פורום סטודנטים (עמוד 13)

ומקבלים תלוש..

כדאי לעקוב.. אחרת זה מגיע לסכומים לא נעימים..

הם אוצים שאני אכתוב האם הפכתי לעצמאית או שכירה. וני שום דבר מאלה

רק אם מישהו דואג לדווח לביטוח לאומי את מצב העיסוק הנוכחי שלך.

אם לא דיווחו עליך אז את יכולה יכולה לדווח להם. באתר או לשלוח להם פקס או בתיבת שירות שנמצאת מחוץ לסניף.
בדרך כלל רשום במכתב לאיפה לשלוח את המסמכים.
אפשר לתאם תור כדי להגיע לסניף לטפל בזה במקום מול פקיד.

אם לא הפכת לעצמאית או שאת שכירה. ואת בסהכ סטודנטית אז תדווחי על זה שאת סטודנטית. שזה אומר לשלוח אישור לימודים.

האם אני שכירה שהופכת לעצמאית או הפוך וכדומה

אם את לא מסתדרת
אז סתם תחרטטי משהו.
אבל יש שם מקום להערות. אז תכתבי ותפרטי מה את רוצה ולמה התכוונת. כדי שהפקיד שיטפל בזה יבין מה את צריכה.
וכמובן תצרפי את האישור סטודנטית.

בטופס הזה

אז כן, משתלם.

אני עשיתי רגב ויכולה לספר לך אם תרצי כתבי לי גם בפרטי (דרך מישהו שיקשר ביננו)

יתרונות של רגב:
לימודים 3 שנים במקום 4 (אם כי יותר צפופים ועמוסים)
פטור משכ"ל + מקבלים מלגת מחייה
קורסים מעניינים וסיורים
יתרון כבוגרת התכנית

חסרונות:
חייבים לעבוד 2/3 משרה למשך 3 שנים מתוך 5 שנים מרגע שסיימת את התואר. אחרת את מחזירה 5,800 שח על כל שנה.
כבר כתבתי, אולי העומס יכול להקשות אבל זה לא כזה נורא בסופו של דבר תואר בחינוך הוא קליל (בייחוד אם את עושה אותו בהתמחות קלילה)
העומס כביכול כולל גם להגיע בימי לימוד יותר מכולם נניח לסיורים או ימי עיון וכאלה.
הא ויש גם התנדבות שצריך לעשות במסגרת התכנית

ואני רואה שאת לא אנונימית אז אם תרצי לדבר בפרטי תגידי לי ואכתוב לך

אי אפשר לעשות מחקר ניסויי כי יש יותר מידי משתנים שאי אפשר לשלוט בהם בשביל להוכיח קשר סיבתי.

*מלגות:*

🔹 *מלגת קרן גרוס*
תאריכי הגשה: ספטמבר- דצמבר
התשלום משתנה מאחת לשניה.
*ללא התנדבות אך רק למי שעשתה שירות לאומי*

🔹 *מלגת המרכז האזרחי*
תאריכי הגשה: נובמבר-מרץ
5000₪
*ללא התנדבות אך רק למי שעשתה שירות לאומי*

🔹 *מלגת משרד החינוך*
תאריכי הגשה: נובמבר- דצמבר
עד 7,000₪
*ללא התנדבות אך רק למי שעשתה שירות לאומי*

🔹 *מלגת קרן קזז דלאל*
תאריכי הגשה: יוני- יולי
3500₪
*ללא התנדבות אך רק למי שעשתה שירות לאומי*

🔹 *חונכות פר"ח*
10,000₪
*התנדבות*

🔹 *מלגת עוז וענוה*
לא ידוע מה הסכום
*המלגה בעד לימודים פעם בשבוע על המדינה ברוח היהדות, נראה מהמם*

כפר הסטודנטים לימודי - תורני

יש גם את המדרשה ובית המדרשה שנותנים מלגות

רק צריך לדעת להגביל אותה.

מה את לומדת?

סתם, אני בת. מה הסגיר אותי?

מדמ"ח

הפסקה זה חשוב ולדעתי אפילו יותר מהשלמת חורים.
ולנסות להגדיר מתי חוזרים ללימודים בכוחות מחודשים

1. הגדרת יעדים ברי עמידה, לדוגמא:
בשבוע הקרוב אני סוגר פער בקורס הזה.
בשבוע אחריו בקורס אחר.
וכן על זה הדרך ככה שאסגור את הפערים עד תקופת המבחנים.

2. לדרג חשיבות בין קורסים:
אם קורס הוא תנאי קדם או עם יותר נ"ז אז הוא חשוב יותר.

3. לנסות להבין האם הפערים הם חוסר בהבנה של נושא מסוים/חוסר בתרגול/פשוט פספוס חומר שצריך לעבור עליו ולנסות להבין איך מתמודדים עם זה בהתאם.

4. לבקש עזרה מחברים (כמובן בהגבלות המותר מבחינת מוסד הלימודים)

בהצלחה רבה

אולי באמת תכננתי יותר מדי..יאללה plan b

בהצלחה

וזה באמת בסדר.
הממוצע של תואר ראשון במדמ"ח לפני כמה שנים היה יותר מ4 שנים.

עדיין אני מתכוונת לגמור אותו תוך 3 שנים

כל הכבוד על השאיפה

1. להשאר בקמפוס בסיום יום לימודים ולשבת לעשות תרגולים ומטלות.
לפעמים האווירה עוזרת להתרכז בלימוד, בשונה מהבית.

2. להחליט מתי עושים כל דבר.
לדוג- ראשון בשעה x, עושים תירגול בקורס y. שני בשעה z, עושים תירגול בקורס i. וכו'..

3. לקבוע עם חברים.
מדרבן, נותן אווירת למידה וגם כיף.

4. כפירה- מי אמר שצריך לתרגל הכל?
אפשר לעשות כל מה שצריך להגשה, כל השאר זה בונוס. אם לא מספיקים או לא נכנס בלוז-יגיע בתקופת מבחנים.

5. להתנתק מהפלאפון או כל מסך אחר.
בלי זמן מסך אפשר להספיק יותר.

בכל מקצוע יש ניואנסים שלו. כדאי לשאול סטודנטים ותיקים יותר בתחום שלך, מה יכול לקצר את הדרך.

לפעמים זה יהיה שיבהירו לך מראש מה מרצה מסויים מצפה וכדומה. לפעמים עצות ללמידה או סיכומים.

בנוסף, לא הזכרת את זה בפירוש אבל הזמן הכייפי ביום של הפסקות והתאווררות הוא חשוב מאד. לא לוותר עליו

כשהחומר טרי.

לי לא התאים ללמוד עם אנשים אחרים, ודווקא למדתי יותר טוב בבית.

אולי שווה לעבוד עם מורה פרטי כדי לעשות לך סדר, ללמוד איך להתנהל נכון.

והנס שלי היה שלא הייתה שאלה כזו בסוף

נראלי שבדר"כ לא שואלים על זה

בעז"ה כשאמצא עבודה אוכל לחסוך יותר. אם לא אתפתה ואוציא את הכל הכסף על ספרים, ויש סיכוי גדול שזה יקרה 

לפני החתונה - הצלחתי לחסוך כ1000₪ בחודש
אחרי החתונה - אוכלים כאן חסכונות בקצב... למרות שהגדלתי את המשרה

זה תלוי בהמון דברים, איפה גרים, האם יש רכב, מה המצב המשפחתי, האם יש עזרה מההורים, האם יש מלגות וכדו'.
וכמובן תלוי גם באופי התואר, לא דומה מי שלומד מדעי הרוח/ החברה במשך יומיים בשבוע, למי שלומד מדעים מדוייקים במשך חמישה ימים בשבוע. כמו כן, תלוי גם באיזה שנה אתה, סידור מערכת, האם אתה פורס את התואר או לא, משלב עבודה/ עבודת סטודנט/ לא עובד ועוד.

כרגע מחזיקים רכב, כמעט ללא עזרה מההורים, גרים במרכז הארץ (יקר) וכל אחד מאיתנו עובד כמה שעות בשבוע ככה שיחד אנחנו מגיעים לחצי משרה בערך (מרוויחים מעל מינימום). שנינו מקבלים מלגה של מימון מלא של התואר.
לכן אוכלים חסכונות, כרגע לא מרגישה שיש לנו ברירה אחרת... עשינו חושבים האם לפרוס את התואר, והחלטנו שעד שאין ילדים דווקא מעדיפים להשקיע כמה שיותר בתואר, ובהמשך בע"ה נרוויח יותר ונוכל לחסוך יותר. (כלומר ה"בזבוז" של החסכון, הוא למעשה השקעה לטווח ארוך).

1. לא לאכול בחוץ בעיקרון, במקום זה להכין אוכל בבית.

2. להביא קפה וציוד לקפה מהבית ולהשתמש במים חמים שיש במוסד הלימודים, וכך במקום לשלם 2-5 ש"ח לכוס קפה, לשלם פחות משקל.
אם שותים כוס אחת ביום זה חיסכון של עשרות שקלים בחודש, ואם שותים שניים ומעלה זה יכול להגיע ליותר ממאה שקל בחודש, תלוי במחיר המקובל אצלכם.

3. ספרי קריאה שרוצים לקנות, לא לקנות הרבה וכשקונים אז לקנות בהנחה.
לתכנן מתי לקנות בין השאר לפי זה.
ספרים במחיר קטלוגי עולים פי 2 מהמחיר בהנחות שקורים בתדירות של אחת לכמה חודשים.

ניתן גם לבדוק אם יש ספרי קריאה בספריה של מקום הלימודים, אם כן אז אפשר לשאול שם במקום לקנות.

4. לברר מה דרך התשלום הזול ביותר בתחבורה (חופשי שנתי/יומי/כרטיסיה ברכבת/מחיר רגיל ברב קו/מחיר רגיל באפליקציה (ובאיזה מהם).
שימו לב שחופשי שנתי או סמסטריאלי נותן הנחה גדולה יותר בשאר הנסיעות.)

5. לנסות לשים לב מה ההכנסות וכמה יש בחשבון ולהוציא לפי זה.
בשנים שלא היו לי הכנסות השתדלתי להמעיט בהוצאות, אם כי הייתה לי תקופה מסוימת שממש לא עמדתי בזה [נשארתי בפלוס אבל הוצאתי סכום עצום יחסית ממה שהיה לי וזה לא היה חגם]

6. להמעיט בבילויים, וכשקונים מתנות לחברים אז לא להפריז בשווי המתנה.

7. אם קונים מכשירי חשמל כגון מחשב או פלאפון או אביזרים בשבילם, לעשות חיפוש ולהשוות מחירים כי ההבדלים מאוד גדולים.
ולבדוק גם בזמני הנחות.
ממליץ לקנות אותם לפני שהקודם מת כדי שלא לחוצים לקנות ואז קונים במחיר יקר.
כמובן גם לבדוק מה המכשיר שצריך ולקנות בהתאם למה שצריך ולא רק לקנות את הכי חדיש.
(לקנות את הכי זול שלא מספיק טוב למה שצריך זה גם לא טוב.)

8. בגדים, המחירים משתנים לפי הזמן, אם ידוע שצריך משהו בזמן מסוים וניתן לקנות אותו בתאריך אחר זול יותר שווה לשקול לעשות זאת.
למשל שמעתי מחברה שקנתה שמלה לחג שהיא שילמה עליו סכום גדול ב100 ש"ח בערך ממצב שהיא הייתה קונה את השמלה בחודש אחר. (לפעמים רלוונטי לקנות בזמן האחר ולשמור בארון למתי שצריך)

9. הנחות בשכר לימוד על תשלום מוקדם, כדאי רק אם הכסף יושב בחשבון בנק או בדבר שלא נותן רווח גדול יותר מההנחה.
(וכמובן, לא כדאי ללוות מהבנק לשם תשלום מוקדם)

10. עמלות, אנחנו סטודנטים, לא אמור להיות עמלות ואם יש אז שווה לשקול לאיים לעבור בנק ואף לבצע אם זה לא מטופל.

בשני תיכונים,
ככה שאחוז משרה כמעט היה 100%
ושכר זה לפי מה שזכור לי כ40 נטו לשעה

עבדת תחת עוז לתמורה? אם כן - יש הבדל בין שעה פרונטלית לפרטני ושהיה?

רק בבית ספר אחד הייתי בעוז לתמורה
ואין הבדל בשכר של שעה פרטנית/שהייה/פרונטלי

כי אין שם שני משתנים.

הבחור ישב של כל הבוקר עם המחשב שלו, אכל ארוחת בוקר וכו', ואני באתי לדבר איתו.

 

בסיטואציה כזאת, אני לא הייתי צריך להזמין כלום, פשוט ישבתי לדבר איתו. כמובן ההשלכה היא שאם הייתי מזמין זה היה על חשבוני.

 

יכול להיות ששם זה אחרת.

 

אגב אני חושב שזאת לא בושה לשאול, צריך פשוט למצוא ניסוח הולם (משהו כמו "אני לא לגמרי מכירה את הפורמט של שיחות כאלה, אני יודעת שבארוחה עסקית יש כל מיני כללים מורכבים אבל את הפורמט ממש לא מכירה, אז תשלים לי את הפער" ואני מעריך שהוא יזרום עם זה. אם הוא יתן תשובה מספיק מפורטת, תחזרי לספר)

אפשר להדפיס מהאתר של המרכז הארצי.

פסיכומטרי זה אכן לא מבחן רגיל שמבוסס על שינון, אבל בהחלט יש טכניקות שאפשר ללמוד.

בסימולציה של שמונה פרקים הוא יוכל לראות אם הוא מצליח לעמוד בזמנים וכמה הוא מצליח לענות נכון.

קורב משפר בממוצע ביותר ממאה נקודות.

קורס יכול להיות גם זה באתר קמפוס - שהוא בחינם או עולה משהו כמו 200 שח.

 

סיכויים לסיים את התואר?

אם יש לו מוטיבציה, למה שלא יסיים? יש לא מעט עתודאים שסיימו...

 

לגבי הנסיעות, לא בטוח שהוא ישרת יומיות. זה תלוי בשיבוץ ובתפקיד - אז יכולים לתת לו מגורים בתוך הבסיס.

 

אולי כדאי לדבר עם מישהו שעשה\נמצא כרגע במסלול עתודה.

הוא עבד על שיפור מתמטיקה ואנסינים באנגלית. זה יעזור לו בלי להתאמן על החלקים האלה?

 

הבגרות במקצועות ההומניים (הסטוריה, אזרחות, עברית) עלולה לקלקל הרבה, או שמתחשבים במתמטיקה, מחשבים יותר?

 

שאר הפרקים כולם פחות או יותר באותה דרגת קושי ואותו ניקוד חלקי? 

 

הוא עבר את מבחני המיון הראשוניים בצבא, אבל שיבצו אותו לקרבי והוא לא רוצה. אין עם מי לדבר באתר מיטב וחלק מהמיונים כבר נחסמו (רק לחיזוק הפריפרייה או המגזר החרדי) כי הוא לא ידע את הכללים

הבגרויות והפסיכומטרי שונים מהותית.

המתמטיקה של הבגרויות לא כל כך רלוונטית לפסיכומטרי.

צריך לדעת לפתור תרגילים מהר.

בקורס לומדים שיטות. לדוגמה - שואלים שאלה על אורך צלע של משולש. כדי לחשב את האורך אפשר להשתמש במשפט פיתגורס (בלי מחשבון כמובן). אבל מי שלמד בקורס יודע שיש כמה משולשים שהמרכז הארצי משתמש בהם, ולכן מספיק לדעת שאם צלע אחת היא 15 והשנייה היא 17, אז השלישית היא בהכרח 8, בלי להתחיל לחשב כמה זה 17 בריבוע.

מבחינת האנגלית, הרמה בפסיכומטרי הרבה יותר גבוהה מאשר בבגרות. גם באנגלית יש שיטות שאפשר ללמוד, מילות יחס שכדא לשנן ועוד.

הבחינה עצמה מורכבת משמונה פרקים + קטע כתיבה, כאשר היא מכילה בהכרח שני פרקי מתמטיקה, שני פרקי אנגלית, שני פרקי שפה, ועוד שניים נוספים משלושת התחומים - בסופו של דבר החלוקה היא 3,3,2. הציון ניתן רק על שש פרקים, שניים מכל תחום, ושני האחרים משמשים כפרקי ביקורת. תוך כדי הבחינה לא ניתן לדעת אילו פרקים הם אילו שיקבלו ניקוד ואילו הם ביקורת. סדר הפרקים הוא אקראי, ולכולם מוקצב אותו פרק זמן. הקושי הוא תלוי אדם....

לגבי הבגרות:

בעתודה יש בעצם שני דברים: קבלה למוסד הלימודים וקבלה למסלול העתודה. באופן רשמי הצבא דורש פסיכומטרי מינימום של 590, אך כותב שבפועל הממוצע הוא 650. זה שהתקבלת למסלול העתודה לא אומר שהמוסד האקדמי קיבל אותך, ודרישות הבגרות נכנסות כאן. לרוב הקבלה מתבססת על ציון משוקלל של בגרות ופסיכומטרי, עם בונוסים על מקצועות שנלמדו בצורה מורחבת. אז בהחלט יש השפעה למקצועות ההומאניים. האם מחשבים יותר את המקצועות הריאליים? תלוי מוסד ומסלול. זה מאוד שונה אם עושים עתודה במשפטים\כלכלה\מדעי המחשב\פיזיקה\היסטוריה\ביולוגיה\רפואה וכו'.

במיוחד לאור הפסיקה האחרונה שלך - כדאי לכם למצוא מישהו שאתם מכירים שבקיא בענייני הצבא, מישהו שמכיר מסלולים ואפשרויות, מישהו שעשה פסיכומטרי - תוכלו לשאול ולקבל תשובות ישירות ולא להסתמך על אנונימיים באינטרנט.

וכמו שכתב כאן מישהו אחר - מדובר במסלול ארוך - 3-4 שנות לימודים, 3 שנות חובה ועוד 3 שנות קבע. ואם הוא מתכנן לדחות קצת כדי ללמוד בישיבה, זה גם מאריך.

לכל מקטע יש הגדרות עימוד עצמאיות.

לחצן ימני על מספר העמוד, הגדרות, ושם אפשר לבחור אם להמשיך את המספור מהמקטע הקודם או להתחיל ספירה מחדש.

בנסף, כאשר לוחצים על המספר נפתח עוד לשונית בוורד של עיצוב השוליים של הדף, ושם תחת ניווט אפשר לבחור האם מקטע מסוים ממשיך את המקטע הקודם או מנותק ממנו, וגם האם למספר את העמוד הראשון בכל מקטע.

 

אם זה לא היה ברור\לא פותר את הבעייה, תכתוב שוב ואולי אוכל לעזור.

יכולה לנסות.

יכול לעזור? 

 

 

ובתואר השני הלכתי דווקא על מסלול של תיאורטיקנים... עוזר? 

 

איזה מקצוע? או תחום?
דתיות יכולות ללמוד בכל מקום, את מתכוונת מוסד נפרד לבנות?

זה תלוי באיזו הנדסה מדובר.

אם מדובר על חשמל\מחשבים\תכנה - אז לפני כעשור, השכר השעתי היה בין 65 ל-85 שקלים לשעה, פחות או יותר.

התעשיה האוירית זה היה - ואני מניח שגם נשאר - כ-40 שקלים בשעה. (מזל שיש שם ועד...).

 

כמו כן, בזמני, אפשר היה להתקבל למשרות סטודנט גם בשנה השניה - אבל לרוב לתפקידי ולידציה\וריפיקציה ופחות למשרות פיתוח.

 

וכן, זה הגיוני לפרוס את התואר ל-5 שנים למרות שלא בטוח שחייבים. זה מאוד תלוי ביכולת ניצול הזמן שלך.

אני מכיר לא מעט אנשים שסיימו את התואר בתוך 4 שנים כשהם עובדים 2-3 ימים בשבוע.

 

לא יודעת לפי תחומים ספציפים.

 

זה יכול להיות גם פי כמה וכמה משכר מינימום.

התחום מאוד מאוד משנה.

 

שכר סטודנט יהיה (בתחומים שאינם הייטק) סביבות 30-32 ש"ח לשעה.

בהייטק - זה יותר סביב ה-70.

הנדסת מכונות זה קצת פחות מזה.

 

ובאופן כללי, בעיניי עדיף לפרוס את התואר וכדי לצבור ניסיון תעסוקתי רלוונטי (במקצוע אותו לומדים), כי ככה יש יתרון עצום במציאת עבודה אמיתית.