פורום סטודנטים (עמוד 132)

צריך להשקיע כדי להצליח..

תעשי שיעורים. תקשיבי בשיעורים. 

עצות?

לסדר את הזמן ע"י יומן. [ממש לכתוב מה את עושה כל שעה ושעה]

לתכנן את הכול לפי עבודות ושיעורים, אני כותב הכול ביומן מה לעשות ולמתי, וכך מתכנן מה אני צריך לעשות היום, כמובן שלא לשים יותר מדי עבודות בבת אחת, ברגע שסיימתי את מה שתוכנן להיום אני הולך לישון או לנוח, חשוב לזכור שמי שעושה יותר מדי שיעורי בית גומר בסוף עם ציון נמוך יותר, צריך לעשות הכול במידה.

בהצלחה בחצי השני של הסמסטר

אין לי יותר מידי עצות בשבילך כרגע, חוץ מלהגיד שזה יעבור בשנה ב', ואולי אפילו כבר בסמסטר ב'...

לא כי יהיה יותר קל בהכרח, אלא כי פשוט תביני שאי אפשר לחיות רק את הלימודים, ויש עוד דברים בחיים... אז לומדים להכניס את הכל.

אני עכשיו בשנה ג' של תואר סופר-תובעני.

בשנה א' - ממש לא חייתי. לא עשיתי כלום-כלום-כלום חוץ מלימודים! (טוב, שיעור תורה 1 בשבוע. זהו!)

זה היה ברמה פסיכית לגמרי... אבל הייתי לחוצה והיסטרית... לא הבנתי איך אני אצליח להתחתן ככה...

בשנה ב', כבר הבנתי שאני לא מסוגלת לחיות ככה, ועם כל הכבוד ללימודים, שתופסים את רוב חיי כרגע, הם לא העיקר.

בה בסוף השנה הזו התחתנתי...

ועכשיו אני נשואה, וגרה רחוק מהלימודים, והעומס לא מתחיל לרדת.. (וזאת גם לא השנה האחרונה של התואר..)

אבל חיים. כי אין ברירה.

נכון, זה קשה והכל, אבל בסופו של דבר הרבה מההצלחה בלימודים תלויה גם בבריאות הנפשית. ואי אפשר להצליח בלי לנשום...

הלימודים זה חשוב, אבל חשוב לזכור שהם רק כלי לחיים טובים יותר, לא להיפך.

מנסים לתכנן את הזמן כמה שיותר טוב...

ולדאוג שבכל יום יהיה לך זמן למנוחה, לעשות משהו שעושה לך טוב (שיחת טלפון, לפגוש חברה, קניות..)

זה באמת לחוץ ותובעני, אבל לא כדאי לתת לזה להשתלט עלייך, אלא שאת תנהלי את הלימודים ולא הם אותך.

ואם את רוצה עזרה באישי בשמחה,

גם אני שאלתי פה שאלה כזו לא מזמן...

ואני עדיין מנסה להתמודד

שיהיה בהצלחה!! 

בעזהי"ת

שיעורי בית, למידה לבחנים, עבודות, הכל.

עובדת על מחשב- וככה כל שניה מנוצלת [אני מסכמת את השיעורים תוכדי, על המחשב..]

בינתיים לא מרגיש לי עמוס מאוד ככה..

שנה א'.

בס"ד

בתור סטודנטית שמכירה את המצב מקרוב, אספתי כמה נקודות שהצילו אותי מהלחץ האינסופי...אז הנה:

1. קודם כל- תאמיני שאם הקב"ה הביא אותך למקום הזה, נמצא איתך במקום הזה ועוזר לך להישאר בו- אם זה מה שטוב בשבילך (ובשביל העולם). לי זה כל כך עזר וכל כך הרגיע. הידיעה שלא הכל בידיים שלי- הרי הכל יכול להיגמר ברגע אם זה מה שהקב"ה ירצה, ולכן, אם אני עדיין כאן- ה' איתי כאן.

הרגשתי שהקב"ה מעביר אותי שיעור מאתגר וגדול באמונה, שיעור שלא ייגמר עד 120 כנראה... 

2.תדוני את עצמך לכף זכות. זו מיומנות נרכשת, ככל שמתאמנים זה בא יותר בקלות. לדוגמה- במקום להגיד "יכולתי לעשות/להתאמץ יותר" (משפט ש-99% מהמקרים נכון!), ללמוד להגיד לעצמך למשל, "למרות שהיה לי קשה לשבת ללמוד, כל הכבוד לי שניסיתי". זה בונה את הביטחון העצמי ובעצם גורם לך להיות שמחה יותר- ובסופו של דבר להתנהל יותר ביעילות- ולהצליח יותר. בדוק. 

3. בהמשך לנקודה הקודמת ושוב על אותו עיקרון- להתמקד בהצלחות הקטנות, בבחירות הטובות שלך ולציין אותן בינך לבין עצמך- "הפעם הייתי יותר יעילה", "מצויין שסיימתי את העבודה" (בלי קשר לעובדה שנשארו לך עוד שלוש). וכן על זו הדרך  

(הערת ביניים- לא לדאוג שאולי תפסיקי לשים לב לדברים שאת צריכה להשתפר, קודם כל, כי בהסתכלות בטוב את בעצם משתפרת וגם כי לא כל כך מהר שוכחים את החסרונות שלנו...)

4. לי מאד עזר לראות את הלימודים בתור "עבודת ה' שלי כרגע". ממש ככה! אם יש אנשים שמקימים יישובים/ מצילים את העולם, אז מבחינתי הלימודים שלי שווי ערך לזה- מהבחינה שזה מה ה' רוצה שאעשה עכשיו. מהמקום הזה אני משתדלת לראות את הלימודים כסוג של מצווה, ומצוות צריך לעשות עם חיוך על הפנים. (גם אם זה מאולץ, זה הופך לאמיתי).

5. תעצרי (רצוי ממש עכשיו) ופשוט תגידי תודה. תודה לקב"ה שהביא אותך למקום שאת נמצאת, זה לא ברור מאליו- יש כל כך הרבה שנלחמים להגיע למקום הזה. התודה הזאת ממלאת בהרגשה שבעצם אני נמצאת במקום טוב, אני עושה משהו בחיים שלי.

6. ומשהו גשמי לסיום... 

שווה להשקיע ב"חיזוקים" קטנים לשעות המועדות לפורענות. זה יכול להיות "הפסקת מוזיקה" או משהו אכיל במיוחד, לקרוא משהו מצחיק או מחזק, לצאת לרוץ או סתם להתמתח. זה לא רק עצה, זה באמת הכרחי כדי לא לאבד צלם אנוש...

זהו בערך... (מי היה מאמין שיהיה לי כל כך הרבה לכתוב? האמת שביחס לתואר העמוס שלי זה ממש בקטנה )

לא למות חס וחלילה!

קודם כל קשה לנהל גם חיים במקים וזה משהו שלוקחים בחשבון.

לוקחים נשימה עמוקה ועוברים את זה, תמיד אפשר למצוא איזה חצי יום פנוי בשביל להתפנק (ממליצה בחום)

לומדים לומדים ומשתדלים למצוא דברים שיקלו עלינו. מה שעוזר לי למשל שחשבון בנק שלי בטפחות(שאותו אני מנהלת לבד ומסתדרת לבד) אני לא צריכה להגיע לבנק כי יש בנקאי אישי שאפשר להתכתב איתו במייל למשל ואז אם קורה משהו לא צריך לרוץ פשוט מטפלים בזה ועוברים הלאה. עוד משהו שעוזר לי זה לעשות שיעורי בית הכי סמוך ללימודים שאפשר, המוח זוכר ממש טוב ישר וחוסך זמן בשיעורי בית

תני כתובת

אם גם כך כבוד הפרופסור נעדר ומבלה היטב במקומות אחרים,

ניתן להציע להנהלה שהפרופ' ימשיך להיות המרצה הרשמי, אבל בפועל יחליף אותו הדוקטורנט

ושאם ההצעה הזו לא תתקבל, תעברו לפסים אישיים יותר

בהצלחה

אם הוא לא מלמד מתאים ולא מבינים את מה שהוא מעביר,

אז אפשר לבקש שילמד מרצה אחר..

הרי אתם לא פוגעים בו אישית

אלא מעלים נקודה שקשורה לצורת הלימוד שלו.

פעם היה לנו מרצה, שבדיעבד התברר כמאוד מעניין

אך דיבר בצורה לא ברורה

אני זוכרת ששלחתי לו מייל וביקשתי שייעל את השיעור על ידי מצגות מתומצתות

והוא אכן עשה זאת!

ולכן אני אומרת שרק בדיעבד גילנו שהוא מעניין.. כי אילולא זה, עבורי לפחות זה היה לא טוב בכלל.

ודוגמא אחרת: יש מרצה שלא הבנו כלל וכלל את צורת הלימוד שלו..

ועד היום אני מנסה להשלים את הקורס  

אולי הדוגמאות האלה יעזרו לך להחליט לגבי ההמשך..

"צורת הלימוד שלו" = הוא.

לא יודעת, אני הייתי נפגעת בטירוף. לכן לא מסוגלת לשת"פ עם המגמה הזאת.

חוצמזה, שהיום הפרופסור שאיתו אני עובדת אמר לי שלקול של הסטודנט באונ' אין טיפת משקל. לא ישימו על מה שהוא אומר, ואנחנו יכולים לבקש את הדוקטורנט הזה עד מחר. זה לא ישנה בכהוא זה.

מלבד זאת, לא כ"כ מהר הוא יהפוך למרצה. ואת זה אני דווקא מבינה.

ובהתחשב בכלל הנתונים, אני מעדיפה לשבת בשקט ולהשתעמם...  |נכנע|

[אה, ולקוות שהמרצה יבריז עוד הרבה והדוקטורנט הפנתסטי יחליפו]

צורת הלימוד זה לא הוא,

זה האופן שבו הוא מעביר את הלימוד.

יש הרבה אנשים נפלאים

שפשוט לא כל כך יודעים ללמד.

ואני מסכימה עם אותו פרופסור..

למה שלא תנסי לשלוח מייל עלום למרצה

ולכתוב לו רעיונות פרקטיים לייעול השיעור, אם יוכל..?

או דרך המחלקה

בס"ד

זו באמת דילמה - מעניין מה ההלכה אומרת על זה...
מציעה לעלות את הדילמה כולה בפני ראש המחלקה/מי שמטפל בעניינים האלה אצלכם.
לומר שהקורס לא כ"כ מובן ושהדוקטורנט הצליח להסביר את החומר בצורה טובה[אין צורך לומר שהוא כוכב ולהיט].
 

הייתי עושה את את מה שעשה אותו סטודנט.

(אלא אם הייתי סתם עצלנית.)

נראה לי שאמא שלי שומרת את העותקים כבר שנים (לא שאלתי אבל מתאים לה).

צריך משם משהו ספציפי?

יש איזה תחום ספציפי שאת צריכה לעבוד עם הילד/ה?

אם יהיו יותר פרטים אוכל לתת רעיונות (לכל גיל ובעיה יש את המשהו המתאים לה....)

בהצלוחה

ואין לי מושג מה לעשות איתו! עם דניאל זה היה הרבה יותר פשוט, אמרתי שנעשה אז עשינו, כאן הוא לא אוהב לעשות יצירות, הוא לא אוהב להכין אוכל, הוא מן הסתם לא אוהב ללמוד, הוא עובר מדבר לדבר במהירות האור... הוא נורא רוצה לצאת כל הזמן, אבל עד שאני מגיעה אליו כבר חושך בחוץ... אז מה אני אמורה לעשות איתו חוץ משיעורי בית ומשחקי קופסא...?

סליחה על הפריקה, טוב שיש את הפורום הזה שיוצא לנו לדבר ;) (לא פסדר, אני יודעת...)

אני עשיתי עם חניכה שלי פונפון מחוט צמר.

היא די גדולה (ז') אבל היא ממש נהנתה והיה ממש כיף, שמנו מוזיקה ברקע ונהנינו (אחים שלה הקטנים הצטרפו גם)

וגם יש את המרכזי העשרה של פר"ח בקטמונים ובהר הצופים וממש נחמד שם, אז אם זה קרוב אליו תלכו לשם..

אם את צריכה הסבר על הפונפון, בכיף..

בהצלחה!

אם הם גרים בבנין אז ברחבה לשחק בכדור / כל משחק אחר..אני מניחה שיש במקומות אלו אור וסביר לשחק שם וזה יכול ממש לשחרר את הילד...

בקריאת סיפורים את גם עובדת איתו על הקריאה (הוא קורא עמוד ואת עמוד (זה גמיש. הרעיון שהוא יקרא)

בכדור אפשר לתרגל חשבון(מסירות שמתרגלים כפולות 2 בע"פ ..פעם את אומרת ופעם הוא) 

וגם דרך משחקי קופסא ...

את יכולה להכין איתו את המשחקים ...לדוגמא להכין רביעיות ואז זה גם משחק  וגם  את עובדת איתו על משהו (מכינים מתמנות מעיתוונים או שהוא מצייר)

לשחק במירוץ  מכוניות  איזה מכונית עוברת את מכשול  המספרים. ככל שתפתור נכון / מהר המכונית של תסע יותר מהר ולנצח.

תרגילי חשבון בנוסח- ניצחון נקרא יתרון של 3 נקודות במשחק.

כמה שערים צריך להבקיע יואב בשביל לגבור על דן שהבקיע כבר 5 גולים?

כמה נקודות לגיא אם כל קליעה לסל נחשבת 4 נקודות ודן קלע 7 פעמים?

לנסות כמה שיותר להכנס לראש שלו וככ הללמוד איתו

וגם חשוב לזכור - מטרתנו היא כמובן לעזור אבל אין לנו את כל הכלים אלא רק מקצתם ולכן לא להיות מתוסכלים אם  לא הצלחנו לשבת איתם יותר מחצי שעה על שיעורים ..כי גם החצי שעה הזאת נתנה המון וקידמה ! והצד הרגשי הוא גם ממש חשוב לפעמים הוא עיקר הבעיה של הילד.

בהצלחה רבה רבה ..ואם את צריכה עוד רעיונות אשמח לעזור ואת בשמחה יכולה התקשר(אהם..אהם...)

לאיזה לימודים זה מיועד?

בעזהי"ת

http://www.lander.ac.il/

בס"ד ובהשתדלותי

בלינק הזה אפשר להרשם לפר"ח:

https://perach.weizmann.ac.il/Harshama/Regst/Read1.aspx

אבל כדאי לקחת בחשבון שרוב המקומות כבר תפוסים, ואם את נרשמת אליהם, את תהיי ברשימת המתנה, שאין לדעת מתי היא תתפנה אם בכלל.

גם המלגה הזו היא מלגה טובה,

ועדיין לא ניפתחו אצלם סדנאות המיון - 073-2955519

זה גם פחות שעות ונראה לי שעדיין אפשר להרשם..

שווה לך לברר

אבל בסחל"ב את צריכה להגיע ל100 שעות ובפר"ח ל100+..

בעזהי"ת.

שצריך להגיע רק ל88 שעות

עוד הבדל שבפר"ח כל חודש באמת צריך להפגש עם רכז, ובסחל"ב נפגשים 3 פעמים בשנה עם המנחה..

וחלק גם סיכמו בשביל אלו שנעדרו עקב המצב בדרום.

תברר במנהל.

לומר לך את כל מה שצריך על המערכת ועל השעות...

כמו מלגת ממשרד החינוך..

לא קשור לתשמ"ש

לק"י

גם אצלינו היה איזה מרצה ציני, אבל לא ברמה הזאת..

אם זה ימשיך- לעניות דעתי תפנו לדיקן הסטודנטים ותתלוננו.

ב"ה

שיעור שאמורים ללמוד בו על הקשבה וכבוד וכו' וכו'. זה סוריליסטי משהו שהמרצה משתמש בביטויים כמו "אני רוצה X ואתם לא, אז מי יותר חשוב." ועוד לומר לנו להתחשב בחניכים שלנו.  גררררר.   

בהתחלה רציתי לא להשתתף בשיעור כי לא בא לי להפוך לדוגמה לכישלון. בינתיים זה לא כ"כ מצליח לי. במיוחד כשמגיעים לירידות קולקטיביות. 

אוף הלוואי ויכולתי לומר משהו מעודד. בינתים (שתיקה).

במה שהיא אמרה דבר פוכע או מעליב

קחי הכל בפורפורציות

צריך להציף נושא כזה מיד.

תקליטי כמה שיעורים שלה.

ותגישי תלונה.

כמובן לתעד הכל.

קודם כל סיפורים כאלה ממש מעלים לי את הפיוז ולכן יש לי קצת נסיון בעניין... (סיימתי השנה תואר ראשון).

איך מטפלים בזה זה ממש תלוי בשאלה האם מדובר במרצה ותיקה עם מעמד ושם או שהיא חדשה במכללה.

אם היא חדשה אז פניה רצינית של התלמידות (במכתב חתום) לדיקאן הסטודנטים או לראש המחלקה או לשניהם בדרך כלל אמורה לפתור את הבעיה.

אצלנו כאשר התלוננו על מרצים היו מקרים שאפילו פיטרו אותם, והיה מקרה של מרצה שאמנם לא פוטר אבל הוא התנצל בפני הכיתה ("אם מישהו נעלב ממני, זה היה בהומור" וכו' וכו').

אם היא מרצה ותיקה בעל מעמד רציני קרוב לודאי שלא יפטרו אותה אבל יתכן שראש המחלקה יעיר לה בעדינות על התנהגותה.

בכל מקרה פניה של הסטודנטים שמרצה מסויים מתקיף ופוגע אמורה לקבל התייחסות רצינית.

אני רק מסייג את דברי - צריך לשים לב האם מדובר בסתם מרצה פדנטית שרוצה סדר בכיתה או שמדובר באמת על מישהי עם בעיה במידות שבין אדם לחברו.

כמו כן מאוד יכול להיות שהיא עושה זאת רק בשיעורים הראשונים כדי להפחיד אתכן ובהמשך תגלו שהיא מרצה נחמדה שפשוט פוחדת מבלאגן בכיתה.

בהצלחה בלימודים

או מי שאחראי על זה אצלכם במכללה-

ותספרו על האוירה הלא- נעימה שיש בשיעור...

ברוב המכללות להנהלה חשוב מאוד הפידבק של הסטודנטים,

רק כדאי לכם לעשות זאת כמה שיותר מהר,

שלא תצטרכו לסבול הרבה...

בהצלחה!!

[אגב- אין כזה דבר לאסור באופן שרירותי יציאה מהכיתה,

אצלינו מרצים שזה מפריע להם מגבילים את זה ללהניק/שירותים/משהו באמת באמת דחוף,

ויש כאלה שפשוט אומרים- מי שיוצאת שלא תיכנס בחזרה..]

ניראלי שיעשו עם זה משהו..

תודה על העידוד!

זאת מרצה מתחילה (כך זה נראה)

היא מהסגל הזוטר..כלומר היא ממש צעירה והיא לא ד''רוית או משו..

סתם חשה מעצמה =/

בכל אופן לא קבלת פנים נעימה..

ממ..מקווה שלא נצטרך לסבול אותה הרבה זמן..

ומי שאמר שחושב שלא עשתה משהו פוגע אז אם הייתם רואים אותה מתנהגת אני בטוחה שכולם היו מבינים את הסגנון האיכסי שלה..

שמרצה אחד התנהג לא יפה לסטודנט

אנחנו בעצמנו ראינו את זה והיינו עדים

שכנענו את הסטודנט להגיש תלונה לדיקן

ואופס, הסטודנט הושעה לשנה 

עוד מקרה שקרה 

שהתלוננו כיתה שלמה על מרצה מסויים שהוא מתעלם משאלות ולא מסביר כראוי

המרצה באמת לקח לתשומת ליבו והתחיל להסביר ביסודיות ובצורה טובה

אבל שמר טינה,

הוא הביא להם מבחן קשה בטירוף

מבחן שאם אתה עובר, אתה צריך לעשות מסיבת הודיה

רק שליש כיתה עברו (וזה דפק להם את הממוצע לגמרי)

כל השאר נתקעו עם הקורס הזה לשנה הבאה

תזהרי

לפעמים למרצים יש הרבה יותר כוח ממה שנדמה לך

תשקלי טוב את הצעדים שלך

אני לא מציע להבליג,

אבל תזהרי לא לדפוק את עצמך

(בכוונה כתבתי מאנונימי ובלי לציין א שם המוסד

כי המקום לגמרי בסדר, ואני לא רוצה שיווצא נגדו רושם שלילי)

לא יאמן! ואני לא מכוכב אחר, מכירה מקרים כאלו.

יש פתרון! ואפילו 2 דרכי פתרון-

א. מילות המפתח הן- "כולנו כאחד יחד" וזה אומר שבתור כיתה יש לכם הרבה מאד כח לפעול יחד כדי לטפל בפגע רע הזה. מול רוע לא שותקים, בייחוד כשזה בא מבעלי סמכויות מלאי כח ואגו נפוח. אז לו יש כח- והכח שלכם הוא ביחד! להתלונן ביחד, לכתוב מכתב, לאסוף חתימות מכל המוסד, להשקיע, ולאיים בפרסום נרחב עד כדי העיתונות. וכל זה בלי הגזמה כלל! יש דברים שפרסומם ראוי למען יראו ויראו.

אז נכון, זה קשה יותר בשלב בו אתם נמצאים כסטודנטים, חלקם בעלי משפחות, ואף אחד לא רוצה תיק כזה על עצמו, אבל תזכרו שאתם עושים את זה לטווח הרחוק- למיגור הרוע המקומי באותו רגע- ולטווח הקרוב יותר, למען עצמכם. היום זה אותו סטודנט שחטף ומחר זה אתם. משוואה פשוטה.

ב. למצוא משהו בר סמכות מעולם האקדמיה שלא קשור ישירות למוסד שלכם- והוא יכול להתערב. כח מול כח. ויש דברים כאלו. מניסיון.

רק, למען ה', כפשוטו- אל תשתקו.

ובכל מקרה- יש אלוקים בשמים, ויש דין ודיין, וגם אם חלילה אחרי הכל לא הכל מסתדר- הוא עוד יקבל את המגיע לו, בעזרת ה'. אך את ההשתדלות צריכים לעשות.

סלח לי, אבל המקום הזה לא ממש בסדר...

אני אישית, שמחה מאוד שאני לומדת במקום בו אני יכולה לומר את מה שיש לי בהנהלה,

והם מוכנים לקבל כל ביקורת.

מה שתיארת- זה מקום שהוא נורא לא בסדר,

שלא נותן לסטודנט את הזכות להתלונן...

אישית- על זה הייתי פוסלת מקום לימודים..

וכל שנה מרצה אחר שלנו פשוט הועף.

בהצלחה

לא יודעת להשוות לאחרים כי ב"ה עשיתי רק פעם אחת, אבל לא מצאתי בהם משהו לא טוב..

בהצלחה!

לא אוהבים אותם. אבל זה באמת תלוי ביכולת הלימוד שלך, מי שממש קשה לו לשבת ללמוד והוא צריך ליווי אישי רציני- יש מצב שעדיף לו לקחת משהו יותר אינטנסיבי.

אבל אם אתה בגדול בסדר עם ללמוד- אין סיבה לא ללכת ללחמן.

בהצלחה!

לא הבנתי..

לא ישא תורן תורנית / ננס ננסית. (משהו כזה...)