לפעמים בחיים יש לנו ימים של "מיצר"
ימים של ריחוק מאשתי/מבעלי
של כעס עליה/ו
של פגיעה ממנה/ו
של ריב
של מרחק
ובאותם ימים,
ובאותו זמן -
*חשוב* לזכור להתנתק מגורמים רעים וזרים
לנתק עצמנו מכל הזדמנות או "קרקע" שעלולה חלילה להביא אותנו ליותר ריחוק, ליותר פגיעה, להרס ממשי ח"ו.
לא סתם אהבת הקב"ה לכנסת ישראל משולה לאהבת איש את אשתו,
לא סתם בקודש הקודשים, המקום הכי הכי קדוש בעולם, נמצאים דמות של זכר ונקבה מעורים זה בזה,
זה בא ללמד אותנו גם משמעויות עמוקות יותר בקשר של איש לאישתו
כמו שאנו אומרים בכל יום "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' *אחד*" -
האחדות הזו
הייחוד הזה
הבלעדיות הזו
גם בנישואין - בדיוק אותו הדבר!
אחדות שלמה בין איש לאישתו
ייחוד שלהם בין איש לאשתו
בלעדיות שלמה בין איש לאשתו
וכל מה שיכול חלילה להביא אותנו להיפך מהאיחוד הזה,
לעבודה זרה חלילה של הנישואין - כמו לעבוד חלילה אלילים
זה קשרים עם נשים/גברים אחרים שפוגעים בתא המשפחתי שלנו, בבלעדיות הזו, בנישואין שלנו.
ובתקופות כאלו של ריחוק - הסכנה גדולה שבעתיים!
כי אם איש שפגוע מאשתו, שבריב עם אשתו, שבכעס על אשתו,
הולך ומוצא "נחמה" או "סתם" הזדמנות לפטפט עם אישה אחרת (ובכלל, אם גם היא בטעות או שלא בטעות בריב או ריחוק מבעלה או בלי קשר או דבר אחר - זה בכלל מתכון לאסון...) -
הריחוק הזה רק מעמיק ומחריף
ולהגיע למקומות הכי רעים שיש זה כבר קרוב מתמיד (חס ושלום כמובן)
ואם אישה שפגועה מבעלה, ובריחוק ממנו, והוא ממש ממש הכעיס אותה, ואיך הוא העז, ומה הוא חושב לו בכלל וכו' -
הולכת ומוצאת "אוזן קשבת" או הכלה ועזרה למצב שלה אצל גבר אחר -
הריחוק רק ילך ויחריף ויעמיק
וההגעה למקומות רעים ומסוכנים קרובה מתמיד חלילה.
גם כאן, בפורום.
שימו לב!
כאשר איש/אישה כותבים הודעה שמביעה ריחוק מאשתי/מבעלי -
יהיו לצערנו הרב אנשים/נשים שינצלו זאת ממש וינסו לפנות, בעורמה הרבה פעמים, ובדרכים לךא דרכים, ולאט לאט ליצור חבל שמתהדק סביב הצוואר ועלול לגרום לריחוק ולמקום המסוכן הזה חלילה...
אז לא!
לשים לב לזה!
לזכור שגם אם אני הכי כועס על אשתי כרגע בעולם
וגם אם אני הכי רותחת מעצבים על בעלי כרגע -
זה *לא* אומר שנלך למצוא אוזן קשבת אצל אישה/גבר זר!
הרי מצב של קושי - שפוגש מצב של "הזדמנות" (= מצב שבו אני בריחוק מאשתי/בעלי ואני פוגש/ת אישה/גבר זר, אפילו בלי שום כוונות, אפילו אם "ברור" לנו שלא יקרה כלום וכו' וכו' - זה מצב שבו קושי פוגש הזדמנות, קרקע פוריה,
לכיוון של העצמת והעמקת הריחוק ביני ובין אשתי/בעלי
ולא לכיוון של קירבה ביננו
וזה לא "צריך" חלילה להגיע למחוזות הכי נוראיים, כל ריחוק שכזה עוד עוד אבן שבונה את החומה שנוצרית בינינו
לכן תמיד תמיד הכיוון יהיה בינינו פנימה
ולא החוצה!)
אז מה זה כן אומר?
זה אומר שנעמיק פנימה
קודם כל זמן *עם עצמנו*
כמובן תפילה לקב"ה
"מן המיצר קראתי - י-ה
ענני במרחב - י-ה!"
השם יכול להושיע אותנו!
לא בני אדם!
"אל תבטחו בבן אדם שאין לו תשועה..." נכון לגמרי גם לכאן.
ואחרי שנירגע קצת,
שנעבד,
שנבין,
שנתפלל,
כמובן שנפנה לאישה/לאיש שלנו - למי שכרתנו איתה/ו ברית עולם
ונתקן
ונתקרב שוב
ונעמיק שוב
ונלמד עוד
עד שנהיה במקום אפילו יותר גבוה!
אתם אחד!
תמיד אחד!
ואל תתנו לאף אחד להיכנס לכם לתוך הייחוד והאחדות הזו!
אל תתפתו לע"ז של הנישואין
במיוחד בזמנים של ריחוק
במיוחד בבין המיצרים הזוגי שלנו