פורום בני הישיבות (עמוד 10)

השנה א' יוצא בשבת, כך שרוב הישיבות יסיימו ביום חמישי או שישי.

יש ישיבות שממשיכות קצת אחרי.

דרישת ציון של הרב קלישר.
בהוצאת מוסד הרב קוק ובעריכת יהודה עציון

זה השם של הספר!

הוא מדבר על השלום של ארץ ישראל!     זה מעניין טילים!

לאמונת עתנו (יש כמה כרכים) אבל יש כל מני נושאים שעולים שם. הרבה מהם כללים ממלכתיים ולאומיים.
אפשרי גם מאמר הדור או כוזרי של הרב שרקי

תיקון המידות של הרב דוד אביחיל

1- "נשמה" של הרב שטיינזלץ- מומלץ ביותר.

 

2- שיחות הרצי"ה.(על פ"ש, מידות, אי"י)

ואם כבר רצית ספר שעוסק בא"י, עמ"י וכד' יש את הספר "איילת השחר"

של הרב יעקב פילבר- ממש עוסק בהרחבה בכל הנושאים האלו.

כוזרי בפירוש של הרב אבינר,

פירושי מסל"ש למניהם.

אם לא אז תנסה ללמוד!

תתחיל מאגרת התשובה ואז תעבור להתחלה[ליקוטי אמרים!]!!

אתה שואל שאלה טובה מאוד. התשובה לה היא מהלכית, לכן אי אפשר לענות כאן בסיסמא.

גם ניסיון לענות בתמציתיות הוא עוול, הן לך והן לתשובה עצמה.

הכי טוב זה ללמוד כוזרי, ולשמוע שיעורים על הספר במקביל.

בהצלחה!

אבל מישהו שרתה מכיר יורד מהאוטובוס ואומר לך שהוא לא ממשיך כי נראה לו שהנהג שיכור.

מה היית עושה?

ואז תבחן את הראיות וההוכחות שהתורה מציעה.

אתה רואה שהתוכן בתורה שלנו בוודאותת מגיע מהקבה, כי יש שם ידע שבן אנוש לא יכול לחתום עליו בוודאות כלל. לדוגמא סוגי הדגים שלכל דג שיש לו קששקת בהכרח יש לו סנפיר וכו'. אשמח לסייע עוד בפרטי.

 

הרב זמיר כהן כתב על זה את סדרת ספרי המפץ

אני רציני!

בבית מדרשו. חסידות טשכנוב

מקימים ישיבה קטנה-תיכונית במצפה רמון, על יד הישיבה הגבוהה, בנשיאות ראש הישיבה הרב צבי קוסטינר.
בקרוב יש יום הכירות וגיבוש.
כדאי לצלצל לישיבה הגבוהה לבקש מידע.
מחפשים ליצור דור גדול, מוביל, אידיאליסט, בריא במידות, מלא וגדוש בתורה, לאור תורת הרב קוק בעוז. לא מחפשים צולערים, אלא חברה שמחים, חברתיים, שרוצים להשקיע ולהשפיע. לבטא כוחות חיים בצורה אמיתית, בלי חיקויים וחיצוניות.
יש אפשרות לבגרות מלאה. בשנים הראשונות לומדים אחהצ לימודי חול שיש להם ערך לחיים, וככל שהשנים מתקדמות מתווספים מקצועות, וכמובן שמי שניגש לבגרות מליאה יהיה לו מסלול משלו. (בעניין הזה כדאי לברר בדיוק במזכירות הישיבה).
כל שבת שלישית סוגרים בישיבה. כשסוגרים אז מתוכננים טיולים קטנים באזור.

זה מה שידוע לי מדפי פרסום שראיתי. ליותר מידע כדאי לצלצלצ למזכירות הישיבה הגבוהה במצפה רמון.

שאתה צריך לראות מהם הסדרים שהישיבה בה אתה רוצה ללמוד מחייבת אותך.
ולפי זה וכל לנסות לראות כמה שעות אתה יכול לעבוד.ואיך לעבוד.
בהרבה מקומות אפשר לעבוד בהפסקות צהרים ודברים כאלה.
השאלה אם באמת הכסף הזה יטיב לך בסוף חודש או שבאמת הוא לא יהיה מועיל כי אתה תצטרך יותר כסף.
וכמובן זה תלוי באיזה מקום וכו'.לראות אם יש מקומות עבודה ודברים כאלה.
אני חושב שזה תלוי מקום .תלוי ישיבה.תלוי בך כמה אתה רוצה ללמוד שעות ביום של תורה.
בסופו של דבר זה אפשרי .
השאלה היא אם המקום שתרצה למוד בו תורה מבין את המציאות שלך ויאפשר לך.והכם באמת זה יטיב לך ללימוד תורה עצמו.כי הרבה פעמים נשאבים לעבודה והעבודה נעשת עיקר והתורה טפל.

יצא לי מאוד מבולבל..בכלאופן ניסיתי..🤷‍♂️😓

בין אם זה מידות, ידיעה, חכמה וכן על זה הדרך.

כרגע אין לי זמן להאריך, בלי נדר בהמשך.

מוזמן לתזכר אותי באישי תמיד

@חידוש
@ארץ השוקולד
@אניוהוא
@מרדכי
@נחמיה17
@סתם 1...

אני אשמח שגם אתם תתייגו אנשים שאתם חושבים שיהיו תשובות טובות..

פעם בשיעור פסיכולוגיה במכון הוראה המרצה אמר 'הרב צבי יהודה וש'י עגנון שני גדולי הדורות
אז בין הבחורים היתה התקוממות על ההשוואה ועל זה שש'י עגנון הוא פתאום 'גדול הדור'.
אז אמרתי להם אין מה להיבהל גם יוקוזונה הוא 'גדול הדור'. יש גדול הדור בתורה והנהגה, ויש גדול דור בספרות ויש גדול דור במשקל.....

מה דומה ומה שונה בין המושגים של ׳גודל׳ בדוגמא שלך?

לכל נושא יש את ה'גדול' שלו

תקרא שוב את ההודעה הראשונה ואם לא הבנת תגדיר מה לא הבנת

אין מכנה משותף בין ה׳גדולים׳ שהצגת? רק שיתוף השם? האם סתם ראש ממשלה נחשב אדם גדול? זמר מפורסם נחשב גדול?
היטלר, אבו מאזן, מוסוליני - זה גדול?
ואולי כן, אבל לא אבסולוטי? גדול רע?
אשמח להרחבה

השאלה מה גדול


יש גדול בשירה, בניגון, בספרות, וכו'

יש גדול בהנהגה, בשכל , בפולטיקה

ולהבדיל יש גדול בתורה וגדול במידות ודרך ארץ

גודל זה מושג פיזי. עצם גדול תופס יותר מרחב מעצם קטן.
בדוגמאות שהבאת מושג הגודל משמש כמשל. היחס בין עצם גדול לקטן הוא משל ליחס בין שני אידיאלים. ע"י השימוש במושגים הפיזים המוכרים כמשל אפשר להעביר רעיון/מושג מופשט שאי אפשר להביע באופן ישיר.
כמובן שיש גם דרך ישירה להביע יחס בין אידיאלים/אנשים וכד', לדוגמא במילים 'משמעותי', 'משפיע', 'בעל חשיבות' ועוד...
אבל הבחירה שלנו להשתמש דוקא במילה גודל מצביעה על כך שהמילים הללו אינן תחליף מדיוק למשל של גודל.

תוכל בבקשה להסביר?

אם תסביר יותר אוכל לענות...

כשאני אומר "הבית הזה גדול" אפשר לחלק את האמירה שלי לכמה חלקים:
א. קביעה 'מתמטית' שהבית הזה גדול ביחס לבתים אחרים.
ב. הרגשה/אינטואיציה לגבי הגודל של הבית הזה. האינטואיציה הזאת היא דבר שמטבעו קשה להגדרה, וכשאני משתמש במילה 'גודל' כמשל כוונתי לרמוז לאותה אינטואיציה ולהחיל אותה על דבר שמושג הגודל המתמטי לא רלוונטי לגביו.
מקווה שזה יותר מובן עכשיו

גודל של תורה? לפגוש את הגודל?
מהו הגודל? ואיך הוא אמור להתגלות? מה מבטא אותו?

אבל אני מוכן לשתף בתפיסה שלי לגבי מי נקרא אדם "גדול".
זה עניין אישי לחלוטין אז כמובן  שזכאים לחלוק.

מה שאני אכתוב הוא פן מסוים של הסתכלות. אפשר להאיר את העניין מכל מיני זוויות:

בעיניי, פרט= קטן. כלל =גדול.
ככה זה גם במציאות. והכל יחסי...

לכן אדם גדול הוא אדם שלא חי באופן פרטי.
שלא עסוק רק בעצמו.
או שלא עסוק רק באירוע נקודתי שקורה לו
(כלומר שגדלות היא הסתכלות גם מחוצה לי ברובד של אדם מול חברה, וגם מחוץ לזמן הנקודתי ברובד של עכשיו ביחס לעבר ולעתיד)

אני חושב שאדם גדול הוא אדם שמייחס ערך ומשמעות למה שקורה לו.
הוא יודע ללמוד מזה (מבין דבר מתוך דבר, שבת לא,) וכל הזמן מחפש לאן להתקדם.
אנשים שלא חיים "סתם". 
מבינים שיש משמעות לדברים, שהם חלק מתהליך כלל עולמי, כלל ישראלי.
ושדבר מסוים שקורה להם הוא חלק מתהליך אישיותי שהם עוברים בתור אדם. כלל עצמי.

תמיד האנשים הגדולים יהיו אנשים שמחפשים. 
וממילא הם יניעו דברים במציאות כי הם מבינים שאנחנו צריכים משמעות.
(שאנחנו בתור מאמינים קוראים למטרה שלנו,למשמעות של היותנו כאן בעולם- הגעה לדבקות בה'. )
 

ברור שיש אנשים גדולים שפועלים לאור ערכים שונים מאיתנו.
והשאלה היא מה המדד שלנו לגודל.
ניקח למשל פילוסוף או מדען שמקדם ערכים שסותרים את כל הקדוש והיקר לנו
האם הוא יוכל להיות אדם גדול? כן.
אבל זה ייבחן גם במקום המוסרי שלו.
כי אדם גדול חי בתפיסה 'כוללת' אז הוא חייב להתחשב בסביבתו.
לכן אדם גדול בהכרח יהיה גם אדם מוסרי (בערכי מוסר מקובלים בכל העולם. כי אפשר להתווכח עם מה נקרא "מוסרי")

זה מה שעולה לי כרגע.
לפחות הנקודה הזאת.
 @נקדימון תודה על השאלה המעניינת. מקווה שתרמתי במשהו

עזרת לי מאוד להכניס לניסוח. תודה. תודה. תודה. באמת.

עכשיו השאלה הבאה שלי היא "איך".
איך בונים את עצמנו לזה. איך עושים את זה אמיתי.
נדמה שיש תכונות אופי שקיימות באנשים הגדולים.
האם בכלל אפשרי לבנות חלק מהתכונות האלה, לכאורה זהו אופי יסודי (ככה לפעמים נראה בעיניי).
האם יש מי שנולד לזה ומי שנולד לזה? האם בגיל בוגר זה עוד ריאלי או רלוונטי? לפעמים נדמה שזה צריך את גיל הנעורים כדי לתת למחשבות כאלה לפרות ולהתקבע, מבלי צורך להתחשב שכל מיני גורמים של עולם המבוגרים.. גם נדמה לפעמים שזה מאוד תלוי בסביבה שבה אדם גדל, בדמויות של חייו, במודלים שראה, בדפוסי חשיבה גדולים..
זה נכתב בטיפה׳לה ייאוש, לא אשקר.
ואולי, אני חושב, באמת יש מי שנועד כדי לשמש חוליה בשרשרת הדורות והחינוך שלי עצמי את ילדיי כבר יגדל אנשים אחרים?

הערה:
אני לא מתכוון לפתוח פה פריקה, אלא מחשבות.
אני מנסה להגדיר פה את העניין הזה, ופשוט הוא ברמת מסתעף הלאה גם לשאלת ה׳איך׳.

לפי זה אפשר להציע את האיך

זה בעיקר בתחום של מידע בתורה. אני חושב שגדול בתורה זה שלב 2 באדם גדול.
כי אם הוא לא גדול באישיות שלו, אז הוא סתם יודע תורה..
נראה לי אגב שצריך לעשות באמת עוד איזה בירור על היחס שבין אדם גדול מצד האנושי שבו,
ובין אדם גדול כאשר מדובר באיש מישראל.
מכל מקום, אני מדבר על עצם האישיות (זה נראה לי סך גדול יותר מאשר מידות/ערכים וכדומה).

או שהתכוונת לשאול על משהו אחר?

הישיבה מקבלת כסף מהמדינה לפי מס' התלמידים שלומדים אצלה.

וכדי לבדוק שהישיבה לא מרמה בודקים מידי פעם אם התלמידים שרשומים שם אכן לומדים בישיבה.

 

אני לא יודע בדיוק את הפרטים, אבל בגדול-

אם יש פחות מ 80% בערך בביקורת, עושים לשיבה עוד ביקורת.

ואם גם בביקורת השניה לא היו מספיק, שוללים מהישיבה תקציבים, וגם הישיבה צריכה להחזיר חלק מהכסף שקיבלה במשך השנים.

 

כל בחור חותם על זה שהוא לומד בישיבה, וכך הוא מקבל דחיית גיוס.

אם בחור לא נמצא בשני ביקורות ואין לו תירוץ טוב, מגייסים אותו לצה"ל..

ואם למשל הבחור חולה בביקורת?

יש גם מקרים שהרופאים נותנים אישור (לא נותנים למשל כשיש סתם וירוס, או דברים כאלה)

בס"ד

תלמיד שנסע לדחיית גיוס או למיון כזה או אחר. רק לגביהם הישיבה יכולה לשולח את הצו ואז יורידו את התלמיד מהרשימות. תלמיד חולה נכנס לאחוזים המותרים.

בס"ד

המספרים תלויים כמובן בגודל של הישיבה. עם הישיבה מונה כחמישים תלמידים אז אם חסרים בזמן הביקרות כשמונה תלמידים, הישיבה בכל זאת עוברת. בישיבה עם מאה תלמידים יהיה מותר כבר לכ-16 אנשים לא להיות וכן הלאה (אני לא זוכר את מספר האחוזים המדוייק, אז לא לתפוס אותי על מספרים, אבל זה הכיוון).

לכן כל ישיבה יכול להיות שמשהו אחד חולה, השני נסע לחתונה והשלישי בבית חולים עם אישתו. וזה עדיין בסדר. הבעיה מתחילה רק עם חסרים יותר תלמידים, שאז כבר פחות אפשר להאמין שיש 13 בחורים חולים (לדוגמה) בישיבה של 60 חבר'ה.

אגב, בחור שלא נמצא פעמיים בביקרות קודם הישיבה מקבלת עליו קנס של 1000₪ ובמקרים מסויימים אפשר לבטל את הדחייה שלו ולגייס אותו)

אז תלמיד חולה לא צריך להביא אישור מרופא?