פורום סטודנטים (עמוד 13)

האם בילוי זמן עם חיית מחמד ניתן לתפעול או ייחוס תמיד ? דוגמא לתפעול

1.סמנו מהו המשפט הנכון עבור שאלת המחקר הבאה:
"באיזו מידה קיים קשר מעורבות הורים ביסודי למידת הצלחה בלימודי תיכון"?
א. המשתנה התלוי הוא מעורבות הורים ביסודי
ב. מידת הצלחה בתיכון הוא משתנה מופעל
ג. מידת המעורבות נמדדצ בסולם שמי
ד. מידת ההצלחה בתיכון יכולה להימדד בסולם מנה

האם בילוי זמן עם חיית מחמד ניתן לתפעול או ייחוס תמיד ? דוגמא לתפעול

תלוי בקורס
קורסים שהיה לימוד מהספר אז למדתי מהספר ממש סיכמתי לי וכו (הספרים מעולים באמת) וכמובן לענות על ממנים (גם אם לא חייב להגיש, זה עוזר במבחן הם די חוזרים על אותם נושאים, ובכלל לתרגל לענות על שאלות ולהתעמת עם החומר)
קורסים שאין ספר, כלומר החומר הוא במחשב, אז לומדים משם.
כמובן יש אופציה להעזר בחומרים משנים קודמות/סיכומים/מבחנים משנים קודמות וכו

אני בהתחלה עליתי לשיעורים כדי לראות במה מדובר אבל הפסקתי כי אני רואה שזה די מיותר לי

איך לומדים בכללי?
מחלקים את החומר בחלוקה הגיונית שלוקחת גם אפשרות שיום/יומיים לא תלמד במהלך השבוע/לתת יום לחזרה או לכתיבת ממנים וכו
אפשר להעזר בקבוצות הווצאפ בדרכ פותחים דרך הפורום של הקורס

פשוט לי אישית יותר קשה לקר מהספר ואני תוהה עם כי ככה התרגלתי לעלות לשיעור ומשם ללמוד את החומר

או שזה באמת יותר קל...

מצד שני, כשלומדים מהספר בדר"כ לומדים יותר רציני....

 

איזה תואר את עושה?

נמצא באתר הקורס.

וממש ממש לא מומלץ להסתמך רק על השיעורים, הם נועדו רק לחזרה וחידוד. אין בהם את כל החומר שצריך לבחינה. מה שבספר - על זה תישאל בבחינה. לא על מה שהספקת בשיעור

עקרונית השיעורים הם ללא חובת הגעה אז אפשר לעשות מרתון קצת לפני ממן (יש כמה מטלות של אמצע סמסטר בכל קורס שצריך לשים לב אליהן), ולפני המבחן.

מהספרים לרוב לא לומדים אלא אם מפנים אותך לעמודים מסויימים או שמשהו לא הובן בשיעורים וזה פחות קורה... אין צורך לקרוא את כל הערימות שהם שולחים משום מה כל סמסטר (או שאתה אינטלקטואל בטירוף)

זהו בגדול

פשוט מענין אותי לשמוע על שיטת לימוד...

כי ניתן לקרא בספרים, לעלות לשיעורים, לשמוע הקלטות....

וכו'

 

למדתי שכל קורס דורש צורת למידה טיפה אחרת. יש קורסים למשל שמספיק ללמוד רק מהספר, יש קורסים שמספיק רק סיכום, יש קורסים שצריך גם ספר וגם שיעורים

אם כן - לכי תשאלי פוסק.

 

באופן אישי מעולם, לא משנה כמה עמוס לי, לא למדתי למבחנים בשבת. לא מקצועות חול וגם לא מקצועות קודש. היה לי חשוב לא לעשות את זה, אז סידרתי לעצמי את הזמן במהלך השבוע (וכן, זה אומר לוותר על דברים אחרים, ללמוד בנסיעות וכו').

עם זאת, זמן של הפסקה מועיל לפעמים נפשית כל עוד לא לחוצים מחוסר ההספק.
וחוסר ההספק יכול לפגוע בציון אז יש לכך מחיר.
מחילה על התשובה המבאסת.

בהצלחה

יש לך אולי מקורות לתת לי בקלות?

(לא רוצה להטריח אותך לחפש וללמוד שוב, אבל השאלה מאוד רלוונטית לי ואשמח למקורות בנושא )

זה ממש תלוי מה לומדים (רפואה נניח או מתמטיקה, לעומת מי שלומד למבחן בקודש, ובאופן כללי, אם זה ממש ללמוד משהו פרקטי לעומת תיאורטי, אם כי המג"א התיר אפי ללמוד מלאכה כל עוד לא עושה כלום בידיים(

לימוד למבחנים בשבת - עולם קטן
בלינק פה יש סקירה קצרה של השיטות בנושא

האם הדוגמא מובנת לך?

סטודנטית צריכה לשלם כל חודש תעריף של 128 שקל.

מי שנמצאת במדרשה יתכן וזה נחשב גם כמו תלמיד ישיבה וגם אז זה בתעריף של 128 שקל.

כדאי שיהיה תלוש שכר בכל חודש. ואם את עובדת אפילו במשק בית כדאי שתדאגי שזה יהיה עם תלוש.

וזה פוטר אותך מתשלום

או שהמעסיק משלם?

יש ניכויים..
בין היתר יש שם ניכויי של ביטוח לאומי.
וזה אומר שהמעסיק משלם את זה.

(*תלושי שכר של אנשים שעובדים בבחירות לא תופס ואין שם ניכוי של ביטוח לאומי.)

עשית לי סדר בבלאגן גדול בראש

לחתום בגיל 18 (או מיד אחרי השחרור מהשירות הצברי וכדומה) על הרשאה-לחיוב-חשבון לביטוח לאומי, ולתת להם לקחת כמה שהם רוצים.

אם הם לוקחים מיותר - הם בדרך כלל מחזירים אוטומטית בלי שיהיה צורך למלאות טפסים וכדומה.

 

ככה חוסכים את כל הכאב-ראש...

 

זה לא היה לי נעים להגיע בגיל 22 בפעם הראשונה לביטוח לאומי ולגלות שאני חייב להם כמה אלפי שקלים (לא כולל קנסות וריביות שעליהם ויתרו לי כי התנצלתי יפה שלא ידעתי..)

1. לא תקבלי משכורת
2. לא בטוח שהמשרה תשמר לך לאחר תקופת המבחנים.

בנוסף תצטרכי לשלם ביטוח לאומי על התקופה הזאת בצידה וזה יהיה יותר מחודש מלא (שיהיה חודש שלא יצא לך בו תלוש)

אם אני יוצאת לתקופה של יותר מחודש, מה ההשפעה של הרצף לפיצויים? הבנתי שצריך לבדוק את זה.

אם אני יוצאת לתקופה של פחות מחודש
כלומר, יהיה לי עדיין תלוש בכל חודש,
איך מתבטא החל"ת? מורידים לי ימי חופשה?

יחסי עובד מעביד בתקופה הזאת.
רצף לפיצויים לטווח הארוך זה די זניח.

ומקבלים תלוש..

כדאי לעקוב.. אחרת זה מגיע לסכומים לא נעימים..

הם אוצים שאני אכתוב האם הפכתי לעצמאית או שכירה. וני שום דבר מאלה

רק אם מישהו דואג לדווח לביטוח לאומי את מצב העיסוק הנוכחי שלך.

אם לא דיווחו עליך אז את יכולה יכולה לדווח להם. באתר או לשלוח להם פקס או בתיבת שירות שנמצאת מחוץ לסניף.
בדרך כלל רשום במכתב לאיפה לשלוח את המסמכים.
אפשר לתאם תור כדי להגיע לסניף לטפל בזה במקום מול פקיד.

אם לא הפכת לעצמאית או שאת שכירה. ואת בסהכ סטודנטית אז תדווחי על זה שאת סטודנטית. שזה אומר לשלוח אישור לימודים.

האם אני שכירה שהופכת לעצמאית או הפוך וכדומה

אם את לא מסתדרת
אז סתם תחרטטי משהו.
אבל יש שם מקום להערות. אז תכתבי ותפרטי מה את רוצה ולמה התכוונת. כדי שהפקיד שיטפל בזה יבין מה את צריכה.
וכמובן תצרפי את האישור סטודנטית.

בטופס הזה

אז כן, משתלם.

אני עשיתי רגב ויכולה לספר לך אם תרצי כתבי לי גם בפרטי (דרך מישהו שיקשר ביננו)

יתרונות של רגב:
לימודים 3 שנים במקום 4 (אם כי יותר צפופים ועמוסים)
פטור משכ"ל + מקבלים מלגת מחייה
קורסים מעניינים וסיורים
יתרון כבוגרת התכנית

חסרונות:
חייבים לעבוד 2/3 משרה למשך 3 שנים מתוך 5 שנים מרגע שסיימת את התואר. אחרת את מחזירה 5,800 שח על כל שנה.
כבר כתבתי, אולי העומס יכול להקשות אבל זה לא כזה נורא בסופו של דבר תואר בחינוך הוא קליל (בייחוד אם את עושה אותו בהתמחות קלילה)
העומס כביכול כולל גם להגיע בימי לימוד יותר מכולם נניח לסיורים או ימי עיון וכאלה.
הא ויש גם התנדבות שצריך לעשות במסגרת התכנית

ואני רואה שאת לא אנונימית אז אם תרצי לדבר בפרטי תגידי לי ואכתוב לך

אי אפשר לעשות מחקר ניסויי כי יש יותר מידי משתנים שאי אפשר לשלוט בהם בשביל להוכיח קשר סיבתי.

*מלגות:*

🔹 *מלגת קרן גרוס*
תאריכי הגשה: ספטמבר- דצמבר
התשלום משתנה מאחת לשניה.
*ללא התנדבות אך רק למי שעשתה שירות לאומי*

🔹 *מלגת המרכז האזרחי*
תאריכי הגשה: נובמבר-מרץ
5000₪
*ללא התנדבות אך רק למי שעשתה שירות לאומי*

🔹 *מלגת משרד החינוך*
תאריכי הגשה: נובמבר- דצמבר
עד 7,000₪
*ללא התנדבות אך רק למי שעשתה שירות לאומי*

🔹 *מלגת קרן קזז דלאל*
תאריכי הגשה: יוני- יולי
3500₪
*ללא התנדבות אך רק למי שעשתה שירות לאומי*

🔹 *חונכות פר"ח*
10,000₪
*התנדבות*

🔹 *מלגת עוז וענוה*
לא ידוע מה הסכום
*המלגה בעד לימודים פעם בשבוע על המדינה ברוח היהדות, נראה מהמם*

כפר הסטודנטים לימודי - תורני

יש גם את המדרשה ובית המדרשה שנותנים מלגות

רק צריך לדעת להגביל אותה.

מה את לומדת?

סתם, אני בת. מה הסגיר אותי?

מדמ"ח

הפסקה זה חשוב ולדעתי אפילו יותר מהשלמת חורים.
ולנסות להגדיר מתי חוזרים ללימודים בכוחות מחודשים

1. הגדרת יעדים ברי עמידה, לדוגמא:
בשבוע הקרוב אני סוגר פער בקורס הזה.
בשבוע אחריו בקורס אחר.
וכן על זה הדרך ככה שאסגור את הפערים עד תקופת המבחנים.

2. לדרג חשיבות בין קורסים:
אם קורס הוא תנאי קדם או עם יותר נ"ז אז הוא חשוב יותר.

3. לנסות להבין האם הפערים הם חוסר בהבנה של נושא מסוים/חוסר בתרגול/פשוט פספוס חומר שצריך לעבור עליו ולנסות להבין איך מתמודדים עם זה בהתאם.

4. לבקש עזרה מחברים (כמובן בהגבלות המותר מבחינת מוסד הלימודים)

בהצלחה רבה

אולי באמת תכננתי יותר מדי..יאללה plan b

בהצלחה

וזה באמת בסדר.
הממוצע של תואר ראשון במדמ"ח לפני כמה שנים היה יותר מ4 שנים.

עדיין אני מתכוונת לגמור אותו תוך 3 שנים

כל הכבוד על השאיפה

1. להשאר בקמפוס בסיום יום לימודים ולשבת לעשות תרגולים ומטלות.
לפעמים האווירה עוזרת להתרכז בלימוד, בשונה מהבית.

2. להחליט מתי עושים כל דבר.
לדוג- ראשון בשעה x, עושים תירגול בקורס y. שני בשעה z, עושים תירגול בקורס i. וכו'..

3. לקבוע עם חברים.
מדרבן, נותן אווירת למידה וגם כיף.

4. כפירה- מי אמר שצריך לתרגל הכל?
אפשר לעשות כל מה שצריך להגשה, כל השאר זה בונוס. אם לא מספיקים או לא נכנס בלוז-יגיע בתקופת מבחנים.

5. להתנתק מהפלאפון או כל מסך אחר.
בלי זמן מסך אפשר להספיק יותר.

בכל מקצוע יש ניואנסים שלו. כדאי לשאול סטודנטים ותיקים יותר בתחום שלך, מה יכול לקצר את הדרך.

לפעמים זה יהיה שיבהירו לך מראש מה מרצה מסויים מצפה וכדומה. לפעמים עצות ללמידה או סיכומים.

בנוסף, לא הזכרת את זה בפירוש אבל הזמן הכייפי ביום של הפסקות והתאווררות הוא חשוב מאד. לא לוותר עליו

כשהחומר טרי.

לי לא התאים ללמוד עם אנשים אחרים, ודווקא למדתי יותר טוב בבית.

אולי שווה לעבוד עם מורה פרטי כדי לעשות לך סדר, ללמוד איך להתנהל נכון.

והנס שלי היה שלא הייתה שאלה כזו בסוף

נראלי שבדר"כ לא שואלים על זה

בעז"ה כשאמצא עבודה אוכל לחסוך יותר. אם לא אתפתה ואוציא את הכל הכסף על ספרים, ויש סיכוי גדול שזה יקרה 

לפני החתונה - הצלחתי לחסוך כ1000₪ בחודש
אחרי החתונה - אוכלים כאן חסכונות בקצב... למרות שהגדלתי את המשרה

זה תלוי בהמון דברים, איפה גרים, האם יש רכב, מה המצב המשפחתי, האם יש עזרה מההורים, האם יש מלגות וכדו'.
וכמובן תלוי גם באופי התואר, לא דומה מי שלומד מדעי הרוח/ החברה במשך יומיים בשבוע, למי שלומד מדעים מדוייקים במשך חמישה ימים בשבוע. כמו כן, תלוי גם באיזה שנה אתה, סידור מערכת, האם אתה פורס את התואר או לא, משלב עבודה/ עבודת סטודנט/ לא עובד ועוד.

כרגע מחזיקים רכב, כמעט ללא עזרה מההורים, גרים במרכז הארץ (יקר) וכל אחד מאיתנו עובד כמה שעות בשבוע ככה שיחד אנחנו מגיעים לחצי משרה בערך (מרוויחים מעל מינימום). שנינו מקבלים מלגה של מימון מלא של התואר.
לכן אוכלים חסכונות, כרגע לא מרגישה שיש לנו ברירה אחרת... עשינו חושבים האם לפרוס את התואר, והחלטנו שעד שאין ילדים דווקא מעדיפים להשקיע כמה שיותר בתואר, ובהמשך בע"ה נרוויח יותר ונוכל לחסוך יותר. (כלומר ה"בזבוז" של החסכון, הוא למעשה השקעה לטווח ארוך).

1. לא לאכול בחוץ בעיקרון, במקום זה להכין אוכל בבית.

2. להביא קפה וציוד לקפה מהבית ולהשתמש במים חמים שיש במוסד הלימודים, וכך במקום לשלם 2-5 ש"ח לכוס קפה, לשלם פחות משקל.
אם שותים כוס אחת ביום זה חיסכון של עשרות שקלים בחודש, ואם שותים שניים ומעלה זה יכול להגיע ליותר ממאה שקל בחודש, תלוי במחיר המקובל אצלכם.

3. ספרי קריאה שרוצים לקנות, לא לקנות הרבה וכשקונים אז לקנות בהנחה.
לתכנן מתי לקנות בין השאר לפי זה.
ספרים במחיר קטלוגי עולים פי 2 מהמחיר בהנחות שקורים בתדירות של אחת לכמה חודשים.

ניתן גם לבדוק אם יש ספרי קריאה בספריה של מקום הלימודים, אם כן אז אפשר לשאול שם במקום לקנות.

4. לברר מה דרך התשלום הזול ביותר בתחבורה (חופשי שנתי/יומי/כרטיסיה ברכבת/מחיר רגיל ברב קו/מחיר רגיל באפליקציה (ובאיזה מהם).
שימו לב שחופשי שנתי או סמסטריאלי נותן הנחה גדולה יותר בשאר הנסיעות.)

5. לנסות לשים לב מה ההכנסות וכמה יש בחשבון ולהוציא לפי זה.
בשנים שלא היו לי הכנסות השתדלתי להמעיט בהוצאות, אם כי הייתה לי תקופה מסוימת שממש לא עמדתי בזה [נשארתי בפלוס אבל הוצאתי סכום עצום יחסית ממה שהיה לי וזה לא היה חגם]

6. להמעיט בבילויים, וכשקונים מתנות לחברים אז לא להפריז בשווי המתנה.

7. אם קונים מכשירי חשמל כגון מחשב או פלאפון או אביזרים בשבילם, לעשות חיפוש ולהשוות מחירים כי ההבדלים מאוד גדולים.
ולבדוק גם בזמני הנחות.
ממליץ לקנות אותם לפני שהקודם מת כדי שלא לחוצים לקנות ואז קונים במחיר יקר.
כמובן גם לבדוק מה המכשיר שצריך ולקנות בהתאם למה שצריך ולא רק לקנות את הכי חדיש.
(לקנות את הכי זול שלא מספיק טוב למה שצריך זה גם לא טוב.)

8. בגדים, המחירים משתנים לפי הזמן, אם ידוע שצריך משהו בזמן מסוים וניתן לקנות אותו בתאריך אחר זול יותר שווה לשקול לעשות זאת.
למשל שמעתי מחברה שקנתה שמלה לחג שהיא שילמה עליו סכום גדול ב100 ש"ח בערך ממצב שהיא הייתה קונה את השמלה בחודש אחר. (לפעמים רלוונטי לקנות בזמן האחר ולשמור בארון למתי שצריך)

9. הנחות בשכר לימוד על תשלום מוקדם, כדאי רק אם הכסף יושב בחשבון בנק או בדבר שלא נותן רווח גדול יותר מההנחה.
(וכמובן, לא כדאי ללוות מהבנק לשם תשלום מוקדם)

10. עמלות, אנחנו סטודנטים, לא אמור להיות עמלות ואם יש אז שווה לשקול לאיים לעבור בנק ואף לבצע אם זה לא מטופל.

בשני תיכונים,
ככה שאחוז משרה כמעט היה 100%
ושכר זה לפי מה שזכור לי כ40 נטו לשעה

עבדת תחת עוז לתמורה? אם כן - יש הבדל בין שעה פרונטלית לפרטני ושהיה?

רק בבית ספר אחד הייתי בעוז לתמורה
ואין הבדל בשכר של שעה פרטנית/שהייה/פרונטלי