פורום סטודנטים (עמוד 82)

אבל התשובות וסימון מתייחסים רק לנשואים או לחיים עם בן/בת זוג....

יש המון תחומים - תורת המספרים, תורת הגרפים, תורת החבורות, מורפולוגיה, קריפטוגרפיה, שיערוך ועוד ועוד ועוד... חלק מן התחומים הם בעיקר מחקר תיאורטי וחלק מהתחומים הם יותר אפליקטיביים לבעיות אמיתיות שדורשות פתרון בחיים האמיתיים. 

 

לעתים, תחום שנחשב לתיאורטי לחלוטין מתגלה כשימושי ביותר. 

תורת המספרים, למשל, נחשבה בעבר למשהו תיאורטי כמעט לחלוטין ואז גילו את האפשרות להשתמש בה כדי להצפין מידע. 

 

אז יש נושאים שמחוץ לעולם המחקר האקדמי אין מה לעשות איתם יותר מדי, ויש תחומים שהם מאוד שימושיים - במיוחד בתחום של אלגוריתמים. 

 

בעיקרון, עם תארים מתקדמים בתחום (שני או שלישי) אפשר למצוא לא מעט משרות בתחום של אלגוריתמיקה - שזה אחד התחומים עם המשכורות הכי הגבוהות ביותר בהיי-טק.  

הרבה פעמים משלבים מתמטיקה עם מדעי המחשב כיוון שיש הרבה חפיפה בין הנושאים. 

עם תואר ראשון, זה אפשרי, אבל יותר קשה כיוון שלמשרות אלגוריתמים בד"כ רוצים תואר שני אבל לא תמיד, במיוחד אם מוצאים משרת סטודנט במהלך התואר. 

תודה על ההשקעה, עזרת!!

אבל מסלול אחר. אבל אם תרצי אתן לך בנות לומדות שם גיל הרך.....

שאלתי את עצמי איזה תחומים, נושאים מעניינים אותי.
אם לא מצאתי נושא ספציפי הלכתי צעד אחורה.

אפשר לעשות זאת עד שמגיעים לרמה של: תחום פיזי או עיוני, או משהו פעיל כמו גננות או נגרות או טכניות וכד'.

ללכת אחורה בשביל לחזור קדימה.

לדוגמא אם הגעת למסקנה שרפואה זה תחום רלוונטי אז לא חייבים ללמוד רפואה או אחייות אלא יש גם את כל המכשור של הרנטגן והאולטראסאונד וכו ואיך מפעילים את זה.

נראה לי שייעוץ לא יעזור מעבר למציאת תחום כללי.

מעבר לכך זה נראה כמו שאלת נוחות, רצון שמישהו אחר יאמר לי מה להחליט או לעשות.
קשה להחליט ולקחת אחריות על בחירות.

כדאי להתפלל על זה. בהצלחה

גם האוניברסיטה זה לא בדיוק הכותל המערבי.

אבל...
שימי לב אם כדאי לעשות את זה.
אמנם יש חיסרון בכל הבועה הדתית וההיכרות המוקדמת.
אבל המנטליות מוכרת וזה בסופו של דבר עוזר.

אני התחלתי ללמוד באוניברסיטה ולאחר שראיתי שאתה פשוט מספר והלימודים שם חמישה ימים מלאים, חלונות לא נוחים ועוד.

למרות שממש לא רציתי לחזור לביצה חזרתי למכללה דתית סיימתי מאוד מהר את התואר והמשכתי לתואר שני באוניברסיטה שאין מה להשוות עם תואר ראשון.

בהצלחה

עדיף לך פרח קבוצתי. מגיעים לבי''ס יסודי פעם בשבוע לארבע שעות בשעות הבוקר.
לעומת חונכות אישית שהיא בשעות אחה''צ.
גם בפרח קבוצתי יש פחות שעות, מחשיבים את זמני הכנת השיעורים.

יש מצב שיש משרות בתחום שלך שיתנו לך גם ניסיון כשתסיים את התואר.

לא מכירה לפי שעות

♢אני לומדת בעיקר כדי לרכוש השכלה(ולהרחיב אופקים) ושזה יהיה מקור להתפתחות במובן התעסוקתי בתחום שבו אני מתעניינת.
זו למעשה ההשתדלות המעשית שלי כדי למצוא עבודה ולהתפרנס כראוי בעז"ה.

♢בהרבה מקומות עבודה כדי להתקדם תנאי סף הוא שיהיה תואר.
תחשוב שמעסיק יעדיף לקבל אדם שיש לו תואר ורכש ידע(שלא בהכרח מעיד על רמת משכל גבוהה)לעבודה,מאשר אדם ללא לימודים אקדמאים.
זה עושה משהו...מותיר רושם בהחלט חיובי.

♢לגבי הדוגמא שציינת,בדר"כ במשרדים מעין אלו מתקבלים ע"י פרוטקציות.

[אני די צעירה אך אני מאמינה שאמשיך ללמוד גם כשתהיה לי עבודה כי אני אוהבת ללמוד ומשתדלת תמיד להיות במגמת התקדמות.]

באופן כללי זה תלוי במה אתה עובד וכמה מרוויח והאם יש לך זמן לזה, אבל בעיני זה טוב להיזרק ולהתחיל במיוחד כשצעירים כי כמעט תמיד בתור אדם שעובד ונשוי אתה יכול לומר לעצמך שאין זמן פנוי ובפרט כשיש ילדים וכו'..

בהצלחה!

שיתקיים בך הפסוק "אָרוּר מַכֵּה רֵעֵהוּ בַּסָּתֶר וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן".

 

המון הצלחה!!!

כי "צקון לחש" זה ממש לא אנונימי... כולם יודעים מי אתה... ולפחות אני לא משקר לאנשים ומנסה לדפוק להם את החיים בגלל שאני ממורמר על הבחירות שעשיתי... 

מחזק שוב את האיחול הנ"ל, בהצלחה רבה!

ואני מציע לך לפתור את המרמורים שלך עם פרוזק - אבל את זה תצטרך לקבל מפסיכיאטר... 

שלח לי מסר אישי אתן לך את פרטי הpaypal שלי, שלם ונתחיל סשן של שעה.

אני מוכן גם לעשות לך הנחה, כי אתה צריך את זה כל-כך נואשות.

ערב טוב!

 

נ.ב, בתור אחד "מסכיל", נראה לי שאתה לא מעודכן.

Prozac  מזל שלא אמרת lobotomy

זה משעשע. 

 

וכן, פרוזק עדיין נמצאת בשימוש נרחב בשימוש פסיכאטרי במצבים כמו שלך - מרמור עמוק ודיכאון. 

זה כיף לראות אותכם רבים מכות פיזי

 

 

לא ווירטואלי

 

זה לא גברי בכלל

     

שעל פניו, לא נראה כמו משהו איכותי במיוחד... 

ויפסיק את הויכוח הלא מועיל זה.

אם זה לא היה המצב, לא הייתי טורח ללמוד באקדמיה. 

 

אם אין לך כוונה לעבוד בתחום שמצריך תואר - אז זה בזבוז זמן וכסף לדעתי. 

אצלי השילוב של אהבה ללמוד ברמה גבוהה ורצון לעבוד במקצוע שמצריך תואר הכריע את הכף.

אבל טוב שאת שואלת את השאלה הזו לפני ולא אחרי. תעשי טוב טוב חושבים.

אני לומדת לתואר במקצוע שאפשר להתעסק בו גם בלי תואר

 

ולמה? כדי לרכוש את הידע הזה

עשיתי תואר שני מאוד מאוד קשה (נחשב לאחד הקשים באקדמיה) - והבעיה בפקולטות הללו היא שלרוב המרצים הם ממש ממש גרועים. (לא כולם, אבל רובם). 

 

את רוב הידע שלי בשלושה קורסים שונים, למדתי מהרצאות של מרצה מעולה של סטנפורט שעלו ליוטיוב.

 

אם בתחום העיסוק שלי, תואר שני לא היה פותח דלתות לתפקידים יותר מעניינים ומשדרג את השכר משמעותית, לא הייתי לומד את זה באוניברסיטה, כיוון שאת רובו המוחלט של החומר, הייתי יכול ללמוד מאותן הרצאות.

מעבר לזה, כדי לעבוד במה שאני עובד, הייתי צריך עוד ידע מסוים - אבל התואר שלי הספיק כדי לפתוח לי דלתות, אז פשוט עשיתי קורס של סטנפורט דרך coursera בלי להוציא שקל.  

אבל אני לא יגיד ואם יהיה לי מרצים גרועים?

 

טוב אז נלמד מהיאנטרנט

 

כי צריך בשביל זה הרבה התמדה וכח רצון וזה גם משעמם, יותר נחמד ללמוד בקבוצה

הבאתי את הדוגמא הזאת כדי להבהיר שאם רוצים היום לרכוש ידע ולא ממש צריכים את התעודה - אז אפשר למצוא את כל הידע שרוצים ברשת. (ואפילו לקבל תעודת סיום של קורסים מאוניברסיטאות יוקרתיות). 

 

אם ההתמדה וההימנעות משעמום שווים לך מאות אלפי שקלים שתפסידי מכך שבחרת ללמוד באוניברסיטה (אובדן שעות עבודה, שכר לימוד, שכירות(?)) - אז לכי על זה. 
באופן אישי, אני הייתי מעדיף להתחיל את החיים עם כמה מאות אלפי שקלים בכיס. 

וגם, לרוב המעסיקים זה לא יספיק.למה? הם מקבלים ערמות של קורות חיים ומעדיפים את המקצועיים ביותר. גם לבוגרי מכללות קשה לפעמים למצוא עבודה וגם לבוגרים טריים.

אם הייתי רוצה לעסוק בתחום שבו תואר לא היה פותח אופציות, אז לא הייתי טורח. 

עיקרון גדול בבחירת המקצוע... אתה צריך לאהוב את זה!

זה לא משנה אם זה עם תואר, בלי תואר, עם עניבה ומשרד, או עם כפכפים וחולצה זרוקה - העיקר שתאהב את מה שאתה עושה ואז תתמקצע ותגיע לפסגות בע"ה.

 

אני די בטוח שאם נחבר את זה יחד עם הספר על ה10,000 שעות של Malcolm Gladwell, נגלה למה המדענים שניסו לדחות את התאוריה שלו טועים.

שזה לא פשוט עד בלתי אפשרי כיום להגיע לפסגות ללא תואר כלשהוא. ואני חושבת שאתה צריך לעשות הפרדה בין תחביב לבין מקצוע

הייתי ממליצה טוב טוב לשאול בוגרים בתחום מה הדרישות. הרבה פעמים נראה שאין צורך אך מקום העבודה דורש. כמובן שפרוטקציות גם הן מקדמות בחיים אך לא תמיד ניתן לבנות עליהן, למרות שהן אכן מסייעות מאוד במשרדי ממשלה.
.כמובן שאפשר לעשות כסף גם מתחביבים אך שם לרוב התחרות מאוד גבוהה.

- רוב העבודות דורשות תארים. ככה שעדיף לעשות ולא להיתקע אח"כ, גם אם לא השתמשת בזה..
- ידע והמשך לימוד ברמה גבוהה יותר.
- רצון להתקדם ולעסוק בדברים שמחייבים תואר.

שיכנע אותי.

עברתי מעט הכשרות שנתנו לי טעימה קטנה ממה שיהיה לי ברגע שאגמור את התואר.

אבל זה כללום לעומת הדבר האמיתי.

 

אם אתה מתחבר למקצוע או תחום עבודה שלא דורש תואר - בהצלחה!

למה  לקרוע את עצמך סתם בשביל ה"תואר"? זה קשה ודורש המון עבודה (לא פיזית אבל מנטלית), השקעה ורצון.

הסגל באוניברסיטה הם לא בעדך,  לפעמים (הרבה פעמים) להפך.

מצאת מקום עבודה שטוב לך שם והמשכורת טובה - אל תחפש דברים אחרים.

 

אני אישית נמשכת למקצוע שמחייב תעודת הכשרה/הסמכה מטעם גוף ממשלתי. כך שאין לי הרבה ברירה.

 

אבל...

(וזה 'אבל' גדול)

באם אתה כן מעונין לרכוש מקצוע מסוים שדורש לימודים אקדמאיים, אבל העבודה הזמנית והריווחית יותר קלה ונעימה - תחשוב פעמיים.

כי יש דברים שתוכלל לעשות עכשיו, בעודך צעיר, כשבעוד 5/10 שנים יהיה מאוד קשה עד בלתי אפשרי.

 

בהצלחה!

מבחינתי זו סוג של רשת ביטחון. כמובן תלוי בתואר. 

(חחח וכן, אני יודעת שגישת הרבה אנשים כאן שזה לא באמת שווה את ההשקעה של הזמן, הכסף והכוחות אבל קטונתי ) 

 

לגבי תחביב- אם יש איזה כישרון מובהק -אז כן. כדאי להשקיע את הכסף בללמוד אותו טוב ולהתפרנס ממנו (רק לחשוב על זה שאולי זה יגרום לכם שלא לחבב אותו יותר ) 

 

מעבר לזה -לא חושבת 

ובבר אילן, באוניברסיטאות באים לחקור את החומר, נגיד לחקור את מקצוע המתמטיקה ולא מלמדים איך ללמד בכיתה את המקצוע המתמטיקה.

 

ובמכללות עושים עם התואר את תעודת ההוראה ובבר אילן זה בנפרד ואם את רוצה את משקיעה עוד שנה בלעשות תעודת הוראה.

כשלומדים חינוך באוניברסיטה, לומדים איך לחקור.

כשלומדים תעודת הוראה באוניברסיטה, לומדים איך ללמד.

 

בכל מקום בו עושים תעודת הוראה, זה ייקח ארבע שנים.

ההבדל העקרוני בין אוניברסיטה למכללה זה התואר שיוצאים איתו - Bed לעומת BA או BSc, שאליו נוסף תעודת הוראה. {יכול להיות שיש לזה השלכות על התלוש שמקבלים, כי ייתכן שזה נחשב כשני תארים, אבל צריך לבדוק...}

וזה מכין אותך להוראה הרבה יותר טוב

אבל זה שונה להגיד שיש פחות עבודה מעשית, מאשר להגיד שלומדים רק איך לחקור.....

 

ובכללי, ברור שאין תחליף לניסיון, ואי אפשר להשוות מורה בשנה הראשונה שלה למורה בשנה העשירית וכן הלאה, לא משנה איפה נלמדה תעודת ההוראה....

במכללות מכינים אותך בצורה יותר טובה. אתה בא להוראה אחרי ניסיון ושפשוף

בעייני 2 הבדלים מרכזיים:

 

1. מהאוניברסיטה יוצאים עם ידע רב יותר ומקצועי יותר בתחום הדעת להוציא מקצועות קודש (ולכן לרוב הת. הוראה של האוניברסיטה היא עד י"ב ושל המכללות עד י).

 

2. מבחינת היקף ההכשרה: במכללה מכשירים האופן הרבה יותר רציני להוראה, וכפועל יוצא מזה העבודה הרבה יותר קשה. לעומת זאת באוניברסיטה ההכשרה ספציפית להוראה היא דיי בחפיף וכתוצאה מכך יוצאים פחות מוכנים..

ההכשרה בפועל כמה שנים היא? במכללה ובאוניברסיטה?
תודה!

באוניברסיטה יש לעשות תואר במקצוע שאותו רוצים ללמד, בדר"כ לוקח 3 שנים, ובמקביל לעשות תעודת הוראה.

 

סה"כ אפשר לסיים את הסיפור תוך 4 שנים.

 

במכללות התואר ותעודת ההוראה משולבים זה בזה, ומסיימים תוך 4 שנים (בתכנית המצויינות מסיימים ב3 שנים.)

 

במכללות נותנים דגש על עבודה מעשית בבתי ספר ומשקיעים בזה זמן ומאמץ. באוניברסיטה הרבה הרבה פחות.

אם זה מעל 80 אז זה סבבה לדעתי, תמיד כדאי לשפר עם יש כוח.

אם תנצלי את הזמן נכון תוכלי להספיק את שניהם - גם ללמוד למבחנים החוזרים וגם לשלב את הסמסטר.
בהצלחה!

א. מה את מתכננת לעשות עם התואר?

 - אם זה חשוב להמשך הדרך לסיים בהצטיינות, עד כמה הנקודות האלה קריטיות? בעיניי שווה לחשב את הממוצע של התואר (מחשבים בקובץ אקסל, עושים טור של ציונים, טור של נ"ז, מכפילים אחד בשני. עושים סכום של הטור הזה ומחלקים במספר הנ"זים), ואז לשנות את הציון למה שאת חושבת שאת מסוגלת לקבל במועד ב, נניח 95, ורואים עד כמה זה משפיע.

ב. עד כמה הקורס הספציפי הזה חשוב?

- לדוגמה, אם את לומדת סיעוד, ומתכננת לעבוד במחלקה האונקולוגית, וזה קורס מקיף על סרטן, אולי כדאי לעשות את המאמץ.

ג. עד כמה זה עניין של אגו?

ד. עד כמה יש לך את הכוחות הנפשיים ללמוד שוב פעם את החומר, בידיעה שיש סיכום? האם זה מרצה שעושה את מועד ב' הרבה יותר קשה?

ה. מה תוכלי לעשות בזמן שדרוש ללמידה במקום ללמוד? אם יש לך זמן פנוי (בכל זאת יש חופש פסח וכאלה בסמסטר) ואת תשחקי בו דוקים, אולי כן שווה לגשת.

אני רק מתחילה את דרכי במדעי המחשב, סמסטר אחד מאחורי והבנתי שמועדי ב' זה עניין של מזל..לפעמים הם קלים בצורה הזויה ולפעמים לא..

אני לא יודעת!! מה שבטוח זה שהסמסטר הקרוב יהיה עמוס, ואין לנו חופשת פסח כל כך...[ז"א, יש את חול המועד אבל מין הסתם יהיה מפוצץ בשיעורים ותרגולים].

לגבי הממוצע תואר-שוב, אני רק בשנה א' [וסמסטר א] ככה שעדיין אין לי כל כך הרבה ציונים לחשב בממוצע.

שמעתי אבל שכדאי לחכות עם השיפור ציונים לשנה ג'..לחכות כאילו ולראות אם הקורס הזה באמת משמעותי אז להשלים אותו בשנה שלישית שהיא פחות עמוסה.

נשמע כאדי?או שזה סתם מריחה?

השאלות האלו היו השאלות המרכזיות. אני למשל הייתי עונה בחיובי על כל השאלות ובכל זאת לא ניגשתי לשפר כל ציון שקיבלתי. לדעתי השאלה המרכזית היא האם את חושבת שתצליחי לקבל ציון יותר טוב במועד ב'. ואז תנסי לנתח למה קיבלת ציון לא טוב. האם למדת טוב למועד א'? אם כן האם כבר במהלך המבחן ראית שלא הולך לך? או שיצאת בהרגשה טובה ובכל זאת קיבלת ציון לא טוב? (במצב כזה אני בדרך כלל לא משפרת כי זה אומר שאני לא מצליחה להבין את החשיבה של הבודק ומועד ב לא יעזור לי). האם זה מבחן שממוצע הציונים בו הוא נמוך? (כלומר מבחן קשה שלגיטימי לקבל בו ציון גרוע גם אם לומדים מאוד טוב) וכו.. אגב לדעתי לא כדאי לחכות לשנים מתקדמות לשיפור הציונים כי בשנים הראשונות הממוצע שלך די מתקבע כי הקורסים עם המשקל הגדול יותר נעשים בשנים הראשונות אחר כך כל קורס הוא מספר נזים קטן וקשה מאוד לשנות את הממוצע שהתקבע בתחילת התואר. וגם לא בטוח בכלל שיהיה לך יותר רגוע בשנה שלישית אם יהיה לך רגוע מבחינת הקורסים כנראה שתרצי לצאת לעבוד בשנה הזאת ואז שוב לא יהיה לך זמן לעשות השלמות.

שזה אתגר גדול כידוע לכולנו (חוץ מהמפונקים שממומנים מכף רגל ועד ראש - פירגוננינו הכנים ).

ויש גם כפל משמעות אבל נוותר על ההסבר שלו

זה כ"כ מוכר שזה כואב...

זה קורה כנגזרת של מה שכתבת...
באסה...

3,693 ש"ח + 627.81 ש"ח מע''מ.

 

זה שכר לימוד או שסתם שאלת בפורום הזה כי אנחנו חכמים שיודעים לחפש בגוגל?

 

לא רק שלא מחקתי - אפיל עניתי. אין, אני נחמד שאין דברים כאלה...

חשבתי שכבר אף אחד לא יודע ;)....וזה למשהו סודי ולא לשכר לימוד חח וחבל שאין שכר לימוד בשווי הזה ;) והאמת שלא ידעתי איך מחשבים את המעמ

כדאי בחינוך/חנמ/עוס/ פסיכולוגיה. ועוד יותר כדאי - דו חוגי ולשלב עם אומנות. ככה מאמינה שלא תצטרכי לבצע השלמות ואם כן אז ממש מעט.

המקצוע עצמו הוא תואר שני עד כמה שאני יודעת.
תואר באומנות הוא קשה כשלעצמו אז את הכישורים תצטרכי לממש בתואר באומנות ופחות בתואר השני לדעתי.

בכל אופן, מתחילים מתואר ראשון. בהצלחה.

איך האווירה?
מה סגנון הבנות?
איך המרצים? נעימים, קשים, קשוחים
הרמה קשה?

ובנוסף
מכירה את תכנית רגב?

תודה!

מבחינת אווירה- זה די אווירת אולפנא, מלא בנות דוסיות (אבל לא רק)...
רוב הבנות צעירות (נראה לי אזור 20-26) אבל יש גם גדולות יותר.
המרצים כולם נעימים מאוד, אין כמעט דיסטנס.
הרמה לדעתי לא קשה, אבל כן יש עומס ומי שלא יודעת להתנהל נכון עלולה לאבד את זה...

אשמח לענות גם לגבי רג"ב אם תשאלי שאלות ממוקדות, אני בתוכנית...

באיזה מובן יש עומס? מניחה שיותר מבמקומות אחרים? כמה ימים בשבוע לומדים? ההכשרה היא באיזו שנה?

מה הממוצע המשוקלל שצריך בשביל רגב? עד מתי אפשר להרשם לזה ומתי נותנים תשובות? זה מסלול קשה משמעותית? לומדים בנפרד מכל מי שלא בתוכנית?

תודה!!

עומס- מטלות וכד', אבל ממה שאני שומעת מחברות זה לא יותר מבמקומות אחרים.
כמה ימים ללמוד בשבוע זה תלוי בך, אבל כדי לסיים את התואר בשפיות מומלץ ללמוד שלושה ימים בשנה א' ושניים בשנים ב' וג'.
העבודה המעשית היא לכל אורך התואר, כשהכמות שאת מחוייבת בה תלויה בחוגים שבהם את לומדת.

מבחינת רג"ב:
הממוצע המשוקלל הנדרש הוא 650- אחיד בכל המכללות ונקבע ע"י משרד החינוך.
אפשר להירשם ממש עד תחילת הלימודים ואפילו שבוע-שבועיים בתוך הלימודים, ומקבלים תשובה תוך שבועיים-שלושה.
המסלול בעיניי לא קשה משמעותית, צריך לשמור על ממוצע 90 כל שנה וחייבים חייבים חייבים להשתתף בכל יום עיון של התכנית (יש 3 כאלה כל שנה).
יש כמה קורסים שלומדים בנפרד, בעיקר כאלה של החוג לחינוך, אבל ברוב הקורסים לא...

בהצלחה!

בעזרת ה' אני רוצה ללמוד תנך, ונוח לי בהרצוג. אבל הבנתי שזה תנ"ך בגובה העיניים וזה בעייתי.. מה את אומרת על זה? שווה לפסול את המכללה על זה? 

היי,
למי שרוצה ללמוד תנ"ך, ויש לה בעיה עם מה שנקרא 'תנ"ך בגובה העיניים', זה עלול להיות ממש בעייתי.
אני אישית לא לומדת תנ"ך + קרובה יותר מחשבתית להרצוג, ככה שאין לי בעיה.

אבל באמת אין לי מושג מה זה. יש מצב להסבר?

בגדול- לא מפרשים תנ"ך אלא חוקרים מקרא. ברור שלומדים גם פרשנים, אבל זה לא אומר שאי אפשר לחלוק עליהם, ו'לחדש' גם נקודות שלא גלויות בפשט ושלא נאמרו ע"י אף פרשן.
כמו כן, גדולים וחשובים כמו האבות והמלכים הם בני אדם. יש שיגידו שזו בעיה, אם את שואלת אותי- ברור שכך צריך להסתכל, ודווקא בגלל זה אני א. מעריכה אותם יותר על גדולתם. ב. יכולה ללמוד מהם. אם הם מלאכים כמו שאחרים מתייחסים אליהם, אז מה החוכמה שהם כאלה, ומה זה אומר לגביי..?!

מקווה לא להיות מותקפת, נראה לי שאני לא בדיוק בקונצזוס של הפורום...

מוזמנת לשאול

היום זה היום האחרון של ההרשמה המאוחרת לסימסטר הזה אז תזדרזייייי....

 

אם את מסתבכת מדי תתקשרי *3500