...
ההתחלה של הכל. העולם, האדם, המחשבה כולה הוא הרצון. רצון ויאוש יחד? עזוב את המילים שלי, הנה מילים של הרב קוק.
"היאוש שבא בתוך הלב הוא בעצמו מורה על מרדות פנימית עדינה, הנובעת מתוך הכרה עליונה של מוסר ושל קדושה, ע"כ ראוי הוא שהיאוש בעצמו יחזק לבו של אדם, שלא יפחד וישוב מכל חטא בתשובה מלאה שלוה ואומץ רוח".
שניה, בא נתחיל מההתחלה.
ההתמודדות היא שלך. עזוב את אשתך לעתיד רגע. כן, אולי עוד קשה לך עם הביטוי הזה, אבל זה לא הופך אותו לנכון פחות. ההתמודדות היא שלך וחשיבה לכיוון הזה בנקודה הזאת לא מועילה, בכלל. לא אומר תפסיק לצאת, זו החלטה שלך. אבל תפסיק לחשוב על ההתמודדות יחד עם האישה, רק לזמן קצר מספיק כדי להתקדם. אתה באותו מקום כבר הרבה זמן. זה מייאש. כל מה שצריך הוא להתקדם צעד משמעותי אחד. משם אתה יודע מה לעשות.
ההתמודדות מול היצר היום שונה מהעבר. ציטוט משפטים שבנויים על עבודת היראה לא מועילים לעבודת האהבה, אדרבה, הם פוגעים בה. שכח מהם. אתחנן אם צריך, תפסיק לחשוב לשם. לימוד התורה שלך, אחד הדברים העצומים ביותר שאדם יכול לעשות, לא נפגם חלילה לרגע אחד קטן אפילו ע"י התמודדות. וכן, אתה מתמודד. גם אם מה שנשאר הוא "רק" הרצון. ואין לך מושג כמה הוא ענק ומשנה הכל. וכן שאר הדביקות בד' יתברך, היא היא חלק מהדרך.
שיטת המוסר למדה את הפסוק המפורסם 'סור מרע ועשה טוב' שצריך קודם להתרחק מהרע ורק אז להתקרב לטוב. לעומתה, החסידות למדה אחרת. 'סור מרע', עזוב את הרע! 'ועשה טוב', ולך לעשות טוב. כן, לא, גם אני מכיר, לא עובד, וכו' וכו' תתפלא. לא מנסה לפתור לך רגע אחד מההתמודדות. זה התפקיד שלך. מנסה לשנות גישה, כזו שתתן לך את החלק האחרון של הפאזל. זה שאיתו תוכל להבין לאיפה כל השאר מתחברים בלי הרבה מאמץ. במשפט של הרבי מליובאוויטש, "אין לנו עסק בדברים שלילים, הלא נאמר 'סור מרע ועשה טוב'."
עוד בקשה יש לי. תפסיק להילחם ראש בקיר. הוא עקשן יותר והטבע לא תורם במיוחד. תרגע, תנשום עמוק. אתה בדרך, לא בסוף, לא בהתחלה, ולא תקוע. ממש לא. איך מתקדמים בדרך? מסתכלים קדימה. קוראים לכך 'נפילה', לא? כשהולכים על גשר מעל צוק יש חוק אחד - לא להביט למטה. אז אל תביט למטה. תביט קדימה. ובדרך מלפנים יש מהמורות, אל תשקר לעצמך, אבל הן בודדות וקטנות, ממש לא מה שאתה חושב. אתה רואה אור וחושב על שריפה. אל תדאג, לא אבדת את הסימון על השביל, אתה בנ"צ הנכון. פשוט זה המעצבן שמתלבטים לאן ממשיכים ממנו. רק תזכור, הדרך קיימת. במקום לחפש בקדחנות איפה היא ולפספס אותה מתחת לעין, תרגע, תנשום. תחשוב שוב, בנחת, באמת. קצת דיבור שוב עם ד', ועל ד', קצת לימוד טוב לנשמה. עכשיו אפשר להמשיך לחפש. לפעמים הזוג הזה של הגרב נמצא ממש מלפניך, פשוט ראית הכל שחור. צבעים עוזרים למצוא, ידעת?
מצחיק שאני כותב כאילו מי אני, לא? אני באמת כלום. ממש כלום. אבל אולי, בכלל לא בטוח, אולי גם כלום יכול להיות שליח.
אל תבקש סליחה, בכלל לא. ואשריך. אין לך מושג כמה ה' אוהב אותך, כמה הוא שמח בך בדיוק כמו שאתה ועדיין מחכה לצעד נוסף, לעוד טיפת רצון, לעוד חיזוק נגד הייאוש, לעוד דיבור קטן איתו, לעוד לימוד טהור. בהחלט טהור.
הכל היה בלתי אפשרי לפני שמישהו הוכיח אחרת.
אתה לא תהיה הראשון, אפילו לא קרוב.
אבל אתה כן תוכיח אחרת.
(חלילה חלילה לא רוצה לפגוע ואם חלילה פגעתי אפילו מעט אבקש שתכתוב לי)
אם צריך אפילו מעט, אני כאן.
ושכל הברכות האמיתיות יחולו על ראשך.
