פורום סטודנטים (עמוד 58)

אם להכל אז נראה לי 5/6*(24.305+ 35.4) = 49.754 גרם

 

אם רק לCI אז 5/6*24.305+ 5/12*35.45= 35.004 גרם

 

אני ממש מקווה שזה נכון,

התיחסתי לזה שהמסה הרשומה בטבלה היא מול [6*10^23] וכאן יש בCI  חמש שישיות מול.

 

בהצלחה!!

אם זה מספר אטומים אז הייתי מחשבת לפי אבוגדרו כמה זה 5E^23 אטומי Cl במולים (נסמן N מספר מולי Cl),
ואז ניתן להסיק מהיחסים שלכל מולקולה של MgCl2 אנחנו זקוקים ל2 מולי Cl
אז ניקח את N ונחלק ב2
ואז (*בתנאי שיש לנו Mg בעודף) אפשר לומר שיש לנו N/2 מול MgCl2.
ולפי n=m/MW (מספר המולים שווה למסה חלקי המסה המולארית, נוסחא) נחשב
N/2*MW=m

MW מתייחסת למסה המולארית של כל המולקולה, =מסה מולארית Mg + פעמיים מסה מולארית Cl.

m מתקבלת ביחידות של g ולכן m=התשובה שלך

ומדעים באופן כללי, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה וכו'

תדגירי הרבה.

אבל נכתב פה שהכל עם מחשב

סה"כ שני קורסים סמסטריאליים, לא ברמה הכי גבוהה....

בביולוגיה חישובית (ביואינפורמטיקה) יש הרבה יותר.

טוב, בסדר, רשמתי לי.

אבל כן, המדע מבוסס על מתמטיקה לכן צריך ידע מתמטי בכל תחומי המדעים.
לכן אין פרס נובל למתמטיקה;)

עוד רעיונות: תואר בסטטיסטיקה/ראיית חשבון

אשתו של אלפרד נובל בגדה בו עם מתמטיקאי כך לפחות השמועה אומרת...

וזה גם למה אין פרס נובל גם לכלכלה.

כי גדול כבוד הבריות וזה...

אם רוצים להוסיף עוד פרס נובל זה בסדר למרות שאלפרד נובל לא כתב את התחום הזה בצוואה.

זהו.

אפשר להשוות-

 

https://ug.technion.ac.il/Catalog/Catalog-2012/Catalog-Pdf/13%20Biology.pdf

https://ug.technion.ac.il/Catalog/Catalog-2012/Catalog-Pdf/11%20Physics.pdf

 

כל תחום מחקרי כלשהו היום, מגיע בסופו של דבר לסימולציות ולפתרונות נומריים. 

גם כשמפתחים מודלים בביולוגיה חישובית ובטח שבהנדסות - כל העבודה היא מול מחשב. (כמו גם פיסיקה תיאורטית או מתמטיקה יישומית).  

 

כלומר, גם אם למשל לומדים התמרות פורייה בצורה מדהימה ויודעים את כל התיאוריה - בסופו של דבר, צריכים להשתמש בזה בצורה כלשהי - ואת זה חייבים לעשות באמצעות מחשב. 

 

לא מכיר תחום כמו שאת מתארת. 

עד כמה שאני יודע. (אגב, באוניברסיטה העברית יש איש סגל שזכה במדליית פילדס בתחום). 

אבל היא ביקשה לא תואר במתמטיקה. 

אני לא רוצה מתמטיקה טהורה כי נראה לי שאין מה לעשות עם זה אח''כ

עם מתמטיקה טהורה כשלעצמה, לרוב לא יהיה מה לעשות - אבל זה כן יכול לפתוח דלת לעולם של מחקר באלגוריתמים, למשל. (וזה כסף ממש ממש טוב, אפילו ביחס לתפקידים אחרים בהייטק). 

כמו כן, מדי פעם יש הבלחות של מתמטיקה טהורה לתעשיה כמו הצפנת rsa שמבוססת על מספרים ראשוניים ובערך כל הבנקים בעולם והרבה מאוד אתרים אחרים עושים בה שימוש. (למיטב ידיעתי, כל האתרים המוצפנים משתמשים בהצפנה זו - אבל יש עוד שיטה של עקומים אליפטיים שגם בה עושים שימוש במקרים מסוימים - אבל אני לא לגמרי מעודכן בנושא). 

 

בכל מקרה, לפני שבוחרים את "סוג המתמטיקה", אני חושב שצריכים לסיים תואר ראשון ורק בתואר השני המחקרי, בוחרים תחום. 

"...חושב שצריכים לסיים תואר ראשון...", תואר ראשון במה?
תודה ממש

מדעי המוח אתה מתכוון פסיכולוגיה וביולוגיה?

וכו;)

[לא מכירה מספיק את מדעי המוח].

תואר ראשון נותן לך בעיקר חומר תיאורטי. 

כדי לעבוד במשהו שהוא לא מכירות (דרגה בסיסית)\ משהו רוטיני, חייבים לעשות לפחות תואר שני כדי להבין איך דברים עובדים בשטח.

אחרי תואר ראשון אפשר לעבוד במעבדה ממשלתית\קופת חולים (כמו ניתוח תוצאות של בדיקות דם) [בכפוף לרישיון לעבודה במעבדה]. בחברות ביוטק - משהו רוטיני, כמו בדיקה של משהו מסוים על מיליון דברים כל יום (את החשיבה והתכנון יעשה בוגר של תארים מתקדמים יותר). מכירות - יצוג של יבואנים בתחום המעבדתי. אבל גם הם יעדיפו מישהו שעבד עם המוצרים ויוכל ליצג אותם יותר טוב (כלומר ניסיון בעבודה במעבדה, לא בהכרח תואר מתקדם). אופצייה נוספת היא לעשות קרוס CRA - שזה מתאם מחקר, ואומרים שאפשר להרוויח בזה סכום יפה.

בעקרון תארים ברוב המקומות הנ"ל הם תנאי הכרחי לקידום. יש לציין שלימוד לתואר מתקדם הוא לרוב ללא שכ"ל ועם מלגת קיום.

 

לגבי קושי, נראה שקורסי הליבה הם דומים, אבל במוח יש יותר דגש על דברים שקשורים למוח בעוד בביולוגיה יש מגוון (שכולל בתוכו גם מוח) - נניח אקולוגיה, צומח, סרטן, מחלות ותרופות, הזדקנות ועוד הרבה. צריך לקחת בחשבון שתנאי הקבלה למוח הם יותר גבוהים, כך שאפשר לצאת מנקודת הנחה שהחבר'ה שיגיעו יהיו יותר ברמה.

 

איפה מרוויחים יותר ואיפה יש יותר עבודה?

הכי טוב זה להיכנס ללוחות דרושים ולבדוק. 

הימור שלי - בארץ יהיה יותר עבודה לא במדעי המוח. אבל זה לגמרי הימור.

ידוע לי שאפשר רק מתואר שני.

ומה הכוונה שצריך שלמור הרבה מידע בע"פ?

ובאופן כללי פיתחתי רתיעה מכל תעודה שכתוב עליה "יעוץ" אבל תואר, אני לא ממש יודע מה זה.

אין כמעט תואר שאין בו לפחות שני קורסים בסטטיסטיקה, בעיקר במדעי החברה, אממה, קשה.
נכון, גם מתמטיקה אותו הדבר.
מתאים לך להיות מרצה?

במקרה הטוב, תגיעי למשרת data analyst בחברת הייטק ושם תוכלי להתחיל עם משהו כמו 14K בחודש. זו משכורת יפה. 

אמנם לא משכורת של תפקיד פיתוח שאליו הולכים בוגרי מדעי המחשב, אבל זו משכורת בהחלט מכובדת והיא משתפרת עם השנים והניסיון. 

 

במקרה הגרוע, תמצאי משרה בעלת אופי שונה עם משכורת נמוכה יותר. (ניתוחים סטטיסטים בבנק כלשהו או תפקיד לוגיסטי כלשהו). 

 

לאן תגיעי? 
זה תלוי איפה תלמדי, מה יהיה ממוצע הציונים שלך, היכרות שלך עם אנשים בתעשיה והרבה סיעתא דשמיא. 

 

data scientist, אלגוריתמים ומשרות בסגנון הזה. 

לסטטיסטיקאים אין את האופציות הללו. 

 

כלומר, יש אזור חפיפה מסוים בתחום של ה-data analyst. זה הטופ של הסטטיסטיקאי והתחתית של המתמטיקאי. (בלי כוונה לפגוע או להעליב אף אחד). 

 

של סיכון ורווח. המרצה שלי לסטטיסטיקה עובד בבנק ומרוויח טוב מאוד

הוא בא בשבילנו... הוא מלמד הרבה יותר טוב מכל מרצה שהכרתי.

 

יש כאלה שהם אומרים שהם לא בשביל המשכורת ואני אישית מאמינה להם

אלא בשביל המחקר וחופש הביטוי, המשכורות בארץ למרצים בדרך כלל לא להיט, בעיקר במדעים מדויקים כשיש הרבה אופציות אחרות.

זו השקעה של עוד 6 שנים במקרה הטוב. 

 

לרוב, בנקים (או אף מקום עבודה אחר) לא ייקחו בוגר תואר ראשון לתפקידים כאלה. 

לדעת שהמשפחה מתרחבת ואין מצב להתקדם בשני שקלים לשעה בכל ארבע שנים.

אבל הכוונה יותר לתקופת מבחנים.. מה מושיב אתכם על הטוסיק..

למי שלא מתכננת להתקדם לקורסי על.
העיקר שעברת את המבחן הממשלמתי.
@כבתחילה

משזה נאמר: 

לא הייתי משקיע עד כדי כך בלימודים אם לא הייתי יודע שזה כרטיס הכניסה שלי לעבודה טובה והכנסה יפה. (אולי הייתי לומד לבד מספרים בכיף שלי, אבל לא הייתי יושב כ"כ הרבה שנים מצאת החמה עד צאת הנשמה על הלימודים). 

להביא נובל

אנחנו דור שרוצה כאן ועכשיו. קשה לעשות משהו כרגע כשנקצור את הפירות רק בעתיד

תחושת סיפוק עצומה מעצם הידיעה שיש בכוחנו לשנות

אם יש לך שאלות ספציפיות אוכל לשלוח להם.

שולחת בפרטי

@baruchiro

באיזה תחום תרצי לעסוק בעתיד? יש לך כבר מושג? תוכניות להמשך?

בינתיים זה מה שאני רוצה

לדעתי לא מספיק להתמחות בתחום אחד וצריך ללמוד שניים לפחות. אני באופן אישי בחרתי ללמוד משפטים ומנע״ס במרכז האקדמי בר״ג. אז אני עושה דו-חוגי, כי לדעתי זה יתן לי יתרון על פני אחרים. אם את ממש תותחית בלימודים הייתי ממליצה לך לקחת שילוב של חשבונאות ומשפטים, אבל זה ממש הארדקור כי צריך לעשות שתי התמחויות ולהבחן במבחני לשכה ומועצה כדי להפוך לעו״ד ורו״ח מוסמכת

הנדסאים, חשמלאים וטכנאים כן.
במקצועות החשמל יש הרבה מאוד תעודות, מהנדסים בדרך כלל מוצאים את עצמם במשרד ממוזג ולא בשטח ממש למרות שלפעמים קורה שמהנדס צריך להגיע לאתר בניה אם זה בניין גבוה או שהוא עובד כמהנדס בטיחות.
בחשמל לא חסר עבודה, היי טק, בניין, תחזוקה, מחקר, וסתם חתימות על ניירות שהמדינה מחייבת שיחתום עליהם מהנדס חשמל בלי שום סיבה כדי שיהיה למהנדסי חשמל עוד טיפה פרנסה.

כנראה זה באמת חשמלאים

ברמה של תיכון אבל

אומנם לא תמצאי באולג'ובס "דרוש ארכיאולוג" בדרך כלל אבל יש דרישה, יש מה לחקור בארץ ויש גם מה ללמד.
אגב התואר מלא בכפירה ועבודה זרה, לדתיים יש צורך להיות בקשר חזק עם תלמיד חכם שתוכלי לשאול שאלות.

אבל צריך לדעת שלא כל הסטודנטים שלומדים ארכיאולוגיה אכן לומדים לקראת תעודת חופר. ואכן יש הבדל בגישות בין המוסדות, וצריך לבוא מוכנים לזה.

מבחינה עבודה, יש בגדול 3 מקומות שאפשר לעבוד בהם: אקדמיה, רשות העתיקות ומוזיאונים. 

באקדמיה יש תחרות מאוד מאוד גבוהה, כי ההיצע נמוך (פרופסורים לא נוטים לצאת לפנסיה ולפנות מקום...) והביקוש יחסית גבוה.

ברשות העתיקות זו רשות ממשלתית, עם שכר ממשלתי, על כל המשתמע מכך. עבודות הכניסה של אריכאולוג מתחיל זה פיקוח בשטח - בחום ובקור, ביום ובלילה - זה לא תשע עד חמש במשרד. ומשם אפשר להתקדם הלאה לחפירות אישיות. אפשר גם להתמחות בתחום של מדעי הארכיאולוגיה ולהיות ארכיזואולוג או ארכיבוטניקאי וכדו', ואז לעבוד במעבדות של רשות העתיקות.

במוזיאונים אפשר לשלב עם תואר במוזיאולוגיה, אבל גם שם לא צרי יותר מידי, כי יש כבר כמה..... 

אם זה מעניין אותך כעבודה - לא נראה לי נכון לשאול סטודנטים שעדיין באקדמיה, אלא אנשים שסיימו ועובדים. לכי לחפירה הארכיאולוגית הקרובה לביתך, ושוחחי עם הארכיאולוג/ית. יש לא מעט מקומות בהם יש גם חבר'ה צעירים שסיימו לאחרונה לימודים ויוכלו לפרט הרבה יותר....

[וקחי בחשבון שזה לא סוג העבודה שתמצאי בה הרבה נשים דתיות].

בעיקר כי אם כבר לעשות תואר- אז במשהו שמעניין אותי...

אצלנו הרוב מוסיפים גם תעודת הוראה.
אם את רוצה לעבוד כארכיאולוגית בשטח צריך לעשות גם 'תעודת חופר' שזה אומר להוסיף עוד קורסים ולעשות מעין 'סטאז' של שלושה שבועות חפירה וזה מה שנותן לך את האישור לנהל חפירה בשטח.

מצד שני, מה יגידו בוגרי קרימינולוגיה?!

אם זה התחום שמעניין אותך, לך על זה.

זה בהחלט שפה חדשה! אבל שפה מעניינת. מאוד מהר לומדים את זה כי זאת שפה מדוברת מאוד. על כל דבר את מוזמנת לפנות אליי לעזרנ

רק יתרון - בסיעוד זה שפה שימושית ומועילה. אנגלית פחות.

כי יש פחות מושגים שצריך ללמוד כמו תוכי. רוב הדברים זה מחלות שלהם נלווים עוד מלא מלא מלא דברים. קשה ללמוד מכרטיסיות

וכמה זמן יש לך להקדיש ללימוד...... (כי זה לא ללמוד בשפת אם... זה לא בעברית...)

יכול להיות שאפרוס את הלימודים....

זה לא באמת קשה, לא צריך להגיע להרצאות כי המרצה רק מראה מצגת.

את כל החומר יש באינטרנט ולרוב בצורה יותר ברורה. וכמובן שיש ספרים מצויינים.

 

רק חינוך ואולי משפטים הם תארים יותר קלים מזה.

בנחת, קוראים ספר, אולי סיכום קטן ומקבלים ציונים לא רעים בכלל.

 

הדחיסה של החומר עוזרת - כל חומר קשור לחומר אחר. אם פורסים  - זה כמו שפה שמפסיקים לדבר אותה, שוכחים.

יש חשיבות להיות נוכחת בכיתה להקשיב ולסכם. בתקופת מבחנים לא קמתי מהכיסא ..
בזמן הלימודים חוזרת לפעמים(בהתאם לכוח שלי) על נושאים שהתקשיתי להבין אותם בכיתה

בפנימית (נשימה וקרדיולוגיה) ואני רק בתחילת החומר

יש המון פרטים להבין.....

ושבוע לאחר מכן יש מבחן על החלק הראשון בפרמקולוגיה!

הלוואי שהייתי מתחילה קודם 

עכשיו אני בלי זמן

וחנוכה ומשפחה ב"ה

לכן לצערי הרב!!! אני שוקלת לפרוס. כי אני לא רואה את עצמי מספיקה

אני לא יודעת. יש לי סיכוי?

לב ונשימה זה סה"כ הגיון.

 

ושבוע בין מבחן למבחן זה ממש סבבה.

לא לכולם זה קל ויש בנות שחורקות שיניים כדי להצליח. היא לא ביקשה שתרמוס אותה אלא תתן לה עצות טובות איך ללמוד

ב. לא רמסתי, בסה"כ הסברתי מנסיון שלי ושל שאר הכיתה.

יש לחץ מובנה שאוהבים להכניס באי אלו מוסדות, באתי להגיד שזה לא נכון וצריך להכנס לפורפורציות נכונות.

 

העיצות שנתתי הן טובות.

 

הן נכונות ללב ונשימה, הן נכונות לכל התואר.

 

מבחן ראשון בפרמו הוא קשה, מאוד קשה. אבל סה"כ זה לא אמור להיות פעם ראשונה שרואים את החומר, ובכלל לא חושב שצריך להרוג את עצמינו בשביל ממוצע 90.

 

רוב הידע הוא עיוני רפואי (בעייה של מערכת הבריאות הישראלית, אבל זה לא הנושא), וככזה אין שום בעייה ללמוד אותו מהאינטרנט. את החלק היותר סיעודי שצריך מרצה - לא מצאתי כ"כ ששואלים עליו ושבכלל מלמדים אותו ברצינות.

וגם אותו יש בספר בצורה יותר טובה.

אני באמצע שנה ד'. כבר סיימתי את כל הקורסים הקליניים שלי, נשארו לי רק התנסויות וזהו.
מוזמנת לשוחח איתי
-מעניין איך הלכה לך תקופת מבחנים כי אני רואה שזאת הודעה מחנוכה...

ולהתקבל לקלינית מאוד קשה, אחי סיים תואר מצטיין בפסיכולוגיה בממוצע 92, עבר פעמיים מבחן מתא"ם אחרי שהפציץ ציונים בשניהם,בסוף התקבל לפסיכולוגיה קלינית רק במכללת רופין, כרגע מתמחה בפסיכולוגיה חינוכית כי עדיין לא מצא התמחות בקלינית.

מלבד הפצצת ציונים, צריך לעבור גם ראיונות ומאוד כדאי לעבוד במשהו טיפולי תוך כדי התארים כדי לקבל המלצות, צר לי לבאס אבל זה לרוץ ספרינט במסע כומתה.

אם תרצה להתברג בחברת היי טק רצינית תצטרך להצטיין, לדפוק מאיות בקורסים ולהשקיע את הנשמה בפרויקט.
בפועל אנשים שכבר יודעים לתכנת זו יכולה להיות מקפצה משמעותית עבורם, מי שלא יצטיין ימצא את עצמו לרוב בQA או עבודות תוכנה מהסוג הזה שלא ממש צריך תעודה עבורם.
כהנדסאי תוכנה זה תלוי בכמה פרמטרים כמה תרוויח, בעיקר איפה תעבוד וכמה שעות שבועיות תוכל לתת בשביל העבודה, ככה זה בהיי טק |מושך בכתפיים|
תוכל בקלות להגיע לשכר של 12K אבל כמה שעות ישארו לך בשביל החברים והמשפחה?
כללית, עדיף להיות הנדסאי תוכנה מצטיין מאשר מהנדס תוכנה בינוני, יותר כסף בתלוש ויותר סיפוק ומשמעות בעבודה.
בהצלחה.

@Admin
@קוד אבל פתוח

דעתכם מעניינת אותי. 🙃

ואם לא לכי למכינה.
השלמת בגרויות? אם את יכולה לשבת לבד עם ספר ולהעלות את הבגרויות זה עדיף על מכינה, אבל אם את חושבת להשלים עם קורס או מורה פרטי, חבל לך על הזמן, פשוט לכי למכינה.

ויש לך סיכוי מעולה להתקבל על תנאי.
על הדרך תעשי גם מבחן אמי"ר.

זה אמור להשפיע על הממוצע ומחשיבים כת זה שרוצים להתקבל למוסד לימודים גבוהים?

@אריק מהדרום

הממוצע המחושב עם בונוסים הוא לא מתוך 100, אלא מתוך טווח שבין 115-120 (תלוי מוסד וצורת החישוב), כך שיש מצב שאת מגיעה ל-92...

תבדקי שוב את הממוצע - זה לא דורש כזה הרבה מאמץ, ואפשר אפילו לבדוק בכמה מחשבונים של מוסדות שונים במקביל.

https://bgu4u.bgu.ac.il/html/average_calc/index.php

 

מתערב שאת מעל 100

בהצלחה!!

 

מתנ"סים, ספריות עירוניות, ובספריה של מוסדות הלימוד.
אפשר גם בבתי עינוגים אבל צריך להזמין משהו והמלצרים לא עפים על הלקוחות מהסוג שלך (למרות שבדרך כלל הם בעצמם סטודנטים).
והכי טוב, בבית עם חברה שתשגיחו אחת על השניה שלא תבזבזו זמן.

אבל צריך כמובן להזמין משו

אני כבר במקום אחר אבל הייתישם. מה השאלה?

לגבי הלימוד למבחנים והכל..

(ולא מבינה מה זה משנה מאיזו שנה... אם כבר בשנה א' יש עומס לא קטן ועוד על ההתחלה בלי שום הכנה)

 

כמובן שבמהלך הסמסטר להיות בקשב לסכם ואם לא מסכמים אז לצלם אחרי כל שיעור את הסיכומים של סטודנט אחר ולקרוא שוב לפני השיעור הבא. כמובן שלהכין ש.ב.

בתקופת סמס' עצמה זה לשבת לעבור על החומר הכתוב ולתרגל תרגילים וש.ב. ואז למצוא מבחנים לדוג'/משוחזרים ולפתור עוד ועוד עד שמבינים עד הסוף. את תהליך הלימוד אפשר לעשות לבד או עם חברה או יותר אנשים איך שמתאים לך באופן אישי. (לי אישית מתאים מישהי אחת גג שתיים. יותר קשה לי להתרכז ולבד יותר קשה לעמוד בקצב ולא לסטות...)

 

בהצלחה!!

לא בטוח שיהיו להן טיפים להביא לה.
היא מחפשת טיפים מאנשים שכבר עברו את זה..

לא מספיק בקיאה בתחום אבל אם תצליחי למצוא משרה כזו תוכלי לשלב את שתי הרצונות שלך יחד ⁦⁩
בכללי כדאי לך לדבר גם עם גננות וגם עם קלינאיות כדי להבין מה בדיוק כוללת העבודה ולחשוב עם עצמך אם היא מתאימה לך .

כקלינאית תקשורת יש בהחלט עבודה פרטנית,

אבל אם את עובדת במסגרות חינוכיות (בתי ספר- שזה לרוב חנ"מ או לקויי למידה, גני שפה וכו'), העבודה תהיה לא רק פרטנית-

היא תהיה גם קבוצתית, וגם הנחיה של הצוות, ובניית תוכנית ומטרות שישתלבו לא רק בזמן שאת נמצאת.

 

במוסדות חינוך-

מצד אחד את מלווה את הגן/כיתה לאורך כל השנה, מצד שני- ברור שאת דמות פחות משמעותית מאשר הגננת והסייעת שנמצאות יותר ימים ממך בגן.

בד"כ את גם תעבדי בכמה כיתות/גנים ותצטרכי להחזיק בראש יותר ילדים. (בשונה מגננת, שמחזיקה בראש פחות ילדים, אבל גם צריכה להתיחס ליותר מטרות, כי התחומי עבודה שלה רבים יותר).

 

בעבודה שלא במסגרות חינוכיות-

יש תהליך עם המטופל, אבל הוא מוגבל בזמן, לפי הצורך של המטופל הספציפי.

ואז באמת העבודה היא בעיקר בעיקר פרטנית.

 

בהצלחה!!

 

ברוכה הקופצת👋

אני גם התלבטתי בין 2 הדברים. קלינאות תקשורת צריך ציון גבוה וגם לומדים הרבה ביולוגיה וחומר מדעי שאני פחות מתחברת. החלטתי ללכת ללמוד גיל הרך וחינוך מיוחד ואני ממש לא מתחרטת.. אוכל לעבוד בגנים רגילים/גני חינוך מיוחד/גננת שילוב-זה ממש פרטני עם ילדים.
בהצלחה בהחלטות!

רפואה.. אבל רוצה גיל הרך ופרטני..

לא יודעת אם באלי גיל הרך ב100% .. כלומר גננת

זה מקצוע שהולך גם אחרי שעות הלימודים ואני לא אוהבת את תחום הניהול..במיוחד שרוצים להתקדם בתחום.. דילמה

גננת שילוב יש כאלה שזה פרטני