שרשור חדש
מזגן בשיא הקיץ-מי פה צודק?מחכה להריון

אני בהריון רביעי שבוע 25

שלושה מתוקים.אתמול בעלי אומר לי שהוא לא בעניין שאדליק מזגן כי הילדים מצטננים.הם כמה ימים עם שיעול וצינון.אני מאוד מתחשבת שמה על 25 מעלות עוצמה ממש בינונית רק שיהיה נעים בבית ומכבה כמובן אחרי מקלחות.מדליקה את המזגן בצהריי היום ובמשך הלילה.אמרתי לו שקשה לי נורא וחם לי הוא טוען שמחום לא קורה כלום והילדים מתקררים מה יותר חשוב לי?היה לנו ויכוח על זה הוא טוען שאני מתפנקת ופעם אנשים היו מסתדרים יופי בלי מזגן

נראלי לא שפוי למה אני צריכה לסבול ואני עוד בהריון מתקדם..הילד קם בבוקר לא מרגיש טוב והוא כמובן האשים אותי 

 

גם באירופה חם טירוף עכשיוהמקורית

ואנשים סובלים חבל על הזמן..

רק ש-30 אחוז ממשקי הבית מחזיקים במזגן. מסכנים

יש לי נונה טריב נקסט ואני מרוצה בסה"כאולי בקרובאחרונה
משהי יודעת לפי תוצאות ב. דם מתי יהיה לי בערך ביוץ?בית שלי

עשיתי זקיקים ודם

בזקיקים יצא זקיק מוביל 20 רירית 12

וזאת הבדיקת דם

נראה שהביוץ ממש קרובאני מאמין!אחרונה
ב24 שעות הקרובות
זהו ראינו אותו.. יש דופק אמיתי לגמרי!חנוקה

זהו הפשוש שלי אמיתי באמת

ראיתי היום דופק, יש תרוץ!

אני כבר שבועיים לא מצליחה להתאמן ההית ופשוט הכל מתישששששששששש אותי ברמות

וגם עצבנית מהרגיל.

ולמה הריון סה כ"כ ארוך? אין לי סבלנות.

לא רגילה לדעת כל כך מוקדם.. עכשיו מבינה שהבדיקה שעשיתי יצאה בהירה כי הייתה יומייים לפני איחור

אבל ב"ה ההריון אמיתי ממש.

 

והתיעצות עכשיו- התחילו לי לי בחילות וזה הולך ומחמיר.

לוקחת בונג'סטה.

יש למישהי נסיון עם שמירה על רקע של היפרמזיס?

פעם שעברה לא הצלחתי להבין אם זה אפשרי אבל עכשיו באמת לא רואה אותי עובדת מיובשת ורועדת מבחילה במזג האויר הזה...

אני בכל ההריונות יצאתי לשמירה בגלל היפראמזיסתהילה 4

אבל זה באמת היה סוג של רף. התייבשויות, אשפוזים וכאלה.

ועוד משהו חשוב- צריך להגיש רק אחרי חודש שלא מגיעים לעבודה  פחות מחודש לא נחשב שמירה אלא חופשת מחלה 

זה אני יודעתחנוקה

אבל יש לי בערך 3 חודשים של סוג של חוסר תפקוד

בהריון האחרון היו 3 חודשים שכל מה שעשיתי בהם היה לעבוד, ולא בתפוקה מוצלחת...

אפשר להגיש לפני 30 ימיםshiran30005

פשוט יבקשו ממך להצהיר בתום ה 30 הימים שאת עדיין בשמירה ולא קיבלת תשלום. נראלי יותר עדיף להגיש מוקדם כדי לדעת אם מאושר או לא

זה לא במקרה של היפראמזיסתהילה 4
אני לא הצלחתי..ויש לי היפראמזיס לא בקטנהאמא לאוצר❤
פשוט לא עבדתי כי לא הייתי מסוגלת אבל לא קיבלתי כסף מהביטוו לאומי
כאמור, הם בןדקים עוד מדדים.תהילה 4
אישפוזים, קבלת עירויים ירידת משקל וכו. 
אני יודעת..ועדיין..אמא לאוצר❤
באה להגיד שזה לא פשוט בכלל ולרוב לא מקבלים
תיראי. אני לא מכירה את המקרה שלך.תהילה 4
אבל אני קיבלתי ועוד נשים ששלחתי להגיש בקשה קיבלו. 
אז אני מכירה מלא שלא קיבלואמא לאוצר❤

בכל אופן לא כדאי לבנות על זה.

אבל ברור לנסות. מה יש להפסיד?

אפשר גם לערער על ה- לאהמקוריתאחרונה
איך קבלו את זה בעבודה?חנוקה

לא מבינה איך מודיעים דבר כזה

אין איך לקבל ..אמא לאוצר❤

זה תכלס להתפטר בלי פיצויים.

מבאס ממש

פשוט אמרתי לה, תקשיבי אני בהריון, מרגישה זוועה, לא מתפקדת (כמו שהיא הספיקה לראות בקצת שהגעתי לעבודה)

מנסה לקבל שמירה, כרגע ללא הצלחה

אבל בכל אופן אני פשוט לא מסוגלת להגיע לעבודה...

זהו

אין לי עצות טובותשוב חוזר הניגון

אבל יש לי שמחה גדולה איתך והזדהות עם ההתרגשות הטריה הזאת.

איזה מרגש לראות דופק!! פתאום זה נהיה מוחשי, את לא סתם מותשת..

וההריון באמת ארוך כשמגלים כ"כ מוקדם.

מתקדמים שלב-שלב. מתרכזים באתגרי ההווה ומתפללים על העתיד. איתך בהמתנה הארוכה...

תודה!חנוקה

זה הריון שלא חיכינו לו..

אבל אני ממש ממש ממש שמחה!

קיויתי שיתפלק לי כל חודש מחדש

בשעה טובה❤️עטרת ראשי
בלי אישפוז עם מאד תכופים או טיפול ביתי עם נוזלים אני בספק אם יאשרו
יואו מרגש!! ממש!!שיהיה בקלות ובבריאטת בע"ה 🙏אוהבת את השבת
איזה מרגשש❤️ בשעה טובה!!יגל ליבי
בבריאות ובידיים מלאות בע"ה 
אמן!חנוקה

תודה

אני היחידה שחלמה ולא דאגה לסיים עם הכביסות? 🤦‍♀️פה לקצת
יש לי, ועדיין הבגדים מגיעים לספה מפעם לפעם🤦המקורית
צירים בסוף חודש 8 (שבוע 36)שמלה אדומה

מצריך בדיקה או מעכב? 

היו לי כמה חזקים בלילה שהפריעו לי לישון אבל בסוף זה עבר.

היום אני בתחושת חוסר נוחות ומתלבטת אם הם חזרו שוב. זה לא חזק כמו בלילה אבל יש התקשויות וכאבי מחזור קלים.

השאלה אם פשוט לראות אם זה מתפתח ובמקרה הצורך ללכת לבית חולים או שזה מצריך מעכב המוקד..

תנועות כרגיל בה, אני במזגן ושותה הרבה מים. 

כאמור זה לא סדיר אבל מציק.

אם יש מעל 4 צירים בשעה זה דורש בדיקהבתי 123
אם הציר כואב מאוד גל כדאי לדעתי חבדוק
אני הייתי הולכת למוקדמדברה כעדן.
בטוחה שאת עסוקה אבל כדאי לוודא שמה שזה לא מקדם משהו למטה.. 
גם אם זה מקדם משהו - זה נורא? מקסימוםשמלה אדומה

זה יתפתח ללידה לא? חשבתי שבשלב הזה כבר אין סכנה 

אני כל שבוע כמעט במוקד כבר מרגישה לא נעים להציק לצוות (למרות שברור שאין פה שום הצקה 

לא זה לא נורא בשבוע 36מדברה כעדן.
צודקת... פשוט כשמשנו גורם לי אי שקט אני חושבת שכדאי שתהייה יותר וודאות.... 
אני הייתי מחכה,שבוע 36 זה כבר תשיעישמש בשמיים

התל"מ שלך עוד פחות מחודש, נכון?

(חודש תשיעי הוא 36, 37, 38, 39. 40+1 זה כבר תחילת עשירי...)

אמנם לידה ב36 זה לפני הזמן, החל מ37 זה נקרא לידה בזמן, אבל מה כבר יעשו במוקד? או שישלחו הביתה או שיגידו לך שמתחילה לידה וישלחו לבית חולים. חבל על הטרטור...

תודה ככה חשבתי רק לא הייתי בטוחהשמלה אדומהאחרונה
צריכה עידודיםישועה מה'

הייתי אתמול אצל הרופאה. שבוע 9+ והיא ראתה 2 עוברים עם דופק ב"ה.

אממה.. אחד תואם לשבוע והשני תואם לשבוע 7 וקצת (הפרש של שבוע וחצי ביניהם)..

הרופאה אמרה שסביר להניח שהקטן יותר לא תקין וישאר רק אחד וכמובן צריך להתפלל שזה לא יפריע לו להתפתח (אם חלילה יהיה דימום כי אחד נופל..)

מישהי חוותה? צריכה עידודים..

בשורות טובות וידיים מלאות לכולן בעז"ה

 

 

 

 

וואו סיטואציה מורכבתמחי

חיבוק!! קשה להיות בחוסר ודאות...

בשורות טובות!!

אמן! תודה!ישועה מה'
היה לי משהו שונה אבל קצת דומהאמא לאוצר❤אחרונה

היתה בטא מאד גבוהה

חשדו לתאומים

הגעתי לאולטראסאונד אחרי איזה שבועיים וראו עובר אחד תקין ועוד איזה גוש צמוד לשק הריון.. הטכנאית אמרה שייתכן שזה היה עוד עובר שלא הצליח להתפתח אבל אי אפשר לדעת.. ולהמשיך מעקב צמוד לוודא שהעובר היחיד מתפתח תקין

היה דימומון קטן ולאט לאט ראו שהגוש נספג ...

תחילת הריון מלא החששות כי גם העובר התקין התפתח מאוד לאט ולא היו בטוחים מה יהיה ומה קשור למה..

סוף דבר תינוקת מתוקה בת 10 חודשים

בריאה ושמנמנה🥰🤭 ב"ה! ועד היום לא באמת יודעים מה היה שם בהתחלה ואם היה אמור להיות לה תאום🫣

מקווה שמעודד קצת למרות ששונה..♥️

פה בפרטי אם תרצי

תגידו בזמן הוסת עולים במשקל?אנונימית מכאן

כאילו ממש עם נפיחות גם בבטן ובעוד מקומות בכל הגוף?

ועם עלייה בנפח הדם?

ובמשקל? איי מרגישה פרה עם בטן ענקית ונפוחה 

כן, יש עלייה מסוימת במשקלמצפה88אחרונה
פליז טיפים לניקיון אבקמזמור לתודהה
אנחנו גרים ביחידת דיור בחצר של בעל הדירה (הוא גר קומה מעלינו) הבית מתמלא באבק לא נורמלי כבר מוגזם. אחרי ניקיון/שטיפה כמה שעות אחרי או יום למחרת הבית כבר באבק כאילו לא ניקיתי ( האבק נכנס לארונות בגדים פינת אוכל וכו). אציין שהדירה ממש בחצר ויש צמחיה ועצים מסביב לא יודעת אם קשור.. מה אני עושה? יש טיפים לניקיון ולהעלים את הכמות האבק שנכנסת אליי כל פעם לבית? 
חלונות סגורים? רשתות יש?המקורית
כן יש רשתותמזמור לתודהה

חלונות לא תמיד סוגרים אבל יש רשת

כשאני מבשלת אני פותחת קצת את הדלת של הבית.. שהבית יתאוורר מריח הבישול

יש מטהרי אוויר כאלה עם מסנני HEPA אולי זה יעזורמיקי מאוס
אבדוק תודהמזמור לתודההאחרונה
חום רק בלילה אצל תינוקתבננות

יכול להיות שיניים ?

בת 9 חודשים.

מתפקדת מצויין..

רק בלילה החום עולה ל 38.5 בערך.

בעבר היה חשד אצלנו לדלקת בדרכי השתןLana423
והיה חום רק בלילה, והרופאה אמרה שזה הגיוני.. אז נראה לי שזה יכול להיות עוד דברים שכן דורשים בדיקה, אבל לא בטוחה. אולי תכתבי לרופא/ת ילדים באפליקציה?
מה התסמינים ?? זה מקובל בגיל כזה ?בננות
בכל מקרה קבעתי תור בערב למרפאה.
לא אומרת שזה מה שיש אצלכם, גם אצלנו בסוף לא היהLana423
בגלל שהיה רק חום ולא היה צינון ולא שיעול ולא אוזניים וכו.. אז חשדו 
יכול להיות גם סתם וירוס שהחום עולה רק בלילהבתי 123
לבת שלי היה חום רק בלילהצלייאקית

וזה היה מונו

תינוקות עוברים את זה ממש בקלות...

אבל חום שעולה רק בלילה יכול להיות גם דלקת בשתן

הרופא בדק אז את שני האופציות האלה

אופייני לוירוסים אבל כדאי להתיעץ עם רופאמיקי מאוסאחרונה
אמהות עובדותהמקורית

מה קורה בחופש?

 

האמת שבא לי חודש חלת 

זו האמת

אבל כמובן שזה פחות ריאלי 

 

אתן עובדות אותו אחוז משרה בחופש?

מגיעה טיפלה פחות לעבודהמדברה כעדן.
ומג'נגלים עם העבודות של שנינו... 
מה זה טיפלה פחות?המקורית

מי שומר על הילדים בזמן הזה?

המסגרותמדברה כעדן.

רשמתי ל2 הסבבים

הגדולות שבבי"ס מסיימות השבוע את הבי"ס של החופש הגדול, ויש עוד קיטנה םיראטית שבוע הבא של תשעת הימים... ואחכ חלק עם בעלי, חלק סבא וסבתא... אבל פחות אישו להעסיק אותן... 

אין אצלנו סבביםהמקורית

מחר נגמרת הקייטנה

 

אני בהיסטריה חחח

ואין שום קיטנה פיראטית של ילדות בנות 10-12?מדברה כעדן.
זה פחות מתאים לנו האמת.המקורית
זה ממש מציל אותנו בחלק נכבד של השעותמדברה כעדן.
וגם אני דוגלת שילדים צריכים את הסדר והתעסוקה המסודרת... זה נותן לכל הבית רוגע
מבינה את מי שנעזר בזההמקורית
לוקחים כמה שיותר ימי חופשאמא יקרה לי*

מקצרים יום עבודה, מעגלים פינות איפה שאפשר

בייביסיטר בהתאם לגילאי הילדים

אם יש גמישות מצד מקום העבודה אז עשינו שאחד מתחיל מוקדם חוזר בצהריים והשני יוצא עד הערב.

ויש ימים שהיינו לוקחים כחופשה ויצאים כולנו יחד.

עושים לי יפרצופים על היעדרויות ונוכחותהמקורית

חבל על הזמן..

עד עכשיו הם היו בקייטנותעדיין טרייה

שבוע אחד יש לי חופשה מרוכזת ושבוע נוסף אני לוקחת לחופשה משפחתית מה שמשאיר אותי עם 3 שבועות (חלק מהילדים חוזרים בא' אלול אז להם יש רק שבועיים) מחלקים לקייטנת סבא סבתא חצי ההורים שלי חצי ההורים של בעלי אבל זה מתאפשר רק בגלל ששניהם בפנסיה ורוצים אחרת הייתי רושמת לעוד קייטנה.

אחותי תשמור עליו בעז''הזוית חדשה
פה ושם שהיא לא תוכל אני או בעלי ניקח חופש
אני לוקחתoo

שבוע וקצת חופש.

שאר החופש חלק מהימים משרה מלאה וחלק מקצרת.

לי יש רק בת 2.5 כרגעעלמא22

יש לה 3 שבועות חופש.

 

בינתיים גם אמא שלי וגם חמותי אמרו שיוכלו לשמור עליה כמה ימים כל אחת, זה מכסה לי בערך שבוע.

אני אנסה להביא אותה איתי לעבודה (זה מאוד מקובל פה), נראה אם וכמה זה יזרום, במקרה הצורך אני אצא יותר מוקדם. אני אנסה לתאם עם המנהלת שלי שאולי גם היא תביא את הילד שלה והוא יעסיק אותה.

שאר הזמן בעלי ואני ניקח חופש (לצערי, כנראה שלא ביחד..), אין לנו הרבה ברירות.

אצלנוכבתחילה

אקח כמה ימים חופש

כל השאר נשלח אותו לקיטנת סבא וסבתא.


בעלי בישיבה אז אוגוסט יוצא בין הזמנים אז הוא היה שומר על הילד כל שנה.

השנה הוא מתגייס בתחילת החודש, ועוד טירונות שלא יהיה חודש בבית, אז בכלל לא יכולה לבנות עליו.

לכן הילד יסע לסבא וסבתא כי אין לי קיטנה ל9+ שעות ביום כשאני בעבודה..

בהצלחה גדולה!מדברה כעדן.
עובדת כמה שמצליחהאורוש3

כי אצלי גם מטופלים פחות מגיעים אז מצמצמת. ויש ימים של טיולים ודברים עם משפחה שמבטלת. אבל כן משתדלת לעבוד כמה שיותר. אחרת אין משכורת פשוט....

מה עושים?

אז אני נמצאת שני בקרים בבית בתמורה ליום שאני עובדת כפול בוקר עד ערב. ואני עובדת שישי ואז בעלי נמצא. אז בעצם שלושה ימים אנחנו בסדר. אמא שלי לרוב לוקחת יום בשבוע באוגוסט נשמה שהיא. ועוד יומיים בייביסיטר. יש מחירים לסנכרון הזה ביננו (זוגיים בעיקר) אבל כרגע טובת הילדים בכל ימי החופשים גוברת... באמת שבוע שלם בייביסיטר כל יום זה ביאוס. מציאות מעצבנת. לא שאני חושבת שהילדים לא זקוקים לחופש. הם כן בעיני אבל חייב להיות חופש יותר נרחב להורים. ואצלי זה גם בעיית תגמול על מתי שלא נמצאת. 

למה חופש של 3 שבועות לא מספיק?מדברה כעדן.
האידיאל- שיחזרו ללימודים בא' אלול... ויהיה להם חודש שלם של לימוד יציב ורציף... 
אולי כן. לא יודעת. עזבי סתם דיון ללא סוףאורוש3
חח נכוןמדברה כעדן.
אבל את התחלת ולא התאפקתי  
צודקת. חח לא הייתי צריכהאורוש3
אצלנו החופש הוא חודש לבניםהמקורית

וחודש וחצי לבנות

סיוט.

חוץ מזה שלהורים אין את החופש הזהמדברה כעדן.
זה לא עושה טוב לילדים לדעתי... 
כנל.המקורית

ואז אחרי חודש וחצי חופש - יש חגים🤦


האמת שאם זה היה תלוי בי - לא היה לי אכפת לוותר על הכסף, זו האמת

מה שיותר מפריע לי זה ימים שלמים שאני חוזרת רק בצהריים לילדים חסרת כח. קשה לי לשחרר מזה. זה מרגיש לי לא נכון האמת..

ומצד שני, היציאה לעבודה מאוד חשובה לי.

בקיצור, באסה

מסכימההמקורית
עוצרים את החייםמקרמה

ככה זה מרגיש.


רשמנו ל2 סבבים של קטנה

וסהכ צריכים להתמודד עם שבועיים וחצי (שמתוכם 3 ימים אנחנו בחופשה משותפת)


שאר הימים נעשה גאגלינג מטורף...

בעלי עובד חלקית מהבית

ואני עובדת מעבר לכביש

וסבתא שהתנדבה לבוא לכמה ימים


והמזל הכי גדול- זה בוסים שהם אנשי משפחה בעצמם ומבינים את המורכבות

(כבר היום הבוס שלי עונה לכל הלקוחות שהדד ליין שאנחנו מוכנים להתחייב עליו זה רק אחרי החגים... עד אז כולנו עובדי משרד החינוך...)

מחר נגמרת הקייטנהבוקר אור

שבוע קיטנה של בנות 12

אח''כ בעלי בבין הזמנים

אח"כ אמא שלי/אחיות/בייביסיטר/מן הסתם אני אקח גם איזה יומיים חופש

עוד לא יודעת, האמתערגלית

יש לנו שלושה שבועות בעייתיים

שבוע אחד אני אהיה בחופש

שבוע אחד אני יעבוד בוקר עד איזור 1 ובעלי יעבוד ערב

ושבוע שלישי מנסים עוד לחפש קייטנה


מקווה שיהיה בסדר כי רוב העובדות שאיתי או רווקות או נושקות לפנסיה 🤦‍♀️

קייטנת אימהות😁עננים כחולים

כל אמא עובדת לוקחת ביום חופש שלה יום אחד עם כל הילדים ומסדרים שכל אחת עם יום חופש אחר ואז ככה יש סידור לילדים בימים האחרים גם בלי תשלום...

זכור לי שככה היינו עושים בתור ילדים כששני ההורים שלנו עבדו. כל יום היה משהו מיוחד לפי הכישרונות של האימהות (יום יצירה, יום בישול, יום טיול אופניים וכו').

 

אבל כמובן זה עובד רק לילד אחד/שתיים אז אם יש צפופים שיש להם חברים משותפים הכי טוב... בשאר המקרים באמת פחות רלוונטי

עובדת יומיים מהביתמהלכת בדרכה
השבוע מסתיים סבב קייטנה ראשון ומתחיל סבב שני. כשיגמר הוא, יומיים עובדת מהבית, יום יום מקוצר והשלמת שעות מהבית ויומיים מחנה בני עקיבא. אח"כ יומיים מהבית וחופש. 
כן, יש ברירה אחרת? 🤷‍♀️שמן קוקוס
קייטנות כמה שאפשרמיקי מאוסאחרונה

קצת עזרה מהמשפחה

קצת ימים שבעלי בחופש

וקצת ימי חופשה


אם אני זוכרת נכון את בעבודה חדשה יחסית אז זה יותר מורכב אבל מאמינה שיבינו  כולם יודעים מה זה אוגוסט 

תינוק בן שנה וחודשיים בזמן האחרון צורחאנונימית בהו"ל

בלילות בגלל כאבי בטן.

בוודאות.

הוא צורח ועושה המון גזים, כמו ניו בורן.

מה יכולה להיות הסיבה?

אני תיכף מתמוטטת.

צורח במשך שעה וחצי שעתיים ואז נרדם מתשישות.

תוך כדי שומעים אותו עושה המון גזים.


מה הוא אוכל ? אולי רגישותאין לי פילטר 🐨

אולי טפיל

דחוף לבקש בדיקת צואה

ולהפסיק מוצרי חלב

או כל דבר אחר שיכול להחשיד

ממליצה ללכת לארלגולוג

אוכל רגילאנונימית בהו"ל

יכול להופיע פתאום?

הוא על מטרנה מגיל 7 חודשים

ועשינו בדיקת צואה לפני פחות מחודש בגללאנונימית בהו"ל

שלשולים

רלוונטי לעשות שוב?

נשמע שכן. יש כאן סיפור חדשעוד תשובה
אבקשאנונימית בהו"ל

יכול להיות צליאק?

שמנו לב שזה בעיקר בימים שאוכל לחם בארוחת ערב.

נגיד אתמול אכל בעיקר מטרנה כי היה חולה, ולא צרח.

היום אכל סנדוויץ לארוחת ערב והוא עוד צורח לי

נשמע שכדאי להתייעץ עם רופאה ובמקביל- אוליאוהבת את השבת

תנסי לרשום לעצמך וגם לנסות לשחזר את הימים האחרונים ולרשום כל יום מה הוא אכל ואז האם צרח בלילה..

 

ואם שמת לב למובהקות עם לחם זה ממש יכול להעיד...

בהצלחה גדולה יקרה!!

מובהקות עם לחם בערבאנונימית בהו"ל

זה הקטע.

אם נגיד אכל במהלך.היום לחם אבל בערב לא, אז לא צרח.

זה ממש מוזר.

אני תשושה.

בעצמי לא מרגישה כ"כ טוב וזה לא מוסיף לי.

אז קודם כל תפסיקו לתת לחם בערב....מיקי מאוסאחרונה
ואפשר לתת פרוביוטיקה, זה גם יכול לעזור בכללי


כדאי להתיעץ עם רופא לנסות לפענח מה הרגישות

כן וללכת לגסטרו ילדים ממש לעמוד על תורים שמתפניםאין לי פילטר 🐨
תבדקי תולעיםלמה לא123

יכול בהחלט לגרום לכאבי בטן בעיקר בלילה

בדקתי. אין.אנונימית בהו"ל
ממתי? חוסן לאחרונה?אם-אם
לא חוסן בחודש האחרוןאנונימית בהו"ל
יואו הקאתי הבוקר והלך לי היוםמטילדה

גם אצלכן זה ככה?

ב"ה לא מקיאה הרבה,

אבל כשכן, זה גומר אותי!

צריכה מנוחה אח''כ של כמה שעות!!

לא זוכרת את זה מהריונות קודמים שזה ככה...

שבוע שעבר הקאתי ביום שישי בבוקר, וזהו, לא יכולתי לעשות כלום, הייתי מותשת וחלשה עד הערב.

בעלי בישל סידר טיפל בילדים...

הבוקר הקאתי שוב, ואני עדיין חלשה ולא מרגישה טוב מאז ...

איך בוחרים כיסא בטיחות לרכב? יש מלאאא אופציות.שמן קוקוס

מה חשוב לדעת ולמה לשים לב?


בגיל 4 אפשר לקנות כבר בוסטר?

המלצות לחנויות באיזור גוש דן?

מקפיצהשמן קוקוס
נקודותרקלתשוהנ

רוחב, אם יש 3 כסאות מאחורה צריך למצוא אחד צר במיוחד

גיל, עד איזה גיל/משקל מתאים

מחיר כמובן

ציון בטיחות


בגיל ארבעאורוש3

בוסטר רצועות פנימיות. שזה כסא לכל דבר רק מבנה ישר יותר. ממליצה לקרא בבלוג של שגיא שילר ''נוסעים בטוח''. אישית אני קונה בחנות שלו בכפר סבא- בייבי אאוטלט. כי הם מתקינים מורשים וסומכת על הייעוץ שלהם.

לשים לב- בטיחות, מבחני ריסוק, נוחות, התקנה נכונה, רוחב. 

אם אני צריכה כיסא לילדה בת 4, שנתיים וגיל לידהשמן קוקוס
איך אני מחשבת את הרוחב?
אי אפשר לחשב את זה. צריך ללכת למקוםאורוש3

עם מתקין מורשה ולראות מה נכנס לרכב זה לא רק אורך נטו זה איך שזה בנוי עם החגורות והכל. אנחנו עשינו את זה אבל זה לא קל וממש לא כל דגם ייכנס. לכן ממש ממליצה ללכת לשם.  אגב לא יכולנו להכניס סלקל. הכנסנו כסא מגיל לידה לשלישי. 

יש מגוון חנויות שאפשר ללכת אליהןמקקה

אנחנו היינו לדעתי במוצצים

חנות שנותנים לך להכניס את הרכב לחניה שלהם ועוזרים לך לנסות. חייבים לנסות ולראות מה נכנס אי אפשר לחשב כי זה לא תמיד יעבוד. מספיק שהיגורה סנטימטר ימינה או שמאלה...

יש חנות מעולה בכפר סבאאנונימית בהו"ל
לא זוכרת את השם שלהם.. אולי טוילנד, בכל אופן את מגיעה והם מסבירים לך ומתאימים לך לצרכים שלך ואפילו מתקינים לך ברכב
בייבי אאוטלט. טוילנד זה אתר שלהםאורוש3
מצטרפת להמלצה 🤗ברכת ה
>>>>> מישהי מכירה את כלבו סימה בתל אביב?שמן קוקוס
קניתי באתר שלהם, נחשבת חנות מומלצתיראת גאולה
איך קנית בלי לראות?שמן קוקוס
היינו שם היום ומממש התבאסנו. אין מבחר בחנות.
אני כמעט תמיד קונה באינטרנט...יראת גאולה

מחפשת תמונות וחוות דעת ומקווה שהקניה תצלח.

לא זוכרת מה קניתי שם בעבר, לא חושבת שזה היה כסא בטיחות דווקא. סליחה אם הבנת ממני אחרת.


איזה באסה שטרחתם ללכת לשם ולא היה מבחר.

אנחנו קנינו בלי לראותתוהה לעצמי
בדקנו שהוא עונה על פרמטרים שחשובים לנו וקיבלנו המלצות מחברים
בגיל ארבע אפשר כבר בוסטר גב למיטב ידיעתי..בעליה מתמדת.אחרונה

ממליצה על גרקו אפיקס (בוסטר עם גב, נחגר עם חגורת הרכב, מתאים מגיל ארבע אם אני לא טועה) או על גרקו טרנזישיין (בוסטר גב עם רצועות פנימיות, מתאים מגיל שנה עד שבע).

האפיקס יותר זול משמעותית..

ממש מרוצים מהם, וגם מבחינת בטיחות קראתי המון והתרשמתי מהם לטובה.

נופש בשבוע 38 התלבטותפיצישלי

כל המשפחה של בעלי (באזור ה100 אנשים) שוכרים קמפוס בבין הזמנים

הענין הוא שאז אני יהיה בסוף 38 ומלחיץ אותי קצת זה בצפון ממש בחור וכולל שבת

מצד שני לבעלי ולילד שלי זה יהיה טוב

מה אתן הייתם עושות מתלבטת ממש

אני הייתי נוסעת כי חשובים לי המפגשים המשפחתיים האלפה לקצת
אבל לא בטוח שאני פונקציה..
אני גם הייתי נוסעת🙂בוקר אור
אני הייתי נוסעתעננים כחולים
בהנחה שלא סוף העולם אם תלדי בבית חולים בצפון. לוקחת בחשבון גם שאיכשהו תמיד אני יולדת ממש אחרי התאריך אז טיפה מרגיע למרות שאין לדעת...
בכמה ימים מדובר?מתואמת

האם חשוב לך ללדת בבית חולים מסוים?

האם את מסוגלת לעבור צירים כשמיליון אנשים (טוב, רק מאה) זרים למחצה נמצאים סביבך?


אני כנראה לא הייתי נוסעת... במיוחד שגם ככה קשה להתנייד בסוף היריון וזקוקים יותר למרחב האישי והפרטי והמוכר... אולי הייתי שולחת את הבעל והילד, ומתפנקת מנופש לבד בבית, בהנחה שיש לי מי לקחת איתי ללידה אם הבעל לא יספיק להגיע במקרה שיתפתחו צירים...


החלטות טובות!

תודהפיצישלי

האם חשוב לך ללדת בבית חולים מסוים? כן אבל לא קריטי

האם את מסוגלת לעבור צירים כשמיליון אנשים (טוב, רק מאה) זרים למחצה נמצאים סביבך? הכי לא בעולםםםםםםםם זה נורא בשבילי

לשלוח רק את הבעל לא אופציה מבחינתי

אבל לא נעים לי שיפסידו

מדובר בשבוע 

וואי, שבוע זה מלא!מתואמת

לא הייתי נוסעת ולא הייתי שולחת את הבעל והילד... אולי שילכו רק ליום-יומיים וזהו.

מה לעשות, יש מצבים בחיים שצריך לוותר על כל מיני דברים... (לפחות את בסוף היריון ולא צריכה להסתיר מכולם את הסיבה שאת לא מגיעה... בשני ההיריונות האחרונים הייתי בתחילת היריון בחופש הגדול, והילדים לא הבינו למה אנחנו פחות יוצאים לטיולים וכו'...)

אהה חשבתי מדובר על שבתפה לקצת
הייתי נוסעת חלקית, כנראה להתחלה
בדכ את יולדות בשבוע כזה?מתחדשת11
אני הייתי נוסעת אבל רק בגלל שאני בדכ מושכת ממש עד סוף תשיעי
זה לידה שניה לידה ראשונה היתה ב39פיצישלי
אז באמת קצת גבולי, אולי להגיע לכמה ימים ולחזור?מתחדשת11
היה לי מקרה דומהכחל

היתה שבת משפחתית של כל המשפחה של בעלי, גם הייתי ב38

זה היה מחמישי, ופחדתי ללדת בלי אמא שלי ובאזור אחר ממה שרציתי, אז היינו שם רק מחמישי עד צהרי שישי ככה, וחזרנו

הפאדיחה שבסוף ילדתי ב40+🙈🤭

חחחח בדיוק מזה אני חוששתפיצישלי
מניחה שהייתי נוסעת לא כולל שבת..שומשומ
אני הייתי שולחת את הבעל והילד יחדהמקורית
ברור שלא...הכל לטובה

לא יודעת איפה את גרה, אבל זו גם נסיעה בחום הזה. ורק מלחשוב על כל האריזות והסידורים לפני ואחרי אני מתעייפתהשאלה גם מה התוכן שיהיה, אני בהריון פחות מתחברת למסלולי טבע ועוד בחום או לנחל /נהר שאין לי שירותים מסודרים ומאד מאד חם. שלא לדבר אם תקבלי צירים תיתקעו בצפון ואיפה בעלך והילד ישנו באותו זמן? ואם לא תאהבי את הבי"ח? ולחזור את כל הדרך אחרי לידה עם תינוק קטן? עכשיו את בשלב של להביא ילד לעולם ומשקיעים בזה יותר. בע"ה בהמשך החיים תוכלו לנסוע לאירועים בצורה יותר משוחררת.אם מאד מאד חשוב לכם תחליטי יומיים שלושה לפני לפי איך שתרגישי

 

תודה על התגובה התחברתי ממשפיצישלי

לי אין כח בכלל רק תוהה מה אני יעשה שבוע עם ילד בן שנתיים וחצי עם אנרגיות של פיל

שם לפחות או לגמרי עם הדודות שלו ואני יוכל יותר לנוח

ממש לא בטוח שיהיה עם הדודות...הכל לטובה

אולי הן ירצו לעשות מסלולי טבע ויצאו מוקדם?

האם תיאמת איתן ציפיות?


ומנסיון שלי באירועים כאלו, בסופו של דבר ההורה הוא האחראי והשאר רק עוזרים. כלומר, גם לדודות כיף עם האחיינים אבל הן גם רוצות חופש ומנוחה ואם ירצו לישון או לשחק או להסתובב יעשו את זה ואת תישארי עם הילד.

ואם יש בריכה עוד יותר צריך שמישהו יהיה אחראי וידע שהוא האחראי

רק מספרתאחת כמוני

שלפני כמה שנים גיסתי הגיעה לנופש עם המשפחה שלנו בערך בשבוע 37 38, וילדה בצפון לידה ראשונה, בלי אמא שלה, כי היא לא הספיקה. וזה היה ממש דרמטי מבחינתה 😑

אני חושבת שתלוי בהרגשה שלךממשיכה לחלום

מתחשק לך להיות שם?

כשאת חושבת על זה זה עושה לך שמחה או ההפך?

אם שמחה וכיף אז תסעי, את יכולה להינות ממש

ואם לא אז תעשו חושבים את ובעלך לפי מה שמתאים למשםחה שלכם איך להשתתף בזה.

אני מתחברת לדעות שאמרו שזה לא הכל או כלום, אפשר להגיע לכמה ימים באמצע, אולי רק שבת אולי הפוך לא שבת..

מה הכי חשוב לבעלך?

בעלי כמובן אומר שמה שטוב לי אבל לא בא לי לאכזב אותפיצישלי
אבל אפשר ששתיכם תצאו מרוציםממשיכה לחלוםאחרונה

זה לא חייב להיות צד אחד

כדאי לחשוב אולי יש איזו דרך שיהיה לך כן מתאים להגיע, אפילו לקצת זמן.

אולי ליומיים

אולי בלי שינה אפילו

אולי לפי איך שתרגישי אז

אולי חש משהו שיעזור לך מאוד

לא נוסעתיוקי

אני לא נהנית בחום בשבועות כאלו של ההריון וגם לא מתאים לי ללדת בבית חולים בצפון

וממש ממש לא הייתי שולחת את הבעל והילד לבד כי אם פתאום תצטרכי ללדת?

אישית הייתי נוסעת אבל לא לשבועהשקט הזה

הייתי נוסעת ליום יומיים מתוך זה


למה הייתי נוסעת?


כי לא אכפת לי ללדת בבית חולים בצפון

כי לעבור צירים זה לא באמת עם 100 איש אלא לבד בחדר כשיש מי שמשגיח על הילד השני

כי אני לא רוצה לעצור את החיים ולשבת לחכות עד הלידה. הפוך, מעדיפה להיות בפעילות ולא לחשוב על הלידה יותר מידי.


בהריון הראשון יצאתי לנופש עם המשפחה של בעלי בצפון בשבוע 38 (ילדתי שבוע אחרי)

בהריון הנוכחי יצאתי לשבת משפחתית בדרום ב 37 ותכננתי גם לצאת לסמינריון של יומיים עם תלמידות שלי ב 38


בסוף ילדתי יומיים אחרי השבת המשפחתית אז לא הגעתי לסמינריון


אבל זאת אני. לגמרי מובן אם את מרגישה שלא מתאים לך

אני כן הייתי נוסעתשלומית.
אני חייבת עבודהגברתפילפלת
בעז"ה צריכה ללדת בקרוב ממש ומחפשת תוספת הכנסה לאחרי לידה אנחנו חייבים כל שקל יש לכם רעיון לעבודה קלילה מהבית ולא פוראוור או קלדנות?
אולי תחשבי במה את טובה?אם_שמחה_הללויה

יש לך איזה תחביב/ משהו שאת טובה בו שאפשר לפתח ולהתפרנס ממנו?

אני הייתי בחופשת לידה שהתארכה להרבה זמן. בזמן הזה עשיתי שיעורים פרטיים, היה לי תחביב להכין לעצמי דאודורנטים ומוצרי טיפוח משמנים וגם מכרתי.

יש לי חברות שטובות בקונדיטוריה ומכרו עוגות/ קינוחים, שעשו קייטנה/ בייביסיטר לעוד ילדים בבית/ סדנאות לאמהות עם קטנים.

תנסי להפעיל את היצירתיות!! בהצלחה ממש

ויש לי עוד דבר להציע אם את צריכה כל שקל. תחשבי על דברים בבית שאין בהם צורך וסתם מעלים אבק. אפשר למכור אותם!! בפייסבוק בקבוצות יד שניה ו ב marketplace

שיעורים פרטיים זה ממש אחלה. אפילו בזום..תודה לה'.

יש גם חוגים בבית, אם את יודעת נגיד לאפות טוב מכירה שעושים חוג נגיד 2 מפגשים ומלמדת לאפות, טיפים וכו.. לנערות נגיד.. זה יכול ליהיות בכל תחום..

זה נשמע כאילו קלידנות יש מלא ביקוש לעובדות.. אני מחפשת עבודה בלהקליד, אשמח לשמוע על עבודות..

חוגים לילדים במשהו שאת טובה בואני10אחרונה
בדיקת בטא-עלייה תקינה?ענבליי

היי אשמח לעזרה בהבנה😅


אני אחרי הפלה, נכנסתי שוב להריון בבטא יצא 52 ולאחר 6 ימים 2100. זה תקין?

לא הצלחתי להבין את החישוב ..

בחלק מהמקומות קראתי שהבטא מכפילה את עצמה (זה אומר 50*50 וכן הלאה) ט

אחכ ראיתי שההכפלה היא פי 2. (כלומר 50*2?)

בשני המקרים לא מסתדרת לי עליית הבטא. אשמח לתובנות.פליזז

זה תקיןכן אני

החישוב זה הכפלה פי 2 כל יומיים (גם קצת פחות יכול להיות בסדר).

יכול להיות גם יותר

 

אצלך אחרי יומיים צריך שיהיה בערך 100, אחרי 4 ימים 200 ואחרי 6 ימים 400. 

יצא לך 2100 שזה יותר, אז מצויין.

בדיוק^^^^מדברה כעדן.אחרונה
בטא 2000 סיכוי נמוך מאוד שמשהו לא תקין... בע"ה המשך הריון משעמם בריא ושיסתיים בידיים מלאות!!! 
מה שלומך?תוהה לעצמי

לי זה נשמע עליה קצת גבוהה, אבל אני לא באמת מבינה בזה

הייתי מחפשת תור לאולטרסאונד בימים הקרובים כדי לראות שהכל טוב.

נשירהזוית חדשה

מה אפשר לעשות?

כבר שנה וחצי אחרי לידה, לוקחת אבץ וברזל כבר כמה חודשים ולא עוזר.

אחרי חצי שנה בדרכ יש פחות נשירהשוש1234

השיא של הנשירה אחרי 4-6 חודשיים, אחכ יורד הכמיות

ככה מנסיון

אבל אני שנה וחצי אחריזוית חדשה
מקפיצהזוית חדשה
שמפו קינואה של ערוגותמדברה כעדן.
והמרכך קינואה גם. פשוט מושלמים.... עוזרים בטירוף
תודה גם ממניעוד תשובהאחרונה
מעניין. תודהזוית חדשה
ממליצה על מסיכה של ערוגות..ליני(:
דימוי גוףאמא---

עוקבת כבר מלא זמן, ושאלה ראשונה שלי פה...

 

אני 4 חודשים אחרי לידה ראשונה, מניקה הנקה מלאה וממש קשה לי עם איך שהגוף שלי נראה.

 

אני אף פעם לא הייתי בחורה רזה, אבל הייתי נראית מאוד טוב, אני יפה ב"ה ותמיד הרגשתי מאוד טוב עם הגוף שלי, הרגשתי מושכת ומינית...

עליתי בהריון כמעט 20 קילו וירדתי רק 8 מתוכם, כך שאני 12 קילו מעל המשקל שלי.

יצאו לי מללאאאא סימני מתיחה, בבטן ברגליים בידיים (!) ובמפשעה.

ויש לי בטן נפולה כזאת ומגעילה, והחזה ענקק

 

כמובן שבעלי כל הזמן אומר לי כמה שהוא אוהב איך שאני נראית ושאני הכי יפה בעולם, אבל ממש ממש קשה לי עם עצמי.

אני מנסה לרדת במשקל אבל רוצה במקביל לנסות לעבוד על דימוי הגוף שלי.

יש למישהי המלצות איך??...

או סתם עידוד...

תחושות קשוחות ❤️🥴 אבל באמת הגוף משתנה בהריוןפרח לשימוח🌷

אני עושה מלא ספורט. וזה עוזר... וגם תזונה ממש משפיעה


ואגב גם בגדים מחמיאים. זזה חשוב ממש בעיני

שאני מרגישה טוב עם עצמי אני הרבה יותר רגועה ושמחה

תודה רבה!אמא---

תודה על התשובה

לגבי מה שכתבת שכשאת מרגישה טוב עם עצמך את יותר שמחה, אני מבינה את זה מאודד ולגמרי מרגישה ככה. לכן כ"כ בא לי להרגיש טוב עם עצמי...

 

💞🙌פרח לשימוח🌷אחרונה
אמממ קודם כל את לא לבד! לא בתחושות ולא בסימנים,שגרה ברוכה

שהותירה אצלך הלידה.

מעטות הנשים ש "אי אפשר לראות עליהן שילדו" וחוזרות להופיע בביקני. (מבחינת מראה של הבטן וכו')


כן יש סימנים . 90%זה גנטי לא משנה מה תמרחי על הבטן בזמן ההריון.

כן החזה מאבד את צורתו. יכוליות שישתפר בהמשך.. ואולי לא.


אז לשמור על האוכל, לעשות ספורט. בטח שיועיל. האם נחזור להיות מה שהיינו לפני הלידות? אממ.. כנראה שלא.וזה בסדר גמור. מעולה.

לפני הלידות היינו משו אחד. ואחרי אנחנו משהו אחר.

זה פשוט שונה. לא מה יןתר טוב ומה לא.


מה נעשה אבל כדי לגרום לנו להרגיש טוב עם עצמינו על אף כל האמור לעיל?


הרבה להגיד בפה כל המיוחדות שלנו. שהבאנו חיים לעולם. ואיזה משא גוף עבר. ואיזה כוחות יש לו. ממש בפה להגיד מילות עידוד לגוף.


ביגוד. ביגוד מתאים יכול לשנות הרגשה מקצה לקצה. להשקיע בזה.


וכמובן ספורט וכל מה שקשור לזה שיכול לשפר. אבל נראה הבסיס להכל זה באמת עבודה מנטלית של עידוד ומחמאות והערכה והערצה לגוף הזה שעבד ככ קשה וניצח. וכמה שפחות הלקאה עצמית.


שיהיה בהצלחה רבה! תמחאי לעצמך כפיים

תודה רבה!!אמא---

חיממת לי את הלב, ועזרת לי מאוד!

מנסה ליישם...

טוב אז התחלתי לפחד מהלידה ממש , נכנסתי לתשיעיהדרים
לידה שנייה בעזרת השם, עד עכשיו לא פחדתי כי הרגיש רחוק אבל הבטן כזה ירדה ואני כבדה יותר , ועולה לי פלאשבקים מהלידה הקודמת , ממש מפחדת לא רוצה אפילו לכתוב את זה אבל ברמה שמפחדת אפילו למ** חלילה ... יודעת שצריכה לחשוב חיובי ובעזרת השם שתהיה לידה טובה וגם אם זה יכאב (וזה כואב אני כבר יודעת..) בעזרת השם זה יעבור ויש אוצר גדול, אבל ממש נכנסתי לפחד עכשיו.. איך נרגעים? תודה למי שקראה ❤️
אני גם עם אותם חששותLana423

התחלתי לחפש סטטיסטיקה של כמה נשים מתות בלידות וכאלה.. לא היה לי את זה בלידה הקודמת כי לא ידעתי מה זה להיות אמא.. ועכשיו יש לי ילדה חמודה שאני צריכה להיות פה כיד לדאוג לה.

אז כדי לעודד, את תהי בסדר  

אני להיפך, בהריון אני כל הזמן חושבת על זהפרח חדש

שיש כל כך הרבה נשים בעולם שעוברות את זה

הרי כל בן אדם שמתהלך בינינו ץ, זאת אמא אחת שסחבה 9 חודשים וילדה אותו

ורוב רובם של הנשים עוברות את זה בשלום

זה אמור לעודד, לא?

חיבוק לשתיכן....מבינה את הפחד מהלידהיעל מהדרום
קשוח. מבינה!שש וארגמן

מציעה לך לעשות איזה מפגש הכנה לקראת הלידה. עם מישהי שיודעת לעשות עיבוד לידה. לדבר עם החששות האלו. לתת להן ביטוי.

כי הן קיימות.. אין עניין להדחיק אותן לדעתי הן יבואו בכוח.

לפעמים כשנותנים למחשבות שם ומקום, הן נרגעות.

זו בדיוק אני בהריון השני שליהשם גדולל

חששתי ממש ואיפשהו הכחשתי שאני צריכה ללדת.. אבל אחרי כמה שיחות עם בעלי ותפילות החששות נעלמו.. שתיתי עלי פטל.. או איך שקוראים לזה... שכחתי כבר והייתה לי לידה חלומית.. איתי 3 שעות בבית חולים, לידה טיבעית וקלה.

בע"ה שתיהיה לך לידה קלה.. תתפללי להשם תעשי מדיטציה אם את בקטע.. תדמייני איך הלידה מתרחשת בצורה טובה!

גמני הריון שני נכנסתי היום לתשיע וככ מזדהההפיצישלי

משתדלת להתעסק בדברים אחרים ולא לחשוב על זה בכלל

לפעמים זה עוזר בלילה פחות

העיקר שיהיה בקלות ובידים מלאותתתתת

להתכונןDoughnut

אני לפני הלידה השניה הכי פחדתי... מתי זה יגיע? איך זה יתחיל? כמה יכאב?...

עזר לי להתכונן- ללמוד על הלידה, קראתי המוןןן חומר.

להכין את עצמי ואת הסביבה כמה שאפשר, אם זה בדיבורים ותיאום ציפיות, תכנון כל מיני תרחישים- מה נעשה אם ואז, וגם להתכונן טכנית.

ובעיקר- להתפלל על זה. לשחרר את השליטה ולהישען עליו. קל לכתוב והרבה יותר קשה ליישם... אבל ללמוד קצת אמונה נתן לי כוח.

בהצלחה יקרה!

גם לי היה הרבה חדשות ועשיתי קורס הכנה שממש עזר ליאוהבת את השבתאחרונה

הייתי המלא חששות והוא ממש עזר לי...

והצטערתיצשלא עשיתי לפני הלידות הקודמות


בחלק מהבתים חולים גם יש החזר של עד 500₪


אני עשיתי עם תימור נמדר,עלה 450₪, שעתיים הדרכה זוגית בזום..

מקום גם להעלות את החששות והדאגות

באמת מצויין!!

מטפלת רגשית לפעוטה בת שנתיים וחצישאלות..

לקטנה שלי יש המון פחדים. מאז ארוע כביכול שמח ששלחנו אותה עם המשפחה בלעדינו (טעות גדולה שמתחרטת עליה ומלאה בסיורי מצפון. אסור להכנע ללחצים משפחתיים גם אם זה מכוונה טובה ומרצון טוב זה טעות לעשות משהו נגד האינטואיציה שלנו כהורים) בצירוף מקרים מוזר ישר התחילה לה תקיעות בדיבור בהמון מילים. הגננת אומרת שזה גיל ואם לא חולף אחרי חודשיים לבדוק. אבל לא רוצה לחכטת כי זה ממשיך ומחמיר. לפני זה דיברה ממש חפה וחלק ורהוט והיא מבטאה את עצמה בצורה מאוד בוגרת. למרות שאמרו שנהנתה וראיתי גם בתמונות ראיתי שהייתה בהלם ממקום לא מוכר והייתה קצת בשוק.. ונשרף לי הלב שאני חושבת שלא הייתי שם איתה. איזה טעות נוראית.  בכללי רוצה לגרום לה להיפתח ולדבר.. האם קיים דבר כזה מטפלת רגשית שמתעסקת בציורים בשיחות של הכרת הנפש של הקטנה וכו ומישהי דתייה? מאוד חשוב לי שתהיה אחת עם יראת שמיים.. ממליצות? חלק מכאן ניסו?

 

דואגת לה מאוד.. ברמה שזה לא נותן לי מרגוע לשניה.. רוצה לגרום לה להיפתח ולשתף האם פחדה וממה מפחדת או איך מרגישה.. לא אכפת לי שזה יהיה מפרטי להיפך מעדיפה כי זה יהיה יותר מהיר 

ממה שאני יודעת אין טיפול רגשי בגיל כזה צעירהמקורית

מתחילים אני חושבת מגיל 5

ובגילאים האלה נעזרים בהדרכת הורים..

 

חיבוק יקרה! רק טוב

תודה על התגובהשאלות..
אפילו לא טיפול רגשי כמו מעין מפגש שבו היא מציירת שואלים אותה שאלות ולפי זה אפשר לראות אם יש בעיה
אני לא מכירה דבר כזה בגיל ככ קטןהמקורית

ואני לא בטוחה שהילדה גם יודעת להביע את זה

 

אבל דעתי, כאמא, לא מקצועית- יציאה פתאומית משגרה, ללא התראה, עלולה להביא לידי חרדת נטישה ופחד אצל ילדים.

ולכן, צריך לחזק את הביטחון שלהם ולעטוף אותם בהמון אהבה 

מעבר לזה - נחכה לחכמות שמבינות 

וואי, איזה קשה מתואמת

באמת קשה לראות את הילד שלך במצב כזה, ועוד בגיל כזה צעיר, ועוד שלכאורה (ואני מדגישה - לכאורה) יכולתם למנוע את זה...

חיבוק לך

למיטב ידיעתי כמו שהמקורית כתבה, בגיל כזה הטיפול הרגשי עובר דרך ההורים - כלומר ההורים מקבלים הדרכה מהמטפל איך לעזור לילד.

בכל אופן, ממה שאת מתארת נשמע שאולי היא צריכה גם אבחון וטיפול אצל קלינאית תקשורת - גמגום ותקיעות במילים. מתייגת לך את הקלינאיות שפה בפורום (מקווה שאני זוכרת נכון) כדי שיכתבו לך את דעתן: @בארץ אהבתי @שריקה @אורוש3.

הרבה כוחות, יקרה! ותזכרי שאת אמא מדהימה ונהדרת שדואגת לבת שלה, ואל תאשימי את עצמך בכלום ♥️

תודה על התיוג, אשתדל להגיב בערב בלנ"דבארץ אהבתי
עד כמה שאני יודעת זה באמת יכול להיות תואם גילאולי בקרוב
כי המחשבה על מה שרוצים להגיד עובדת מהר יותר מהדיבור עצמו
אויש, חיבוקnorya
את בטוחה שהתקיעויות במילים קשורות לאותו אירוע? ואיך את יודעת שיש פחדים, היא אומרת את זה?
מגיסה עכשיו כדי לכתוב אחר כךרק רגע קט
אשמח שתפני אלי בפרטי.. היה לנו מקרה דומהבשבילך..
יש טיפול רגשי בגילאים קטניםלא מחוברת

אבל שמעתי על בת 3.

בכל מקרה בגיל הזה אני הייתי הולכת למישהי שתכוון אותי מה לעשות ואולי מביאה אותה בהמשך.

אני כאן להרגיעוהרי החדשה

זה קורה להמון ילדים במיוחד בגיל הזה. זה מבהיל כי פתאום הם מגמגמים וזה נראה ממש שזה יושב על קושי רגשי אבל מכירה כמה כאלו וזה פשוט עבר אחרי חודש- חודשיים


את בטוחה שהיא לא בטוב?

איזה פחדים יש לה? ביום יום היא שמחה? איך היא בגן?


מציעה לעטוף, לחבק, להרגע יחד .

אם עדיין זה ממשיך ואת עדיין חוששת הייתי מבקשת הדרכת הורים קודם כל

יש טיפולים בילדים בגיל 3 אבל זה בדרך כלל בגני תקשורת וחנ"מ

לא הייתי רצה לטיפול בגיל הזה


היא מפחדת מרעשים (יותר נכון נבהלת וישר שואלת מה זהשאלות..

מבעלי חיים.. אפילו לפעמים מבובות או מאנשים מחופשים.. איך שהיא מתעוררת ישר רוצה אותי.

בכללי היא ילדה שמחה וחייכנית וקופצנית ומאוד פעילה וחברותית אבל רק הקטע הזה של הפחדים המרובים.. המצפון שלי שלא היינו איתה ברגע הזה שהייתה מאוד מבוהלת וחששה (כועסת על עצמי ועל ההורים שלי שכל דבר חושבים שזה שטויות וקליל והיא כבר גדולה.. נו באמת!! היא ממש קטנה איך נתתי להם להשםיע עליי ככה רק כדי לא לפגוע בהם פגעתי בקטנה שלי ובי. רותחת מזה.

לא חושבת שהיא צריכה גן תקשורת היא מתקשרת מאוד יפה רק שלפרקים ממש נתקעת (ובאופן מדהים גם נראה שמבינה שנתקעת. כמה פעמים שנתקעה בסוף שינתה את המילה או קיצרה אותה כדי להקל על עצמה)

 

תודה על התגובה ❤️

ברור שלא גן תקשורתוהרי החדשה

התכוונתי רק שהטיפול הרגשי בגילאים האלו הוא בדרך כלל בגני תקשורת, לא שהיא צריכה אחד

 

נראה לי שיש כאן שני דברים-

 

1.  רגשות אשמה שלך על ששלחת אותה לטיול/אירוע משפחתי וחשש שלך שזה עשה לה טראומה

2. גמגום ופחדים שגורמים לך לדאוג לה

 

בעיני חשובה ההפרדה בין שני הדברים, אנחנו כהורים אכולי אשמה לפעמים ומזינים את "מפלצת האשמה" בכל הזדמנות ואז כל דר שקורה- הנה זה בגלל זה, דפקתי אותה לכל החיים.. בגללי היא תצטרך טיפול וכו' וכו'.. 

ברוב המקרים אם  מצליחים רגע להתבונן מבחוץ, להנמיך את הקולות המאשימים שבפנים, רואים שהרבה פעמים המציאות שונה מאיך שהיא מצטיירת אצלנו. 

אם לא קרה שם משהו יוצא דופן קשה לי להאמין שמאירוע אחד הילדה בטראומה קשה.. 

יכול להיות שפחדה והיה לה לא טוב, יכול להיות שהיא זקוקה יותר לחיבוקים שלך עכשיו, אבל קשה לי להאמין שהאירוע נחקק אצלה כל כך עמוק בנפש. גם אם היתה בשוק בתמונות, גם אם רצתה אותך, אם אתם בדרך כלל נותנים לה את החום והאהבה והבטחון שהיא זקוקה להם, פעם אחת לא אמורה להשפיע ככה. 

 

 

עם קשר ובלי קשר יכול להיות שהיא עוברת משהו, זה יכול להיות פיק התפתחותי, יכול להיות שעם ההתפתחות השכלית מגיעות גם חרדות ופחדים, ומה שחשוב לעשות זה לתת מקום, לתמלל, ולהרגיע. ככל שאת כהורה תצליחי יותר לשלוט ביטואציה ולהיות ברוגע מול החרדה שלה, ככה היא תרגיש יותר בטוחה ומוגנת. אתם העוגן שלה. ויהיו המון פעמים בחיים שהיא תפעיל אצלכם חרדות ודאגות ותוציא משיווי משקל, והעבודה ההורית הכי קשה וחשובה זה להמשיך להיות הסנטר שלה, להחזיק לה את הפחדים והקשיים בלי להתפרק מזה.

 

וזה מצריך את ההפרדה הזאת. את הנשימה העמוקה. 

בכלל לא קל, אבל בסוף זה ייקל עליך ועליה...

 

(אני מהתחום הטיפולי והמון מהעבודה שלי עם הורים זה מה שכתבתי כאן.. ככה שתרגישי בטוב עם עצמך.. כולנו ככה.. גם אני כאמא)

 

 

מצטרפת!אולי בקרוב
אני גם חושבת שזה 2 דברים, כתבת ממש יפה!
הצעהקמה ש.
בס״ד


דבר ראשון חיבוק גדול לך אמא יקרה, וגם חיבוק לילדה שלכם 🤍🤍🤍. מאד כואב ומטלטל כשאנחנו רואים שמשהו לא כשורה פתאום עם הילדים שלנו.


גם אני לא נתקלתי בטיפולים בגילאים כאלה אבל אולי זה קיים, אני פשוט לא יודעת.


מה שאני כן מציעה בינתיים זה לתמלל לה את מה שהיה כשלא הייתם איתה. אפשר לצייר לה כמו ספרון קטן עם הסיפור של היציאה בלעדיכם, מה שראו שם, מה שהיא הרגישה וכו׳. אפשר גם סתם על דף אחד (אולי כמו קומיקס נניח). או לספר את הסיפור באמצעות בובות / בובות אצבע / דמויות לגו / פליימוביל וכד׳.


בגיל הזה עדיין אין להם מספיק אוצר מילים כדי לתאר את כל מה שהם חוו ולכן הם זקוקים לתיווך ממבוגר שימסגר עבורם את הסיפור, ישים עליו מילים, יספר את הדברים בצורה קוהרנטית וכו׳.


ומאד חשוב כל פעם ״לסגור״ את הסיפור בצורה חיובית - ״ואז בסוף שוב פגשת את אבא ואמא, והתחבקנו, וחזרנו להיות בבית שלנו״ וכד׳. כדי לתחם את האירוע כאירוע עם התחלה, אמצע וסוף, וכדי להחזיר לה תחושה שעכשיו הכל שוב בסדר.


שווה לספר את הסיפור יותר מפעם אחת. באיזשהו שלב היא כבר תשלים את המשפטים וכו׳ וזאת תהיה דרך בשבילה לבטא ולעבד את מה שעבר עליה.


בהצלחה רבה!!!

ואו בחיים לא הייתי חושבת על הרעיון הזהשאלות..
נשמע שממש ממש יכול להועיל אנסה כבר היום. תודה לך על המילים המחזקות והמבינות.. מלאה בייסורי מצפון כי משחררת את הילדה הרבה כדי לרצות את ההורין משני הצדדים אבל אחרי המקרה הזה אמרתי לעצמי שדי כבר כל הלחצים שמשרים עלינו והביקורת שאני מגזימה נמאס לי קודם על הבריאות של הילדה 
מחזקת ומוסיפהרק רגע קט

חשוב להפוך את האירוע הזה לסיפור שיש לו התחלה, אמצע וסוף.

התחלה - היית בבית ונסעת עם סבא וסבתא

אמצע - ההתרחשות המפחידה שהיתה

סוף - חזרת הביתה ועכשיו את מרגישה טוב


יש שיטה שנקראת 'טיפול הורה וילד באמצעות סיפור'. ילדים קטנים חווים את החיים בלי רצף. מה שקורה עכשיו זה כל ההוויה שלהם והם לא מצליחים להבין שיש יותר מזה. ההכנסה של הסיטואציות לתוך סיפור עוזרת להם לסגור את הדבר המפחיד בתור משהו שקרה, ולא מצב מתמשך.

פשוט מקסיםnorya
תודה על הרעיון וההסבר, החכמתי ולקחתי לי...
חוסר שטף שמופיע בגיל שנתיים וחצי הוא שכיח מאודמקקה

ובדרך כלל חולף מעצמו תוך כמה חודשים. קורה להמון ילדים.

תנסי להרגיע את עצמך כדי שהלחץ והמצפון לא ישפיעו עליה. כי ככל שההורה נלחץ מהקושי של הילד זה משפיע ועלול לקבע את הקושי.

לעניות דעתי גם פחדים שמופיעים בגיל הזה זה תקין אבל בהחלט אפשר לפנות להתפתחות הילד לבקש הדרכת הורים. טיפול רגשי בגיל הזה פחות עושים בדרך כלל.

תודה לכן על התגובותשאלות..
אנסה לדובב אותה בנועם וברוגע ולראות איך החוויה הייתה לה ולתת לה כמה שיותר חום ואהבה ורק שיהיה בסדר...


ידעתי לאן לפנות אתן מהממות הצלחתן מעט להרגיע את ההיסטריה שהייתה לי

מנסה לעשות קצת סדראורוש3

היה אירוע שהשפיע עליה רגשית. יכול להיות. אבל בדרך כלל בגיל הזה אם לא מדובר בטראומה אמיתית שלא נדע לא אמור להיות לקצת בהלה או הלם או חוסר נעימות או נוחות השפעה כ''כ הרת גורל. היא הייתה עם דמויות מוכרות, היא חזרה הביתה. זה עבר ונגמר. המצפון שאוכל אותך לא יועיל לה. תנסי לסגור את זה אצלך- למדתי להקשיב ללב שלי ולא לשחרר אם לא מתאים לי. וזהו. היה ונגמר. עצות מהממות שנתנו לך פה זה לספר את הסיפור ולסגור אותו. רעיון ממש טוב.

חוץ מזה את מציינת שני תחומי קושי:

1- גמגום.

2- פחדים.

שני התחומים מאוד שכיחים לגילה. זה גיל שההתפתחות הקוגניטיבית מהירה והכלים הרגשיים והפיזיים צרכים להכיל אותה ולפעמים זה מתנגש קצת.

בקשר לפחדים, נשמעים לי תואמי גיל. הייתי מנסה להתייחס, למשל: היה רעש חזק וממש נבהלת? בואי לחיבוקי. אולי נשמיע עכשיו שיר נעים? וזהו. ממשיכים בחיים. צריך להתייחס לרגש ולהכיל אותו אבל לא להעצים אותו או לגרום להמנעות. אם נגיד בואי ניכנס מיד שלא תשמעי עוד רעש מבהיל- רק מגביר את הפחד. צריך להתייחס ולסגור בפופרציה.

אגב, הדרכת הורים זה דבר מעולה ומבורך שכל הורה צריך לעבור בעיני. ההורות היא דבר גדול וחלק מהשינויים בדור הזה זה שיראה פחות עובדת ויש המון יחס לרגשות. ואנחנו צרכים לבנות בנו כלים של הורות מטיבה בתוך ההתאמה הזו. אז אם בנקודת זמן הזו את בשלה לעצור ולפתח את התחום- מהמם. לא חושבת ששייך פה טיפול רגשי. זה שייך רק במקרים מאוד קיצוניים בגיל כזה בעיני. פגיעות חס וחלילה הורה שנפטר שלא נדע. כאלה. נכון יותר לעבוד דרך ההורים בעיני.

לגבי הגמגום. זה באמת מאוד שכיח בגילאים האלה. לפעמים עובר. לפעמים נשאר. זה עניין של גישות. דעתי היא שאם זה מפריע ומלחיץ כדאי לטפל. גם טיפול כזה הוא הרבה דרך ההורים. הכתובת היא קלינאית תקשורת שמבינה בתחום. בינתיים ההמלצות שלי- להתייחס לפיל הלבן בחדר- אוי, נתקעה לך המילה? לא נורא, נחכה לה רגע, אני מקשיבה. את צריכה להיות מאוד קשובה וסבלנית, לא להשלים לה מילים. לחכות לה. ממליצה גם לקחת חמש עשר דקות ביום. אם קשה אז לפחות 3 בשבוע נגיד אבל לעשות לוח שהיא תדע מתי, לקרא לזה זמן מיוחד, להיות רק איתה בחדר בלי אחים ובלי מכשירים ולשחק הכי בנחת וברוגע במה שהיא רוצה. בעדיפות למשחק חופשי דמיוני ולא משחק קופסא. לזרום איתה. לחזק לה את הביטחון, להחמיא. זמן כזה קבוע גם אם הוא קצר שהיא יודעת ומחכה לו מאוד יעזור. עוד טיפ- להקריא סיפור בקצב מאוד איטי ורך. פעם ביום. גם נותן דגם טוב ורגוע. באופן כללי לנסות להאט את קצב הדיבור מולה. אם את תאטי, היא תאט (בלי לומר לה ישירות להאט) ואם היא תאט יהיה לה יותר קל לדבר בשטף.

בהצלחה ובנחת. את אמא מהממת.


כתבת ממש יפהnorya

מוסיפה לגבי לדבר עם הילדה על המילים שנתקעות- אם הילדה מודעת לקושי שלה לדעתי כדאי לדבר על זה לא בזמן שהמילה נתקעת אלא בזמן רגוע. לומר "לפעמים המילה נתקעת לך, נכון? זה בסדר, אני מחכה ומקשיבה בסבלנות עד שהמילה תצא". לא לדבר על זה בזמן שהמילה נתקעת כדי שהיא לא תשכח מה שהיא רצתה לומר. רק אם היא נתקעת ואת רואה שהיא מתייאשת אפשר להזכיר שאת מקשיבה בסבלנות.

ודבר נוסף, כשהיא באה לספר לך משהו- כדאי להתפנות אליה במאה אחוז כדי שהיא תוכל לספר לך בנחת ובלי צורך "להתחרות" על דברים אחרים. ככה היא תדבר יותר בנחת והמילים יצאו בצורה יותר חלקה. (זה מתחבר לדיבור האיטי שעתבה אורוש). ואם את לא יכולה בדיוק באותו הרגע להקשיב לסיפורים ארוכים, אולי אפשר לומר לה שעוד מעט תתפני אליה, אחרי שתסיימי לעשות x (משהו מוחשי שהיא יכולה לראות מתי את מסיימת).

תנסי טיפול פרחי באך זה ממש עוזר בגילאים האלובתי 123
במיוחד לפחדים וטראומות
רק חייבת להרגיע..אוהבת את השבתאחרונה

תעטפי אותו הנעלה,חום אהבה

תעשי את הרעיונות המהממים

תלמדי את הלקח


אבל זהו תרגעי...

הרוגי שלך עובר לילדה ולהיפך...

לא בריא לילד להרגיש שההורים שלו לחוצים ממנו והוא דואגים לו, זה כשלעתמו ממש יכול להקשות עליו וגם לפגוע לו בביטחון העצמי...

אל תדאגי כולנו דואגות ולא צריך לחשוש לנזק

אבל לעבוד על עצמנו להרפות לסמוך עליהם להאמין בהם ובכוחות החיים המופלאים שלהם

ולחבק ולשמוח ולהיות ביחד ברוגע ובכיף


בטח שההתנהגויות שתיארת מאוד מאוד מאוד תואמות גיל

כל יומיים נפתחים שרשורים בפורום על התנהגויות כאלה

..


באמת...


והעיקר ללמוד לפעם הבאה


ומשהו מבעלי- הוא תמיד אומר לי שיסורי מצפון זה עצת היצר הרע, כי זה בתכלס מחליש אותנו ומקשה עלינו ללמוד ולהתקדם ולצמוח הלאה.

אלא זה מחליש מדכדך ומפריע לנו באמת להתחזק וללמוד מזה ולהתחזק כדי פעם הבאה להצליח בע"ה!!


חיבוק יקרה! את אמא מהממת!!❤️❤️❤️