שרשור חדש
בדרך להיות שמן ורוצה להבריאשמן לעתיד
גדלתי בבית ששוקולד, קינוחים, עוגות, במבות, ביסלי וכל השאר הם חלק בסיסי מהתפריט הכללי.
רעב ולא בא לי להכין משהו - אוכל חבילת ופלים או עוגיות
על ספורט בכלל אין מה לדבר, זה לא חלק מהנוף
עם השנים עברתי לגור לבד וגם התחתנתי וגיליתי שזה לא בדיוק אפשרי, אני מעלה במשקל בקצב לא מהיר אבל תמידי, כל שנה-שנתיים מחליף מלתחה כי הקודמת לא עולה עליי כבר.

כמה שאני מבין, משהו תקוע שם בהבנה השכלית (אולי כמו מעשן שיודע שזה לא בריא וממשיך לעשן בכל זאת), אולי מדחיק את התוצאות.
בכל מקרה, כמה שאני מנסה להרים את עצמי לשינוי תזונתי אמיתי, אני פשוט לא מצליח.
מחפש רעיונות איך לעשות שינוי כזה שיאפשר לי להתחיל לחיות בריא, לרדת במשקל ואפילו לאהוב ספורט..
מה אומרים?
אוכל מרקיםמופאסה
קצת קטניות, קינואה, בטטה.
לפעמים אוכל גם המבורגר, ארעייס
(דווקא אוהב לחם אבל כשאני מערבב פחמימות עם בשר זה כבד לי)
ד''א כשאני אוכל משהו שלא טוב לי מיד רואה את התוצאות בהתעמלות, אין לי כח
איך להיות יותר "קלילה" ולא להתקע על כל מילה שאומרים לי?ה' אלוקינו

אפשר עצות ? 

תודה. 

ירוקדי שרוט
יש לירוק סגולה אדירה לשחרר ולזרום עם החיים בפאנן
בעיקר להתחזק בעצמך - במי שאתנגמרו לי השמות

להעריך את עצמך

להאמין בעצמך

וכמו שכתבת בחתימה - לאהוב את עצמך

 

אם תהיי בטוחה במי ומה שאת ובמה שמנחה אותך בחיים - דעות של אחרים פחות יזיזו לך.

כן, זה כולם אמרו לי אבל איך מגיעים לשם?ה' אלוקינו


עבודה פנימית, תהליךנגמרו לי השמות

יש הרבה מאוד דרכים -

למשל כיוון של התחזקות רוחנית להתמלא בספרי מוסר ואמונה, לשמוע שיעורי תורה,

להתחבר לרבנית שאת מעריכה ולהתחזק ממנה,

יש כל מיני הרצאות/סדנאות/קורסים,

אפשר תהליך אישי מול איש מקצוע,

דרך החברה/המשפחה/מכרים,

 

איך את חושבת שתוכלי להגיע לשם?

מה יכול להתאים לך?

לא יודעת.. האמת:0ה' אלוקינו
שאלה מי אומר ומהסיה
אם זה בעל או שזה סתם אישה מזדמנת בגינה
צודקתנפשי תערוג
לבעל צריך לסלוח יותר וללמד עליו זכות
על אישה בגינה, לא נורא אם כועסים עליה
אבל לבעל הרבה יותר קשה לסלוחסיה
אישה בגינה לי הרבה יותר קל לסלוח. היתה הלכה חלאס מה יש לי איתה
עם הבעל אני הולכת לישון גרה באותן בית הצער גם פי אלף מסתם עוברת אורח שהרבה יותר קל למחוק ולהחליט שלא אבזבז עליה שום אנרגיות
נכון. זה יותר קשהנפשי תערוג
אבל דווקא בין בני זוג צריך לעשות מאמץ שלא יהיה כעס.

זה ברור שצריך לעשות יותר מאמץסיה
כי החיים החשובים והיחידם זה הבעל תכלס או האישה לא סתם עוברת אורח בגינה
מול כולם.ה' אלוקינו
זה מול כל אחד? מול הקרובים לך ביותר?שוקולד פרה.


מול כל אדם.ה' אלוקינו
ברור שככל שהוא קרוב יותר, אז אקח בר צינות יותר.

צריך להבין יותר מה התופעה שאת מדברת עליהד.

לפעמים, אדם הוא רגיש מאד, ואז נפגע יותר בקלות. זה ענין אחד. צריך להתבונן בטוב שיש גם בו, להבין שאפשר להביע דעה גם כנגד דבריו, ואז שוקלים.. ויש לו שיקול דעת לא פחות מאחרים. וכמובן, לפגוע בו אין לאף אחד רשות - וממילא כשמישהו עושה דבר כזה, להסתכל עליו כאילו רואים אותו "מלמעלה" במקום ההיפך... איזה אדם זה שבמקום לדבר עניינית חושב את עצמו יותר ומרשה לעצמו לפגוע.

 

אבל, לא ברור מדברייך שאת מדברת דווקא על פגיעה, אלא על "היתקעות" בכל מילה שאומרים לך. אולי סתם "התפלפלות" יתרה בכל ענין, ללא קשר לפגיעה. ואז צריך לבדוק, זה רק בכל מילה שאומרים לך? או גם במחשבות של עצמך (כלומר, כל אחד חושב ומתבונן, זה טוב. אבל לפעמים "מתברג" יותר מידי שוב ושוב על אותו ענין, ללא סיבה רצינית). לפעמים יכול להיות סתם אובססיה. לאובססיה יש כלים טיפוליים לא כ"כ מסובכים.

וואו תודה רבהה' אלוקינו
זה בעיק ר כ שאומרים לי דברים פחות טובים. אפילו כאן בפורום... אז כני חושבת על זה אחכ ולא בא לי שזה יהיה.. כנל אם בעלי אומר משהו אז חושבת על זה .אני משתדלת ממש לא לפגוע ואם כן אז לפץבקש סליחה
אבל בא לי להיות קלילה יותר... אני נתקעת מכל מיל
זה יכול להיותד.

כל אחת משתי האפשרויות...

 

ראשית, צריך להיזהר לא לפגוע בך...

 

דבר שני, תנסי להתבונן שבאמת כשמישהו פוגע, אז באותו רגע הוא לא "ברמה".. לא להיות מתחת לזה.

 

זה רציונאל בסיסי. ועל גבי זה, לנסות לתרל להתעלם. בהתחלה קצת קשה. אבל המח מתרגל לא לחפור מידי.

 

אולי תצליחי לבד. אם יהיה צורך, תיעזרי. 

תודה רבה לךה' אלוקינו
איך להתרגל להתעלם? להעביר את זה לידי ולא להכניס לתוכי?
דמייני מסך. את מחליטה לאיזה מילה לאפשר להיכנס אלייךנפש חיה.
כן.ד.

בהתחלה יתכן שיהי קצת קשה, כי זה ידפוק בדלת... אבל אל תחשבי גם על זה, כשילד נודניק דופק בדלת בתור תחביב - עוסקים במשהו אחר....

אני לא ככ חושבת על זה ב"הה' אלוקינו

אבל נגיד ברגעי קושי זה כאילו יצוץ מתוכי מחשבות של אולי אני באמת כזו ? 
הובנתי? 

אין עניןד.

לחשוב, "אולי אני באמת כזו".... 

 

אין צורך בהגדרות "כזו".. כל אדם בפני עצמו.

 

תסיחי את הדעת, אל תעסקי בכך - וזהו. 

יקירהחדשה לשאלה

אם זה ברמה של מחשבות  שנתקעות שעות ופוגעות בתפקוד היומיומי, תבדקי את הנושא של מחשבות טורדניות...

כמובן שחס ושלוםחדשה לשאלה

אבל זה משהו נפוץ יותר ממה שאנשים חושבים וזה לא מחלה נפשית חלילה..

רק אומרת כדי להעלות את הידיעה בנושא...

בע"ה מה שיש לך זה נקודתי ותצליחי להתגבר על זה במהרה!

 

 

בטחון עצמיאושפיזין מהירח
פשוטאנונימי (2)
שימי *** על כולם.

אל תתני לאנשים כח להוריד אותך . אף אחד לא שווה יותר ממך.
מה יעזור לה לשים כוכביות על כולם? זה רק יעשה אותה מוזרהדי שרוט
תארי לך אני אלך לקולגה שלי שקצת יורד עלי ואני אבוא ואשים עליו כוכבית.

ישר לאברבנל ישלחו אותי.
😅אנונימי (2)
נו באמת !!!
...אלפחורס
קודם כל זה לא שאת "חייבת" לשנות את האופי שלך ולהיות קלילה יותר. את כנראה רגישה יותר לדברים שנאמרים מבחוץ, ואת לגמרי לא לבד בזה (כן גם אני כזו למשל ). רגישות כזו הרבה פעמים באה גם עם תתי רגישיות אחרות נפלאות.

אם כבר נתקעתי על משהו שאמרו לי, מה שלי עוזר לפעמים זה לנסות לשהות רגע במה שהמשפט שאמרו לי גורם לי להרגיש - איך הייתי קוראת להרגשה הזאת (מתוסכלת? נעלבת? מרגישה שלא מבינים אותי? הוציאו אותי קטנה?), אם היה משהו ספציפי שהטריף אותי (מילה, טון, אולי האדם הספציפי הזה שתמיד מעלה לי את הסעיף), ולאט לאט לנסות ללמוד על עצמי מזה. הרבה פעמים טריגרים כאלה יכולים ללמד אותנו הרבה על עצמנו, או על היחסים שלנו אם אותם אנשים, למשל -
המשפט שהיא אמרה גרם לי להרגיש ממש קטנה ועלובה. אני שונאת להרגיש קטנה, זה מציב אותי במקום חסר אונים.
או -
הרגשתי שהוא לא באמת מקשיב לי, וזה מחרפן שוב ושוב להסביר דברים ולהרגיש שאין מיכל שיכיל אותם.
או -
הרגשתי שמאשימים אותי עכשיו וזה לא צודק, כי לא רואים את הצד שלי. חשוב לי שיראו אותי (בעצם, למי לא?).
או -
זו כבר פעם רביעית שאני נתקעת על משהו שהאדם המסוים הזה אמר לי. מה בקשר בינינו גורם לי לכזאת תגובה כל פעם?

בעצם ה"לקיחה ללב" יכולה ללמד אותנו הרבה על איך שאנחנו עובדים ולקדם אותנו הלאה. זה בעצם להפוך את הדפקט לאפקט ולמקפצה מבחינת עבודת המידות.

ומהכיוון השני - מי שלא לוקח ללב כנראה באמת קל לו יותר מהבחינה הזאת, אבל לפעמים הוא עלול לפספס נקודות חשובות שעוברות מעל הראש שלו.
אז לכל צד של תכונה יש יתרון ויש מורכבות


בהצלחות!
כתבת יפה ונכון!מופאסה
ושתדעי שהניק שלך גורם לי לרייר 😅

בעידן המי טו פחות כדאי לדבר ככה...יהודה224
שלא תמצא ניידת עם שני שוטרים וצו חיפוש בכניסה לבית
חחחאלפחורס
נראה לי שלפני פסח אשנה את הניק שלי ל"חמץ"...
אתה לא מרייר רק מבשר??חולת שוקולד
גדלתי על אלפחורס בחו''למופאסה
אז זו הממתק/העוגיה היחידה שקשה לי לעמוד בפניה.
אני גם הייתי כמוך בדיוקמפלצתקטנה
כל מילה לוקחת ללב. מתעצבנת/ נעלבת. אני חושבת שזה מאוד אנושי. למרות ששנים חשבתי שאי אפשר לשנות את זה, היום אני יודעת שאפשר, לי זה קצת הצליח בכל אופן. בסיטואציות מסוימות (לא תמיד) בעיקר עם זרים כשאומרים לי משהו שעלול להישמע מעליב אני לא עונה ומשננת בלב "הנעלבים ואינם עולבים..." שמתי לב שהשתיקה חזקה מאוד ומעבירה מסר חזק נגד אנשים לא נעימים. לאנשים קרובים אני עונה אבל בלי לריב, ובאמת משתדלת לא לקחת ללב. ואנשים לא נעימים אם אפשר להרחיק ממך זה גם פתרון. בהצלחה.
להתאמץ להבין את עצמך ולאהוב את מי שאת. להלחם בעצמך כמה שפחותאורה שחורהאחרונה
להיות שקטה יותר מבפנים, להתרכך.
בכל מחיר למצוא נחת רוח. ואת הלב שלך.
זה בישול איטי וטוב על אש קטנה.
בסוף תיהי מי שאת באמת.
היי.אשמח לעזרה מבעלי ניסיוןהילושש

אני נשואה טריה ב"ה, בעלי אברך ואני כעת התחלתי התמחות במקצוע שלמדתי, בתקופת ההתמחות השכר הוא מינימום. במקביל, ב"ה סיימתי את רוב הלימודים. מה שנשאר לי זה 4 מבחנים. מאוד מאוד מאוד קשים, הכוללים כמות אדירה של חומר. 2 בעוד חודשיים וחצי ועוד 2 בעוד 4-5 חודשים. 

בהתמחות אני יכולה לבוא מתי שבא לי וללכת מתי שאני רוצה אבל  אני מחויבת לעבוד 8.5 שעות בכל יום.

(ניתן לעבוד פחות אבל להשלים ביום אחר, כך שמינימום בשבוע- 35 שעות) 

לעצם השאלה, 

איך אני אמורה לסדר לעצמי את היום כך שאספיק את הכל כולל ללמוד לבחינות? 

כלומר, אני צריכה להספיק לעבוד, ללמוד, לישון, לבשל (חשוב לי מאוד(!!) שיהיה אוכל חם כל יום, בבית שגדלתי לא היה, ואני יודעת שזה ממש ממש חשוב לי), לטפח טיפה את הבית, הרבה את הזוגיות, לטפח את עצמי (קצת ספורט וכו') 

ציינתי שרק התחלתי את ההתמחות, והמשכורת היא מינימום, אז לקחת חופשים אולי פחות בא בחשבון מראש, אולי שבוע-שבועיים לפני מבחן. ובנוסף, גם בעלי כרגע לא מקבל משכורת מהכולל כי לא נרשמנו למשרד הדתות עדיין והכולל לא מקבל נרשמים חדשים עד אחרי ניסן. אז על מנת לכלכל את הבית, אני כן צריכה לבוא לעבודה.. 

איך עושים את זה?

טיפים יתקבלו בברכה ממש. 

חשוב לציין, אנחנו הולכים לישון בסביבות 11-12 בלילה (במקרה הטוב) ולמחרת אני ממש גמורה בעבודה.. אז אני לא יודעת איך אפשר לתפקד אם אצטרך ללמוד בלילה.. 

 

תודה לכולם! 

הא, זה לא תמידמופאסה
יש מקרים שאני משתמש בהון עצמי.
אני התחלתי עם דירות על נייר בפריפריה. קניתי דירה בנתיבות בפחות מ400 אלף, גם בבאר שבע בערך בסכום הזה, לפני יותר מעשור, כיום דירות כאלה שלשו את המחיר שלהן.
האחרון שקניתי היה בית במצב קשה בקטמון בירושלים. כבר אחרי השיפוץ של 120 אלף ש''ח היה אפשר להרוויח עליו 300 אלף. צריך לחפש את אלה שאין להם כוח שרק רוצים למכור ולהתחלק בכסף הירושה או עסקאות על נייר עם הערכת שמאי טובה (עדיף אחרי התר בניה).
הוא מסביר איך רואים על זוג שהוא הולך להתגרשsimple manאחרונה
אני תוהה אם מישהו בכלל באמת מצליח לקיים את זה
אשמח להתייעץאברהם 12345
הורים שלי אשתי לא דתיים ולכן בשבת זה יותר מתחים שהם מחללים שבת. אין שום אווירת שבת ואין הרגשה כיפית. ( חמותי מגדילה ראש ולא אוכלת בכלל)
גם בעניין האוכל(מרוקאי מה לעשות )אין טעם ואין ריח לאוכל... בקושי אוכל שמה. בעיקר אוכל כדי לא לפגוע אבל טוחן לחם בלי כלום....
איך את זה אני אומר לאשתי בצורה יפה ? ויצא בזמן האחרון שכל שבועיים אנחנו אצלם...
למה חייבים ללכת לשבת? ועוד פעמיים בחודש פחות או יותר...binbin
הייתי הולכת באמצע שבוע..
אם בכל זאת הולכים לשבת שלמה, להביא איתכם אוכל...
אני עושה את זה כשבא לי לגוון מהאוכל במשפחה של בעלי.
אולי תזמינו אותם אליכם?מיקי מאוס
מותר להזמין לארוחה בערב שבת, ולהציע להם לישון ולהישאר כל השבת. ואם הם יבחרו לסוע חזרה הביתה - לא עניינכם.
תתיעצו עם רב שאתם סומכים עליו איך ומה בדיוק.
ואם לא אז תבואו באמצע שבוע, אולי מוצ"ש.
אני חושבת שאפשר בהחלט להסביר שקשה לכם להיות במקום שאינו שומר שבת.

בהצלחה
הלוואי, חמותי לא עוזבת את הבית שלה.אברהם 12345
רק אחרי שלושה חודשים שהתחתנו היא באה לבקר ולא אכלה כלום. כי זה לא הנקיון שלה...
מסכימה עם מיקי מאוסנגמרו לי השמות

נסו לצמצם את השבתות שם.

אפשר לבקר באמצע שבוע או מוצאי שבת וכל האפשרויות האחרות שיש.

 

בהצלחה רבה 

להסביר את הצד שלךאמאשוני
בלי להאשים את ההורים שלה.
תנסה לגרום לה להשתתף בקושי שלך.
כל משפט שיתחיל ב: הם (המשפחה) או ב: היא (אמא שלה) ככל הנראה יעורר באשתך צורך לגונן עליהם.
אז בלי התקפות.
וגם להראות כמה טוב יכול להיות יותר בבית.

ואם יש משהו שמפריע לה בשבתות שאתם בבית אז להיות קשוב לצרכים שלה שהיא פחות תרגיש את הצורך להיות לעיתים קרובות עם המשפחה הגרעינית שלה.
ממש לא חייביםספלנדיגאחרונה
כיבוד אב ואם הם קודם כל! אבל לא הכל. אם זה גורם למתחים ביניכם תמצאו לזה פתרון. תביאו איתכם את האוכל... תסעו באמצע השבןע
גמ"ח בזמנופשוט איש
הי חברים, מכירים את הגמ"ח בזמנו?
אני פשוט חייב לדעת מי עומד מאחוריו... 🙏 מה הסיכוי שמי ששמע על זה יוכל לכתוב לי בפרטי?
זה עניין אישי...
תודה ממש ממש
פריקה.יהודה224
יום מטורף.
קנס על חניה ליד בית חולים בגלל שהילדה בצום לחדר ניתוח.(לא ממש ניתוח...)
עבודה מטורפת...
אירוסין של אח בערב.
ובעיקר קצת לפני, מישו מתמוטט בכניסה לביתחולים שניידר והחייאות עיסויים מכות חשמל ואני עומד בצד כמו טמבל ולא יכול לעזור שיש לידי בנאדם שיכול להיות שכבר אין לו דופק..... ברגע שחבר שלו צורח את הנשמה שלו שיגיע מישו לעשות החיאה..
בתקווה שיכלו כל צרותינו מעלינו ויבוא משיח צדקינואם ל2


תערער על הדוחאיש השקים
בשורות טובות
אני אנסה...יהודה224
אימאלהההחגהבגה
צרות באות בצרורות..
אבל, גם עצב מהות בשמחה!
רפואה שלמה לכולם
ומזל טוב בשביל האח.
היום יום חדש, נשימה עמוקה, יהיה טוב בע"ה
רפואה שלמהמופאסה
הקנס כפרה....
|חיבוק|
וואי לא פשוט , שיתהפך לכם מעצבות ליום טוב!!!ה' אלוקינו

אנחנו עדיין בחודש אדר
אמןןן!!!!!!!!!

וואו! כמה דברים בבת אחתנגמרו לי השמות

פלא שתרגיש סחוט?!

 

הנפש שלך עוברת כאלה טלטלות,

כזו תנודתיות

משמחה עצומה לאירוסי אח קרוב

לפחד משתק שרואים כמעט מוות מול העיניים

לחוסר אונים שאזלה ידינו מלהושיע

לדאגה עמוקה לדבר הכי יקר ורגיש בעולם - הילדה שלך

לפגיעה כלכלית בתקופה שגם ככה נוראית כלכלית לכמעט כל העולם, ועוד על חנייה שנדרשה רק כדי שהבת תהיה בסדר!!!

ועוד עבודה סיזיפית ועומס מטורף 

ועוד לשמוע צרחות משתקות ומלחיצות של החבר שפחד לאבד את החבר שלו

 

אמאל'ה... אני עם צמרמורת רק מלחשוב על זה ולכתוב את זה

ואתה עברת את זה

וביום אחד (!!!)

 

תן לעצמך גם את כל הלגיטימציה שבעולם להרגיש כל מה שאתה מרגיש!

גם את הבילבול, העצב, התסכול, הכל

וגם תן לעצמך גם את כל הזמן שצריך לעכל את זה

 

הנפש שלנו צריכה זמן. והתייחסות.

עברת הרבה, אתה עובר הרבה, נלחם בהמון חזיתות בו זמנית

 

קבל את עצמך

אל תהיה קשוח מדי עם עצמך

תן לעצמך גם זמן לאיוורור

תמיכה, עזרה מאחרים

זמן פנאי לדברים שעושים לך שמח על הלב

תפילה לקב"ה

תבכה לו

תתפלל אליו

 

ב"ה לאט לאט הכל יחזור לאיזון אם תיתן לעצמך את מה שהנפש צריכה, כולל לבכות, לשאול, להתעצב, לשמוח, הכל...

 

בשורות טובות טובות במהרה!!!

באמת מטורף...יהודה224
וואו איזה יום...
אני מקווה שהאיש הזה חי...
זה עושה לי צורך לעבור קורס רציני של עזרה ראשונה...
תודה על המילים והאמפתיה
🙏נגמרו לי השמותאחרונה

צודק לגמרי לגבי העזרה ראשונה

(אולי @פשוט אני..יוכל לעזור לך בזה (או בכתיבה או בהכוונה למקום שילמד אותך בצורה טובה)

אני צריך עזרה דחופה ממש...נוטה שמיים
אני בקשר רציני, בתכנוני חתונה.
אני אוהב את ארוסתי לעתיד הקרוב באמת. אך לפעמים ספקות ובלבולים צפים בי.. אני רוצה לברר בעצמי בעזרת איש מקצוע מה מתחולל בי... הקשר שלנו התחיל בצורה מאוד מיוחדת ואני מרגיש שנקשרנו עד הסוף לפני שיכולתי ממש לבחון את הכל בצורה מפוכחת ממש... אשמח לקבל את הפרטים של מטפל/ת טוב/ה שתעזור לי..
לא יודעת על מי להמליץאמא חדשהה
יש את מיכל וולשטיין שהיא ידועה כעוסקת בתחום
מחזקת אותך שזה צעד חשוב מאוד.
אם מישהו מכיר את הסיטואציה מקרוב אז אשמח ממש לשמוע..נוטה שמיים
ואי בדיוק כתבתי על זה היום נגמרו לי השמות

בפורום לנ"ו

 

הנה, כאן:

✨ איגרת לכל הרווקים והרווקות היקרים והיקרות ✨ - לקראת נישואין וזוגיות

 

מקווה שתוכל למצוא בדברים עזרה והארות למה שאתה חווה.

כמובן שזה לא מחליף איש מקצוע ותהליך אישי...

 

אם תרצה לשאול או לברר משהו/להתייעץ אישית - מוזמן בשמחה רבה

 

בהצלחה רבה רבה

החלטות טובות עם בהירות וודאות לבשורות טובות ב"ה

וואו נראה מקיף נוגע וקיומינוטה שמיים
תודה רבה
בשמחה רבה 🙏נגמרו לי השמותאחרונה


עזרה לגבי האכלהשמחה7

הבת שלי בת 3 חודשים , רציתי לשאול על הגיל שמתחילים טעימות של פירות וירקות , מתי כדאי להתחיל ? ובאיזה אופן?

מתי מוסיפים עוף טחון עם הירקות ?

עוד שאלה חשובה -  מתי מחילים דייסה ? אני זוכרת מהבת הראשונה שלי (לפני שנתיים וחצי) שהתחלתי לה בגיל 4 חודשים דייסת קונפלור של מטרנה( אם אני לא טועה) וזה הדיסה היחידה שהיה כתוב עליה גיל 4 חודשים ושאר הדייסות כתוב חצי שנה.

והיום כשהסתכלתי בסופר על כל הדייסות כתוב גיל חצי שנה, מישהי יודעת למה זה ? למה אין כבר דייסה לגיל 4 חודשים? מה השתנה בזה ?, (אם מישהי מכירה?)

תודה רבה לעונות!!! 

אומרים חצי שנהנפשי תערוג
כי היו הורים שהיו נותנים ממש ארוחה כבר בגיל 4 חודשים.

בגיל 4 חודשים אלו טעימות.
לא ארוחה
זה לגבי הדייסה או הירקות?שמחה7


מגיל 4 חודשים אפשר לתת טעימות. ממש טיפונת על קצה האצבעמיקי מאוס
דווקא טוב להתחיל ב4 חודשים ואז לעשות את זה לאט לאט לאט... אם הוא מתעניין ומשתף פעולה. אם לא- אז לחכות

כל פעם לתת משהו חדש 3-4 ימים ברצף ממש מעט ולראות שאין תגובה אלרגית או עצירות.
כדאי להתחיל מדברים ממש עדינים כמו אבוקדו או ירקות מבושלים. לא יותר מ2-3 כפיות בנוסף להנקה/תמ"ל.
אפשר מתובל מהאוכל שלכם אין בעיה עדיף לא טעמים חזקים מדי.

רק בגיל 6 חודשים אפשר כבר לתת קצת יותר, וגם דייסות.
בעקרון אין סיבה למהר לתת דייסה זה סתם פחמימות בד"כ ולא מעשיר תזונתית. זה רק במקרים שיש עניין כמו תינוק שמסרב למוצקים אבל לא שבע מההנקה וכדו
עדיף להתחיל לתת ארוחות של ירקות ופירות טחונים. כשארוחה מתבססת (אוכל כבר כוס בערך במקום הנקה/תמ"ל) אז אפשר להתחיל להוסיף עוף טחון למרק, עדיף להתחיל עם הודו ועוף או קטניות עדינות כמו עדשים אדומות ולחכות עם דברים כבדים כמו בשר.
לפירות כדאי להוסיף קצת מחית שקדים או טחינה ולתגבר במים אחרי כל ארוחת מוצקים
מגיל חצי שנה אפשר לתת הכל פרט לחלב ניגר ודבש אבל לאט לאט, לראות איך התינוק מגיב, ולתת כמה ימים לכל אוכל חדש אם הוא אלרגני

בהצלחה
מגיל חצי שנה כדאי לתת גם במבהLia

ישראל היא אחת המדינות עם השיעור הנמוך לאלרגיה לבוטנים בזכות הבמבה שנותנים מגיל קטן

זה נכון חלקית, עדיף לתת חמאת בוטנים בתוך רסק פירותמיקי מאוס
או משהו דומה ולא דווקא במבה כי היא בעיקר תירס וחומרים תעשייתיים ופחות חמאת בוטנים ;)
(ברור שכמות קטנה זה לא נורא אבל אין ספק שזה לא הכי מזין)

אבל טוב שאת מדגישה- לא לפחד מלתת מוצרים אלרגניים. עדיף וטוב לחשוף. פשוט לאט ולשים לב אם יש תגובות.

מלבד דבש שממש אסור עד גיל שנה
כדאי לחשוף לביצים ובוטניםפיליפילונתאחרונה
חשיפה מוקדמת מפחיתה היארעות של אלרגיות בע"ה.
ואכן עדיף חמאת בוטנים טבעית ולא במבה. ניתן להוסיף למחית הפירות כתוספת השומן.
נראההעני ממעש
שבגלל פחדים שינו מ4 ל6 חודשים.

לגבח אלרגנים במינון נמוך- נראה לי שמה שרשמה מיקי מאוס אינו ההנחייה המקובלת
הקדמת טבילה בערב שבתאמא מעל ומעבר
בעקבות מנייני הרחוב המרובים, והבעיה ללכת למקווה בליל שבת כשכל השכנים בחוץ, אני זוכרת שראיתי כתבה על פסק הלכה של אחד מרבני השומרון שפסק שאפשר בזמן הזה להקדים את הטבילה של ליל שבת ליום שישי לפני כניסת השבת.
אבל, אני לא מוצאת את הכתבה הזו...
אם מישהי יודעת על מה אני מדברת, וזוכרת מי הרב שהתיר או שיש לה את הפסק, אשמח לקישור.
התכוונתי מבחינה זוגיתחולת שוקולד
למה אני קייםפוס משחק
כרגע פשוט שופך את הלב. מנסה להבין למה אני קיים בכלל
כל מה שאני מנסה לעשות אני לא מצליח לא משנה כמה אני מנסה להתקדם אני לא מצליח.
המצב הרוחני שלי ברצפה
השמחה היא לפנים ולחוץ
אני מרגיש את חלומותיי נגוזים אחד אחרי השני
לא מרגיש שום סיבה ללמה אני פה
מה אני משאיר אחרי
למה אני פה
ויש עוד הרבה מה לכתוב אבל אין לי זמן או כוחות נפשיים להוציא את הכל
אתה פהסיה
כי הקבה החליט להוריד את הנשמה שלך לעולם, הוא גם יחליט מתי לקחת אותה
כל מה שבאמצע אתה יכול בהרבה דרכים לשפר. אבל שעת כניסה ושעת יציאה לא תלויה בך
יש לי גישה אחרת בשבילך אחי. למה אתה בכלל צריך סיבה?די שרוט

יש לך פה עולם שלם להינות עם או בלי סיבה.

 

תפיק את המירב מהעולם הזה, תעשה דברים שעושים לך טוב, תהנה, תבלה, תביא ילדים אם זה מה שאתה אוהב, תהיה אדם טוב, תסביר פנים לאחר ואם אתה לא מוצא סיבה ללמה אתה פה, פשוט אל תחפש אותה אם זה מוריד אותך לקרשים.

 

 

בדיוק, מתחברת לגישה הזאתחולת שוקולד
אתה קיים בשביל עצמךאנונימי (2)
ואם לא תעשה משהו עם החיים שלך. באמת אין סיבה ללמה אנחנו כאן .
כי יש משהו אחד לפחותמופאסה
שרק אתה יכול לעשות/לתקן
אין אדם שאין לו שעה.
אז אם ה' נתן לך חיים אז הוא לא התייאש ממך
אז למה אתה תתיאש מעצמך?!?
אני דוקא מצליחה להבין את התלונה שלך פה*אשתו של בעלי*
מאחורי המלים שלך בהודעה.
אם משו היה הולך לך חיובי ומצליח לך,אולי לא היית מתלונן.
וזה די מובן...וטבעי..
אבל איך בעלי אומר לי תמיד? הקב"ה לא עובד אצלנו...
אז ממשיכים לנסות,ממשיכים להתאמץ,ממשיכים להתפלל....גם אם יש נפילות וגם אם לא הולך לנו...
ומקווים לטוב!
מצטער לשמועהיום הוא היום
לפעמים באמת הכישלונות החוזרים אמורים לעורר אותנו לפעול אחרת
נסה להפריד בין שני דברים:נגמרו לי השמותאחרונה
עבר עריכה על ידי נגמרו לי השמות בתאריך י"ט באדר תשפ"א 14:32

האחד - בין איך שאתה מרגיש *עכשיו* - נשמע שעוברת עליך תקופה קשה

המצב רוח בריצפה כמו שכתבת

אין שמחה אמיתית

לא מרגיש סיבה

אין לך כוחות נפשיים

חווה כישלון אחר כישלון

מצב רוחני בריצפה

החלומות נגוזים אחד אחרי השני

וכן הלאה

 

קודם כל צריך להגיע למצב ***שטוב לך*** בו

שיש לך רווחה נפשית

 

רק על גבי זה שתרגיש טוב - פיזית, נפשית, רגשית, רוחנית וכו' - אפשר לשאול את השאלות למה אני קיים ומה עוד המשמעות וכו' (שזה הדבר השני).

 

הרי איך אפשר לענות על כך במצב הישרדות?

במצב של חושך גדול?

לא רואים כלום מלבד שחור משחור...

 

מציעה לך בחום לטפל ברווחתך הנפשית, בכל מה שיכול להביא אותך ולקרב אותך אל השמחה והבריאות והטוב שלך.

בין אם לבד, עזרה מחברים ומשפחה, אנשי מקצוע וכו' - לעשות הכל כדי להרגיש טוב.

 

ב"ה אחרי שתתחזק ותוכל להיות עם הראש מעל המים, ואפילו שוחה בנחת ולא נלחם כדי לא לטבוע - אתה תראה עוד ועוד טוב 

גם בך עצמך

וגם בסביבתך

ועל גבי זה תוכל לשאול מה המשמעות דווקא שלך (שבכללי אנחנו יודעים שאנחנו כאן כדי לעבוד את הקב"ה בשמחה.

להאיר את העולם באורו של הקב"ה - בתורה ובמעשים טובים ובכל מלאכת עבודת הבורא

לתקן עולם במלכות ש-די

להוציא את הכוחות שלנו מן הכוח אל הפועל

לעשות עבודה פנימית והקשבה פנימית אל עצמנו ולראות במה אני טוב?

ףךמה החוזקות שלי?

מה הערך המוסף שלי?

במה אני יכול לתרום לעולם?

מה אני עושה שיוצא לי טוב ונכון?

באיזה תחום/תחומים אני חזק?

 

במה אני יכול להוסיף עוד טוב לעולם?

לזכור תמיד שכל מעשה הכי קטן שלי, וכל מאמץ והשתדלות הכי קטנים שלי - יכולים להאיר כ"כ הרבה בעולם, ובכ"כ הרבה מעגלים. לא סתם נאמר "מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך", ואף פעם אין לנו מושג עד כמה מעט טוב שלנו יכול להשפיע הרבה הרבה טוב ואור על האחר/הסביבה/העולם כולו.

 

עוד מטרה עיקרית (שלי לפחות) - היא לשמוח ולשמח.

לשמוח - לעשות מה שעושה לך טוב, גורם לך הנאה, משמח אותך

כמו שאומר הקב"ה שברא את עולמו אלא בשביל האדם, נזר הבריאה,

ושעתיד אדם ליתן דין אם עבר את העולם מבלי להינות אפילו ממשהו קטן מהנה וטוב שהקב"ה שם בעולמו...

 

ולשמח - לעשות טוב לאחר.

"הדבר הכי חשוב בעולם זה לעשות טובה למישהו אחר"

בהכל.

בחיוך

במילה

בהארת פנים

בחיבוק

לחברים

לילדים

לאשתך

לבעלך

לאמא

לאבא

לאחים

לסבא וסבתא

ובני דודים, לשכנים, לכל מי שאפשר.

וכן הלאה.

 

ואאחרי שהבנת עם עצמך וגיבשת תובנות - לפעול.

להתחיל בקטן.

להוציא החוצה את הטוב הזה שקיים בך שגם העולם כולו יוכלו להתברכך בכך, בך.

 

בהצלחה רבה רבה!

 

ידעתילמה לא123

משהו לא הסתדר לי עם האמא הזו,

ראיתי את הראיון שלה בזמנו והיתה לי הרגשה שהיא מסתירה משהו,וגם כתבתי את זה פה

 

"אימו של אמיר רז נחקרת בחשד לשיבוש הליכים"

פרסום ראשון: ל-N12 נודע היום (שלישי) כי אובי רז, אימו של השוטר אמיר רז שנאשם ברצח אשתו דיאנה דדבייב, נחקרה באזהרה בחשד לשיבוש הליכי משפט. האם חשודה שידעה על אירועי אלימות קודמים של בנה כלפי המנוחה, אך הסתירה זאת מהחוקרים. במח"ש טרם קיבלו החלטה בעניינה.

 

"הוא הכניס אותי פנימה הביתה ואמר לי: הרגתי את דיאנה", סיפרה אז ל-N12. "לא היה כלום מאחורי העיניים שלו, הכול היה ריק. כאילו לא הייתה נשמה מאחורי העיניים. אמרתי לו: אתה בטוח? והוא ענה לי שכן. אמיר ילד רגיש והוא לא בכה. זה לא היה אמיר. אני חיבקתי אותו והחיבוק הזה לא היה מוכר. אמיר מחבק חיבוק חם ואוהב. והוא רק שם עליי את הידיים וזה לא היה הוא - זה לא היה הילד שלנו. ואז הוא צלצל למפקד שלו במשטרה וקרא לו. אמרתי לו 'בוא נארגן את הילדים ואני אקח אותם'".

עוד הוסיפה בריאיון: "מאז אנחנו בסרט שאנחנו מקווים להתעורר ממנו ולגלות שזה רק סרט רע. אני לא מצליחה לקלוט שהבן שלנו עשה כזה דבר. זה הכי רחוק מהמשפחה שלנו. כולנו נגד אלימות וגם אמיר כל השנים דיבר על זה שאבוי למי שירים יד על אישה. זה היה אמיר", תיארה האם. "לא קולטים שזה מה שקרה, לא קולטים שדיאנה לא פה. דיאנה היא הבת שלנו - הייתה ותהיה כל החיים. ארוחות שבת, אירועים משותפים. היא גרה פה אצלנו ביחידה למעלה. אין לנו תשובה איך ממשיכים מכאן. היא האימא של הנכדים שלנו. הדבר הכי חשוב לשניים האלה היה הילדים שלהם והם עשו הכול עבורם". 
פרקליטו של אמיר רז הנאשם ברצח, עורך הדין משה אלון, מסר בתגובה: "מדובר באירוע מצער מאוד מבחינת ההורים, אשר הינם שבורים ומפורקים מהמעשה. אין כל מעורבות שהיא ואף לא כל ידיעה שהיא של מי מההורים לגבי המעשה הנורא".

עדויות על אלימות מצד אמיר רז החשוד ברצח אשתו

לפי חברת משפחתו של רז, ההורים של רז ידעו כי מדובר בבחור בעייתי. "אובי (אימא של אמיר) התייעצה איתי בקשר לאלימות שלו", סיפרה החברה. "זה היה אחרי הלידה של הילד השלישי. הייתה אלימות מאוד קשה ודיאנה לא הסכימה שהוא יחזור הביתה ואז הוא אצל אובי כמה זמן".
החברה הזכירה שרז שירת במשטרה רק כשנתיים ובמשך תקופה ארוכה הוא "לא מצא את עצמו". "היו לו התקפי זעם ואלימות מאוד קשה, הוא היה מתפרץ, שובר דברים ומשתולל", תיארה המקורבת. "ההורים של אמיר מאוד מאוד חיבקו אותה, כי הם ידעו שהוא בעייתי. כשאובי אמרה שהיא לא ידעה שום דבר - הסתכלתי עליה ושתקתי".

יאאלללהההחגהבגה
את יודעת מה ישר הדליק נורה אדומה?אחת פשוטה
זה שהיא אמרה והדגישה בראיון שכשהוא באה לאחר הרצח הביתה היא ראתה שהילדים שמחים קופצים על בטרמפולינה כאילו הכל בסדר .

אחרי כמה ימים פירסמו שגילו שאמיר קשר אותם ךכיסאות ורצח את אימם לעינהם...

איך בדיוק הם יישחקו בכיף בטרמפולינה ?
הכי שקר שיכול להיות . זה כל כך ברור שהיא מנסה לשבש את החקירה כדי לגונן על הבן שלה.

לא פלא שיצאו מהורים כאלו בן כזה .
זה היה ברור. אין רצח בלי סימנים מוקדמים!!! אין אין איןאנונימיות
לא כל גבר נורמלי הוא רוצח בפוטנציאל. זה עושה עוול עם ציבור הגברים משפטים כאלה.
זה פשוט סיפור מחרידמשמעת עצמית
בקטע שאי אפשר לעמוד בו.
הילדים האלו התייתמו משני ההורים שלהם
באותו יום

כמה רוע...
ושלא נדבר על מה דראו...אהבתחינם
ואיזה צלקות יהיו להם.

שירקב בכלא, אמן.
אמןמשמעת עצמית
לא שזה יעזור להם...😑
קראתי שהאמא צעקה לילדה שתקרא לשכנהלמה לא123

הילדה התחילה ללכת,והאבא רץ אחריה ועצר אותה.

אמר לה לעלות לקומה למעלה עם אחים שלה,אז היא שואלת אותו:אבא,אתה תהרוג גם אותנו?

נקרע לי הלב כשקראתי את זה.

אני גם..מזעזע בכל קנה מידה...מקופלת
אין לי מיליםבת 30
נקרעת הנשמה לקרוא כזה דבר.
לקח חיים של אשתו, וגם את החיים של הילדים.
והרס לעצמו את החיים.
על מקרים כאלהבת 30
אולי צריך שיהיה גזר דין מוות בישראל.
אולי אולי זה יגרום לגבר או שניים שיחשבו פעמיים לפני שהם רוצחים את האישה שלהם!!!
האמת שיש בזה משהו!!מקופלת
זה קצת צורם לשמוע על זה אבל אם זה ימנע את הרצח הבא אז דיינו!!! זה לא מוות רק של אישה אחת אלא הרס של משפחה שלימה לדורות
אני לא חושב...ד.

גם כי היום אין לנו סמכות לכך.

 

גם כי אפשר לומר את זה על עוד דברים, ואוי לנו אם זה יתגלגל כך.

 

שלא לדבר על מה שרואים היום ב"מערכת המשפט", שבעקרונות ה"שיוויוניות" המטורפים שלהם (שרק היו "החליטו" מכחם, שאפשר בעצם לתת לכל גוי לקבל זכויות של חוק השבות תמורת מאה דולר  ל"ראביי" רפורמי. מתפלא איך טיבי עוד לא קפץ על המציאה.. "יתגייר" בכמה דולרים, אח"כ ימציא "גיור" חדש - שיוויון, למה רק הרפורמים.. - שכל מי שרחמן כמו היהודים ומכיר בזכות הערבים על הארץ יכול להיות יהודי, "יגייר" את כל ערביי יו"ש ועזה - וחסל סדר מלחמות... שלא לדבר על המסתננים מסודן), מוסגלים להחיל דברים כאלה על מי יודע מה. מוטב לשמור את מערכת המשפט מחוץ לזה.

 

וגם, זה לא ענין של "גבר", חבל להיתפס לזה. נכון שהיו כמה מקרים נוראיים - אבל כבר היו גם מקרים של נשים. יתכן שהכח הפיזי מפר קצת את ה"איזון" הנוראי הזה.

דבר נוראי ומחריד ומזעזע.

זה די ברור שאדם לא "סתם" פתאום כך....ד.

בניגוד לכל מיני "פחדים" שראיתי שהיו שהעלו כאן, כאילו, מה, סתם למישהו נורמלי פתאום....

 

זה לא הולך כך. לאדם יש בחירה. בוודאי לא דברים איומים כאלה. וזו כתיבה כדי שאנשים לא יכניסו לעצמם בראש חרדות מעצמם. אדם נורמלי אוחז בגבולות בסיסיים. ושי בחירה בכל מצב. 

 

ה' ירחם. מזעזע מאד מאד.

אכן.נגמרו לי השמות

זוועה ברמות לא נתפסות

ומוסר השכל חשוב מאוד שאכן היה שם קודם - זה לא "פשוט" קורה או יכול לקרות לכל אחד, ועצם הבאת הדברים הללו היו בהם חשש סכנה שזה יתן לאנשים לגיטימציה או יכניס את כל הכדור להיסטריה ולחץ שבכל רגע נתון האיש הטוב שלהם/האישה הטובה שלהם - יכולים להיהפך בן רגע למפלצת ולרצוח אותם. השם ישמור ויציל, 

שנשמע רק בשורות טובות, כמה כמה כאב... לא נתפס

ממש לא נתפסחצילושאחרונה
ואם ההורים שלו היו מודעים ככה להכל ולא דרשו שכתנאי לחזרה הביתה הוא יעבור טיפול יסודי- בכאב אפשר לומר שהדם גם על הידיים שלהם...
היריון. ועוד היריון. ועוד היריון. כולן בהיריון סביבי.די שרוט
ואני מת מקנאה.......

אני רוצה עוד ילד 😥😥😥

הניק אנונימית בהו"ל הוא לשימוש רק בפורום הריון ולידהחצילוש
בבקשה לא להשתמש בו בפורומים אחרים
אפשר המלצה על מכונת גילוח?שלומישלומי1

היי,

אפשר המלצה על מכונת גילוח שגם עושה את העבודה כמו שצריך וגם לא משאירה פצעים וסימנים אדומים? 

זה משאיר זיפים בזקן ? (ז"א לא ממש קצוץ קצוץ, יש אפשרות כזוה' אלוקינו


זה מגיע עם ראש פלסטיק מתכוונןפשוט אני..

אפשר להתגלח עם הראש הזה ולבחור את הגודל של הזיפים,

ואפשר להתגלח בלי הראש כדי להיות כמה שיותר חלק.

 

כמובן גם ללא הראש אין מגע של הסכין בעור, ולכן יש למכשיר כשרות של צומת.

לא בקטע הלכתי, אלא פשוט כי זה לא יפה לו ואני מחפשת מכונת גילה' אלוקינו

לזקן שלו שעדיין ישאר זיפים יפים... 

אז זה יכול להתאים, בעזרת הראש המתכוונןפשוט אני..


אני ממליץ עלפרש בודדאחרונה
מכונת תספורת במקום גילוח.
פעשקוווילדי שרוט
בתחילה חשבתי שזה רצינילמה לא123


זה לא קורע? די שרוט
האמת היא שלא אהבתי הכלנפש חיה.
איך לא?? "פרשת מטוש-מסעי" די שרוט
הכי אהבת את "בגדוילכם",אה?למה לא123


You see right through me girlדי שרוט
תת רמה למשועממיםבסדר גמוראחרונה
גובל בלשון הרע, עוד לא בטוח מאיזה צד.
התנתקות מרשתות חברתיותואם?
החלטתי להתחזק כדי לשמח את אישתי, אז מחקתי את כל הרשתות החברתיות (היו לי כמה נפילות, אז מחקתי בבת אחת)
אבל עכשיו אני לא יודע איך להעסיק את עצמי, אני שןנא להשתעמם, ויש לי פייסבוק וואצאפ מאז שפתחו אותם בערך..
אני נוסע נסיעות ארוכות באוטובוס ולא יודע איך להעביר את הזמן.
מישהו יכול.ה לתת לי עצות מה לעשות? לימוד תורה בזמן הזה קצת קשה לי גם, אז אופציות אחרות עם יש? לא מכיר חיים בלי
פודקאסטים.פרש בודד
יש בשפע על כל נושא שבעולם בערך.
זה מעביר זמן וזה מעניין.
לשמוע מוזיקה או שיעורים בכל מיני נושאים לאו דווקא תורנייםבסדר גמור

יכול לעבוד בזמן הזה,
לדבר בטלפון אם זה לא מפריע לשותפים לנסיעה

 

זה עניין של הרגללמה לא123

בהתחלה זה קשה,לאט לאט תתרגל לחיות בלי זה,ולא תבין איך נתת לפייסבוק לשלוט לך בחיים.

קודם כל,פעם היו מסתכלים על הנוף שנשקף מהחלון,לא חייבים כל הזמן לעשות משהו,מותר לחשוב קצת ולהרהר

אפשר לומר תהילים,לקרוא ספר,לדבר עם אמא או אבא,

ופודקאסטים,יש בכל נושא שבעולם,

אפשר אפילו ללמוד שפה חדשה,כל יום כמה מילים

בהצלחה

כל הכבוד

חסר מה לראות ביוטיוב?בא והולך
יכול גם ללמוד משם כל מיני דברים חדשים יש מדריכים לכל דבר, אפשר לטייל/לעשות ספורט (ממכר זהירות)
כמו כל התמכרות, בסוף מתפכחים מהחוסר תועלת של זה בדרכ
אני מחקתי את הפייס שלי לפני 5 שנים ומאזדי שרוטאחרונה
אני מעצבן אתכם פה.
היי (חדש) שאלה ואשמח גם לטיפנייק10
עבר עריכה על ידי בסדר גמור בתאריך כ"ו בשבט תשפ"א 19:12

אני נשוי כבר שנה ב"ה סבבה והכל, אחרי שיחה עם חברה רציתי לשאול שאלה.

הקורונה גרמה לכם לחזק את הזוגיות או להפך?

 

אפשר לדון לכף זכות שיכול להיות שהוא התכוון חבר'ה ולא חברהTzvish
חברה שלי בקשר טוב עם הגרוש. לגיטימי שזה מציק?לורייל

שלום, מבלי להיכנס לפרטים יותר מידי,

יש לי חברה קרובה שהיא גרושה גם כן,(ללא ילדים) שדואגת מידי

פעם, לא יודעת אם כדי לעקוץ או לרמוז משהו או באמת מחוסר טקט,

שהגרוש שלי מידי פעם קורא לה להיות איתו בעבודה, סוג של עזרה שהיא מביאה

לו. או שהוא בא אליה לבית מידי פעם,כולל מקלחת שעשה שם.

 (והייתה  שבת  שהיא ישנה אצלו, כן עם אשתו)

הייתי קצת בהלם ששמעתי זאת לראשונה.

עכשיו הוא נשוי כבר מזמן עם ילדים מאשתו החדשה, וזה מכעיס אותי האמת.

א. אני לא בקשר עם הגרוש שלה, למה היא?

ב. למה להרוס בית שנבנה רק עכשיו, ובאמת ובתמים ליבי על אשתו, כי נאמנות זה לא הצד החזק שלו.

ג. יכול להיות שזה באמת בקשרי ידידות וככה זה הנורמה היום? (ואם זה כך, זה פשוט צורב לי את הנשמה.)

ד. להעיר לו, לה? או שזה פשוט לא העסק שלי?

ה. כולנו דתיים, כך שזה מוזר לי, לא רגילה לזה.

ו. וכן זה מציק לי באיזו פינה נסתרת בלב, כי הוא כן היה בעלי במשך מספר שנים, ואיפה הנאמנות שלה אליי?

 

חשוב לציין, שחוץ מזה היא באמת חברה תומכת , במיוחד  בתקופה לאחר גירושיי

 כך שאני לא יודעת איך לעכל את המצב החדש, או שזה פשוט לא עניני?

שאלה לנשיםבינייש פתוח

למה יש לכן קריאת מגילה משלכן? אתן אוהבות לסיים את הצום מאוחר יותר??

מובא בספר פסקי תשובותשמחה7

בחלק ו' בהלכות ארבע תעניות שיש מנהג קדום שנהגו הפוסקים להורות שנשות ירושלים פטורות מ4 צומות היות והן טרודות במלאכות הבית וטיפול בילדים(ואם עיינת בשולחן ערוך ובפוסקים בטח קראת שחיוב הצומות הללו תלוי במקומות בהם נהגו לקבל את הצום. והפוסקים האחרונים כותבים שמנהג זה קדמון וחלילה לערער עליו וכך למעשה נוהגות נשות ירושלים האשכנזיות עד שמנהג זה התפשט גם במקומות וחצרות שיצאו מירושלים לתפוצות אחרות, וכן מורים כיום (הוראה בע"פ) חלק מהפוסקים הספרדים במקרים מסויימים כשצריך לצרף קולא זו.

ואם לא מכירים, אז שואלים, לא כותבים פעשקוויל ואז מגלים שטעית...   

עניתי שם...תסתכלי*אשתו של בעלי*
ובכלל-תקראי שם תגובות שונות
וואי תודה ..משרד החיוך(:


מה הלחץ.העני ממעשאחרונה