פורום בני הישיבות (עמוד 8)

מה זה בעצם? מה הוא עושה מתוקף תפקידו? (לאו דווקא מדריך פנימיה). ויש דבר כזה גם בישיבות גבוהות/הסדר? אם כן, זה תפקיד שונה שם?

השבת אבדה - נסיונות פעילים

הייתי אתמול בסיפור חוזר בירושלים, בסניף שמואל הנדיב ובמאה שערים ולא מצאתי... ספר יחסית ישן, מן הסתם ברשתות לא נמצא, איפה אפשר להשיג?

20190701113506.jfif

ישיבת "מרכז הרב" זקוקה לעזרתך!

ישיבה שהצמיחה וגידלה אנשים שבאמת עשו טוב לעם ישראל.
רבנים, דיינים, ראשי ישיבות בכל קצוות הארץ ובעולם וגם אנשי תורה בעולם המעשה, רופאים, מהנדסים אנשי צבא וחינוך ועוד...
כולם יצאו מישיבתנו הק'. כיום הישיבה מונה למעלה מ-600 תלמידים ואברכים ואנחנו היום חולמים בגדול ורוצים לעלות ולהגדיל את הישיבה, גם בחומר וגם ברוח. 

לכן הישיבה יצאה לקמפיין גיוס המונים של 10,000,000 ₪ על מנת להגדיל את הבית מדרש,
את הפנימייה בעוד 2 קומות ולהגדיל משמעותית את מספר התלמידים בישיבה. 
 

כל שקל שלכם יוכפל!
אם הישיבה תצליח להגיע ליעד שהציבה לעצמה ע"י ההכפלה היא תוכל להגיע ל-₪20,000,000 שיוקדשו כולם למטרה זו.
ואם להיפך, ח"ו לא נצליח עד שבוע הבא ו' בתמוז (9.7) להגיע למטרה כל התרומות יחזרו לבעליהם. זה הכל או כלום!
 

אפשר לתרום כל סכום שהוא!
אפשר להקדיש את התרומה לעילוי נשמת, לרפואת, להצלחת... ואפשר לתרום ממעשר כספים אפילו לכתחילה.
הכל עם קבלות (במייל או בדואר). וביום הקמפיין עצמו (ה-ו בתמוז תשע"ט) תוכלו לראות את שמכם מופיע באתר שיוקם לכבוד זה.
 

גם אם אתם לא יכולים לתרום,
נשמח אם תעבירו להלאה לקבוצות ולאנשים אחרים ולחשיפה גדולה יותר ותהיו חלק מהמצווה היקרה הזאת.

שלום.
כתבתי קטע ממש ממש ארוך. ונמחק לי.
חשבתי שאולי זה משמיים.
והחלטתי בכל זאת.

אני בחור בשיעור גבוה יחסית בישיבה גבוהה.
נחשבת.
נחשב בחור טוב. מוערך.
מידות טובות (נראה לי)
שמח בסך הכל.

אני כל הזמן נופל. בזה.
נופל עד עמקי תהומות.
טשטשתי את הנשמה שלי כבר לחלוטין.

אני מכיר את כל הספרים והעצות.
אני יכול לכתוב ספר שלם על זה בעצמי.

האם יש ערך ללימוד שלי,
כשאני כל הזמן נופל?
"כל המסיר אזנו משמוע תורה גם תפילתו תועבה"
לתפילה שלי?
אני יודע שדברי תורה אינם מקבלים טומאה" ו"שלפום צערא אגרא"
ועדיין...

אולי אני לא באמת רוצה אם אני חוזר לזה כל הזמן.
זה מלפף אותי (כדבריה רב קוק באורות הקודש) 

למה שמישהי תרצה אותי כשאני מתמודד עם זה?
ואני יודע שחתונה זה לא הפתרון. ומצד שני, ככל שזה נראה לי יותר רחוק,
אני רק נופל ונופל.

אז למה לא להתייאש?
אני קרוב.
להפסיק לנסות.
לחיות עם זה שככה זה.

להיות מומר לדבר אחד.

ניסיתי את כל הפתרונות. תאמינו לי.
יש לי את כל הסינונים האפשריים.

gye,

צדקה,

שכיבות שמיכה.

הבטחות.

נדרים.

קבלות

ואין קבלות.

אפילו כשאני עושה "קבלה לעתיד" בלב אני יודע 
שהיה לי "כיף" מדי.
מזל שאי אפשר לשקר עליך רבש"ע. 
אתה יודע כמה אני רוצה.
ומצד שני, מה שווה רצון בלי שום יישום במעשה.
ואני שומר על העיניים ברחוב. משתדל.
אבל ברגע שיש לי הזדמנות... זהו. הפסדתי.
אז אולי להפסיק לנסות?

והאם לספר לך? ואיך? ומתי? 
ולא שאכפת לי מה תחשבי עליי,
ואני יכול להיות בעל מדהים. לנסות
ועדיין, זה.

את יכולה לרצות אותי למרות זאת? בזכות כל הדברים האחרים?
אני לא בטוח.
ואני מיואש.

תורה מה יהא עליה?
החצי השני מה יהא עליו?
כשהחצי הראשון חצוי כל כך. מפורק. שבור.
מיואש.

זה נראה לי בלתי אפשרי.

-----------------------------
1. סליחה שאני כותב את זה כאן.
אני חייב להוציא את זה איפה שהוא.
כי אני אפילו כבר לא מתוסכל.
רק אדיש. כבר לא מרגיש.
יורת מדי שנים.
זה נראה לי כבר בלתי אפשרי.

2. כשבנות משתפות על החשש שלהם,
שהם רואות ייתר מדי בנים שבזה.
אני צוחק. בוכה וצוחק.
בוכה כי זה אני. 
וצוחק על התמימות. שאבדה.
ובוכה. עליה.
תראו מה קרה לי.

3. יש לי המון חברים שבזה.
יותר מדי.
נראה לי שזה בלתי אפשרי.

4. ומה עם נקודת המבט האמונית.
שהרי ברור שאם ה' שם אותנו במציאות הזאת
סימן שאנחנו יכולים לנצח.
נכון. אבל אני לא רואה את הפתרון בקצה המנהרה.

אני יודע שאתם כמובן לא יכולים לספר הרבה, אבל איך זה בפיקודים (מבחינת תפקידי מודיעין) מבחינה דתית?

כמה דתיים יש? כמה קל/קשה מבחינת בנים בנות? כמה מסתדרים עם הסגל?

וגם כמה מעניין? והאם יש הבדלים בין הפיקודים? כמובן, במסגרת המותרת לכם לספר..

אז מכירות הספרים במרכז ובמוסד הרב קוק נגמרו ואני מחפש אחר חנויות ספרי קודש זולות במיוחד. מכירים?