פורום סטודנטים (עמוד 83)

ואז אפנה אליך..

יש לה מדרשה ממש נחמדה בשם 'מדרשת אביב', רבנים ומרצים מעולים מלמדים בה ויש גם פעילויות גיבוש במהלך השנה

מוזמנת באישי לפרטים...

אשמח לעוד...

מכללה מצויינת עם הרבה שילובים של מדרשות (מכון פנימה, מדרשת בינת, מדרשת שילת ועוד... אשמח לפרט אם תרצי).

המכללה ברמה תורנית מאוד גבוהה, המרצים מקצועיים ומתחשבים בסטודנטיות. גם הצוות של המכללה מתחשב, יש עם מי לדבר. הרמה של המכללה גבוהה, והלימודים מאוד מעשיים ולא רק תיאורטיים.

אשמח להרחיב עוד בפרטי...

אוריה בגבעת שמואל. וצופה במכללה זה יום נוסף מעבר ללימודים. שווה ממש

חוץ מלטוס לארצות הברית/אנגליה לחצי שנה?

או הרצאות טד, זה שפה גבוהה, ומחייב לעמוד בקצב הדיבור. קשה בהתחלה, אבל מתרגלים ואז אפשר לקרוא יותר מהר... (אפשר להעזר בכתוביות באנגלית)

אנגלית זה אחד הדברים שממש אפשר לשפר פלאים!
אם את כבר בדוקטורט שלך, אני מניחה שהיו לך בעבר טקסטים ומאמרים באנגלית לקרוא, זה משפר מאוד.

השאלה היא איפה את נתקעת --
אם זה באוצר מילים - אז באמת ללמוד מילים מאיזה מילון טוב של פסיכו וגם מתוך משפטים והקשר
אם זה שטף קריאה אז לקרוא הרבה ספרים באנגלית תוך זמן קצר משפר מאוד

בכללי לטקסטים כאלה, יעזור פשוט לשבור שיניים ולקרוא אין סוף מאמרים
אני חותמת לך שאם תעשי את זה, אחרי כמה זמן זה כמעט או ממש ירוץ לך.

בהצלחה בדוקטורט!
הלוואי עלינו.

לקרוא ספרים בלי סוף. קבעי יעדים כל יום, התחרי עם מישהו בכמות הקריאה. האנגלית שלי השתפרה פלאים בגלל שהתחלתי לקרוא.

אני קבעתי חברותא בוואצאפ עם מישהו באנגלית

אני משתדלת לדבר *רק* באנגלית כשאני מדברת עם הדודים.

אם היה פורום אנגלית זה היה טוב!
חכה...זו היוזמה הבאה שלי

The problem is if the high level, the weak like me leave

לדעתי אם רוצים ללמוד באמת...
זה קריאה! ואפילו קריאת מאמרים. .
אם את/ה תוך כדי קריאת מאמר נתקע/ת אז- פשוט לכתוב את כל המילים שלא הבנת על דף,לפרש אותם ולשנן. מאוד עוזר.

(סרטים גם עוזר!)

סייג: אם יש לך קליטת שפות;)

אז תנסו להרגיש בבית כאילו אתם בחו"ל ..חח

מזכיר לי שאחותי רצתה כלב, (ממש נהיה בעד חח) אז דודים שלי אמרו לה תעשי נסיון- תקומי כל בוקר ותעשי סיבוב עם הקולר של הכלב.תראי אם את עומדת בזמנים..
אם כן-תקני...חח ממש צחקנו

אמרתי לה סבבה קודם נשמור על הכלב של החברים שבת אחת.

כמובן שבמוצאי שבת הרצון נעלם.....

הלוואי שאצליח לשפר.

הן מעניינות מאוד, והאנגלית היא ברמת שיחה ונאום אמיתית ולא שמנסים להוריד בשבילך את הרמה. והן קצרות כך שאפשר כל יום לראות לפחות אחת, לא כמו סרט שלוקח הרבה זמן.

 

גם אני עכשיו לוקחת את האנגלית שלי כפרוייקט.

התחלתי לראות הרצאות בטד עם תרגום לעברית, בהמשך מקווה לעבור לכתוביות באנגלית, ובהמשך ללא כתוביות כלל.

מה שעוד מגניב בטד זה שכל אחת מההרצאות יש גם כתובה ז"א מוקלדת ולא רק מושמעת.

בהצלחה!

הם מתקשרים פעמיים בשבוע ופשוט מדברים באנגלית משפר פלאים תביטחון באנגלית ותרמת דיבור וכמובן מוסיף אוצר מילים-https://www.jpostlite.co.il/%D7%90%D7%A0%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA/ מומלץ בחום!!

ולקרוא באנגלית איזה ספר נחמד שאת מכירה מעברית, כך שתדעי במה מדובר, וזו לא תהיה קריאה ראשונה (עם אבירמה גולן) אלא קריאה חוזרת
ב"הצלחה דוקטור

and if you can read this comment, your english is not so bad as you think. find someone to talk to. thats how i do that.

*That's how I *did* it

i still do that

And it not enough level, for make a DK project.

should i correct you?

התכוונתי עבודת דוקטורט...

היי, תודה רבה על ההמלצות בכל הנוגע לעבודת סמינריון. אני אישית צפיתי בסרטון הבא ואני חושבת שזה יכול לעזור להרבה אנשים פה:

יש לי שתי עבודות להכין...

זה הכאפה שאכלתי אחרי השקעה כמעט טוטאלית. מועד ב זה לא העניין. אני דיי אדיש לציון כי ברור לי שיהיה מועד ב.
תודה..בכל מקרה

מה שגורם לך להרגיש ככה זו הידיעה שתקבל ציון לא טוב (שהרי אם היה לך קשה במהלך הבחינה אבל היית יודע בוודאות שתקבל ציון טוב, לא היית חווה אכזבה כזו). אבל בסופו של דבר את הציון תוכל לשנות, ככה שאין סיבה להתבאס (אבל מבינה תתיסכול ) כשמדובר בתוצאה ולא בדרך. תצליח!

זה כבר מצמצם 90% מאפשרויות הלימוד. 
עכשיו הרבה יותר קל להחליט מה ללמוד אם בכלל. 

זה מספיק. קשה להגיע להישג כזה בתואר אקדמי, לא מעט מתפשרים.

זה פחות זמן במשך הסמסטר, כלומר שאפשר גם לעבוד וכאלה תוך כדי, אבל יש הגבלה על מספר הקורסים בסמסטר ויוצא בד"כ ארוך יותר ממקומות אחרים

כי לא פשוט להעביר חומר תאורתי ומעמיק על חומר שלא תאהבי או תתחברי.

בדיוק מה שתיארת. תואר קליל, יש גם במסלול ערב לאנשים עובדים..

ממליצה לך לקבוע שיחת ייעוץ עם אחד מהיועצים בתחום הזה..

הם יכולים להגיד לך כמה אתה יכול לקבל מקסימום

תלוי בציונים..

מנסיון אישי לגבי האופ להתיעץ רק עם יועצים שלהם ולא עם סתם אנשים

בקבלת לעבודה כמורה לא ישאלו אותך מה ממוצע הציונים שלך

כן, הציון הממוצע מאוד משנה והרבה תלוי בעבודת סמינריון שלך. יש לך המון מידע בבלוג הזה, אז תקרא:

קניית עבודה – ממה יש להזהר?

זה עדיין רלוונטי?

מה השאלה?

הם דחו אותי בטענה שאני לומד אז אני לא זכאי.

http://www.working.org.il/%D7%93%D7%9E%D7%99_%D7%90%D7%91%D7%98%D7%9C%D7%94/%D7%93%D7%9E%D7%99_%D7%90%D7%91%D7%98%D7%9C%D7%94_%D7%9C%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%93%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9D/

מה את מגדירה אווירה דתית? מה מצפה?

יש בדיחה שמסתובבת שם שהאאונברסיטה מתחלקת לחצי דתיים וחצי שני דתלשים

אז כן יש המון דתיים..אבל האונברסיטה בעצמה לא נחשבת דתייה (כמו בר אילן לדוג')

כמובן שיש גם הרבה חילונים.. וגם ערבים.

 

אבל האוניברסיטה לא נחשבת דתית, מה שכן היא ימנית (ברור..) ורואים את זה באנשי ציבור שהיא מזמינה, הרצאות וכו

 

 

ובכל אופן ממשיכה. למה? כי אותי למדו שא לא הכל קל בחיים וצריך להתמודד עם קשיים. וב. עם התחלת משהו תסיים לברוח זה לא פיתרון.

בכל דבר יש רגעים שמתחרטים שעושים כל מיני דברים... ואם נעזוב כל דבר שקצת קשה לנו לא נגיע לשומדבר.

הוא דווקא האמירה-
לא מתאים לי, לא המקום שלי, אני קם והולך.
ולא הרבה מאיתנו מסוגלים לעשות את זה,
כי תמיד יש את החשיבה על- מה יגידו עלי- שהיה לי קצת קשה אז התייאשתי? ותמיד יש את הקולות של התחלתי אז אני אסיים לא משנה מה, גם אם חודשיים אחרי 4 שנות תואר אחליט שאני בכלל צריכה ללכת לגדל קישואים בנגב וזה היעוד שלי.
אני לא אומרת שמול כל קושי שיצוץ צריך לארוז את הדברים ולחזור הביתה, כי קשיים יהיו לנו בכל מקום. אבל בהחלט אם נעשתה חשיבה ואם אחרי תקופת ניסיון אמיתית ורצינית (ולפעמים אפשר התייעצות עם מישהו מהצד) מבינים שיש כאן חרטה אמיתית ובעלת בסיס, אז כן, אני אמחא כפיים למי שידע לעמוד ולומר - זה לא המקום שלי אני הולך ולא יוריד ראש ויסיים כי 'התחלתי ולכן אסיים'.
@פיט פט וטו. @אביול

כוונתי הייתה באמת שרק אחרי בירור מעמיק ורציני עם עצמי אפשר להחליט אם לעזוב או לא. לא על סמך קשיים בלימודים.

זה מזכיר לי את התקופה של השירות הלאומי. בקלות מלא בנות שאני מכירה היו יכולות לעזוב. כי זה קשה. אבל מי שבחרה להמשיך- ברכה על כך אח"כ. 

וכך במיוחד שזה לימודים לתואר- שזו עבודה שאמורים להתעסק בה כל החיים... אז אני לא חושבת שכדאי לעזוב רק אם קשה בלימודים.

אבל שוב- אם מחליטים שהתחום הזה בכלל לא מתאים לי- בטח שיש מקום לעזוב. זה לא חתונה קתולית פה...

אם ראית שזה לא התחום שחשבת , אפשר להמשיך לתחום אחר ...לא קרה כלום

אני התחלתי בתחום אחד ואחרי שנה ראיתי שאני לא נהנית ועברתי לתחום אחר.

ואני מודה על זה יום יום - זו היתה הבחירה החכמה ביותר שעשיתי.

במיוחד כי אני עובדת במקביל ורואה את האפשרויות להתקדם בעבודה והלימודים עוצרים אותי מאחורה. 

 

לכל אחד יש את הסיבות שלו להתחרט על הלימודים. 

לדעתי זה נורמאלי, אבל כל עוד יש את הרצון הבסיסי להמשיך הלאה, ולהגיע לסוף להתחיל לעבוד בתחום - אז אין סיבה לעזוב את התחום.

 

מצד שני - אם לא מרגישים שום שייכות לתחום - סתם חבל להמשיך שנים ואז לגלות ששילמת 10,000 + כל שנה לשווא.

 

אם זה מתחיל להרגיש לא מתאים, צריך לעשות חושבים מחדש. 

 

בהצלחה!

זה לא קל פתאום לשנות הכל...
אבל הבנתי שאני פשוט רוצה משהו אחר!
מעדיפה לעזוב עכשיו ולצעוד בדרך חדשה מאשר לסיים ולהיות מתוסכלת במקצוע ולהתחיל בשלב מאוחר יותר שוב...

אגב, לא חייב תואר, יש היום הרבה מאוד מקצועות שאפשר לרכוש בלימודים קצרים ותעודה.
הכל תלוי בך! מה את רוצה להיות...
הרבה הצלחה ובחירות טובות!

כי הבנתי שזה ממש שונה ממה שחשבתי ושזה תואר שאין בו ממש מקצוע אלא תואר כללי כזה, וזה די הכניס אותי למצוקה של "במה אעבוד אחר כך".
אבל המשכתי ללמוד והיום אני שמחה על זה כי זה פתח לי המון דלתות בחיים.

הבנתי בשנה השניה שזה לא זה. הלימודים מעניינים מאוד והמשכתי אותם.
כיום אני מסיימת אותם ולא ממשיכה בתחום מבחינת עבודה רצינית בעתיד, אלא לוקחת כלים ממה שלמדתי ומיישמת לעבודה מהצד אבל כנראה אתחיל ללמוד משהו חדש שיותר מתאים לי.

אם את יודעת שלא תעבדי בזה...

מה שכן שאני רוצה להשאר בתחום פשוט לא מורה..

ויש לי גם אג'נדה בנושא (ע"ע כמה תגובות מעל...)

ובכל זאת, עניין של לימודי מקצוע זה דבר שמשפיע על המשך החיים. הייתי ממליצה לך לשקול זאת שוב.

זה רק בגדר המלצה, כן?

למעבר לכך אפשר לעשות הסבה אח'כ לתואר אחר, או אפילו תואר שני..
ישלי חברה שלמדה חינוך, לא ענין אותה ועשתה תוך שנתיים הסבה לאחיות..
החיים לא נגמרים בתואר ראשון למזלנו

כי זה בסיס טוב לכל דבר. הרבה אנשים לומדים  חינוך סתם בשביל התואר ואח"כ לומדים משהו אחר.

תכלס את צודקת שעדיף להיות עם תואר ביד ואז לשנות אותו למה שרוצים...

ובכל זאת, תחשבי אם זה שווה לך את כל ההשקעה, אם את בטוח לא רואה את עצמך עובדת בזה.

בהצלחה!!

מה לומדת?

בס''ד

 

אני מבין שזה תלוי בכל אחד. אני למדתי במשך שנה וחצי תור שכנראה לא התאים לי. עשיתי חושבים, היה קשה להחליט אבל סוף עברתי. כיום אני במהלך התואר השני בתחום השני שבחרתי ואני מאוד שמח מזה.

 

יש אנשים שלא יעזבו לא משנה מה ומתוכם יש כאלה שיסבלו ויש כאלה שישמחו. יש אנשים שיחליפו תחום ומתוכם גם תמצא את שתי הקבוצות. חשוב שתעשה חושבים היטב, תנסה להבין מי אתה ומה היחס למה שאתה לומד כרגע. אם תמצא למתאים אז תמשיך. אם לא, אל תפחד לעזוב. אבל כשתחליט, אל תאכל את עצמך על ההחלטה אלא דע שככה זה בחיים, אין לנו תשובות וודאיות 100 אחוז. כמו ששמעתי מהרב שרקי לגבי נישואין - לא משנה איך מכירים (אם היכרות מהילדות, אם שידוך או מפגש רומנטי), החשוב הוא מה עושים עם זה אחר-כך. איזה יחס תיתן ללימודיך.

 

המון הצלחה!

עשיתי תואר ראשון  + תעודה ולא יצא לי מזה כלום חוץ מזה שכתוב בקורות חיים שלי "BA". אני לא מתפרנסת מהתחום שלמדתי. מרגישה שבזבזתי שנים יקרות של רכישת מקצוע על לא-כלום. היום אני בלי מקצוע מוגדר וחושבת שמשאת הנפש בחברה להוציא תואר היא שטות גמורה כי אם אין לתואר משמעות מעשית הוא חסר תועלת לחלוטין.

אפשר כמובן להתווכח שהחכמתי ורכשתי כישורי ניתוח ולמידה באוניברסיטה אבל בתכלס אני מגלגלת עכשיו שנים בלי מקצוע ממשי. יכולתי ללמוד משלח יד כמו תפירה למשל ולהיות בעלת מקצוע אמיתי.

אבל אל ייאוש, הכל מלמעלה אנחנו רק עושים את ההשתדלות, איננו נביאים  לדעת מה יהיה

אנשים נוטים לחשוב שהם קובעים במה בדיוק יעבדו וכמה ירויחו אבל צריך לזכור שהוא הנותן לך כוח לעשות חיל!.

וממש מתחרטת על שבחרתי בלימודים כאלו 

אבל אני מאמינה שאחרי המבחן ביום שלישי יעבור לי ...

מהקושי צומחים

אני מתחילה להתחרט שהלכתי על תואר קשה שאי אפשר להתחתן באמצע

סתם.

תמיד בתקופות הקשות יש את המחשבה של למה אני צריכה את זה ומה רע בלהיות משהו אחר וכל זה, אבל זה לא חכמה להתייאש בזמנים קשים

וקצת אמרות לחיזוק:

שבע יפול צדיק וקם!

what doesnt kill you makes you stronger

קשה יש רק בלחם, וגם אותו אוכלים

כשהגלים מתחזקים החזקים מתגלים!!

בהצלחה לנווו!!!!

עם בעל וילדים, אומנם אני לא שואפת להצטיינות אבל זה אפשרי..
הרבה חברות ללימודים שואלות אותי איך זה לעשות את התואר הקשה כולל הילד ואני תמיד עונה שזה אפשרי, ואין שלב בחיים שהכל פנוי ונשאר לך זמן לילדים בלבד..

 

התחלתי ללמוד משהו אחד.

אחרי סמסטר אחד והמון התלבטויות עזבתי.

חשבתי ללמוד את אותו המקצוע במקום אחר, כי אחד השיקולים שלי לעזיבה היה הצוות הלימודי שלא אהבתי את הגישה שלו, אבל לבסוף הלכתי על תחום שונה לגמרי.

אני בשנה האחרונה ללימודים ומרוצה ממש!

לא מתחרטת לרגע ורק חושבת כמה הייתי סובלת אם הייתי נשארת באותו מקום, בעיקר כשרואה תכתובות בקבוצה של בנות המקצוע הנ"ל שאני עדיין מחוברת אליה (בכל זאת המנהלת של הקבוצה, לא נעים לזרוק אותי )

אם אני לא טועה

להוראה אחת מכללה ירושלים בבית וגן שלושה ימים בשבוע וארבע שנים.
השנה אפרתה ארבעה ימים בשבוע וארבע שנים. שמתוך זה יום אחד לעבודה מעשית

זה אחד מהתנאים קבלה

רוצים להכניס את זה כתנאי חובה. היום רב המוסדות אומרים שחלק מתנאי הקבלה שלהם זה שרות לאומי\ צבאי. אולי במכללות חרדיות זה לא חובה אבל שם זה על פי מה שהבנתי זה רק תעודת הוראה בלי תואר. 

יש יום, יש יומים , יש שלוש.. את בוחרת כמה.. בהתאם לכך זמן הלימודים שלך..
למשל יומיים במשך ארבע שנים.
וכמובן עוד יום לעבודה מעשית-

כתואר ראשון\מקצוע? 

ממש לא. 

 

על סמך ניסיון ?