פורום תאומים (עמוד 4)

הגיוני שלא שתי הביציות מופרות..
לא נראלי שהיא רואה ביציות, אולי שני גופיף צהוב. שמראה שהיה ביוץ עם 2 ביציות כשרק אחת הופרתה..

ולא להרים בשום אופן דברים מעט כבדים

וכמובן שלא להרים ילדים

כל החגורות לא מותאמות לבקע בהריון

בעיקרון אחרי חצי שנה מהלידה מותר לעשות ניתוח, מענין אותי אם יש מישהו שהצליחה לפחות למצוא משהו שעוזר לכאבים

לא הפנו אותך לאולטרסאונד נוסף לעקוב אחרי הממצא?

ורק באולטראסאונד הבא-שבוע 9 ראו את השני.

שבוע 7 אצלי ראו בוודאות שתי שליות, אולי בזהים זה יותר קשה לעקוב.

ולא היה לי בחילות בכלל, כל ההריון- וגם הבטא היה רגיל....

 

אבל אני ממש לא חושבת שיאשרו
את יכולה לנסות להתקשר לברר...
מאמינה שיגידו לך שבלידת תאומים לא לוקחים סיכון, צריכים להיות קרובים לחדר ניתוח וכו'

מיועדות רק ללידות שלא בסיכון בכלל.
ומה לעשות, לידת תאומים היא מלכתחילה לידה בסיכון...
אז תתפללי שלפחות תהיה לך לידה רגילה! זה הכי טוב שאפשר לבקש בלידה כזו... (חוץ משני האוצרות שבסוף )

טבעי זה האידאל והתקווה בעזרת השם..

בתור מי שהיה לה צוואר של 21! בשבוע 16, סחבתי עד תשיעי.
בהריון רגיל, לא תאומים
אבל, וזה אבל בהחלט, אין משחקים- שכבתי, נחתי, לא הרמתי את הילדים, לא התאמצתי, נכנסתי לשמירה.
תחשבי כמה שווה יהיה לבנות שלך שאמא לא תהיה בפגייה חודשים אחרי הלידה, לי עזר לחשוב ככה.
אין פתרונות קסם, את לא יכולה להמשיך להתנהל רגיל ולקוות לניסים.

הייתי אתמול אצל הרופא הוא אמר שמעל 25 זה בסדר, ואני לא צריכה להכנס לשמירה או משהו - ומעקב נוסף עוד שלוש שבועות מספיק.

רק רוצא לוודא שאני לא חסרת אחריות או משהו.............

אבל לא ניסיתי להמשיך כרגיל את הלו"ז.
אצלי המספר היה כ"כ מבהיל שבהריונות הבאים אני בתחילת ההריון נכנסת לחדר ניתוח לתפירת צוואר הרחם.
אם הרופא אמר שמספיק עוד 3 שבועות מעקב, אז לא להילחץ.
במקומך הייתי נזהרת סביר- לא מרימה כבד וכדו.
ואז במעקב הבא לראות אם יש שינוי.
אישית מעדיפה יותר זהירות מאשר פחות, לא בא לך ללדת בשבועות כאלה...

אם את לא רוצה ללדת מוקדם את חייבת לנוח ולא להתרוצץ אחרי הילדים.
לנהל אותם מהספה בלי לעשות כלום, או להביא עזרה הביתה דחוף

יש שם הרבה שמחפשות כל הזמן

ד"ר תמר שלם.
בשעה טובה ובקלות!

בלידה הראשונה ילדתי בשע"צ וחוויתי חוויה נוראית!!!

כמעט נשבעתי לא להתקרב לשם יותר!

את שאר הילדים ילדתי בבי"ח אחר,(לא בירושלים)נהניתי מאד

בלידת התאומות הייתי חייבת ללדת בירושלים כי לא ידעתי כמה זמן נהיה מאושפזים

תכננתי ללדת בהדסה עין כרם אצל פרופסור עזרא וגם הייתי אצלו בפגישה מקדימה

אבל ביום שהייתי צריכה לעשות זירוז הוא הבריז לי!!! אמר שלא יכול לבוא באותו יום לבי"ח!

בהתייעצות עם הרב בני פישר הוא אמר לנו ללכת לפלוטקין לשע"צ

וב"ה חוויתי את הלידה הכי טובה שהייתה לי!!! מכל הבחינות

התייחסו אלי במחלקה כאל נסיכה

לידת תאומים זה לא  עוד לידה שם.....

ד"ר פלוטקין היה אלוף!!!!!

הפגיה מעולה!!! (זה סעיף שמאד חשוב לתת עליו את הדעת!!!!)

שהיתי במחלקת יולדות ד' שהיא מדהימה

הייתי מרוצה מאד מאד ב"ה

בהצלחה בהחלטה

בהדסה הר הצופים יש את הפגיה הכי טובה לשבוע לידה מוקדם. (32 ומטה)

בשערי צדק פגיה מצוינת ומקצועית מאד!!!!!!! יחס מדהים מכל הצוות

הדסה עין כרם גם פגיה טובה- כשאני הגעתי לשם באחד האשפוזים שלחו אותי להר הצופים באמבולנס כי לא היה מקום בפגיה....

 

פעם ביררתי בשביל בת דודה שלי על רופא פרטי בשביל לידת ויב"ק. אני רציתי להמליץ לה על ד"ר פלוטקין (שיצא לי ללדת איתו) אבל היה לה חשוב לא בשערי צדק, כי הלידה הראשונה שלה שם היתה ממש טראומטית. אז שאלתי אותו אם יש לו המלצה על רופא מתאים בבית חולים אחר, והוא המליץ על ד"ר פינליס.
בסוף היא ילדה איתו והלידה בכל זאת נגמרה בקיסרי, אבל היתה לה חוויה טובה מהלידה סה"כ. וזה שד"ר פלוטקין המליץ עליו בעיני מעיד על זה שהוא מקצועי, ומניחה שגם לא מחפש התערבויות מיותרות.

שלום לך יקירה,

 

אני ילדתי תאומים עם ד"ר פינליס  סופר מקצועי, סבלני, לא ממהר להתערבויות רפואיות (כמובן, אם יש צורך דחוף הוא לא יהסס לעשות את מה שצריך לעשות)

 

לדעתי שווה כל שקל!!

אני מאד ממליצה עליו!!

 

אשמח לפרט לך עוד אם תרצי, יכולה לפנות אלי בפרטי

 

הכרתי תאומות כאלו שזה היה סימן הזיהוי שלהן.

אפילו את הדקיקות מצליחות תוך רגע

או על הגב כדי שלא יורידו

על החולצה יורידו מייד.
אולי ננסה על הגב, עד שילמדו להוריד אחת לשניה

שמו מדבקה על הגב.. וזה איכשהו ירד בשניות גם!

מסיליקון (עם אבזם) עם שם. כל אחת ביד אחרת... כך גם מרחוק/מאחור מבדילים (אני מזמינה פעם בתקופה מעלי אקספרס מלא צמידים בכל הצבעים והם גם חורטים שם בחינם)

אני ראיתי שהמטפלת/גננת תוך כמה שבועות למדה להכיר ולהבדיל בינהן. ממש מהר.

והיא אפילו הצליחה למצוא בהן תכונות  אופי שונות שאנחנו ביומיום לא הצלחנו למצוא.

וד"א- אני כן מלבישה להן בגדים זהים, זו השריטה שלי.

את יכולה להלביש קבוע כל אחת באותם צבעים- לדוגמא אחת תמיד ורוד/ירוק, השניה תמיד סגול/צהוב וכד'

 

ובגד בצבע קבוע נשמע לי קצת מגביל. במיוחד שיש להן הרבה בגדים מקושקשים.

או רק לאחת מהבנות. ככה עד שהמטפלות יתרגלו

למרות שנראה לי קצת מתיש כל פעם לבדוק את היד. רציתי משהו בולט.

וזה לא יורד בכביסה.

אם לא אכפת לך "להרוס" חולצות, את יכולה לחתום את השם מקדימה.

 תודה!

8.98₪ 43% OFF|Vnox אישית ילדים תינוק מזהה צמידי רך סיליקון הגה נירוסטה ילדי בנות בני Custom חירום שם טלפון|null| - AliExpress

 

בהזמנה כותבים בהערות מה רוצים לחרוט. יש הסבר בדיוק איך ומה לכתוב ואם רוצים להוסיף צורה מהמאגר שלהם וכו'.

זה משמש אותי כבר 3 שנים

הן לא מורידות בכלל. כמובן מתקלחות עם זה

במקרה של בלאי אני מחליפה להם...

אני פשוט קניתי כמה צבעים ושומרת בצד....

כל צמיד מחזיק לפחות חצי שנה.

היתה תקופה (בסביבות גיל שנתיים המאתגר) שהן שמו את הקצה בפה ומשכו ואז הלולאה מסיליקון הייתה נקרעת, הראיתי להן את התוצאה והסברתי שזה מסוכן. ב"ה היום כמעט ולא קורה שזה נקרע בכוונה

 

לכל אחת שימי אחרות ואולי אפילו יש עגילי אות

שנה שעברה הייתי באותה התלבטות... תכננתי לעשות עגילים רק לאחת מהן. בסוף לא יצא לי אבל הדננת זיהתה אותן על פי הנעליים - לכל אחת היה צבע אחר ובכללי אני די עקבית עם הצבעים. לקראת סוף השנה יצא שאחת רוצה כל הזמן קוקיות והשניה צמה וזה הפך לסימן היכר שממש כולם יודעים אותו. 

אז נתתי לך פה כמה רעיונות

1. עגילים רק לאחת מהן

2. צבע שונה וקבוע בנעלים

3. תסרוקת שונה וקבועה. (גם אצלי הורידו בתחילת שנה את הגומיות זה היה רק בהמשך)

בהצלחה!!

לק"י

רק כן צריך להקפיד לקחת ברזל.

12.2 זה מספר מצויין.

אגב- מעבר ל15 זה בעיה...ככה שאין סיבה אמתית שתגיעי לעירוי.

אז אולי לקחת כדורי ברזל אם ירד עוד

היום שאני כבר כמה שנים אחרי לידת התאומות התברר שאמנם ההמוגלובין שלי גבוה מאד- 14.5 אבל מחסני הברזל ממש מדולדלים.

התחלתי לקחת ברזל באבקה, זה טעים ולא עושה לי עצירו. וזה ממש העלה יפה את הברזל.

ההריון של התאומות בהחלט אכל לי את הגוף. מומלץ מאד לתחזק ולקחת מספיק תוספים. גם עכשיו וגם בזמן ההנקה (אני הנקתי עד גיל שנתיים+)

 

שלי בני שנה וכל הזמן רוצים לינוק
גם בלילה. מחרפן
עוד מעט ייכנסו למעון וממש חוששת ממה יהיה

זה אפשרי

לא לכל אחת!!!!

אני לא ישנתי יותר משעתיים ברצף עד שהיו בנות שנתיים וחצי!!

אבל אני טיפוס שיכלתי לקום בבוקר וללכת לעבודה ולתפקד רגיל

לא כולם מסוגלות לזה

וזה בסדר והגיוני!

אני השונה...

אבל הרופא צריך לדעת ולשלוח לכאלו בדיקות

אני לא לוקחת הכל עושה לי עצירות
וגם לא מספיק שותה. זה טירוף
בכל אופן גם אני לא ישנה יותר משעתיים רצוף
עוד מעט חוזרת לעבוד ומקווה מאוד להסתדר עם זה העבודה להכניס למעון
חוששת מאיך יגיבו אחרי שאגילים להיות עם אמא
מבחינת הנקה
נתת מתי שרצו או הנקת רק בזמנים מסויימים? בגיל שנה פלוס

הן היו איתי בבית עד 9 חודשים. אז שלחתי למעון

ההסתגלות היתה מאד קשה וארוכה אבל אח"כ היה להם טוב ב"ה

 

לק"י

לא היתה בעיה כשנכנסו למסגרת, לקחו בקבוקים עם חלב שאוב/ תמ"ל, בהמשך אכלו מוצקים והמשיכו לינוק בבית.

לק"י

בכל מקרה, אם הם אוכלים מוצקים זה כבר מקל.

בסוף רק אקיטיפרין באמת העלה לי את הברזל בצורה משמעותית

מסוכנת גם בהריון תקין ורגיל.

בהריון תאומים ביטוח לאומי בד"כ מאשר שמירה משבוע 24/25

את צריכה להתייעץ עםמישהו שמבין בעניינים הללו.

אולי באתר כל זכות יהיה לך מידע

בהצלחה

רק בריאות

ומציעה לך לצאת.. אני בגלל לחץ בדיוק כזה בעבודה ילדתי בשבוע 26....

הפניה מרופא של הריון בסיכון.

ממש מוזר שאת לא במעקב של הריון בסיכון. לי אמר הרופא שכל הריון תאומים גם אם לא זהים צריך מעקב הריון בסיכון

מרגישה עם כתר מיוחדות על הראש מעצם המחשבה של הכפל הזה.
זה בא בהפתעה, אין לנו משום צד תאומים והיינו פשוט בשוק

נשמע מגניב ומפתיע.



תנסי רק לחשוב אם לא יהיו כאלה שיפגעו מזה..

נראה לי שאם אף אחד אחד לא יודע זה פחות פוגע מאשר אם בוחרים לספר רק לחלק (רק להורים ולא לאחים למשל)

אבל באמת אחשוב שוב על הנקודה. תודה.

היינו זקוקים לעזרתם כי הגדולים היו עדיין קטנים, וגם היינו צריכים תמיכה נפשית, כי זה היה הריון צאד מורכב ובסיכון גבוה...

ממליצה לך כן לספר להורים כי הריון תאומים טומן בחובו הרבה הפתעות... כדאי להיות מוכנים לכל תרחיש (שמירה, אשפוזים, לידה מוקדמת ועוד)

לא מסוגלת לדמיין שלא היינו מספרים להורים - היינו זקוקים לתמיכה שלהם מכל הכיוונים, וזה גם דבר גדול מכדי שהם לא ייעלבו שהסתרנו מהם...
לאחים שלנו לא סיפרנו, והם נהנו מההפתעה. (גם לילדים שלנו - אז בני שלוש וארבע וחצי - לא סיפרנו. אבל אם כיום, עם ילדים גדולים, היינו מגלים היריון תאומים - כנראה שכן היינו מספרים לגדולים שיודעים לשמור סוד וגם יודעים לעזור במקרה הצורך...)

להורים כי נראה לי זה פחות מכבד להפתיע בנושא הזה ולילדים הגדולים כי אתם תצטרכו את עזרתם מן הסתם בהמשך, זה יתן להם יותר שייכות להריון ולתינוקות לכשיוולדו (בהנחה שילדים גדולים הכוונה בגילאי העשרה)..

גם לנו זה פעם ראשונה הריון תאומים, הלם והתרגשות.
אני כבר בשבוע 20, הספקתי גם לקרוא את כל ההודעות הפורום.
אשמח גם לטיפים מהמנוסות פה איך שומרים עליו עד שבוע מתקדם.
בהצלחה לכולנו.

שבוע 23 עוד שניה, מרגישה שלפני שהייתי בשבוע 6 , אז תתעודדי- הזמן עובר ברוך ה

כמובן שכל לילה ישבתי וקראתי את כל ההודעות בפורום אחת אחת  אז תודה לכל אחת ואחת שהקדישה מזמנה ושיתפה בחוויות שלה! זה מרגיע ומעודד לצבור מידע!

אתן ממש מתקדמות..
אני עוד ממש ממש בהתחלה..חוששת..
באמת נראה לי חוץ מלקרוא ולשנן פה את כל ההודעות אין לי איך עוד להעביר את הזמן..
הגיוני שאני עייפה בצורה פסיכית??

תמיד הייתי עייפה בתחילת הריונות, הפעם גם אצלי זה היה פסיכי

או על הצד במיטה עם כרית בין הרגליים ועוד כרית שתומכת בבטן

אוף מסכנה זה כואבבבב וכ"כ מגביל

אז זה לא קשור אם יש שלייה אחת או שתיים בפנים...
בכל אופן, אני לא שמעתי אחרת (היה לי היריון תאומים עם שתי שליות).

זה העורק שמזרים את הדם לשילייה ממך

בתאומים לדעתי פשוט לשכב איפה שלא כואב חחח

על הגב לא טוב! וכנראה שבכל מקרה יהיה קשה בהמשך, כי ילחצו לך על הריאות. ככה היה אצלי...

על הגב ממש לא כדאי כי זה גורם ללחץ על העורק שמזרים דם ללב- במיוחד בהריון תאומים

 

את גם יכולה להרגיש אחרי שכיבה ממושכת על הגב כעין קוצר נשימה- היה קורה לי כל שבוע אחרי הUS. כיוון שאצלי הן היו זהות כל US לקח הרבה זמן וזו הייתה שכיבה ממושכת על הגב...

אם תמצאי רופא שיענה לך על זה- תעדכני....

אמורים בכללי להרגיש תנועות
ככה הרופא שלי אמר
גם כאלה שחושבות שהן מבדילות-מגלות באולטראסאונד כמה זה קשה לזהות מיקומים...

אני חשבתי שאני מבדילה ביניהם, אבל כשהגעתי ללדת (בלי צירים) ראיתי איך המיילדות מסתבכות עם מציאת הדפקים שלהם וחיבור המוניטורים (וכל פעם מחדש היה צריך לסדר אותם) - אז הבנתי שלא באמת הבדלתי ביניהם בתנועות...
זה באמת מלחיץ. אולי בגלל זה עוקבים יותר אחר היריון תאומים... (גם בגלל זה)

האמת שלא קיבלתי הנחייה מסודרת לעשות מעקב ולא באמת עשיתי, הייתי מאוד עסוקה בעבודה ולא היתה לי פניות לזה במשך היום.

בכל אופן, את לא יכולה להבדיל בין התנועות. בהמשך כשיגדלו יותר תוכלי לנחש שזה תנועות של העליון וזה של התחתון. כשאני עשיתי מעקב חיפשתי להרגיש גם למעלה וגם למטה, אבל אי אפשר באמת לדעת.

רק כשהיו שיהוקים יכולתי לדעת "בוודאות", אם אפשר לקרוא לזה כך, ששיהוקים למטה זה התחתון ושיהוקים למעלה זה העליון. 

רק בהמשך רואים את ההבדל בין בטן של היריון רגיל לזו ל היריון תאומים (בחודש רביעי כבר לא יכולתי להסתיר את ההיריון. בהיריונות העוברים היחידים זה היה מאוחר יותר...)
אין דרך אחרת לגלות היריון תאומים מלבד אולטרסאונד... (ולפעמים גם בטא גבוהה מאוד יכולה להעיד)

1. אני מספרת הרבה קודם כי אני לא רוצה שהם ישמעו את זה ממישהו אחר, אלא רק ממני. כמובן מסבירה שיקח עוד הרבה זמן (אחרי סוכות/חנוכה...) כי התינוק צריך לגדול.

2. אחרי הלידה אני אוהבת אותם קרובים אלי. אבל תלוי בך ובילדה. האם היא ישנה חזק או לא. ואילו עוד אפשרויות יש.

3. באיזה איזור? במרכז תל השומר מאד מומלץ ללידת תאומים.
בכל אופן אם ח"ו יש צורך בפגיה אז ללכת דוקא לבי"ח גדול כמו בלינסון, תל השומר ואיכילוב, ששם הפגיות יותר טובות.

4. בגלל החשש משמירת הריון הייתי הולכת כבר בזמן הקרוב, רק לראות מה יש, עוד לא לקנות.
אם כבר יש לך הכל מהלידה הקודמת-מה שצריך להוסיף זה עגלת תאומים וסלקל נוסף לאוטו. אני קניתי גם כרית להנקת תאומים, אבל השאלה אם את בכלל מתכננת להניק (בכל אופן בהתחלה זה קשה ביחד, אז אפשר לחכות עם זה). וכמובן בקבוקים, מוצצים, בגדים, חיתולי בד...

שיהיה בשעה טובה, בשמחה, בבריאות ובקלות.

לגביי הבית חולים אני מאיזור הדרום, בלידה הקודמת ילדתי בעין כרם.

לגבי השינה תאמת שהבת שלי ישנה דיי חלש(כמו ילדה בכורה שרגילה לבית שקט), אבל יש לי איזה תחושה שאם התאומים יהיו בחדר איתה ניכנס לסדר יום מסודר יותר בקלות  מאשר אם הם ישנו איתנו.

 

לגבי ההנקה- אני ממש רוצה להניק אותם, רק איך מסתדרים עם 2?

לא מכירה את בתי החולים בדרום ובירושלים

לגבי השינה-מה שנראה לך.

הנקה- בהתחלה הנקתי אחד-אחד. אם השני התעורר באמצע שהראשון אוכל- בעלי החזיק אותו. אם הוא לא היה בבית זה באמת היה בעיה... אחרי כמה שבועות כשהם כבר ידעו לתפוס יותר טוב הנקתי במקביל (כמובן,לא את כל ההנקות, רק אם שניהם קמו יחד (אם כי יש כאלו שיעירו בכוונה את השני כשהראשון התעורר)). תחפשי באינטרנט-יש המון הסברים על הנקת תאומים.

כי הם עוד לא יודעים לתפוס טוב.
בהמשך אפשר להיניק ביחד - כל אחד בתנוחת פוטבול לכיוון השני (את צריכה לשבת על ספה או מיטה בשביל זה), או אחד שוכב רגיל והשני בתנוחת פוטבול מעליו.

על ההריון סיפרנו לו מוקדם כי אני לא מתפקדת בהריונות והוא ממש נבהל שאני חולה.. על התאומים סיפרנו לקראת הסוף, אחרי שהחלטנו לספר לאחים..
2. אני שמה אותם ליידי אבל זה ממש עניין של רצון שלך..
3. אני ילדתי בשערי צדק, הבנתי שגם עין כרם ממש טובים.. הלכתי על מקום שאם אצטרך פגייה יהיה לי שם טוב..
4. אני התארגנתי על ציוד ברגע שיצאתי לשמירת הריון (זאת אומרת התארגנתי בשלט רחוק, בעלי הביא)
וראיתי ששאלת לגבי הנקה.. ממליצה לבוא פתוחה לזה! אני ילדתי אותם קטנים ולא הצליחו לתפוס וממש היה לי קשה לשחרר ושאבתי בלעדית.. זה גמר אותי ממש

וכל הזמן אמרנו שייקח עוד המון זמן עד שהתינוקת תוכל לצאת מהבטן של אמא
עבר ממש ממש טוב. והיא קיבלה אותה באהבה מהרגע הראשון

1. אני חושבת שאפשר עוד מעט כבר לומר לה, ולתת לה נקודת ציון בלוח השנה. (קחי בחשבון שככל הנראה הלידה תהיה מוקדמת מהתל"מ הרשמי).
אם את לא רוצה שהסביבה תדע שמדובר בתאומים, אז אל תספרי לה על זה. אבל תכירי לה תאומים בסביבתה, כדי שתדע שזו אפשרות...
2. תינוק קטן אני אוהבת להשכיב אצלנו בחדר, ותאומים לא שונים מזה. קל יותר לשמוע אותם ככה ולהיענות להם מהר (גם אם את לא מיניקה). באזור גיל ארבעה חודשים-חצי שנה תוכלי להעביר אותם לחדר שלה.
3. אני ילדתי בשערי צדק. עדיף כמדומני בתי חולים דתיים, שלרוב פחות ילחצו להתערבות בלידה.
4. אני קניתי את העגלה אחרי הלידה (כשהתאומים עוד היו בפגייה), אבל עדיף לפחות לבדוק עגלות מתאימות לפני הלידה, ואז לשלוח מישהו לקנות אחרי הלידה.
עריסה - בהתחלה אפשר להניח את שניהם באותה עריסה, ורק בהמשך צריך עוד אחת. כנ"ל לגבי מיטת תינוק.
מעבר לזה - אולי תרצי בקבוקים ומוצצים (בתאומים זה נצרך יותר), אבל זה בהחלט אפשר לקנות אחרי הלידה...
(אני מאלה שלא קונות כלום לפני הלידה, רק מכבסת בגדים ומכינה את הציוד שכבר יש בבית)

כשאת קובעת תור תגידי שזה לתאומים, ואז נותנים תור כפול.
תמיד כשאני קובעת שואלים אותי אם זה עובר אחד.

ובעיקרון אפשר לבקש לקבוע את התור לרופא מסוים...