מישהו מכיר ננחית מתוקה בסביבות גיל 18 שמחפשת להתחיל להיפגש וזה?
אז לפרטי.
מישהו מכיר ננחית מתוקה בסביבות גיל 18 שמחפשת להתחיל להיפגש וזה?
אז לפרטי.
על פי מוהר"ן הק' ותלמידיו...קדימה רבותיי! אפשר כמובן לשלוח קישור לשיעור שהדליק במיוחד אבל נראה לי העניין בפורום שיהיה סוג של שיחת חברים... יאללה שות'
הלכה א חזקה בטרוף מבוססת על תורה ו מדובר בה על פסח ספירה שפבועות חמץ מצה שתי הלחם ממש חזק
טוב אז אני זוכה ללכת עכשיו עם תורת "אזמרה" ועלה לי בשבת חידוש ששבת היא בחי' הצדיק שבימות החול מבררים את הנקודות הטובות מתוך הרע והפסולת וכו' אבל בשבת אסור לברור! כי שבת קביעא וקיימא והיא מוצאת את הנקודות הטובות אפילו ברשעים...
ועוד רמז בזה של"ט מלאכות שבת נלמדות מהמשכן שהוא בנוי מהנקודות הטובות..
אני אנסה לסדר את זה...אבל בכל מקרה אולי נחיה עם זה את הפורום קצת..
אשרינו!
האחרונים שווה להאזין ע"פ הדרך המסורה ב"ה 0747962251
אם למישהו יש אשמח ממש..
סתם פתיחה שמעתי שעניין הוד שבהוד שלהמשיך אלוקות אפילו לרגליים של הרגליים וזה העניין של רבי שמעון וזה
יאללה שוט!!!
עניינים חזקים
חיי מוהר"ן - מענייני הרשב"י ול"ג בעומר
צד (יד) מעשה של בת מלך המסיימת בהר של זהב ומגדל של מרגלית הנדפסה בספורי-מעשיות
ספור א' לדעתנו שיכת על התורה המתחלת פתח רבי שמעון בלקוטי א' סימן ס.
קפט (ה) בדרך בעת נסיעתו לאומין ענה ואמר אף על-פי-כן השם יתברך עוזר לישראל תמיד, ואין דור יתום. וכמו שאמר רבי שמעון בר יוחאי כשאמר איזה תנא עתידה תורה שתשתכח מישראל, ענה רבי שמעון ואמר לאו, כי בזהר דא יפקון מן גלותא. כי לא תשכח מפי זרעו ועל-כן עמד עצמו על-זה הפסוק וגלה אז הסוד הנדפס בלקוטי א' בתחלתו עין שם מגדלת רבי שמעון בר יוחאי. עניתי ואמרתי לו רבי שמעון יש לו גם-כן בודאי הנאה מזה, הינו מזה החדוש הנפלא. השיב הן, אחר-כך ענה ואמר רבי שמעון בעצמו הוא ענין אחר, כי רבי שמעון הוא עיר וקדיש מן שמיא נחית כנדפס שם ועכשו יש נחל נובע מקור חכמה (משלי י"ח) [שאפילו העיר וקדיש צריך גם כן לקבל משם] וכו' גם כבר נשמע שאמר על עצמו שהוא נהר המטהר מכל הכתמים:
רמב (ב) מענין שיכול לעשות אנדאסעניא [ערעור] ולשלח הדבר להקיסר בעצמו וכו'. ואמר אז שזה מה שאתם רואים שלפעמים אני כותב איזה דבר ושורף. אני שולח הדבר על-ידי העשן ורבי שמעון בן יוחאי רמז קצת מזה בזהר וכו':
רעט (לט) שמעתי בשמו שאמר מן רבי שמעון בר יוחאי שהיה חדוש, כמפרסם היה העולם שקט עד האר"י זכרונו לברכה הינו שמרבי שמעון בר יוחאי עד האר"י זכרונו לברכה לא נתגלו חדשות כמו שנתגלו על-ידי רבי שמעון בר יוחאי, עד שבא האר"י זכרונו לברכה שהיה חדוש כמפרסם, והוא גלה חדשות לגמרי שלא נמצא מי שיגלה חדשות כאלה עד האר"י זכרונו לברכה. ומן האר"י זכרונו לברכה עד הבעל-שם-טוב זכרונו לברכה, היה גם-כן העולם שקט בלי חדוש, עד שבא הבעל-שם-טוב זכרונו לברכה שהיה חדוש נפלא, וגלה חדשות. ומן הבעל-שם-טוב זכרונו לברכה עד עתה היה גם-כן העולם שקט בלי חדוש כזה, והיה העולם מתנהג רק על-פי ההתגלות שגלה הבעל-שם-טוב זכרונו לברכה עד הנה, עד שבאתי אנכי. ועתה אני מתחיל לגלות חדשות נפלאות לגמרי [שעדין לא נתגלו על ידי שום נברא] וכו':
רפה (מה) פעם אחת דבר עמי ואמר כמתגעגע, איך לוקחין חבריא כמו שהיה אצל רבי שמעון בר יוחאי וכיוצא, ואני הייתי גם-כן תוחב ראשי ביניהם וכו' [ענה ואמר: איפה שהיה נמצא חבריא הייתי אני הרבי שלהם מן הסתם וויא סיגיוואלט גיוועהן אחבריא וואלט איך גיוועהין זייעהר רבי!]:
שמה (ו) ענה ואמר אנחנו איננו כלל מזה העולם של עכשו, ומחמת זה אין העולם יכולים לסבל אותנו וראשות (הינו ראש ומנהיג) אין שיך לי כלל, כי אין מגיע לי שום ראשות בהעולם של עכשו. וגם מעט הראשות שיש לי באמת אין זה ראשות כלל, אדרבא זהו חוכא ואטלולא [שחוק וליצנות] ממש. וגם אותו המעט שיש לי הוא רק נגד הטבע שכפיתי את טבעי לזה, אשר מחמת זה יכול לבוא איזה דבור ממני בתוך העולם. וכל השיחות והספורים (הינו התורות והמאמרים שהוא אומר) שלנו אם לא היה לי גם זה המעט הראשות, גם אלו הדבורים לא היו באים בתוך העולם. ובאמת אם לא היה דור כזה אם היו דברים אלו (הינו התורות שהוא אומר) נאמרים בדורו של האר"י זכרונו לברכה או אפלו בדורו של רבי שמעון בן יוחאי זכרונו לברכה היה רעש גדול מאד:
שפא (מג) אמר אם היה הבעל-שם-טוב שומע תורתו היה אצלו גם-כן חדוש, אם היה רבי שמעון בר יוחאי שומע תורתו היה גם-כן חדוש גם אז:
תרו (קסג) לרשם המעשה של מטי ולא מטי שהיה מרקד וח' מנגן והרגיש אז את רבי שמעון בר יוחאי בשעה שהיה בבחינת מטי לא שמע כלל את ח' מנגן. ואחר-כך כשחזר בבחינת ולא מטי אז שמע קצת:
שבחי הר"ן - מענייני הרשב"י ול"ג בעומר
יט) והלך רבנו זכרונו לברכה, שם על קבר זקנו רבי נחמן זכרונו לברכה וגם שכרו חמורים ונסעו על כל המערות ובבואם למערת רבי שמעון בן יוחאי אזי בני הנעורים עסקו בתפלה ובלמוד זהר כאשר פקד עליהם הוא זכרונו לברכה וממנו לא ראו שום דבר, רק היה שמח עד מאד ובכל עת בא אצל האיש שהיה עמו ואמר לו: אשריך וכו' ובלילה הלך מחדר לחדר, והזהיר אותם לומר זהר וכו' וכיוצא והוא בעצמו לא אמר כלום, רק היה הולך ומנגן בעצמו והיה בשמחה גדולה עד אור היום וכשהאיר היום עמד בטלית ותפלין והתפלל כמה שעות ומשם נסע עמהם למערת הלל ושם אמר גם הוא קפיטל ל"ג ול"ד ושם גם כן היה בשמחה גדולה ומשם הלכו לקבר שמאי, שם נפל עליו עצבות ואמר שתמיהה גדולה אצלו זאת ואחר-כך אמר שיש תרוץ על זה, ולא גלה התרוץ ומשם נסעו לשאר מערות ובבואם להר הגדול, שיש שם על ראש ההר מערת התנא רבי כרוספדאי, ולא היה באפשרי לילך עם החמור לשם, וקפץ מעל החמור והלך הוא בעצמו עם האיש שהיה עמו והלך כמעט על ידיו ועל רגליו עד בואו למערה זו ושם נשתהה קצת וחזרו משם למערה אחרת:
והיו על מערה של ינוקא אחד ובאותה המערה היו הכל יראים לכנס כי אמרו שנחש כרוך שם באותה המערה גם אילן גדול היה על המערה זו ורבנו זכרונו לברכה, היה הראשון שנכנס לשם ולא היה שם נחש כלל ומאז והלאה התחילו כלם לילך באותה המערה ואחר-כך הלכו על שאר מערות עד שחזרו לטבריה ואז צוה רבנו להאיש שהיה עמו שיסע לחיפה לשכר ספינה לחוץ לארץ ובבואו לשם לשכר, בתוך כך בא ספינה עם הרב הגאון החסיד המפרסם דקהלת שפיטובקע וגם שלוחי דרבנן ואז היתה המעשה שהיו יראים לקבל בעצמם המעות מחמת המסור הנזכר לעיל, והכרחו למסר המעות הכל ליד האיש שהיה עם רבנו וכו' כנזכר לעיל אזי הכרח האיש הנ"ל לחזר לטבריה עם המעות ובבואו לטבריה אמר רבנו זכרונו לברכה: מן הסתם רצון השם שנהיה בארץ ישראל עוד איזה זמן:
שיחות הר"ן - מענייני הרשב"י ול"ג בעומר
מד בענין השם של אדם השם הוא דבר גדול מאד, ודבר הרבה מזה גם דבר עמנו מענין הפסוקים שנוהגין לומר קדם יהיו לרצון המתחילין ומסימין באותיות של שמו ואמר שיודע לבאר כל השמות של אותן שעמדו סביבו היכן הם רומזים וביותר מרבי שמעון דבר הרבה שמעון היא צרוף עו"ן מ"ש ולא רצה לבאר באור הדבר ואמר שצרוף הנ"ל זהו ממש כל ענינו ובחינתו של רבי שמעון זה רבי שמעון היה אחד מתלמידיו החשובים ואמר, שאל תטעה אם אמר לך היכן אתה מרמז, שגם אדם אחר ששמו כשמך אחיזתו גם כן שם אל תאמר כן ומכלל דבריו הבנו שכל אחד כפי ענינו ומדרגתו ובחינתו כן יש לו איזה צרוף ורמז והוא יודע כל זה היטב לאמתו אמר שצרופי אותיות גדול מאד ואמר שהתורה שלו גדולה אך במקום שהוא צריך להשתמש עם צרופי אותיות הוא גדול ביותר:
קט רבי שמעון בן יוחאי קדש כל-כך את לשון התרגום עד שאפלו שאר דברים הנכתבים בלשון תרגום יש להם כח לעורר להשם יתברך:
רעח אמר: שנמצאים כמה מאמרים בזהר הקדוש שגלה רבי שמעון בר יוחאי לתלמידיו אחר הסתלקותו וזה ענין "ובחבורא קדמאה" שכתוב בזהר הקדוש בפרשת פינחס (ג ריט
ובשאר מקומות כי העולם אינם מבינים מהו ענין "ובחבורא קדמאה", אך האמת שהוא גלה להם כמה תורות אחר פטירתו, ומה שגלה להם קדם קרא חבורא קדמאה ובזה מישב היטב מה שנמצאים בספרי הזהר הקדוש ובתקונים פרוש על מימרות האמוראים שהיו אחר רבי שמעון בר יוחאי זמן מרבה אך באמת אלו המאמרים גלה רבי שמעון בר יוחאי אחר פטירתו ואז כבר היו אלו האמוראים בעולם אחר כך מצאתי ענין זה באיזה ספר:
ספר המידות - מענייני הרשב"י ול"ג בעומר
סג. דריכת הקשת בל"ג בעמר הוא סגולה לבנים. גם התפלה שמתפללין לפני העמוד בנגינה הוא סגולה לבנים.
אם אפשר קטעים וחידושים שיחברו את כל הדברים הנפלאים האלה גם לאנשי"ם פשוטים...
תודה רבה!!!
וגם מה עושים עכשיו בגלל הקורונה וזה
למי שרוצה לשמוע, ממש יפה
יש אותו ביוטיוב, וגם בקו של הרב, בשלוחה 63, (המספר של הקו 033068148)
ויש עוד הרבה תורות ב"ה אשרינו!

אפשר לחפש שם
בס"ד
כאן בקישור התפילה של רבי יצחק ברייטר זצ"ל
תפילתו של רבי יצחק ברייטער הי"ד לשבר את המניעות מלהגיע לציונו הק' באומן | אומן שלום
בס"ד
“מתי שיופץ הספר ‘ליקוטי מוהר”ן לעם ישראל אז תבוא הגאולה”
הועבר מאתר "אומן שלום"
בספר ‘קול יהודה’ למקובל הצדיק נסתר רבי יהודה מניני הכהן זצ”ל מג’רבה שנכתב לפני כ- 100 שנה מובא מאמר בעניין הגאולה העתידית של עם ישראל, במאמר כתב המקובל לתלמידיו שבתוניסיה בשפה הערבית, כי הגאולה תלויה בספר ליקוטי מוהר”ן לרבי נחמן מברסלב זיע”א – “מתי שיופץ הספר ‘ליקוטי מוהר”ן לעם ישראל אז תבוא הגאולה”
צילום מתוך הספר הנדיר שנחשף והתפרסם לפני כ-3 שנים לראשונה באתר ‘אומן שלום’.
המקובל מג'רבה לפני 100 שנה: הגאולה תלויה בספרו של רבי נחמן מברסלב זיע"א | אומן שלום
בס"ד
מועבר מאתר אומן שלום
בצל משבר הקורונה והמניעות הרבות העומדות בפנינו בעיתים הללו שחוסר הוודאות בעניין הנסיעה לקברו של רבי נחמן מברסלב באומן נמצא בסכנה, לפניכם תפילה שחיברה אדונינו גאון עוזינו מוהרנ”ת זי”ע כפי שמובא בספר הקדוש ‘ליקוטי תפילות’ – קיימא לן שחזקה על תפילה שאינה חוזרת ריקם… ה’ יהיה בעזרנו שנזכה לשבר כל המניעות ונזכה להגיע לציונו הקדוש בימי ראש השנה הבעל”ט – אומן ראש השנה תשפ”א
ליקוטי תפילות – תפילה ע”ו, מיוסד ע”פ תורה רי”א
יהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו, שתזכני ברחמיך הרבים לילך ולנסוע לצדיקים אמתיים על ראש השנה, ולהיות מקושר תמיד לצדיקים אמתיים. ועל-ידי-זה אזכה לקדש את דעתי ומחשבתי בקדושה גדולה. ותחמול עלי בחמלתך הגדולה, ותהיה בעזרי ותצילני מעתה מכל מיני מחשבות זרות ומכל מיני פגם הדעת שבעולם. ותחנני מאתך חכמה דעה בינה והשכל, ותזכני מהרה לקדושת המחשבה בשלמות באמת.
וברחמיך הרבים תמתיק ותבטל כל הדינים מעלינו ומעל כל עמך בית ישראל מעתה ועד עולם, ונזכה לקבל קדושת ראש השנה על ידי הצדיקים אמתיים, ולתקן כל התיקונים שצריכין לתקן בראש השנה שהוא מקור הדינים של כל השנה. ותהיה מחשבתנו קדושה וטהורה תמיד, ובפרט בראש השנה הקדוש.
אנא רחום ברחמיך הרבים תרחם עלינו, ותזכנו ותחננו אז לקדושת המחשבה ביותר, ותשמרנו ותצילנו שלא יעלה אז על מחשבתנו שום מחשבה זרה וחיצונה כלל, רק בשמך נגיל כל היום באימה וביראה בקדושה ובטהרה גדולה, במחשבות קדושות וזכות וצחות בתכלית הזכות והבהירות, עד שנזכה בכח התקשרות הצדיקים האמתיים, לתקן ולברר כל הברורים בראש השנה, לברר כל ניצוצות הקדושה מעמקי הקליפות, ולהמתיק ולבטל כל הדינים שבעולם מעלינו ומעל כל עמך בית ישראל, ויומשך עלינו אך טוב וחסד וישועה ורחמים גדולים, “מרשית השנה ועד אחרית שנה”.
ותכתבנו ותחתמנו אז לחיים טובים ארוכים ולשלום, לחיים אמיתיים חיים שיש בהם יראת שמים, חיים שנזכה בהם לשמור מצוותיך ולעשות רצונך באמת ובלב שלם, ולתקן כל מה שפגמנו מעודנו עד היום הזה, ותשפיע עלינו פרנסה טובה ורחמים וחיים ושלום וכל טוב.
ליקוטי תפילות – תפילה ע”ז, מיוסד ע”פ תורה רכ”א
ריבונו של עולם, אתה יודע גודל החיוב לנסוע על ראש השנה לצדיקים אמתיים, וגם אתה יודע את עצם ריבוי המניעות שמתגברים על זה מכל הצדדים.
חומל דלים חוס וחמול עלינו, ועזרנו וזכנו לשבר כל המניעות, והורנו דרכיך, והדריכנו באמיתך ולמדנו, שנזכה לילך ולנסוע לצדיקים אמתיים על ראש השנה, באופן שנזכה על ידם לקדושת המחשבה באמת. כי אתה יודע שעכשיו בעוקבות משיחא, עקר סמיכתנו וישועתנו היא רק על ימי ראש השנה הקדושים, אשר בהם אנו נשענים להתקרב אליך, ולהמשיך אלהותך ומלכותך עלינו מראש השנה על כל השנה כולה. ואנחנו לא נדע מה נעשה בימי ראש השנה הקדושים, ואיך לרצות אותך אז כראוי, שנזכה להמליכך עלינו באימה וביראה, ואיך לעמוד כנגד כל השונאים והמקטרגים לסתום פי מסטיננו ומקטרגינו, כי אם בזכות וכח הצדיקים אמתיים, עליהם אנו נשענים ובהם אנו סמוכים, כי הם ילחמו לפנינו, ויכניעו ויפילו כל שונאינו ורודפינו, וימשיכו עלינו קדושת ראש השנה בשלמות.
על כן רחם עלינו למען שמך, והיה בעזרנו שנזכה לשבר כל המניעות ונזכה לבוא לצדיקים אמתיים על ראש השנה, ולהתקשר אליהם באמת, ולזכות לקדושת המחשבה בשלמות על ידם. ונזכה להמתיק ולבטל כל הדינים, ולהמשיך עלינו חסדים טובים, ותזכנו להכיר ולדעת רוממותך וממשלתך עלינו, ותמלוך עלינו בכבודך מהרה. “וידע כל פעול כי אתה פעלתו, ויבין כל יצור כי אתה יצרתו, ויאמר כל אשר נשמה באפו, יהוה אלהי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה”, ותטהרנו ותקדשנו בקדושתך העליונה מעתה ועד עולם אמן סלה.
בס"ד
ברוך ה' שנולד רבינו נכד הבעל שם טוב שמאיר את העולם ומתן אותנו אשרינו חג שמח!
סעודת משיח: סיפור נסיעת הבעש"ט לארץ ישראל כפי המקובל בחסידות ברסלב | אומן שלום
בס"ד
התחזקות מרבינו על המצב.
שנזכה להרבות בשמחה והתבודדות וספרי רבינו אשרינו! חג שמח בעז"ה!
ע"י שתלמד את הספרים שלו ולקיים את העצות.
לעשות סדר כול יום ספרי רבינו ליקוטי מוהרן וליקוטי תפילות ועוד.
אשריך אחינו על הרצון וההתעוררות!
בס"ד
ר' שמעון שפירא שליט”א מזקני וחשובי חסידי ברסלב חלה בקורונה וזקוק לרחמי שמים מרובים – ר’ שמעון נמצא חיובי לנגיף לאחר שחש בחום, בשעות האחרונות מצבו התדרדר אנא התפללו לרפואתו השלימה ר’ שמעון ישראל בן פרידא
בס"ד
פַּעַם אַחַת שָׁאַל אוֹתִי בִּלְשׁוֹן תֵּמַהּ: הֲשָׁמַעְתָּ מִמֶּנִּי דִּבְרֵי מוּסָר? וְאָמַר שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר דִּבְרֵי מוּסָר. כִּי כָּל דִּבּוּר מוּסָר שֶׁלּוֹ הוּא מֻטְבָּל וּמֻרְחָץ בִּדְמָעוֹת (בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז אָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: אִיטְלִיכְס וָוארְט פוּן מוּסָר אִיז בַּייא מִיר פַר וַואשִׁין מִיט טְרֶעהרִין). וּמֵחֲמַת זֶה אֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר מוּסָר בְּפֵרוּשׁ.
וּבִתְחִלָּה הָיָה אֶצְלֵנוּ קְצָת תְּמִיהָה מַה שֶּׁאָמַר שֶׁאֵינוֹ אוֹמֵר מוּסָר. כִּי לְפִי דַּעְתֵּנוּ כָּל דְּבָרָיו הֵם דִּבְרֵי מוּסָר גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד כְּאֵשׁ בּוֹעֶרֶת מַמָּשׁ. אַךְ בֶּאֱמֶת לֹא הָיָה רָגִיל לוֹמַר דִּבְרֵי מוּסָר בְּפֵרוּשׁ כְּדֶרֶךְ הַמּוֹכִיחִים, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן כָּל דְּבָרָיו וְכָל שִׂיחוֹתָיו הָיָה רַק מֵעִנְיַן עֲבוֹדַת ה'. וְכָל דְּבָרָיו הָיָה כְּגַחֲלֵי אֵשׁ מַמָּשׁ.
וּמִי שֶׁזָּכָה לִשְׁמֹעַ דִּבּוּר מִפִּיו, הָיָה נִכְנָס בְּקִרְבּוֹ כְּאֵשׁ בּוֹעֶרֶת מַמָּשׁ. וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר וּלְצַיֵּר לֹא בִּכְתָב וְלֹא בַּפֶּה עֹצֶם תַּבְעֵרַת קְדֻשַּׁת דִּבּוּרָיו שֶׁיָּצְאוּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׂ וְהַנּוֹרָא בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה. אֲשֶׁר כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁלּוֹ אֲפִלּוּ בְּשִׂיחַת חֻלִּין, מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁהָיָה מְדַבֵּר בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם אוֹ כְּשֶׁהָיָה אוֹמֵר וּמְגַלֶּה תּוֹרָה, הָיָה כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר מֵאִיר וּמַזְהִיר וּמִתְלַהֵב כְּאֵשׁ לוֹהֵט רִשְׁפֵּי רִשְׁפֵּי שַׁלְהֶבֶת. וּמִי שֶׁהָיָה מַאֲזִין וּמַקְשִׁיב לִדְבָרָיו בֶּאֱמֶת וּבִתְמִימוּת, הָיָה כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁלּוֹ פּוֹרֵחַ וְנִכְנָס בְּקִרְבּוֹ כְּלַבַּת אֵשׁ מַמָּשׁ, עַד שֶׁכָּל אֶחָד מֵהַשּׁוֹמְעִים הָיוּ נִמְשָׁכִין עַל־יְדֵי דִּבּוּרָיו לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהִתְקַשְּׁרוּת נִפְלָא וְהִתְלַהֲבוּת גְּדוֹלָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת.
וְעַל פִּי רֹב הָיָה נִדְמֶה לָנוּ בְּאוֹתוֹ שָׁעָה שֶׁעָמַדְנוּ לִפְנֵי הַדְרַת קְדֻשָּׁתוֹ הַנּוֹרָא, שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יִהְיֶה לָנוּ עוֹד שׁוּם בְּחִירָה. כִּי בְּוַדַּאי בְּהֶכְרֵחַ לִהְיוֹת כִּרְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאִי אֶפְשָׁר לִפְרֹד עוֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. מִכָּל־שֶׁכֵּן לְשַׁנּוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ לַעֲבֹר ח"ו, אֲפִלּוּ אֵיזֶה דָּבָר קַל בְּעָלְמָא. כִּי הַלֵּב הָיָה נִמְשָׁךְ מְאֹד מְאֹד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי דִּבּוּרָיו הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר וְלַעֲרֹךְ.
גַּם עַכְשָׁו כָּל מִי שֶׁיַּעֲסֹק בְּסִפְרֵי רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא זצוק"ל, וִיעַיֵּן וְיִסְתַּכֵּל בָּהֶם בֶּאֱמֶת וּבִתְמִימוּת, וַדַּאי יִתְלַהֵב לִבּוֹ מְאֹד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי כָּל דְּבָרָיו כְּגַחֲלֵי אֵשׁ.
rabenubook.com
בס"ד
הובא מאתר אומן שלום
תפילה נוראה לעת מגיפה מהספר הקדוש ליקוטי תפילות למוהרנ”ת מברסלב זי”ע
אַתָּה סֵתֶר לִי, מִצַר תִצְרֵנִי, רָּנֵי פַלֵט תְסוֹבְבֵנִי סֶלָּה. תַסְתִירֵנִי מִסּוֹד מְרֵעִים, מֵרִגְשַת פֹעֲלֵי אָוֶן. כִי יִצְפְנֵנִי בְסֻכוֹ, בְיוֹם רָּעָּה יַסְתִירֵנִי בְסֵתֶר אָהֳלוֹ, בְצוּר יְרוֹמְמֵנִי. יוֹשֵב בְסֵתֶר עֶלְיוֹן, בְצל שַדַי יִתְלוֹנָּן. מָּלֵא רַחֲמִים רַחֵם עַל עַמְךָ יִשְֹרָּאֵל וּבִפְ רט עַל כָּל עֲיָּירוֹת יִשְֹרָּאֵל אֲשֶר הוֹלְכִין וּמְסַבְבִין בָּהֶם מִינֵי חֳלָּאִים וּמַכְאוֹבִים רַחֲמָּנָּא לִצְלָּן. רַחֵם עֲלֵיהֶם לְמַעַן שְמֶךָ וֶאֱמֹר לַמַלְאָּךְ הֶרֶף יָּדיךָ וְיָּשִיב חַרְבוֹ אֶל נְדָּנָּהּ. חוּס וַחֲמֹל עֲלֵיהֶם וְעַל כָּל שאֵרִית עַמְךָ בֵית יִשְֹרָּאֵל וְלֹא תִתֵן הַמַשְחִית לָּבוֹא אֶל בָּתֵיהֶם לִנְגֹף אוֹ לְהַזִיק וּלְהַחֲלִיש חַס וְשָּלוֹם. רַחֵם רַחֵם, הַצֵל הַצֵל, בַעַל הָּרַחֲמִים בעַל הַיְשוּעוֹת, בוֹרֵא רְפוּאוֹת, נוֹרָּא תְהִלוֹת, אֲדוֹן הַנִפְלָּאוֹת, זְכֹר לַעֲבָּדֶיךָ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבוֹתֵינוּ הַצַדִיקִים הָּאֲמִתִיים שֶהָּיוּ בְכָּל דוֹר וָּדוֹר מִימֵי אַבְרָּהָּם אָבִינוּ עַד הֵנָּה, לְמַעֲנָּם וּלְמַעַן רַחֲמֶיךָ הָּרַבִים רַחֵם עָּלֵינוּ וְשָּמְרֵנוּ וְהַצִילֵנוּ אוֹתָּנוּ וְכָּל עַמְךָ בֵית יִשְֹרָּאֵל מִכָּל מִינֵי חֳלָּאִים וּמַכְאוֹבִים וּמֵחוּשִים שֶלֹּא יָּבוֹאוּ עַל שוּם אֶחָּד מִיִשְֹרָּאֵל. וְתִשְלַח מְהֵרָּה רְפוּאָה שְלֵמָּה מִן הַשָּמַיִם לְכָּל אוֹתָּם (מִיִשְֹרָּאֵל) אֲשֶר כְבָּר הִכִיתָּ אוֹתָּם בְאֵיזֶה חֹלִי אוֹ מַכְאוֹב, רַחֵם עֲלֵיהֶם וּרְפָּאֵם מְהֵרָּה רְפוּאָה שְלֵמָּה, רְפוּאַת הַנֶפֶש וּרְפוּאַת הַגוּף, אֵל נָּא רְפָּא נָּא לָּהֶם לְמַעַן שְמֶךָ (ובפרט לחולה פלוני בן פלונית) כִי אֵל מֶלֶךְ רוֹפֵא נֶאֱמָּן וְרַחֲמָּן אָּתָּה, אֵל חַי וְקַיָּם, מְחַיֶה חַיִים, תֶן לָּנוּ חַיִים וְנִחְיֶה וְלֹא נָּמוּת, גְאָלֵנוּ מִמָּוֶת פְדנוּ מִשַחַת.
רִבוֹנוֹ שֶל עוֹלָּם, שוֹמֵר יִשְֹרָּאֵל, אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ מִי וָּמִי אוֹ רבִים עָּלֵינוּ בְכָּל עֵת וּבִפְרָּט עַל מִי שֶנִגְזַר עָּלָּיו אֵיזֶה גְזֵרָּה לֹא טוֹבָּה חַס וְשָּלוֹם, וְרַק אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ אֵיךְ לְהַסְתִיר וּלְהַצְפִין אֶת כָּל אֶחָּד וְאֶחָּד מִיִשְֹרָּאֵל מֵהָּאוֹרְבִים הַמְסַבְבִים עָּלָּיו, רַחֵם עַל כָּל עַמְךָ יִשְֹרָּאֵל וּבִפְרָּט עַל כָּל מִי שֶנִגְזַר עָּלָּיו אֵיזֶה גְזֵרה לֹא טוֹבָּה רַחֲמָּנָּא לִצְלָּן וְשָּמְרֵם וְהַצִילֵם בִשְמוֹתיךָ הַקְדוֹשִים וְהַצִילֵם וְהַסְתִירֵם בְרַחֲמֶיךָ הָּרַבִים מִכָּל צַר וְאוֹיֵב וְאוֹרֵב וּמַסְטִין. רַחֵם עָּלֵינוּ וְהָּגֵן בַעֲדֵנוּ וְהָּסֵר מֵעָּלֵינוּ אוֹיֵב דֶבֶר וְחֶרֶב וְרָּעָּב וְיָּגוֹן וְהָּסֵר שָֹּטן מִלְפָּנֵינוּ וּמֵאַחֲרֵינוּ וּבְצֵל כְנָּפֶיךָ תַסְתִירֵנוּ כִי אֵל שוֹמְרֵנוּ וּמַצִילֵנוּ אָּתָּה. חוּסָּה יְהֹוָּה עַל עַמֶךָ וְהַצִילֵנוּ מִזַעְמֶךָ וְהָּסֵר מִמֶנוּ מַכַת הַמַגֵפָּה וּגְזֵרָּה קָּשָּה כִי אַתָּה שוֹמֵר יִשְֹרָּאֵל. מָּרָּא דְעָּלְמָּא כֹלָּא, שוֹמֵר פתָּאיִם יְהֹוָּה, אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ באֵיזֶה דֶרֶךְ, בְאֵיזֶה שֵם לְהַסְתִיר וְלִשְמֹר אֶת כָּל אֶחָּד מִיִשְֹרָּאֵל מִכָּל פגָּעִין וּמַרְעִין בִישִין וּמִכָּל מִינֵי גְזֵרוֹת רָּעוֹת, בֵין קֹדֶם גְזַר דִין וּבֵין לְאַחַר גְזַר דִין, רַחֵם עֲלֵיהֶם וְשָּמְרֵם וְהַצִילֵם בְנִפְלְאוֹתֶיךָ הַנוֹרָּאוֹת בְאֹפֶן שֶלֹּא יִהְיֶה שוּם כֹחַ לְהָּאוֹרְבִים וְהַמַסְטִינִים לִכנֹס וּלְהִתְאַחֵז חַס וְשָּלוֹם תַחַת הַמִסְתָּר וְהַמִכְסֶה אֲשֶר אַתָּה מְכַסֶּה וּמַסְתִיר בְרַחֲמֶיךָ וַחֲסָּדֶיךָ בִשְמוֹתיךָ הַקְדוֹשִים, הַטְהוֹרִים וְהַנוֹרָּאִים וְקַיֵם בָּנוּ וּבְכָּל עַמְךָ יִשְֹרָּאֵל מִקְרָּא שֶכָּתוּב תַסְתִירֵם בְסֵתֶר פָּנֶיךָ מֵרֻכְסֵי אִיש תִצְפְנֵם בְסֻכָּה מֵרִיב לְשוֹנוֹת.
שָּמְרֵנִי כְאִישוֹן בַת עָּיִן בְצֵל כְנָּפֶיךָ תַסְתִירֵנִי אָגוּרָּה בְאָהָּלְךָ עוֹלָּמִים אֶחֱסֶה בְסֵתֶר כְנָּפֶיךָ סלָּה. סִתְרי וּמָּגִנִי אָּתָּה לִדְבָּרְךָ יִחָּלְתִי. שָּמְרָּה נַפְשִי וְהַצִילֵנִי אַל אֵבוֹש כִי חָּסִיתִי בָּךְ. כִי אֵין לָּנוּ עַל מִי לְהִשָּעֵן כִי אִם עַל אָבִינוּ שֶבַשָּמַיִם וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַעֲשֶֹה כִי עָּלֶיךָ עֵינֵינוּ. יִהְיוּ לְרָּצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִי לְ פנֶיךָ יְהֹוָּה צוּרִי וְגוֹאֲלִי. אָמֵן וְאָמֵן.
(ליקוטי תפלות קלו)
בס"ד
א. התבודדות כול יום.
ב. ליקוטי תפילות ושאר ספרי רבינו לעשות סדר כמה שאפשר כול אחד לפי יכולתו.
ג.תהלים יומי.
ד.ריקודים ושמחה.
ה.קירוב אפשר ע"י שיחת טלפון לחברים או קרובים.
ו. לעזור בבית לפסח קצת כול יום.
ליקוטי הלכות על פסח הדרך לצאת ממצרים.
יש לנו חבורת התבודדות
ועכשיו בגלל שלא הולכים להתבודד ביחד
כל יום חברה אחרת שולחת חיזוק,
תובנה או משהו בסגנון לכולם עם תזכורת להתבודד..
מומלץ מאד..
מחפש חברותא בליקוטי מוהר"ן על בסיס יומי בטלפון .
יש כאן מישהו בעיניין?
בס"ד
וְנִזְכֶּה לְהַשְׁלִיךְ עַצְמֵנוּ בְּכָל מִינֵי רֶפֶשׁ וָטִיט בִּשְׁבִיל מִצְוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים, וַאֲפִלּוּ בִּשְׁבִיל דָּבָר קַל שֶׁהוּא רְצוֹנְךָ בֶּאֱמֶת, נִזְכֶּה לְהַשְׁלִיךְ עַצְמֵנוּ וּלְהִתְגַּלְגֵּל בְּכָל מִינֵי רֶפֶשׁ וָטִיט, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וְתַעַזְרֵנוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְקַיֵּם בְּחַיֵּינוּ כָּל הַתַּרְיַ"ג מִצְוֹת בֶּאֱמֶת עִם כָּל פְּרָטֵיהֶם וְדִקְדּוּקֵיהֶם וְכַוָּנוֹתֵיהֶם וְעִם כָּל הַמִּצְוֹת דְּרַבָּנָן וְכָל עַנְפֵיהֶם הַיּוֹצְאִים מֵהֶם וְכָל דָּבָר וְדָבָר שֶׁהוּא רְצוֹנְךָ נִזְכֶּה לְקַיְּמוֹ בֶּאֱמֶת בְּכחַ גָּדוֹל וּבִמְסִירוּת נֶפֶשׁ בֶּאֱמֶת, וּלְהִתְגַּלְגֵּל בְּכָל מִינֵי רֶפֶשׁ וָטִיט בִּשְׁבִיל כָּל דָּבָר שֶׁהוּא רְצוֹנְךָ בֶּאֱמֶת, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְפָנֶיךָ אות קמג וּתְזַכֵּנוּ וְתַעַזְרֵנוּ אוֹתָנוּ וְאֶת כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּזְכֶּה לִהְיוֹת בְּמַדְרֵגַת בָּנִים אֶצְלְךָ וְל א בְּמַדְרֵגַת עֲבָדִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱל הֵיכֶם", עַד אֲשֶׁר תִּתֶּן לָנוּ רְשׁוּת לְחַפֵּשׂ בְּגִנְזַיָּא דְמַלְכָּא, כְּבֵן הַמְחַפֵּשׂ בְּגִנְזֵי אָבִיו, וְתַחְמל עָלֵינוּ "כַּאֲשֶׁר יַחְמל אִישׁ עַל בְּנוֹ הָעבֵד אוֹתוֹ" וְנִזְכֶּה לָשׁוּב וְלִרְאוֹת וּלְהַשִּׂיג "בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע בֵּין עבֵד אֱל הִים לַאֲשֶׁר ל א עֲבָדוֹ" וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְחָמַלְתִּי עֲלֵיהֶם כַּאֲשֶׁר יַחְמל אִישׁ עַל בְּנוֹ הָעבֵד אוֹתוֹ, וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק לָרָשָׁע בֵּין עבֵד אֱל הִים לַאֲשֶׁר ל א עֲבָדוֹ", וְתָבִיא לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְיָאִיר בָּנוּ אוֹר חָכְמָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, עַד אֲשֶׁר נִזְכֶּה לָדַעַת אֶת דְּרָכֶיךָ, לְהַשִּׂיג הַשָּׂגַת צַדִּיק וְטוֹב לוֹ צַדִּיק וְרַע לוֹ, רָשָׁע וְטוֹב לוֹ רָשָׁע וְרַע לוֹ וְנֵדַע וְנָבִין וְנַשִּׂיג אָרְחוֹת מִשְׁפָּטֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים "כִּי צַדִּיק אַתָּה ה' וְיָשָׁר מִשְׁפָּטֶיךָ" וְנִזְכֶּה לְתִקּוּן הַמִּשְׁפָּט בִשְׁלֵמוּת עַל יְדֵי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ שֶׁיָּבא בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "לִשְׁל מה, אֱל הִים מִשְׁפָּטֶיךָ לְמֶלֶךְ תֵּן וְצִדְקָתְךָ לְבֶן מֶלֶךְ יָדִין עַמְּךָ בְּצֶדֶק וַעֲנִיֶּיךָ בְמִשְׁפָּט יִשְׁפּט עֲנִיֵּי עָם, יוֹשִׁיעַ לִבְנֵי אֶבְיוֹן וִידַכֵּא עוֹשֵׁק". אות קמד וּתְזַכֵּנוּ לְהַשִּׂיג סִתְרֵי תוֹרָה, וּלְהַעֲלוֹת וּלְהוֹצִיא הַמִּשְׁפָּט דִּקְדֻשָּׁה מֵעִמְקֵי תְהוֹם תַּחְתִּיּוֹת, תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם יִקְרָא אַבֵּעַ מֵימֶיךָ, וְתָשִׁיב וְתַעֲלֶה הַמִּשְׁפָּט מֵעִמְקֵי תְהוֹמוֹתֶיךָ, וְיָשׁוּב הַמִּשְׁפָּט דִּקְדֻשָּׁה עַל מְכוֹנוֹ וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְיִגַּל כַּמַּיִם מִשְׁפָּט". אות קמה וּתְזַכֵּנוּ שֶׁתִּהְיֶה הָרֵאָה אֶצְלֵנוּ בִּשְׁלֵמוּת תָּמִיד, בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת, וְתִשְׁמְרֵנוּ וְתַצִּילֵנוּ תָמִיד שֶׁלּ א יִהְיֶה לָנוּ שׁוּם פְּגַם וְחִסָּרוֹן וַחֲשָׁשׁ וּכְאֵב בְּהָרֵאָה ל א בְּגַשְׁמִיּוּת וְל א בְּרוּחָנִיּוּת, רַק תִּהְיֶה הָרֵאָה תְּמִימָה וּשְׁלֵמָה בָּנוּ תָמִיד, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ קְדֻשַּׁת הָרֵאָה הַקְּדוֹשָׁה מִשָּׁרְשָׁהּ הָעֶלְיוֹן לְמַעְלָה, שֶׁהִיא כְּלוּלָה מִכָּל הַתִּקּוּנִים הַקְּדוֹשִׁים הָאֵלֶּה שֶׁהִזְכַּרְנוּ לְפָנֶיךָ וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תְּמַלֵּא כָל חֶפְצֵנוּ לְטוֹבָה, וְתַמְשִׁיךְ וְתָאִיר עָלֵינוּ כָּל הַתִּקּוּנִים הָאֵלֶּה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁהֵם תִּקּוּן הָאֱמוּנָה וְתִקּוּן הַבְּרִית וְהַמּחִין וּבִטּוּל הַגַּאֲוָה וְתִקּוּן הַחֲלוֹם, וְתִקּוּן הַמַּאֲכָלִים עַל יְדֵי שִׂמְחָה, וְתִקּוּן הַמִּשְׁפָּט, וּשְׁאָר כָּל הַתִּקּוּנִים הַכְּלוּלִים בָּהֶם, בֵּין מַה שֶּׁהִזְכַּרְנוּ לְפָנֶיךָ, בֵּין מַה שֶּׁלּ א הִזְכַּרְנוּ לְפָנֶיךָ, בְּכֻלָּם תְּזַכֵּנוּ מְהֵרָה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, וּבְשִׂמְחָה גְדוֹלָה וּבַעֲנָוָה אֲמִתִּיִּית, בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם אָמֵן סֶלָה
וְתִרְפָּאֵנוּ רְפוּאָה שְׁלֵמָה בְּכָל רְמַ"ח אֵבָרֵינוּ וּשְׁסָ"ה גִידֵינוּ, וְתִשְׁמְרֵנוּ וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל מִינֵי חוֹלָאַת, וּבִפְרָט מִחָלְיֵי הָרֵאָה חַס וְשָׁלוֹם. וְנִזְכֶּה שֶׁתִּהְיֶה הָרֵאָה בִּשְׁלֵמוּת אֶצְלֵנוּ תָמִיד, בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת, וְתִתְנַהֵג הָרֵאָה בְּמֶזֶג הַשָּׁוֶה תָמִיד. וְתַמְשִׁיךְ לָנוּ בְּכָל־עֵת וָרֶגַע רוּחַ חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה לְתוֹךְ כַּנְפֵי הָרֵאָה וְיִהְיוּ כַּנְפֵי הָרֵאָה סוֹכְכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל הַלֵּב, וִירַחֲפוּ בְּכַנְפֵיהֶם וְיַמְשִׁיכוּ רוּחַ חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת לְתוֹךְ כָּל אֵבָרֵי הַגּוּף וְגִידָיו וְעוֹרְקָיו. וּתְחַיֵּינוּ בְּאוֹר פָּנֶיךָ, וְתַמְשִׁיךְ וְתָאִיר עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, שִ"עַ נְהוֹרִין שֶׁל הַפָּנִים הָעֶלְיוֹנִים שֶׁהֵם אוֹרוֹת הַמַּקִּיפִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁנִּזְכֶּה לְהַשִּׂיגָם חִישׁ קַל מְהֵרָה: