פורום חסידות ברסלב (עמוד 5)

זה חברה שבאו מציבור דת"ל ו'שברו' לברסלב, בלי לזנוח את המקום שממנו באו. להיות ברסלב בנחת , בלי לחצים וכזה ...
יש להם אתר
אפשר להסתכל.

 

 

יותר משיעורים ששמעתי ביוטיוב שהועברו שם.
ברסלב דתי.

למי שאתה להבין שרבינו הוא לכל אחד בנפרד לא להעיר לאף אחד להיות עסוק רק בעצמיך כביכול

זה לא שלא לדבר אם אנשים כן אבל לא בקטע מתנשא ולהבין שכל אחד מה שעובר עליו וזהו להבין שרבינו זה לא חיצוניות אלא להתחבר לעצמיך וללב שך' ולחיות כמה שאפשר בשמחה זהו זה רבינו לדעתי

שלדעתי זו התורה של רבינו(לצמרות שתאכלס הכל פשוט חזק בדיוק כשצריך אותו)

קיצר התורה הזאת היא אומרת לך שבשביל לקבל עצה אתה לא צריך אף  אחד שחושב שרק הוא יודע מי זה רבינו

אלא שלוש נקודות נודת החבר נקודת בינו לבין קונו(התבודדות) ונקודת הצדיק וקיצר זה תורה מטורפת באמת מי שרוצה שיראה עם קצת ליקוטי הלכות גם כדאי

ח
וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ מְאֹד אַחֲרֵי מַנְהִיג אֲמִתִּי לְהִתְקָרֵב אֵלָיו. כִּי כָל מַנְהִיג וּמַנְהִיג יֵשׁ לוֹ בְּחִינַת רוּחַ־נְבוּאָה, וְגַם עַכְשָׁו, שֶׁבָּטְלָה הַנְּבוּאָה, אַף־עַל־פִּי־כֵן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה לְהַמַּנְהִיג בְּחִינַת (במדבר יד): רוּחַ אַחֶרֶת, מַה שֶּׁאֵין נִמְצָא בִּשְׁאָר הֶהָמוֹן, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זָכָה לִהְיוֹת מַנְהִיג, כִּי בְּלֹא זֶה, מִפְּנֵי מַה יִּזְכֶּה זֶה דַּיְקָא לִהְיוֹת מַנְהִיג וְלֹא אַחֵר. אַךְ בֶּאֱמֶת כָּל מַנְהִיג וּמַנְהִיג שֶׁל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לוֹ בְּחִינַת רוּחַ אַחֶרֶת, כִּי הַמַּנְהִיג הוּא בְּחִינַת (במדבר כז): אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ, אֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם, כִּי הַמַּנְהִיג הַמּוֹצִיא וְהַמֵּבִיא אֶת יִשְׂרָאֵל, בְּוַדַּאי יֵשׁ לוֹ בְּחִינַת רוּחַ אַחֶרֶת, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה נַעֲשָׂה הוּא דַּיְקָא מַנְהִיג לְיִשְׂרָאֵל. וְזֶה הָרוּחַ אַחֶרֶת שֶׁיֵּשׁ לְהַמַּנְהִיג הוּא בְּחִינַת רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, רוּחַ־ נְבוּאָה. אַף־עַל־פִּי שֶׁעַכְשָׁו אֵין נִמְצָא רוּחַ־נְבוּאָה, רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ מַמָּשׁ, אַף־עַל־פִּי־כֵן בְּוַדַּאי יֵשׁ לוֹ בְּחִינַת רוּחַ אַחֶרֶת, הַנִּמְשָׁךְ מִן הַקְּדֻשָּׁה, מַה שֶּׁאֵין נִמְצָא בִּשְׁאָר הֶהָמוֹן, שֶׁזֶּהוּ גַם־כֵּן בְּחִינַת רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ. אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ מַמָּשׁ לֵידַע עֲתִידוֹת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא בִּבְחִינַת רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, רוּחַ־נְבוּאָה. וְעַל־יְדֵי בְּחִינַת הָרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ שֶׁיֵּשׁ לְהַמַּנְהִיג הָאֲמִתִּי, שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחַ־ נְבוּאָה, עַל־יְדֵי־זֶה כָּל הַמִּתְקָרְבִים אֵלָיו נִתְחַזֵּק וְנִתְתַּקֵּן אֶצְלָם הָאֱמוּנָה הָאֲמִתִּיוּת דִּקְדֻשָּׁה. כִּי כָל מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהִתְקָרֵב לַמַּנְהִיג הָאֲמִתִּי, עַל־יְדֵי הִתְקָרְבוּתוֹ אֵלָיו נִתְתַּקֵּן וְנִתְבָּרֵר אֶצְלוֹ בְּחִינַת הַמְדַמֶּה, עַל־יְדֵי בְּחִינַת הָרוּחַ־נְבוּאָה שֶׁל הַמַּנְהִיג. כִּי עִקָּר תִּקּוּן הַמְדַמֶּה הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת רוּחַ־נְבוּאָה כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַמְדַמֶּה נִתְתַּקֵּן וְנִתְבָּרֵר הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה כַּנַּ"ל. עַל־כֵּן כָּל הַמִּתְקָרְבִים לְמַנְהִיג אֲמִתִּי, זוֹכִין לֶאֱמוּנָה יְשָׁרָה דִּקְדֻשָּׁה: אֲבָל בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ מְאֹד מְאֹד אַחַר מַנְהִיג אֲמִתִּי כָּזֶה, וְצָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁיִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב לְמַנְהִיג אֲמִתִּי, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לֶאֱמוּנָה אֲמִתִּיוּת בִּשְׁלֵמוּת. כִּי כְּשֶׁמִּתְקָרְבִין, חַס וְשָׁלוֹם, לְמַנְהִיג שֶׁל שֶׁקֶר, עַל־יְדֵי־זֶה בָּאִין, חַס וְשָׁלוֹם, לֶאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת. כִּי מַנְהִיג שֶׁל שֶׁקֶר הוּא בְּחִינַת נְבִיא הַשֶּׁקֶר, בְּחִינַת (מלכים־א כב): רוּחַ שֶׁקֶר; וְעַל־יְדֵי־זֶה אַדְּרַבָּא, נִתְקַלְקֵל הַמְדַמֶּה, וּבָאִים לֶאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת. כִּי עִקָּר תִּקּוּן הָאֱמוּנָה הִיא עַל־יְדֵי בְּחִינַת רוּחַ־נְבוּאָה שֶׁיֵּשׁ לְהַמַּנְהִיג הָאֲמִתִּי, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל. אֲבָל בְּלֹא בְּחִינַת נְבוּאָה אֵין הַמְדַמֶּה בָּרוּר וּמְתֻקָּן, וַאֲזַי הַמְדַמֶּה מְעָרֵב וּמְבַלְבֵּל אֶת הָאָדָם בֶּאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת. וְזֶה בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ. כִּי עֵרוּב וּבִלְבּוּל הַמְדַמֶּה, שֶׁמְּעָרֵב וּמְבַלְבֵּל בֶּאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת, זֶה בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ. כִּי כָל הַמְנַחֲשִׁים וְהַקּוֹסְמִים כֻּלָּם הֵם עַל־יְדֵי כֹּחַ הַמְדַמֶּה, שֶׁאֵינוֹ מְבֹרָר וּמְתֻקָּן, שֶׁמְּעָרֵב וּמְבַלְבֵּל אוֹתָם בֶּאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת שֶׁל שְׁטוּת וָשֶׁקֶר שֶׁהֵם זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ. וְעַל־כֵּן יִשְׂרָאֵל שֶׁעָמְדוּ עַל הַר סִינַי, פָּסְקָה זֻהֲמָתָן (שבת קמו), כִּי שָׁם זָכוּ כֻּלָּם לִנְבוּאָה, עַל־יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, רַבָּן שֶׁל כָּל הַנְּבִיאִים, שֶׁהָיָה מַנְהִיג הָאֲמִתִּי שֶׁלָּהֶם. וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבָּרֵר וְנִתְתַּקֵּן הַמְדַמֶּה אֶצְלָם, וְזָכוּ לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בַּה'. וְעַל־כֵּן פָּסְקָה זֻהֲמָתָן, זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, שֶׁהוּא אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת, כִּי זָכוּ לִשְׁלֵמוּת אֱמוּנָה הַיְשָׁרָה דִּקְדֻשָּׁה עַל־יְדֵי בֵּרוּר הַמְדַמֶּה, שֶׁזָּכוּ עַל־יְדֵי רוּחַ־נְבוּאָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת ה דְּהַשִּׁשִׁי, הַנֶּאֱמָר בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת פח), שֶׁכָּל הָעוֹלָם הָיָה תָּלוּי עַד שִׁשָּׁה בְּסִיוָן, שֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה. כִּי עִקָּר חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, דְּהַיְנוּ לֵידַע שֶׁהָעוֹלָם מְחֻדָּשׁ וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם בִּרְצוֹנוֹ, הוּא תָּלוּי בֶּאֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי שֵׂכֶל אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, וְעַל־כֵּן הָאֶפִּיקוֹרְסִים כּוֹפְרִים בָּזֶה, מֵחֲמַת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת בַּשֵּׂכֶל. כִּי עִקָּר חִדּוּשׁ הָעוֹלָם הוּא רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כִּי אָנוּ מַאֲמִינִים בַּה' שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם מֵחָדָשׁ. כִּי בֶּאֱמֶת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם הָיָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים לג): וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה. נִמְצָא שֶׁעִקָּר חִדּוּשׁ הָעוֹלָם תָּלוּי בֶּאֱמוּנָה. וְעַל־כֵּן הָיָה הָעוֹלָם תָּלוּי עַד קַבָּלַת הַתּוֹרָה, כִּי אָז זָכוּ לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה עַל־יְדֵי רוּחַ־נְבוּאָה כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן אָז דַּיְקָא נִתְגַּלֶּה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, כִּי עִקָּר חִדּוּשׁ הָעוֹלָם תָּלוּי בֶּאֱמוּנָה כַּנַּ"ל:

 

ומקובל בידינו ע"י רבי ישראל שצריך לחפש אחר רבינו בעצמו בספריו הקדושים ובקיום עצותיו! (מכתב הראשון של אב"י הנחל)

תורה שחיזקה בי נקודה: "ובאמת אין שום רע בעולם, רק כולו טוב" (ליקוטי מוהר"ן תורה סה, ג).

אולי כי באמת המושגים קיימים רק פה בעולם, אבל אנחנו איננו חייבים להביט בעולם במבט ארצי. אנחנו יכולים לבחור להביט בו במבט אלוקי. כי שתי דרגות בראיית הטוב האלוקי, אחת שהכל לטובה והשניה שהכל טוב ממש. ואולי הכל לטובה זו ראיית הבסיס שהיהדות מחנכת אותנו דורות על דורות מאז התנאים, אך הכל טוב ממש, זו ראייה שרק חסיד יכול לראות בה.

חסיד, המושל בכל כוחותיו ופיו וליבו שווים. זה שיודע שנוטע אוזן ודאי שישמע ויוצר העין פשוט שמביט, והבורא אדם שפיו וליבו שווים ודאי גם הוא יתברך כך. ואולי הבטה שכזו אינה כה רחוקה מאתנו. להפך היא היא פנים טבענו. כי באמת אין שום רע בעולם. ואיך יכול להיות רע, כשהשגחת העולם בידי הטוב, שלא כלו רחמיו וחסדיו לא תמנו.

וכשמבטים כך, כשמאמינים כך באמת, אין שמחה גדולה יותר. כי לא רק שאין רע, הרי גם לא יכול להיות רע. לעולם. והכל באמת טוב אלוקי ומוחלט.

 

אבל הדברים שכתובים כאן אינם כוונת ר' נחמן...

אז אחתום בנקודה אחרת:

"עַל יְדֵי זֵעָה טוֹבָה [כְּגוֹן כְּשֶׁמַּזִּיעִין עַל יְדֵי דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה] עַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה שִׂמְחָה, בְּחִינַת: "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּך" בְּחִינַת שִׂמְחָה שֶׁל יוֹם טוֹב [וְלָאו דַּוְקָא יוֹם טוֹב מַמָּשׁ אֶלָּא כָּל יוֹם שֶׁהוּא בְּחִינַת טוֹב, נִקְרָא יוֹם טוֹב]... נַעֲשֶׂה שִׂמְחָה וְכוּ זֵיעָה רָאשֵׁי תֵבוֹת: "זֶה הַיּוֹם עָשָׂה ה'" הַיְנוּ בְּחִינַת שִׂמְחָה שֶׁל יוֹם טוֹב, שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל יְדֵי זֵעָה טוֹבָה כַּנַּ"ל".

תודה רבה ממש

שלא יהיה להם שום  מניעות אמן.

ויסכימו להצעות לחזור לארץ אשר עיני ד' אלוקיך בה

לקיים את ציווי רבינו!

ובאופן פשוט אני מניח שזה גם רצון ר' נחמן, גם הוא מחוייב לתורה...

ולכן כשאר רבי נחמן אומר שהוא קיבל את ראש השנה במתנה מה' יתברך זהו רצון ה' (עיין חיי מוהרן על ראש השנה). 

 

גם את התורה קיבלנו ע"י משה רבינו ועם ישראל ביקש ממשה רבינו שהוא ישמע וכמו שרבינו מסביר את זה שיצייר את האור לברכה כמו בכתוב בתורה כלומר שהוא שומע מה' את רצונו ומעביר את זה לעם בצורה מתוקנת ונכונה.

 

כשיש תקופה כזאת וצריך להתפלל על כול עם ישראל נוסעים לצדיק כדי לבקש בזכותו שיתבטלו המגיפות ונזהרים ובינתיים כמו שנראה אנשים חזרו מאומן בריאים ברוך ה' ויש עניין שיתהפך הכול לטובה.

 

 

 

 

ע"פ התורה, בזמן רגיל למסור את הנפש צריך רק על שלוש עבירות - עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. יש גם מצווה אחת - יישוב ארץ ישראל, שניצטוונו להילחם עליה, מלחמה כוללת סיכון כדברי המנחת חינוך.

שום נסיעה, לשום מקום לא כלולה בזה ואין שום היתר לאדם לסכן את עצמו ואת בני ביתו, בשביל תפילה חשובה ככל שתהיה.

על ההסתכנות בנסיעה בזמן הקומוניסטים, עוד אפשר לטעון שהיתה הצדקה מסויימת, היות שההנהגה שם, היתה הנהגה של שמד - בשעת השמד מוסרים את הנפש על כל דבר.

כעת אין שמד. יש התמודדות עולמית עם מחלה. ההתעקשות לנסוע, כשמומחי הבריאות אומרים שיש בזה סכנה, רק גורמת חילול ד' ושנאת ישראל בעולם, בלי שום הצדקה.

לחזור בך על ההודעה הזאת. שמרו שם על הכללים והתפללו על כלל ישראל תפסיקו עם האנטי הזה.

אפילו אם כולם יחזרו בריאים. בתמונות שצולמו מהתקועים בדרכים - ממש לא שמרו על הכללים.

אלא פשוט התעלמו ואם היו מסדרים קפסולות מסודרות ומתווה כמו שאמרו שיהיה ולא עשו היה הכול מסודר אבל הם שיקרו במצח נחושה.

 

ואדרבה זה קידוש ה שכול העולם ידעו איך מוסרים נפש לקיים את רצון הצדיק!

ואף צדיק לא רצה שימסרו את הנפש על נסיעה לתפילה. מה גם שהם לא מוסרים רק את הנפש שלהם, אלא גם נפשות של כל מי שהם פוגשים.

שני חולים בקורונה הגיעו לישראל בטיסות מבלארוס ומקייב - ערוץ 7 חדשות, פוליטיקה, תרבות, יהדות ועוד

אחד כזה - סיכן בהדבקה את כל המטוס. אלו שאיתו על המטוס - מסכנים את בני ביתם. אם הם לא הקפידו להשאר בבית, למשל יצאו לתפילות יו"כ במניין - הם סיכנו את כל המתפללים.

כמה נפשות מוצדק שהמופקרים הללו ימסרו?!

בס"ד

 

 

 

פייק: 17 טיסות חזרו מאומן עם חולי קורונה? - כיכר השבת

הודיעו שאמנם אלו הנתונים של מערכת הבריאות, אבל חסידי ברסלב טוענים שלא מכירים אותם...

אפילו לא קרוב.

איזה באסה

של ר' אברהם בן ר' נחמן מטולשין תלמיד מוהרנ"ת שאמר שחסיד ברסלב צריך לרקוד חצי שעה ביום. שמעתי מאנ"שים נאמנים...

תפסיק להרעיל אנשים עם השקרים שלך !!

וּכְבָר אָמַרְתִּי שֶׁצְּרִיכִין לְרַקֵּד בְּכָל יוֹם, וּבְוַדַּאי שָׁמַעְתָּ זֹאת, וְעַתָּה חָזַרְתִּי וְדִבַּרְתִּי בָּזֶה, כִּי לְפִי עֹצֶם הַיִּסּוּרִים וְהַבִּלְבּוּלִים וְכוּ' הָעוֹבְרִין עַל כָּל אֶחָד עַתָּה, אֵין עֵצָה כִּי אִם לְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בְּכָל הַנַּ"ל וּלְרַקֵּד בְּכָל יוֹם בְּעֻבְדָּא אוֹ בְּמִלּוּלָא לְדַבֵּר עִם חֲבֵרָיו מִזֶּה, אוֹ עַל כָּל פָּנִים בַּמַּחֲשָׁבָה; עלים לתרופה מכתב צא ועלים לתקופה מכתב צד זה מפורש

ובחיי מוהרן רמא יש משהו בסגנון כמו כן יש משהו בסגנון בספר תולדות שמואל .

רחוק מאוד מאוד מאוד

 זה מתלמידו המוסמך רבי נתן

תפסיק להעמיד פנים שאתה מומחה.

בס"ד

 

רבי נתן מברסלב - התלמיד הגדול

שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר מָתַי יֵשׁ לִי הִתְבּוֹדְדוּת וְאָמַר שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁכָּל הָעוֹלָם עוֹמְדִים סְבִיבָיו וְהוּא יוֹשֵׁב בְּתוֹכָם אָז יֵשׁ לוֹ הִתְבּוֹדְדוּת. כִּי הוּא יָכוֹל לִצְעק בְּקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה וְקוֹלוֹ נִשְׁמָע מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ. וְגַם אָנכִי שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּעַצְמוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ קוֹל דְּמָמָה דַּקָּה שֶׁיָּכוֹל לַעֲמד בֵּין הָעָם וַהֲמוֹן אֲנָשִׁים וְיִצְעַק בְּקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, וְכָל הָאֲנָשִׁים סְבִיבָיו לא יִשְׁמְעוּ כְּלָל. וְכֵן לְעִנְיַן רִקּוּדִין אָמַר שֶׁכְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב בֵּין הָעוֹלָם הוּא יָכוֹל לִרְקד רִקּוּד נִפְלָא מְאד וְגַם פַּעַם אַחַת שָׁמַעְתִּי בְּעַצְמִי שֶׁאָמַר בְּשָׁעָה שֶׁיּוֹשֵׁב בֵּין הָעוֹלָם אֲנִי דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁכָּל הָעוֹלָם עוֹמְדִים סְבִיבוֹ וְהוּא מְרַקֵּד מְאד וּבְתוֹךְ כָּךְ בָּאוּ כְּלֵי זֶמֶר שֶׁל חֲתֻנָּה. אַחַר כָּךְ בְּאֵיזֶה זְמַן דִּבֵּר עִמָּנוּ וְגִלָּה גַּם לָנוּ קְצָת עִנְיָן זֶה שֶׁנּוּכַל לַעֲמד בֵּין אֲנָשִׁים וְלִצְעק בְּקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה וְכוּ' כַּמְבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר.

 

נכון שאין קשר?

אמר: כול אחד מכם יש לו חלק בהתורה שלי, אבל נתן יש לו חלק גדול מכולכם. ענה ואמר: אתם יודעים זאת, שאם לא היה הוא, לא היה לכם אפילו עלה אחד מהספר. 

 

עוד אמר במקום אחר ממני אין מי שיודע רק רבי נתן ונפתלי קצת.

חיי מוהר"ן שפ"ה

 

פַּעַם אַחַת דִּבַּרְתִּי עִמּוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְאָמַרְתִּי לְפָנָיו שֶׁשִּׂיחָתוֹ הוּא תּוֹרָה מַמָּשׁ, וְהוֹדָה לִדְבָרַי. וְאָמַר שֶׁכְּמוֹ שֶׁלַּמְדָן אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְדַבֵּר בְּלִי שֶׁיָּבוֹא בְּתוֹךְ דְּבָרָיו דִּבְרֵי תּוֹרָה, אֵיזֶה דִּבּוּר שֶׁל גְּמָרָא וְכַיּוֹצֵא כְּדֶרֶךְ הַלּוֹמְדִים כְּמוֹ כֵן בְּכָל דְּבָרָיו מֻכְרָח שֶׁיָּבוֹא בְּתוֹכָם עִנְיְנֵי תּוֹרָה כְּדַרְכּוֹ. כַּאֲשֶׁר רָאִינוּ בְּעֵינֵינוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁנַּעֲשׂוּ כַּמָּה תּוֹרוֹת מִשִּׂיחָתוֹ שֶׁמֵּאוֹתוֹ הַשִּׂיחָה מַמָּשׁ נַעֲשָׂה אַחַר כָּךְ תּוֹרָה נִפְלָאָה וְזֶה מַה שֶּׁרָאִינוּ בְּעֵינֵינוּ מִלְּבַד הַנִּסְתָּרוֹת רַבּוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע לַאֲנָשִׁים כְּעֶרְכֵּנוּ

שיחות הר"ן קל"א

 

כְּשֶׁכָּתַבְתִּי לְפָנָיו הַתּוֹרָה "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים" (סִימָן י' חֵלֶק רִאשׁוֹן מִלִּקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן) הַמַּתְחֶלֶת: כְּשֶׁיֵּשׁ דִּינִים ח"ו עַל יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי רִקּוּדִין וְהַמְחָאַת כַּף נַעֲשֶׂה הַמְתָּקַת הַדִּינִים וְכוּ'.
אָמַר לִי: כָּךְ אָמַרְתִּי, שֶׁעַכְשָׁו נִשְׁמָע גְּזֵרוֹת ח"ו עַל יִשְׂרָאֵל, וְהִנֵּה הוֹלְכִים וּמְמַשְׁמְשִׁים לָבוֹא יְמֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה (כִּי הַתּוֹרָה הַזֹּאת נֶאֶמְרָה סָמוּךְ לְפוּרִים) וְיִהְיוּ יִשְׂרָאֵל מְרַקְּדִים וְיִמְחֲאוּ כַּף, וְעַל־יְדֵי־זֶה יַמְתִּיקוּ הַדִּינִים. וְחָזַר וְכָפַל דְּבָרָיו וְאָמַר בְּפֶה מָלֵא "כָּךְ אָמַרְתִּי".
וְכַוָּנָתוֹ הָיְתָה לְהָעִיר לְבָבֵנוּ, שֶׁנֵּדַע וְנָבִין, שֶׁכָּל דִּבְרֵי תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה אַף־עַל־פִּי שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עַמְקוּת גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד מְאֹד וְרָזִין עִלָּאִין וְסוֹדֵי סוֹדוֹת עֲמֻקִּים וּרְחָבִים מִנִּי יָם בְּכָל דִּבּוּר וְדִבּוּר, אַף־עַל־פִּי־כֵן עִקָּר כַּוָּנָתוֹ שֶׁנִּשְׁמַע וּנְקַבֵּל דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים בִּפְשִׁיטוּת, לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תּוֹרָתוֹ בִּפְשִׁיטוּת וּבִתְמִימוּת. כְּמוֹ לְמָשָׁל הַתּוֹרָה הַקָּדוֹשׁ הַזֹּאת, שֶׁנֶּאֱמַר שָׁם: שֶׁעַל־יְדֵי הַמְחָאַת כַּף וְרִקּוּדִין נִמְתָּקִין הַדִּינִים, הָיְתָה כַּוָּנָתוֹ כִּפְשׁוּטוֹ, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן לִשְׂמֹחַ בִּימֵי שִׂמְחָה, כְּגוֹן פּוּרִים וַחֲנֻכָּה וְיָמִים טוֹבִים אוֹ חֲתֻנָּה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה כָּל מִינֵי שִׂמְחָה שֶׁל מִצְווֹת, שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה, עַד שֶׁיִּזְכּוּ לְהִתְעוֹרֵר לְרִקּוּדִין וְהַמְחָאַת כַּף, וְעַל־יְדֵי־זֶה יַמְתִּיקוּ הַדִּינִים. כִּי כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה, לֹא בַּשָּׁמַיִם הוּא לֵאמֹר: 'שֶׁאֵין מִי שֶׁיָּכוֹל לִזְכּוֹת לָזֶה לְהַמְתִּיק הַדִּינִים עַל־יְדֵי הַמְחָאַת כַּף וְרִקּוּדִין כִּי־אִם גְּדוֹלִים בְּנֵי עֲלִיָּה' רַק כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ לוֹ כֹּחַ הַזֶּה! כְּשֶׁיְּקֻיַּם הַדְּבָרִים כִּפְשׁוּטָן בֶּאֱמֶת וּבִתְמִימוּת.

וְכֵן בְּכָל הַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הַנַּ"ל, וְכֵן כָּל מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּכָל תּוֹרָה וְתוֹרָה, כִּי 'לֹא הַמִּדְרָשׁ הוּא הָעִקָּר אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה' (אָבוֹת א). וְשִׂים עֵינְךָ הֵיטֵב הֵיטֵב וְתִסְתַּכֵּל יָפֶה בְּכָל תּוֹרָה וְתוֹרָה. וְתָשִׂים לִבְּךָ לְהָבִין בְּכָל מָקוֹם, הָעֻבְדּוֹת וְהָעֵצוֹת וְהַמּוּסָר וְהַהִתְעוֹרְרוּת הַיּוֹצְאִים מִשָּׁם עַל־פִּי פְּשׁוּטָן שֶׁל דְּבָרִים. וּתְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיָּאִיר עֵינֶיךָ לִזְכּוֹת לָזֶה, לְהָבִין הַדְּבָרִים הֵיטֵב לְמַעֲשֶׂה, כִּי כָּל דְּבָרָיו ז"ל, כֻּלָּם נִצְרָכִים וּמֻכְרָחִים לְעֻבְדּוֹת וְעֵצוֹת טוֹבוֹת לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ.
וַאֲפִלּוּ בִּקְצָת מְקוֹמוֹת אֲשֶׁר 'לְפוּם רִיהֲטָא' – בְּהַשְׁקָפָה רִאשׁוֹנָה – אֵין מְבִינִים הֵיטֵב אֵיךְ נוֹגֵעַ הָעִנְיָן הַזֶּה לָעֻבְדָּה לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. אַף־עַל־פִּי־כֵן, בֶּאֱמֶת יֵשׁ שָׁם עֵצוֹת נִפְלָאוֹת וְהִתְעוֹרְרוּת נוֹרָא לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ מִמָּקוֹם שֶׁהוּא שָׁם, וְאִם תָּשִׂים עֵינְךָ וְלִבְּךָ שָׁם הֵיטֵב בְּוַדַּאי תִּמְצָא גַּם שָׁם עֵצוֹת וּדְרָכִים טוֹבִים לְפִי מַדְרֵגָתְךָ.
כִּי כָּל דְּבָרָיו ז"ל, הֵם כְּלָלִיּוּת גָּדוֹל, וְכָל תּוֹרָה וְתוֹרָה כָּלוּל מִכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. וּמִכָּל בְּנֵי אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם בְּכָל דַּרְגָּה וְדַרְגָּה. מִן תַּכְלִית קָצֶה הָעֶלְיוֹן עַד תַּכְלִית קָצֶה הַתַּחְתּוֹן. הַיְנוּ שֶׁעִם כָּל תּוֹרָה וְתוֹרָה וְשִׂיחָה שֶׁלּוֹ יָכוֹל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה בְּתַכְלִית הַמַּעֲלָה, וְכֵן אֲפִלּוּ הַקָּטָן וְהַפָּחוּת בְּתַכְלִית דְּיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה יָכוֹל גַּם־כֵּן לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלִמְצֹא עֵצוֹת לְנַפְשׁוֹ עַל־יְדֵי אוֹתָהּ הַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ. כִּי הֵם כְּלָלִיּוּת נִפְלָא מְאֹד.

 

rabenubook.com

ד״ה ״וכוונתו הייתה״, ומי קבע שזו הייתה כוונתו ?

הוא בעצמו, רבי נתן קבע , אותו אחד שהודה בפירוש שאינו מבין את רבינו.

 

ואין בכוונתי לזלזל בתרומתו של רבי נתן בשימור חסידות ברסלב, בפרט בתקופה שאחרי מותו של רבינו, אבל שימור זה דבר אחד והבנה זה דבר אחר לחלוטין.

רבי נתן לא רק שימר אלא בעצם בספריו ליקוטי הלכות וליקוטי תפילות הוא מביא הרבה דברים ושיחות ובירורים פנימיים ששמע מרבינו כלומר שאת דעת רבינו מקבלים על ידי לימוד ספריו של רבינו ותלמידיו הקדושים וכול אחד זוכה להבין כי הבנתו. 

חיי מוהר"ן שפ"ה

 

פַּעַם אַחַת דִּבַּרְתִּי עִמּוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְאָמַרְתִּי לְפָנָיו שֶׁשִּׂיחָתוֹ הוּא תּוֹרָה מַמָּשׁ, וְהוֹדָה לִדְבָרַי. וְאָמַר שֶׁכְּמוֹ שֶׁלַּמְדָן אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְדַבֵּר בְּלִי שֶׁיָּבוֹא בְּתוֹךְ דְּבָרָיו דִּבְרֵי תּוֹרָה, אֵיזֶה דִּבּוּר שֶׁל גְּמָרָא וְכַיּוֹצֵא כְּדֶרֶךְ הַלּוֹמְדִים כְּמוֹ כֵן בְּכָל דְּבָרָיו מֻכְרָח שֶׁיָּבוֹא בְּתוֹכָם עִנְיְנֵי תּוֹרָה כְּדַרְכּוֹ. כַּאֲשֶׁר רָאִינוּ בְּעֵינֵינוּ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁנַּעֲשׂוּ כַּמָּה תּוֹרוֹת מִשִּׂיחָתוֹ שֶׁמֵּאוֹתוֹ הַשִּׂיחָה מַמָּשׁ נַעֲשָׂה אַחַר כָּךְ תּוֹרָה נִפְלָאָה וְזֶה מַה שֶּׁרָאִינוּ בְּעֵינֵינוּ מִלְּבַד הַנִּסְתָּרוֹת רַבּוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע לַאֲנָשִׁים כְּעֶרְכֵּנוּ.

 

כלומר שהוא אומר שהם ראו בעיניהם שכול דברי רבינו הם תורות ועצות נפלאות לעבודת ה' אלא שיש נסתרות שאי אפשר לידע אבל וודאי שאת העצות למעשה ואף למעלה מי שזוכה וודאי כמו רבי נתן שכתב את הליקוטי הלכות בגאונות נפלאה.

 

ידוע בברסלב שרבינו סמך את רבי נתן לתלמידו בחינת יהושע שהוא ינחיל לדורות הבאים את דרך רבינו.

 

וקוראים לסילוף "ידוע בברסלב".

אבל מה שנכון הוא שגם "ליקוטי הלכות" וגם "ליקוטי תפילות" הם ספרים שנכתבו על ידי רבי נתן ורבינו לא אישר אותם מעולם ואלו לא ספרים שנכתבו מפיו, אבל הם כתובים מתוך ענווה עצומה לרבי נחמן ומתוך המודעות שאין בכוחו של הכותב לרדת לסוף דעתו של רבי נחמן.

 

אבל אנשים שיטחיים שרוצים להשוויץ בזה שהם מבינים בברסלב , עושים הרבה טעויות ומכשילים את הרבים וישלמו על זה מחיר ואחת הטעויות שעושים זה לעשות קופי פייסט מתוך ספר שלא נכתב בחייו של רבינו ואפילו לא יצא לאור בחייו של רבי נתן ועוד אומרים "זו דעת ברסלב, זו דעת רבינו"

רבי נתן כותב רבינו נ"י בחלק מההלכות הראשונות והיה מראה לרבינו. גם יש סיפור לאחר שרבינו נפטר שרבינו נגלה לרבי נתן והגיע עם עוד צדיק איתו ורבי נתן סיפר לרבינו על כול הרדיפות ורבינו אמר לו אבל עם הספרים שלך טוב עשית והצדיק השני אמר טוב מאוד ורבי נתן שאל את רבינו מי זה ורבינו אמר לו זה משה רבינו הסיפור הזה נמצא בספר כוכבי אור תלמיד מובהק מרבינו דור רביעי בן של רבי נחמן מטולשין.

 

 

בדרך כלל המציאו סיפורים כאלו בגלל כל מיני סיבות פוליטיות.

אמנם בברסלב ההיסטורית לא היו כאלו מריבות רצחניות כמו בחסידויות אחרות , אבל היו פלגים והיו לחצים, בגלל זה המציאו סיפורים

מי שרוצה לדבר על צדיקים וחכמים אמיתיים כמו רבינו ורבי נתן ולרדת לאבדון זה הבעיה האישית שלו .

רבינו כבר סמך את רבי נתן לממשיך דרכו ובלי רבי נתן לא היה נשאר עלה מרבינו כך רבינו אמר. ומי שלא נוח לו עם חסידות ברסלב ועם רבי נתן והתלמידים יבוא ויגיד שהוא מבין את רבינו יותר טוב מרבי נתן .. בדרך אגב רבינו ורבי נתן כבר ענו על כל הקושיות והכל מופיע בספרים.. משהו מפריע לך ? תפתור אותו עם עצמך. רבינו כבר אמר שמי שחושב שדבריו הם עמוקים וכו וכו ואי אפשר להבינם והם לא שייכים לכל אחד מהפחות ביותר עד הגדול שבגדולים נקרא אפיקורס. בהצלחה לכל דורשי האמת לאמיתה  

צריך שיהיה לנו אמונת חכמים גם בתלמידי רבינו האמיתיים שלא ימציאו סיפורים,אמונת חכמים זה כולל גם בתלמידי הצדיק.

כמו כן ראינו כמה דייקו אנש להגיד מה שמעו וממי שמעו בדיוק מוחלט ומה שלא היה מבורר כתבו כמדומה לי ששמעתי וכו 

ושם מדובר על התבודדות במחשבה וכן לעניין ריקודים שהוא יושב בין העולם הוא יכול לרקוד ריקוד נפלא .. שזה כמובן במחשבה אם הוא יושב..

לי מספיק לשיר שירים ולהביט על בחורות יפות ברחוב.

 

לי ברוך ה', לא חסר דבר.

אתה תופס שזה מתוך הסרט "הדון השוקט"?

הרי יש לי פוסטר של הסרט המקורי בחדר.

ריבונות סקר תענו ותפיצו

הודעה משותפת לישראל ואוקראינה: אין איסור להגיע לאומן! שימרו על ההנחיות! | אומן שלום

מצוטט בשם הרב קוק ע"י תלמידי תלמידיו בדר"כ.

לא מכיר משהו כזה מרבינו.

אולי תוכל למצוא שם משהו בסגנון

בס"ד

 

צריך גם ללמוד תורה ובמיוחד את התורה של רבינו ולשמוח איתה כששומעים את החידושים של הצדיק מקבלים שמחה ואיזה התבוננות על הדביקות בה' יתברך ואז עושים מהתורות תפילות. עבדו את ה' בשמחה בואו לפניו ברננה!

 

אשרינו שבוע טוב!

קוראים לו "הכשרת האברכים". הוא ממש צועד ביחד עם הלומד לעולם הרגש וההתפעלות בעבודת ה'. 

בעיקרון אין פתרון אחר חוץ מלשבת עם עצמך ולעשות איזה עבודה נפשית/ רגשית מתמדת. 

להרבות בהתבודדות, לדבר גם כשלא מרגישים... לבקש על זה...בסוף הלב נפתח לאט לאט.

להגיד המון המון תודה. לחשוב על ה'. מהמחשבות הרגש יגיע. 

בהצלחה

המשוגע הזה, שהוא או חסידיו השוטים בהכוונתו ועידודו עברו על כל ג' עבירות חמורות - ודאי אינו משיח.

אבל נראה לי שממש משעמם לך אז אני יגיד לך ככה פשוט תמצא תעסוקה במקום לבלבל את המח

ואם רצית ליצור עניין תכתוב את זה בפורום נוער יעשה יותר רעש