מה עושים פה?


@שיח סוד @ארצ'יבלד
איך עורכים את הכרטיס האישי?
איך עושים את הספירה בכרטיס האישי?
לוחצים על הציור של העיפרון 
וכדי לשמור את העריכה לוחצים ''שלח''
...ים או מחוסנים אז זה לא כל כך הדוק
מחוסן אז אני היחידה בבי ת בעעעעעעעעעעעעע
אנחנו חוזרים בקפסולות איזה באאאאאאאסה
(לא) סתם ילדהאולי זה אתם כי כמו שאת ו@לא בטוחה ב100% החלטתם(ן) שאני בת אז אני מחליט שאתם (והפעם אני לא מתקן ל[אתן] ) בנים!!!
קפוץ לי
היי לש למשהו את הסרט המצוייר 101 כלבים חלק 2?
לא בטוחה ב100%יש לי השבת שבת כיתה!
שבת שלום לכולם!

הכי כיף שבת חברים!!
אבל היה חולים

ארצ'יבלדתראה, בסוף (14) יום הכל עובר
הבוקר עשיתי סרולוגי, מקווה שיהיה מספיק נודגנים, כי אני אמור להיות במלון בפסח
הייתי בבידוד כפול בתשרי(בוכה) הסמיילי עבד לי?
;- (
בלי הרווח
יעני ח-וצפה =חוצפה
ארצ'יבלדאבל אני עייפההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
מאוד
איישה צעירה בת 45 עם שמונה ילדים נדבקה בקורונה לפני כחודש וחצי
ומחוברת למכונת אקמו!!!
לינק לתהילים: קריאת תהילים משותפת
האישה החשובה דבורה גיטל בת ר' שרגא נפטרה ל"ע במוצ"ש פרשת כי תשא/פרה.
להלן מידע למי שרוצה:
הלווית המנהלת: 'דאגה לכל בת באופן אישי' - כיכר השבת
וכן קישור לאמירת תהילים לעלוי נשמתה:
נודה לכל מי שיאמר לפחות פרק או שניים
חחח אני נשמע דפוק
אבל בטח יש יש כאלה רחוקים או לא יוכולים או לא רוצים או ההורים לא אז... עזבו
יאא חזרתי לבית אחרי 4 ימים..
למה כשבן אדם הולך לנוח בצהריים אומרים לו "לילה טוב" ולא "צהריים טובים" וכשהוא קם אומרים לו "בוקר טוב" גם אם הוא קם באיזה ארבע בצהריים למה לא אומרים "אחר"צ טוב"
???????????? זה מציק לי הרבה זמן
נ.ב אתה יכול לומר איך שאתה רוצה
אני ממש מתרגש! אני אשכרה יכול להגיד איך שבא לי?! יאווווווו תודההההההההה
לא בטוחה ב100%
חחח, קיוויתי כבר לויכוח מעניין כשקראתי את הכותרת...
התברר שאח שלי התחבר לחשבון שלו אז לא ראיתי עד עכשיו את מה שכתבתם אז אני יענה ו/או יגיב לכווווולם@אנא אערף אנחנו בני שלוש עשרה בערך (חוץ ממני שבגיל זה 13 וחצי אבל חוכמה של אנשים גדולים וחכמים
) (וכאן המקום להגיב ל @טלי. [בעצם לא להגיב אלא לשאול] הרי כתוב "...חוכמת נשים..." אז מאוד לא יפה שאתן סוטרות את מה ששלמה המלך אמר [ואין כאן המקום להאריך ו/או להפגע]) (מי שמעניין אותו הסוגריים המרובעות אני המלטתי לייעד אותם לסוגריים שעושים בתוך סוגריים) (ובגמרא זה ציטוט שצריך להגיד או לא להגיד) אז יש לנו שאלות פשוטות (אגב ממליץ חוץ מ"אני לא חוזר לרחובות" אני ממליץ על השיר "פשוטים") ואנחנו לא שואלים שאלות כמו בפורום פורום נוער וגיל ההתבגרות פורום אקטואליה וחדשות ודומיהם אז זה השאלות שלנו (ותודה על זה שהבנתי מדבריך שאני כותב כותרות מעניינות אבל אני יודע שהתוכן לא רציני @טלי. אני לא יודע למה אבל כשאני לוחץ על השם שמופיע אחרי ה-@ הכל נעלם אז אני ישצח אם יש מישהו שמוכן בתגובות למה שאני כותב עכשיו שייתייג את מי שאני מזכיר כדי שיראה שאני מתכוון אליו למה שהתכוונתי אליו (ולא כדי להרגיד פופולרי שמישהו מגיב למה שאני כותב) אז @טלי. אני לא הבנתי מה ה"חחחחח" אמור להביע? זה לא מצחיק אנחנו צריכים לשפר את התוכן!!
ו... @לא בטוחה ב100% מה אשכרה לא? אמרת שאני יכול אז זה אשכרה כן
(אני ישמח לדעת מה תיקנת אם זה משהו חשוב) ואם זה לא חשוב אז ש @אנא עראף תגיד שהיא מבואסת שאת כותבת דברים לא חשובים ![]()
![]()
ואני מקווה שעשיתי את יעודי ב" לדבר על זה" כמו שאמרת ואולי אני דברתי יותר מידי אבל אני פרקתי את כל מה שלא כתבתי במשך יום וחצי! כי כידוע לכן (או שלא) אני פטפטן גדול וכו' וכו' ואין כאן המקום להעריך כי כבר הארכתי יותר מידי
אין לי זמן לעשות פרוש אמ"י עכשיו
(מי שתעה זה ראשי תיבות של- יהודה אורי משה שזהו זמי ולא אחר(ת)
דודסאחרונה
(לא) סתם ילדהאחרונה
חוחי:)תאמת כבר עשו את זה כבר בפורום הזה אבל זה היה לפני אממ 7 שנים אז לא יקרה כלום!!
בקיצור ממציאים סיפור, כל אחד כותב אחרי השני..
אני מתחילה.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אני כמו כל יום בבית ספר בשיעור משעמם על גיאוגרפיה..
באמת למה לומדים גיאוגרפיה? אמרתי לעצמי.
עד שפתאום התחיל להיות מעניין.
לא יודעת למה, אבל זה קרה.
פתאום אני מרגישה מעלי אבקה בצבע כתום ומנערת אותה.
אחרי שהיא ירדה ממני כאילו זרקו עלי מהשמיים אבקה. קמתי וחשבתי שיש איזה קוסמים פה או משהו.
מיששתי את האוויר ואז....
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
תזרמוו
ואז ריח חד וכואב עלה באפי.
התעטשתי פעמיים, אבל הריח המוזר המשיך, עולה על הראש שלי, ריח חזק וצורב.
הסתובבתי בבהלה לראות מה עם שאר הילדים שלידי...
לעיני נגלה מראה מוזר ומרתיע : כיתה שלמה של ילדים ומורה נאנקים על הרצפה מכאבים ואוחזים חזק בראשם.
תוך כמה דקות כולם ישנו או התעלפו, לא ברור מה קרה להם...
תחושת אימה הזחלה בגרוני... אני עומד גם ליפול ככה...
ואז הריח התחזק גם אצלי, הכל נהיה מטושטש הרגשתי שהעולם מסתובב, הרצפה נהיתה עקומה, הצבעים מתחלפים , ואז אט אט קרסתי על הרצפה, שוקע בשינה עמוקה...
התעוררתי לכל צעקה, ונחרדתי ממה שראיתי...
הסתכלתי לאחור וראיתי איזה מישהו כתום.
לא הבנתי מה קורה ומה יש, ואז חשבתי... מישהו כתום, אבקה אדומה, לאיש יש כובע כתום, זה מסתדר!
הדבר הכתום המוזר הזה התקרב אלי, כנראה כי ראה שאני היחיד שער.
הוא הגיע אלי, לקח לי את היד, והזריק משהו. התחלתי לראות כוכבים ואני חושב שנפלתי..
אחר כך קמתי במקום שהכל שם כתום, והתפלאתי לגלות ש.....
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
תמשיכוווו כמה שיותר דמיון יותר טובב
הכל היה חלום אבל הרגיש כל כך אמיתי. כאילו שהדברים קרו.
הרהרתי לעצמי, אם יש משמעות לחלום, אם זה אומר לגבי משהו.
עצרתי.
המחשבות האלו לא עושים לי טוב, אבל לא יכולתי להפסיק לחשוב.
זה כאילו שעדיין יש לי מה לחפש שם, אני פשוט צריך לעשות את זה נכון.
אולי אי לא צריך להתמקד בפרטי החלום. אולי אני צריך לחשוב על מגמות. על רגשות שהובילו, על החוויות שהתקבלו בעקבות.
עקבות, זה הדבר שחיפשתי.
העקבות שהשאירו על נפשי את הצעדים לאורך השנים. צעד צעד, חריטה חריטה.
פתאום שמעתי קול נשי, מהרצפה. הקול אמרה: לאט לאט. או לפחות ככה שמעתי..
התקדמתי לעבר המרתף שנמצא מתחת לחדר שבו הייתי, איפה ששמעתי את הקול.
ולפתע שמעתי צרחה איומה מעבר המרתף. התקדמתי בצעדים של פיל ובאטרף הזוי.
פתחתי לאט את הדלת ולא ידעתי בדיוק מה ראיתי שם.
צורה מוזרה, עם קרניים על הראש שנראות כמו עיניים, מסתכלות עלי. עלי!!
היצור הזה הפנה אלי את הראש, שלף משהו מהראש (או לפחות ככה ראיתי) וכיוון לעברי.
רצתי מהר מהר, לפני שהוא ירה בי. ואז ראיתי שחור.
שהמשהו השחור זה ה"סמי" מהשיר של אלייצור "לא חוזר לרחובות" והם אשכרה ניסו לחטוף אותי לרחובות!!!!
והתחלתי לשיר לא חוזר לרחובות בקול ענקקק!
סבתא סליחה סבתא סליחה!!!!!!
לא רציתי ללכת לרחובות, ובוודאי שלעזוב את ירושלים!
לא ידעתי מה לעשות עד שעלה במוחי רעיון.
החלטתי להתאבד.
הרי אם אני אתאבד - לא ייקחו אותי לרחובות , וחוץ מזה , יכול להיות שלהתאבד זה בריא , מי שמתאבד לעולם לא נהיה חולה שוב... חיוך עלה על פני , אני אסדר אותם.
אבל אז תהייה עלתה לראשי , איך אני אתאבד? זה לא שיש לי פה רעל, תהום פעורה , או אקדח...
חיכיתי לשעת כושר.
ואז כשהגענו לשער העיר רחובות כשאני כפות בתוך הרכב, הבנתי שאני חייב לעשות את זה עכשיו.
כיווצתי את עיני , עכשיו או לעולם לא.
קפצתי מהרכב כשאני קשור, ונחתתי על האדמה ללא יכולת לזוז.
ה"סמי" ירד מהרכב ותפס אותי והתחיל לגרור אותי אל תוך הרכב...נבהלתי, אנחנו ממש קרובים לרחובות...
אבל אז ראיתי כמה גלולות רעל בכיסו. אורו עיני.
מתחתי את היד הקשורה לכיוון הכיס שלו, זעה נוטפת ממצחי.
ואז תפסתי את הגלולה והתגלגלתי לרצפה , הכנסתי את הגלולה לפה, והתכוננתי לבלוע.
ה"סמי" הסתכל עלי בבהלה "אנחנו חייבים לסחוב אותך לרחובות!!
נשמתי עמוק והסתכלתי לו ישר לתוך העיניים ואמרתי -
אני.
לא.
חוזר.
לרחובות.
וכשאני רואה את האימה בעיניו של ה"סמי" בלעתי את הגלולה עם חיוך של ניצחון. הצלחתי.
הכל נהיה מטושטש. הגלולה כנראה עובדת , הקשר שלי עם העולם נותק, ואז הגעתי למקום שכולו טוב.
-סוף-
סוף? האמנם?
והנה הגעתי לעולם שכולו טוב. ובוודאי כשאתם חושבים על עולם כזה אתם ישר חושבים על גן עדן
אז הנה אני בא להגיד די לסטיגמות!
פה העולם שכולו טוב אינו אלה פס הייצור של במבה במפעלי אוסם! (איןאיןאין כמו במבה
)
אז פה אני ינסה להמשיך עם סוף טוב יותר:
-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
פקחתי את עיני לאט לאט. המחזה שראיתי למולי היה מפעים מכדי שהסתכל. אלפי במבות שנוצרו ונעטפו בשקיות אחד אחד!
אבל איך כתוב? במופלא ממך אל תדרוש. רצתי משם מהר. נזכרתי שמפעלי אוסם נמצאים בשדרות ולא ברחובות "ניצלתי!!" צעקתי אל הבמבות הארוזות אך איש לא ענה (כי כולם עשו חאפלה יפראייר🙄)
לאט לאט כירסם הפחד לתוכי שמא אני לבד ולא אצא עולם. "לפחות יש במבה" עודדתי את עצמי. לא הלך
ואז לפתע נשמע קול יבש "אהלן מישו פה?"
"אני!" יש זעקתי "אני נמצא פה! אבל חכה שנייה עם הלהציל אותי. אני מעמיס במבות"
"אני לא מבין בלחייך" אמר הבחור המסתורי. "אני ג'וני מהשיר של בר צברי"
הייתי בהלם. גם אלייצור וגם בר צברי?? בחיאת אם הבא הוא הצדיק משולי רנד אני בורח
"אז רגע" התבדחתי "יש לך סיגריה פנויה בשבילי?"
"לא" הוא ענה ביובש "אני מהבית הראשון"
הוא די בלבל אותי כי בבית השלישי של השיר ג'וני עובר דירה..
"אתה מתכוון מילולית?" שאלתי
"אה גם וגם" הוא ענה
ואז לפתע הוא שלף סיגריה והתחיל להשתגע ונסע לנופש בגולן
הייתי בהלם. "כ"כ מהר עוברים דירה? אבל מה עם הבית הראשון?"
אבל במחשבה שנייה קלטתי שלא אכפת לי ונשארתי עם הבמבה עד סוף ימי
חיים טובים!
~~~~~~~~~~~~~~~סוף~~~~~~~~~~~~~~~~~
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אני כמו כל יום בבית ספר בשיעור משעמם על גיאוגרפיה..
באמת למה לומדים גיאוגרפיה? אמרתי לעצמי.
עד שפתאום התחיל להיות מעניין.
לא יודעת למה, אבל זה קרה.
פתאום אני מרגישה מעלי אבקה בצבע כתום ומנערת אותה.
אחרי שהיא ירדה ממני כאילו זרקו עלי מהשמיים אבקה. קמתי וחשבתי שיש איזה קוסמים פה או משהו.
מיששתי את האוויר ואז
ריח חד וכואב עלה באפי.
התעטשתי פעמיים, אבל הריח המוזר המשיך, עולה על הראש שלי, ריח חזק וצורב.
הסתובבתי בבהלה לראות מה עם שאר הילדים שלידי...
לעיני נגלה מראה מוזר ומרתיע : כיתה שלמה של ילדים ומורה נאנקים על הרצפה מכאבים ואוחזים חזק בראשם.
תוך כמה דקות כולם ישנו או התעלפו, לא ברור מה קרה להם...
תחושת אימה הזחלה בגרוני... אני עומד גם ליפול ככה...
ואז הריח התחזק גם אצלי, הכל נהיה מטושטש הרגשתי שהעולם מסתובב, הרצפה נהיתה עקומה, הצבעים מתחלפים , ואז אט אט קרסתי על הרצפה, שוקע בשינה עמוקה...
התעוררתי לכל צעקה, ונחרדתי ממה שראיתי...הסתכלתי לאחור וראיתי איזה מישהו כתום.
לא הבנתי מה קורה ומה יש, ואז חשבתי... מישהו כתום, אבקה אדומה, לאיש יש כובע כתום, זה מסתדר!
הדבר הכתום המוזר הזה התקרב אלי, כנראה כי ראה שאני היחיד שער.
הוא הגיע אלי, לקח לי את היד, והזריק משהו. התחלתי לראות כוכבים ואני חושב שנפלתי..
אחר כך קמתי במקום שהכל שם כתום, והתפלאתי לגלות ש.....חלמתי
הכל היה חלום אבל הרגיש כל כך אמיתי. כאילו שהדברים קרו.
הרהרתי לעצמי, אם יש משמעות לחלום, אם זה אומר לגבי משהו.
עצרתי.
המחשבות האלו לא עושים לי טוב, אבל לא יכולתי להפסיק לחשוב.
זה כאילו שעדיין יש לי מה לחפש שם, אני פשוט צריך לעשות את זה נכון.
אולי אי לא צריך להתמקד בפרטי החלום. אולי אני צריך לחשוב על מגמות. על רגשות שהובילו, על החוויות שהתקבלו בעקבות.
עקבות, זה הדבר שחיפשתי.
העקבות שהשאירו על נפשי את הצעדים לאורך השנים. צעד צעד, חריטה חריטה.
פתאום שמעתי קול נשי, מהרצפה. הקול אמרה: לאט לאט. או לפחות ככה שמעתי..
התקדמתי לעבר המרתף שנמצא מתחת לחדר שבו הייתי, איפה ששמעתי את הקול.
ולפתע שמעתי צרחה איומה מעבר המרתף. התקדמתי בצעדים של פיל ובאטרף הזוי.
פתחתי לאט את הדלת ולא ידעתי בדיוק מה ראיתי שם.
צורה מוזרה, עם קרניים על הראש שנראות כמו עיניים, מסתכלות עלי. עלי!!
היצור הזה הפנה אלי את הראש, שלף משהו מהראש (או לפחות ככה ראיתי) וכיוון לעברי.
רצתי מהר מהר, לפני שהוא ירה בי. ואז ראיתי שחור.ואז גיליתי
שהמשהו השחור זה ה"סמי" מהשיר של אלייצור "לא חוזר לרחובות" והם אשכרה ניסו לחטוף אותי לרחובות!!!!
והתחלתי לשיר לא חוזר לרחובות בקול ענקקק!
סבתא סליחה סבתא סליחה!!!!!!
לא רציתי ללכת לרחובות, ובוודאי שלעזוב את ירושלים!
לא ידעתי מה לעשות עד שעלה במוחי רעיון.
החלטתי להתאבד.
הרי אם אני אתאבד - לא ייקחו אותי לרחובות , וחוץ מזה , יכול להיות שלהתאבד זה בריא , מי שמתאבד לעולם לא נהיה חולה שוב... חיוך עלה על פני , אני אסדר אותם.
אבל אז תהייה עלתה לראשי , איך אני אתאבד? זה לא שיש לי פה רעל, תהום פעורה , או אקדח...
חיכיתי לשעת כושר.
ואז כשהגענו לשער העיר רחובות כשאני כפות בתוך הרכב, הבנתי שאני חייב לעשות את זה עכשיו.
כיווצתי את עיני , עכשיו או לעולם לא.
קפצתי מהרכב כשאני קשור, ונחתתי על האדמה ללא יכולת לזוז.
ה"סמי" ירד מהרכב ותפס אותי והתחיל לגרור אותי אל תוך הרכב...נבהלתי, אנחנו ממש קרובים לרחובות...
אבל אז ראיתי כמה גלולות רעל בכיסו. אורו עיני.
מתחתי את היד הקשורה לכיוון הכיס שלו, זעה נוטפת ממצחי.
ואז תפסתי את הגלולה והתגלגלתי לרצפה , הכנסתי את הגלולה לפה, והתכוננתי לבלוע.
ה"סמי" הסתכל עלי בבהלה "אנחנו חייבים לסחוב אותך לרחובות!!
נשמתי עמוק והסתכלתי לו ישר לתוך העיניים ואמרתי -
אני.
לא.
חוזר.
לרחובות.
וכשאני רואה את האימה בעיניו של ה"סמי" בלעתי את הגלולה עם חיוך של ניצחון. הצלחתי.
הכל נהיה מטושטש. הגלולה כנראה עובדת , הקשר שלי עם העולם נותק, ואז הגעתי למקום שכולו טוב.
-סוף-
איך נקרא לו?
סתם. אין לי רעיון יאללה תתחילו לזרוק דברים
לומשנה. חיים טובים
כמו תמיד הייתם לי לעונג צוציקים חביבים
חתול עם רישיוןורק בני מיעוטים יבינו 😌
ארצ'יבלדצדקתי?
בואו נעשה שכל אחד רושם קצת והאחרים ממשיכים, ובסוף יוצא סיפור ענק!
הנה, אני מתחיל:
יצאתי מהבית לכיוון הסניף, אבל, פתאום אני רואה על הכביש פתק:
"היום בשעה 6:00 מאחורי המגרש" 'מעניין מה זה' חשבתי,
אני מעיף מבט אל השעון וקולט שעכשיו השעה 5:51, 'ללכת או לא ללכת?' התלבטתי
בסוף החלטתי לבדוק מה יש שם,
אני מגיע למגרש, ומאחורה, בין השיחים היו....
יללה, תמשיכו!
למה כשבן אדם הולך לנוח בצהריים אומרים לו "לילה טוב" ולא "צהריים טובים" וכשהוא קם אומרים לו "בוקר טוב" גם אם הוא קם באיזה ארבע בצהריים למה לא אומרים "אחר"צ טוב"
???????????? זה מציק לי הרבה זמן
שהיא למדה מחברות שלה שזה השיר של השכבה שלהם חח
שחברות שלה נראהלי גם למדו מאחיות שלה וכו
"לרוץ אחריך לרוץ אליך" סתם סתם מכיר מאחשלי מכיר מאחשלי שמכיר מחברים שלו מכירים מהמשפחה שלהם שמכירים מיוטיוב שמכיר מאלייצור שמכיר את זה מהמוח שלו שמכיר את זה מאלייצור שמכיר מהמוח שלו מכיר מאלייצור שמכיר את זה מהמוח שלו שמכיר את זה מאלייצור שמכיר את זה מהמוח שלו שמכיר את זה מאלייצור שמכיר את זה מהמוח שלו שמכיר את זה מאלייצור שמכיר את זה מהמוח שלו שמכיר את זה מאלייצור שמכיר את זה מהמוח שלו שמכיר את זה מאלייצור שמכיר את זה מהמוח שלו שמכיר את זה מאלייצור שמכיר את זה מהמוח שלו שמכיר את זה מאלייצור שמכיר את זה מהמוח שלו שמכיר את זה מאלייצור שמכיר את זה מהמוח שלו שמכיר את זה מאלייצור שמכיר את זה מהמוח שלו שמכיר את זה מאלייצור שמכיר את זה מהמוח שלו שמכיר את זה מאלייצור שמכיר את זה מהמוח שלו שמכיר את זה מאלייצור שמכיר את זה מהמוח שלו שמכיר את זה מאלייצור שמכיר את זה מהמוח שלו שמכיר את זה מאלייצור שמכיר את זה מהמוח שלו שמכיר את זה מאלייצור שמכיר את זה מהמוח שלו שמכיר את זה מאלייצור שמכיר את זה מהמוח שלו שמכיר את זה מאלייצור שמכיר את זה מהמוח שלו שמכיר את זה מאלייצור שמכיר את זה מהמוח שלו שמכיר את זה מאלייצור שמכיר את זה מהמוח שלו שמכיר את זה מאלייצור שמכיר את זה מהמוח שלו שמכיר את זה מאלייצור שמכיר את זה מהמוח שלו שמכיר את זה מאלייצור שמכיר את זה מהמוח שלו שמכיר את זה מאלייצור שמכיר את זה מהמוח שלו שמכיר את זה מאלייצור שמכיר את זה מהמוח שלו שמכיר את זה מאלייצור שמכיר את זה מהמוח שלו שמכיר את זה מאלייצור שמכיר את זה מהמוח שלו שמכיר את זה מאלייצור שמכיר את זה מהמוח שלו שמכיר את זה מאלייצור שמכיר את זה מהמוח שלו שמכיר את זה מאלייצור שמכיר את זה מהמוח שלו שמכיר את זה מאלייצור שמכיר את זה מהמוח שלו שמכיר את זה מאלייצור
ctrl-v ctrl-c
איך הנקיונות?
אנחנו סיימנו היום חלונות כל הקומה השניה גם גמורה נשאר רק את המשחקים לאחיינים שלי שהם בקומה הראשונה וספרים לאחיינים שלי גם העברנו מלא חמץ מהמטבח
בית קומות... לא פשוט לא פשוט
חוחי:)לנו לא היה בידוד כבר כל הקורונה כי אני גרה בחו"ל ובעיר שלי לא היה עוד בידוד בכלל
שיח סודאני היתי בבידוד מלא פעמים!!
זה מעצבון מאוד להיות בבידוד!!!