פורום תורת חיים בעוז (עמוד 47)

 

מטרת הפעולה:

1. להראות ששמחה זה לא רק דבר חיצוני ואם אני מחייך, זה לא אומר שאני שמח, אבל- משהו חיצוני יכול להוביל לשמחה פנימית.
2. להראות שגם שמחה פנימית יכולה לבוא לידי ביטוי כמו משהו חיצוני כגון חיוך, וזה יכול לגרום לאנשים אחרים שמחה.

 

מהלך הפעולה:

המדריכים יבחרו מתנדבים, יעמידו אותם בשורה, יביאו להם תפוז או כל חפץ עגול אחר, ויבקשו מהם להעביר אותו מאחד לשני בעזרת הצוואר (אפשר לחלק את החניכים לשתי קבוצות – אחת של בנות ואחת של בנים, ולעשות ביניהם תחרות- מי גומר להעביר את התפוז ראשון).

לאחר מכן יעשו המדריכים את אותו דבר עם מתנדבים אחרים, עם קופסת גפרורים שמנסים להעביר רק בעזרת האף.

אח"כ המדריכים יתנו לחניכים משפטים והחניכים יצטרכו להגיד האם לדעתם המשפט מבטא שמחה חיצונית או שמחה פנימית.

 

המשפטים:

• אדם שמצליח הוא אדם שמח
• מי שיודע לקחת כל דבר בקלות הוא אדם שמח
• שמחה היא ההרגשה שיש לנו כשאנחנו נותנים לאחרים.
• כשאדם מצליח להוכיח לעצמו את כוחו הוא אדם שמח.
• מי שטוב לי בחיים הוא אדם שמח
• מי שעובד את הקב"ה הוא אדם שמח
• ללכת מכות ולנצח
• לקבל מתנה
• להשתחרר הביתה מוקדם מביתה ספר
• לקנות בגדים חדשים
• לעשות מעשה טוב
• להצליח להתפלל בכוונה
• ללמוד משהו חדש

 

נסכם: בתחילת הפעולה החניכים צחקו ונהנו, אבל זה לא אומר שהם שמחו, בהמשך הפעולה ראינו שקשה להגדיר מהי שמחה פנימית ומהי שמחה חיצונית, אבל שמחה חיצונית זה דבר רגעי ושמחה פנימית ז משהו יותר שלם.

 

מה הקשר בין השמחה לחג סוכות????

בספר דברים ט"ז, פסוקים י"ג- י"ד כתוב: "חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך ושמחת בחגך...".

המדריכים שואלים את החניכים- למה התורה מצווה אותנו דווקא בחג הסוכות לשמוח?

לפי ספר התודעה יש כמה סיבות:

1. השמחה בחג הסוכות היא משום שאנו שלמים. בחודש אלול ועשרת ימי תשובה עשינו תיקון ועכשיו, לאחר התיקון, אנחנו שמחים. זה נלמד מהפסוק" "ולישרי לב שמחה"- "ישר לב" משמע "שלם".
2. השמחה בחג הסוכות היא בעקבות הניצחון על אומות העולם על שיצאנו זכאים בדין שמיים. בזמן עשרת ימי תשובה, אומות העולם מקטרגות על בני ישראל, ואלוקים בוחן אותנו, ומחליט מה דיננו ביום כיפור. אבל רק בסוכות אנחנו יכולים להיות בטוחים שניצחנו. כי לאחר יום כיפור, מזומנות לנו הרבה מצוות (בנית סוכה, ארבעת המינים, ועוד...)\ ועצם קיום המצוות מראה שאנחנו עדיין העם הנבחר, שעדיין יש לנו את הזכות לשאת את דגלו של ה' ולהיות בניו.
3. יש גם שמחה על שהסתיים הקטיף והחקלאי יכול להפסיק לדאוג. כי היבול שלו כבר נאסף כולו. אבל החקלאי צריך לזכור שהשפע שלו מקורו בקב"ה ושלמוח על המתה שקיבל מהקב"ה. ולא להגיד כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה... לכן גם יושבים בסוכה, כדי להזכיר לאדם את ארעיותו בעולם.

 

שאלה נוספת- למה אנחנו לא שמחים מיד אחרי יום כיפור אלא מחכים ארבעה ימים עד לסוכות?

תשובה- אנו שמחים בסוכות כי נטהרנו מחטאינו. אבל אנחנו לא רוצים להיטהר ואז ליפול עד חודש אלול הבא. לכן אנחנו לא חוגגים מיד, אלא עוסקים ארבעה ימים במצוות, ומתוך עשיית המצוות, אנו שמחים שמחה אמיתית ומקדמת. בסוף החג יש לנו את שמחת תורה, שזו עוד מדרגה בשמחה, שמחה שיש בה עומק של אהבת התורה, ושמחה על קבלת התורה. מתוך קיום מצוות אלה אנו יכולים להגיע לשמחה אמיתית.

 

כמו כן, עוזרת לנו היציאה החוצה, אל הסוכה, להפוך את השמחה הפנימית האישית שלנו לשמחה המתבטאת כלפי חוץ ומתפשטת על האנשים שסביבנו. 

 

 

 

 

 

ברור שאפשר לשכלל..

        בהצלחה! וחג שמייח!!

ואם אפשר משהוא לעשות בסוכה!

יענו בפנוכו!

שאפשר לעשות בסוכהשקשורים איכשוה

על הסוכה הכי יפה וכו'...

 

הם מאוד יהנו מיזה וזה נראה לי נחמד!!!

 

אתה לא חייב לעשות סיבוב בכל העולם ואישתו רק בסוכות של החניכים שלך!

לפי דעתי זה טוב שיש אותו שם כמו בני עקיבא..

מאחד יותר..(לפחות אצלי בכיתה שיותר מחצי בבני עקיבא ועזרא..)

 

לחניכים, למדריכים, לקומונרים ולתנועה!

 

בע"ה נעשה ונצליח!!!

 

 

למרות שאני לא כל כך מאמינה בזה כי כל שנה מגיע אלינו יוסי ורדי ואומר לנו את אותם הדברים וזה... אז עד שלא יגיע שבת ארגון אני לא מאמינה בזה

בס"ד

חשוב ביותר, השנה עושים את זה!

מצורף פלייר:

20120926201730.pdf
 

*הפלייר פונה לבנים ולבנות כאחד, ונכתב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד.

בצלב"א.

בעזהי"ת

 

למרות שלא יודעת אם יש לכם זכות לשים סמל כל עוד זה לא פלאייר רישמי מטעם התנועה וכל עוד ההצבעה בכלל לא בטוח שתתקיים.]

בס"ד

 

אגב, העיצוב - שלי.

להזמנות עיצוב וכדו' - באישי.
 

http://www.atzuma.co.il/kdimaleyoter

מדריך,קומונר,חניך הרא"ה

בעזהי"ת

 

שנה אחת, גזרנו רצועות דקיקות, הכנו שרשראות כאלה של סוכה אבל מרצועות דקות ממש, והבאנו לחניכות- כמו 'שרשרת הוואי' כזאת של פרחים, אבל של סוכה.

היה ממש מצחיק עם זה

 

נראלי שמנו באמצע גם פתק שהידקנו, לוזוכרת כבר..

בעזהי"ת

 

כי כמו שאמרה פעם מישי נוראא חכמה, תנועת אריאל זה אני ואתה ואנחנו. כל אחד מהחניכים, המדריכים, החב"בניקים, הבוגרים, הגרעיניסטים, הקומונרים, צוותי המפעלים וצוות ההנהלה.

 

אבל כן, שנזכה לחנך ילדי ישראל בדרך של תורת חיים בעוז בלי פשרות, ולעשות כמה שיותר ע"מ להוסיף קדושה וטוב בעמ"י ולקרב את ביאת הגואל.

 

כי אין קטע רק לחנך; לחנך חניכים שיחנכו חניכים לחנך חניכים..

הוא התארס לפני חודש בערך.

בע"ה.

אפשר שזה מצחיק אותי?

 

1. איך מכינים עוגה?

2. הקולה ואנחנו

3. פעולת פתיחה

4. ערב משחקי היכרות\

 

ב"הצלחה

בס"ד

שנה טובה!!

בס"ד

שבט מעלות...!

חמודות..

סתם אחותי מה זה בהצלחה...

וואי איך נהנתיי..

למה כולם נזכרו שיש להם שריטות ופציעות דווקא בלילה?

למה העקרבים עוקצים דווקא בלילה?

למה רק בנות מתייבשות במחנה, ופותחים להם וריד, בעוד שלבנים לא היו התייבשויות?

מתוך 13 בנות רק שתיים לא היו חולות...

אני אישית הייתי מיובשת, אבל גם המדריכה שלי היתה בטראומה אז לא רציתי להלחיץ אותה יותר.. וגם האנשים במרפאה נראו מזה רעים.. אז לא רציתי ללכת...

וחוץ מהשבט- פשוט כל הסניף היה חולה!!!!!! כל פעם שהאחראי מרפאה ראה ת'קומונרית שלו, הוא התעצבן, הסתובב והלך.. נראלי שהוא חשב שעבדנו עליו...

רציני הסניף שרץ שם... חברה שלי הלכה הביתה!! מסכנהההההה........

הרגשתי שאני מאבד נוזלים...

 

את האמת שהיה מתאים לי קצת איזה יום חופש במחנה... אבל ב"ה שלא התייבשתי והייתי בריא!

 

כמובן שמחכים עד מוצא"ש, אבל עכשיו תגידו כל אחד בהגיון. יש לתנועה ארבעה גנרטורים. אז את מי מאירים מכל המחנה?

 

את המפקדה ראשית - לא

את העמדת שמירה בכניסה - לא

את המרפאה- לא

את המטבח - לא

את מתחם הבנים - לא.

 

אז מה כן עושים?

לוקחים שני גנרטורים, ופשוט מרימים לבנות הרקדה... שהבנים ייחנקו, שהתרופות של החניכים יתקלקלו במרפאה....

וכדי שהבנות לא יסבלו יותר מידי מהחושך אז נתנו להם את הגנרטור.

מהתנועה הגיעו 2 גנרטורים אחד עבד במוצ"ש ואת השני תיקנו במהלך השבוע.

הגנרטורים שהגיעו לגיחות 2 מהם היו של חברת השכרה וראוי לציין שלסיירים לא היה גנרטור בגיחות.

 

הבנים לא היו צריכים גנרטור במחנה במוצ"ש מכיוון שהם יצאו לאש לילה.

 

לגבי התייבשויות בדרך כלל הבנים שורדים יותר כי יש להם יותר כח אבל היה חשש להתייבשויות גם מהבנים.

 

העקרבים יוצאים בעיקר בלילה שיש לחות, השנה ב"ה לא היו הרבה עקיצות של עקרבים.

 

ואני אומר את זה מידיעה כי אני הייתי אחראי ציוד במחנה ואני יודע בדיוק מה הציוד שהיה ברשותי במוצ"ש וביום ראשון.

 

בשורות טובות לכולנו ואל תשכחו לחייך...

ובטור אחראי קיוסק אני אומר לך שהלכו שם לפח איזה 1500 שקל על ארטיקים שזרקנו\ אכלנו...

(בגלל שהם נמסו, כן!...)

 

גוי של שבת גם כן לא הצליח לפתור את הבעייה אז נאלצנו לחכות למוצ"ש...

 

שנזכה לגאולה שלמה ונאמר די לצרותינו!

 

ואנחנו זכינו מקום שני!!!

והיו רכשיות מהממות!! וצוות מטורף!!

פשוט נהננו מכל רגע!!

השניצלים היהו קרים והגלידה תהיה חמה ואין מצב שלא !!!

מי פו לא שמע את השם הזה במחנה?

 

אין אחד המחנות..

http://www.tariel.co.il/?CategoryID=1999&ArticleID=1872

אין היה פשוטט כיפ גדולל זה היה מחננה פשוטטט מדהים

והקטע של נחושך ושל ההרקדה היה קטטע פשוט מטורףף

 

http://www.tariel.co.il/?CategoryID=1999&ArticleID=1873

ההנהלה ה"רחמנית" שלנו שאפילו הקפצה ב12 בלילה לא יכולה לעשות לתחנת דלק .. אז מה אם אני מדריכה מה אני לא צריכה לחיות ???? בשביליהם באוטו זה דקה בשבלי ברגל זה 5 דקות מלאות פחד חרדה ואימה...

מי יודע מה הראשי תיבות של רספי"ה?

אני יודע..

רמז- סעדה....

 

.....

 

 

רבי  סעדה  פה  יער  הכרמל..

 

 

 

חזק וברוך סעדה... 

 

הכל תקתק..!..

איזה מחנה היה 

זה בדיוק כמו שאני ישאל מי לא שמע תשם ג'ינג'י של כפ"ג....

היה באמת טוב..

 

אחלה צוות ואחלה סיירת!!!!

 

ניצחנו מקום שני בסיירות.....

/Forum/Forum.aspx/t48660#579338

מי שרוצה להיות מכור מוזמן למכור את עצמו לב"ע (סתם בצחוק )

 

חבר'ה אל תתנו לעצמכם להתמכר כי זה מסוכן (ובמשפט הזה אני לשם שינוי רציני!!!)

 

ומכיוון ש מספיק אז אני יוצא לשדה... (המלך בשדה...)

שחכתי לציין, של הבנות...

אחלה שיר!

פשוט כיף להתחרפן איתו

אבל של הבנים פצצה..
(מחנה שקשוקה יאללה בלאגןן..)

חופרים לך עליו

זה- "איפה?? יער קרן הכרמל ני ניינ ניינ"

 

שיר כיפי,ביצוע זווועעעתתתתיייי!!!

דוקא שיר חמוד!!!!!!

אשכנזי וספרדי,מרוקאי ותורכי,

לא משנה העדה,

זאת לא הנקודה..

אצלנו במחבת-יש מקום לכל אחד.

אז תתן לו בשקשוק ואח"כ גם חיבוק עענק.

"אצלינו במחבת יש מקום לכל רמב"ש"

- בטוח לבנות פה יש אחים בתנועה, ולהיפך

- יש ת'שירים באת של התנועה.. ואני שומעת את זה כל הזמן....

- כי המחנו קרובים, ואפשר לקלוט (אם לא חופרים ברמקול של הבנות) את מה שקורה שם.

 

הופ הופ הופ מחנה שקשוקהההה!!!!!

תן לו בשקשוק ובסוף תביא חיבוק עעענק!!!

לא רוצה לזוז מכאן!! 

 

אני הכי אוהבת את הקטע שהוא אומר "איפה הסנדל (בא לגמור הסנדלים) הנעלים שלך איפה? (משו כזה...) קיצור.. הסתבכתי... וגם הקטע של העדות...

 

מחנה חלוץ כזה!!!!!!!!! (חחח, איזה פיצול אישיות..)

גם אני חושב ככה מי שמחפש בנים/בנות לא צריך לבוא עד לכרמל בשביל זה היום בכל חור יש את בני המין השני!!

התנועה הזאת יותר מדי מקצינה!!!

רק אצלנו זה יהיה...

כמו שלמשל לבשו לנו את החולצותנועה לפני הסמינריון ב9 הימים...

אני אוהבת את זה בתנועה שלנו- ההליכה עם העקרונות עד הסוף. זה ממש ראוי להערכה.

וברגע שנמצאים ידח זה פתח להמון קלות ראש.

 

לדבר עם בנות זה לא נורא וכו' אבל במחנה קיץ של אריאל שאני אדבר עם בנות מה פתאום.

 

צר לי אבל במילים אחרות זה מה שאמרת...

 

 

אני מסכים איתך שזה מקומם, מרגיש רשמי מידי..

אנחנו רואים בנות גם מתחת לבית, בסוף עונג שבת בדרך הבייתה, ובהסעה לבינייני האומה...

 

אז מה הלחץ...?

 

אבל העיקרון הוא שאנחנו תנועה, ומה שמיחד אותנו משאר התנועות הוא ההליכה ללא פשרות.

לא להתקרב לפשרות בכלל..

 

יכולנו לעשות אוטבוס אחד, אבל זאת פשרה, ואנחנו כאריאלניקים מסוגלים להתאמץ בשביל לא להכנס לזה,

אנחנו נקדיש זמן ושינה בשביל הערכים שלנו, אנחנו עובדים ללא פשרות..

 

וכשאנחנו פועלים כתנועה, ומייצגים דרך, אז אנחנו גם עובדים על פי כל הנקודות שמכונות אותנו, 

אנחנו כתנועה לא ננהג בפשרה..

אולי ברחוב אני אפגוש בת מהסניף של הבנות, אולי בהסעה גם..

 

אבל אז אני ואת לא מייצגים את תנועת אריאל,

וכשאנחנו כן מייצגים - אנחנו מתהגים כמו שמצופה מלובש חולצתנועה...

 

אז לכן לבשו את החולצות של הסמינריון לפני, ולכן עובדים קשה מאוד במחנה כדי למנוע כל ממשק ומגע עם הבנות..

 

ואת השאלה שלך... שאלו הרבה...

 

"למה המחנות באותו הזמן..?"

 

אז באמת האידיאל אומר להפריד אותן,

אבל זה בכלל לא מתקרב להיות פשוט..

 

אני אומר לך את זה בתור אחד שנמצא בפנים,

 

זה סד"כ (סדר כוחות..) וכח אדם מטורף, זה עוד כמיות של כסף שכרגע קשה להתמודד איתן, זה משאבים, זה הכל..

 

אז אנחנו רוצים להפריד את המחנות, סגרנו שאנחנו משתדלים לא להיות פשרנים...

אבל כאן זה גובל באי אפשרי, התנועה כנראה לא תצליח להתמודד עם צרכים כאלו.

 

אז במסגרת הקיים אנחנו מנסים להגיע לרמת היעילות הגבוהה ביותר, הכי גבוה שאפשר..!

 

ולכן סובבו אתכן בשמש, או השאירו אתכן לחכות, לכן הוציאו אתכן מהמיטה קצת לפני..

 

נכון, זה קשה ולפעמים לא הכי כיף, אבל אידיאל זה דבר שמשקיעים בו..

 

 

כי כשאנחנו לובשים חולצת תנועה אנחנו מיצגים, אנחנו הולכים ללא פשרות..!

 

 

 

להיות אריאלניק\ית.... זכות שהיא חובה...

....

 

 

 

 

 

 

זה אידיאל שהתנועה ככה תחסום אותנו כדי שנראה בן ברחוב אנחנו נתהלב? זה אידיאל שאם שכן שלנו אומר לנו שלום אנחנו נחשוב שהוא החבר הכי טוב שלנו.. סתם כי בחיים לא היה לי לפני קשר עם בן??

ואת הסברה הזאת גם שמעתי..

 

והיא אמיתית..

 

אבל יש כאן עוד כמה גורמים,

 

אני חושב שתנועה שמגדירה את עצמה ללא פשרות צריכה גם לנהוג כך, לא לחפש את המותר אלא את עבודת ה' באמת..

 

יש וויכוחים על עבודת ה' הזאת, כי יש דרכים רבות לעבודה, אבל העיקרון הוא חיפוש אמת ופחות התחמקות של היתירים..

 

לא, האידיאל הוא לא שתיראי בן ברחוב ומיד תידלקי עליו.. נכון..

 

אבל זה נכנס כבר לחייך הפרטיים, והתנועה כתנועה תלך ללא פשרות..!

 

את תחליטי איך חייך ייראו, איך יראה הבית שתיבני בהמשך,

אבל התנועה כתנועה, כשהיא מייצגת את עצמה - היא תלך על פי האידיאל, ללא פשרות..

 

אז תגידי לי שזה נגזרת של זה..שהאידיאל של התנועה גורם לכך,

 

אז את צודקת, ובאמת באמת יש מצב שחניך בתנועה הזאת יתרגש יותר אם ילדה אחת תעזור לו לבחור גבינה במכולת, או שחניכה תתרגש יותר אם מישהו יוותר לה בטרמפיאדה..

 

ואני מוכן לקבל את המצב הזה..!!....

 

אני מוכן שהמצב יראה ככה, ולא במצב ההפוך, שם לעיתים הרגש קצת נעלם..

 

אני חושב שנערה שבונה את ביתה לאחר שחונכה בדרך הזאת, היא תבנה אותו בצורה נכונה יותר, אמיתית יותר...

 

תמימה יותר,, ובמובן הטוב..!!

 

אני לא חושב שזה חיסרון, זה ייתרון, זה מדהים וכל כך נכון..

 

 

 

 

 

ושוב, התנועה כתנועה - תמיד צריכה ללכת על פי החזון שלה,

על פי מה שהיא מאמינה בו, וחורטת על הדגל..

החיים האישיים ניתנים לבחירה, אבל כשאנחנו מייצגים, אנחנו הולכים על פי אותו חזון..

כל הזמן..

 

 

 

 

אחלה יום..!.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

באמצע הלילה בגלל שהם לא רצו לעשות הסעה לבנות כי לא היו הרבה והם לא רצו גם לאחד עם הבנים!!

איפה ההתחשבות של ההנהלה הזאת?!
שומרים שומרים ויש הלכה אבל ההלכה לא אומרת שצריך להיות כל כך קיצוניים זה בערך אותו רעיון של לא ללכת ברחוב עם בנים אז בואו נעשה כדור הארץ בנים וכדור הארץ בנות כדי שלעולם חס וחלילה לא נראה אחד את השני...

זה ממש קיצוניות ולא בסדר!!!

וחוץ מזה שהבנים היו פחות מאיתנו אז יהיה קל יותר להזיז אותם מהשטח מאשר אותנו..

אז תתחילו לחשוב קצת מעבר להללכה... לא צריך ללכת עם ההלכה דוך!!!

 

אני רק לא בטוחה שזה מה שההלכה אומרת ומחייבת עד הסוף..

תשובות שיספקו אותכם.

 

בהצלחה לכולנו!!!

איזה כיף שדברין מתקדמים דווקא שנאי לא שם

 

|עף על עצמו|

אני הכי אהבתי ת'קטע הזה>>

 

יש חיים מחוץ לנוג"ה- פורום אינטרנטי פועל.
בפורום נוג"ה (נוער וגיל ההתבגרות) שבערוץ שבע, החליטו לצאת מהוירטואליות ולממש את כוחות העצומים שטמונים בחבר'ה שגולשים בו מדי יום.
הרעיון הזה עלה במפגש פורום הראשון בו נפגשו חברי הפורום כדי להכיר את השמות שמאחורי המשתמשים האנונימיים. במהלך המפגש עלה רעיון לצאת מידי פעם להתנדבויות במסגרת מפגשי הפורום הללו.
בהתחלה נקבעו התנדבויות פעם בכמה חודשים, אך מאז הכל התפתח והשתכלל למצב שבו האידיאל הוא שתתקיים פעם בחודש פעילות התנדבותית. בימי החופש הפרוייקט תפס תאוצה והתנדבויות מתקיימות אף פעם בשבוע ובכמה מחוזות בארץ.
"החבר'ה יוצאים עם תחושת סיפוק עצומה ועם רצון להמשיך לעשות עוד ועוד" כך מספרת תפארת- מארגנת ההתנדבות. "זה מדהים איך חבר'ה שכמעט ולא מכירים זה את זה, מצליחים תוך דקות ספורות לשבור את הקרח ולהרים משהו גדול" היא מוסיפה.
בנתיים תחומי ההתעסקות של חברי הפורום היה בעיקר בתי תמחוי, אריזת מזון ובתי חולים. תפארת מספרת כי הם מתכוונים להתקדם גם להפצת יהדות, בעז"ה בקרוב.
"התגובות כאשר פוגשים את החבר'ה שלנו ברחוב, מגוונות."מסכמת תפארת "לרוב אנשים מגיבים בהפתעה והתפעלות מהרעיון הזה. לעיתים הם לא מבינים, אך לא זכורה לי תגובה שלילית."

 

 

בעזהי"ת

 

אני גם המנהלת פה, אתם עלולים לגרום לי לניגוד אינטרסים..

 

יאללה, תני לנו להתפרע. אנחנו נהנים

בעזהי"ת

 

המחוייבות, הסמכות, מתוקף תפקידי, ועוד מילים כאלה שנותנים לך להרגיש חשוב.. 

 

ויש פול דברים- פיתות, תפו"א, מרשמלו, זונגלך (בצק עם שוקולד בפנים עטוף בנייר כסף באש. יאמי...),סלט? קיצור- לא חסר... 

הראש שלי לא כ"כ עובד עכשיו!!

אמגזית תכלס מבשלת לאט מאוד וזה הופך את כל העסק לאיטי נורא, החניכות נהיות רעבות, המדריכות הטריות נלחצות,  ועלולים לגמור בשעה מאוחרת.

מנסיון של פעולת פתיחה...

אני מציע שתזמינו פיצה או שתעשו על האש. קומזיץ גם לא רע ונותן תחושה נעימה.

 

בהצלחה!!!

חוצמיזה שזה מתאים רק לחניכות גדולות.

משו כמו

 ברגע שגיליתי איזה מרגלי היא הרגל הימנית אז נשארה רק השאלה עם מי מהן להתחיל לצעוד..

משו בסגנון...

"ברגע, שגילית איזו מכפות הרגליים היא הכף הימנית, כבר אין לך הרבה התלבטויות איזו מהן היא הכף השמאלית ואז נותרת לך רק הבחירה באיזו מהן להתחיל לצעוד!"

ותמשיך המדריכה: שנתחיל ברגל ימין, שנה מ-ע-ו-ל-ה, אוהבת אתכן פוווווווול ומאמינה...