שרשור חדש
תורה רפב של רבנו נחמןינוןי
דע שכל חיסרון של האדם הישראלי הוא בחינת געגוע עמוק לקדוש ברוך הוא, רק שבעוונותינו הקלפות התלבשו על כך ואנו מתרצים את זה בחוסרים גשמיים, מה גם שהכל אלוקות גם בגשמי אך תפקידנו להעלות לשורש(להחזיר לבורא), יוצא מכך שכל בעלי התאווה הגדולים הם בעצם בהשתוקקות עצומה ליוצרם רק שלא יודעים עדיין לפרש זאת נכון אך אין שום יאוש בעולם כלל והכל יתהפך לטובה ואסביר
ידוע שבכל איש הישראלי יש נקודה בלב שהיא אלוקות גמורה, נמצא שהאדם הישראלי הוא כביכול אלוקים קטן אך מקולקל כי טבוע בו הרצון לקבל, אם ניקח לדוגמא איש שררה אוהב כבוד והדר, והרי ברור לנו שהעוז והכבוד וההדר הכל ליתברך אזי שיצליח האיש הזה להעלות את כל מה "שיש לו" לשורשו זהו העניין שהכל יתהפך לטובה

בני האדם מטבעם רוצים לקחת ולצדיק אין אלא רק לתת.
העולם עומד על צדיקים
והעולם יתוקן על ידי רשעים שיהפכו לצדיקים

הצדיק מעולם לא טעם טעם עבירה ולכן יכול להעלות לשורש רק דברים שבקדושה אך רשע שיחזור בתשובת אמת יכול להחזיר גם את הטומאה(קליפת נגה) לשורשה הקדוש וזהו שבמקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים אינם יכולים לעמוד, נמצא שעיקר התיקון נמצא אצל הרשעים שהופכים לצדיקים ובהם תלוי תיקון העולם
הצדיק יכול להעלות את הכול אפילו משאול תחתיות ומתחתיורוצהלהיותבשמחה
טומאה לא שווה קליפת נגהנפש חיה.
מה זה הציטוט המצחיק הזה?טוניאחרונה

כל כך לא קשור לרבי נחמן

שלום צדיקים.. מתעניין מעט ברבי נחמן.דג כחול
אממ בעצם כמה דברים
1) יש ספר "שמקובל" להתחיל איתו רבי נחמן?
כמו למשל שברב קוק ממליצים ללמוד תחילה עין איה מוסר אביך או אורות התורה/התשובה ואז כתבים אחרים..
2) ליקוטי מוהר"ן אפשר לתאר את הספר? באילו נושאים הוא עוסק? למשל אורות של הרב קוק כידוע עוסק בעיקר בגאולה בעם ישראל. בחילונות. אז האם גם בליקוטי מוהר"ן זה כך?
3) מלבד רפב יש עוד תורות מפורסמות או יסודיות של רבי נחמן בליקוטי מוהר"ן? אם כן אשמח להפניות..
4) ברצינות אני שואל, איך מבינים? כל שנייה רבי נחמן כותב על בחינה כזאת וכזאת ולא תמיד מבינים איך הדברים קשורים?
5) סיפורי מעשיות איך לומדים?

תודה לעונים מקווה שבע"ה אמצא זמן להפגש עם רבי נחמן ברצינות..

אשריכם.
בס"דשמינייייייסט

מקובל להתחיל עם תורה ל"ד בליקוטי מוהר"ן.

2)קשה לתאר את ליקוטי מוהר"ן. העיקר זה שהוא נותן עצות מעשיות לכל אחד ולכל זמן ולכל מקום איך אתה יכול משם להתקרב לה' ית' ולקרב את הגאולה.

3) הכל מפורסם והכל יסודי.. ככה זה רבינו. 

4) "הולכים עם התורות" דהיינו לוקחים תורה אחת של רבינו ולומדים אותה ברצינות במשך תקופה (מינימום חדשיים)  פותחים מקורות ומפרשים והעיקר- מתפללים ומתבודדים לזכות לקיים את העצות הנאמרים במאמר ולזכות למעלות הנאמרות במאמר.

5) העיקר בסיפורי מעשיות זה הקריאה לבד שמעוררת את הנשמה.. ואם זוכים לפעמים מתנוצץ איזה רמז.

בהצלחה רבה

 

שאלות טובותcintetit

לא הייתי ממליצה להתחיל בכלל לפני גיל 25.

הספר הראשון, דווקא הייתי ממליצה על שיחות הר״ן.

הוא די נורמאלי ולא קשה יותר מדי.

אחריו אולי ספר המידות.

 

לגבי ליקו״מ, הוא ספר שמתאר בגדול את כל מבנה העולם מיסודות עד לרקיעים, אבל הוא לא כתוב בצורה מסודרת אלא קופץ בחדות מנושא לנושא.

 

אבל בעיקרון זה ספר ברמה מאוד גבוהה ומעטים מאוד מאוד מבינים משהו ממנו, אז חבל על הזמן לדבר עליו.

להתחילyuvalb24

אני חושב שכדאי להתחיל מ 'משיבת נפש' , 'השתפכות הנפש', 'שיחות הר"ן'.

לשים לב שאין קשר בין פסקה לפסקה הבאה ועל כן אין חיוב ללמוד לפי הסדר ובתור התחלה תלמד ותחפש את הפסקאות שאתה הכי מתחבר אליהם ושייכים לך באותו זמן. תנסה לראות איך זה מדבר אליך ועוזר לך בעבודת ה'. לענ"ד אתה יכול להרגיש בנוח לדלג על פסקאות שלא מדברות אליך כרגע. ייתכן שבהמשך זה יתהפך לגמרי אבל אין צורך להכריח את עצמך לקרוא משהו שפחות מדבר אליך כרגע.

 

גם בליקוטי מוהר"ן אין קשר בין מאמר(תורה) למאמר שאחריו.

בדר"כ ליקוטי מוהר"ן מודפס בסוף עם מפתח, שם תוכל לראות נושא שמעניין אותך במיוחד ולפתוח בתורה שקשורה.

לפעמים יותר קל ללמוד תורות קצרות שנמצאות לקראת סוף הספר.

 

בנוסף כדי ללמוד על נושאים ספציפית שמעניינים אותך כדאי לקרוא ב 'ספר המידות' 'ליקוטי עצות'.

להעמקה נוספת בנושא ספציפי יש את 'אוצר היראה'. (אותם נושאים כמו ליקוטי עצות)

 

כמובן שאפשר לפתוח כל ספר שמעניין אותך ולקרוא כמה שאתה רוצה ואיך שאתה רוצה.

העיקר שיהיה בשמחה וברצון אמיתי להתקרב לה' ע"י זה.

 

אשרינו!

אם תרצה לשאול שאלה אפשר במייל או בטלפון.

אשמח לעזור!

פנה אלי בפרטי לשם כך.

קודם כול אשריך על הרצונותרוצהלהיותבשמחה
1. כול ספר של רבינו הוא מומלץ ונפלא!
2. כדאי לקרוא את ההקדמה של הליקוטי מוהרן כך שתראה איך רבי נתן מסביר ומתאר אותו.
3. כול תורה היא יסודית ונפלאה.
4. צריך לשים לב שכול דבר קשור אחד בשני ולהשתדל בכול פעם לחפש את העצות כדאי לקרוא את הליקוטי תפילות ליקוטי הלכות עליהם וגם יש קיצור ליקוטי מוהרן וליקוטי עצות
5. קוראים כדי להתעורר מהשינה ומחפשים את ההתחזקות .

בקיצור ידידי אי אפשר להכניס את הכול בתשובה קצרה אלא שתצלול בדעת של רבינו ולהתפלל על זה הרבה ותצמד למה שכתוב בספרים בפשיטות ובשמחה ובהתבודדות אז תמצא את כול העניינים הנפלאים ביותר ועצות לכול צעד ושעל בעזרת ה'!
תשובה מבעלי, ללמוד כתבי רבי נחמן מברסלברויטל.אחרונה

הבנתי שזה קיצור לקוטי מוהרן ותפילות.

יש מקום לבכי שלי?קלמנטי

בכי ריק. של אכזבה

ודאי! "שפכי כמים לבך נוכח פני ה'"שמינייייייסט

צערך הוא חלק מצער השכינה והשכינה בעצמה מתעוררת כל חצות לילה לבכות עליו..

אולם כדאי לא להישאר שם כל היום, כיוון שזה מזמין הרבה בעיות, צרות ומחלות... לכן מומלץ לקבוע שעה ביום לשפוך את שיחנו, המתוק כפי שהוא, לפני בורא עולם ושאר כל היום להיות בשמחה! 

מאמר כ"ד בליקוטי מוהר"ן תניינא אם בא לך לעיין שם בעזרת ה' תראי ישועות.

ואם אפשר לעזור- מוזמנים תמיד ואענה כשיהיה זמן...

וואי תודהקלמנטי

לפעמים אני כועסת על עצמי שאני ככה בוכה. מה אין לי אמונה?! אבל זה לא נכון.. יש לי. זה פשוט תחושה של באסה שרוצה להתרוקן. אכזבה אחרי תקווה וצפייה. לא יודעת, זה פשוט יוצא.

 

לכעוס על עצמנו זה אף פעם לא טוב.שמינייייייסטאחרונה

צריך פשוט להפוך את הדף ולהתחיל מההתחלה. האם עכשיו נכון לבכות? אם כן- מצוין. אם לא- גם מצוין. נא לשכוח מהעבר כיוון שהוא לא יעיל (ואפילו... באמת באמת בלחש ובסוד אגלה- הוא לא באמת קיים..) ולחיות את הרגע הקדוש שאפשר לעשות איתו כל כך הרבה דברים טובים אם לא נתקעים בעבר (מלשון עבירה..)

אם את באמת רוצה לדייק את עצמך אז כדאי ללמוד קצת על הנושא בספר "השתפכות הנפש" או במקום אחר...

בהצלחה

אנשים אפשר הסבר לעומק תמשפט "הרע הוא כסא לטוב"פצלשית~

כילו עם ישלכם איזה משל או סיפור להמחיש תמשפט..

אני אשמח

לעיון תורה ד בליקוטי מוהרן רבינו מסביר שםרוצהלהיותבשמחה
שע"י וידוי דברים לפני הצדיק זוכים שאנשים רחוקים מאוד נעשים כיסא לקדושה כלומר שהם מצטרפים ונעשים מרכבה לקדושה כלומר מתקרבים לה דרך צדיקיו ותלמידיהם והולכים בדרך התורה
זה של הבעש"ט , לא של רבי נחמןטונה

הבעל שם טוב , נותן שני הסברים למונח, הסבר שיטחי והסבר עמוק ומתחיל עם העמוק דווקא , אבל העמוק הוא באמת עמוק , אז אני אתחיל עם השיטחי.

 

הבעל שם טוב אומר שלצדיקים יש עונג מהרשעים , כיוון שהצדיק רואה את הרשע ורואה עד כמה הוא עצמו, הצדיק נמצא במדרגה וזה גורם לו תענוג. זה סותר לגמרי את רבי נחמן , אבל זו דעת הבעל שם טוב וזכותו.

 

ככה שבזכות המעשים של הרשעים , נעשה תענוג לצדיק , אז באופן כזה הרע הוא כסא לטוב.

 

זה ההסבר השיטחי והוא באמת שיטחי.

ההסבר השני הוא עמוק יותר.

משה רבינו החזיק מעצמו קליפה. הוא חשב שהוא טמא , בשני אופנים.

אופן אחד בפשטות, כיוון שהוא מצרי, לבוש כמו מצרי , מדבר מצרית, גדל במצריים, אכל אוכל מצרי וכן הלאה. בכלל לא היה שייך אצלו הקשר לאבות. הוא נגיד נחשב מנותק. ניצוץ שכלוא בתול הקליפות.

אופן שני שהוא טמא זה מבחינה קבלית בגלל השם שלו. האותיות מ' ו-ה' , שתיהן מרמזות על ספירת מלכות שהיא פרווה. יש בה גם טוב וגם רע.

האות ש' היא אות שלילית מאוד. אומרים השקר אין לו רגליים, אז האות ש' היא באמת האות של השקר ויש לה שלושה ראשים אבל בלי רגליים.

אז הוא חשב שהוא טמא בגלל שיש לו שם שלילי , עם שתי אותיות ניטראליות ואות אחת שלילית ביותר.

אמר לו אלוהים "משה , משה". למה פעמיים "משה".

מתכוון אלוהים להגיד "משה, אני יודע שהשם שלך שלילי , אף על פי כן אותר אני רוצה , כי הרע הוא כסא לטוב והרע הוא השם שלך , הוא כסא לטוב, שאתה עצמך טוב"

וואי ממש תודה עזרתם מאוד (מחילה על הדיליי)פצלשית~אחרונה


אשרינו חברים הרבה תפילות ושמחה בפורים כול הפושט יד נותנים לורוצהלהיותבשמחה
לבקש מה על כול מה שצריך ושנזכה לישועות בעזרת ה'
דיבור נפלא לפוריםרוצהלהיותבשמחה
תודה רבהרויטל.אחרונה


היי מישהו יודעמשקפת
איך ניתן להשיג את הספר " כל כתבי רבינו"👇
מנסה למצוא אותו כבר הרבה זמן
יש בכול ספר מספר בהתחלה או תחפש הרב עטיה מירושלים הוא מדפיסרוצהלהיותבשמחה
את זה או אולי משהו מישיבת זמרת הארץ מביתר אולי יודעים
בא לאישייהודה כהן 1אחרונה


ממש חזק!!יהודה כהן 1

 

שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר לְעִנְיַן בְּנֵי הַנְּעוּרִים, שֶׁעַל פִּי הָרֹב מְבַלְבֵּל אוֹתָם בִּתְפִלָּתָם מֵחֲמַת שֶׁלֹּא זָכוּ לְהִתְקַדֵּשׁ כָּרָאוּי בִּקְדֻשַּׁת הַזִּוּוּג. וְעַל כֵּן כְּשֶׁעוֹמְדִין אַחַר כָּךְ לְהִתְפַּלֵּל קָשֶׁה עֲלֵיהֶם מְאֹד לְהִתְפַּלֵּל. וְהוּא ז"ל, הִזְהִיר עַל זֶה כַּמָּה פְּעָמִים לִבְלִי לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ מִזֶּה כְּלָל. וּמָה דַּהֲוֵה הֲוֵה, וּבִשְׁעַת הַתְּפִלָּה צְרִיכִין לִשְׁכֹּחַ הַכֹּל לְגַמְרֵי וּלְהִתְגַּבֵּר לְהִתְפַּלֵּל בְּשִׂמְחָה כָּרָאוּי תָּמִיד אֵיךְ שֶׁהוּא.
וְאָמַר: שֶׁעַל זֶה (בְּרָכוֹת ה 'הִצְטַעֵר אַבָּא בִּנְיָמִין, עַל תְּפִלָּתִי שֶׁתְּהֵא סְמוּכָה לְמִטָּתִי'. 'מִטָּה' הוּא לְשׁוֹן זִוּוּג (כְּתֻבּוֹת י וְזֶהוּ: 'עַל תְּפִלָּתִי שֶׁתְּהֵא סְמוּכָה לְמִטָּתִי' שֶׁאוּכַל לְהִתְפַּלֵּל אַחַר כָּךְ בְּסָמוּךְ מִיָּד, וְלֹא יְבַלְבֵּל הָעִנְיָן הַזֶּה אֶת תְּפִלָּתִי כְּלָל.

 

 

אין על רבנו!!!

 

נ נח נחמ נחמן מאומן!

חזק!רוצהלהיותבשמחהאחרונה
דבר תורה לחודש אדררוצהלהיותבשמחה
זה לבנים..פצלשית~


ישר כוחרויטל.אחרונה


חוברת מיוחדת לכבוד ט"ו בשבטרוצהלהיותבשמחה
גם לבנות?פצלשית~


יויפי אז תודה זה שווה הדפסה?פצלשית~


מרבינו הקדוש איך לזכות לרפואה!רוצהלהיותבשמחה
ליקוטי מוהר״ן רלא
בְּשָׁעָה שֶׁאוֹמְרִים "וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים", רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל עַל כָּל דָּבָר, כִּי כָּל הָרְפוּאוֹת עַל־יְדֵי כֹּחוֹת הַגַּלְגַּלִּים שֶׁהֵם צְבָא הַשָּׁמַיִם, וְכָל אֶחָד נוֹתֵן כֹּחַ בְּאֵיזֶה סַם וְעֵשֶׂב הַשַּׁיָּךְ לוֹ, וּמֵהֶם מְקַבְּלִים הַסַּמִּים וַעֲשָׂבִים כֹּחַ לְרַפְּאוֹת, וּכְשֶׁצְּרִיכִים רְפוּאָה מִתְחַבְּרִים כַּמָּה כֹּחוֹת מֵהַגַּלְגַּלִּים, שֶׁזֶּה נוֹתֵן כֹּחַ בְּעֵשֶׂב זֶה וְזֶה בְּעֵשֶׂב אַחֵר וְכַיּוֹצֵא, וּמִתְחַבְּרִים כֻּלָּם וְעוֹשִׂין מֵהֶם הַרְכָּבָה לִרְפוּאָה, עַל כֵּן טוֹב לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעֵת שֶׁאוֹמְרִים: וּצְבָא הַשָּׁמַיִם וְכוּ', שֶׁאָז בָּאִים כֻּלָּם לְהִשְׁתַּחֲווֹת וְלִתֵּן שֶׁבַח וְהוֹדָיָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁיְּצַוֶּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לָהֶם שֶׁיַּמְשִׁיכוּ אֵלּוּ הַכֹּחוֹת הַצְּרִיכִים לִרְפוּאָתוֹ בְּתוֹךְ חֲתִיכַת לֶחֶם אוֹ בְּדָבָר אַחֵר, וְיִתְרַפֵּא מִמֵּילָא, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן: (עַיֵּן עִנְיָן זֶה בַּאֲרִיכוּת בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא בְּסִימָן א):
מדרשה וותיקה ומעולה של ברסלבשולמית91188
מדרשת אור החמה בהנהלת הרב שמואל שטרן שליט"א
מדרשת אור החמה: מדרשה לבנות בירושלים
זהירות שבתאיםאנ"ש דשכםאחרונה

שטרן הוא תלמיד של ברלנד שר"י

 

תשובהרוצהלהיותבשמחה
בס"ד

עִקַּר הַתְּשׁוּבָה תָּלוּי בַּתּוֹרָה, הַיְנוּ כְּשֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה וּמִתְיַגֵּעַ בָּהּ, עַד שֶׁזּוֹכֶה לְהָבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר וּלְחַדֵּשׁ בָּהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, זֶהוּ תְּשׁוּבָה גְּמוּרָה. וַאֲזַי מַחֲזִיר וּמְקַשֵּׁר כָּל הָאוֹתִיּוֹת וְהַצֵּרוּפִים שֶׁבְּחֶלְקוֹ מִכְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת אֶל שָׁרְשָׁן וְאֶל מְקוֹמָן, וּמֵשִׁיב אוֹתָם כֻּלָּם מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁנִּדְחוּ וְנִתְפַּזְּרוּ לְשָׁם, וְנַעֲשָׂה בְּרִיָּה חֲדָשָׁה. וְאָז הַדַּעַת מְיֻשָּׁב, וְזוֹכֶה לְעוֹרֵר רַחֲמִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁזּוֹכֶה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ יִתְפַּלֵּל עָלָיו, דְּהַיְנוּ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְעוֹרֵר בְּרַחֲמָיו הַפְּשׁוּטִים אֶת רַחֲמָיו הַמְרֻבִּים וְהַגְּדוֹלִים, וְאָז יִהְיֶה לוֹ יְשׁוּעָה גְּדוֹלָה בִּשְׁלֵמוּת, אָמֵן: (לק"א סי' ק"ה) מתוך ליקוטי עצות ערך תלמוד תורה rabenubook.com
לכבוד הילולת רבי נתןרוצהלהיותבשמחה
בס"ד

אָמַר הַמְסַדֵּר מִתֵּבַת 'גַּם' עַד כָּאן וְגַם עִנְיַן חֹל הַמּוֹעֵד הַמּוּבָא בְּאוֹת נוּן כָּתַב מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ בַּעַל הַמְחַבֵּר הַזֶּה ב' יָמִים קֹדֶם הִסְתַּלְּקוּתוֹ בְּעֵת חֻלְשָׁתוֹ הַגָּדוֹל, אַף עַל פִּי כֵן הִתְגַּבֵּר בְּכָל כֹּחוֹתָיו וְכָתַב מַה שֶּׁהִשִּיג אָז, כִּי זֹאת רָאִינוּ עַיִן בְּעַיִן שֶׁמֹּחוֹ הָיָה דָּבוּק בְּהַתּוֹרָה עַד הָרֶגַע הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל הִסְתַּלְּקוּתוֹ שֶׁנִּסְתַּלֵּק בְּיוֹם ו' עֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ פָּרָשַׁת וַיִּגַּשׁ עֲשָׂרָה בְּטֵבֶת שְׁנַת תר"ה לפ"ק. וְרָאִינוּ בְּעֵינֵינוּ שֶׁקִּיֵּם מַאֲמַר חֲזַ"ל זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת וְכוּ' שֶׁחַיָּב אָדָם לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה עַד יוֹם מוֹתוֹ. כִּי עוֹד כִּמְעַט בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל הִסְתַּלְּקוּתוֹ שָׁמַעְנוּ מִמֶּנּוּ חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה אַךְ לֹא הָיָה בְּכֹחוֹ לִכְתֹּב עוֹד וַאֲפִלּוּ לְדַבֵּר כָּל מַה שֶּׁהָיָה בְּמֹחוֹ לֹא הָיָה בָּאֶפְשָׁר. וְכָךְ אָמַר בְּפֵרוּשׁ בְּזֶה הַלָּשׁוֹן בְּעֵת שֶׁנִּכְנְסוּ עִם הַנֵּרוֹת שֶׁהֵכִינוּ אָז לִכְבוֹד שַׁבָּת. וּכְשֶׁרָאָה אוֹתָם נִתְלַהֵב מְאֹד וּמִגֹּדֶל הִתְלַהֲבוּתוֹ הוּרַם מְעַט מִמִּטָּתוֹ וְנִשְׁאַר מוּשָׁב מְעַט וְהִתְחִיל לוֹמַר בְּהִתְלַהֲבוּת נוֹרָא מְאֹד בְּזֶה הַלָּשׁוֹן, נֵרוֹת שֶׁל שַׁבָּת, נֵרוֹת שֶׁל שַׁבָּת, וְאָמַר זֹאת בְּהִתְלַהֲבוּת נוֹרָא כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים וְגִלָּה לָנוּ אָז תּוֹרָה נִפְלָאָה מֵעִנְיַן הַנֵּרוֹת דִּקְדֻשָּׁה וְכָלַל כֻּלָּם בְּפֵרוּשׁ נֵר שַׁבָּת וְנֵר יוֹם טוֹב וְנֵרוֹת שֶׁל חֲנֻכָּה. וְכוּ' וְכוּ' וְאַחַר כָּךְ אָמַר אָז, יֵשׁ לִי עַתָּה בָּזֶה תִּלֵּי תִּלִּין שֶׁל הֲלָכוֹת, אַךְ אֵין לִי כֹּחַ לְדַבֵּר יוֹתֵר וּבִמְעַט זְמַן קָצָר לְעֵרֶךְ שָׁעָה נִסְתַּלֵּק. מַה נֹּאמַר וּמַה נְּדַבֵּר אוֹי לָנוּ עַל שִׁבְרֵנוּ נַחְלָה מַכָּתֵנוּ. אֲבָל זֹאת נֶחָמָתֵנוּ וְאַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ וּמַה נָּעִים גּוֹרָלֵנוּ וּמַה יָּפָה יְרֻשָּׁתֵנוּ שֶׁזָּכִינוּ לִירַשׁ מִמֶּנּוּ תּוֹרוֹת וְחִדּוּשִׁים כָּאֵלֶּה וְכָאֵלֶּה, אַשְׁרֵינוּ:

תָּם וְנִשְׁלָם שֶׁבַח לָאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם בהל"ך ואע"י:

Rabenubook.com
התחזקות לצאת מכול הייסוריםרוצהלהיותבשמחה
ליקוטי מוהר״ן רנ
דַּע, שֶׁכָּל מִינֵי צַעַר וְכָל הַיִּסּוּרִים אֵינָם רַק מֵחֶסְרוֹן הַדַּעַת, כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת, וְיוֹדֵעַ שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֵין לוֹ שׁוּם יִסּוּרִין, וְאֵינוֹ מַרְגִּישׁ שׁוּם צַעַר, כִּי ה' נָתַן וַה' לָקַח (איוב א). וְאַף־עַל־פִּי שֶׁיֵּשׁ יִסּוּרִין שֶׁבְּהֶכְרֵחַ מַרְגִּישִׁים אוֹתָם, כְּגוֹן הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּאִים מֵחֲמַת הַהַרְכָּבָה, כְּמוֹ יִסּוּרִים שֶׁיֵּשׁ מִיצִיאַת הַנְּשָׁמָה מִן הַגּוּף, וְהֵם יִסּוּרֵי הַחוֹלֶה שֶׁבָּאִים מֵחֲמַת שֶׁמַּתְחֶלֶת הַנְּשָׁמָה לְהִתְפַּשֵּׁט מִן הַגּוּף, וּמֵחֲמַת שֶׁנִּקְשְׁרָה הַנְּשָׁמָה בְּהַגּוּף בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק, עַל כֵּן בְּהֶכְרֵחַ מַרְגִּישׁ הַיִּסּוּרִים בְּעֵת הַפֵּרוּד, אַף־עַל־פִּי־כֵן הַיִּסּוּרִים קַלִּים מְאֹד וְנוֹחִים לְהִתְקַבֵּל בְּעֵת שֶׁיּוֹדֵעַ בְּדַעַת בָּרוּר שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמִכָּל שֶׁכֵּן שְׁאָר מִינֵי צַעַר וְיִסּוּרִין, שֶׁאֵין מַרְגִּישִׁין כְּלָל כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת כַּנַּ"ל, וְעִקַּר הַצַּעַר מֵהַיִּסּוּרִין, הוּא מֵחֲמַת שֶׁנּוֹטְלִין מִמֶּנּוּ הַדַּעַת כְּדֵי שֶׁיַּרְגִּישׁ הַיִּסּוּרִין: וְזֶה עִקַּר צַעַר שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בַּגָּלוּת, הַכֹּל הוּא מֵחֲמַת שֶׁנָּפְלוּ מֵהַדַּעַת וְתוֹלִין הַכֹּל בַּטֶּבַע וּבְמִקְרִים וּבְמַזָּל, וּמֵחֲמַת זֶה יֵשׁ לָהֶם צַעַר וְיִסּוּרִין כַּנַּ"ל, וְזֶה בָּא לָהֶם מֵחֲמַת שֶׁהֵם שְׁרוּיִין בֵּין הָעַכּוּ"ם וְלָמְדוּ מֵהֶם, מֵחֲמַת שֶׁרוֹאִין שְׁעָתָם מַצְלַחַת מְאֹד, וְיִשְׂרָאֵל נִבְזִים וּשְׁפָלִים, עַל־כֵּן הֵם לוֹמְדִים מֵהֶם וְתוֹלִין הַכֹּל בְּטֶבַע וּמִקְרֶה, וּמַחֲמַת זֶה בְּעַצְמוֹ יֵשׁ לָהֶם יִסּוּרִים, כִּי אִלּוּ הָיָה לָהֶם דַּעַת שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה. לֹא הָיָה לָהֶם יִסּוּרִים כְּלָל כַּנַּ"ל. וּבֶאֱמֶת יִשְׂרָאֵל הֵם לְמַעְלָה מֵהַטֶּבַע, רַק כְּשֶׁהֵם חוֹטְאִים, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי נוֹפְלִים אֶל תַּחַת הַטֶּבַע, כְּמוֹ הָעַכּוּ"ם שֶׁהֵם תַּחַת הַמַּזָּל וְהַטֶּבַע, וַאֲזַי יֵשׁ לָהֶם גָּלוּת וָצַעַר, חַס וְשָׁלוֹם, וְעִקַּר הַצַּעַר וְהַגָּלוּת שֶׁלָּהֶם הוּא רַק עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁאֵין לָהֶם דַּעַת, וְתוֹלִין בַּטֶּבַע. וּכְשֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא רוֹצֶה לְרַחֵם עַל יִשְׂרָאֵל, וּלְהוֹשִׁיעָם מִגָּלוּתָם, וְלַעֲשוֹת קֵץ וָסוֹף מֵהַמֵּצֵר לָהֶם, אֲזַי מַמְשִׁיךְ עֲלֵיהֶם הַשְׁגָּחָה, וַאֲזַי מַכְנִיעַ וּמְבַטֵּל הַטֶּבַע וְהַמַּזָּל שֶׁהָיָה מְחַיֵּב שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל נְתוּנִים תַּחַת יָדָם, וַאֲזַי מְחַיֵּב הַמֵּצֵר לָהֶם, וְיִשְׂרָאֵל עוֹלִים עֲלֵיהֶם עַל יְדֵי הַהַשְׁגָּחָה: וְדַע, שֶׁזֹּאת הַהַשְׁגָּחָה הוּא מַמְשִׁיךְ מִסּוֹף הָעוֹלָם, כִּי לֶעָתִיד בְּעֵת הַקֵּץ יִתְבַּטֵּל הַטֶּבַע לְגַמְרֵי, וְלֹא יִהְיֶה רַק הַשְׁגָּחָה לְבַד, כְּמָה שֶׁכָּתוּב (ישעיה נא): כִּי הַשָּׁמַיִם כֶּעָשָׁן נִמְלָחוּ וְהָאָרֶץ כַּבֶּגֶד תִּבְלֶה, הַיְנוּ שֶׁיִּתְבַּטֵּל הַטֶּבַע שֶׁהִיא עַל פִּי מַעֲרֶכֶת הַכּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, וְזֶהוּ נִמְלָחוּ, הַיְנוּ שֶׁיִּתְבַּלְבְּלוּ וְיִתְעַרְבְּבוּ כָּל הַמַּזָּלוֹת, וְלֹא יִהְיֶה שׁוּם מַזָּל רַק הַשְׁגָּחָה לְבַד, וְאָז יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל לְמַעְלָה. וְעַל־כֵּן גַּם עַתָּה כְּשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת קֵץ וְסוֹף מֵאֵיזֶה עַכּוּ"ם וְשֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל לְמַעְלָה, אֲזַי מַמְשִׁיךְ עֲלֵיהֶם הַשְׁגָּחָה מִקֵּץ וְסוֹף הָעוֹלָם, שֶׁאָז לֹא יִהְיֶה רַק הַשְׁגָּחָה, וְעַל־יְדֵי זֹאת הַהַשְׁגָּחָה נִתְעַלִּים יִשְׂרָאֵל, וְנַעֲשֵׂה קֵץ וְסוֹף מֵהָעַכּוּ"ם שֶׁהָיָה מְצֵרָה לָהֶם. וְזֶה בְּחִינַת (יחזקאל ז'): קֵץ בָּא הַקֵּץ; הַיְנוּ כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא רוֹצֶה לְהָבִיא קֵץ עַל הָעַכּוּ"ם, אֲזַי מַמְשִׁיךְ הַשְׁגָּחָה מִקֵּץ הָאַחֲרוֹן כַּנַּ"ל: וּתְפִלָּה הוּא בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה לְמַעְלָה מֵהַטֶּבַע, כִּי הַטֶּבַע מְחַיֵּב כָּךְ, וּתְפִלָּה מְשַׁנָּה הַטֶּבַע, וְהוּא בְּחִינוֹת גָּדוֹל, בְּחִינַת (דברים ד): כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹקִים קְרוֹבִים אֵלָיו כַּה' אֱלֹקֵינוּ בְּכָל קָרְאֵינוּ אֵלָיו; כִּי זֶה גְּדֻלָּתֵנוּ, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּתֵנוּ, וּמְשַׁנֶּה הַטֶּבַע עַל יְדֵי הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלכים ח): סַפְּרָה נָּא לִי אֶת הַגְּדוֹלוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלִישָׁע; וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה כז): וֶאֱלִישָׁע דַּעֲבַד – בְּרַחֲמֵי הוּא דַּעֲבַד. נִמְצָא שֶׁתְּפִלָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת נִסִּים וְהַשְׁגָּחָה, הֶפֶךְ הַטֶּבַע, הִיא בְּחִינַת גָּדוֹל:
וְזֶה פֵּרוּשׁ מַה שֶּׁהֵשִׁיב אוֹבֵי טַמְיָא לְרַב קְטִינָא (ברכות נט): מַאי גּוֹהָא, בְּשָׁעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא זוֹכֵר אֶת בָּנָיו שֶׁהֵן שְׁרוּיִין בְּצַעַר בֵּין הָעַכּוּ"ם, מוֹרִיד שְׁנֵי דְּמָעוֹת לַיָּם הַגָּדוֹל, וְקוֹלוֹ נִשְׁמָע מִסּוֹף עוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ. הַיְנוּ כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זוֹכֵר שֶׁהֵן שְׁרוּיִין בְּצַעַר בֵּין הָעַכּוּ"ם – בֵּין הָעַכּוּ"ם דַּיְקָא, כִּי זֶה עִקַּר הַצַּעַר, מַה שֶּׁהֵן שְׁרוּיִין בֵּין הָעַכּוּ"ם וְלָמְדוּ מֵהֶם וְנָפְלוּ מֵהַדַּעַת וְתוֹלִין בְּהַמַּזָּל וְהַטֶּבַע, וְזֶה עִקַּר הַצַּעַר שֶׁלָּהֶם כַּנַּ"ל, וַאֲזַי מוֹרִיד דְּמָעוֹת וְכוּ'. הַיְנוּ שֶׁמַּמְשִׁיךְ עֲלֵיהֶם הַשְׁגָּחָה, כִּי דְּמָעוֹת הֵם בְּחִינוֹת הַשְׁגָּחָה, כְּמָה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קנא: עַל פָּסוּק (קהלת יב): וְשָׁבוּ הֶעָבִים אַחַר הַגָּשֶׁם – זֶה הָרְאוּת, שֶׁהוֹלֵךְ אַחַר הַבֶּכִי. נִמְצָא, שֶׁהַדְּמָעוֹת הֵם לוֹקְחִים חֵלֶק הָרְאוּת, וְהָרְאוּת נִמְשָׁךְ לְתוֹכָם. נִמְצָא, שֶׁהַדְּמָעוֹת הֵם חֶלְקֵי הַהַשְׁגָּחָה וְהָרְאוּת, כִּי הַדְּמָעוֹת לוֹקְחִים הָרְאוּת כַּנַּ"ל. וְזֶה: וּמוֹרִיד שְׁנֵי דְּמָעוֹת – הַיְנוּ שֶׁמַּמְשִׁיךְ חֶלְקֵי הַהַשְׁגָּחָה. לַיָּם הַגָּדוֹל – הַיְנוּ בְּחִינוֹת הָעַכּוּ"ם הַמּוֹשְׁלִין עַל יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת (ישעיה נז): וְהָרְשָׁעִים כַּיָּם נִגְרָשׁ; וַאֲזַי נַעֲשֶׂה בְּחִינוֹת גָּדוֹל, בְּחִינוֹת הַשְׁגָּחָה, בְּחִינוֹת תְּפִלָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת גָּדוֹל כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: וְקוֹלוֹ נִשְׁמָע מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ; הַיְנוּ שֶׁמַּמְשִׁיךְ הַשְׁגָּחָה מִסּוֹף הָעוֹלָם מִקֵּץ הָאַחֲרוֹן, עַד סוֹפוֹ – לַעֲשׂוֹת סוֹף וְקֵץ מֵהָעַכּוּ"ם הַמּוֹשְׁלִים בְּיִשְׂרָאֵל, בְּחִינוֹת: קֵץ בָּא הַקֵּץ כַּנַּ"ל: וְזֶה בְּחִינַת דְּמָעוֹת שֶׁבּוֹכִין בְּעֵת הַצַּעַר, כִּי מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִסּוּרִין וָצַעַר, עַל־כֵּן הוּא צָרִיךְ לִבְחִינוֹת הַשְׁגָּחָה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ יְשׁוּעָה כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן מוֹרִידִין דְּמָעוֹת כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ עַל יָדָם חֶלְקֵי הַהַשְׁגָּחָה וְהָרְאוּת, כִּי הַהַשְׁגָּחָה וְהָרְאוּת נִמְשָׁךְ לְתוֹךְ הַדְּמָעוֹת, בִּבְחִינוֹת: וְשָׁבוּ הֶעָבִים אַחַר הַגָּשֶׁם – זֶה הָרְאוּת, שֶׁהוֹלֵךְ אַחַר הַבֶּכִי; הַיְנוּ שֶׁהֵם מְחַסְּרִים הָרְאוּת וְנוֹטְלִים חֵלֶק מֵהָרְאוּת, נִמְצָא שֶׁהָרְאוּת נִמְשָׁךְ לְתוֹךְ הַדְּמָעוֹת כַּנַּ"ל:
וְזֶה בְּחִינוֹת: וַיֵּבְךְּ חִזְקִיָּהוּ בְּכִי גָדוֹל, הַנֶּאֱמַר בְּעֵת שֶׁחָלָה (ישעיה לח). בְּכִי גָּדוֹל דַּיְקָא, כִּי הִמְשִׁיךְ לְתוֹךְ הַבְּכִי אֶת הָרְאוּת וְהַהַשְׁגָּחָה, שֶׁזֶּה בְּחִינוֹת גָּדוֹל, בְּחִינוֹת תְּפִלָּה וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְזֶה מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּדָוִד בְּעֵת שֶׁבָּכָה עַל צַעֲרוֹ (שמואל־א כ): עַד דָּוִד הִגְדִּיל – שֶׁהִגִּיעַ בְּכִיָּתוֹ לִבְחִינוֹת הַשְׁגָּחָה, בְּחִינוֹת גָּדוֹל כַּנַּ"ל, כִּי עַל־יְדֵי הַהַשְׁגָּחָה נִצּוֹלִים מִכָּל מִינֵי צַעַר וְיִסּוּרִין כַּנַּ"ל.
Rabenubook.com
ליאור צפריר בן אלישבע רפואה שלימהרוצהלהיותבשמחה
לאחד ממפיצי רבינו היקרים מי שיכול להתפלל ולהעביר תודה רבה!!!

בעזרת ה נראה ניסים ונפלאות!!
חשוב לברך על לחם שלם ולא לחם פרוס. התחלתי להשתדל בזה מבקש אמונה

(ליקוטי הלכות - הלכות נטילת ידיים הלכה ד' אות י')

 

זה מה שצריכין לדקדק לברך המוציא על לחם שלם. 
כי אכילת ישראל צריכין להיות בבחינת מזונא דנשמתא שהוא בחינת שלמות בלי חסרון בבחינת ה' רעי לא אחסר הנאמר במזונא דנשמתא בחינת כי אין מחסור ליראיו. ועל-כן יש חשיבות ללחם שלם כי הוא סמוך יותר לבחינת מזונא דנשמתא שהוא שלם בלי חסרון בחינת כי אין מחסור ליראיו כנ"ל. 

ועל-כן באמת בני פריצי עמנו ההולכים בדרכיהם של העובדי כוכבים, אין מניחין לחם שלם לסעודה כי אם פרוסות כדרכי העובדי כוכבים כי בכל תנועותיהם הם רוצים להראות שעוקרים עצמם מדת ישראל. אשר אצלנו יש חשיבות ללחם שלם לברכת המוציא כמו שכתוב בשולחן ערוך. ואלו הרשעים מגלין שכל מזונותם הוא מזונא דגופא בחינת אכילת עשו שהוא אכילת הרשעים שאין שם שלמות, כי אכילתם הוא בבחינת בטן רשעים תחסר. כי אין להם אמונה. 

ועל-כן אינם זוכין למזונא דנשמתא שנמשך מאמונה כנ"ל. אבל אכילת ישראל עם קדוש הוא בבחינת מזונא דנשמתא, כי מדקדקין בברכתם לברך ה' יתברך באכילתם בברכת המוציא וברכת המזון. שכל זה מורה על חידוש העולם. ועל-כן מדקדקין לברך על השלם שהוא בחינת כי אין מחסור ליראיו בחינת מזונא דנשמתא כנ"ל.

אשריך! תזכה לנשמה שמחה נפש חיה.
תודה רבה! אמן!מבקש אמונהאחרונה


קצת דיבורים מרבי נתן על חנוכהרוצהלהיותבשמחה
בס"ד

ליקוטי הלכות אורח חיים ג – חנוכה ד
עַל-פִּי מַה שֶּׁכָּתַב רַבֵּנוּ בַּמַּאֲמָר הַמַּתְחִיל 'בְּרֵאשִׁית-לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל' בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן סז, עַיֵּן שָׁם כָּל הַמַּאֲמָר עַד סוֹפוֹ:

וְהִנֵּה יֵשׁ מְאוֹרֵי אוֹר וּמְאוֹרֵי אֵשׁ, וְהֵם זֶה לְעֻמַּת זֶה, וּמְאוֹרֵי אוֹר זֶה בְּחִינַת שֵׁם הַקָּדוֹשׁ, בְּחִינַת תְּלַת גְּוָנִין דְּעֵינָא וּבַת עַיִן, בְּחִינַת שַׁבָּת שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּחִינַת מֹחִין תְּפִלִּין, בְּחִינַת פְּאֵר, בְּחִינַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְכוּ' (עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב):

~ אות א

וְזֶה בְּחִינַת חֲנֻכָּה, כִּי מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עָמְדוּ עַל עַם יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתוֹ וְכוּ', וְאוֹרָיְתָא שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כִּי הַתּוֹרָה הִיא גַּם כֵּן טַ"נְ"תָּ"א, שֶׁהֵם תְּלַת גְּוָנִין דְּעֵינָא וּבַת עַיִן, וְהֵם רָצוּ לְהַשְׁכִּיחַ תּוֹרָתוֹ וּלְהַעְלִים שְׁמוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ, וְגָזְרוּ לִכְתֹּב עַל קֶרֶן הַשּׁוֹר שֶׁאֵין לָהֶם חֵלֶק בֵּאלֹקֵי יִשְׂרָאֵל, וְרָצוּ לְהַעְלִים תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶהוּ תִּפְאַרְתֵּנוּ שֶׁאָנוּ מִתְפָּאֲרִין בֶּאֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁמוֹ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת אֶת ה' הֶאֱמַרְתָּ, לְשׁוֹן הִתְפָּאֲרוּת, שֶׁאָנוּ מִתְפָּאֲרִין בִּשְׁמוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ עַל הַתּוֹרָה שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל, וְהֵם רָצוּ לְהַעְלִים כָּל זֶה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַעְלָמַת הַפְּאֵר וְהַיֹּפִי שֶׁל יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת הַעֲלָמַת מְאוֹרֵי אוֹר, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֵׁם הַקָּדוֹשׁ כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת וְטִמְּאוּ כָּל הַשְּׁמָנִים שֶׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, זֶה בְּחִינַת מְאוֹרֵי אוֹר הַמְּאִירִין בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֵׁם הַקָּדוֹשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁמֶן, בִּבְחִינַת לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שֵׁם טוֹב נִקְרָא עַל שֵׁם שֶׁמֶן טוֹב וְכוּ', וְהֵם רָצוּ לְהַעְלִים בְּחִינַת שֵׁם הַקָּדוֹשׁ, בְּחִינַת מְאוֹרֵי אוֹר, וּלְהַגְבִּיר, חַס וְשָׁלוֹם, שֵׁם הַטֻּמְאָה, וּכְשֶׁגָּבְרָה מַלְכוּת בֵּית חַשְׁמוֹנָאִי וְנִצְּחוּם, עֲשָׂאוּם יוֹם טוֹב וּקְבָעוּם בְּהַלֵּל וְהוֹדָאָה, בְּחִינַת לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל, לְהַגְדִּיל וּלְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ, כִּי אָז נִתְגַּלָּה שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת וּלְךָ עָשִׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמֶךָ, וְזֶה בְּחִינַת נֵר חֲנֻכָּה, שֶׁהוּא נֵר שֶׁל שֶׁמֶן, שֶׁהוּא בְּחִינַת מְאוֹרֵי אוֹר לְהַדְלִיק וּלְהָאִיר, בְּחִינַת מְאוֹרֵי אוֹר, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֵׁם הַקֹּדֶשׁ כַּנַּ"ל:

~ אות ב

כִּי הַדְלָקַת נֵר שֶׁל מִצְוָה הוּא בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי אוֹר, כִּי הָאֵשׁ שֶׁל קְדֻשָּׁה, דְּהַיְנוּ נֵר שֶׁל מִצְוָה, אֵינוֹ בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי אֵשׁ, רַק בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי אוֹר, כִּי הַשְּׁכִינָה נִקְרֵאת כִּבְיָכוֹל, אֵשׁ אֹכְלָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, כִּי ה' אֱלֹקֶיךָ אֵשׁ אוֹכְלָה הוּא וְכוּ'. וְאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (בְּרֵאשִׁית נא) שֶׁנִּקְרֵאת אֵשׁ אֹכְלָה דְּאַכְלֵי כֻּלָּא וְשָׁצֵי כֻּלָּא, אֲבָל יִשְׂרָאֵל הַדְּבֵקִים בָּהּ מְקַבְּלִים חִיּוּת מִמֶּנָּה, בִּבְחִינַת וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹקֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם, הַיְנוּ אַף-עַל-פִּי שֶׁהוּא אֵשׁ אוֹכְלָה, וּבְכָל מַה שֶּׁפּוֹגַעַת נֶאֱכָל וְנִשְׂרָף בְּגִין דְּאָכְלֵי כֹּלָא וְשָׁצֵי כֹּלָא, אַף-עַל-פִּי-כֵן יִשְׂרָאֵל הֵם דְּבֵקִים בָּהּ וְאֵינָם נֶאֱכָלִים, חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּא מְקַבְּלִין חִיּוּת מִמֶּנָּה, בִּבְחִינַת וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים וְכוּ'. וְזֶה בְּחִינַת מְאוֹרֵי אוֹר וּמְאוֹרֵי אֵשׁ, כִּי לְגַבֵּי אֻמּוֹת הָעוֹלָם הִיא בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי אֵשׁ, שֶׁהֵם בְּחִינַת תֹּקֶף הַדִּין שֶׁל הַשְּׁכִינָה, שֶׁמִּשָּׁם אֲחִיזַת מְאוֹרֵי אֵשׁ, וְעַל -כֵּן הֵם נֶאֱכָלִים וְנִשְׂרָפִין עַל-יְדֵי הָאֵשׁ הַזֶּה, דְּאָכְלֵי כֹּלָא וְשָׁצֵי כֹּלָא כַּנַּ"ל, אֲבָל יִשְׂרָאֵל הַדְּבֵקִים בָּהּ וּמְקַבְּלִים חִיּוּת מִמֶּנָּה, נִמְצָא שֶׁאֶצְלָם הוּא בְּחִינַת מְאוֹרֵי אוֹר, כִּי אַדְּרַבָּה הֵם מְקַבְּלִים חִיּוּת מִמֶּנָּה, וְעִקַּר הַחִיּוּת הוּא הַמֹּחִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וְהַחָכְמָה תְחַיֶּה, וְהַמֹּחִין הֵם בְּחִינַת מְאוֹרֵי אוֹר, נִמְצָא שֶׁאֵצֶל יִשְׂרָאֵל אֵינָה בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי אֵשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, רַק בִּבְחִינַת מְאוֹרֵי אוֹר, שֶׁהֵם בְּחִינַת חַיִּים וּמֹחִין, בְּחִינַת וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹקֵיכֶם חַיִּים וְכוּ', כִּי בֶּאֱמֶת כֻּלָּא חַד, ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד, וַאֲפִלּוּ הַסִּטְרָא אָחֳרָא נֶאֱחֶזֶת בַּקְּדֻשָּׁה וְאֵין לָהּ חִיּוּת רַק עַל-יְדֵי אֲחִיזָתָהּ בַּקְּדֻשָּׁה, הַיְנוּ שֶׁגַּם מְאוֹרֵי אֵשׁ אֲחִיזָתָם בַּקְּדֻשָּׁה, הַיְנוּ כְּשֶׁנִּסְתַּלְּקִין מְאוֹרֵי אוֹר, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין הַמַּמְתִּיקִין הַדִּין וּכְשֶׁהֵם נִסְתַּלְּקִין אֲזַי נִשְׁאָר תֹּקֶף הַדִּין, וּמִשָּׁם נֶאֱחָזִים מְאוֹרֵי אֵשׁ, אֲבָל יִשְׂרָאֵל הַדְּבֵקִים בְּהַשְּׁכִינָה הֵם מְקַבְּלִים חִיּוּת, כִּי נִמְשָׁךְ עֲלֵיהֶם בְּחִינַת מְאוֹרֵי אוֹר, בְּחִינַת מֹחִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת חַיִּים, בְּחִינַת וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' וְכוּ', כַּנַּ"ל:

וְזֶה בְּחִינַת הַנֵּס שֶׁל חֲנֻכָּה, שֶׁהָיָה דּוֹלֵק מְעַט שֶׁמֶן שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ לְהַדְלִיק רַק יוֹם אֶחָד וְהָיָה דּוֹלֵק שְׁמוֹנָה יָמִים, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הֶרְאָה בָּזֶה כִּי הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל, וְיִשְׂרָאֵל הַדְּבֵקִים בָּהּ אֵינָם נֶאֱכָלִים, רַק אַדְּרַבָּה, מְקַבְּלִים חִיּוּת מִמֶּנָּה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מְאוֹרֵי אוֹר, בְּחִינַת שֵׁם הַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּתְגַּלָּה אָז בַּנֵּס שֶׁל חֲנֻכָּה כַּנַּ"ל, וְזֶה גִּלָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּחוּשׁ, בַּנֵּס שֶׁל הַשֶּׁמֶן שֶׁדָּלַק מְעַט שֶׁמֶן כַּמָּה יָמִים, כִּי זֶה הַשֶּׁמֶן הָיָה רָאוּי שֶׁיִּשָּרֵף בְּלַיְלָה אֶחָד, וּבְנֵס הָיָה דּוֹלֵק כָּל כָּךְ לְהוֹרוֹת שֶׁאֵין שְׁלִיטָה לִמְאוֹרֵי אֵשׁ, כִּי יִשְׂרָאֵל דְּבֵקִים בַּמְּאוֹרֵי אוֹר, כִּי מְאוֹרֵי אֵשׁ הוּא בְּחִינַת דְּאַכְלֵי כֻּלָּא וְשָׁצֵי כֻּלָּא כַּנַּ"ל, וְעַל-כֵּן צְרִיכִין הַרְבֵּה שֶׁמֶן כְּפִי הַזְּמַן שֶׁצְּרִיכִין לְהַדְלִיק, כִּי הָאֵשׁ שׂוֹרֶפֶת הַשֶּׁמֶן, אֲבָל עַכְשָׁיו, עַל-יְדֵי הַנֵּס שֶׁל חֲנֻכָּה שֶׁנִּתְגַּדֵּל שֵׁם הַקָּדוֹשׁ יִתְבָּרַךְ וְנִתְגַּבְּרוּ מְאוֹרֵי אוֹר וְנִכְנְעוּ מְאוֹרֵי אֵשׁ, עָשָׂה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נֵס וְהֶרְאָה בַּחוּשׁ גַּם בְּגַשְׁמִיוּת שֶׁאֵין שְׁלִיטָה לִמְאוֹרֵי אֵשׁ רַק לִמְאוֹרֵי אוֹר, כִּי מְעַט שֶׁמֶן הָיָה דּוֹלֵק וּמֵאִיר זְמַן רַב וְלֹא נִשְׂרַף תֵּכֶף בְּיוֹם אֶחָד כְּמוֹ שֶׁהָיָה רָאוּי, כִּי נִכְנְעוּ מְאוֹרֵי אֵשׁ כַּנַּ"ל, וְזֶה בְּחִינַת וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים וְכוּ' חַיִּים וְכוּ', שֶׁאַף-עַל-פִּי שֶׁיִּשְׂרָאֵל דְּבֵקִים בְּאֵשׁ אוֹכְלָה, הֵם חַיִּים, כִּי אֶצְלָם הוּא בְּחִינַת מְאוֹרֵי אוֹר, כִּי גַּם זֶה הַשֶּׁמֶן דָּבוּק בָּאֵשׁ וְלֹא נִשְׂרַף, כַּנַּ"ל, וְזֶה בְּחִינַת הַנֵּס שֶׁהָיָה תָּמִיד בַּמְּנוֹרָה שֶׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בַּנֵּר הַמַּעֲרָבִי שֶׁהָיָה דּוֹלֵק הַרְבֵּה בְּנֵס, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כִּי נֵר הַמַּעֲרָבִי הוּא עֵדוּת שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי יִשְׂרָאֵל דְּבֵקִים בַּשְּׁכִינָה וְהֵם חַיִּים כִּי אֵין הָאֵשׁ אוֹכֶלֶת אוֹתָם, אַדְּרַבָּה, מְקַבְּלִים חִיּוּת, וְזֶה נִרְאָה בַּחוּשׁ בַּנֵּס שֶׁל נֵר הַמַּעֲרָבִי שֶׁלֹּא נִשְׂרַף הַשֶּׁמֶן עַל-יְדֵי הָאֵשׁ כָּרָאוּי, כִּי הָיָה דּוֹלֵק יוֹתֵר מִן הַשִּׁעוּר, וְזֶה עֵדוּת עַל דְּבֵקוּת יִשְׂרָאֵל בְּהַשְּׁכִינָה, בִּבְחִינַת וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן נִקְרָא עֵדוּת, כִּי בְּוַדַּאי צְרִיכִין עֵדוּת עַל זֶה, כִּי אֻמּוֹת עוֹלָם לֹא הָיוּ מַאֲמִינִים זֹאת שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל, כִּי אֵיךְ אֶפְשָׁר לִדָּבֵק בַּה' וַהֲלֹא אֵשׁ אוֹכְלָה הוּא, אֲבָל בֶּאֱמֶת יִשְׂרָאֵל דְּבֵקִים בָּהּ, וְאַדְּרַבָּה הֵם מְקַבְּלִים חִיּוּת מִמֶּנָּה, וְזֶה הָיוּ רוֹאִים בַּחוּשׁ עַל -יְדֵי הַנֵּס שֶׁל נֵר הַמַּעֲרָבִי, וְזֶהוּ שֶׁנִּקְרָא עֵדוּת לְכָל בָּאֵי עוֹלָם, שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל כִּי הֵם יְכוֹלִים לִדָּבֵק בָּהּ, בִּבְחִינַת וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים וְכוּ', שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַנֵּס הַזֶּה שֶׁל נֵר הַמַּעֲרָבִי כַּנַּ"ל, וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, אֵיךְ אֶפְשָׁר לִדָּבֵק בּוֹ וַהֲלֹא אֵשׁ אוֹכְלָה הוּא? אֶלָּא הִדָּבֵק בְּתַלְמִידֵי חֲכָמִים וְכוּ' כִּי הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים הוּא בְּחִינַת הַפְּאֵר שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת מְאוֹרֵי אוֹר, וְעַל-יְדֵי זֶה יְכוֹלִים לִדָּבֵק בּוֹ כַּנַּ"ל (עַיֵּן בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל)
Rabenubook.com
חברים יקרים!יהודה כהן 1

פתחתי שרשור לברר אלי למשהו יש איזה רעיון למה אנחנו לא הולכים בדרך רבנו מה הסיבה ומה הפיתרון

וכן פתחתי שרשור לחזק אותנו על זה שהיינו באומן אז אין לנו מה לדאוג יש לנו את רבנו

 

אבל בכלל לא אתכוונתי שיהיה כאן ויכוח על מפורסמים של שקר או על אם צריך מלמדים בברסלב או לא 

 

זה בסדר וזה מצוין לאתווכח ולברר את האמת אבל תיסתכל איך מדברים פה... ( לדבר פה על רבנים בזילזול גם אם אני חושב שהם לא רבנים, "חוזר בתשובה קטן", "שאתה תמיד נראה טיפש לידם, חוזר בתשובה קטנטן שכמותך" וכן עוד הרבה)

 

אתם כ"כ רוצים להקשיב לרבנו באמת אל תדברו ככה!!!

זה לא רצון ה' ולא רצון רבנו!!!

 

באמת אני מדבר מלב כואב ואני לא רוצה שיצא ממה שכתבתי משהו רע..

 

יש הרבה דברים ברבנו ואף אחד (רבנו העיד על רבי נתן שהוא ידע ) מה רצון רבנו באמת אין רבנים בכלל (נ נח ירושלים) או שיש רבי חי חוץ מרבנו (מווהרו"ש, הרב ברלנד וכו) ואפשר לאתווכח על זה ולברר את האמת אבל באמת תסתכלו איך אתם מדברים...

 

@@פראסטיק1

@@cintetit

@@טונה

@@מבקש אמונה

 

 

תודה

שנזכה לדעת את ה' יתברך באמת ואת רבנו באמת

נ נח נחמ נחמן מאומן

ה' הוא המלך

 

  

מחילה אחי היקר.. רציתי שידעו מי זה ויזהרו.מבקש אמונה


אבל יש דרך להגיד...יהודה כהן 1


אמרתי שהוא טרול. לא קיללתימבקש אמונה

לא אני כתבתי את המשפטים ה"נחמדים" שציטטת. 

בכל אופן אם משהו לא בסדר באיך שכתבתי אני מתנצל 

אל תאשים את עצמךcintetit

אתה לא תכננת את זה, זה מה שיצא זה לא תלוי בך

שאלת שאלה טובה וקיבלת תשובה

למה לא שומעים לרבינו? כי לא רוצים.

 

מה כן רוצים?

להשתולל באומן רוצים

להתחנף למפורסמים של שקר רוצים

לדבר רכילות ולשון הרע רוצים

לנהוג בגאווה ובגסות רוצים

 

קיבלת תשובה מצויינת, עכשיו תחליט מה אתה עושה איתה.

נכוןNothink
תודהיהודה כהן 1אחרונה