אני מ א ד מבינה איך אתה יכול להגיע לתחושות האלה. באמת.
רק התחתנתם, עוד לא הכרתם את החיים יחד, והנה הבחורה החיונית והשמחה שהכרת הפכה להיות עצבנית, או עצובה, וחסרת כוחות, וחסרת חשק, ואולי יש לה בעיה עם ריחות ואפילו עם הריח שלך, והיא כל הזמן נעלבת...(אגב חלק מזה קורה בשנה ראשונה עם או בלי היריון, אבל לא כל כך קיצוני)
רק התחתנתם, וכבר היריון - מי חושב על ילדים כשמתחתנים?.... רק התחתנתם, וכבר בדיקות, ומחשבות על פרנסה, והוצאות, וחששות...
רק התחתנתם ומיד קיבלתם מתנה ענקית. שהיא בהחלט גם מסע ומורכבות.
אבל זה המתנה של שניכם, כן?
כלומר אשתך עושה את כל מה שצריך להכנת הילד שלכם 
וזה באמת באמת גוזל ממנה כוחות. נפשיים ופיזיים. עצם ההיריון, בלי קשר ללימודים והספקים בבית וכו.
כתבת שאתה עושה בשבילה הכל - אתה עושה את כל מה שצריך כדי שהיא באמת תוכל לנוח, ולהרגיש טוב. ולגדל את הילד שלכם. היא עובדת המון! פיזית. הלב שלה עובד יותר, וככל שההיריון יתקדם היא תצטרך לסחוב בכל רגע מהיממה יותר, וחכה שיגיעו הקשיי הירדמות כי לך תישן עם כדור כדורסל שמותח לך את השרירים ובועט לך בצלעות, וגם ביעותי לילה יכולים להגיע, ועוד ועוד ועוד. היריון זה משימה בשביל אשתך.
ונוסף על זה מגיע כל הכיף של בחילות ורעב קיצוני (לעמוד מת מרעב במטבח ולגלות שאתה לא יכול לאכול כלום), וצרבות שזה סיוט, והגוף שלה שמשתנה לה,ולספור תנועות, ולהימנע ממאכלים, ולדאוג...
והמשימה שלך היא להיות שם בשבילה, כן ולהכיל, ולשמוח בהיריון הזה יחד איתה ולא לגרום לה להרגיש מותקפת.
היא בעצמה לא מבינה את עצמה, היא היתה הרגע לפני רגע בחורה חיונית ושמחה וקלילה וצוחקת, והנה הכל משתנה לה, הגוף משתנה לה, התחושות משתנות לה, היא לא סובלת עוף למרות שהיתה אוכלת פעם עוף 3 ארוחות, יוצא לה ורידים, כואב לה פה כואב לה שם...
אתה צריך להבין שזה אובייקטיבי.
אולי אשתך עצלנית, אבל אני משערת שזה משהו שאפשר להרגיש לפני.
היא לא כמו חייל במסע, היא יותר כמו רץ במרתון של 9 חודשים.
אישה בתחילת היריון יכולה להיות באמת סמרטוט רצפה. על עצמי אני יכולה להגיד שבחודשים הראשונים אני נרדמת בסוף הערב מותשת כאילו עברתי מלחמה. ועוד לפני הבדיקה אני כבר יודעת שיצא חיובי, אחרי שאני קולטת שאני כבר שבוע-שבועיים בדכדוך וחוסר אנרגיה, ועצובה, ומרגישה בודדה. קמה בבוקר עצובה ולא יודעת למה. (ב"ה זה עובר בהמשך)
כן כן. זה אובייקטיבי. זה מה שהורמונים יכולים לעשות לאישה. זה אמיתי. זה לא המצאות. וזה מה שהיא נושאת בגבורה כדי לגדל את הילד שלכם.
עוד לא הכרת אפילו את נפלאות ההורמונים, עוד לא עברתם אפילו מחזור חודשי אחד...
הורמונים של היריון הם רכבת הרים. אשתך רוב היום על רכבת הרים.
יכול להיות שהיא בעצמה לא יודעת כבר למה היא נעלבת ולמה היא כועסת ולמה היא כל כךךך עייפה.
תהיו בזה יחד, להיריון יש תקופות שיכולות להיות גם מאד חיונית ואתם בדיוק בפתח של אחת מהן.
זה המתנה הכי גדולה שאתה יכול לתת לה (חו ממה שאתה כבר עושה, שזה המון!)
תנסה להיות בשבילה האי היציב בסערה שהיא עוברת, היא צריכה את זה כמו אוויר לנשימה. היא לא מבינה בעצמה את הסערה שהיא עוברת. תחבק אותה. לתת לה תחושה שבתוך כל הטלטלה אתה איתה.
תנסה להסתכל עליה ולראות איזה מופלא זה התהליך הזה, איזה נס מתרחש לה בגוף.
)
