אמא, אוהבת משחקי תפקידים "אני אמא ואת התינוקת" וכו'.
היינו אצל רופאה התפתחותית שטענה שהילדה מאוד מבלבלת ולא ידעה לומר מה כדאי לעשות מבחינת מסגרת.
קלינאית תקשורת ומרפאה בעיסוק כנ"ל.
היינו בטיפול אצל קלינאית תקשורת וסיימנו אותו, הקלינאית אומרת שאין צורך בהמשך טיפול בנושא הזה.
אני מרגישה שהנושא אצלה הוא יותר רגשי. היא מאוד רוצה שיאהבו אותה ומאוד חשוב לה, הרבה פעמים היא מרגישה לא רצויה. למשל אם אנחנו רואים ברחוב ילדים מהגן שלה אז היא לא רוצה להגיד להם שלום כי היא חוששת שהם לא רוצים.
אני רוצה לעזור לה איך שהוא ולא יודעת איך.
אנחנו נמצאים בהדרכת הורים וטיפול אצל עו"ס קלינית ואושר לנו גן עיכוב התפתחותי.
לדעתי ולדעת בעלי וגם קלינאית תקשורת ועו"ס הסכימו איתנו- היא לא מתאימה לגן עיכוב התפתחותי ולכן בשנה הבאה תמשיך בעזרת השם בגן שלה, עם סל שילוב.
השאלה היא מה לבקש?
האם זה נכון שסייעת אישית רודה בילדים והופכת אותם לבובות שלה?
האם כדאי ללכת על טיפול רגשי באומנות דרך המתי"א ובכך לוותר על הטיפול של עו"ס קלינית שאנחנו נמצאים בו דרך קופ"ח?
אשמח ממש לכלללל עצה.
. עדיין מספיק קרוב בשביל תחומי עניין משותפים וחוויות מחברות