פורום חסידות ברסלב (עמוד 83)

(מגניב אנחנו ראינו אותו בורח ושוטרים רודפים אחריו תפסו אותו במחסום התחילו להרביץ לו ואז מלא התקהלו) אבל אין לי מושג למה הוא ברח

מתוך הדיסק:"ניגוני הרבי נחמן מברסלב ותלמידיו" חלק 2

20100912014537.mp3

בהתחלה הוא אומר את המילים בעברית ובאידיש, ואז מתחיל את לשיר.

רק לנצל את ההזדמנות ולהודות לך על הצינור שפע שאתה ממש משפריץ עלינו,תודה.

איזו בהירות..

אני יושעת שזה ממש ישן... אבל שבוע שעבר קראתי את ה אחרי התפילה, וממש נגע בי. זה לא קטע חדש לי. הוא מודבק לי בסוף הסידור. אבל שבוע שעבר, אחרי הרבה זמן שלא קראתי את זה... זה ממש ממש נגע בי, התחלתי לבכות. ממש, דמעות בענייים!

אז תודה רבה על התפילה.. ובנות, תרידו את זה.. תפיצו! אי אפשר לדעת למי זה יכול ליפול בדיוק בזמן!

איזה יופי..

בס"ד בר"ה

כל העולם ואישתו וגיסתו התהפך והמוזמן יגיע..

אם לא רבינו הלך מזמן כבר עלינו..

יאללה שיהיה לנו שנה מבורכת ונזכה תמיד להיות בשמחה! ולהגיע לאומן.

משתדל לעשות פעם בשבוע שעה.....שנזכה......

מ-6 בערך עד 10-11 בערך שזה הרבה פחות מהקלויז

למצוא בית כנסת קטן ולהתפלל שם

סליחה ומחילה אחים שלי

אני באמת מצטערת

אם פגעתי

ובאמת

אני מאוד אוהבת את  כוווווווווווווווווווווולכם.

שתהיה לכולנו שנה טובה

מלאה אור ומתיקות ואהבה

מוצפת קדושה ושמחה 

ונראה את ה' תמיד

ונזכה לגילוי השכינה

שנה של גאולה.

וישועה שלמה.

=)=)=)

סליחה מכולם..

אם יש מישהו שעדין טעון עלי, אז באו ותגידו באמת...

אני ממש מבקשת סליחה..

וכמובן שלכולם מחול מחול מחול..=]

בס"ד בר"ה

אם מישהו כועס או משהו אז שידבר....שנה טובה לכולם!!!

בס"ד בר"ה

אנשים ואנשות..

מחילה מכולכם אם איזה פעם זילזלתי או פגעתי או או או...או..

אחרי כל הבאלגנים.. אין לי שום דבר נגד מישו כאן, אין עליכם אתם פשוט מחזקים!!! אשריכם לגמרי!!

שיהיה לכולם ראש השנה מבורך! ונזכה למחול באמת לכולם!!!!!!

שנה טובה ושמחה, כל הישועות.

בס"ד בר"ה

הכנסת אורחים של 'רב אושר'- יד עזרה, וההכנסת האורחים המרכזית של פרלמוטר וקרליבך- שניהם בינתיים הודיעו שלא יהיה השנה.

מסתבר, שבעלי הצימרים במירון הקפיצו את המחירים בצורה לא נורמלית. משהו בסביבות ה700 ש"ח למיטה אחת!!! אז ההכנסות אורחים התאגדו יחד והחליטו שהם נלחמים בזה.

כי תכלס, אם אין אוכל חינם- הרבה באמת לא יבואו למירון.. זו הוצאה גדולה..

מה שכן, אם בעלי הצימרים יתעשתו- יש מצב שהם יחלקו כרגיל והכל יבוא על מקומו בשלום.

חוץ מזה, שתמיד אפשר ללכת ל'עובדיה', אוכל מצויין... (טוב.. לא חייבים לאכול עם הברנשים עצמם.. אפשר להתרחק..)

תודה!!!!

לא נורא..

תהנה בע"ה, ותתפלל על כל עמ"י...

|נכנס לארות|

אבל אם תתלבש חם מאוד אז יהיה בסדר...

בס"ד.

אין לך למה להתייאש!! אל תשכח שיש אבא שאוהב אותך תממיד....!!!! אז תתפלל אליו קודם כל שיושיע אותך.. אח"כ תקרא את הספר 'תשוב תחייני' זה מדבר בין היתר על קימה מיאוש... ואז תתחיל ללמוד כל יום.. רק קצת כל יום, אפילו משנה אחת, דף יומי אחד... כל פעם קצת עד שתרגיש את המתיקות של התורה המדהימה שלנו ותתקרב בעז"ה לה' יתברך... אתה יכול גם לעשות טבלה של מה עשיתי היום ולנסות לראות רק את הדברים הטובים שעשית- כי יש לך טעם לחיות!!!!!!!!

ואל תשכח- אבאל'ה בשמים מת עליך!!!!!!!

ב"הצלחה...

וב"ה יום אחד אתה עוד תצחק על כל הקטע הזה.

אני חושבת שאתה צריך לקת דברים בפרופורציות ...

צריך לשמוח במה שיש לך. צריך לשמוח שאתה יהודי, שיש לך שבת, שאתה חלק מעמ"י.

וחוץ מיזה אם אתה מסתכל על אנשים אחרים אתה רואה שה"צרות" שלך הן באמת כלום לעומת הצרות של אחרים כלומר. וב"ה המצב אצלך דבש לעומתם.

אני גם חשבתי שהמצב שלי על הפנים ושלא מכבדים אותי ולא מתייחסים אליי מספיק, ושכולם אינטרסנטים וכו' וכו' אבל כשאני מדברת עם חברות שלי אני מבינה כמה המצב שלי דבש, וכמה אני לא יודעת להעריך את הטובות שה' יתברך מרעיף עלי.

לכן באמת צריך לחשוב חיובי ולראות את הדברים שקורים חיוביים, ולהתעודד , כמובן לקרוא ספרים מחזקים, לדבר עם אנשים שיכולים לחזק אותך ולהרים אותך מהצב שלך...

וכמובן כפי שכתבת התאבדות לא תפתור שום דבר...

נועוש כתבה לגבי הספר תשוב תחייני, הוא בעיקרון לבנות, יש ספר לבנים שהוא על אותו עקרון , נראלי קוראים לו ממצולות ים או משהו כזה.

מאחלת לך כל טוב וכל הישועות! אחרי כל ירידה תבוא עליה. כמה שהירידה יותר נמוכה ככה העליה תהיה יותר גדולה.!

בהצלחה!
 

ז דבר מצויין.

תתבול 16 טבילות.

יעזור לך.

בן של מלך!! יש רגעים שהעולם הזה גדול עלינו לגמרי, והנשמה באמת מרגישה שהדבר שהיא רוצה זה להתאחד עם האינסוף, ולהיות בעולם נקי משקרים, מזיופים, ממידות רעות.

אבל דע לך שדקה בעולם הזה שווה יותר מחיי נצח, כי יש לנו בחירה! בעולם הבא כבר אין בחירה כי הכל גלוי, יש ה' יתברך בגלוי ממש, ופה הכל בהסתר עצום וכביכול לא מרגישים את אבא, ולכן כל מצווה ועשייה טובה שיהודי עושה בעולם הזה זה דבר עצום לאין שיעור.

התחושה שהרגשתי מההודעה שלך זה קצת לחץ וסטרס בקיום המצוות, צדיק! תרפה, קח נשימה עמוקה, צא לטבע, שב למרגלות הים (הנפרד) תן לעצמך להרגיש את הטוב שבעולם, את השמחה, קיום המצוות זה לא דבר מעציב ח"ו ומייאש, זה הדבר הכי שמח ונשגב שיש, אז נכון גם בנפילות צריך להמשיך ולקיים מצוות, אבל בנחת, עשה זאת ממקום שמשמח אותך ומאיר לך.

תרקוד קצת!!תקפוץ!!חודש אלול במיוחד בשבילך!! ה' יתברך פה ממש יושב ומחכה לך-רן שתדבר אליו, תשיר לו, תרקוד קצת, ותרצה..תרצה ממש לשוב אליו, לשוב לתורתו המתוקה כל כך, לנעימות העצומה..ותן גם לאבא לנחם אותך"ואציעה שאול-הנך" כי ידוע  "ששכינה שורה מעל מראשותיו של חולה" ואדם בעצבות זה סוג של חולה..וה' יתברך שוכן ממש מעל ראשך ומשפיע עלייך שפע של אהבה עצומה ואינסופית!!התורה זה שמחה זאת אהבה!!"כי חולת אהבה אני"...

שנזכה כולנו להתנחם בבניין ציון וישובו כל אבדותינו במהרה..והכי חשוב לקשר עצמנו לצדיק האמת נ נח נחמ נחמן מאומן..

אני מאוד רוצה ללכת למקווה כי זה באמת עזר לי להרגיש יותר רגוע ויותר הרגשתי הנאה מדברי תורה, אבל הבעיה שהמקווה פה פתוח רק עד שעה 8:30 בבוקר וגם הוא נורא רחוק מכיוון שהשכונה שלי ענקית.

הלוואי והיה לי מקווה בבית ,רגע ושמעתי שאפשר לשפוך על עצמי כמה דליים של מים וזה גם מוציא לידי חובה ועושה את הפעולה של הטהרה בנפש כמו במקווה רגיל נכון? איך עושים זאת?

ודרך-אגב היום למשל קמתי מוקדם (9:30) כי בשבועות האחרונים הייתי קם נורא נורא מאוחר ב3-4 בצהריים מכיוון שלא הרגשתי טוב נפשית וגם בגלל שלא היה לי מה לעשות כי אני לא עובד כרגע אז הנחתי תפילין וכיוונתי לצאת לידי חובה וגם אתמול חזרתי להגיד קריאת שמע שעל המיטה, האם זה שכר גדול? או שעדיף לקיים הכל?

זהירות. ארוך...

קמה בצהריים, אין סיבה לקום. אין למה. החיים ריקים. הכל שחור. [אמרת מטאל...]

הלילה הופך ליום. כולם ישנים וזה הזמן שלי עם עצמי, עם היגון והטירוף שסובב אותי. הולכת לישון בארבע לפנות בוקר. וקמה שוב, בצהריים, כשכולם כבר מסיימים את היום.

היו לילות שהייתי עושה מרתונים של סרטים. רק כדי לברוח. חוזרת למיטה מצוברחת עוד יותר. מי אני? מה אני? למה? מה זה הבור השחור הזה בתוכי?

אני מתה למלא אותו ולא יודעת איך. אני מסובבת את עצמי במעגל של דיכאון, מרחיקה מעליי אנשים, מדחיקה כל סיכוי לתקווה.

יש מישהו למעלה שכואב איתנו. אני כותבת ועומדות לי דמעות בעיניים. כי זה פשוט הזמן הזה. שהוא הכי הכי קרוב. אם היית יודע כמה פעמים רציתי פשוט למות. לגמור את הסיוט הזה. [אני לא זוכרת כל כך את הסיוטים, במבט לאחור קשה לי להבין- מה היה עד כדי כך נורא?? אני רק זוכרת שהשחור היה גדול והריק...]

אנשים לא יאמינו לי, אבל הריחוק הזה מהשם, עושה רצון למות. כי באמת שבלעדיו אין לנו כלום!

אין לנו בשביל מה לקום בבוקר.

אבל יש לנו אותו. עכשיו  יש לנו את כל הסיבות לקום בבוקר.

תחכה לנס. 'תחכה' לא במשמעות הפסיבית, אלא האקטיבית. תרצה. אתה פשוט לא מבין מה זה הכח של הרצון. אתה חייב להאמין לי ולהאמין גם ברצון, כי הוא פשוט מטורף... יש כאלה שמספיק רק שירצו לעשות תשובה, מספיק רק הרצון הקטן שלך (ורואים שאתה רוצה. עובדה, אתה מצטער, אתה מנסה, אתה לא מתייאש, אתה כואב) כדי שה' יחליט- אוקיי- עכשיו הזמן להראות לו שאני כאן, ממש כאן- קרוב מתמיד, אוהב, שומע, רוצה בו. וכשאדם מרגיש את ה' ברגע אחד של חסד, הוא מוכן לזרוק את הכל, ולהיות של ה' יתברך באש ובמים- עם כל מה שזה לא דורש. אם זה תגובות של הסביבה, אם זה קשיים של שינויי הרגלים, אם זה היצר הרע ואם זה כל דבר אחר שעומד בדרך.

אין לי מושג מה להגיד לך עוד ואני לא יודעת אם יש בדברים שלי נחמה, רק לסיום אני חייבת להגיד שאם לא רבינו, באמת באמת באמת אני לא יודעת איפה הייתי היום, וזה לא קלישאה!!!

רבינו ריפא אותי במלוא מובן המילה, עוד לפני שהייתי אצלו, הוא הדריך אותי והראה לי את הדרך אל אבא. הוא אמר לי- רוצי, אל תפחדי. יהיה קשה, אנשים ירימו גבות- אבל בסוף הדרך את תגיעי אליו. ולאורך כל הדרך הצל שלו ילווה אותך, גם אם תרגישי וגם אם לא. פשוט תדעי שהוא איתך. מקשיב לכל צליל שאת משמיעה.

ורצתי.

ועוד דבר שאני בעצם חייבת להגיד לך. זה סוג של תשובה לשאלה ששאלת. שאלת אם זה טוב הדברים הקטנים שאתה עושה עכשיו. אני רוצה להגיד לך שזה לא טוב. זה ה כ י  טוב!! זה מצויין!!! תרפה. פשוט תרפה מפוזת הצדיק שאתה כל כך רוצה להיות דומה לה. עזוב... אתה עכשיו במקום שאתה נמצא- זה צדיקות! זה הכי צדיק בעולם שאתה אוחז בקדושה ורוצה את ה' ולא מוותר!

כל תנועה הכי קטנה שלך, כל רצון הכי קטן זה עצום! תעצים את מה שאתה עושה! אמרת קריאת שמע? תגיד באנה איזה צדיק אני שאמרתי קריאת שמע! הכי בא לי עכשיו לזרוק את הסידור מכל המדרגות(סליחה על הדוגמה) ובמקום זה אני אומר שמע ישראל!! איך זכיתי! קמתי היום בבוקר ולא בצהריים!!! מטורף!! יש אנשים שלא יוצאים מהמעגל הזה אף פעם ואני זכיתי!...

רבינו אומר שכל תנועה הכי קטנה שאדם עושה כדי להתרחק מהגשמיות- נחשבת כאילו עשה משהו גדול, עצום(ככה בשמים מחשיבים תנועה קטנה שעושים פה)

(שניה אני מחפשת בגוגל ת'ציטוט...) טוב מצאתי משהו אחר:

כָּל מַה שֶּׁאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל עוֹשֶׂה לִפְעָמִים אֵיזֶה דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה הֵן לִמּוּד הַתּוֹרָה אוֹ תְּפִלָּה אוֹ צְדָקָה וּגְמִילוּת חֲסָדִים אוֹ שְׁאָרֵי אֵיזֶה מִצְווֹת. הַכֹּל הוּא יָקָר מְאֹד מְאֹד בְּעֵינֵי ה' יִתְבָּרַךְ. וְהוּא נִצְרָךְ מְאֹד מְאֹד לְבַעַל הַשָּדֶה הָעוֹסֵק בְּתִקּוּנֵי הַשָּדֶה, שֶׁהוּא תִּקּוּן כָּל הַנְּשָׁמוֹת וְכָל הָעוֹלָמוֹת.

כִּי כָּל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה גָּדוֹל אוֹ קָטָן הַכֹּל נִצְרָךְ לוֹ מְאֹד לְבִנְיַן הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהוּא עוֹסֵק לִבְנוֹת.

וְעַל - כֵּן אַף - עַל - פִּי שֶׁזֶּה הָאָדָם שֶׁעָשָׂה הַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה אוֹ עָסַק כְּבָר קְצָת בַּעֲבוֹדַת ה' יָמִים אוֹ שָׁנִים נָפַל אַחַר כָּךְ. אֲפִלּוּ אִם נְפִילָתוֹ גְּדוֹלָה מְאֹד רַחֲמָנָא לִצְלָן, וַאֲפִלּוּ אִם חָזַר וְנִתְעוֹרֵר לַעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ וְחָזַר וְנָפַל וְכֵן הָיָה כַּמָּה פְּעָמִים אֵין מִסְפָּר, אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, אַף - עַל - פִּי - כֵן תֵּדַע וְתַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁאֵין שׁוּם דִּבּוּר וְלֹא שׁוּם עֲבוֹדָה קַלָּה נֶאֱבָד לְעוֹלָם.

וַאֲפִלּוּ הִתְעוֹרְרוּת בְּעָלְמָא וּמַחֲשָׁבָה טוֹבָה אֵינוֹ נֶאֱבָד לְעוֹלָם.וּכְמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ לֵית רְעָוּתָא טָבָא דְּאִתְאָבִד וְכוּ'.(אין רצון טוב שנאבד) (ליקוטי הלכות- הלכות תפלת ערבית הלכה ד' אות ל"ד)

והנה מה שחיפשתי(רבינו מחזיר אבידות...)

וְהַכְּלָל, אֲהוּבִי אָחִי, חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד, וֶאֱחֹז עַצְמְךָ בְּכָל הַכֹּחוֹת לִשָּׁאֵר קַיָּם בַּעֲבוֹדָתֶךָ, וְאַל תָּחוּשׁ וְאַל תִּסְתַּכֵּל כְּלָל עַל כָּל הַנַּ"ל אוֹ כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.

וְאִם אַתָּה רָחוֹק מְאֹד מְאֹד מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְנִדְמֶה לְךָ, שֶׁאַתָּה פּוֹגֵם בְּכָל שָׁעָה מַמָּשׁ נֶגְדּוֹ יִתְבָּרַךְ, עִם כָּל זֶה כְּנֶגֶד זֶה תֵּדַע, שֶׁאִישׁ כָּזֶה שֶׁהוּא מְגֻשָּׁם כָּל - כָּךְ כָּל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה שֶׁהוּא מְנַתֵּק עַצְמוֹ מְעַט מְעַט מִן גַּשְׁמִיּוּתוֹ וּפוֹנֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִיא גְּדוֹלָה וִיקָרָה מְאֹד מְאֹד, וַאֲפִלּוּ נְקֻדָּה קְטַנָּה מְאֹד, שֶׁהוּא נֶעְתָּק מִגַּשְׁמִיּוּתוֹ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, הוּא רָץ בָּזֶה כַּמָּה וְכַמָּה אֲלָפִים פַּרְסָאוֹת בְּעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים,כַּאֲשֶׁר תָּבִין הֵיטֵב מִן הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַצַּדִּיק שֶׁהִתְגַּבֵּר עָלָיו מְאֹד הָעַצְבוּת וְכוּ', כַּמּוּבָא אֶצְלֵנוּ. וְעַל זֶה יִשְׂמַח מְאֹד וִיחַזֵּק עַצְמוֹ בְּשִׂמְחָה תָּמִיד, כִּי עַצְבוּת מַזִּיק מְאֹד מְאֹדליקוטי מוהר"ן סימן מ"ח)

זהו בינתיים. הלוואי שה' יחזק אותך

מאוד מחזק מה שרשמת עבורי והיום ישבתי ופשוט ניסיתי להפנים את הדברים הטובים שיש בי דהיינו לראות את עצמי באור חיובי והאמת זה כן עוזר קצת רק שצריך לשנן את זה יותר ולהתמיד בזה מבלי להתייאש כי זה כן קשה.

אני חושב שזה שאין לי עבודה קבועה לשעות הבוקר וזה שאני מרגיש בודד מהווה גורם משמעותי בתחושת הדכאון הייאוש והתשישות שאני מרגיש. כי באמת אני לא עושה כלום כל היום בבית קם מאוחר ורק הולך להתפלל שאני מרגיש שאני מסוגל לזה נפשית ובבית אני משתדל ללמוד קצת פרשת-השבוע וכמובן מניח תפילין בכל יום חול.

מה שכן המצב התקוע הזה בהחלט שיגע אותי והכניס אותי לדכאון חזק ולייאוש ועייפות מהכל ואני כל-כך משתוקק ומייחל ליום שבו הקב"ה יחליט לרחם עלי וישלח לי עבודה שתתאים לי וכן שיתן לי שוב להנות מהרוחניות שבלימוד התורה ובקיום המצוות  וכן שישלח לי חברה קרובה.

זה לא שאני לא רוצה להמשיך ולקיים מצוות ח"ו,פשוט בגלל כל אותם הדברים השליליים שאני מרגיש כמו הדכאון,אפטיה,תשישות,ייאוש הנובעים מכך שהמצב שלי תקוע באותם המישורים שציינתי שהם חוסר התעסוקה,הבדידות והקושי ברוחניות אז בגללם אני הפסקתי לעשות הרבה דברים שקשורים לתורה ולמצוות ואת זה אני אומר בצער רב כי זה מאוד מצער אותי ומתנגש לי עם השאיפות הטובות שיש לי.

זה מצחיק כי גם אני חשבתי להגיד באמת משהו בכיוון (אבל פרח לי)-- בקשר לעבודה...

כשיש תעסוקה יש פחות זמן לחשוב על דברים מבאסים... כשיש תעסוקה מרגישים יותר טוב בד"כ ביחס לעצמינו. אנחנו מרגישים מועילים

אז כדאי באמת שזה יהיה הצעד הבא...

בהצלחה!

תתפלל על זה!!

אחרי שלא למדתי הרבה זמן עם החברותא שלי היום שוב למדנו וזה פשוט עשה לי טוב הייתי זקוק לזה.

אני רק מקווה שאצליח למצוא עבודה שתתאים לי וכך המצב ישתפר יותר.

אז הכלל הוא פשוט לשמוח ולהעריך את הדברים הטובים שאני עושה ואת המידות הטובות שיש בי? רק שתדעו שזה לא קל ללמוד להעריך את זה ולשמוח בזה למרות שמתאמצים ומנסים כי זה משתכח ויש יצר של דכאון.

אם זה הוא שלא בא או אתה..

כי גם כשאני הזמנתי אותו וחשבתי שהוא לא בא.. התברר שאני זאת שבעצם דווקא פה ברז..

=]

שנה חדשה דף נקי וחדש..!

מי יתן ונזכה כולם לשנה מעולה עם הרבה התעלות בכל המובנים.

בריאות הנפש והגוף. לכל עמ"י.

ב"הצלחה לכולנו!!!

למה שזה ישתנה? לא צריך להיות נאיבי מידי.

לאחל דברים טובים.. והלוואי והם יתגשמו לטובה.

מתחילה שנה חדשה,

וזה פשוט כמו שזה נשמע

תן גז,

תדמיין שהכל לבן

ותתחיל לצייר.

ציור חדש, יפה, ציבעוני

משלך~~~

שנה טובה ו מ ת ו ק ה  לכולם

נגיד עכשיו אני מרגיש תקוע בכל המובנים ומתמודד עם כל מיני צרות שאניאיתם כבר מעל לשנה אז יכול להיות שבזכות זה שמתחילה שנה חדשה אני ירגיש הרבה יותר טוב והדברים יתחילו להסתדר ולהתבהר?

מה ממש כך? אם אני כעת מרגיש שהמצב אבוד ושכבר אין לי כח לכלום ושהמצב הזה ישאר ככה לעד אז באמת בזכות השנה החדשה המצב יכול להתהפך לטובה? אני אשמח לשמוע למה אני אמור לצפות שבאמת זה מה שיקרה..כי שוב אין דבר כזה הוקוס פוקוס זה דמיון ואשליות לא ככה? בכל מקרה אני מאוד אשמח להסבר.

שלא תחשוב לרגע שרשמתי את זה בקלות!

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t312250#3902499

מקווה שזה יסביר..

ב"הצלחה.

לפעמים צפיה מביאה לאכזבה.

אז לצפות עם תפילה ותקווה גדולה ואמונה שזה יעבור בקרוב.

אבל אמונה חזקה ואמיתית.

אני בטוחה שיש לך את זה.. ב"הצלחה.

לא קראתי עדיין את הקישור שהבאת. אני מסתקרנת אז ביי

יש לאביב גפן שיר שאומר ככה: "יום עובר יום עובר, צריך להתגבר...יום עובר יום עובר מתי זה יגמר?"

אני ממליץ לך לשמוע אותו פשוט תרשום ביוטיוב "אביב גפן-יום עובר".

ודרך אגב זו התמודדות יום יומית ויש ימים כמו היום שאני מרגיש סחוט/תשוש/גמור נפשית כמו ואני לי כח בכלל להתפלל כי זה מלווה בדכאון וייאוש סטנדרטי  ואני כן משתדל לראות את הדברים הטובים אבל זה לא פתרון לבעיה זה כמו כיבוי שרפות זה מרגיע לכמה שעות שאתה נזכר שיש גם דברים טובים בחיים אבל אז אתה נזכר שוב שיש לך קשיים גדולים שאתה מרגיש חסר אונים לגביהם ואז אתה שוקע בדכאון ובייאוש בעל כרחך.

לקחתי על עצמי פרויקט קטן לשבת בכל יום ולנסות לשנן ולהפנים את כל הדברים הטובים שיש בי, האם לפי דעתכם זה דבר טוב שיכול לעזור לי להיות יותר שמח? ואם כן כדאי ממש להתמיד בזה?.

ודרך אגב תגיד אתה מכיר את להקת coldplay? יש להם גם אחלה שירים.

נ

נק

נקמ

נקמה

מצורפים כאן דברים שכתבה טליה אימס הי"ד על טיולים בהר חברון!

שימו לב למשפטים שלה, כמה מצמרר לקרוא את זה עכשיו:

אפשר להספיק לטייל ביום שישי עם ביס"ש סוסיא וגם להכין שבת טליה אימס בית חג"י

מזה כמה שנים אנחנו נמנים עם מועדון חובבי טיולי יום שישי (תודה לבית ספר שדה סוסיא!). אפילו חולצות כבר יש ל"מועדון" שלנו.הטיולים מתקיימים פעם בחודש (בחינם!) בכל יום שישי האחרון של החודש. במשך שנים אלו "חרשנו" שטחים גדולים בהר חברון ברגליים. אין כבר אזור שלא הלכנו בו – מיער יתיר עד שומריה, ממעלה חבר עד אדורה, מסוסיא עד בית חג"י וכו' וכו' – אין אזור שאנחנו לא מכירים מקרוב (ואין ספק שיש עוד הרבה מה לראות בכל מקרה), ואני חייבת להגיד שזה ממש שינה את התחושה שלי ואת היחס שלי לאזור שלנו. אחד הטיולים הראשונים שהתרשמתי ממנו עמוקות, היה טיול ממקום הרצח של אלעזר ליבוביץ הי"ד)

ליד כרמל) עד תל זיף – טיול באזור הציר המזרחי. יום-יום נסעתי בכביש הזה (אז עבדתי במעון) ולא היה לי מושג מה יש מעבר לכביש. ומעבר לכביש היו בוסתנים, חורשות, מעיינות ופסיפס עתיק בשרידים של העיר אריסטובוליה שרק רועי צאן ערבים רואים אותו. אחרי הטיול התחלתי אפילו להרגיש יותר בטוח על הכביש. באחד מהטיולים ירדנו לצומת הכבשים (הגענו אליו מצומת זיף). תאמינו לי – זה ממש דברים

שונים לחלוף בכביש במכונית ולהרגיש ברגליים את האדמה הזאת. לראשונה בחיים שלי התחלתי להבין את הקסם שבטיולי חורף – תחת טפטופים של גשם ( הכלל – טיולים מתקיימים בכל מזג האוויר), עם ריחות מדהימים של דשא ופרחים שמזכירים לי ילדות

ונופים אחרים. ושמורת הטבע של חורשת האלונים ליד נגוהות! וטיולים מאוד מעניינים באזור אדורה (כמה מעיינות יש שם! ) ותלם. באזור תלם יש מסלול ישן של החברה להגנת הטבע – אפילו סימון עוד נשמר (מי הולך שם עכשיו?!) – עמק ציורי מאד עם כביש

מפותל, שמזכיר את שער הגיא (לכן צולמו שם סרטים על מלחמת העצמאות), ובאותו עמק יש גם מערה די גדולה.

ולפעמים כשאני הולכת בין כרמים, בוסתנים מטופחים, גבעות וחורשות, תחושת הקשר העמוק עם האדמה הזאת ביחד עם כאב אוחזים בי – אני

רואה משפחה ערבית עם תינוקות, זקן עובד את האדמה, ילדים משחקים – הם, הם הבעלים פה בפועל. ואנחנו? יושבים מאחרי הגדרות (גם

אלקטרוניות), חולפים על פני הכבישים במכוניות –ונשארים איזו שהיא תוספת זרה ומוזרה פה. אז מה באמת בעיה לפנות אותנו?

ואיך הערבים מגיבים אלינו? צריך לציין שטיולים מתקיימים בתאום עם הצבא, ובמקומות יותר "רגישים" אפילו עם לווי צמוד,

אבל לא תמיד הלווי הוא צמוד, ולפעמים אנחנו סתם עוברים חופשי במקומות שנראה לי שרגל יהודית לא דרכה שם זמן רב (כמובן שיש בקבוצה

מספיק נשק).לפעמים התלהבות הערבים בהופעה שלנו שווה להתלהבות אוהדים איזה קבוצת כדורגל: עוזבים

את עיסוקיהם, במיוחד נוער וילדים, שריקות, צעקות... ערבים בודדים שאנחנו פוגשים בדרך מתנהגים די בידידות (יש להם ברירה?) – שואלים,

רוצים להצטלם, מוציאים מים וכו'.וזכור לי עוד מקרה אחד: היה מתוכנן טיול מעתניאל לחר' רבוד (תל דביר), אבל לא קיבלנו אישור

מהצבא. אנשים בכל זאת הגיעו, אמנם לא היו נציגים מסוסיא, אבל זאב שפירא מבית יתיר היה (הוא המדריך ברוב הטיולים). יצאנו למרות הכל, אבל

שינינו את המסלול, כי המסלול המקורי עבר בין 2כפרים ערבים. הצבא הגיע, זאב אמר להם שאנשים פשוט הולכים מיוזמתם והוא לא רוצה לעזוב אותם.

בלית ברירה הצבא נתן לנו אישור, צירף לנו ליווי ובהתלהבות גדולה חזרנו למסלול המקורי. למי שגם רוצה להצטרף אלינו – המסלולים דורשים קצת מאמץ פיזי, זה לא מתאים לעגלות, וזאב במיוחד מחפש בשבילנו אתגרים – עליות, ירידות, טיפוסים, אבל גם בהתמודדות הזאת יש סיפוק.

ואל תפחדו יותר מדי. להשוואה: מי שעלה פעם מקדומים לחומש ובחזרה – זה היה יותר קשה.

תמיד יש גם ילדים בטיולים, לפחות בגיל בית ספר. לאריאל בני זה ממש לא בעיה, וגם רוחמה ביתי

כמה פעמים הלכה אתנו. ואיך להספיק את ההכנות לשבת? הכל שאלה של רצון! אני גם עובדת 8 שעותביום שבוע שלם.

אז אין תירוצים, אתם מוזמנים להצטרף לשורות שלנו (נשמח לטרמפים).

היינו הבנות היחידות ובקושי באו אנשים..

אבל היה ממש יפה!!

אני חושבת שבמירון... אבל אם תרצה אני אוכל לברר את זה על בטוח..

בס"ד בר"ה

תודה רבה..נ נח נחמ נחמן מאומן!!!

לפי הדיבור הוא יהיה בשמואל אבל עוד הפעם, זה עדיין לא בטוח

אשריך!

לילה מעולה לכולם..@!