פורום סטודנטים (עמוד 106)

|חיבוק גדול גדול|

שולחת המון הצלחות..!!

שבע"ה תעברי את זה בצורה הכי טובה לך!

אחותי לומדת שם ובהשוואה ליתר המכללות לחינוך (הרצוג ושות') היא ברמה יותר גבוהה. עם זאת, הרמה שם עדיין לא גבוהה כמו למשל בבית הספר לחינוך באוניברסיטה ואחותי דווקא מאוד נהנית מהיחס שנונתנים שם לסטודנטים וגם מהאווירה הסטודנטיאלית

אשמח לענות בנושאים כלליים.

לפי מה שראיתי פה, מי שיש לו ממוצע בגרויות מעל 95  (אחרי הבונסים) פטור מבחינה פסיכומטרית. 

בעקרון מאוד מפורט מה מבנה הלימודים. כדאי לבדוק אם זה מעניין אותך.

אם יש לך שאלה כללית בנושא בר אילן, זאת ההזדמנות =)

באיזה רמת קושי הלימודים?

כמה הקורס עולה?

צריך לדעת פיזיקה ומתמטיקה ברמה טובה?

והאם יש שוק למקצוע הזה...

תודה רבה רבה!!

את מדברת על קורס באופטיקה כחלק ממה? 
קורס אקדמי? אם כן, כחלק מאיזה תואר? 

אני למדתי כמה קורסים באופטיקה במסגרת לימודי הנדסת חשמל. הקורסים הללו מחייבים ידע מקדים ברמה די גבוהה במתמטיקה וברמה סבירה בפיסיקה. 

אני לא ממש יודע אילו עוד קורסים באופטיקה יש למעט אולי במחלקה לאופטומטריה. 

אני גם לא ממש יודע אם יש משהו לעשות עם קורס באופטיקה. 

בכל מקרה, קורס באופטיקה ברמה של תיכון יכול להיות מאוד קל ולא דורש יותר מדי - קורס באוניברסיטה במחלקה להנדסה או למדעים מדויקים זה סיפור אחר. 

בקיצור, מה בדיוק את רוצה ללמוד? 

ממה שהבנתי עד עכשיו יש קורס אופטיקה שנמשך שנתיים ומכשיר אופטיקאים להתאים משקפיים ללקוחות....זה מה שהתכוונתי....

זה לא קורס - אלא מסלול לימודים. (אני לא בטוח אם זה תואר אקדמי, לימודי תעודה או שיש ויש). 

אני לא רואה סיבה לכך שהלימודים יצריכו רמה גבוהה של מתמטיקה או פיסיקה. מקסימום, פיסיקה תיכונית.

רוב הבלאגן המתמטי והפיסיקלי מתחיל כשמתחילים לדבר על האור כגל - ואני לא חושב שזה רלבנטי לתחום המדובר. 

אופטומטריסט בעיקר לומד על הראיה ובודק את בעיות הראיה. כחלק מהלימודים לומדים גם קורסים באופטיקה.

אופטקאי זה מסלול אחר שבו לומדים על משקפיים ועדשות בעיקר ולא על הראיה..

אולי הקישור הזה יתן לך יותר מידע על אופטיקה..

http://www.michlalot.co.il/limudim/optica.php

אופטומטריה זה רק תואר (נילמד במשך 4 שנים)  ואופטיקה זה קורס (שנתיים) עם תעודה של התמ"ת.

בהצלחה!

אני חושב שהכי טוב אם תלמדי נושא שאת אוהבת / מתעניינת בו.

http://www.mod.gov.il/Citizen_Service/clalim/drushim/Pages/Apply-for-job.aspx

יכול לעזור

ולברר עם עצמך. אם את מחליטה ללמוד שנה הבאה, ולא לעשות שנת חופש בשילוב עבודה קטנה/מדרשה, אז כדאי לך לחשוב: מהן החוזקות שלך? מה את ממש אוהבת לעשות? האים את חושבת שתהני ללמוד את זה? אם לא, למה?  בנוסף אני חושבת שחשוב מאוד לבחור משהו שיהיה לך קל ללמוד ולא רק משהו שאת אוהבת, כי לפעמים מה שאוהבים זה לא תמיד מה שיהיה כיף ללמוד אותו.. לדוגמא אני מאוד אוהבת סרטים (בעיקר את הצד הרעיוני והצילומי), אבל ידעתי (אחרי התנסות במגמה באולפנא) שללמוד קולנוע לא יעשה לי טוב לנשמה ולחיים בכלל, כי זה לימודים שדורשים המון השקעה+עבודת צוות+דינאמיות ומלא שעות לא שיגרתיות. מקווה שתמאצעי משהו שיעניין אותך ושגם יהיה לך כיף! ואם את עדין לא סגורה על זה שאת רוצה להתחיל ללמוד שנה הבאה, אני ממש ממליצה לך על שנה פסק זמן לפני הלימודים, לי אישית זה היה ניצרך, וגם לרוב החברות שלי. בהצלחה ממש!

את רוצה לרכוש מקצוע? את רוצה להרחיב את ידיעותייך? את רוצה ללמוד תואר כי כולם לומדים...? 
מהי המטרה שלך? 
אם יש לך כמה מטרות, אז תחשבי מהו סדר העדיפויות מבחינת המטרות: האם הדבר הכי חשוב הוא ללמוד ולרכוש ידע או ללמוד ולרכוש מקצוע? האם את מוכנה לוותר על משהו שמעניין אותך מאוד לטובת משהו שמעניין אותך פחות אבל הוא גם יותר יעיח בעולם האמיתי? וכו'. 

אחרי שאת מבינה מהי המטרה שלך, תחשבי מה יקדם אותך לכיוון הזה. 

אם הדבר הכי חשוב לך זה לרכוש מקצוע - אז למרות שאת מאוד נמשכת לפילוסופיה יוונית, כנראה שעדיף שתלמדי משהו אחר ופילוסופיה יוונית תקראי בשעות הפנאי. 
אם הכי חשוב לך זה העניין ולא רכישת המקצוע - אז תלמדי פילוסופיה יוונית אבל קחי בחשבון שעבודה לא תצא לך מזה. 

בסופו של דבר, את צריכה להחליט מה המטרה שלך או המטרות שלך ולפי איזה סדר הן מסודרות. אחרי שתדעי את זה, יהיה לך הרבה יותר פשוט להחליט מה לעשות. 

את בסדר גמור

קחי את הזמן...

(אני יודעת שלא כולם יסכימו איתי, אבל אני חושבת שצריך להזהר מלהפוך את המכללות להמשך אולפנא.

גורם לילדות בנות 20 להשתעבד 20 שנה למקצוע שהן לא בחרו בו באמת, אלא לחץ חברתי ו"חייבים להחליט".

רוב האנשים היום בגיל 20 לא יודעים מה טוב להם בתחום המקצוע! ולא מה הם אוהבים!

ולא מה הם רוצים להיות כשיהיו גדולים

ולא איפה הם מרגישים מימוש עצמי

יותר מדי מהר נכנסים למירוץ החיים ומשתעבדים למקצוע ולפרנסה- ומבזבזים את האישיותץ

קחי שנה חופש, לא כדי לבזבז את הזמן, אלא כדי להקדיש אותו למחשבה ולהחלטה.

בזמן הזה תטיילי, תתייעצי, תעשי יעוץ מקצועי, תנסי להכיר את עצמך יותר.

את בסדר!

כמה דברים, זה קצת ארוך אך אני מקווה שתשרדי עד הסוף..

 א. זה בסדר גמור לפחד! תחשבי שעד עכשיו היית כול החיים בתוך מסגרות אמנם היה לך בחירה כל שהיא איפה ללמוד, איפה לעשות שירות וכד' אך סך הכול הדרך הייתה די ברורה, ופתאום עכשיו את עומדת בפני חוסר ודאות גדולה! מצד אחד את לא חייבת לאף אחד כלוום, ומצד שני אין לך מושג מה לעשות. החוסר ודאות הזה יכול להיות בהחלט מבלבל ונורא מפחיד, בנוסף לחוסר ודאות זה גם שלב שלרוב אנחנו מרגישים שאנחנו חייבים לספק תשובות לעצמנו ולחברה, מי אני, מה אני רוצה לעשות בחיים, מה השאיפות וכו', ואנחנו מרגישים שכול מה שנחליט עכשיו ישפיע על כול החיים.

אז דבר ראשון אני מציעה לך פשוט לנסות לפנצ'ר את הבלון הענק הזה. 1.ע"י שפשוט תשבי עם עצמך ותחשבי בסדר אז אני יחליט משהו ואני יטעה! מה קרה? הפסדתי שנה ? לא קרה כלום! (את יודעת כמה אנשים עושים היום הסבת אקדמאים...) תתחילי משהו ותשני באמצע ? אז מה... 2. הייתי מציעה שתשתפי מישהי או מישהו שקרוב עלייך במה את חושבת, מה את מרגישה וכו', עצם הדבור על הפחד הרבה פעמים מגמד אותו..3. אולי כדאי שתדברי עם חברות שלך מה הן מרגישות יכול להיות בהחלט שתופתעי לשמוע שגם להן יש פחדים וכו' וזה יעזור לך להבין שאת בסדר גמור  4. וזה הכי חשוב! לזכור שהקב"ה הוא זה שמנהל את העניינים, ושהוא תמיד שומר ומכוון אותנו מלמעלה, תסמכי עליו שאת תשתדלי לעשות מה שנראה לך הכי נכון והוא כבר יכווין אותך למקום שלך.

ב. לגבי מה לעשות. לא כתבת בין מה למה את מתלבטת (טיול, מדרשה, פסיכומטרי, עבודה וכו'...) אני חושב שתנסי לחשוב קדימה איפה את רוצה לראות את עצמך בעוד 5, 10 שנים ומתוך כך לחשוב מה את רוצה לעשות השנה.

אם אין לך מושג כל כך (שזה מאוד הגיוני...) אז תנסי לחשוב, במה אני טובה, באיזה דברים הצלחתי עד עכשיו בחיים, איזה דברים מחיים אותי, מה הכישרונות שיש לי וכו' תתיעצי עם אנשים שמכירים אותך (הרבה פעמים אנשים מבחוץ יכולים להאיר לנו על עצמנו כול מני דברים שלא שמנו לב אליהם, הקטנו בערכם וכו') 

אם לאחר כול זה לא הגעת למסקנה (שזה גם מאוד הגיוני)! אין סיבה לא ללכת לעשות יעוץ, אני מכיר עשרות אנשים (ואני ביניהם) שעשו את זה וזה עזר להם מאוד... (אדם מילוא וחוות דעת-חווה בלום לדעתי ממש טובים)

ג. כתבת שאת לא יודעת האם לבחור מה שטוב לך וכו' לדעתי את כן צריכה לחשוב בכיוון של מה שטוב לך ובמה את טובה. לא סתם הקב"ה ברא בך כשרונות (אם את לא בטוחה שיש לך, אני בטוח שאם תשבי עם עצמך או תשאלי אחרים תמצאי במה את טובה) ומשיכה לדברים מסוימים, הקב"ה נטע בכול אחד כשרונות שונים, כי שם (לא רק אבל הרבה) טמון היעוד שלנו בעולם, התרומה היחודית של כול אחד ואחד מאיתנו בעולם

מקוווה שהצלחתי לעזוך לך, מוזמנת לקחת מה שהתחברת..להתראות!

מצד אחד זה נכון שמקצןע זה החלטה גדולה, עם הרבה השפעה על החיים.

מצד שני - זו לא חתונה. אפשר להתחרט ולנסות ולבדוק ולהתחיל שוב. רוב האנשים בשנים שאחרי צבא/שירות משנים את ההחלטות שלהם.

אם את לא יודעת, תעבדי קצת בסתם עבודות כדי שיהיה לך כמה גרושים. את כבר תדעי את ההמשך.

דבר נוסף: רוב האנשים במצב שלך, יוצאים ולא יודעים כלום עם עצמם. זה נורמלי לגמרי

אם היית יודעת שיש לך רק הזדמנות אחת בחיים להחליט, מה היית בוחרת? כמובן שזה לא המצב ואנשים לומדים הרבה דברים ומחליפים מקצועות וזה סבבה. אבל כדי להחליט עכשיו, תחשבי ככה. ואז זה יבוא מהבטן מה שאת באמת באמת רוצה ללמוד. וכנראה גם תהיי טובה בזה, כי זה מה שאת אוהבת.

כמה אבסורדי!

אבל בתנאים מסויימים (מלגה מותנית קוראים לזה).

המכללה מגישה את זה 

בד"כ מקבלים 1500-2500

במכללות דתיות בעיקר מנסים לברר שאת דתיה

מי שבאמת אמור לדעת זה גיוס סטודנטים

זה המס' שיש לי מאז שבדקתי שם

039061209

שבי עם עצמך בהזדמנות שיש לך שאת יכולה להתרכז, וקודם כל תעשי לעצמך סדר.

קחי דף ותכתבי:

1. מהם בכלל המקצועות הרלוונטים שאת חושבת עליהם? (כל אחד בשורה נפרדת. כמו טבלה)

עכשיו, לכל אחד מהם תמלאי את הפרמטריים הבאים: (שוב, בעצם זה לבנות טבלה)

2. כמה מעניין לעבוד בזה

3. כמה מעניין ושווה ללמוד בזה?

4. מהי המשכורת הצפויה?

5. מהם התנאים?

6. האם זה לימודי תואר/ תעודה 

7. כמה התואר או תעודה באמת עוזרים לעבוד בזה

וכו... סתם העתקתי את הנושאים שהעלת, אז פשוט תתאימי את זה למה שאת רוצה לבדוק.

ועכשיו - יש לך טבלה עם שאלות ספציפיות. מה שאת יודעת את התשובות, תמלאי. מה שלא - יש לך רשימה ספציפית של שאלות. מצאי מישהי שעוסקת בזה/ סטודנטית/ מזכירה של מוסד הלימודים ושאלי אותה את כל השאלות שקשורות לאותו העניין.

שלב אחרון: יש לך את כל המידע מסודר מול העינים. תקראי, תדוני ותחליטי.

בהצלחה!

הסיבה פשוטה: זה קל אז הרבה לומדים את זה ויש היצע גדול של אנשים עם תארים כאלה וביקוש די קטן כי בפועל ברוב התארים הללו לא רוכשים כלים שיכולים להיחשב כמקצוע. 

כמובן שיש משפטים וראיית חשבון שהם כן מקצוע - אבל שוב, יש הצפה במקצועות הללו וזה לא מאוד משתלם כלכלית. 

יש גם עבודה סוציאלית שהיא מקצוע, אבל גם שם, מרוויחים בסדר ואין מחסור. 

בקיצור, אם את רוצה ללמוד משהו שיהיה מקצוע מכניס, כנראה שמקצועות הומניים הם לא מה שיביאו אותך לשם.

אם פחות חשובה לך ההכנסה ומה שחשוב לך זה הענין - אז תלמדי מה שמעניים אותך. (למרות שאם בכל מקרה התואר ההומני שמעניין אותך לא שווה הרבה בשוק העבודה - את פשוט יכולה להוציא ספרים מהספריה ולקרוא בנושא. תקבלי את אותו הידע בדיוק מבלי לשלם שכר לימוד...). 

כמובן שתמיד יש יוצאים מהכלל ויהיה מי שיספר לך ש"דוד שלו למד סוציולוגיה ואנתרופולוגיה והיום הוא מנכ"ל של חברת היי-טק" - אבל זה אחד למיליון. נדיר לחלוטין. יש סיכוי יותר טוב למלא לוטו ולהתפלל חזק.  

לא בגלל שזה קל (עבודה סוציאלית זה קל?! זה פי אלף יותר קשה מהנדסת חשמל)

אלא כי הם אינם תורמים לתעשייה. הכסף הגדול נמצא בעסקים ובתעשייה, ומקצועות רוח וחברה - ממומנים בעיקר על ידי המדינה.

ולכן המשכורת נמוכה...

אני רוצה להוסיף לך למחשבה -

מאוד מאוד קשה להתחיל תואר בגיל כזה צעיר עם תינוק.

צריך ממש להיות "בראבק" על התואר - ממש לרצות, להתאמץ ולהשקיע הרבה כוחות נפש והרבה ג'אגלינג בין הבית ללימודים.

אם את לוקחת תואר במדעי החברה- קרימינולוגיה, סוציולוגיה וכו'- זה אפשרי ולא נורא קשה. אבל כפי שאת יודעת, את לא יוצאת עם מקצוע.

תארים עם מקצוע (עו"ס, הוראה, משפטים, ראיית חשבון) הם קשים מאוד.

4-5 ימי לימודים עמוסים, כאשר בכל מקצוע מלבד הוראה, אין התחשבות בהיותך אמא ונשואה, וגם אין כמעט בנות במצב שלך.

לכן אני מציעה שתבחני את הכוחות שלך ואת המוטיבציה שלך.

אם את לא שלימה עם התואר אותו את הולכת ללמוד- לא יודעת אם שווה לך להתחיל.

(אולי הוראה. באמת בגלל שלא תהיי לבד וזה ידרבן אותך ללמוד)

תנסי לחשוב על קורסים או תחומי עניין שאפשר להתמקצע בהם ולעבוד כעצמאית- איפור, עיצוב, תפירה, שיווק ודוברות.

אם את בעלת יכולות להיות עצמאית ולא שכירה- אפשר להרוויח לא פחות כסף... (ולחסוך 3 שנים שבהם את לא יכולה לעבוד בכלל).

יש עוד סיבה שבגללה אני ממליצה לך לחשוב אם בכלל להתחיל תואר... וזה הגיל.

מאוד טבעי בגילך לא לדעת על כיוון מקצועי! נשמע שאת לא סגורה על זה בכלל, שאין לך עדיין מושג מה את רוצה להיות כשתהיי גדולה.

אז למה להתחיל תואר, להתייאש, ולחסל סיכויים להתחיל תואר בצורה נורמלית עוד כמה שנים?

לא אידיאלי (כדאי להתחיל תואר או לפחות להיות בכיוון לפני חתונה...) אבל זה מה יש!