שלום לכולם,
רציתי לשאול איך בונים ודאות פנימית כזאת שהתורה באמת נכונה? אני מקיים מצוות וכו' אבל כל הזמן יש לי ספקות מה אם זה לא נכון, ואני לא מרגיש חיבור גדול כל כך ושייכות.. אז צריך עזרה.. ולא תשובות בסגנון של - תסתכל על העולם/על הטבע וכן על זה הדרך.. חייב עזרה!!!
תודה לעונים..
אם לא אז תנסה ללמוד!
תתחיל מאגרת התשובה ואז תעבור להתחלה[ליקוטי אמרים!]!!
אתה שואל שאלה טובה מאוד. התשובה לה היא מהלכית, לכן אי אפשר לענות כאן בסיסמא.
גם ניסיון לענות בתמציתיות הוא עוול, הן לך והן לתשובה עצמה.
הכי טוב זה ללמוד כוזרי, ולשמוע שיעורים על הספר במקביל.
בהצלחה!
ואז תבחן את הראיות וההוכחות שהתורה מציעה.
אתה רואה שהתוכן בתורה שלנו בוודאותת מגיע מהקבה, כי יש שם ידע שבן אנוש לא יכול לחתום עליו בוודאות כלל. לדוגמא סוגי הדגים שלכל דג שיש לו קששקת בהכרח יש לו סנפיר וכו'. אשמח לסייע עוד בפרטי.
הרב זמיר כהן כתב על זה את סדרת ספרי המפץ
אשמח ממש לשיתוף פעולה!!בסייעתא דשמיאכנסו שניונת ותקראו- אהלן(: זאת @מילי דשטותא, - נוער וגיל ההתבגרות
אשריכם!!
בני הישיבות
מחבר ספר?
מחנך ביסודי?
משורר?
תוכנת נקדת זמינה להורדה
נקדת - הנקדן המתקדם בעולם. ניקוד אוטומטי בוורד | אופיס יהודי
אשמח להתייחסות לנקודות הבאות:
רמת התורניות ואופי הלימוד,
עד כמה המסגרת רצינית ומקפידה על הכללים,
איך הצוות? מכיל וגמיש ביחס לתלמידים?
איך רוב החברה הרשומים לשם? תורניים? כיפות גדולות?
איך הוואי חברתי?
עד כמה מגדלים אותם לאהבת תורה, יראת שמיים, מידות טובות?
תודה רבה לעונים ואם יש עוד נקודות שלא העליתי, אשמח.
בס"ד
אשמח אם תאירו את עיני בנושא הזה: אני עושה שירות מלא (התגייסתי ישר) ורוצה בעזרת ה' ישר אחרי השחרור ללמוד בישיבה בשילוב עם מסלול הוראה (ב"ה כבר מצאתי מקום). אני מתכנן איכשהו גם לעבוד , שהרי לשלם גם לישיבה וגם למכללה זה בלתי אפשרי בלי לעבוד. אמנם היו כאלו שאמרו לי שאני מחויב רק לשני סדרים ביום ושאר הזמן אני יכול לעבוד , אך מצד שני גם שמעתי מאחרים שזה לא כך כלל ושהבחורים הרווקים צריכים להיות כל הזמן בישיבה. מעבר לכך , אני רוצה ללמוד בישיבה כדי ללמוד תורה כמובן , ואני מתאר לעצמי שלעבוד תוך כדי יפגע מאוד בלימוד.
מה אתם אומרים ? איך אתם עושים את זה?
תודה מראש!
ארץ השוקולדאבל אני מוכן לשתף בתפיסה שלי לגבי מי נקרא אדם "גדול".
זה עניין אישי לחלוטין אז כמובן שזכאים לחלוק.
מה שאני אכתוב הוא פן מסוים של הסתכלות. אפשר להאיר את העניין מכל מיני זוויות:
בעיניי, פרט= קטן. כלל =גדול.
ככה זה גם במציאות. והכל יחסי...
לכן אדם גדול הוא אדם שלא חי באופן פרטי.
שלא עסוק רק בעצמו.
או שלא עסוק רק באירוע נקודתי שקורה לו
(כלומר שגדלות היא הסתכלות גם מחוצה לי ברובד של אדם מול חברה, וגם מחוץ לזמן הנקודתי ברובד של עכשיו ביחס לעבר ולעתיד)
אני חושב שאדם גדול הוא אדם שמייחס ערך ומשמעות למה שקורה לו.
הוא יודע ללמוד מזה (מבין דבר מתוך דבר, שבת לא,) וכל הזמן מחפש לאן להתקדם.
אנשים שלא חיים "סתם".
מבינים שיש משמעות לדברים, שהם חלק מתהליך כלל עולמי, כלל ישראלי.
ושדבר מסוים שקורה להם הוא חלק מתהליך אישיותי שהם עוברים בתור אדם. כלל עצמי.
תמיד האנשים הגדולים יהיו אנשים שמחפשים.
וממילא הם יניעו דברים במציאות כי הם מבינים שאנחנו צריכים משמעות.
(שאנחנו בתור מאמינים קוראים למטרה שלנו,למשמעות של היותנו כאן בעולם- הגעה לדבקות בה'. )
ברור שיש אנשים גדולים שפועלים לאור ערכים שונים מאיתנו.
והשאלה היא מה המדד שלנו לגודל.
ניקח למשל פילוסוף או מדען שמקדם ערכים שסותרים את כל הקדוש והיקר לנו
האם הוא יוכל להיות אדם גדול? כן.
אבל זה ייבחן גם במקום המוסרי שלו.
כי אדם גדול חי בתפיסה 'כוללת' אז הוא חייב להתחשב בסביבתו.
לכן אדם גדול בהכרח יהיה גם אדם מוסרי (בערכי מוסר מקובלים בכל העולם. כי אפשר להתווכח עם מה נקרא "מוסרי")
זה מה שעולה לי כרגע.
לפחות הנקודה הזאת.
@נקדימון תודה על השאלה המעניינת. מקווה שתרמתי במשהו
זה בעיקר בתחום של מידע בתורה. אני חושב שגדול בתורה זה שלב 2 באדם גדול.
כי אם הוא לא גדול באישיות שלו, אז הוא סתם יודע תורה..
נראה לי אגב שצריך לעשות באמת עוד איזה בירור על היחס שבין אדם גדול מצד האנושי שבו,
ובין אדם גדול כאשר מדובר באיש מישראל.
מכל מקום, אני מדבר על עצם האישיות (זה נראה לי סך גדול יותר מאשר מידות/ערכים וכדומה).
שלום לכולם! מישהו יכול בבקשה להסביר את המשמעות המדויקת של ביקורת בישיבות הגבוהות? מהי השפעתה על הישיבה, והאם גם יש השפעה על התלמיד עצמו? לדוגמא, נעדר מהביקורת מסיבה כלשהי.
תודה!
הישיבה מקבלת כסף מהמדינה לפי מס' התלמידים שלומדים אצלה.
וכדי לבדוק שהישיבה לא מרמה בודקים מידי פעם אם התלמידים שרשומים שם אכן לומדים בישיבה.
אני לא יודע בדיוק את הפרטים, אבל בגדול-
אם יש פחות מ 80% בערך בביקורת, עושים לשיבה עוד ביקורת.
ואם גם בביקורת השניה לא היו מספיק, שוללים מהישיבה תקציבים, וגם הישיבה צריכה להחזיר חלק מהכסף שקיבלה במשך השנים.
כל בחור חותם על זה שהוא לומד בישיבה, וכך הוא מקבל דחיית גיוס.
אם בחור לא נמצא בשני ביקורות ואין לו תירוץ טוב, מגייסים אותו לצה"ל..
ואם למשל הבחור חולה בביקורת?
יש גם מקרים שהרופאים נותנים אישור (לא נותנים למשל כשיש סתם וירוס, או דברים כאלה)
אז תלמיד חולה לא צריך להביא אישור מרופא?
רק השאר פרטים ונחזור אליך
קרוב אלי - חברותא ושיעורי תורה ממש לידך!
בכל נושא, בכל שעה ובכל מקום!
בברכה
שאלתי כאן כבר פעם בנוגע לישיבות ואני רוצה להתייעץ שוב.
הייתי שבוש ראשון בישיבת מעלה אדומים, מאוד נהנתי והתרשמתי מהרבנים והתלמידים.
רוצה לשאול איך הסגנון שלה ביחס לישיבות כמו מעלה גלבוע, אורות שאול, הר עציון, יבנה ודמותיהן מכל בחינה שעולה על דעתכם.
תוכלו לעזור לי ולכתוב בכמה מילים מאיזה ישיבה אתם ואיך אתם מתארים את תלמידי הישיבה שלכם? מה שחשוב ועיקרי בעיניכם.
לעניות הבנתי ישנם שני סוגים של לימוד המשנה.
הלימוד הראשון שבשבילו גם לומדים משנה בדר"כ בבית הספר הוא לימוד יותר מקיף של המשניות איך שהן פחות עם התעמקות במקורות ובטעמים כמו שהרב קהתי מרבה לעשות. המטרה של הלימוד הזה היא יצירת בסיס חזק ללימוד הגמרא. כאשר נידונו הסוגיות שנמצאות בגמרא, ספר המקורות היחיד שיכלו התנאים להיעזר בו היה המשנה (עם הברייתות והתוספתא), לכן כאשר אנו רוצים ללמוד את הגמרא באותניות אנו חייבים לשלוט היטב בפרקי המשנה על מנת שנוכל לקפוץ במהירות בתוך הסוגיות ממשנה לחברתה אף בנושאים שאינם קשורים כלל.
"משנה"- מלשון שינון, זהו כנראה גם עניינו של לימוד ח"י פרקים ביום המפורסם (אותו עשו גדולים רבים בינהם הרב קוק ואחרים) ולימוד בע"פ, לשנן ולזכור בכל עת את היקף המשניות ע"מ לשמר תמיד את הבסיס ללימוד הגמרא.
ועל פי המטרה, כמובן שגם הלימוד עצמו מתאפיין בפשט ככל האפשר, בלי טעמים סברות ומפרשים רבים. (כמו שכאשר מביאים בגמרא מקור לברור בסוגייה מביאים אותו בפשטותו ולאחר מכן מנסים להסבירו ולהסיק מסקנות הנובעות לסוגייה).
ואכן, בלימוד כזה העיקר הוא להבין את העקרונות והמושגים, ואילו את כל השאלות (שברורות מאליהן לכל בן ישיבה) תשמור לגמרא.
הסוג השני של הלימוד של המשנה כשלעצמה.
המשנה היא בעצם המקור ההלכתי הראשון ביהדות שנכתב מאז קבלת התורה ממשה. כל התורה של עם ישראל במשך מאות שנים הצטמצמה לכדי חיבור אחד לא גדול שבו הוכנסו כל המקורות בתמצות גדול. ספר כזה הוא אוצר אדיר לעם היהודי, ועל כן חשיבות מיוחדת ללומדו כשלעצמו עם העמקות בלשון המשנה ובטעמים שבה.
ללימוד כזה כתבו מפרשי המשנה את חיבוריהם בהם דנו מה הייתה בדיוק כוונת המשנה בכל מילה וצמח ומה הטעם בכל מחלוקת תמוהה. ובשביל זה גם כתב הרב קהתי את ספרו, ללימוד רחב ומעמיק של המשנה בהבנה הנרחבת ביותר שניתן להסיק ממנה.
לגבי צורת הלימוד הראשונה, יש את "משנה סדורה" שהוציא הרב דורדק, בה המשנה מחולקת לשורות באופן ייחודי שנועד להקל על ההבנה והשינון. הרעיון היה להעניק ללומד את האפשרות לראות את כל המשנה כיחידה אחת וכך להבינה מתוך ההקשר, כמעט ללא פירושים. המשניות מחולקות לשורות קצרות, בדומה לכתיבת שירה השורות חולקו והושם רווח בין קטעים כדי לעזור בהבנה. בתחתית הדף צורף ביאור "קב ונקי" . פירוש זה נבחר בהיותו קצר ותמציתי שעיקרו הסבר מילים לא מוכרות (ציטוט מויקיפדיה). מנסיון אישי אני יכול להעיד שהמשנה מאוד עוזרת ומקלה על הלימוד. הרב דורדק גם כותב עצות רבות ללימוד ולשינון.
עוד דבר, היום אתה יכול לראות ב"משניות רייזמן" (בה מופעת המשנה עם פרוש בסיסי, פרוש מורחב ועיונים) היטב את החלוקה בין הלימוד הבסיסי והשינוני לבין הלימוד העמוק והעיוני.
בהצלחה!
ארץ השוקולדאחרונה
