במצב קריטי בבי"ח.
בשורות טובות
במצב קריטי בבי"ח.
בשורות טובות
אלא בבית מאיר ואבא שלי היה אצלו אתמול. והמצב הכן קשה.
הוא אמר לאבא שלי שהמלאכים באים לקחת אותו.
מקורות בדברי רבנו זיע"א ותלמידיו על פורים ומה שמסביב [בספרים שקל להשיג..] אני מאזה ישמח
! תודה ו..יומאושר!!
מועדי ישראל על פורים, שם מלוקט מכל ספרי רבינו ותלמידיו על פורים.. ממליץ בחום!!
אפשר להשיג בחנות "משך הנחל" ליד ה"שול" של ברסלב במאה שערים (מול תולדות אהרון)
הצילני מקליפת המן עמלק וזכני לקבל קדושת מרדכי ואסתר!! עוד שלוש שבועות פורים!!!!!!!!!!!!!!! שניזכה!! שבוע מאושר
!
אשריך! שבוע מפנק!!!
שימו לב הכותב (אנוכי)לא רב ולא תלמיד חכם אפילו לא קרוב.ז''א שתקחו את מה שאני כותב בערבון מוגבל.זה נטו דברים שיצאו ממני חומר למחשבה..אז נתחיל..
כידוע ברסלב בנויה מהמון מושגים,כל מיני אמירות מפוצצות שלכוארה נראים לנו כאילו הבנו את כל החסידות על רגל אחת פלוס מינוס,
אבל אם ננסה להתמקד באמירות האלו אנחנו ניראה שזה לא כ''כ פשוט,במילים עדינות.
תעשו ניסוי קחו עכשיו מושג מסויים ותנסו להסביר אותו לעצמכם.דוגמא:''מעלת הצדיק''
לעומת זאת יש כאלו שתפסו את המושגים ולמדו אותם בצורה טובה והם מבינים את המהלכים שלהם בעבודת ה' אני מכיר כאלו..
אבל עדיין נישארנו עם החברה שכל המושגים מעורבבים אצלם למין עיסה של ''הכל לטובה ''''ליזרוק תשכל''וכו' וחבל כי זה דברים קצת יותר דברים ברורים ועמוקים של מושג כזה יש מאחוריו עולם שלם.
ויש עוד הרבה הרבה כאלו..
בקיצור..
המלצה שלי לא צריך לחרוש את כל ליקוטי מוה''רן כדי להבין (שגם זה צריך לילמוד בצורה נכונה)
אבל כל פעם ליתפוש איזה מושג איזה אימרה ולהתלבש עליה ולהבין אותה כמו שצריך..
שניזכה להתקרב לרבינו בצורה אמיתית ונכונה!
אשרייכם ישראל, שבוע טוב!!!
הכוונה להתבונן במושג או אימרה במשך זמן מה ולראות מה מאיר לך?
או לברר את המשמעות הנכונה?
רבינו כותב שכן יש ענין ללמוד הרבה את ספרו, וכן מצד שני יש ענין ללמוד את הליקוטי מוהר"ן בעיון ובעמקות:
ספר חיי מוהר"ן - אות שמו: "נִשְׁמַע מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁאָמַר שֶׁהַסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ שֶׁלּוֹ לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן שֶׁיָּצָא בָּעוֹלָם הוּא אַתְחַלְתָּא דִגְאֻלָּה. וְאָמַר מֵאַחַר שֶׁיָּצָא בָּעוֹלָם אֲנִי חָפֵץ מְאֹד שֶׁיִּלְמְדוּ אוֹתוֹ, כִּי צְרִיכִים לִלְמֹד אוֹתוֹ הַרְבֵּה עַד שֶׁיִּהְיֶה שָׁגוּר בְּעַל פֶּה. כִּי הוּא מָלֵא מוּסָר וְהִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל מְאֹד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר אֵין עֲרֹךְ אֵלָיו. אַחַר- כָּךְ אָמַר בְּפֵרוּשׁ שֶׁהַלִּמּוּד בְּחִבּוּרָיו הַקְּדוֹשִׁים הוּא אַתְחַלְתָּא דִגְאֻלָּה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן. וְאָמַר שֶׁטּוֹב לִקְבֹּעַ לְעַצְמוֹ שְׁנֵי שִׁעוּרִים לִלְמֹד סְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, שִׁעוּר אֶחָד פָּשׁוּט לִלְמֹד בִּמְהִירוּת הַרְבֵּה מְאֹד כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה שָׁגוּר בְּעַל-פֶּה, וְשִׁעוּר אֶחָד לִלְמֹד בְּעִיּוּן גָּדוֹל. כִּי יֵשׁ עַמְקוּת גָּדוֹל וְנִפְלָא בִּסְפָרָיו. וְעַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר מִזֶּה מֵעִנְיַן עֹצֶם הָעַמְקוּת הַגָּדוֹל שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וְהַנּוֹרָאָה מְאֹד עַד אֵין סוֹף וְאֵין תכלית".
וידוע דיבור של ר' נתן שאמר למשהו- תלמד הרבה ליקוטי מוהר"ן, כי בגוף שיש בו הרבה ליקוטי מוהר"ן התולעים לא יגשו אליו בקבר.
ספר חיי מוהר"ן - אות שפח
אָמַר שֶׁגַּם בְּנֵי אָדָם הַשּׁוֹמְעִים הַתּוֹרָה שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְאֵינָם מְבִינִים אוֹתָהּ, לֶעָתִיד בָּעוֹלָם הַבָּא יָבִינוּ. כִּי הָעִקָּר תּוֹרָה שֶׁלּוֹ הִיא לְהַנְּשָׁמוֹת שֶׁלָּנוּ. שֶׁכְּשֶׁנָּבוֹא לָעוֹלָם הַבָּא יִהְיוּ הַנְּשָׁמוֹת שֶׁלָּנוּ בְּקִיאִים בְּאוֹתָן הַתּוֹרוֹת הַגְּבוֹהִים מְאֹד. גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה צָרִיךְ לְקַיְּמָם בִּפְשִׁיטוּת עַל-כָּל-פָּנִים לֵילֵךְ בָּהֶם, כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁצְּרִיכִין לֵילֵךְ עִם אוֹתָם הַתּוֹרוֹת, דְּהַיְנוּ לֵילֵךְ אֵיזֶה זְמַן עִם זֹאת הַתּוֹרָה. וְכָל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁלּוֹ מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב יִהְיוּ עִם הִלוּךְ שֶׁל אוֹתָהּ הַתּוֹרָה שֶׁהוּא הוֹלֵךְ בָּהּ בָּעֵת הַהִוא. וְאַחַר-כָּךְ יֵלֵךְ אֵיזֶה זְמַן עִם תּוֹרָה מִמַּאֲמָר אַחֵר, וְכֵן יִתְנַהֵג תָּמִיד, עַד אֲשֶׁר יַעֲבֹר וְיֵלֵךְ עִם כָּל הַתּוֹרוֹת שֶׁאָמַר, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעְזֹר לָזֶה. וְהָעִקָּר לְבַל יִהְיֶה מְבֹהָל וּמְבֻלְבָּל שֶׁלֹּא יִרְצֶה לַחְטֹף הַכֹּל בְּבַת אַחַת, וְרַק צָרִיךְ לְהִתְנַהֵג בְּנַחַת בְּהַדְרָגָה מְעַט מְעַט וְכוּ', וְעַל-יְדֵי-זֶה יוּכַל לִזְכּוֹת לְמַה שֶּׁיִּזְכֶּה עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְקַיֵּם הַכֹּל:
ובכלל כדאי מאוד ללמוד את ספריו, שכן שיבח את ספרו:
ספר חיי מוהר"ן - אות שמז: "פַּעַם אַחַת הָיָה מְזָרֵז אֶת אֶחָד לִלְמֹד אֶת סִפְרוֹ. וְאָמַר שֶׁהוּא מִצְוָה גְּדוֹלָה לִלְמֹד סִפְרוֹ הַרְבֵּה. וְאָמַר לוֹ שֶׁיְּכוֹלִין לִהְיוֹת נַעֲשֶֹה בַּעַל מֹחַ גָּדוֹל עַל-יְדֵי סִפְרוֹ, כִּי יֵשׁ בּוֹ שֵֹכֶל גָּדוֹל וְעַמְקוּת נִפְלָא מְאֹד עַל-פִּי פְּשׁוּטָן שֶׁל דְּבָרִים. וְגַם אִם יַתְמִידוּ בִּסְפָרָיו יְכוֹלִין לִזְכּוֹת לִהְיוֹת נַעֲשֶֹה אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת, וְאָז יִזְכֶּה לִרְאוֹת הַפְּנִימִיּוּת שֶׁיֵּשׁ בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים כִּי יֵשׁ בָּהֶם פְּנִימִיּוּת הַרְבֵּה מַה שֶּׁאֵין נִרְאֶה עַל-פִּי פְּשׁוּטוֹ כְּלָל. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִלְמֹד וּלְהַתְמִיד בָּהֶם הַרְבֵּה:"
ספר חיי מוהר"ן - אות שמח: "אָמַר בְּהַתּוֹרָה שֶׁלִּי יֵשׁ עַמְקוּת. וְעַיֵּן בַּמֶּה שֶׁנִּרְשַׁם בְּמָקוֹם אַחֵר שֶׁמַּה שֶׁנִּכְתַּב בִּלְשׁוֹנוֹ צְרִיכִין לְדַקְדֵּק בּוֹ כְּמוֹ בַּמִּקְרָא. כִּי הוּא חוֹזֵר בְּכָל פַּעַם דְּבָרָיו שֶׁנִּרְאֶה לִכְאוֹרָה שְֹפַת יָתֵר, וְהוּא בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה. וּצְרִיכִין לְדַקְדֵּק בּוֹ מְאֹד כוּ. וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵינַיִם וְיָשִֹים דַּעְתּוֹ וְלִבּוֹ הֵיטֵב לְדִבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה יָבִין מְעַט מִזְעָר מֵעֹצֶם הָעַמְקוּת הַנִּפְלָא שֶׁיֵּשׁ בִּסְפָרָיו, אֲשֶׁר לֹא נִמְצָא דֻּגְמָתָם בְּשׁוּם סֵפֶר שֶׁיִּהְיֶה בִּדְבָרָיו עַמְקוּת נִפְלָא וְנָעִים כְּמוֹ בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים:"
ספר חיי מוהר"ן - אות שמט: "פעַם אַחַת הָיָה מְשַׁבֵּחַ אֶת הַסֵּפֶר שֶׁלּוֹ מְאֹד, וְאָמַר שֶׁיְּכוֹלִין לִהְיוֹת נַעֲשֶֹה בַּעַל תְּשׁוּבָה גָּמוּר עַל-יְדֵי לִמּוּד הַסֵּפֶר שֶׁלּוֹ. וְהָיָה חָפֵץ וּמִשְׁתּוֹקֵק מְאֹד שֶׁיַּדְפִּיסוּ סִפְרוֹ עוֹד כַּמָּה פְּעָמִים וְיִתְפַּשְּׁטוּ בָּעוֹלָם. וְאָמַר שֶׁיִּהְיוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁיִּלְמְדוּ וְיִתְפַּלְּלוּ עַל-יְדֵי הַסֵּפֶר הַזֶּה. וְאָמַר שֶׁמִּי שֶׁיֵּשֵׁב וְיַעֲסֹק בִּסְפָרָיו רַק בְּלִי קִנְטוּר וְנִצָּחוֹן, וְיִסְתַּכֵּל בּוֹ בֶּאֱמֶת אָז בְּוַדַּאי יִהְיוּ נִבְקָעִין אֶצְלוֹ כָּל גִּידֵי קַשְׁיוּת לְבָבוֹ. (וְאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן, סֶע וֶועט אִים אַלֶע אָדֶערְן טְרֶענֶען). :
וְאָמַר שֶׁכָּל אָדָם צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל לִקְנוֹת הַסֵּפֶר שֶׁלּוֹ. וּמִי שֶׁאֵין לוֹ בַּמֶּה לִקְנוֹת וְכוּ' יִמְכֹּר כַּר מִתַּחַת ראֹשׁוֹ וְיִקְנֶה הַסֵּפֶר שֶׁלּוֹ. וְעוֹד סִפֵּר מִזֶּה וְעַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר עוֹד מִזֶּה. :
וְאָמַר שֶׁהַסֵּפֶר שֶׁלּוֹ יִהְיֶה חָשׁוּב מְאֹד, וִיבַקְשׁוּהוּ וִיחַפְּשֹוּהוּ מְאֹד וְיֻדְפַּס וְיַחֲזֹר וְיֻדְפַּס כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים וְיִהְיֶה חָשׁוּב מְאֹד, רַק נִכְסַפְתִּי לִרְאוֹת זֹאת וְאֶהְיֶה אֲנִי עוֹמֵד וּמִסְתַּכֵּל וְכוּ'. וְאָמַר שֶׁהַמַּאֲמָרִים שֶׁכָּתַב בְּעַצְמוֹ גַּם הַלָּשׁוֹן לְבַד הוּא מְסֻגָּל מְאֹד כִּי הֵם כְּלָלִים:
ספר חיי מוהר"ן - אות שנא: "בְּשָׁעָה שֶׁכָּרְכוּ הַסֵּפֶר לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן הָרִאשׁוֹן בְּעֵת שֶׁהָיוּ הַקּוּנְטְרֵסִים בִּכְתָב אָמַר. לָכֶם נִדְמֶה שֶׁזֶּה דָּבָר פָּשׁוּט. הֲלֹא כַּמָּה עוֹלָמוֹת תְּלוּיִים בָּזֶה."
ספר חיי מוהר"ן - אות שנב: "אָמַר, הַבַּעַל דָּבָר יָכוֹל לְחַפּוֹת וּלְכַסוֹת אֶת הָעֵינַיִם מְאֹד אֲבָל בְּלֹא זֶה הָיָה הַסֵּפֶר עוֹשֶֹה הִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל מְאֹד בָּעוֹלָם. (וְאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: דֶּער בַּעַל דָּבָר קֶען זֵייעֶר פַאר שְׁטֶעלִין, אָבֶּער זוּסְט, וָואלְט דָאס סֵפֶר מְחֻיָּב גִּיוֶוען אַ גְּרוֹיסְן בְּרָאךְ צוּ טָאהן אוֹיף דֶער וֶועלְט):"
ספר חיי מוהר"ן - אות שנה: "סִפֵּר לִי אֶחָד שֶׁהָיָה מְשַׁבֵּחַ מְאֹד אֶת תּוֹרָתוֹ לְפָנָיו וְהִפְלִיג מְאֹד בִּגְדֻלַּת נִפְלְאוֹת תּוֹרָתוֹ. וְאָמַר שֶׁצְּרִיכִין לְהִשְׁתַּדֵּל מְאֹד לִקְנוֹת סְפָרָיו. כִּי אֲפִלּוּ כְּשֶׁעוֹמְדִין בְּתֵבָה וּמִגְדָּל הֵם טוֹבָה גְּדוֹלָה, כִּי סְפָרָיו הֵם שְׁמִירָה גְּדוֹלָה בַּבַּיִת לִשְׁמֹר גַּם הָעֲשִׁירוּת וּמָמוֹן הָאָדָם מִכָּל הַהֶזֵּקוֹת. וְהִזְכִּיר אָז עָשִׁיר אֶחָד שֶׁהָיָה יוֹדְעוֹ וּמַכִּירוֹ, וְאָמַר שֶׁגַּם אֵלָיו הִיא טוֹבָה גְּדוֹלָה שֶׁיִּהְיֶה הַסֵּפֶר שֶׁלִּי בְּבֵיתוֹ, כִּי יִהְיֶה לוֹ שְׁמִירָה גְּדוֹלָה לְכָל דָּבָר וְשֶׁתִּתְקַיֵּם עֲשִׁירוּתוֹ. וְהִזְהִיר אֶת הָאִישׁ שֶׁדִּבֵּר עִמּוֹ מִזֶּה, שֶׁיְּזָרֵז אֶת הֶעָשִׁיר הַנַּ"ל שֶׁיִּרְאֶה לִקְנוֹת סְפָרָיו. וְעַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר מִזֶּה כַּמָּה הָיָה מִשְׁתּוֹקֵק שֶׁיִּתְפַּשְּׁטוּ סְפָרָיו בְּקֶרֶב כָּל יִשְֹרָאֵל וְלֹא לִכְבוֹדוֹ חַס וְשָׁלוֹם".
ספר חיי מוהר"ן - אות שנז- "אָמַר שֶׁכָּל הַתּוֹרוֹת שֶׁגִּלָּה קֹדֶם שֶׁהָיָה בְּאֶרֶץ-יִשְֹרָאֵל, אֵינוֹ רוֹצֶה כְּלָל שֶׁיִּהְיוּ כְּתוּבִים בִּסְפָרָיו, רַק מַה שֶׁחִדֵּשׁ אַחַר שֶׁהָיָה בְּאֶרֶץ- יִשְֹרָאֵל צְרִיכִין לִכְתֹּב הַכֹּל, אֲפִלּוּ כָּל שִֹיחָה וְשִֹיחָה הַכֹּל צְרִיכִין לִכְתֹּב. וְכַמָּה פְּעָמִים הִזְהִיר לִכְתֹּב כָּל שִֹיחָה וְשִֹיחָה שֶׁשּׁוֹמְעִין מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ, וְאָמַר בִּשְׁלָמָא דְּבָרִים הַנִּכְתָּבִים בְּסֵפֶר, אִם לֹא יִזְכֹּר אוֹתָם עַכְשָׁו יוּכַל לִרְאוֹתָם וְלִלְמֹד בָּהֶם בְּפַעַם אַחֵר, אֲבָל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁאַתֶּם שׁוֹמְעִים מִפִּי, שׁוּב לֹא תִּשְׁמְעוּ עוֹד פַּעַם אַחֶרֶת לְעוֹלָם. עַל כֵּן בְּוַדַּאי אַתֶּם צְרִיכִין לִזְכֹּר מְאֹד כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר, וְלִכְתֹּב הַכֹּל כָּל שִֹיחָה וְסִפּוּר (וּמֵחֲמַת זֶה הִתְחַלְתִּי לִכְתֹּב קְצָת שִֹיחוֹת שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּעַצְמוֹ אוֹ עַל- יְדֵי אֲחֵרִים, אֲבָל לֹא נִכְתַּב חֵלֶק מֵאֶלֶף):"
ספר חיי מוהר"ן - אות שנח "וְאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּפֵרוּשׁ שֶׁבְּכָל שִֹיחָה וְשִֹיחָה שֶׁהָיָה מֵשִֹיחַ וּמְדַבֵּר עִמָּנוּ יְכוֹלִים לִהְיוֹת עַל יָדָהּ אִישׁ כָּשֵׁר, וַאֲפִלּוּ צַדִּיק גָּמוּר כָּל יְמֵי חַיָּיו כְּמוֹ שֶׁאֲנִי רוֹצֶה (אַזוֹי וִויא אִיךְ מֵיין אֵיין גוּטֶער יְהוּד) אִם יִרְצֶה לֵילֵךְ עִמָּהּ לְקַיֵּם כְּפִי שִֹיחָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה. וּמִי שֶׁזָּכָה לִשְׁמֹעַ שִֹיחָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ הוּא יוֹדֵעַ זֹאת בֶּאֱמֶת וּבְבֵרוּר. וְגַם אֲפִלּוּ עַכְשָׁו כְּשֶׁלּוֹמְדִין דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים יֵשׁ לָהֶם גַּם-כֵּן כֹּחַ גָּדוֹל לְעוֹרֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִזְכּוֹת לְדַרְכֵי ה' בֶּאֱמֶת, לְמִי שֶׁיָּשִֹים לִבּוֹ הֵיטֵב לִדְבָרָיו וּלְשִֹיחוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים הַנֶּאֱמָרִים בְּזֶה הַסֵּפֶר, וּבִשְׁאָר סְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים. כִּי כָּל שִֹיחָה שֶׁלּוֹ הִיא הִתְעוֹרְרוּת נִפְלָא וְנוֹרָא מְאֹד וְדֶרֶךְ יְשָׁרָה וּנְכוֹנָה מְאֹד לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְכָל אֶחָד לְפִי מַדְרֵגָתוֹ יִהְיֶה בְּאֵיזֶה מַדְרֵגָה שֶׁיִּהְיֶה. אֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה מְאֹד יָכוֹל לְקַבֵּל דֶּרֶךְ יְשָׁרָה וְעֵצוֹת נִפְלָאוֹת מִכָּל שִֹיחָה וְשִֹיחָה שֶׁלּוֹ. וְכֵן לְהֵפֶךְ מִי שֶׁהוּא בְּתַכְלִית מַדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה חַס וְשָׁלוֹם בְּאֵיזֶה מָקוֹם שֶׁהוּא, יָכוֹל לְקַבֵּל דֶּרֶךְ יְשָׁרָה וְעֵצוֹת נְכוֹנוֹת מִכָּל שִֹיחָה וְשִֹיחָה שֶׁלּוֹ לְמַלֵּט נַפְשׁוֹ מִנִּי שַׁחַת, וְלָשׁוּב אֶל הַשֵּׁם בֶּאֱמֶת אִם יָשִֹים לִבּוֹ לִדְבָרָיו הֵיטֵב, וִיקַיֵּם אוֹתָם בֶּאֱמֶת וּבִתְמִימוּת בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת. אַשְׁרֵי מִי שֶׁיֹּאחַז בָּהֶם:"
ספר חיי מוהר"ן - אות שסב "הַתּוֹרוֹת וְהַמַּאֲמָרִים שֶׁבִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים הֵם כְּלָלִיּוֹת, וְכָל מַה שֶּׁאַתָּה מְמַשְׁמֵשׁ בָּהֶם אַתָּה מוֹצֵא בָּהֶם טַעַם נִפְלָא וְחָדָשׁ וּמָתוֹק לַחֵךְ וּמֵאִיר עֵינַיִם מְאֹד, וְיֵשׁ בָּהֶם עַמְקוּת גָּדוֹל בְּדֶרֶךְ פְּשָׁט וּבְדֶרֶךְ סוֹד וְנִסְתָּר. כִּי כָּל הַתּוֹרוֹת יֵשׁ בָּהֶם סוֹדוֹת נִסְתָּרִים וְנִפְלָאִים וְנוֹרָאִים מְאֹד מְאֹד. וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר זֹאת:
גַּם בְּכָל מַאֲמָר יֵשׁ כַּוָּנוֹת שֶׁל מִצְווֹת, שֶׁכָּל מַאֲמָר שַׁיָּךְ לְאֵיזֶה כַּוָּנוֹת הַמְבֹאָרִים בַּכְּתָבִים בְּ"עֵץ-חַיִּים" וּפְרִי-עֵץ-חַיִּים. כִּי יֵשׁ שָׁם כַּוָּנוֹת הַרְבֵּה כִּי לִפְעָמִים הוּא חוֹזֵר וְכוֹפֵל הַדְּבָרִים שֶׁנִּדְמֶה שֶׁהוּא לְלֹא צֹרֶךְ, וּבֶאֱמֶת יֵשׁ שָׁם לְדַקְדֵּק בָּזֶה כִּי יֵשׁ שָׁם כַּוָּנָה גְּדוֹלָה. גַּם אָמַר שֶׁהַתּוֹרוֹת שֶׁנִּכְתְּבוּ בִּלְשׁוֹנוֹ הַקְּדוֹשָׁה בְּעַצְמוֹ מְסֻגָּל כִּי הוּא כְּלָלִיּוֹת. וְעִקַּר הוּא הַמּוּסָר וְהַהַנְהָגוֹת טוֹבוֹת וְעֵצוֹת טוֹבוֹת הַיּוֹצֵא מֵהֶם מִכָּל מַאֲמָר וּמַאֲמָר, מִלְּבַד הַנִּסְתָּרוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם וְכוּ' וְכוּ' כַּנַּ"ל וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר יוֹתֵר בִּכְתָב כִּי אִם כָּל חָד כְּפוּם מָה דִמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ:"
ספר חיי מוהר"ן - אות שפב: "כשֶׁרָצִיתִי לִהְיוֹת בְּאֶרֶץ-יִשְֹרָאֵל אָמַרְתִּי תּוֹרָה אַחֶרֶת, אַחַר-כָּךְ כְּשֶׁהִתְחַלְתִּי לִנְסֹעַ נִשְׁתַּנָּה גַּם-כֵּן הַתּוֹרָה. לְמַעְלָה כְּשֶׁהָיִיתִי בְּאֶרֶץ- יִשְֹרָאֵל אָמַרְתִּי גַּם- כֵּן תּוֹרָה אַחֶרֶת, כְּשֶׁחָזַרְתִּי אָמַרְתִּי גַּם-כֵּן תּוֹרָה אַחֶרֶת. וְעִקַּר הַשָּגָתוֹ הַתּוֹרָה הַנִּפְלָאָה וְהַנּוֹרָאָה מְאֹד מְאֹד הִתְחִיל אַחַר שֶׁהָיָה בְּאֶרֶץ-יִשְֹרָאֵל עַד שֶׁהוּא מִתְבַּיֵּשׁ עַתָּה בְּהַתּוֹרָה שֶׁאָמַר קֹדֶם אֶרֶץ- יִשְֹרָאֵל. וְכָל הַסֵּפֶר רֻבּוֹ כְּכֻלּוֹ הוּא מִתּוֹרָה שֶׁאַחַר אֶרֶץ-יִשְֹרָאֵל רַק מְעַט דִּמְעַט מֵהַקֹּדֶם שְׁלשָׁה אוֹ אַרְבָּעָה דַּפִּין אוֹ פָּחוֹת וְהֵם בְּאֶמְצַע הַסֵּפֶר:"
שבת מלאה קדושה ושפע ואור אמיתי בעז"ה.![]()
דורשת קרבתךאחרונהשדכנית מנוסה לכל המגזרים..חרדיים, בעלי תשובה, מסורתיים, חרד"ל..כולל פרק ב' לכל הגילאים..ניתן ליצור קשר לאורית 0548329224
רבי נחמן הוא הרבי של כולם אפילו של אלה שלא מקורבים אלב כי הוא אמר שעתידים להיות כל העולם חסידי ברסלב
יש אנשים שאין קשר בכלל!! ביניהם לבין רבינו..
ספר חיי מוהר"ן - אות כד
אַחַר-כָּךְ הָיִינוּ אֶצְלוֹ בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת וְאָמַר אָז תּוֹרָה נִפְלָאָה עַל פָּסוּק וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים בְּסִימָן נ"ו הַמַּתְחֶלֶת כִּי יֵשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְֹרָאֵל בְּחִינַת מַלְכוּת. אַחַר שֶׁאָמַר הַתּוֹרָה הַנַּ"ל וְשָׁם מְדַבֵּר מֵעִנְיַן בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְֹרָאֵל וְכוּ' וְיֵשׁ מַלְכוּת בְּאִתְגַּלְיָא וּבְאִתְכַּסְיָא וְכוּ' וְיֵשׁ אֶחָד שֶׁאַף-עַל-פִּי שֶׁבְּאִתְגַּלְיָא אֵין לוֹ שׁוּם מֶמְשָׁלָה אַף-עַל-פִּי-כֵן בְּאִתְכַּסְיָא וְכוּ'. אַחַר-כָּךְ אָמַר בְּפֵרוּשׁ עַל עַצְמוֹ לָכֶם נִדְמֶה שֶׁאֵין לִי מֶמְשָׁלָה כִּי-אִם עֲלֵיכֶם, בֶּאֱמֶת אֲנִי מוֹשֵׁל אֲפִלּוּ עַל כָּל צַדִּיקֵי הַדּוֹר רַק שֶׁהוּא בְּאִתְכַּסְיָא
אח יקר אם יש בך תחושה של אהבת השם
אפילו שהיא קלושה
אל תשמור אותה בסוד ליבך
רק פתח את פיך ותאמר:
ריבונו של עולם! אני משתוקק אליך!!!
ממעמקי מצולות שאני נמצא בענייני הגוף והנפש,
ליבי ובשרי משתוקקים אליך!!
שתעלניף תטהרני ותקרבני אליך!
(הרב רונן חזיזה)
והאמת שגיליתי שאפילו קריאה פשוטה בסיפורי מעשיות עושה את העבודה...
פשוט ספר שלא מהעולם הזה..
http://radio.breslev.co.il/ מישהו מכיר?
קראתי עכשיו את המצע של כולנו חברים, הסכמתי כמעט עם הכל..
אז מה, אתם מצביעים להם?
טללי תקווה.שמות יתקבלו בשמחה!
עוד 40 יום בע"ה פורים!!
לשיר ולצעוק-הצילני מקליפת המן עמלק וקדשני בקדושת מרדכי ואסתר!!
מישו יודע מה המקור של זה? כי חיפשתי ב'שיח'[ לא אני..המחשב..] ושם מוזכר[א' א' תרל"ט] רק שרבי נתן אמר שפעם אחת הוא אמר את זה בתענית אסתר כ"כ בכוונה עד שממש היה נראה לו שהמן ימ"ש לידו.. אבל לא מצאתי את הקטע של ה40 יום ושיזכה לראות את מרדכי הצדיק במגילה.. אז אם מישו יודע.. תודה!
אוווף! הבעיה שלי שאני אף פעם לא מצליח להתכונן לחגים לפני, לא משנה כמה אני רוצה....
....
ותמיד אני מצליח או ממש בערב חג לחטוף איזה תורה בנתיבות שלום או משהו כזה או באמצע החג רק לקלוט שהוא התחיל ואז מתחיל לנסות לקבל את השפע והבחינה של החג...
קייצער, הלוואי שאזכה לזה, כי לשפע של פורים צריך כלים עעענקיים...
אשרייכם!!שנזכה בעז"ה!
ראש השיבה הוא הרב ראובן ששון, שעורך לרב "החלבן" את השיעורים, ומוציא אותם בספרים בשם "טללי חיים" על פרשיות השבוע והחגים, ספרים מדהימים! מלא עומק ופנימיות התורה..
יש שם חבר'ה שמחוברים לרבינו, אומן וכו'..
כדאי לבדוק.. ממליץ בחום..!!!
אפשר להגיע אליהם?..ונתל'ה אולי אתה יודע אם יש להם שדכן\ית?(נכון שזה קשור לפורום לנ"ו אבל אם כבר הזכרתם את הישיבה.....)![]()
אולי דרך המזכירות.. ??...
או אולי דרך השדכנים של ישיבת רמת גן.. ?? ..![]()
האחראי שבושי"ם מי שרוצה-באישי..
בס"ד
ואם זה עדיין רלוונטי ומישהו צריך פרטים - מוזמן לפנות אלי - אני מכיר........