פורום הריון ולידה (עמוד 992)

יין שוקולד שווה/ כלי חדש וכד

לא יודעת כבר מה עדיף, לקנות לה משהו כזה שאי אפשר להחליף או לתת לה כסף

לק"י

גם לי לתת כסף נשמע קצת מוזר.

והזכרת לי שרציתי לתת למטפלת של הבת שלי משהו בפסח במקום בפורים.
הייתי נותנת לה מגבות מטבח עם עוד משהו, אבל נתתי לה מגבות בשנה שעברה...

הנכדים אצלה בחג?

אולי כלי הגשה יפים?

ודרך אגב - אולי סט מצעים מושקע או מגבות - לפעמים אשה אלמנה לא מרגישה צורך להשקיע בעצמה וזה יכול להיות פינוק בשבילה?

לא מארחת כמעט
מצעים נשמע ממש נחמד!

בעיקרון המצב המלחיץ הוא כשזה נראה שטפי דם קטנים או נקודות כאילו מתחת לעור ולא נעלמות. אבל הייתי מתייעצת עם מוקד.

מיד אחת, והתפשטו לגמרי ביד השניה מכף היד לכל אורך הזרוע.

בשורות טובות אהובה!!! נתפלל עליכם

עדיף לשרוף ערב ולבזבז כמה עשרות שקלים מאשר להפך ח"ו.

בשבע, לא נלחצה, וכאמור נתנה בדיקות ליום ראשון ואמרה לפנות למוקד רק במקרה של עליית חום. אני זאת שנלחצת עכשיו.

לא הייתי נלחצת.
רפואה שלמה!

אמן, @אמאשוני היקרה

לגמרי, מתפקד כרגיל ב"ה

סליחה שאני מלחיצה

כל עוד אין חום, זה פחות מדאיג.

זה הקטן או הגדול?

לא נתנו פנסטיל?
או משהו אחר נגד אלרגיות?
יש לו אסטמה? אסטמה של העור?

לא עם חום גבוה. והיה כתוב שלא תמיד מופיעים התסמינים, משהו כזה...

זה היה פתאומי ומבהיל.. מחכים לתוצאות הבדיקות, ב"ה משטח גרון יצא שלילי

ותבדקו אם יש בכיתה עוד ילדים עם זה.

והיה אצלינו בימי ראשון ושני שעברו. אבל אני לא יודעת מה יש לו, יודעת רק שנעדר כי לא מרגיש טוב..

כבר ביום שישי ולא הספקתי כי גם הקטן לא רגוע בעליל ורוצה רק ידיים:
בעלי לקח אותו לרופא אבל גם הוא לא היה לחוץ, אמר רק לעקוב שאין חום. אבחנתו הלא מוכחת עדיין היא-דלקת בכלי הדם. עקבנו כמובן וב"ה אין חום ולא היה וגם הנקודות בידיים נעלמו כמעט לגמרי, ברגליים לא. מחר על הבוקר ניקח אותו לבדיקות שהרופאה נתנה ומקווים שבע"ה הכל בסדר..
ממש תודה על העזרה של כל המגיבות כאן, וסליחה על הדאגה.. שבוע טוב ומבורך לכולם ובשורות טובות 💗
@מוריה
@אמהלה
@קמה ש.

תודה @מאוהבת בילדי

בס״ד

תעדכני!

כי אנחנו הזמנו באתר, אבל הם משווקים מורשים של הרבה חברות והמחירים שלהם אחלה. הזמנו פעמיים ומרוצים.
בהצלחה!!
מזרוני יחיד – סליפנט שיווק רהיטים ומזרנים - שיווק רהיטים ומזרנים - sleepnet

לא צריך להרגיש?
איך את יודעת מה יהיה לכם טוב? נוח?

והמזרון שלי כבר עשה שלו והייתי חייבת להחליף, אז פשוט בעיקר בהתאם לתקציב עשינו סוג של סקר שוק קטן, קראנו חוות דעת, הבנו מה חשוב לכל אחד מאיתנו, והזמנו. בחרנו בפולירון, מזרון קפיצים אורתופדי בדרגות קושי שונות לכל אחד מאיתנו, כי פולירון סה"כ טובים והמחירים שלהם לא בשמיים. לגבי האם צריך להרגיש-גם אני חשבתי על זה, איך אני קונה בלי לבדוק.. אבל לא היו לי יותר מדי ברירות.
ותכלס גם אם תלכי לחנות ותשכבי אפילו כמה דקות על מזרון, מה שתרגישי לא בהכרח יהיה מה שתרגישי כשתישני עליו כמה לילות וכמובן תקופה ארוכה. אני חושבת שנתנו לנו גם 30 יום לניסיון ושנחזיר אם אנחנו לא מרוצים אבל אני לא בטוחה. אפשר לבדוק איתם. הם אדיבים ונחמדים. ושני המזרונים הגיעו בזמן.
(*מה שטוב באתר הזה זה שהם מוכרים גם דגמים פחות חדשים במחירים יותר זולים. ככה שאם לא אכפת לך דגם ישן יותר - שלא בהכרח אומר שהוא פחות טוב-זה המקום.
אומרים גם שמזרון זה גם ככה משהו שצריך להחליף כל 7 שנים בערך.. אז אולי לא כדאי להשקיע המון כסף. אבל כל אחד ושיקוליו כמובן.. )

המפרץ, יודעת איפה זה? צומת וולקן, קריות - חיפה.
אולי זה אפילו עודפים

אבל מנדלבוים מעולים

אבל בטוחה שיש חנויות בצפון שמוכרים אותם...
פולירון.
אין כמוהם.
רק הם.

והבנתי פה מהפורום שעדיף שהסיומת של המזרון לא תהיה עם תפר בולט כדי שיהיה נוח ולא מורגש כשמחברים את המיטות.
יש דגם כזה?

דווקא שלנו כן עם תפר קצת בולט
לא מפריע בכלל לחיבור המיטות
אבל כן מעצבן אותי כשאני שמה מצעים... לפעמים זה בורח לשם.

זוכרת שלגיסתי יש סוג עם לטקס...
וואו הוא מושלם.
רצינו לקנות אותו בזמנו אבל איכשהו הגיע לנו הגליל הזה.... כבר לא זוכרת למה.
שלחתי את בעלי לקנות, כנראה שהייתי צרחכה לעשות את זה בעצמי.

ההמלצה שלי-
חפשי חנות שמוכרת את פולירון, ותכי בעצמך להרגיש ולהתנסות.
את יכולה להיות רגועה שהאיכות שלהם מצויינת ותחזיק לך מעמד יפה..
ולך נשאר רק לבחור דגם..

שבת שלום!

שבת שלום!

אלא אם כן היו הפסקות חשמל או הפשרות של הפריזר וכו..
הקפאה ארוכה מיטיבה עם תמותת החיידקים..

בהקפאה, בתנאי שהוקפא בתנאים טובים ולא הופשר.

מצד שני, הוא גם מוסר שבאופן אישי היה זורק. אני עדיין מתלבטת מה הייתי עושה, אולי כן משתמשת

בתנאי הקפאה טובים זה מחזיק בכיף שנה
אבל צריך לוודא בזהירות מה הריח

זה סך הכל חודש אחרי התאריך..
והתאריך הוא בדרך כלל עם טווח ביטחון כדי שלא יהיו להם פשלות שהאוכל מתקלקל לפני התאריך

היא כתבה שזה מפסח שעבר

שימי לב שיש שנה שלמה מהשחיטה, משמע אמור להחזיר הרבה

אלא אם כן אחרי הפשרה היה ריח מראה או מרקם מוזר

ותינוקות יונקים יש להם סיכוי מאוד מאוד נמוך לעצירויות.
נשמע גזים ממש... התאמצות וריח
מביאה לה ביוגאיה?
גם עיטוף יכול לעזור

וגזים?

אבל היא לא בוכה או משו

אני יודעת שגזים לתינוקות זה כואב לא?!

עיטוף- תסתכלי ביוטיוב. עיטוף הדוק של התינוק בחיטול בד גדול. מלמדים גם בבי''ח, זה מאוד מקל עליהם ואותנו הציל.
לא לפחד לעשןת הדוק, זה נעים להם

אגב, כשהיא כן עושה- איך זה נראה?

תינוקות יונקים יכולים לעשות גם פעם בשבוע
אחד הבנים שלי היה ככה
היה לו יום אחד בשבוע שמילא טיטול שלם שגלש לכל הבגדים, וככה עד גיל 4 חודשים

לק"י

עד גיל מסויים הם אמורים לעשות כל יום.

זה יכול להיות.
ככה אמרה לי אחות טיפת חלב

במיוחד בימים האחרונים כשקיבלה בקבוק אחד

הייתי שואלת רופאת ילדים

 

זכור לי שכבר בביקור ראשון אצל רופאת ילדים (הלכתי לפי הספר, כמה ימים אחרי השחרור) אמרה לי שזה תקין

מבקבוק בודד.

אם כן אז לי אמרו שזה בסדר..
את יכולה לפתוח לה את החיתול ולקחת את הרגליים שלה וללחוץ בעדינות לכיוון הבטן, אצלי זה עבד טוב..
בהתחלה הייתה ממש צריכה עזרה שלי בלעשות קקי, עכשיו עושה לבד..

בגיל 3 שבועות, הרופא אמר לי שעד 10 ימים בתינוקות יונקים זה תקין.

בעלי אמר לי נביא לה מטרנה ותראי איך היא עושה בטיטול
וכך היה

(עכשיו עד שבעלי ישאל רב יקח זמן.. ואין מצב שאני שואלת רב, אני מדי מתפדחת מזה)

לצערי נראה לי שכבר אי אפשר להגדיר את זה כתמים בשבת והיום התחתון די התמלא
אני מתכוונת לבקש היום בתור טלפוני מהרופאת משפחה מרשם לגלולות משולבות (מקווה שתסכים) אבל לא יודעת מה לעשות בינתיים עם הגלולה של היום. לקחת או לא לקחת?
אשמח לשמוע מהמנוסות..

למרות שעכשיו אני הכי מוגנת שיש, עם כל הכתמים והדימומים שלא מאפשרים להיות ביחד

זה לא שתשלחו להם עציץ וזהו מפה אתם לא ב"חוב" של תודה.
לומר להם כמה פעמים תודה רבה ושאתם מעריכים מאד, לשצף אותם בפרטים ובתהליך גם בשלב שכבר לא נדרש מבחינה טכנית, לספר שאתם נהנים מהדירה אחרי שץכנסו. ולזכור איזה דבר גדול הם עשו בשבילכם..

אלא ממש קנו בשבילנו (ובשביל שאר הילדים שלהם) דירה שלמה.
והם לא מוכנים שנאמר תודה. מבחינתם זה הדבר הכי טבעי בעולם: יש לנו כסף, אז למי נביא אותו עם לא לילדים שלנו?
את הכרת הטובה אנחנו עושים דרך הנכדים, בעיקר. אנחנו נפגשים איתם הרבה יחסית (גם אם לא תמיד זה ממש נוח לנו) כי הם פשוט אוהבים ומתגעגעים לנכדים.
ומשתדלים לא לקחת כמובן מאליו את העזרה הכלכלית הגדולה שהם נותנים לנו תמיד, בעיקר מול עצמנו... להודות לה' שיש לנו הורים כאלה... לתת הרבה צדקה... לא להיות יותר מדי פזרנים...

כמו שכתבו לפני, לשמח אותם עם הנכדים.
להיות רגישים; אולי יש מקום אחר שהם נזקקים לכם? אולי הכסף הוא old money מקרוב משפחה חולה? אז יש לכם גם הכרת הטוב כלפיו, אם יש לו בקשה לא שגרתית או מיוחדת - להתאמץ למלא אותה.
אם כולם בריאים ושלמים פשוט להיות איתם בקשר מיטיב.. הם רוצים לרוות נחת מהילדים...

יש דברים הרבה יותר משמעותיים מכסף שהורים מעניקים לילדים, גם אם זה סכום גדול.

יש הכרת הטוב על כל טוב ובודאי על מאמץ שנהנים מפרותיו יום יום וגם הנכדים יהנו ממנו... למה את קוראת תיגר על הכרת תודה על כסף?

היא לא דבר יותר מיוחד מכל נתינה אחרת. אם יש הורים שנניח נתנו כסף אבל לא נתנו את היחס הבסיסי שמגיע לילד, הם לא ממש ראויים להכרת תודה.

אני שאלתי שאלה ספציפית כי על זה אני רוצה להודות עכשיו כי אני מרגישה שראוי וצריך להודות על זה.
זה לא אומר שאני לא מודה על האהבה והחום שהם נותנים לנו בלי קשר לכסף וזה לא אומר שאם צד אחד לא מביא כסף הוא יישאר מקופח.
לגבי מה שכתבת שמי שמביא כסף אבל לא מביא יחס בסיסי לא ראוי לדברים האלו זה כבר עדיין סובייקטיבי ואני לא נכנסת לזה.
שאלתי שאלה לא כדי לפתוח דיון האם להודות על זה או לא. שאלתי איך אפשר להודות.
תודה

לשתף כל פעם בתהליך של הרכישה. אפילו להזמין אותם לראות יחד אתכם דירות, לתת להם לעבור על החוזה, בקיצור- לתת תהם הרגשה שהם יחד אתכם בקנייה.

לבוא לבקר, 

לעזור, 

לתמוך ופשוט להיות. 

לומר שנהנים מהבית, לשתף בדברים וחוויות טובות.. 

ופשוט לומר מידי פעם כמה שזה לא ברור מאליו ותודה!

לא נכון לצפות למה שאתם מצפים במתכונת הנוכחית
הילדים עוד ממש קטנים
אם את רוצה לנסות, אז לחלק את הסעודה ל2: זמן ילדים וזמן מבוגרים. תתחילו מלהאכיל את הקטן תוך כדי להקשיב לגדול.
אחרי שהגדול דיבר קצת, אומרים לו שזה הזמן של אבא לספר דבר תורה. אבל חשוב שכל עוד הוא יושב, לספר דברים שגם הוא יכול להבין. נגיד רעיונות כלליים על הפרשה וכו'.. ואז לשיר וללמד אותו את השיר תוך כדי

אחרי שהם סיימו לאכול, תני להם משחק וזה יהיה הזמן שלכם
ככה אנחנו היינו עושים

רעבים
בסעודה עצמה הם יאכלו עוד כמה שירצו...בשלב כלשהוא הקטן יירד לשחק ברצפה ונשארתם אתם עם הגדול
קצת יותר סביר
בהצלחה יקרה! ולזכור שזה שלב כזה

לתת לילדים לאכול לפני, או להקדיש חלק מנארוחה לילדים ובחלק השני הילדים יורדים ואתם מדברים קצת...

ממש מזדהה איתך
מה שלי עזר זה לתת להם לאכול אפילו לפני הסעודה וגם לדאוג לעצמי לא להגיע מורעבת
או,
לשים להם בצלחת/מגש של הכיסא אוכל את כח מה שהם יכולים להצטרך לו שיאכלו לבד
לגבי הדיבוריםלהסביר שעכשיו אוכלים ואחרי המנה הראשונה נגיד אפשר יהיה לספר, ככה פעם ופעמיים לעמוד על זה עד שהם לומדים שעכשיו אתם אוכלים בלי הפרעה( כמעט...)
ממש מבינה אותך❤️

מגיעים, עושים קידוש, חלה. אם הילדים זורמים עם החלה וסלטים אז נותנים להם ואוכלים בעצמנו תוך כדי (בן השלוש שם לעצמו מה שרוצה עם קצת עזרה ומסתדר לבד, הקטן בד"כ בעלי מאכיל וכשאני מסיימת אני מאכילה), אם הם לא זורמים אז ישר מביאים להם מנה עיקרית שהם אוהבים (שניצל, קציצות ואורז וכו') בנתיים הגדול מפטפט תוך כדי.. זה לא מפריע לו או לנו.
אחרי שהם שבעים, לפחות חלקית אז אנחנו שרים משהו ומדברים ביננו, מביאים את המנות הבאות כשמתחשק לנו ולא בלחץ כי הילדים כבר שבעים. בד"כ בשלב הזה הם יורדים לשחק ואז מצטרפים אלינו לסיבוב שני של מנה עיקרית..
דבר תורה למשל אנחנו אפילו לא מנסים להגיד כי זה חסר סכוי וסתם מביא לתסכול של בעלי שמנסה להגיד והגדול שרוצה להמשיך לדבר איתי.. אם במקרה הם ממש עסוקים אז אומרים בקטנה.
משתדלים לשיר שירים קבועים שהגדול כבר מכיר ואז הוא מצטרף ומבקשים ממנו רעיונות לשירים (השבת למשל שרנו את כל לכה דודי ומה נשתנה).
בגדול אנחנו ממש זורמים ולפעמים תוך כדי הארוחה כבר משכיבים אותם, מספרים סיפורים וכו', זה באמת גורם לסעודה להתארך מאודד אבל אנחנו נהנים מזה ומדברים מלא תוך כדי.
לגבי הקטן- למדתי מה הוא ממש אוהב ומשתדלת שתמיד יהיה לו מבחר מזה ושוב, מאכילה אותו מיד ואח"כ הוא עובר בין הידיים שלנו למשחקים.
אני ממש מבינה את התחושה שזה לא סעודה "רגילה" כמו בבית של ההורים לדוגמא, אבל זה שלב בדרך בעז"ה, ומן הסתם הסעודה של כולם נראתה ככה בהתחלה
וב"ה על השפע שיש!!

בקיץ מכניסים שבת מוקדם. אם זה לא יוצא או שגם השבת מוקדם מאוחרת לילדים הם עושים קידוש לעצמם לפני שבת, מיץ ענבים, חלות, אוכל.
הולכים לישון בשעה הרגילה.

ולנו יש ארוחת ערב שבת זוגית.


האמת האמיתית שהשנה אנחנו מתלבטים מה לעשות. הגדול בכיתה א' ומרגיש לי כבר לא שייך שלא יהיה בסעודה.
נראה מה נעשה.

אין סכוי היו מוותרים פה על סעודת שבת

לא כי היא כזאת כייפית אגב חח
פשוט כי זה חלק מהחיים שלהם

האמת שבכנות אני לא היתי ממשיכה ככה בקטע חינוכי..שילדים יחוו שולחן שבת..בעיני זה חשוב לחינוך ליראת שמיים


אבל
.מה אגיד נשמע תענוג לגמרי
איזה כיף

ומקווה שזה לא שיםוטי מדי אם נשמע כך אז מתנצלת מראש.. מכירה כמה זוגות שעושים כמוכם ולדעתי זה פחות נכון למשפחתיות. יש ענין בסעודת שבת עם היחדים נכון זה מאתגר וקשה הרבה פעמים אבל ממליצה לך ממש לנסות לא לוותר על זה ואם כבר מכניסים שבת מוקדם אז שיהיה יחד איתכם..
ולפותחת אצלנו מספרים פרשת שבוע או מה שלמדו בגן אחרי המנה הראשונה לרוב בתחיחת הסעודה אני דואגת לקטנים ואז,כבר בעלי מסיים לפחות את המנה הראשונה ובזמן שהם מספרים לו ואני מקשיבה תוך כדי אז יש לי זמן לאכול גם כן בנחת כי הקטנים כבר סיימו ועברו למשחקים..
וכשאנחנו רוצים לדבר ביננו מחכים לסוף הסעודה ויושבים במרפסת או סתם בספה..

לתת להם א. צהריים (אני מכינה להם בסגנון פסח: סיר תפא, ביצים קשות, טונה, תירס ירקות חתוכים)
בימי שישי הם לא אוכלים טוב, ומגיעים רעבים ולכן זה ממש חשוב כן להכין משהו
לא תמיד זה מספיק, אז גם אם הם רעבים שוב לפני קידוש אנחנו נותנים להם מהאוכל של שבת
(הגדולים מסתדרים, התייחסתי לגילאים שציינת)
בנוסף, שנת צהריים.
לא תמיד עובד אבל ממש משתדלים שישנו ויגיעו לארוחה רעננים יותר

בשעון קיץ, מביאה ארוחת ערב לפני הדלקת נרות ומשכיבה לישון כשבעלי בתפילה

דבר שני (קדימה עגבניות..)
אני גם אוכלת לפני הארוחה. לא בסמיכות ממש, אבל לפני הדלקת נרות אוכלת משהו משביע. למשל כריך עם אבוקדו או פסטה עם טונה שנשארה מהצהריים וכד'.
זה עוזר גם להנקות, כי כשהאמא מורעבת ההנקה פחות אפקטיבית ויותר מתישה ומכניסה את כולם למעגל כמו שאת מתארת.
אבל גם בלי הנקה, בתקופות שאני לא יכולה לאכול בנחת, מעדיפה להגיע בשליטה עצמית מלאה לזמן הקידוש. בערב שבת זה לפני הדלקת נרות ובבוקר שבת זה בבוקר נגיד שעתיים לפני הארוחה. (מי שממש מקפידה יכולה לעשות קידוש קודם)

ברגע שאני האמא רגועה ושבעה, והילדים שבעים, אז הכל נראה אחרת.
למשל ילד שלא יורד מהידיים. אוקי שיישאר בידיים..
כשאנחנו בבית לפעמים מתחלפים עושים תורנות, בהתחלה כולם סביב השולחן וכולם אוכלים חוץ ממני והנודניק התורן,
ואח"כ בעלי לוקח את הקטנים לשחק בשטיח ואני אוכלת ותוך כדי מדברים.. (זה ממש צמוד) ואז מי שנרגע חוזר, הולך, זה די גמיש.
הנחת בארוחה והאווירה סביב נושא ארוחת שבת בפועל חשובה לי הרבה יותר ממנהגים שמגבילים את ההתנהלות סביב השולחן.

(בתור ילדה זכור לי לרע המנהג לא לקום מהשולחן כל הארוחה משתלב עם צעקות ועצבים של הורים וילדים..)

תבקשי מבן השלוש שלך לספר לך מה הוא למד אחרי זמן הדלקת נרות, קודם כל שיפרוק הכל לפני כן ככה שאם הוא לא מצליח לסיים בארוחה לפחות שמעו אותו כבר פעם אחת. שירים אפשר גם אחרי ברכת המזון.
אצלנו גם מאוד אוהבים להדגים ולספר עם בובות אצבע.
לדעתי הכי חשוב לזכור מה המטרה ולא להתקבע על סדר ארוחה שמעוות את התוצאה בסוף.
בגילאים האלו צריך להאכיל, לפעמים להניק, להחליף טיטול, בגדים, נשפך משהו, נשבר משהו...
הבלתמים זה חלק מההווי, צריך לקבל אותם ולזרום איתם.

אגב לא יודעת איך נראה יום שישי שלכם, אצלנו משל את בן השנתיים אנחנו לא מקלחים ומלבישים כחלק מהטקס של יום שישי. אין לנו פנאי לזה וגם לא יעיל, ממילא צריך לקלח אחרי שעושה קקי וזה יכול להיות גם חצי שעה אחרי מקלחת אז מה עשינו בזה...
אם במקרה אני יוצאת איתו בערב שבת אז שמה לו סוודר שבת, לא מעבר.
זה חוסך המון מהלחץ והבלאגן ולהשתגע להלביש כשלא זורם לו. (רק אצל ההורים לכבודם אני כן משקיעה בזה ורואה כמה אנרגיה זה גוזל ממני)
כל הילדים שלי גדלו כך ובשלב מסויים היה להם טבעי להתקלח ולהתלבש לכבוד שבת. לא הצריך מאיתנו שוב דבר נוסף מיוחד אז גם אפשר לשחרר גם את "מה יהיה כשיגדלו".

בשעון קיץ מכניסים שבת מוקדם. אי אפשר לצפות מילדים קטנים לרוגע כשמשנים להם את כל סדר היום. גם כשישנים צהריים להתחיל סעודת שבת ב20:00 זה לא סביר בשבילם אז אי אפשר לצפות שיהיו רגועים...

אצלי אפילו שיש הרבה יותר גדולים - בעיקר בשעון קיץ אני דואגת לארוחה משביעה לפני הדלקת נרות.

זה חשוב לא רק לקטנים או לעצמי אלא לכולם..
(כשיש גדולים זה מונע ילדים עצבניים על כל עיכוב של מישהו בחזרה מבית הכנסת או עיכוב בהתארגנות לקידוש ומונע לחץ של "אני עושה לעצמי קידוש לבד" שקיים כשיש כמה וכמה מעל גיל מצוות..)

תגובה לגזור ולשמור!

דואגת לא להגיע מורעבת לסעודות.
גם אצלנו יש תורנויות ביננו ובאמת משתדלים שיהיה דינמי לפי הצורך.
אצלי כבר יש,גם גדולים אבל גם הם לפעמים צריכים התיחסות שונה מהרגיל נגיד שבוע שעבר אחד הילדים די גדול קיבל מכה והיה עייף אז שמע קידוש מהספה וקיבל נורוםן ומהר מזגתי לו את מה שאוהב ולא נתתי לו שיחכה עד השלב האמיתי של האוכל הזה וזה ממש היה נצרך וטוב .. ואגב שבוע לפני הייתי יותר קצרה בזמן הסעודה ואחכ בעלי ואני דיברנו שצריך להשתפר בזה ולהיות יותר ברוגע וזה ממש כייף כשמצליחים..

3 ילדים בגילאי שנתיים וחצי, שנה ו-4 ו4 חודשים.

אני אוהבת שהם נמצאים בסעודה וחווים איתנו את אוירת השבת. לא אוהבת שהם ישנים בזמן הזה.
אבל גם לא מתחברת בכלל לזה שחייבים לשבת ליד השולחן כל הסעודה.

אחרי הדלקת נרות הם מקבלים ממתק לשבת, חטיף.
כשבעלי חוזר מבית הכנסת הם עושים איתו קידוש, ואז אנחנו אוכלים חלות וסלטים- אם הם בעניין הם מנשנשים איתנו ואם לא אז הם הולכים לשחק בשטיח לידנו ורק אני ובעלי בשולחן.
לפני שמביאים את המנה העיקרית הם חוזרים לשולחן ושרים (ולפעמים גם רוקדים) עם בעלי ואז אוכלים מנה עיקרית וחוזרים לשחק עד שאני ובעלי מסיימים לאכול.
ואז הם משחקים עם בעלי והולכים לישון.

בגדול נותנת לקטן לאכול כשהוא רעב..
ובקידוש עצמו הוא אוכל בקטנה ממה שהוא רוצה.

הגדול כן מחכה לאוכל של הקידוש..
בגדול אחרי שהם אוכלים הם משחקים ליד במשחק אחד/שניים שהם בוחרים.

בזמן הזה בעלי אומר דבר תורה ושרים שיר אחד או שניים הגדול אם רוצה שר איתנו מהמשחק או בא לידינו לשולחן..

ברכת מזון ושתיה חמה עם קינוח.

אח''כ הם עולים למיטות.
אם יש לנו כח אנחנו נשארים לדבר אם לא- הולכים גם לישון.

בגילאים האלו השעון קיץ משכיבים אותם לישון לפני הסעודה
בשעון חורף אוכלים איתם טיפה ואת השאר בלעדיהם

ובסך הכל זה לא שונה מארוחת ערב רגילה שאוכלים יחד. אחד מאכיל השני אוכל ואז מתחלפים

בודקים הרבה פחות דברים.

יש בדיקות גנטיות מקיפות ללא עלות.
זה נקרא סקר ציבורי (או משהו בסגנון)

וקבלתי החזר מביטוח בריאות פרטי. לגבי אמינות- זו חברה מוכרת. אם את לא בטוחה תעשי דרך בית חולים, יש בתי חולים שאפשר לעשות אצלם סקר גנטי מורחב כמו שיבא ובילינסון. גם בקפלן יש למיטב ידיעתי.

אבדוק עם הביטוח.

כמה זמן אחרי שעושים את הבדיקה מגיעות התוצאות?
חברה מחכה כבר 4 חודשים והיא כל הזמן שואלת אותי אם זה נראה לי הגיוני או שהתוצאות איכשהו לא הגיעו אליה

איפה היא עשתה?

אם אני זוכרת נכון עשתה בבלינסון. היא אמרה שאמרו לה שכשיגיעו התוצאות ישלחו את זה לרופא המטפל.. הגיוני?

אולי זה מופיע ב״מסמכים רפואיים״ באתר של הקופת חולים שלה או משהו
או שתבדוק עם הקופה

וחלק מבתי החולים עובדים איתם ביעוץ גנטי.
אבל זה יקר, כי הבדיקות ממש ממש מורחבות. לרוב לא עושים את זה אם אין סיבה מיוחדת

ובשעה טובה על ההחלטה 😘😘

בינתיים כשהתחלתי לעבור מצאתי אטריה דבוקה באחד מהם😅

מי שזוכרת היה אצלנו תאונת פיזור גרנולה על כללי המשחקים לפני כמה חודשים...
בכל מקרה הם משחקים תוך כדי שאוכלים הרבה פעמים
או אוכלים ליד המשחקים וכו'...

או תקני חדשים ואת השאר תסגרי.
כלי פלסטיק אפשר לשפוך הכל לאמבטיה או גיגית במרפסת, אחרי השרייה טובה לעבור עם סקוצ בחפיף ולייבש.
עם השאר תחכי לחופש הגדול.

לק"י

הבעיה זה חמץ בגודל כזית. פירורים וכאלה זה בסדר, בשביל זה מבטלים חמץ. רק שאסור לאכול חמץ בשום גודל, לכן במטבח צריך להקפיד היטב על הניקיון.

בפסח לא לשחק ולקרוא על שולחן האוכל, ולא תוך כדי שאוכלים.
ונראה לי שרצוי לשטוף ידיים לפני שאוכלים, למקרה שדבק בהן פירור חמץ.

אם את רוצה לחפף יותר- תעשי מה שאמאשוני כתבה.

ולשמור כמות קטנה לפסח שרק אתה מנקים (מה שהכי קל לניקוי כמובן...)
טיפ מעולה למשחקי הרכבה מפלסטיק- לכבס בתוך ציפית קשורה בחוזקה
אם יש יכולת אז לקנות עוד משחק או שניים לפסח ואז לא מתבאסים על כל מה שסגור

של הספרים שהכי בשימוש באופן תדיר. איפה שבודאות יש פירורים. כמו ספר בישול אחד מסוים...

לק"י

יש בזה פסיקות שונות.

שרשור לשמור או לזרוק? - הריון ולידה

 

בהצלחה עם זה

ולגבי החלקים של הסלקל - הייתי כותבת ב"אגורה".

זה הופך את זה לכיסא מגיל לידה. שדרוג משמעותי אם יבוא בעז"ה עוד ילד, אבל גם למסירה ואפילו אם פתאום עולה צורך נקודתי להסיע תינוק

לשבועיים.

אני יודעת שזה מבאס אבל זה וירוס מאוד מסוכן לעובר !!
בדיוק קראתי בפייסבוק
לא עלינו
שמישהי נדבקה בזה , והעובר בבטן קיבל את זה ונהייתה לו פגיעה באוזן אחת (לא שומע טוב).
אז מזל מזל שגילית את זה לפני שהתחלתם לנסות! זה נס !!!

ולמה שנה?
יכול להיות שעוד חודשיים שלושה הוירוס יעלם מהגוף

כי גם עכשיו אני לא מוגנת... או שזה יכול לעשות דימום?

 

כן אני יודעת שזה מסוכן.. 

שנה בגלל שצריך לחכות חודש עד המחזור הבא כי עכשיו אני אחרי טבילה ואז עוד שלוש חודשים.ץזה לא ממש שנה אבל זה הרבה זמן

ההגיון שלי אומר שאין צורך ב3 חודשים מלאים של גלולות, אלא ב3 חודשים של המתנה מעכשיו ואז לבדוק אם הוירוס עדיין פעיל בגוף, ענין הגלולות לא אמור לשנות.

תבדקי עם הרופא למה בדיוק התכוון

 

 

אם אני לא לוקחת גלולות אני יכולה להכנס להריון או להמנע מקיום יחסים שתי האופציות לא נחמדות.

הרופא התכוון לחכות לווסת הבאה כי לדבריו רק ביום הראשון של הווסת אפשר להתחיל לקחת גלולות..

כתבת שאת צריכה לחכות חודש עד הווסת הבאה, ואז עוד 3 חודשים של גלולות - סה"כ המתנה 4 חודשים.

 

לא חושבת שאת צריכה לחכות 4 חודשים בשביל שתקחי 3חודשים של גלולות, לגלולות אין רלוונטיות.

לרופא לא משנה אם את מונעת באמצעות גלולות או שאת נמנעת מיחסים.

מבחינתו תחכי 3 חודשים- ואז תבדקי בבדיקת דם מה מצב הוירוס.

אז את צריכה לחכות 3 חודשים - גם אם מתוכם הגלולות רק חודשיים

 

 

וואלה נכון חח לא חשבתי על זה

תודה

בלי לחכות לווסת או שאני מסתכנת בדימומים

מבינה את הבאסה, אבל זה ממש נחת לחלות בcmv ולהיות עם נוגדנים מראש. מוריד את הלחץ בהריונות לכל החיים.

לברר עם עצמך מה מלחיץ אותך ככ בלנסות רק אחרי שנה? לתת מקום לחששות, להתחזק באמונה שה' יתברך מוריד רק טוב לעולם- ואפילו מנע ממך מתח של שנים. שהוא יודע מתי הכי נכון לכם להביא לעולם ילדים.
להוריד ממך את המתח של ' מה יגידו ומה יחשבו'..

הלווואי שנראה תמיד את הטוב

את הזמן הזה מציפייה לזמן מלא תוכן, לגיבוש, לכיף זוגי, לטייל ללמוד יחד.. זה זמן יקר שכשייש ילדים ב"ה הוא כמעט ולא קיים.
בסיס טוב של קשר זוגי זה זהב!

תודה רבה

או משהו שחסר לו/הוא רוצה - ספר, הגדה עם פירוש מעניין, אזניות חדשות,

אבל תכלס את מכירה אותו ויודעת מה יתאים..

משהו שישמש אותו בליל הסדר:
הגדה עם פירוש שהוא אוהב, גביע חדש, עניבה, כרית להסבה (או ציפית רקומה), בקבוק יין איכותי...

או:
משהו שהוא ישמח לקבל מכיוון אחר:
ספר, גאג'ט כלשהו, ארנק, נרתיק לפלאפון..

או:
משהו סנטימנטלי שקשור לזוגיות:
תמונה שלכם או מחזיק מפתחות עם תמונה, "שובר" זוגי שתכיני לו עם משהו שאת "חייבת לו", אלבום זיכרונות זוגי...

בסוף את מכירה אותו ויודעת מה הוא יאהב..

ודרך אגב,
אם לחזור לאוכל אבל לא שוקולד-
בהחלט אפשר לצרף מאכל אחר שהוא אוהב, במיוחד אם זה משהו איכותי וקצת יקר שהוא לא תמיד מרשה לעצמי..
אבל יש הרבה גברים שפחית קולה/בירה וחטיף/גרעינים זה מה שיעשה להם את זה... (ברור שבירה לא בפסח..)

מגיל 4 חודשים
מה שכן, אני הייתי מבססת רק ארוחה אחת והשאר חלב אם/ תמל

ה , עודדת! שנצליח בע"ה וייגמרו לו הכאבי בטן

תודה!!

משהו עם הכמות שגדלה בתגיל הזה והם צריכים את הזמן להתרגל לבלוע יותר..

תקין לגמרי...

זה השלב שמתחיל הריור ..אבל לוקח זמן עד שהשיניים יוצאות.
אצלנו התחיל ריור בגיל הזה ובגיל 5 חודשים כבר יצאו השיניים

הוציאו לי תמיד רק באיזה 11 חודש...

אם הילדה תזרום, עד גיל חצי שנה כבר תגיעו אולי לארוחה מלאה אחת, ולדעתי זה בסדר.

ממש ממש בקטנה, ורק אם היא זורמת על זה.
וזה הגיוני שבגלל וירוס היא תרד במשקל.. תנסי לתת לה ממש טיפה לטעום דברים רק כדי להתחיל - טיפה של אבוקדו על קצה הלשון נגיד, להתחיל להכין את מערכת העיכול שלה למוצקים
וכמובן לדחוף לה הנקות בימים הקרובים שתשלים את הנוזלים שאיבדה
ויהיה בסדר ❤️

היא ממש קטנטונת..4.750.נולדה 2.740
מתחילה לחשוב אולי כן לתת מטרנה.. ניסינו לפני חודש והיא לא רצתה..אולי אנסה שוב

האחוזונים של טיפת חלב לא כאלה ריאליים ולא מתאימים לכל התינוקות. (אפילו רוב הרופאים ילדים אומרים את זה)
אז כן תשימי לב שהיא אוכלת והטיטולים מלאים אבל ממש לא הייתי נלחצת!💓

והיא ממש עוד רגע שם.. הייתי מתייעצת עם רופא על המשקלים לפני שנלחצת

אבל כדאי גם להמשיך לנסות מטרנה (אחרי ההנקה, שלא יבוא על חשבון זה)
ולהאכיל בצורה תומכת הנקה
יותר סביר שתאכל יותר ממטרנה או דיסה מאשר מוצקים בכזה גיל אבל תנסי...

הבחורה לא זרמה נשנשה קצת ממנו...

אצלי הקטנטונת גם בת 5 חודשים והיא עולה בקצב משלה אבל לפי הגרף האחות אמרה שהיא שומרת על הגרף שלה למרות שהוא מתחת לאחוזונים

רק יונקת?

לא כל התינוקות מספיק להם לינוק
שלי אהבו מאד מוצקים ועברו אליהם יחסית מהר... היה להם טעים לגוון. וזה כן חשוב, המשקל.

לא מרגישה טוב
הלוואי שהשם יחזק לי את הגוף ואת הלב.

מתפללת לרפואתך השלמה לגוף והנפש

מניקה

זה כל כך חשוב שיהיה לך למי לפרוק במציאות!
אולי יש איזו דמות שאת מכירה שיכולה להכיל בנחת? פשוט לתת לך לדבר
בלי עיצות אפילו
אפילו דמות שאת לא חייבת להזדהות בפניה


ואם לא משהי מוכרת אז אולי מתאים לך להתקשר לקו של מענה אנושי רגשי/נפשי?
פשוט להגיד שאת מתמודדת כרגע עם מצב מורכב ואין לך את מי לשתף ופשוט לשפוך את הלב?
זה אנונימי לשני הכיוונים וממש לא מחייב
אם לא מתאים לך סליחה על ההצעה

שאני מסוגלת לחשוב על לשתף הן מאד מצומצמות
וזה ידרוש ממני מאמץ גדול מאד, כי זה לא של קשרים יומיומיים.
אנונימי באמת יהיה לי קל יותר עכשיו
מתלבטת ברגעים מסויימים על קווי חירום כאלה ואחרי שהסערה קצת נרגעת, אני אומרת לעצמי שאני יכולה להסתדר לבד... כמובן, כי זה אזור ה"נוחות" שלי וקו חירום נשמע לי כמו מקרה קצה
שאני מתקשה לשייך את עצמי אליו,
ענייני אגו וסטיגמות.. שסתם מסבכים לי את החיים.

זה באמת לא פשוט
מקווה שכן תגיעי למקום שמאפשר לך שיתוף שיקל עליך
חיבוק גדול

אולי לכתוב על דף? ממש בפירוט, כאילו את מדברת עם חברה טובה?

אולי לדבר עם ה'? ממש כמו שיחה עם מי שהיית רוצה.

 

שולחת לך כח!

קראתי גפ את השרשור השני שלך. ליבי איתך. את עוברת דברים קשים עד בלתי אפשריים.

ואת נשמעת כזאת אישה מדהימה! באמת!!

שה' ייתן לך כח ויכולת וגם הרגשה של קרבתו ואהבתו...!

כמה אני כותבת, זה כלי שמלווה אותי שנים
צינורית ניקוז שאני לא יכולה בלעדיה...
רק שבמקרים מציפים זה כבר לא עוזר לי.

תודה על זה שאת איתי, זה עושה לי חם בלב כל פעם מחדש. 💕

יצאתי בחוץ, שמתי את הטלפון על שקט כדי שלא יחשבו שאני משוגעת וניהלתי שיחה כזו. עם עצמי , אבל מבחינתי היה מישהו שהקשיב מהצד השני - בורא עולם.
וסיפרתי כמו שהייתי מספרת לאותה אשת סוד שדמיינתי בראשי. מפורט, פתוח, גלוי, והכי - בתחושה שאין 'נו נו נו' בסוף או עצות מעשיות מעצבנות. רק שאלות מבררות שדייקו לי, רק מקום לפרוק

איזה אומץ! לא רואה את עצמי עושה את זה
( לא משנה שאני עושה לפעמים דברים אולי יותר "משוגעים" כמו לשיר לעצמי/ לבכות/ לסנן קללה ;)
והנקודה היא שאין לי כח לנהל את הדו שיח
להיות השואלת והדוברת, זה מתיש.
אפילו שבסוף ממילא אני זו שצריכה לומר לעצמי את התובנות והחיזוקים...

אבל בשבילי זה כלי נהדר
וגם, באמת אנחנו הרבה פעמים לא צריכים תשובות מאחרים. רק לדבר את הקושי. כי את התשובות יש לנו רוב הפעמים, רק הבעיה היא להתמודד עם התסכול שהן מעלות כי זה לא מה שאנחנו רוצים

במקרה שגם לזה אין לי כח אני בורחת למשהו
ואז בלילה לפני השינה, אני זועקת את האילמות הזו לפני השם יתברך, בקול דממה דקה מה שנקרא.
אני יודעת ובטוחה שהוא שומע.

❤️

לעניין התפילה, לצערי, קצת פחות מרגישה שהוא שומע...
שמחה בשבילך שאת מצליחה וזו דרך שעוזרת לך.

יש לך אפשרות ללכת לאשת מקצוע?

פה אווירת נכאים וזה גם לא נקודתי,
אלא מיליון דברים במקביל... הגירושין האלה נוגעים ביותר מדי פצעים.
ואיש מקצוע בהחלט הדבר שהייתי רוצה
אבל כלכלית אין לי אפשרות להתחייב לתהליך ארוך
וכמה פגישות רק יתסכלו אותי, כי זה יהיה פלסטר ולא באמת תהליך עמוק של ריפוי.
עונה גם לך @אחת פשוטה

כמו חיים של טובה?
חבל שתוותרי על טיפול שיכול כ"כ להקל עלייך בגלל כסף, יכול להיות שתצליחי למצוא מי שיסבסד לך🙏

וחיבוק ענק יקרה

צודקות. אני הכי רוצה
נדמה לי שבעבר הגעתי דרכם למטפלת
וזה לא סבסוד מלא.. לקחה 200 שח
מנסה לבדוק אפרשרויות אחרות.

לפרק ולנתח לעצמך את המחשבות? חברה טובה? אחיות? הורים? לכתוב פה שרשור?
כואב שאת מרגישה ככה, כל אחד יכול להרגיש ככה לפעמים,אל תחשבי שאת היחידה , וזה מעודד שאת נורמלית והכל בסדר,לכולנו יש זמנים קשים לפעמים

לגבי האפשרויות, כבר הגבתי בשרשור..
בכללי, אני פחות מרגישה שעוזר לי שאחרים גם סובלים
פשוט לא רוצה להרגיש רע ושאף אחד לא ירגיש.
פחות רוצה לקבל את זה שנועדנו לסבול פה
נכון שזה חלק מהחיים, אבל גם יש דרך לחיות חיים מלאים ומספקים וזה שורש הכאב שלי, שאני מרגישה רחוקה משם, כמה שאני מנסה לגעת בקצה אני מחליקה למטה ורוצה ממש להיות שם.
רציתי להגיב לך על ההתמודדות שלך בשרשור מאתמול שגם כאב לי לקרוא..
שיהיה לכולנו טוב ושמח בפנים!

פסיכולוגית .. מטפלת רגשית וכו'..
לפעמים יכול להיות ממש הצלה לנפש.

ממליצה ממש. קשה להשאיר בלב. ואם אין לך מישהי לפרוק לה אז לפחות בשיחת טלפון אנונימית

הרבה כוחות♡

לא שמעתי על זה, נראה שיוכל להועיל לי מאד.
קווי ערן וכאלה הרגיש לי יותר מדי מוגזם למצבי
וגם שלא ממש יעזור, היות והמתנדבים הם לא אנשי מקצוע ככל הידוע לי..
אמנם הפריקה גם מאד חסרה לי לפעמים
אבל המחשבות שלי לרוב, כוללות גם תשובות שאין לי סבלנות לעשות בהן סדר, כך שמעבר לאיוורור כן הייתי רוצה גם הכוונה מעשית יותר וכלים איך להתמודד.

יודעת שזה לא ממש קשור אבל אולי סביב הגירושין זה כן..?
או שיפנו אותך למשהו במחיר סימלי ממש?

ויש גם איזושהו שירות דרך הקופה..

אני בודקת כמה דברים
נראה מה יצא מהם.
לגבי הקופה, הצלחתי לקבל ליווי חינמי
זה היה מאד לא עקבי ולא מוצלח במיוחד,
אמנם עוסי"ת קלינית, אבל היתה חסרה לה מקצועיות וזה לא תרם לי הרבה.
ובשביל להחליף מטפל, צריך אבחון בבריאות הנפש...
לא רציתי לעשות את זה לפני הגירושין
שלא יהיה לו במה להיתלות או מה להמציא עלי.

ולמה בעצם שהוא ידע שפנית לאבחון בבריאות הנפש?
זה משהו פרטי עם חסיון רפואי..