מתוך שלא לשמה בא לשמה!
לגבי אכילת בשר ודגים, שאסור לאכול משום סכנה ואף שאומרים שהטבעים השתנו ואין בזה כיום סכנה בכל אופן אסור לאכול.
ולצד השני, יש תוספות (כנראה בברכות) שמותר לשתות מים מגולים כי לא מצויים נחשים.
הרי הטעם לתקנה הי'ה בגלל שהרומאים אסרו ללמוד תורה!
[והיום מותר ללמוד תורה ובכל זאת קוראים את ההפטרה!]
זוכרים צדיקים שקיבלו משכורת מן הקהל?
או את המקורות שאפשר לקבל מן הקהל (חוץ מההתבטאות הקצרצרה של הרמב"ם בסוף הלכות שמיטה)?
לרגע שכחתי.. כולם זוכרים רק את הצדיקים שעבדו לפרנסתם (כחיי אדם וכו')
רבי יהודה הנשיא
רב חסדא
וכו'
ידוע הרי שרבינו הרב צבי יהודה זצ"ל (וכן רבים מתלמידיו) היה מקפיד לאכול דווקא מצת מכונה לכזית החיוב בליל הסדר.
אז חשבתי אולי להחמיר ולאכול שתי כזיתות חיוב: אחת ממצת יד ואחת ממצת מכונה.
בהומור כמובן אני כותב...
משהו שמתאים לרוח החודש\ החג. ומשהו שווה, שמראה חשיבה נגיד...
יש לכם רעיונות? או משהו שקיבלתם?
הגדה של פסח עם פירוש יפה. אף פעם לא נמאס לקבל ותמיד יש עוד פירושים וחידושים עליה.
אולי קערת סדר, או כיסוי יפה כזה למצות.
[עדיף גביע מכסף!]
מדוע נאמר "והובא אל הכהן", בשעה שהכהן יצא אל המצורע? (שכן, למצורע היה אסור להיכנס למחנה כהונה). וכן: מדוע נאמר "והובא", שמשמעו שהוא מובא בעל כורחו?
אלא:
"והובא אל הכהן" – אפילו יהודי שנטמא ב"טומאת צרעת" החמורה, והוא נמצא "מחוץ לשלוש מחנות" דקדושה, יובא בסופו של דבר "אל הכהן" וייטהר, שכן דבר ברור הוא ש"לא יידח ממנו נידח" (שמואל ב יד). והדבר יתבצע אפילו אם אין רצונו בכך, כנאמר (יחזקאל כ): "ביד חזקה גו' אמלוך עליכם".
"ויצא הכהן אל מחוץ למחנה" – בשלב מתקדם יותר מגיע ה"כהן" עד ל"מקומו" של ה"מצורע". כלומר: התעוררות התשובה חודרת לפנימיותו של ה"מצורע", רצונו שכלו ומידותיו, כך שאין הוא זקוק עוד לסיועו של הכהן.
(ליקוטי-שיחות כרך ז עמ' 100)
מי שרוצה כתבתי משהו 
קצר בהקשר של טומאה וטהרה.
בגלל פרשת פרה וטמא מת. מקווה שתהנו.
טהור וטמא – מה יותר חזק?
לרגל פרשיות הטהרה והטומאה, תזריע ומצורע, נכתוב משהו קצר בנוגע לשאלה המפורסמת ביותר בנושא
לרגל פרשת 'פרה' שנקרא השבת. בה אנו קוראים על הפרה האדומה שכל תכליתה ומטרתה הוא לטהר את 'טמא המת' כתבתי משהו קצר שנוגע לדיני טומאה וטהרה.
השאלה היא מפני מה כאשר דבר טמא נוגע בדבר טהור (או להפך), הטהור הופך לטמא, ולא אומרים שהטמא הופך לטהור? אקדים ואומר שההסברים לכך הם קצת מופשטים, 'רעיוניים' ובכל זאת נכתוב אותם.[1] עוד נאמר רק שבעיקרון כל דבר טמא קשור בצורה מסוימת ל"הפסד", למוות, לבזבוז שלא התממש. ולכן המוות עצמו הוא "אבי אבות הטומאה" וכן כל שאר הטומאות שייכים אליו בצורה או אחרת.
לשאלה זו יש תשובות רבות, נביא שתיים מהן:
1. חיצוניות ופנימיות.
הטומאה מבטאת דבר שהוא חיצוני, ידוע שהיא שייכת ל "קליפה", לכוחות שבחוץ. לעומת זאת, הטהרה שייכת אל "הפנים". לביאור הדבר נסביר שטומאה מתרחשת בעולם כאשר יש תהליך של 'גילוי' הוצאה מהפנים אל החוץ. למשל, אבי אבות הטומאה הוא "המוות". המוות קורה כאשר הנשמה הפנימית שבתוך האדם עוזבת אותו ויוצאת מחוצה לו. כמו גם לגבי טומאת שרץ, שמטמא במותו. ה"טהרה" לעומת זאת, קורית בתנאי שהאדם "נכנס פנימה" אל תוך המקווה.
על פי יסוד זה נבין שהטומאה מטמאת משהו כי היא נוגעת בחיצוניות של הדבר. ולא במהות הפנימית שלו. ומפני כך, עולם ה"חיצוניות" הוא ה"מגרש הביתי" של הטומאה ולכן שם היא מנצחת את הטהרה, ומה שהיא טהור, כיוון שנגע באופן חיצוני בטומאה, יהפוך גם כן להיות טמא.
2. סדר ואי סדר.
הטומאה כאמור תמיד קשורה במוות. המוות בעצם מהווה הפרה, שינוי, של המצב הקיים. אם כך הטומאה בעצם משנה את המצב הקיים ומערערת אותו. הטהרה היא המצב הקיים. סתם חפץ שיעמוד על השולחן, כל עוד לא ייגע בו שום דבר טמא, הוא טהור. כלומר שהמצב הרגיל של העולם הוא טהור.
עיקרון זה מסביר מדוע כאשר דבר טהור וטמא מתנגשים, הטמא "מנצח". תמיד כאשר אנו נפגשים עם מציאות שמוציאה אותנו מהצב הטבעי והרגיל שלנו, הדבר משפיע עלינו ביותר. הרבה יותר מאשר מצב של "שגרה". אם כך אנו רואים שהיציאה מן הסדר היא אירוע הרבה יותר משמעותי מהסדר, ולכן הטומאה משפיעה יותר על הטהרה מאשר להפך.
שתי התשובות שראינו הן אולי יפות מאוד, אבל עדיין צריך לשאול מה ההשלכה המעשית שיש על הדברים עלינו? ומה זה עוזר לנו לדעת שהטומאה מנצחת את הטהרה?
על פי היסודות שראינו אנחנו מבינים שהדרך שלנו להגיע לטהרה, למצב שלם ובריא יותר כולל את העקרונות שנושאת בחובה ה"טהרה". אם זה מצד ההבנה שלנו שצריך להסתכל על ה"פנים" של הדברים, ולא לשפוט מבחינה חיצונית. וגם להבין שתהליך אמיתי קורה רק דרך עבודה פנימית ולא כבמטה קסם. ועניין נוסף שאפשר ללמוד הוא שהדרך הנכונה לקיום של עולם מתוקן הוא שמירה על סדר. עולם מתוקן לא יכול להתנהל באנדרלומוסיה.
את הנושא נחתום בדבריו הנהדרים של הרב קוק (מתוך: ערפילי טוהר, עמוד לט) :
"הצדיקים הטהורים
אינם קובלים על הרשעה, אלא מוסיפים צדק,
אינם קובלים על הכפירה, אלא מוסיפים אמונה,
אינם קובלים על הבערות, אלא מוסיפים חכמה"
[1] לידע כללי: הטומאה מחולקת לכמה דרגות:
אבי אבות הטומאה - המת
אב הטומאה- טמא מת, טומאת שרץ (מת) ושכבת זרע
ראשון לטומאה- דבר שנגע בטומאה, שני לטומאה-דבר שנגע בדבר אחר שנגע בטומאה
ככל שאנו יורדים בדרגות הטומאה כך הטומאה משפיעה פחות כדי לטמא את סביבתה. הכלל אומר למשל שאדם וכלים מקבלים טומאה דווקא מאב הטומאה אבל לא מראשון לטומאה, כמו למשל אוכל ומשקה שנגעו בטומאה.
מישהו הצליח עם החוק החדש?
תודה בכל אופן
מה עושים בישיבה?
תנו רעיונות יצירתיים יותר ופחות.
(הפתרון של מחלפי סעודתייהו לא קביל).
שוטו.
ממה שידוע לי הרב שלנו אמר שבישיבה שלו תמיד היו עושים מחלפי סעודתייהו של ארוחת בוקר שווה, אבל כיוון שזה לא רלוונטי לשאלתך,
לענ"ד יש פוסקים שאומרים שגם שתיה נחשבת למנה
אפשר לקנות שוקו ולחמניה,(יעלה מקסימום 5 ש"ח) וכך זה יוצא גם 2 מנות וגם לא יקר במיוחד לביינישים וכו..
מקווה שהצלחתי להועיל איכשהו
היו מחלקים משהו כמו וופל וסוכריה על מקל בערך לחצי ישיבה..
זה היה רץ. כל אחד מביא שני דברים קטנים ובאמת מביא את זה למישהו. לפעמים זה היה נשאר אצלו ולפעמים היה ממשיך הלאה. כל אחד בישיבה בסופו של דבר קיבל איזה 3 4 משלוחי מנות חמודים לא כולל חברים טובים וחברותות שמשקיעות יותר..
וְאִם אֵין לוֹ, מַחֲלִיף עִם חֲבֵרוֹ, זֶה שׁוֹלֵחַ לָזֶה סְעוּדָתוֹ, וְזֶה שׁוֹלֵחַ לָזֶה סְעוּדָתוֹ, כְּדֵי לְקַיֵּם: וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ (שו"ע או"ח תרצה ד)
ברור שזה רק פתרון בשעת הדחק. ברוך ה' יש לי.
השאלה היא מה (ממתקים, אוכל, אוכל לסעודה), למי (חבר, ר"מ, אברך), מתי (בבוקר, כשבאים לסעודה בצהרים/אחר צהרים?)
ואולי לא כתבתי בצורה ברורה, אבל כוונת השאלה היא איך מקיימים את המצווה כבחורי ישיבה, שהמעגל החברתי שלהם הוא בעיקר בחורי ישיבה אחרים. פחות מעניין אותי מה עושים בישיבות אחרות, אלא רעיונות למה אני אמור לעשות.
אני כן שונה בפרקטיקה. בד"כ אנשים נשואים, נותנים משלוח מנות משפחתי למשפחות אחרות ביישוב/עיר, שכולל אוכל מסוג כזה או אחר.
אצל ביינישים, זה לא רלוונטי לתת אוכל מושקע כזה או אחר, כי אין לי מטבח להכין אוכל, ולחברים אין מה לעשות עם משלוחים מושקעים.
לכן אני צריך רעיונות למשלוח שמצד אחד הוא רציני (לא ופל וסוכריה), ומצד שני יהיה למקבל מה לעשות איתו.
אנשים נשואים נותנים משלוח מנות משפחתי, אדם בודד נותן משלוח מנות לאדם בודד. אין הבדל.
אנשים נשואים בהחלט לא תמיד מכינים אוכל, הרבה פעמים קונים ממתקים. ובניגוד, ביינישים יכולים גם להכין (קיבלתי פעם מחבר משלוח ענק בין השאר עם ליקר שהכין בעצמו). זה כבר תלוי בדירה שלך וברמת ההשקעה שלך.
לחברים אין מה לעשות עם משלוחים מושקעים? שוב חולק. בנוסף, אף אחד לא ביקש משלוח מושקע.
לא חושב שיש עניין להתווכח למען האמת. רציתי רק להעיר שבייניש חי באותו עולם עם אותם מצוות ואותה השקעה והוצאה. ואם לימוד התורה שלו בא על חשבון מצוות אחרות ועבודת ה', לדעתי הוא לא חי נכון. ולכן, לדעתי, עשה את המצווה בצורה הטובה ביותר שאתה יכול (בדיוק כמו כל מצווה) ואל תסתכל בצלחות של אחרים. דעתי בלבד כמובן.
בס"ד
קונה כמה דברים קטנים אבל נחמדים ועוטף את זה במה שיש (לפעמים זה היה אפילו עמודי עיתון עם הכיתוב "לפעמים שווה לפתוח את העיתון").
אם יש משחק גמד וענק אז זה הכי פשוט. משלוח לענק ומשלוח לגמד, ונגמר הסיפור.
בס"ד
ברשותכם כמה שאלות.
א. איך בונים עמוד שידרה בלימוד.
2. איך עובדים על החשש שמה שאני אומר זה טעות ואומרים אותו בכל זאת.
ג. איך יוצרים שקיעות בתורה/ דבקות?
ד. מצב נתון: יש לי קשיים בלימוד שבסופו של דבר מפריעים לי בעבודת ה' הפשוטה, כמו תפילות ברכות וקיום מצוות בסיסיות. כלומר אני עושה הכול אבל רק עם שכל בלי הלב. מה הייתם עושים חוזרים הביתה בשביל עבודת ה' עם הלב או נשארים בישיבה? (לא באופן קבוע אלא רק עד שיפטרו הבעיות בערך חודש).
תודה רבה לכל העוניים
תודה רבה על כל ההצעות
הכוונה שלי היתה שהרבה פעמים אני מתקפל בפני אנשים כמעט לא מתווכח, זה גורם גם פחות לחשוב מה דעתי, ולכן עיקר הלימוד המשמעותי /לי הוא לבד
הכוונה היא שאתה לא מקבל ישר כל דבר אלא בודק ובוחן ורק מה שנראה לך אתה מקבל
מישהו פה יודע איך צריך להתבצע המעבר בין ישיבות? כלומר, יש טפסים מהצבא וכו'? אני מדבר על ישיבות גבוהות. תודה!
אז איך אתם עושים חזרות על כל מה שאתם לומדים?
איך נראה לו"ז החזרות היומי שלכם? והשבועי? והחודשי? וכו..
איזו שיטה לחזרות אתם ממליצים?
דבר ראשון תקרא את החומר בריפרוף!
דבר שני תקרא אותו תוך כדי שאתה מוודא שאתה מבין!
ואז לומד לעיון!!🙃🙃
בהצלחה בישיבה!
זה משתנה מאדם לאדם, רמת הקליטה שלו והבנת הדברים.
קודם בלימוד הראשוני, לנסות להבין בהבנה כמה שניתן, ואז לקרוא שוב ושוב.
וכל פעם שתחזור, תלמד כאילו אתה לומד פעם ראשונה.
יש הרבה עצות, וזה משתנה.
יש ספר בשם כרם יהושע שעוסק בזה
השנה א' יוצא בשבת, כך שרוב הישיבות יסיימו ביום חמישי או שישי.
יש ישיבות שממשיכות קצת אחרי.
שלום,
שמי עדינה ואני סטודנטית לעבודה סוציאלית במכללת אשקלון.
מטעם התואר שלי אני עושה עבודת מחקר על "עמדות של יועצי חינוך כלפי הקהילה הלהטב"ית."
מטרת המחקר הוא להבין מה הם עמדותיהם/ן של יועצי חינוך ואיך זה משפיע על הטיפול בתלמידים המשתייכים לקהילה זו.
מצ"ב שאלון למילוי אינטרנטי (לוקח פחות מ-3 דקות למלא), והינו אנונימי לגמרי!
תודה מראש,
עדינה
מצ"ב השאלון
שאלון עמדות של יועצי חינוך בבתי ספר כלפי הקהילה הלהטבי"ת
זה השם של הספר!
הוא מדבר על השלום של ארץ ישראל! זה מעניין טילים!
1- "נשמה" של הרב שטיינזלץ- מומלץ ביותר.
2- שיחות הרצי"ה.(על פ"ש, מידות, אי"י)
ואם כבר רצית ספר שעוסק בא"י, עמ"י וכד' יש את הספר "איילת השחר"
של הרב יעקב פילבר- ממש עוסק בהרחבה בכל הנושאים האלו.
כוזרי בפירוש של הרב אבינר,
פירושי מסל"ש למניהם.
