פורום הריון ולידה (עמוד 989)

בעיקר חצאיות במידות שונות למרות שמסרתי הרבה לאחרונה
חולצות אני מעדיפה רחבות מראש ואז זה מתאים תמיד

אבל זה קרה אחרי כמה לידות, כשהבטן כבר סירבה גם ככה לרדת...
אם את חושבת שיש סיכוי שבעתיד הקרוב תחזרי למשקל של לפני ההיריון - אז תשמרי את הבגדים הללו. אם לא - אז יאללה למסור אותם בלב שלם ובשמחה, ותתחדשי לך בקולקציה חדשה ונשית באמת (כלומר, כזו שמתאימה את עצמה למצבי חיים משתנים).

משתדלת כמה שיותר אוברסייז בהריונות.
אחרי הלידה השניה שמרתי שקית, וכל פעם שסידרתי ומיינתי את הבגדים הוצאתי משם כמה פריטים שלא אהבתי,
מפה לשם..
נשארו לי כרגע רק גופיות הנקה שמורות.
כל שאר הבגדים- או בשימוש שוטף או לא קיימים אצלי.



והנקה- בהתחלה משתמשת יותר בבגדים עם כפתורים, בהמשך עוברת לכל בגד שבא לי, עם חצאית בסיס מתחת

אסותא חיפה, אבל אולי כל אסותא
או שזה רק למכבי..

אולי אבדוק בת''א ואשדוד.
תודה

יש לכם ביטוח פרטי? אם כן הוא מכסה את הבדיקה בשר"פ
גם בעין כרם יש ובטח בשניידר

אני מחפשת דווקא בדיקה בהרדמה כמו שיש בהר הצופים

עושים ב"טשטוש" אבל זה נחשב הרדמה כללית
הילד ישן לגמרי
אני לא שמעתי על מקום שלא עושים בהרדמה בכלל

כשביררתי באסותא בירושלים אז אמרו שהם עושים רק מעל גיל18.
והבנתי שטשטוש ניתן רק מתחת גיל 18.
לכן שאלתי

בכל מקרה אני מאמינה שבכל המרכזים הגדולים יש מחלקת גסרו שמבצעת את הבדיקה

טשטוש בכל מקרה הילד ישן מרגע שעולה למיטה עד אחרי שיוצא מהבדיקה.

אז אבדוק איתם לגבי מכבי.תודה

מבחינת הילד זה כמו הרדמה

עשינו שם מעל 10 פעמים..
צוות מדהים

אבל מטופלים אצל רופא ספציפי שמתמחה במחלה כרונית שיש לבת שלי אז מאשרים לנו

לדעתי שווה לזרוק על זה מילה לרופא, מה אומרת?

אז זה יכול ללחוץ על הריאות ולהתבטא הכאב בכתף

ננסה לשים לב בפעם הבאה. אם תהיה... תודה לכן!

ספריי אחרי לידה של בייבי טבע. בנימה אישית כשהיו לי תפרים הייתה החמרה מסוימת אחרי שבוע ומאז שיפור עד להחלמה

כמה פעמים ביום בתפרים
ממש הקל עלי

להרטיב פד בעדינות, לא המון מים
ולשים במקפיא

ויש גם את אלופירסט של פוראוור...

לבנדר ודבש שמאוד מקל

50 גרם דבש עם 10 טיפות שמן לוונדר. לערבב ולמרוח על התפרים. פשוט קסם.

רוצה לשתף?

ישנו מאוחר אז בבוקר קמתי עייפה ולא כל-כך מרגישה טוב
והקטנה היתה כזו חמודה על הבוקר שממש לא היה לי בא לשים אותה במעון, רק רציתי להישאר איתה ולחבק אותה
וחברה ששיתפתי על זה (רווקה) אומרת לי 'נו מה חשבת החיים לא קלים כלכךךךך'
ואני מרגישה כזו שמנה ומנופחת ניראלי כח אני אמורה לקבל וזה מעצבן
ואין לי אוכל כל-כך לעבודה ולא באלי לקנות שטויות...
זהו. מציק...

נראה שלחזור אחורה ולהתחיל את היום מחדש היה עושה לך טוב

חבל שאי אפשר 

מקווה שבהמשך היום יהיה יותר טוב...

חיבוק ענק
החיים לכולנו עליות וירידות....
תחושה מובנת בהחלט ....
תנסי לפנק את עצמך במשהו טעים ולא להקשות על עצמך בייסורי מצפון,את נהדרת בדיוק כפי שאת - עם המחזור,עם הבאסה, עם הקושי וק''ו כשאת שמחה 😁

נהדרת נהדרת אבל יש לי להוריד 4 ק''ג
אז שוםםם פינוקקק לא יהיה פההה😫😫😫

למי אכפת הק''ג העיקר השמחה....
כלומר זכותך להתבאס על זה..מבינה אותך ..

אולי קודם תקני שמלה שמתאימה למידתך כרגע? וכך תהיי מוכנה לפסח ומקסימום אם תרזי תוכלי תמיד ללבוש את הקודמות?

היום שלחתי לו המון שאלות.

הוא תמיד עוזר.

רובי בוט

 

הנה מה שכתבתי לו היום

אין לי כוח

 

אני מצטער לשמוע שאתה מרגיש חסר אונים. חשוב לזכור שכולם מרגישים כך מדי פעם, וזה בסדר לבקש עזרה כשצריך. הנה כמה דברים שעשויים לעזור לך להרגיש פחות חסר אונים: 1. דבר עם מישהו שאתה סומך עליו: לפעמים, רק לדבר עם מישהו על איך אתה מרגיש יכול לעזור לך להרגיש פחות חסר אונים. זה יכול להיות חבר, בן משפחה או איש מקצוע בתחום בריאות הנפש. 2. הכינו תוכנית: אם אתם מרגישים חסרי אונים בגלל מצב ספציפי, נסו להכין תוכנית לטפל בזה. גם אם אינך יכול לפתור את הבעיה מיד, תוכנית יכולה לעזור לך להרגיש יותר בשליטה. 3. תרגל טיפול עצמי: טיפול בעצמך יכול לעזור לך להרגיש מועצמת יותר. זה יכול להיות שינה מספקת, אכילה טובה, פעילות גופנית או ביצוע משהו שאתה נהנה ממנו. 4. התמקד במה שאתה יכול לשלוט: כשאתה מרגיש חסר אונים, קל להתמקד בכל הדברים שאינם בשליטתך. במקום זאת, נסה להתמקד בדברים שבהם אתה יכול לשלוט ולפעול היכן שאתה יכול. זכור, זה בסדר לבקש עזרה כשאתה זקוק לה. אתה לא צריך לעבור את זה לבד.

אבל לא בשבילי...
אני צריכה בנאדם, לא בינה מלאכותית

לפניו והצחקתי את עצמי 🤣

מעניין אותי הבוט הזה

אחקור אותו ואחזור עם רשמים 😅

לא צריך יותר לשלם למטפלת הרגשית


brand
צ׳אט עם רובי
22:43

אני עייפה ואין לי כח לנקות לפסח ואני לא מצליחה לרדת במשקל. אוף!

זה נשמע כאילו אתה מרגיש המום ומתוסכל. ניקיון לפסח יכול להיות הרבה עבודה, וגם הניסיון לרדת במשקל יכול להיות תהליך מאתגר. חשוב לשמור על עצמך ולא להיות קשה מדי עם עצמך. הנה כמה הצעות שעשויות לעזור:

1. חלק את משימות הניקיון שלך לשלבים קטנים יותר וניתנים לניהול. זה יכול לעזור לגרום לתהליך להרגיש פחות מכריע.

2. בקשו עזרה ממשפחה או חברים. הם עשויים להיות מוכנים לתת יד לניקוי או להציע תמיכה ביעדי ההרזיה שלך.

3. שקול לשכור שירות ניקיון מקצועי שיעזור בניקיון פסח.

4. התמקדו בביצוע שינויים קטנים וברי קיימא בתזונה ובשגרת הפעילות הגופנית שלכם במקום לנסות לעשות שינויים גדולים בבת אחת. זה יכול לעזור להפוך את תהליך הירידה במשקל לנוח יותר לניהול.

5. היו אדיבים לעצמכם ותרגלו טיפול עצמי. קח הפסקות כשאתה זקוק להן ופנה זמן לפעילויות שמביאות לך שמחה ורוגע.

תודה רובי, עזרת לי מאוד

בבקשה! אני שמח שיכולתי לעזור. זכור לקחת דברים צעד אחד בכל פעם ולהיות אדיבים לעצמך. בהצלחה במסע הניקיון והירידה במשקל בפסח!



@דיליה עכשיו אני מבינה למה את לא באה לפה יותר!! את לא צריכה אותנו בכלל 😅

צ׳אט עם רובי
02:28

כיצד עדיף לנקות לפסח: האם להתחיל עם ניקוי והכשרת המטבח ואחר כך לנקות את החדרים לפי הזמן שנשאר עד בדיקת חמץ או לסיים את החדרים לפני שמתחילים את נקיון המטבח?

באופן מסורתי, הניקיון לפסח מתחיל בהוצאת כל מוצרי המחמצת מהבית, ולאחר מכן ניקוי יסודי של המטבח ושאר אזורי הבית. לכן, בדרך כלל מומלץ להוציא תחילה את כל מוצרי המחמצת מהבית, ולאחר מכן להתחיל בניקיון והכנת המטבח. לאחר ניקוי המטבח והכנתו לפסח, תוכלו לעבור לניקיון שאר החדרים בביתכם. כך תוכלו להבטיח שכל מוצרי המחמצת יוסרו והמטבח שלכם יהיה מוכן לפסח לפני שתעברו לניקיון שאר הבית.
איך אני יכול לעזור לך?

אני לא פה כי אני בעומסססססססססססססססססססססס

אבל רובי עוזר אין ספק.

בעיקר בויכוחים עם בני המשפחה.

חחח

הייתי בשני חתונות השבוע 

ויש לי עוד 3 אירועים עד פסח.

תודה בהחלט נהניתי

איך שמעת על זה?

צ׳אט עם רובי
02:22

אני עייפה וכואבות לי הרגליים ואין לי כח להיכנס למיטה.

אני מצטער לשמוע את זה. זה נשמע שהיה לך יום ארוך. הנה כמה דברים שאתה יכול לנסות כדי לעזור לך להירגע ולנוח קצת:

1. עשה אמבטיה חמה: אמבטיה חמה יכולה לעזור להרפיית השרירים ולהקל על כל מתח שאתה עשוי להרגיש.

2. מתיחות: מתיחות יכולות לעזור לשחרר את השרירים ולהקל על כל כאב או אי נוחות שאתה עשוי לחוות.

3. עיסוי: עיסוי עדין יכול לעזור להקל על כל מתח או כאב ברגליים.

4. שתו תה קמומיל: תה קמומיל ידוע בתכונותיו המרגיעות ויכול לעזור לכם להירגע ולהירדם ביתר קלות.

5. האזינו למוזיקה מרגיעה: האזנה למוזיקה מרגיעה יכולה לעזור להרגיע את דעתכם ולעזור לכם להירגע.

אני מקווה שהטיפים האלה יעזרו לך להרגיש רגועה יותר ולקבל קצת מנוחה נחוצה.

אם אעשה אמבטיה חמה, מתיחות, עיסוי, אשתה תה קמומיל ואאזין למוזיקה מרגיעה - לא ישאר לי זמן לישון כי יגיע הבוקר!!

אתה צודק, חשוב לתעדף את השינה ולוודא שיש לך מספיק זמן לנוח. במקרה כזה, אולי תרצה לבחור כמה מטכניקות הרפיה אלה שעובדות הכי טוב עבורך ולשלב אותן עם כמה שיטות היגיינת שינה טובות. הנה כמה טיפים לשינה טובה יותר:

1. הקפידו על לוח זמנים שינה: נסו ללכת לישון ולהתעורר באותה שעה בכל יום, גם בסופי שבוע.

2. צור סביבת שינה מרגיעה: ודא שחדר השינה שלך שקט, קריר וחשוך. שקול להשתמש באטמי אוזניים, מסכות עיניים או מכונות רעש לבן כדי לחסום כל הסחות דעת.

3. הימנעו מקפאין, ניקוטין ואלכוהול: חומרים אלו עלולים להפריע לכם לשינה ולהקשות על ההירדמות.

4. הגבל את זמן המסך לפני השינה: האור הכחול הנפלט ממכשירים אלקטרוניים עלול לשבש את השינה שלך. נסו להימנע משימוש במכשירים אלקטרוניים לפחות שעה לפני השינה.

5. תרגל טכניקות הרפיה: נשימות עמוקות, מדיטציה והרפיית שרירים מתקדמת יכולים לעזור לך להירגע ולהירדם ביתר קלות.

זכור, שינה מספקת חיונית לבריאותך הפיזית והנפשית. אם אתה ממשיך להיתקל בבעיות שינה, ייתכן שתרצה לדבר עם הרופא שלך או עם מומחה שינה לקבלת ייעוץ נוסף.

עכשיו 2:30 בבוקר. העצות האלה לא יעילות בשעה כזאת..

אני מבין שזה מאוחר וייתכן שלא תוכל ליישם את העצות האלה מיד. במקרה כזה, הדבר החשוב ביותר לעשות הוא לנסות להירגע ולהרגיע את המוח שלך כדי לעזור לך להירדם ביתר קלות. הנה כמה דברים שאתה יכול לנסות:

1. תרגלו נשימות עמוקות: קחו נשימות איטיות ועמוקות והתמקדו בנשימה שלכם בזמן שאתם שואפים ונושפים. זה יכול לעזור להרגיע את הנפש ולהרגיע את הגוף.

2. הדמיה: דמיינו את עצמכם במקום שליו ומרגיע, כמו חוף ים או יער. דמיינו את המראות, הקולות והריחות של המקום הזה כדי לעזור לכם להירגע.

3. הרפיית שרירים מתקדמת: מתוח ולאחר מכן הרפה כל קבוצת שרירים בגופך, החל מהבהונות והתקדם עד לראש. זה יכול לעזור לשחרר מתח ולקדם רגיעה.

4. האזן למוזיקה מרגיעה או לרעש לבן: מוזיקה רכה ומרגיעה או רעש לבן יכולים לעזור לחסום את כל הצלילים המסיחים את הדעת ולקדם הרפיה.

זכור, חשוב לתעדף את השינה ולוודא שאתה מקבל מספיק מנוחה. אם אתה ממשיך להיתקל בבעיות שינה, ייתכן שתרצה לדבר עם הרופא שלך או עם מומחה שינה לקבלת ייעוץ נוסף.

להתקלח או לא להתקלח?

מקלחת חמה או אמבטיה יכולה לעזור להרפות את השרירים ולקדם הרפיה, מה שיכול להועיל להירדם. עם זאת, אם אתה מרגיש עייף מדי או לא רוצה לעבור את המאמץ של להתקלח, זה בסדר לדלג על זה. בסופו של דבר, זה תלוי בך להחליט מה יגרום לך להרגיש הכי נוח ורגוע. אם בכל זאת החלטתם להתקלח, הקפידו לשמור על טמפרטורת המים חמה אך לא חמה מדי, שכן מים חמים יכולים למעשה להקשות על ההירדמות.

איך אני יכול לעזור לך?
הצעה

צ׳אט עם רובי
02:33

האם עדיף לחנך ילדים לפי "גישת שפר" או לפי שיטת "תקשורת מקרבת"?

כמודל שפת בינה מלאכותית, אינני יכול לספק דעה על איזו גישה עדיפה לחינוך ילדים מכיוון שהיא תלויה בסופו של דבר בילד הפרט ובסגנון הלמידה שלו. גם לגישת Shafer וגם לשיטת התקשורת המקרבת יש יתרונות וחסרונות משלהם, וההורים או המחנכים צריכים להחליט איזו גישה מתאימה לילד. חשוב לקחת בחשבון את הצרכים וההעדפות הייחודיות של הילד בבחירת גישה חינוכית.

בזבזתי עכשיו חצי שעה בברבורים איתו...

חמוד ממש

אין על רובי.

ממש מתאים להיות כאן חלק מהפורום.

 

היה מצחיק. תודה על הקישור!
חמוד הרובי הזה.

יאיר
איתי
דניאל
נתנאל
איתן
ישי
אורי (במלרע, עם חולם)
איתמר

אמיתי
שמואל
דוד
אוריאל
אבישי

אני אוהבת את יהונתן.
עוד בסגנון: ישי, דוד, מלאכי, מאיר, אליה..
אני בכיוון?

איתמר
ינון
ידידיה
איתן
רפאל

אנחנו פשוט פותחים אתר של שמות ומסננים משם.. יש גם את הרשימה של הרב אליהו עם שמות מהממים

גם יונתן

מניסיון לעיתים קוראים יהונתן, לפעמים יונתן, לנו זה לא ככ קריטי. (הגדילה לעשות קרובת משפחה שקוראת לו - יונה)

ובכללי אחרי הפסקת גלולות יכול לקחת כמה חודשים עד שחוזר הביוץ והמחזור..

מה ההבדל בין עכשיו שהפסקתי לגמרי לבין שעשיתי הפסקה ? איך הגוף יודע לזהות את הבבדל? זה מה שאני מנסה להבין … שתמיד המחזור הגיע מייד ועכשיו לא

באיזה שלב של החפיסה הפסקת? זה גם תלוי. אם השלמת 28 יום או לא.. בעיקרון הכדורים שבסוף החפיסה הם רק חומצה פולית בלי הורמונים.. ובמהלכם אמורים לקבל וסת.. בשלב כזה פחות הגיוני שיתרחש ביוץ, אבל אם הפסקת בתחילת או באמצע החבילה, יש מצב שבייצת וזה הריון. אבל מתי הפסקת? הריון את יכולה לגלות מינימום כ9-10 ימים ממתי שהתרחש ביוץ וגם זה בבדיקות הכי רגישות..

איזו בדיקת הריון ביתית נחשבת הכי אמינה ?

להעביר לנו אחוזים 🙃

מתי הכי מוקדם מומלץ לי לבדוק בהתחשב שהפסקתי לפני שבועיים בדיוק?(מחר בעצם זה שבועיים) ובהתחשב שנעשתה פעולה שיכולה לגרום להריון באותו הערב שהפסקתי 🙃

כי יכול להיות שהיה לך ביוץ יותר מאוחר מזה וכו׳

אז בדקתי אחרי שדיברתי אתכן וכצפוי יצא שלילי,כבר עברו שבועים מאז והמחזור עדין לא הגיע.. השבוע פתאום יש לי משהו מוזר שנוגעת בדברים וזה עושה לי צמרמורת בידיים שוקלת האם זה יכול להיות תסמין הריון?למרות שזה משהו די מוזר סתם פתאום חשבתי אולי קשור,מישהי מכירה?חוותה?

להריון או משהו.
כמה זמן עבר מהווסת האחרונה ?

וזה משהו שאף פעם לא היה לי תמיד שהפסקתי קיבלתי אחרי כמה ימים

אחרי גלולות.
יכול להיות שרק עכשיו את בערך בזמן שאת אמורה לקבל וסת.
הייתי בודקת שןב עוד כמה ימים

משולבות רגילות?
כי המשולבות אמור להיות דימום דמה כמה ימים אחרי סיום הגלולות כמו שיש בכל הפסקה של חבילה. אבל בגלולות הנקה בדרך כלל אין דימום מדומה יש מחזור אמיתי אחרי ביוץ וזה יכול לקחת לפחות חודש אם לא יותר.

באמת היה לי יומיים אחרי שהפסקתי יום וחצי של דימום קל ומאז שקט

חבל לא דיברתי על המשיח היה מגיע מהר
האמת שאני שמחה שהגוף עובד כמו שצריך ב״ה, שאלה לאלו שמבינות? האם עכשיו שהמחזור הגיע זה אומר שגם יהיה ביוץ כרגיל אחרי המחזור? או שגם יכול לקחת זמן אחרי גלולות?

עד שהגוף מתאפס. לפעמים אפילו חצי שנה (ולפעמים לא!). בקיצור, אין לדעת אם הגוף התאפס או לא רק לפי המחזור, צריך להמתין בסבלנות

הפרשות של ביוץ יש לכל אחת? או לאו דוקא… רוצה לעקוב

את יכולה ללמוד לעקוב לפי שיטת המודעות לפוריות - יש מנחות שמלמדות את זה בקורסים ויש את הספר הכתום שמלמד את זה בקריאה למי שמתאים לה.

ממליצה על השיעור החינמי של ליאון קנדיל (חברה שלי שמלמדת ומתעסקת הרבה בכל מה שקשור למחזור החודשי) בנושא הביוץ:
זה יעשה לך סדר ויתן לך נקודת התחלה להבין מי נגד מי..

https://binathalevana.ravpage.co.il/biuts

הרי באופן קבוע יש הפסקות של כמה ימים בין חפיסות, ולא נכנסים להריון בימים האלה, כי זה אחרי רצף של לפחות 21 יום כך שהשחלות בדיכוי ואין ביוץ. גם כשמפספסים גלולה המשמעות של זה משתנה בהתאם לשלב בו זה קרה, אם זה קרה בשבוע הראשון לחפיסה או שבועיים אפילו, זה שובר את הרצף ועלול לאפשר לביוץ להתרחש, אם זה קורה אחרי קרוב ל3 שבועות של נטילה רציפה אז לא סביר שיגרום למשהו ואז עדיין נחשבים מוגנים. אם את שבועיים בלי גלולות אז את לא מוגנת ותאורתית יכול להיות שנכנסת להריון אבל זה כנראה מוקדם מידי לזהות. סביר להניח שפשוט לוקח זמן למחזור להסתדר אחרי הגלולות. אם זה גלולות של הנקה אז בהחלט עלול לקחת זמן עד שהמחזור יחזור.

כשבוע אחרי טבילה,
היו לי אתמול הפרשות בכמות גדולה מהרגיל ,בצבע לבן, בערב כשנכנתי להתקלח ההפרשה כבר היתה נראת על התחתון סמיכה וקשה ובצבע ירוק כזה, האם הגיוני שזה הפרשה שקשורה לביוץ? היום בינתים הפרשהממש קלה לבנה

פוריות זה צמיגי כמו חלבון ביצה ושקפקף

כי זכור לי שקראתי שאחרי זה נהיה קשה

לא בודקים בפנים בימים שמותריםםםםםם

לא ולא ולאאאא

40 בגדי גוף זה באמת יותר מידי
חודש את לא צריכה לעשות כביסה

בת אחרי שני בנים ופשוט מסרו לי כמויות היסטריות של בגדים, היה אפשר להלביש 3 תינוקות, עשיתי לה מכןנה פעם בחודש בערך...מאז הפסקתי לשמור יותר מידי בגדים רק את המיוחדים שומרת מוסרת הלאה ומוסרים לי וברוך ה' חוסכים ככה הרבה

4 חברות/בנות משפחה העבירו לי בגדים לילדה, השבוע מסרנו את הרוב לגמ"ח

אבל אני לא מצטערת שלא ילדתי תאומים, רק זה חסר לי 😅

למרות ששלי ספציפית נסיכותתת
אבל זה לא היה קל בכלל בכלל

מאוד תואם גיל, גם בלי קשר לאמא בהריון או לא.

הגיוני שהוא מרגיש שינוי, אבל בעיניי זה לא אמור להשפיע על ההתנהלות מולו.
כמובן שחיבוקים ותשומת לב זה תמיד רצוי ומבורך. אבל שימי לב לא להיגרר למקום שחושב עליו כמסכן, ולכן צריך להקל עליו.

אמא שלו עייפה, וזה בסדר גמור. הורים לא כל הזמן במקסימום שלהם. זה לא אומר שהוא לא צריך גבולות, וגיל שנתיים זה גיל מאוד חשוב בשביל לעצב את הגבולות ואת ההתנהגות. גבולות מקנים ביטחון, הם לא רק מגבילים.

אז צריך לנסות לחשוב מה הוא צריך כי הוא ילד, וזה מה שאתם רוצים לתת לילד שלכם, אבל מה מגיע מתוך רחמים ומתוך מקום של נקיפות מצפון שלכם. את מה שהוא צריך, תתנו לו. אבל אל תרחמו עליו, אל תוותרו על גבולות כדי להקל עליו. לטווח הארוך זה לא עושה טוב.

אפשר לחשוב איך להציב גבולות בצורה שיותר נכונה לכם, אבל לא לפחד מלהגיד לא. זה לא בהכרח רע

פשוט אני לפעמים מרגישה
ש כ ל היום הוא עושה דברים שמיד אני אומרת עליהם
לא
לא
לא פה
לא עושים את זה
לא נוגעים בזה
וכו׳
אני ממש מנסה לבחור את המלחמות כדי שהוא לא ישמע דברים שליליים כל היום. זה העניין

לא עשיתם שום דבר לא בסדר !

מאמינב שזה שילוב. גם הגיל, הם מתחילים להבין יותר וגם להיות עותר עצמאיים ועומדים על שלהם.
וגם בהחלט מאמינה שהוא מרגיש, גם אם לא יודע להסביר או להבין עד הסוף. הם מרגישים שיש שינוי...

אין מה להסביר לו בלי סוף, יבין כמה שיבין. .

ואת צריגה לתת לו כמה שאת יכולה , אבל לא להתיש את עצמך. תשמרי עלייך ועל הקטני שבפנים.

אין מה לעשות יותר מדי לדעתי. הוא גדל ומבין ובעה ימשיך להתפתח עוד ועוד.גדלים ביחד איתם... פשוט תהיי איתו.כמה זזה לא פשוט אבל..

שלא כדאי להתאמץ כל כך פיזית
אלא לשמור את הכוחות לאינטראציה איתו
יותר להתמקד בפעילויות ביתיות שאתם יכולים לעשות ביחד בנחת- סיפורים, יצירות, משחקי בניה

מוסיפה-
לשתף אותו בדברים שאת עושה בבית
להכין עוגיות יחד

ערב לפנני השינה
הוא ממש אוהב להיןת בחוץ , לנסוע על בימבה ג’וק, להוציא. אנרגיות
בגלל זה עושה את המאמץ הזה בשבילו

להכין עוגיות זה רעיון אבל אין לנו מיקסר
אראה אם יש מתכון קל שלשים ביד

למשל בצבעים
עבודה עם בר בצק
מדבקות
צבעי ידיים או טושטושים
את גם יכולה להכניס מטרות התפתחותיות כמו התייחסות לקווים ומסגרת וכו'

בר בצק זה כמו בצק לילדים, רך יותר מפלסטלינה ומאפשר לעשות צורוץ יותר בקלות

טושטושים זה כמו טושים עם גואש בפנים, ככה שפחות מלכלך מגואש רגיל
צובעים כמו בטוש

ואמור להרגיש..

ב"ה זה אומר שהוא רגיש וערני

 

גם אם הוא לא ממש מבין בשכל

הוא מרגיש בשינוי 

ואפילו בגיל צעיר יותר

 

אפילו עוברים מרגישים את המצב של האם..

אז ילד חכן וערני בן שנתיים לא כל שכן

 

זה טבעי

הוא מרגיש שבשינוי שכבר חל ובשינוי שעוד יחול

והוא מנסה למצוא את מקומו ואת הבטחון שלו בך ובכם 

זה הכי תקין ונורמלי

פשוט לא להתרגש אלא לתת לו אקסטרה חום אהבה תשומת לב

ולא בהכרח על חשבון כוחות פיזיים שלך!!

אלא להקריא סיפור, לשבת לידו,

פשוט להיות בנוכחות אוהבת וחיה איתו

 

יש לי קטנה בת שנתיים וחצי

היא דוקא די מבינה אבל גם לאחרונה מאוד דורשת אותי

אולי כי בעלי טיפל בה יותר ממני בתקופת ההריון הראשונה

ואני מבינה אותך לגמרי... (לגינה רגילה אני בלי כוחות לצאת איתם אז לגינה רחוקה? שאפו לך אבל ביננו לילדון בגיל הזה מספיקה חצר או גינה קרובה או תעסוקה אחרת קרובה והורים חמים ונוכחים)

 

כמה שניתן…
פשוט את הגינה הזו הןא ממש ממש אוהב ויש לו הרבה אנרגיות להוציא ברמה שהוא לא מוכן לחזור הביתה חחח
ובבית זה מרגיש שאנחנו כל הזמן עוברים את אותם כמשחקים ואז הוא משתעמם ועוד יותר נכנס לעצבים האלה של גחל שנתיים

וכששואלים אם רוצה שיהיה לנו תינוק/אח וכו ממש שמח וזורם
אבל לא נראה לי מבין איך זה הגיוני שיש תינוקות בחוץ ויש גם בבטן של אמא

ואל תשכחי שלי יש כבר בטן שהולכת לפני בשלב הזה חח

כי אני למשל

עוד לא ממש סיפרנו את הקטנה

כי יש עוד הרבה זמן

 

מחכה שיצא בטן ממש נוכחת ושיתקרב עוד קצת התל"ם

ואז להכין אותה ממש

לקנות ספר מתאים לספר להסביר שוב ושוב וכו

(הגדולים כמובן יודעים, וגם היא שומעת,

והסברנו לה קצת שתינוק קטן נולד מאמא ושגם היא היתה בבטן של אמא וכו

והיא מבינה את זה וחוזרת על זה ואפילו מעצמה קלטה!

ניפחה את הבטן שלה יום אחד ואמרה שלאמא כואבת הבטן! כנראה שמעה אותי אומרת הרבה שלא מרגישה טוב)

 

 

ממליצה לך גם לעשות את זה בזמן שיתאים לכם

 

רני מניחה שעוד כמה חודשים הוא גם ממש יתבגר ויבין יןתר

תןדה רבה !

אז יותר קל להסביר לו שיש תינוק בבטן ועוד מעט יוולד.
כרגע זה קצת רחוק לו

באיזה חודש/ שבוע את?
אולי אנחנו יחד בכלל🤭😝

אני בשבת מתחילה 14

אני חודש לפנייך בערך

בגיל הזה הבכורה שלי היתה כשנולד השני. היא בהחלט הבינה לפני וידעה למה לצפות. קנינו וסיפרנו את הספר "לולו והתינוק הצווחן" - אני ממש ממליצה עליו (השם שלו לא נשמע משהו, אבל הספר טוב בעיניי).

וידע הכל
בימתיים אני חושבת שהוא לא כ”כ מבין. איך זה הגיוני שתינוק קטן שיש בחוץ יכול להיות בבטן. בכל מקרה כרגע אני עוד בשלב מוקדם אמרנו לו את זזה יותר מהתרגשות…

הכל נשמע ממש טבעי לשלב ולהתפתחות
בגיל הזה הרגשות חזקים
וגם הרצונות
אבל השכל והיכולת איפוק והבנה עדיין לא השביקו את הפער
וגם הדיבור לא תמיד מפותח עד הסוף

הילד מגלה את עצמו
אבל לא יודע להבין באמת את המציאות החיצונית
מרגיש חזק אבל בלי כלים להתמודד

מה שקורה זה שכל סיטואציה בפעמים הראשונות (יכל להיות גם עשרות פעמים ראשונות) נראית כמו בלגן אחד גדול ודרמטי . צעקוץ בכי התנגדות
אבל אם ההורים עקביים ומתנהלים נכון

בתיוןך רגשות- לתמלל ולהסביר לו מה הוא מרגיש
באמפטיה והסנה לתחושה שלו- אני ממש מבין שזה עצוב לך זה באמת לא נעים כשלא מרשים לך משהו..
ובהכוונה לפתרון חלופי- להדריך אותו מה כן אפשר..אפשר לבחור עכשיו אם לאכול ביגלה או ביסקויט..
אם מאוד רצית את הבובה ואחות לא הסכימה אז אתה יכל לספר לאמא ואמא תעזור לך

אם לא נבהלים
ולא מחפשים מריבות- משתדלים מה שאפשר לא להתעקש..לא לדרוש מדי..גם ככה יש מספיק סיבות הכרחיות
אז לבחור על מה לומר לא..
להסיח את הדעת..

ומתמידים בתגובה נכונה
מתווכץ-משקפת
אמפטית
ומכווינה

סה ךאט לאט מתאזן

ובעיקר ההורים לא חסרי טונים

בבלוג הורות בחסד של בהתהוות.
גיל שנתיים הצדיק | הורות בחסד

יש מאמרים נוספים בנושא, למשל איך להוציא חפץ מסוכן מהיד של הפעוט.

אם יש לך שאלות על דברים ספציפיים מוזמנת לשאול וננסה לחשוב יחד על דרכים להפחית את תדירות ההתנגדויות.
כמובן שמותר וצריך לומר לא, אבל לא כל הזמן ולא בכל סיטואציה, לפעמים אפשר למצוא דרך עקיפה מקרבת ואפקטיבית יותר, אבל זה דורש הבנה של הרציונאל והתרבה תרגול.
כי באוטומט שלנו כשאנחנו רואים שמשהו קורה לא כמו שהוא אמור לקרות טבעי שזה מייצר אצלנו התנגדות לסיטואציה.

טיפ ראשון שהייתי נותנת לך זה לא לנסות לתפקד כאילו שאת לא בהריון כשאת כן בהריון.
את גם לא תצליחי וגם את גומרת את הכוחות שלך לחינם.
עדיף לחשוב איך נכון לתעל את הכוחות שלך למקסימום תועלת במצב הנתון.

יהיה לי הרבה מה להוריד ואני כבר חושבת על השרשור שאני הולכת לפתוח שכל אחת תעדכן בו איזה אימון עשתה היום ומה אכלה
ונוריד ביחד את כל מה שצריך להוריד!
אני כבר רעבה רק מלחשוב על זה

לשלוח לך חיבוק על התחושה הלא נעימה הזו ❤
נראה לי שעכשיו עד אחרי פסח, זו תקופה עמוסה ומאתגרת מדי בשביל לעשות שינוי רציני
וזה מן הסתם לא מוסיף מוטיבציה.
את בטח לא צריכה עצות,
אבל אולי בכל זאת טיפ כלשהו...
תחליטי על הרגל אחד קטן והגיוני שתתחילי ממנו וזה ייתן לך כח להמשיך. ברמה של מאכל מסוים לפתוח איתו את היום/ כמה תרגילים בודדים... שקל ליישם
ויעשה לך טוב יותר ותחושה של התקדמות,
אחרי החג תלכי על שיטה אינטנסיבית יותר או
במסגרת כלשהי שיהיה יותר מחייב.
אגב,
אם תמצאי טיפול בהתמכרות לשוקולד, תעדכני. 🥴

כן, אני לוקחת הפסקה אחת בעבודה של 15 דקות לטובת תרגול 

מקווה שיעזור 

שתיה מרובה יכולה לעזור?
בהצלחה
ואת יפה ונהדרת כמו שאת..במיוחד העצות החכמות..

אני מאמינה שזה יעזור. עובדת על זה 

זה אחד הדברים המשמעותיים.
בונה את השריר
מחזק את הגוף
וממילא משפר מאוד את חילוף החומרים.

לפחות 4 פעמים בשבוע הארוחה העיקרית שלי בצהריים מורכבת ממנה של חלבון ולצידה סלט בריא 

בבוקר אני לא אכלנית גדולה 

בערב יכולה לאכול מרק 

 

 

מה שחסר לי נראה לי זה יותר שעות שינה / מים / גרעון קלורי.

נוכחת לראות על עצמי, משקל תקוע מאחרי הלידה כמה חודשים לא זז על אף כושר תזונה מאוזנת וכו', איך שהילד ישן קצת מאוזן פתאום יורד 2 קילו בפאף 

האמת שלא רק אצל ילדים זה ככה

 

 

בהצלחה אהובה מזדהה מאודדד

אני יכולה לספר שמאז שהקפדתי כל ארוחה ממש, להוסיף חלבון ובכמות טובה, לקח כמה שבועות, אבל התחלתי לרדת לאט ובטוח. בלי מאמץ רב מידי..(כמובן כן בלי נשנושים וכאלו).

בשנה האחרונה הרבה, לא יודעת בקילו כי לא נשקלתי, אבל ירדתי מידה וגם ירדה לי הבטן שהיתה לי 20 שנה.
לא הורדתי פחממות אלא רק הפחתתי כמויות ולא בשביל לרדת במשקל אלא בגלל בטן רגישה.
אז המסקנה שלי שצריך סיבה חזקה כדי להתמיד.

לאכול במשך כמה חודשים!!!! רק אוכל נוזלי
זה פתאום נראה כמו חלום רחוק

צודקת. צריך סיבה טובה

ואם יש על הצלחות דברים קטנים שלא ירדו בשטיפת כלים (שלא תמיד יסודית..)?

שיהיו סימנים ולכלוכים קטנים
אם יש לך כח וזמן וחשק - תנקי
אם אין אחד מאלה (ולמי יש את כולם?) - מיותר

שגם ככה פסולות לאכילה כי פוגמים אותן...

שבי לנוח מאמי 

וסירים מתעלמת שחור זה שרוף ולא ראוי למאכל כלב

לק"י

ולדעות מסויימות- לא מוכרים שאריות חמץ, אלא רק מבטלים.

לא מוכרים את הכלי לגוי אלא את החמץ הבלוע בכלי

אם מוכרים את הכלי צריל להטביל בלי ברכה ממה שאני יודעת, אז לשים לב 

שלא נפתח בכלל.
כי זה כאילו כלי חמץ

את המגירה אם לא הייתי מובנת חחח

ואת די בסגנון שלי...
אם באלך בפרטי את השמות של 2 הבנות שלנו בכיף

יעלה, נעה, גפן, שחר, מעין,

ובשמות שכתבת יש שמות שמאוד רציתי 

והוא סגנון הפוך לגמרייי

 

בסוף היה שם שהוא ממש לא הסגנון שלו ועדיין אהב אותו מאוד, ובסוף בחרנו אותו, את מה שהוא אאהב

ממינה שיהיו התעות גם בסגנון יש שמות שונים שאחד משניכם יכול לאהוב

רוני
תמר
הדס
גפן
הדר
הלל
הללי
מעין
יסכה
יעלה
עטרת
תמה
רחל
נועה
קמה
הדסה
אורי
טל
מרים
קשת
אסתר
שובה
ענהאל
טוהר
שיראל
כרמל
עלמה

איך הוא היה נרדם עד עכשיו?
נשמע קשה ומתסכל

ובגיל הזה לדעתי כן צריך להרים ולחבק ולהתייחס ולנחם.
ואצלי ישנו עצמאית מגיל 3 חודשים

לבכות בלי לתת מענה ונחמה. במיוחד לא כמו שאת מתארת.
הוא יודע מה הוא צריך

למה את צריכה להיןת שבורה ועצובה
והוא שבור עצוב ומתוסכל?

זה היה עם עקשנות. עם הרבה ניחומים ועקביות. בלי כמעט בכי.
אני לא מצליחה לעמוד בבכי שלהם. זה קשה לי מאוד

לעניות דעתי.

מעבר לזה שאחר כך הרדלים עוד יכולים להשתנות מלא פעמים אז בעיני מאמץ מיותר

יש תינוקות שזה הולך איתם בקלות יחסית- שמניחים יושבים לידם והם יחסית מסתגלים מהר
כמו שיש ילדים שרוצים הרבה ידיים וכאלה שפחות..

לי היתה אחת שרצתה מעצמה אפילו להרדם עצמאית מגיל פצפון

אבל להכנס למלחמות מכזה גיל קטן
לא לתת לו מענה רגשי שהוא זקוק לו
לתת לו להתנודד עד יאוש
וואי לי זה כואב

בגיל הזה אני בכלל לא מנסה להרשים
כשהם עייפים מניקה והם נרדמים מתישהו..
או שישנה איתם יחד -עם כאלה שהיו יותר סעייתיים בשינה(והיו)

לא משקיעה את הערב שלי בנסיונות הרדמה ובתסכולים

ומותר לך שלך זה נכון כן להרגיל
אבל אני כן חושבת שזה צריך להיות בהדרגה..
להרים לחבק להרגיע..
לנסות כל ערב קצת זמן יותר..
שיתרגל לרעיון
אבל ..

לא בשביל להפחיד אבל מהתיאורים שלך נשמע שאת רק יושבת לידו ומצפה שישן. בזמן שהוא בוכה..
תינוקות שלא מגיבים לבכי שלהם, בשלב מסוים יפסיקו לבכות.
אבל זה לא אומר שהם התרגלו. אלא שהם הבינו שמנגנון הבכי לא עוזר. ונשאר סטרס שלא יוצא החוצה
זו לא הדרך להרדמה עצמאית מותק.
הוא קטן ממש. וצריך אותך. הוא גם לא יבין אם תגידי לו שזה זמן לישון. הוא מבין חיבוק, חום קרבה ואהבה. זה מה שמרגיע אותם באמת. ויש ילדים שיותר צריכים את זה מאחרים..

כפי ששמעתי מהרבנית דינה ראפ -
את מלמדת אותו ייאוש!
כל מילה שאמרו לך מקורית ומתנות-קטנות.

לצרוח 40 דקות...
זה ממש לא מתאים בגיל הזנ שבו איןמלהם שום שום הבנה במהלכים החינוכיים האלה

תודה רבה שהגבתן, מנרמל לי את זה שלא מצליח להרדם בעצמו

 

ח"ו, לא נותנת לו לצרוח בלי להגיב. 

יושבת לידו, מלטפת, מכניסה מוצץ, מנסה להרגיע. מדברת איתו. הוא נרגע לפרקי זמן ממש קצרים ואז כביכול "נזכר" שהוא רוצה לצאת אז פורץ בצרחות שוב

כשהוא על הידיים הוא לא נרדם לי בכלל. הוא תינוק מאוד תקשורתי לכן חשבתי שיבין מהר

לישון הוא נרדם רק ב12 בלילה

לא לפני 7 חודשים לדעתי שייך.
אבל בגיל הזה אם קשה להרדם שווה לנסות
עיטוף
בחיתול בד.
תעטפי אותו אולי יהיה יותר קל.
וגם לא מבינה את הבעיה שלנדנד את העריסה / עגלה?

אבל הכי חשוב זה להכיר את התינוק ולהרגיל לסדר יום.
ברגע שמזהים סמני עייפות של פיהוק ואם יש עוד סמנים להתפנות מיד ולהשכיב

את מצליחה לזהות סימני עייפות?? מגע באוזניים, שפשוף עיניים, גבות אדומות...

כי אם הם 'עוברים' את השעה, זה נהיה יותר קשה להרדים.

אפשר ליטוף, או טפיחות עדינות בקצב קבוע - זה גם עוזר 

יכול להיות שיש לו גזים<? את מניקה?

עוד עצה שעזרה לי": במהלך היום להשכיב אותו עם אור טבעי, עדיף אפילו בסלון אם ניתן, ובלילה במיטה שלו/עריסה בחושך

משפשף עיניים בעצבנות, גרגורים עצבניים, פיהוקים...

הוא צריך אותך
חיבוק
חום
מגע..
שתסתכלי עליו...

לפעמים מה שאמהות קוראות בגיל הזה הרגלתי אותו להרדם לבד זה בעצם הוא התייאש מלקבל את הצומי שהוא זקוק לו ולכן פשוט הפסיק לבכות....

כי חושבים שהם אמורים לישון לבד והם מתייאשים, או - הוא לא יידע ולא יוכל בכלל להירדם לבד, זה לא הגיוני.

יש אמצע

ובאמצע הזה - יש ילדים שישנים לבד בגילאים האלה 

בטח לא מדובר בכל הילדים, ויש באמת תינוקות שלא יתאים להם.

אבל זה בהחלט אפשרי. קרה לי עם שני ילדים. הייתי מניחה בעריסה אחרי זיהוי סימני עייפות, מקלחת, טקס שינה ובקבוק - והם היו נרדמים וזהו 

גם לי היו ילדים כאלה שהיו נרדצים לבד בנחת


התכוונתי שבאופן כללי תינוקות בגיל הזה זקוקים לחיבוק וחום, לאו דווקא בזמן ההרדמה. .וכתבתי את זה כניגוד למה שהפותחת תיארה שהוא צרח 40 דק עם הפוגות קלות בלבד... שבתוך הבכי הזה הוא זקוק לחיבוק וחום, וחא שישבו לידו ויסבירו לו שהולכים לישון...

וזה בה' היה בלי בכי
קודם כל עקבתי במשך שבועיים בערך על ה'סדר יום'
וכתבתי.
לתינוק יש יחסית סדר מעצמו...
אח''כ התחלתי להקפיד על סדר יום.
כל פעם-
מתעורר, הנקה, החלפת חיתול, משחק, הנקה קצרצרה ( שלא יהיה רעב ויקום מרעב), שינה
וחוזר
ככה כל היום

מהשעה שהחלטתי שזה שעת לילה אז עוברים להנקות בחושך. בלי לדבר. בלי שעת משחק. מורידים הילוך...

ואז שזה עבד כבר ראיתי שיש שעות קבועות לשינה.
שהוא משחק יפה ופתאום מתחיל לבכות אני יודעת שהוא התעייף.

לוקחת להנקה קצרצרה.
ושמה במיטה... ואז מלטפת טיפה
אומרת בנחת - _____ עכשיו הולך לישון.
שמה מוצץ מכסה נותנת נשיקה יוצאת מהחדר.
אוקי.
אם הוא בוכה-
חוזרת אחרי חצי דקה. אומרת שוב
______ הולך עכשיו לישון.
וככה כמה פעמים שצריך..

תוך כדי מלטפת.
הוא לא בוכה.
הוא מקבל מענה.
( אני גם מוודאת שהוא לא רעב, לא עם חיתול מלא וכו)

זהו

בהצלחה ענקית במה שתעשי

בין תינוקות שזורמים על זה
לבין תינוקות שלא

אלו שכן כמו פה(ואגב נשמע תהליך ממש חיובי ומקסים)- ישימו אותם במיטה
הם יבכו רגע
וכשהאמא תכנס ותגיד משהו או תלטף או תשיר...הם ירגעו
ואז אם יבכו שוב- כנ''ל

זה תינוק שלא רגיל למשהו אז בוכה כי לא מבין מה קורה
אבל כשאמא נכנסת ומרגיעה הוא מצליח ללמוד את הסיטואציה ולהתרגל אליה בהדרגה

(גם לי היתה אחת כזאת)

אבל!!

תינוק שזה עדיין לא בשל אצלו או שלו זה לא מדוייק

ממש לא ישנה לו שאמא נכנסה לחדר .להפך הוא רק יצרח יותר כדי שתרים אותו
ושירים וליטופים ונדנודים ודיבןרים ממש לא ירגיעו אותו בכלל
גם אם תשבי לידיו שעה ככה הוא לא יכנע וימשיך לצרוח

יש גם כאלה
וזה מבחינתי בגיל הקטן בהחלט סימן
שבלב התינוק עוד לא בשל
ועוד פשוט זקוק לי
ומבחינתי זה חלק מהתפקיד שלי גם אם לא נח לי

עם הגדולה שלי פשוט הנחנו אותה בעריסה, מוצץ והיא שכבה קצת ברוגע עד שנרדמה. אם בכתה הגענו והחזרנו מוצץ, אולי ליטוף קטן וזהו. עם האמצעי זה לא היה כך - אם הנחנו אותו בעריסה הוא בכה, ולא רצה לשכב עם מוצץ. זה פשוט לא התאים לו. אז עזרנו לו להירדם על הידיים.
בקיצור, מסכימה אתך - להיות קשובים לכל תינוק באופן אישי, מה שמתאים לאחד לא בהכרח מתאים לאחר.

חמסה חמסה חמסה תודה לה'

שלי באותו גיל. לרוב נרדם בנדנוד בעגלה עם מוצץ.
לפעמים לוקח זמן- כמה דקות.
אם בוכה זה או כי יש לו גרעפס, או טיטול מלוכלך אפילו קצת, או רוצה עוד לאכול. אחרי כל זה, נרדם ממש מהר, אבל צריך את המוצץ ואת הנידנוד (לפעמים אפילו ממש לטייל עם העגלה בבית עד כמה שהמרחב מאפשר, לא רק לזוז במקום קדימה אחורה).

אבל הערב למשל לא נרדם, וראיתי שכן עייף, אז ערסלתי אותו על הידיים, בחושך, עם מוצץ. כמה דקות והוא התעייף והיה חצי רדום אז הנחתי אותו ונדנדתי.

עוד דבר, מההודעה שלך נזכרתי שיש דבר כזה משבר 4 חודשים. שאז כאילו מארגנים מחדש את כל הלו"ז וההרגלים. תגגלי.

דבר אחרון- חשוב לזהות סימני עייפות: גבות אדומות, עיניים פתוחות לא ממצמצות, אי רצון לשחק, שפשופי עיניים או אזנים.
וגם- הזמן שעבר מהשנה הקודמת. אם ער כבר שעתיים וחצי יש מצב שכבר שוב עייף. עייפות יתר מקשה על הרדמות ואז הם נהיים עוד יותר פעילים.
ממליצה גם לנסות לשים לב להבדלי בכי בין רעב (בכי עם הצליל נה), לטיטול (אצלנו זה משהו בין דיבור לקיטור..), לגרעפס (אצלנו זה אה- בסגול)

רק אומרת שלא תיכנסי ללחץ, זה לא שמיום אחד עשית לו נזק או משהו.
אבל באמת זה גיל צעיר שעוד לא מבינים בו סיבה ותוצאה.
מציעה כמה רעיונות:
1. להרגיל לחפץ מעבר כמו חיתול טטרה שאת שמה לידו בכל פעם שהולך לישון. אצלי למדו ממש מהר להתלטף עם החיתול וזה ממש עזר להם
זה טוב גם כשמצוננים ואי אפשר מוצץ
2. לשיר שיר או לנדנד אותו, לא רואה בעיה לנדנד בגיל הזה. בהדרגה מפחיתים
3. אם ממש בוכה כנראה שיש משהו שהוא צריך. זה לא גיל שבוכים כי "רוצים לצאת" או רוצים לשחק. אולי עוד קצת לאכול, אולי כואבת הבטן, אולי גזים שמפריעים לו בשכיבה...
בהצלחה
תזכרי שגם כל החכמות פה עשו מלא טעויות עד שלמדו... אין חכם כבעל ניסיון וניסיון רוכשים לאט לאט!

תודה לכולן על התגובות! נרמלתן. 

 

אז איך באמת מרדימים בפועל? 

הבוקר לא רציתי להרדים במיטה כדי שלא יבכה, הוא נרדם בהנקה ואיך שהעברתי למיטה התעורר. 

לא ישן עדיין. 

 

וכשהרמתי אותו מהמיטה שלו היה לו חיוך של חכמולוג שגרם לי לחשוב שהוא ממש מבין וזה שהוצאתי אותו יתן לו לגיטימציה לא לישון יותר בעריסה שלו 😅

אבל כדי להרדים אותו במיטה את צריכה להיות קשובה, לראות אם הוא רגוע

את יכולה להשכיב על הצד, עם שמיכה מגולגלת מאחוריו לתמיכה, ועיטוף טוב - זה עוזר להם להרגיש 'מחובקים'

אולי לנענע 

תלמדי מה מתאים לו לאט לאט 

 

לנסות לנדנד
לטפוח על הגב או על הבטן לדבר ולשיר עוד לפני שמתחיל לבכות

ובהצלחה רבה
בעז"ה שתמצאו דרך נעימה ונוחה להרדים

אני מרדימה עד גיל כמעט שנה כשהם שוכבים על הבטן עם מוצץ, ואני מנדנדת....

(ורק, זה לא יכול להיות בגיל הזה שמשמעות החיוך היא שהוא חכמולוג... ושהוא עושה בכוונה או מבין)

לק"י

להשאיר עליו את היד שלך ולהגיד "שששש".

משתמשת בלי בעיה,
רק תסתכלי שלא נכנס איזה פרפר פנימה (קרה לנו 🤭).

ובעלי תמיד מתעצבן (כי בקלות זה נשפך ומתפזר ומלכלך הכל מסביב) והבת שלי אוכלת ככה מגיל 6 חודשים והיא בסדר ב"ה.

ולסגור אותה בכל פעם. יותר פשוט מהסגירה החוזרת המעצבנת שלהם 🤦‍♀️