שרשור חדש
משחק זוגימאן_דהו
מחפש המלצה למשחק זוגי שאפשר לשחק באיזה ערב שיוצאים ביחד (נגיד בבית קפה).

משהו שלא צריך לקנות...

תודה!
אולי משחק חידות על תחנות משמעותיות בחייםאליפ
משחק אסוציאציות שאתה חושב על דמות והיא צריכה לחשוף באמצעות שאלות וכד
אחלה. תודה!מאן_דהו


ארץ עיררק עונה עכשיו
אבל עם קטגוריות שקשורות לזוגיות: מקום שהיה לכם משהו משמעותי בו, דמות, מאכל, חוויה, אירוע וכו..
בעלי ואני שיחקנו ככה פעם והיה מעולה...
לא צריך לקנות כלום, רק דפים וכלי כתיבה..
מעניין. תודה!מאן_דהואחרונה


רכב בתור התחלה יד 2 עד 8000לוחמת התמורות
אשמח מנסיון
חסכוני בדלק
לא רואה מוסך
ממש מיואשת
תודה רבה
ממליצה לשאול בקארספורוםיראת גאולה
יש שם אנשים מבינים ממש, כל פעם התרשמנו לטובה מהתשובות שלהם.
בסכום הזה לא רואה מוסך וחסכןאיש השקים
לא בטוח שיש
אל תתיאשיאליפ
תנסי רכב אמין כמו הונדה או טיוטה סביב שנתון 2005
חפשי כאלה שיש להם ספר טיפולים מלא להראות לך וכך תקבלי גם מידע לגבי ההסטוריה של הרכב
יונדאי אקסנט משנתון ישן.+mp8
יכול להפתיע.

אם יהיה לך מזל, תצטרכו מוסך רק קצת....
רכב בסכום כזה חייב להיות בן 10 שנים ומעלה ואני עדיןגלעד1976
אי אפשר לצפות לקנות רכב כזה שגםצלא רואה מוסך וגם חסכוני בדלק.
איזה גודל?אימולי
כלומר, כמה מקומות? והאם אתם צריכים תא מטען גדול יחסית?
סוזוקי (יורו)סוויפט שנת 99 והלאהאות והדר
וכן דהיאצו סיריון
תחפשו קילומטרז' נמוך ככל האפשר
לאיזה צורך? גרים בעיר, לנסיעות קצרות?סתם 1...אחרונה
אם לא אז יהיה קשה לעמוד בדרישות הללו.
שיקום נישואין בלתי אפשרייםגילר

שלום לכולם

 

אני משתף בכאבי לבי.
אנו נשואים מעל עשור, לאחר מספר שנים של חברות. יש לנו 3 בנים חמודים.

הקשר החברי התחיל בתחילת שנות ה 20 שלנו, עם כימיה טובה אבל די בתחילת הקשר ראינו פערים. בעיקר בנושאים זניחים של אופי, אבל עדיין דברים שעצבנו. המשכנו בכ״ז - כי ברוב הזמן היה לנו כיף.

היינו ילדים, לא בוגרים במיוחד יש לומר... והתחתנו מהסיבות הלא נכונות. הקשר החברי לא היה ״אפלטוני״.
במהלך שנות נישואינו עלו וצצו המון מריבות סביב העניינים שהפריעו גם כשהיינו חברים. סגנון בילויים מועדף, סדר ונקיון בבית וכאלה.
כשנולדו הילדים המריבות התעצמו והלחץ הגיע לשיא.
המריבות היו אמוציונליות מאוד מצד אשתי, ורק לאחר שנים הגענו ב״ה למסקנה המדהימה שהפסקת השימוש בגלולות לחלוטין, הפסיקה את הרגשיות המוגזמת ויחסינו השתפרו פלאים.
במהלך השנים היינו הרבה ביעוצים (בשנים הראשונות דיברנו על דברים שכיום נראים לנו מגוכחים). כל יועץ לאורך השנים חזר ואמר ״אין לכם שום בעיה, רק טיפה עבודה על דינמיקה וחום ביניכם״ (שנינו אשכנזים קרים כאלה, מה שלא תורם באופן כללי לחום המשפחתי).
אף יועץ לא המשיך איתנו לתהליך טיפול.

מעבר לשונות בינינו בנתונים היבשים, אין לי משפחה גדולה, ומשפחתה של אשתי די הרוסה, מה שהשאיר את אמה גרושה, ללא קשר עם האבא, ולא לגמרי שפויה. העניין מטיל צל עלינו ומשמש גורם לחץ נוסף. 
בעקבות הרקע של אשתי, היא טיפלה בעצמה במשך תקופה ארוכה בעזרת פסיכולוגית וב״ה מצבה האישי השתפר, אבל זה לא מספיק.


לאורך השנים עשינו הרבה עבודה. אנחנו לומדים, קוראים, מדברים ומנסים ומנסים ״לחזור בתשובה״. לא במובן דתי, אלא במובן האמוני האמיתי - להביא את הזוגיות שלנו למקום שהיא לעולם לא היתה בו.
זה קשה. מאוד קשה. אבל אנחנו רוצים.

לצערי עקב קושי המשימה, ועקב הגורמים שהביאו אותנו לנישואין הללו מלכתחילה - אנחנו מתחילים להיות בספק שהמשימה אפשרית.
קראתי לאחרונה את המאמר הזה ונחרדתי. המאמר מפרט 10 דרכים להתחתן עם האדם הלא נכון. נראה שעל פניו - עמדנו יפה כמעט בכולן.

האם יש סיכוי להציל נישואין מכל הסיבות השגויות? 
ברור שהיה נכון פשוט למצוא את האדם המתאים ולחסוך את הטרחה, אבל אנחנו כבר בתוך זה, ואשתי אשה צדיקה, תמימה וטובה. חבל לי מאוד לוותר עליה...

עזרה??

 

בלת"קאימולי
תמיד יש אפשרות לתקן, כל עוד לא נשבר האמון. אם יש רצון משותף, נשאר רק לדעת איך לעשות את זה כמו שצריך.
בהנחה שאיש/ת מקצוע לא בא/ה בחשבון כרגע, צריך לזכור בסה"כ 4 מילים וללכת לפיהן.
לרצות לתת, לדעת לקבל.
לרצות לתת - להגיע למצב שבו הנתינה לבן/בת הזוג היא נתינה לעצמך, כשלו/ה טוב אז גם לי טוב.
לדעת לקבל - לא להישאר רק בנקודה הנותנת, לתת גם לבן/בת הזוג להיכנס למשבצת של הנתינה.

וחוץ מזה,
לרצות - זה את זו ולהיפך, תשוקה, רצון לקרבה נפשית וגופנית.
לתת - אחד לשניה (ולילדים, כשיגיעו) בלי גבולות.
לדעת - תקשורת פתוחה וחיי אישות.
לקבל - להפנים שהחלשות שלך מקבלות פיצוי מבן/בת הזוג ולהישען זה על זו בעת הצורך.

זו כל התורה בארבע מילים.
זוגיות וזמנים..einat93

היי, פעם ראשונה שלי אז מקווה שאעשה את זה טוב

אתחיל מזה שלבעלי ולי יש קשר מצוין וזוגיות טובה ב"ה

יש נושא אחד שקשה לי ומתלבטת מה הכי נכון לעשות..

אנחנו הפכים בנושא של זמנים.. אני קמה כל בוקר ממש מוקדם (מתחילה לעבוד בשש וחצי בלי שאני צריכה מהעבודה) לוקחת על עצמי עוד ועוד.. בעלי בדיוק ההיפך 

הוא חייב להיות בעבודה בזמן (מורה) אבל יוצא לו לאחר הרבה, ומעבר לזה שזה קשה לי (לחשוב שהוא פחות אחראי/פחות חשוב לו להצליח וכ"ו) 

ונפגעת אישית כשהוא לא עונה,

אני לא מצליחה להסיר את האחריות ממני.. כן התחלתי לנסות שהוא האחראי לעצמו ולא להעיר אותו אבל זה לא עובד.. כי כמובן שבינתיים ההיפך קורה ואני זאת שמרגישה שפחות חשוב לו מעצמו לעומת מה שלי אכפת..

לו מאד חשוב שאצליח ויתאתגר אז כמעט ויוצא לי להתפרץ שלו פחות אכפת מהכל. 

איך הכי כדאי לנהוג?

אנחנו היינו בדיוק ככהאליפ
אשתי אחות
קמה רוב השבוע ב 500
אז נתחיל מהשורה התחתונה, זה משפיע בסוף, אני קם ב 600 גם אם אתמול הלכתי לישון ב 200

אני מציע שבשלב ראשון תציעי לבעלך שהוא יבחר. אם את עוזרת לו לקום, אז הוא קם כאשר את מתקשרת, אם הוא לא רוצה, אז שיקום לבד.
אבל אז באמת תשאירי את האחריות אצלו גם אם הוא יחליט יחטוף קצת על הראש.

יש סיבה לשעות המאוחרות?
נמרח? עצוב? עמוס? לא מתוכנן?
אני חושבת שפשוט פחות תכנוןeinat93

הוא יותר מרחף אז יוצא שהוא לא שם לב ואז ממש מתבאס..

אבל גם בגלל שפיזית לדעתי זה קשה לו, לקום שישה ימים בשבוע בשעה מוקדמת.

וגם כשהוא לא רוצה, ואומר לי למה את לוקחת ללב, לא ביקשתי שתעירי אותי,

מפריע לי עצם העניין של האחריות..

הוא צודק. לא עניינך, במחילה...ד.


תשאירי לואליפ
הוא יחטוף כמה ריקושטים ויתבגר לזה לדעתי
מעניין שהוא מורה והוא לא מקבל נזיפות מהמנהלסיה

להיות מורה זה מחויבות של 8.00 להיות בכיתה. לא רוצה לחשוב שלילדים שלי המורה מאחר כשאני מקפידה שלא יאחרו

ברור מקבל.. אבל יש בו הרבה דברים אחרים שהמערכת מעריכהeinat93


האמת שאם הוא מורה, זה די מובן בעינימשיח עכשיו!
זו עבודה מאד קשה ושוחקת, ומן הסתם הוא משקיע המון זמן במבחנים, עבודות, השתלמויות, הכנת השיעור..

כמובן, איחורים ממש לא מוצדקים. מוזר לי שלא מעיפים אותו על זה
מזה אני גם מפחדת..einat93

לכן מבקשת עצות.... 

אה, הבנתי.לקנות שעון מעורר חזק? בהצלחה!משיח עכשיו!
את צריכה להעיר אותו פעם אחת וזהוכלה נאה
שהוא ילמד להיות אחראי.
גם אם יפטרו אותו !
נכון שאת מפחדת אבל כמה אפשר לריב על זה ?
רק ככ הוא יקבל על עצמו אחריות. הוא כבר לא ילד קטן.
בזמן רגוע תגידי לו מתוך חברות ולא מעצבים. שאת מעריכה אותו מאוד אבל הדבר הזה גורם קצת.. ואת לא רוצה שהערך שלו ירד בעניך.

אפילו לא פעם אחתק"ש
אם הוא לא ביקש ממך להעיר אותו - פשוט על תעשי את זה.
אתם נשואים טריים, נכון?אות והדר
שנתייםeinat93


מי שהולך לישון כמו כלב איך יקום כמו אריה?בסדר גמור
תסירי את זה ממך לחלוטין. ממש לא עניינך. אל תדברי איתו על זה,ד.

תני לו הרגשה טובה.

 

לא עניינך "מה איכפת לו מעצמו". הראש שלו/האופי שלו בדבר הזה, אחרת ממך. 

 

זה שהתחתנתם, אינו אומר שהוא צריך להיות בכל דבר כמו "שאת חושבת". יש לו אישיות משלו, ולא מדובר על נושא שנוגע ליחס שביניכם.

 

אם חשוב לך שיצליח - זה ממש יופי. אבל ללחוץ - ממש לא. ותדעי שזה עובד הפוך..

 

כמה שתכבדי ותעריכי ותאהבי אותו כמו שהוא - כך, מלבד שזה חשוב בפני עצמו - יש סיכוי שגם דברים כאלה ישתפרו. ירגיש טוב יותר. אני מניח שהוא מבין לא פחות טוב ממך את הצורך להגיע בזמן. קשה לו - תהיי לצידו. אף אחד מכם לא אמור להיות מושלם בכל. מסבתר שיש תחומים שבהם אם את לא...

 

 

מסכימה..תודהeinat93

ואם אני לא מה?
היתה טעות בהקלדה:ד.

"מסתבר שיש תחומים שגם את  לא".. (מושלמת).

 

סליחה..

אבל אם יפטרו אותושם שם
זה כן ישפיע עליה. זה פחות משכורת.
אולי גם יש לו קושי רציני התארגנות, כמו שיש לפעמים בהפרעות קשב ואז זה לא ישתפר מעצמו, ואני מדברת מניסיון
לא משנה. לא כך משפיעים.ד.אחרונה


אולי את באופן כללי לחוצה מידי?ק"ש
למה את בשש וחצי בעבודה, אם אינך מוכרחת?!

לפעמים אין ברירה. אבל אם יש - לא עדיף לקום, להתארגן, להתפלל כמו שצריך בנחת (לפחות בעונה הזו, תפילה שמסתיימת לפני שש וחצי היא בדיעבד), לאכול ארוחת בוקר מסודרת (אולי משותפת, תהיה לו סיבה לקום...) ואז להתחיל לעבוד.
אין לי פיתרוןאמא ל6 מקסימים
רק רוצה לומר שכמוני כמוך...
אין לי בינתיים פתרונות.
אני מהצד שקשה לו לקום...מצפים לישועה
משתפת שמהתיכון כבר קשה לי לקום בבוקר. ואני בנאדם אחראי ורציני, גם מורה.
הקושי להגיע בזמן לא תמיד נןבע מחוסר אחריות. ולפעמים זה נוגע בהרגלים, או בקושי מסויים אחר. אצלי לדוגמא, הרבה פעמים אני מרגישה שבבוקר לפני שאני מתעוררת לגמרי, השכל שלי פשוט לא עובד כמו במשך היום! כאילו החלק הרציני, האחראי, פשוט לא התעורר עדיין... וזה היה לי ברור שאם הייתי ערה- פשוט שהייתי מגיעה בזמן.
וניסיתי.לעבוד על זה במשך החיים בכל מיני צורות, ללא הצליה רבה מידי..


ומה שיפה פה זה שאחרי החתונה המצב השתפר אצלי מאוד ברוך ה'!
איך?
א. התחלתי ללכת לישון קצת יותר מוקדם... וואלה משום מה זה עזר..
ב. בזכות בעלי היקר!
שא. לא שפט אותי על זה. ראה שגם לי כואב על זה ושזה לא בהכרח מעיד על חוסר אחריות. לא התחיל לחשןב ולומר לי שאני לא בסדר.
ב. הוא התמסר לעזור לי באהבה ובשמחה! הוא העיר אותי כל בוקר (כמעט..) עם חיבוקים ונשיקות, התיישב לידי וחיכה שאקום לחבק אותו, ופתאום... קמתי! וזה נתן לי כל כך הרבה כוחות! ואמון בעצמי!
אני חושבת שהוא הבין שזה משהו שאני אכן צריכה בו עזרה אמיתית ואוהבת. כי אצל ההורים שלי הגישה היתה בדרך כלל יותר נוקשה.ודורשת, או סתם לא היה לאמא שלי את הזמן או את הרעיון לשבת לידי ככה בבוקר.
ברור שבעלי לא היה חייב לעשות את זה. אבל הוא עשה.את זה מתוך שותפות אמיתית. מתוך הרצון הכי גדול לעזור לי. אז גן, הוא קם אולי 5 דקות לפני הזמן שהיה צריך לקום בלי זה. אבל זו מסירות של בעל..
בקיצור, זה ממש ממש עשה.לי טוב.היחס הזה מצד בעלי.

אז לא בטוח שזה הפיתרון המעשי גם אצלכם. אבל אני חושבת שיש משהו בגישה שהצגתי שהוא נכון.

בהצלחה...
ועוד משהומצפים לישועה
את בטוחה שזה שהוא לא קם בזמן אכן נובע מחוסר אחריות?
אני מכירה אנשים רציניים ואחראיים מאוד שמאחרים לעיתים קרובות, וזה נובע מכל מיני סיבות אחרות..
נטו בשבילך, כדי שלא תחשבי שבעלך לא אחראי, אולי תנסי למצוא דברים שהוא כן אחראי בהם. ולחשוב לבד או לדבר איתו מאיזה מקום טוב אצלו נובעים האיחורים בקימה. אולי הוא בנאדם שיותר זורם בחיים? שמאמין בנחת? אולי בכלל זה קורה כי הוא יודע שלא מחכה לו ארוחת בוקר טעימה.. זה מצחיק אבל כבר חזל אמרו לנו להילחם ביצר הרע בשיטות שלו.. ואני גיליתי שלפעמים לומר לעצמי בבוקר שעוד מעט אוכל איזה אוכל טעים, היה עוזר לי לקום! אין לדעת מאיפה דברים נובעים...

וגם אם בעוד סיטואציות הוא מגלה חוסר אחריות, שוב, זה יכול לנבוע ממקומות חיוביים. לדוגמא, אולי זה נובע מביטחון בה' שלא מדוייק מספיק? איזה מדהים זה. נכון, אז.הוא צריך עוד לדייק את עצמו. אבל היי,.כולנו צריכים לדייק את עצמנו בכל כך הרבה.תחומים בחיים....

בקיצור,.בשביל התחושה הטובה שלך..
תנסי לדון אותו לכף זכות. לראות איך דווקא.הדבר.הזה. נכון גם לך, לאזן אותך אולי. אולי זה נכון לך בגלל דברים אחרים, שרק את יכולה לדעת אותם, אני רק מביאה דוגמאות...

בהצלחה!
מאד מאד עזרת ליeinat93

הוא באמת לא חסר אחריות באופן כללי..

הראש שלנו שונה בזה כנראה.. אני יותר "מרובעת" ולחוצה והוא יותר זורם, נינוח 

 

אקח את העצות שלך 

תודה!

 

 

נשמע שאתפאז
קצת קונטרול פריק..
מציעה לך לרדת מזה לגמרי.
זו לא אחריותך
תדברי עם בעלך על כך שלהעיר אותו (מי ביקש ממך?)
מכניס אותך למתח
ועדיף שלא תהיי מעורבת בזה
ושיותר נכון שזו תהיה האחריות שלו.
תציעי עזרה אם הוא צריך במשהו ספציפי, כשהאחריות היא שלו.
לדוגמא את יכולה לומר לו יקירי קום
או לפתוח את התריס
או כל דבר שתחליטומביניכם.

מה שקורה משם והלאה זה שלו.

ותאמיני לי שככל שהאחריות תהיה רק שלו, הוא ידע לקחת אותה על עצמו יותר בע"ה.

וממליצה לך על הספר לדעת להכנע
בעלי פשוט -לא- יודע לעצור במריבותאלף וגל

זה רוטינה קבועה כבר ארבע שנים

תסכול מצטבר
משהו קטן (כלים בכיור) מרגיז אותו
רצף של בלי סוףף טענות, הטחות על מה לא
מתחילה מריבה, היא מחריפה.


אני מנסה לעצור בכל דרך אפשרית,
בדיבור. פעם שניה בדיבור. פעם שלישית בדיבור
נכנסת לחדר, הוא ימצא סיבה להיכנס (ויש הסכם ביננו שלא עושים את זה!)
יוצאת החוצה, (הוא יוצא אחריי, !!!)
משהו נורא קורה

היינו כבר בעשרות טיפולים, קיבלנו עשרות עצות
הוא פשוט לא מיישם. הוא יודע שיכול לאבד את המשפחה שלו אבל זה כנראה לא מספיק חזק
(כשזה יקרה בפועל הוא פתאום יתעורר, מוכן לכל מאמץ עם מילים יפות וחנחונים)

תעזרו לי למצא פיתרון טוב יותר מלצאת, עם ילדים קטנים בכל פעם, או להגיע לרבנות
זה חייב להיות מעשה מצידי, משהו חזק שיגרום לו להצליח להשטלט על עצמו


 

את צריכה הדרכה מקצועית, בפורום לדעתי לא תמצאי פיתרוןבסדר גמור
תודה, הכוונות להדרכה מקצועית לא לגמרי יעזרואלף וגל

אני יורה לכל הכיוונים. אין לדעת מאיפה תגיע העזרה

הדיבור יפה?סיה

מה שהוא מדבר כשהוא הולך אחריך? זה דיבור עם טון יפה? או קללות ודיבור לא יפה?

כי אם הוא סתם מדבר אז תתני לו אל תתרגשי. אם זה דיבור לא יפה אז ברור שזה לא לעניין

אני מנסה לחשוב......

אולי תדליקי מוזיקה בקול ותשבי ליד הרמקול? ולא ישמע את עצמו בין השירים

אולי תכנסי לשרותים? למקלחת? קחי ספר תשבי שם. ואם יש ילדים בחוץ אז הוא יצטרך לטפל בהם זה יעצבן אותו והוא ישתוק.

נראה לי שאני בתכלס הייתי מנסה להשתיק אותו. שאני לא חייבת לך כלום ואל תשלם לי שלא ניקיתי

 

לא ניראה לי יעזור. אפילו ניראה מסוכןכלה נאה
אין לו שליטה יכול גם להתעצבן יותר ולהרים יד
איי איי אייאליפ
כמה אנחנו הגברים מאבדים בידיים שלנו

בעיקרון מסכים עם @בסדר גמור

אבל כיוון שאת יורה לכל הכיוונים

אשמח לשמוע מה התדירות של המקרים?
כמה זמן עד לצפירת ההרגעה?
האם את מתרשמת ש"הכלים בכיור" וכדומה זה הסיבה או שהוא נתון למצבי רוח ופשוט מחפש איך לפרוק?
אולי כחודשיים הפרש בין לביןאלף וגל

לפעמים לוקח גם חצי יום. יכול להימשך יותר אם אין משהו שיעצור
 (אם אני הולכת רחוק או אורזת תיק לרב זה משהו שעוצר)

הוא מחפש לפרוק
גם המצב של הבית יכול להביא אותו לתסכול

אני לוקח את ההמלצה של @סיה לכיוון מעט שונהאליפ
כמובן זה שייך רק אם אין אלימות

מה יקרה אם תגידי לעצמך בכל פעם זה הוא זה לא אני. שוב ושוב. במקביל תשבי בנחת תכיני לו כוס קפה או כוס מים ותבהירי לו שאת לא עונה לכלום עד שהוא לא יושב ושותה ומדבר כמו בן אדם. פשוט ככה, גם אם צריך לשבת חצי שעה. בזמן הזה תדברי אל עצמך דברים טובים עליו.
מה תהיה התוצאה? הוא יכול להוריד את הכעס לדיבור נורמטיבי?

עוד 2 שאלות
1. האם בכעסו הוא טוען טענות הגיוניות או אמתיות? או אשמות שוא,

2. האם יש מחזוריות מסויימת? נניח זה מתעורר בכל פעם שאתם במינוס גדול או הילד עף מביה"ס? כמובן אלו סתם דוגמאות
לא משנה מה התדירות. משנה אם את מטח מתמיד מהתפרצותכלה נאה
השאלה גם מה איתך בסיפור
אם הבית הפוך בצורה שאין מקום לדרוך על הריצפה והכלים שבוע בכיור... והוא אוסף ואוסף עד שמתפוצץ אז את צריכה לטפל. לא שאני אומרת זה המצב אצלך. אבל מכירה מישהי כזאת
ואם הבית בתפקוד רגיל והוא משתגע אז הוא צריך איבחון
השאלההבת של המלך
מה הוא אומר
אם זה מילים פוגעות וקללות- אז אין לי הרבה מה לומר
רק לחפש יעוץ שוב.

אם זה סתם הטחת האשמות
תתעלמי ממש
תתנתקי

יכול להיות שיפסיק עם זה ...

כשאתם רגועים ומדברים על זה
מה הוא אומר?
הטחות והאשמות. אני סותמת ומתעלמת לפעמים עד שזהאלף וגל

כבר עובר את גבול האפשר להכיל

כשאנחנו מדברים בדיעבד הוא תמיד אומר שאת צודקת ובלבה בלה בלה.. בפועל, חוזר על עצמו

 

ואם תגיבי בהומור?סיה

תראי אם זה קללות או דיבור פוגעני ודאי לא לשתוק

אם זה את אשמה שהבית מלוכלך וכו להגיד תודה תודה תודה.ככל על כל האשמה תודה עד שהוא יקלוט ויפסיק

גם הומור לא עוזראלף וגל


אולי לא טיפול זוגיהבת של המלך
אלא טיפול אישי בשבילו
אולי יש משהו שיושב לו על הלב
משקעים מהעבר וכדו שצריך לפרוק?
ניראה לי שיש לו הפרעה שמצריכה טיפול תרופתיכלה נאה
אדם שלא מצליח לשלוט על עצמו.
תגידי אבחון אצל פסיכיאטר או מתגרשים
אלימות מילולית או פיזית אסור לעבור בשתיקה.
בסוף את והילדים תפגעו נפשית.
כשהילדים יגדלו הוא יעשה את זה גם להם.
בהצלחה לך
מה זה העצות האלה?!עובד
למה סתם להחריף ולהפחיד?!
כל דבר מצריך פסיכיאטר ואולטימטום?!
אולי אשפוז בכפיה? אולי שתזמין משטרה?!
נסחפת לגמרי ובמקום לעזור לה את רק גורמת נזק-
בא לי להפחיד. לא תגיד לי מה להגיד ולחשוב!כלה נאה
במקום שתיברח לו לרב ותספוג התפרצויות על שטויות הבן אדם צריך איזון נפשי.
זה לא ניראה משהו עם שליטה לרדוף אחריה לבחוץ ולצעוק!
ולא אני מחליטה אז שוה לה להתיעץ גם עם פסיכיאטר. לפני שהיא תצטרך בסוף.
היא במילא חושבת להפרד והטיפולים לא עזרו אז יש עוד אופציה לבדוק!
יש אנשים שתפקידם בפורום הוא להספיםעובד
להקצין, ולהפחיד אנשים.
מאחל להם שיעשו עם עצמם משהו טוב יותר!
ויש אנשים שתפקידם בפורום לעקיץ ולחנך אנשיםכלה נאה
מאחלת לך שתעשה עם עצמך משהו טוב וותר
אדוני.. פסיכיאטר זה לא פסק דין מוות! מה אנשים נבהלים ?כלה נאה
תהיי רגוע הוא לא ידחוף לו כדורים אם הוא לא צריך. הוא יכול גם להפנות אותו לאן שצריך.

נשמע לך נורמלי שהיא צריכה לברוח מהבית והוא יוצא אחריה לצעוק עליה ??
ועוד שאנשים בחוץ יכולים ליראות ?
ושהוא נתקף בזה לוקח לו חצי יום להפסיק ?

היא ניסתה הכלל. מותר לי להגיד לה מה אני חושבת.
הנזק אתה גורם שאתה מסתיר ידיעה שאולי יכולה לעזור לה !!

פסיכיאטר לא מטפל רק בדיכאון וחרדות ומחלות נפש. גם בבעיות רגשיות קלות וגם קשב וריכוז.. וגם במה שפסיכולוגים לא הצליחו לעזור
אז בבקשה תרגע
לדעתי אתה צודק.ד.

אי אפשר, על סמך מה שנאמר כאן, להגיע למסקנות קיצוניות כאלה.

 

לא כל דבר זה "אלימות", וכבר הילדים בעתיד, וכו'..

 

לא עושים "איבחונים" כאלה על סמך הודעה, גם אם זה מרצון טוב. לעמים דווקא "מסקנות" מכל מיני מציאויות רעות שמכירים, מקרוב או מרחוק, יכולות לא לקלוע למקרה שלא יודעים עליו הרבה.

כנראה שבין-לבין, הוא באמת מבין שזו לא דרך נכונה,ד.

לפי מה שכתבת בהמשך.

 

ואם בחודשיים בערך, שבין תופעה כזו לחברתה, היחסים ביניכם טובים - זה נותן תקוה.

 

ואם הייתם ב"עשרות טיפולם ויעוצים", זה אומר שהוא מוכן לשוע. גם זה טוב.

 

כנראה לא איבחנתם נכון.

 

חסרים נתונים, מעבר לתיאור הספיציפי, כדי להבין במה מדובר, אם כי אולי אפשר לחשוב על כיוון.

אם תהיי "חזקה" זה יכול לעצור אותו?אנושית 8)
הכוונה שמההתחלה תגידי לו: "תעצור! זהו! לא מוכנה לקבל הערה כזו!" ואפילו לאיים " תעצור ציד את הריבהזהאו שפשוט אלך- כל דבר שמאיים עליו-קחי אשראי ומפתחות לרכב וסעי לקניון הקרוב וכו..
בדרך כלל זה לא עצה טובה ועדיף לנהוג כמו שאת נוהגת- להשיב במתינות וסבלנות כמה שצריך
אבל אצלכם יש רוטינה ברורה שהוא לא יודע לעצור.
יש גברים שאישה "עדינה"נתנת להם להרגיש "גבר" ואז הוא ממשיך לראות את גבולות החוזק שלו דרכך. ואם תעצרי אותו בהתחלה הוא ייסוג.
בהנחה שהוא לא יגיב אלימות...
אם גם ככה יש פיצוץ כשאת עונה יפה נסי להיות זו שמפוצצת בהתחלה.

ממש מקווהשזו עצה שטובה לכם .
יש מקרים שזה מאוד עוזר!
"משהו נורא קורה"- מה הכוונה? מכות?אנושית 8)
אם כן- מ ש ט ר ה .
שיבואו, יוציאו מהבית, יאסרו ללילה וישחררו בבוקר. זה משהו מטלטל.
4 שנים להתמודד עם כזה דבר, ניסיתם הכל, אתם חצי רגל ברבנות לצערי הרב, נשאר לנסות דרך אחרת. כותבת בכאב.
אני חושב שהיא התכוונה לעצם התופעה שתיארה. לא משהו מעבר לכך..ד.


אני מאמיןמנחם חפץ
שהייתם בטיפולים ללא התמדה ו,או אצל יועצים לא מקצועיים מספיק. אני ממליץ על טיפול זוגי אצל בעל מקצוע ברמה של פסיכולוג קליני שמתמחה גם בזוגיות. אין בזה דרכים קצרות. הטיפול עשוי להימשך גם שנתיים ויותר. אם אתם מוכנים להיכנס לתהליך כזה זה הסיכוי שאני רואה שהוא עשוי להצליח. ללכת לטיפול אצל אדם שאינו מקצועי זה גורע מאוד את היחסים. עליך לברר טוב טוב לפני שאתם מתחילים טיפול עם מישהו. בהצלחה
זה נשמע שיש לו טראומה מהעברעובד
אני מכיר מישהו שהיה מתנהג כך אל אנשים כנראה כיון שהוריו לא נתנו לו מענה בילדות.
הוא היה חי בחרדה מתמדת של נטישה/ לא מקשיבים לו וכאלה.
למיטב הבנתי הוא טיפל בזה כיון שהבין שזה מזיק לו ולמשפחתו ונרגע מזה-
אהה יופי... טראומה חרדה או נטישה מצדיק אבחון פסיכיאטריכלה נאה
לא תלמד אותי מזה
שום קשר לפסיכיאטר!עובד
פסיכיאטר זה תרופות.
פסיכולוג קליני זה טיפול בשלל טכניקות ש*כולן* ללא תרופות, אלא אם משלבים טיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי יחדיו(שזה במקרים קשים ממש, של דיכאון, התמוטטות עצבים, ומחלות נפש קשות אחרות. ממש לא מישהו קצת אובססיבי שמתפקד ומנהל חיים תקינים סה"כ)
הסוגריים שלך לא נכונים בעלילחולת שוקולד


לא נכון, מספיק עם הסטיגמה הזאת!הסטורי
פסיכייאטר טוב זה הרבה יותר מתרופות. בד"כ הוא עושה כל מה שפסיכולוג עושה ובנוסף גם יש לו את הידע והרשיון לתת תרופות במקרה הצורך.
מה לעשות אנשים מפחדים מהמילה הזאתכלה נאהאחרונה
העיקר לא ללכת לאיבחון.
לקושי בשליטה לא מספיק עצותדואה

זה מצב שמצריך השקעה מצידו.

שליטה מושגת דרך תרגול חוזר ונשנה.

צריך מישהו שיעבוד איתו גם על הצד הרגשי

וגם איך להרגיע את הגוף שנכנס לסטרס

בדרך כלל עבודה רגשית לבדה לא מספיקה

כי כשהגוף מוצף התגובות שלנו לא רציונאליות 

 

במקום לצעוק חצי יום שיקח כדור הרגעה ותוך 20 דקות שקטכלה נאה
להתאפק, ולהתעסק במשהו אחר, בלי להגיב. הוא נכנס לחדראנונימית לרגע1

שאת נמצאת בו? תמשיכי בעיסוקיך הרגילים.

הוא מטיח דברים? נסי לבלוע את הצפרדע ולחשוב על דברים אחרים

 

וכל זה- כמובן רק ברגע שמתלהטים. כשנרגעים בוודאי שלדבר על זה ובגלוי לב

מה שלומך? יש שיפור?אנושית 8)
תודה, הלוואי. רק שבנתיים אני לא רואה אותו אלף וגל


נשמעפאז
שיש משהו שמוציא אותו משלוות נפשו, והוא זקוק לטיפול אישי.
האם הכיוון הזה נוסה?
בזמנים שהוא אומר שאת צודקת ונרגע, תבקשי ממנו שילך לטיפול.


וכשזה קורה, אם ורק אם את מסוגלת, תנסי לראות אם אפשר לנהל איתו איזשהו שיח בתקשורת עם התחושות שלו מתוך איזשהי הכרה בהם,בלי לנסות לעצור אלא כן לתת לו תחושה שמקשיבים לו ומבינים אותו,
ככה שאולי יוכל להסתפק בשיח רגוע יותר.
בכל מקרה זה כמובן לא מחליף טיפול, וגם את צריכה לראות שזה לא פוגע בך
(ובכלל להתמודד עם מה שמעוררות בך ההאשמות וההטחות). לא כי את אשמה בזה
אלא כי כמעט תמיד בעבודה זוגית יש גם לצד השני משהו ללמוד על עצמו...
בד"כ לא כותבת כאן. אבל וואו...רוצה להתיעץ
התגובות פה הזויות!!! עשויות לגרום לפירוק משפחה בצורה חסרת אחריות לחלוטין!
לא יודעת אם שמתם לב, אבל חסרים ה מ ו ן פרטים בסיפור. ולכן כל אחד בתגובתו הוסיף כיד הדמיון הטובה עליו...
הוא מטיח ומאשים ולא מצליח להפסיק את זה... אוקיי.
ואיפה כאן צעקות, אלימות, צועק עליה באמצע רחוב, יהיה אלים כלפי הילדים... הלו??

לכותבת היקרה, לא באה להאשים, רק לפתוח פתח להבנת הצד השני...
תחשבי מה זה לחיות בתחושה שכל פעם שמתחילה מריבה, וכל המירמור והתסכול שלך שניסית לשמור בפנים כדי לא לריב כל הזמן (לא אומרת שזה חכם...צריך ללמוד איך להוציא את זה נכון), כל הדברים שמפריעים לך ובמאמצי על אתה שומר אותם בפנים כדי לא לפגוע - נשפכים החוצה. אז התגובה של הצד השני היא "לסתום לך את הפה" - בדיבור, ושוב בדיבור, ואז בהתעלמות, הסתגרות בחדר, או איום לעזוב את הבית (אורזת תיק ויוצאת...). וואו, בלתי אפשרי בעיני. חוויה קשה מאד.
ולחיות תחת איומים כאלו באופן קבוע... בלתי אפשרי כמעט.
יודעת על עצמי שכשיוצא לי "להתפרק" ולהגיד לבעלי דברים שמפריעים לי מ א ד (אוקיי. בצורת האשמה. אני יודעת שזה לא חכם...) והתגובה שלו היא - לא רוצה לשמוע את זה עכשיו. זה מפוצץ! אתה הרי אף פעם לא תרצה לשמוע. אז מה נעשה אם זה?? (אז לפעמים, כשממש קשה לי אם משהו, אני ממשיכה לדבר למרות שהוא לא מעוניין. אולי בכל זאת ישמע משהו...)

ויכול להיות שכל זה לא נכון לכם.
סתם נקודה למחשבה... בהצלחה!
ושתזכו לאהבה ואחווה ושלום ורעות!
לדעתי היא מגיבה ככה כי זו ההדרכה שקיבלואנושית 8)
כדי שהמריבה לא תתפוצץ .
מה היא תענה לו כשהוא כועס ומתפוצץ על כמה כלים בכיור? כל מילה שלה רק תדליק אותו יותר.
שלום לכולם, אשמח מאוד לתשובות מניסיונכם.n.l
אני שייכת לפורום לנ"ו אז פולשת לכאן כדי לשאול אתכם- הנשואים.
אז ככה: אילו דברים לדעתכם אם הייתם יודעים לפני שהתחתנתם היה עוזר לכם אחרי שהתחתנתם? או אילו דברים אם הייתם עושים לפני החתונה היה מועיל לכם כרגע? מקווה שהסברתי מובן את השאלה.. בכל אופן אשמח לתשובות שהרי "אין חכם כבעל הניסיון"..
תודה
שילוב נכון של שכל ורגשאמת1

זה קריטריון קריטי, והמסר העיקרי בעיניי.

כמובן את צריכה לדעת מהם הדברים העיקריים שחשובים לך.

בדרך כלל מה שקורה לרוב האנשים זה שמגיע המדוייט עם 80-90% מהדברים ומתחתנים.

נשוי לא צריך לחשוב שהוא טעה, הוא הרי יצא לפגישות לפני כן ויודע מה קיים בשוק.

חשוב לא לעשות טעויות (שנגזרות משילוב של שכל ורגש)

חשוב שהבן זוג יהיה אדם שמבין שנישואין זה עבודה של שני בני הזוג.

ואת צריכה אדם עם מדרגה להתייעץ איתו כשמגיעים לשלבי החלטה (או אפילו לפני כן אם את לא יודעת להכריע).

מי שקיבל החלטה מושכלת לפני החתונה ברוב מוחלט של המקרים עושה עוול לעצמו ולאשתו אם הוא חושב שטעה.

 

 

 

להקשיב לאינטואיציה שלך.שרה'לה92
עין טובה והקשבה פנימית לליבךהחיים תותים=)
משהו שהרגשתי שהיה גורם חזק:NTC
זה אמנם דבר שהבנתי והרגשתי אותו תוך כדי התהליך ולא דבר שאני רואה בדיעבד, אבל הוא לא תמיד היה לי מובן- לקבל את האדם שמולי כמו שהוא.
יצא שהכרתי זוגות שהאישה קצת לחצה או דחפה בכיוון מסוים כדי להתאים את הבחור למה שהיא רוצה ואני הגעתי להחלטה שלא משנה מה- אני לא כופה על מי שמולי להיות כמו שאני רוצה. לחשוב ולהתלבט אם אני מעוניינת- כן, בהחלט. אבל אני לא אדחוף אותו למסגרת שאני חושבת שנכונה לדעתי.
אני חושבת שאם הייתי יוצאת עם בעלי לפני שהבנתי את זה- זה לא היה עובד.
ואני מודה כל יום לה' שזה עבד ועובד טפו טפו
ועוד דברNTC
אצלי לא התקיים המשפט "כשזה זה יודעים שזה זה".
ממש לא.
מההתחלה היה לי נעים איתו, אבל בשום שלב לא נחתה עליי הבנה קסומה שזה הבנאדם.
עד האירוסין עוד התלבטתי וב"ה תקופת האירוסין הייתה רגועה למרות שחששתי שאקבל שוב רגליים קרות.
אז לפעמים צריך באמת להתייעץ ולהבין בשכל שזה טוב וכדאי, כמובן בנוסף לזה שכיף ונעים וטוב עם הבנאדם, אבל לא תמיד זה בא עם תחושת ודאות מטורפת.
מידות טובותצועקת לך

לדעתי זה הדבר הכי קריטי בבן זוג.

נתינה, מחויבות, סבלנות.

אני התלבתטי על דברים די שוליים כמו הבדלים קטנים בהשקפות, והיום, אחרי החתונה קשה לי להיזכר על מה היה לי ספקות כשהבעל הוא כזה עוזר ונותן ותומך.

תודה לכל מי שהגיב! אם יש עוד תשובות, יותר מאשמחn.l
...מצפים לישועה
א. כדאי שתהיה לך חברה נשואה להתייעץ איתה בקביעות.
ב. לא לצפות שכל פגישה תהיה מוצלחת. או שתתרגשי מכל סמס. ממש לא..
ג. להקשיב לקול הפנימי שלך
ד.
אם היה לי שכללוחמת התמורות
הייתי מציבה לבעלי אולטימטום שיפסיק לעשן
אולטימטום זו עצה גרועה לרוב.סתם 1...
למה?לוחמת התמורות
בתור רווק הוא היה עושה את זה בכייף בשבילי...או לפחות לא מראה שמתבאב
יש לי חברמלחמת היצראחרונה
שעשה הסכם עם אישתו לפני החתונה הוא אמר שיפסיק לעשן בתנאי שתשים כיסוי ראש מלא.
היא עם כיסוי ראש מלא והוא ממשיך לעשן....
אצל כל אחד ישנםמנחם חפץ
דברים שחשובים לו מאוד. אחד יכתוב מדות טובות והשני חריצות והשלישי רגיעות ונינוחות והרביעי אדם שיביא הרבה כסף לבית. הכל נכון וטוב ויפה אבל לא בהכרח מה שדרוש לך.
מציע לקרוא את ספרי להצליח להשתדך ברוגע את עשויה לקבל דרכו כיווני מחשבה על מה שנחוץ לך
כמה דבריםפעם אחת ולתמיד
1. תמיד תמיד בחנתי איך הוא מתייחס לאמא שלו ולנותני שירות. מי שמתייחס גרוע לאישה שגידלה אותו לא ידע להתייחס יפה לאישה שחיה לצידו. ומי שמתנשא על נותני שירות וחושב שהם חייבים לו כנראה יתייחס ככה גם אלי.
2. קמצנות - ה' ישמור!
ואני לא מדברת על לקנות בסייל או למצוא דרכים לחסוך.. אני מדברת על קמצנות מובהקת, על לגרום לך לשלם על חניה כי לא התחשק לך ללכת ברגל (קרה לי ונגמר באותו יום) או לקום ממסעדה כי המחירים גבוהים מדי. כזאת קמצנות תמרר לך את החיים ותוציא לך את ההנאה מכל בילוי שתצאו אליו.
צריך לחסוך במיוחד בימינו ובמיוחד כזוג צעיר, אבל כשיוצאים לבילוי - צריך לבלות! הכסף הוא לא האישיו וזה חשוב.
3. עשיתי את זה עם בעלי וזה עובד עד היום - לקבוע עוד לפני שמתחתנים סמכות עליונה בגישור על מריבות. יש לנו רב שהסכמנו עליו ביחד שכל פעם שאנחנו לא מצליחים להסכים - אנחנו פונים אליו בידיעה שמה שהוא אומר - אנחנו עושים.
4. יש עוד הרבה אבל מבחינתי הכי חשוב - להגיע להבנה שנישואין זה עבודה, ושינויים זה דבר שצריך לעשות בחיים. גמישות זה שם המשחק, וצריך תמיד למצוא את הדרך אחד אל השני. המשפט "זה מי שאני וזה מה שיש" זה אצלנו גזר דין מוות לכל זוגיות ומי שלא מוכן לעשות שינויים כדי לגרום לזה להצליח פשוט נידון לכישלון.

מקווה שתמצאי את הצד השני שלך במהרה!
לדעת שהשנה הראשונה קשה מאוד!!אנננ

לא להבהל מהקושי.
לקחת את הזמן, ללמוד אחד את השני.
לא לתת לאף אחד מסביב להכנס לנו.

לאט לאט באמת הזוגיות פורחת!

ממש ממש תודה לכל מי שהגיב!n.l


לנו היתה שנה ראשונה נפלאהלעניין0
לא ידענו מה זה לריב עד שנולד הילד הראשון... (אחרי יותר משנה)
ככה שזה אינדיווידואלי

אחת ההמלצות שלי
להנות מהרווקות
ולמצות אותה
גם תוך כדי הציפיה הגדולה לזוגיות, האכזבה, המתח והכל.
לפעמים זה קשה. כי המטרה למצוא זוגיות מאוד נוכחת ומאתגרת.
אבל בדיעבד, היום כנשואה ובעיקר כאמא, אני מרגישה השלמה עם המקום שלי. כי הייתי ברווקות, נהנתי בטירוף, עבדתי במה שאהבתי וטיילתי ולקחתי קורסים וביליתי עם חברות ורכשתי מקצוע וכו' וכו' ולא הייתי עסוקה רק בדייטים
ועכשיו הלב פנוי לעומסים של ההורות.
אשמח לעזרהנשואה8
שלום, אני נשואה טרייה מזה חודש. מההתחלה הקשר האינטימי שלנו היה לא משהו. לא יכולה לפרט הכל בבמה זו, אבל אתייחס לנקודה מסויימת. אשתדל לכתוב בצורה הכי כללית שאוכל.
הוא לא מרגיש שחסר לו מגע. וזה נראה לי מוזר כי מצד אחד כשיש מגע פיזי (רציני, רק פעמיים עד עכשיו) הוא כן נהנה ואני מרגישה את זה, אבל ביום יום הרגיל, אני מרגישה מלאת אהבה כלפיו ולא יכולה להביע את זה כי הוא מצידו לא יוזם בכלל.
דיברתי על זה והסברתי שאני אוהבת אותו והוא אמר שלו זה מוזר אחרי כל כך הרבה שנים שאסור פתאום מותר וצריך וקשה לו להביע באופן פיזי.
אני גם משתמשת המון במילות חיבה אבל הוא לא..אומרת לו וגם כותבת לו בתדירות גבוהה כמה אני אוהבת אותו ושהוא מדהים, ולא שומעת בחזרה..
אני מרגישה שהקשר הזה חד צדדי, ושממש לא באלי להכנס להריון במצב כזה. (גם לא נראה לי שיש סיכוי, אבל ניחא..)
אני גם סובלת מדימוי עצמי נמוך וזה עושה לי רע. היתה פעם שבכיתי כמעט לילה שלם כי חשבתי שהוא לא רוצה כי אני לא טובה בשבילו ושאולי הוא בכלל לא מרגיש אלי קשר (משתמשת במילים עדינות..)
האם זה נורמלי? לא יודעת אם נכון לפתוח איתו את הנושא כל פעם כי אני משתפת אותו לאחרונה המון בהרגשות שלי .הוא יודע שקשה לי עם זה שהןא לא בא ומחבק סתם כך ולא מביע אהבה בצורה פיזית בכלל.
תכלס, אני צריכה לבוא ולבקש ממנו חיבוק בחיל ורעדה אחרי יום שלם שתכננתי שאבקש ממנו...
לצערי למרות שמבקשת ומדברת, המצב נותר ללא שינוי. הוא רק אומר שזה קשה לו וזה עדיין מוזר.
האם אלו החיים שאמורים להיות לי? בלי קרבה פיזית, טהורה?! הרי זה הקשר הכי טהור שיש! מרגישה קצת כעס על הממסד-הישיבות וכו.. למה לא מחנכים שזה יהיה מותר וזה קדוש? למה בהדרכה שלו לא הדגישו את זה? למה מדגישים רק את החלק הטכני בהדרכה ופחות את החלק הרוחני שבזה??
אני כל כך כאובה... מחכה כבר להיות נידה ואז זה ממילא יהיה אסור, בלי כאבי לב ,אכזבות וציפיות מיותרות..(ואני לא מאמינה שאני כותבת את זה!)
הרצון שלי זה פשוט להתנתק לגמרי. לא לחלום על מגע,לא לקוות שהוא יזום מגע, כי זה לא יקרה, ואולי גם עדיף שלא אטבול אם זה מוזר לו עדיין .חבל על הקושי שלי בטבילה, שסתם אחווה אותו אם הוא ממילא לא רוצה וזה עונש בשבילו.
(אדגיש שוב, זה לא נטיות הפוכות אם זה משתמע..כי הוא כן נהנה כשכן היה מגע רציני, כך היה נראה לי לפחות)
אשמח לעזרתכם.
כשאת שומעת הרבה זוגות ומשווה לעוד סיפורים את מיד רואהאיזה יום שמח

תקינות מה היא..

מקנאה לבעלך? ליקטתי מס עצות בשבילך כנסיהיי זאת אני ..
אל תכעסי, כן אני רווקה, לכאורה מה לי ולהבנת נושאים אלו, אבל למדתי מהחיים כי יש לי 5 אחיות נשואות ואתמול ישבה איתי אחותי וחברתה הנשואות וסיפרו לי על קנאת נשים
אחרי שדנו בנושא ודיברנו עד הבוקר בא לי לכתוב לכן מתוך ואהבת לרעך כמוך ואין צורך בתגובות רעות כי אני באה בטוב גמור:

אז ככה
כל אישה נשואה רוצה בתוך הלב האמיתי שלה שבעלה יאהב רק אותה. יעזור רק לה. ויעריץ רק אותה.
שיחשוב שהיא האישה הכי יפה ומתוקה בעולם.
ושלא יסתכל על נשים אחרות.
לצערינו, החלק האחרון - שלא יסתכל ..זה פנטזיה שמתגשמת רק בסיפורים.אבל האהבה הפנימית יכולה לאהוב רק את אישתו, וזה לא פנטזיה. ואז אם יש הסתכלות על אחרות זה מדרך הטבע כמו שאדם שבע עדיין יתבונן מבחוץ של מסעדה חדשה, או כמו שאמא לילדים יפים עדיין יכולה להינות גם מילדים אחרים , וכמו שיהיה לך הבית הכי יפה וטוב ומושלם עדיין תציצי בסקרנות על בית של חברה ולא מקטע של חמדנות , עניין הזה של הבטה זה נטו סקרנות טבעית של גברים !!!
אבל מה נראה לך, אישה צעירה? שבעלך באמת רוצה עכשיו להיות איתן? נסי אותו, שקל הוא לא יתן להן. בחורה יפה יפה אבל אין לו אהבה אליה כמו לאישתו, היא תבקש ממנו כסף בוא נראה אם הוא יתן לה..אם זה היה נכון שגברים נשואים רודפים אחרי בחורות, אזיי בחורות לא היו עובדות וגם לא מתחתנות כי יש את הנשואים שילכו איתן לא???

בקיצור, אל לך לדאוג. אישה נשואה ויקרה, בעלך תמיד יסתכל על בחורות אם אין לו עניין של שמירת עיניים- כי גם את תמיד תסתכלי בסקרנות על בחורה שלבושה יפה, או על בחור חתיך במיוחד, העולם יפה , ובעלך אוהב רק אותך, תהיי בטוחה שגבר מתחתן רק אם הוא ממש חולה על אישה, זה לא בטבע של גבר להתחתן!!!!!

עכשיו לדבר הכי חשוב מאמי שלי!!
שתדעי, כל אישה יכולה לסובב את בעלה שיחשוב שהיא הכי מושלמת בעולם. ה' ברא את הגבר מהאדמה, הוא תמים, מה שתמכרי לו זה מה שהוא יקנה.
לכן, כמו בפרסומות שכולנו שותים קוקה קולה, כי הפרסומות עבדו עלינו,
כך הגברים מאמינים לכל מה שאישה מאמינה על עצמה
אבל חשוב שהאישה תאמין לעצמה.
אז הדימוי העצמי של האישה משפיע באופן אוטומטי על בעלה.
לכן אישה שמקנאה לבעלה ופוחדת שמא הוא ילך לאחרות ולא סומכת עליו, משפיעה עליו אוטומטית בתת המודע לזלזל בה, כי מלכה לא דואגת אף פעם שהמלך יבגוד בה עם המשרתות נכון? מלך לא הולך עם בנות מזולזלות..
אבל אם את הופכת את היוצרות וחושבת שכולן מלכות ואת שיפחה, מה הפלא שהוא לאט לאט יאמין בזה??

אישה !! היי חכמה והתגאי בעצמך
אל תחששי לעולם, ובטח שלא תגידי לו בפנים
אם תראי לו כמה שאת סומכת עליו, הוא יאמין בעצמו שהוא נשוי למלכה והפת בסלו יהיה עוד יותר טעים ומפתה מכל בחורה שמלכתחילה לא באמת מפתה .
בעיקר הנפשאני888
גבעת זאבהריונימית

שלום,

 

אנחנו חושבים לעבור לגור בגבעת זאב..

ורוצים לדעת האם יש שם קהילה תורנית?

ואם כן, באיזה איזור?

 תודה רבה.

יש שם הרבה סוגיםהאקונה מטטה

איזה קהילה אתם מחפשים?

סגנון עטרת כוהנים,מרכז,הר המורהריונימית
או משהו בכיוון..עדיף קהילה עם רב..
יש שם קהילה כזואליפ
שולח לך בפרטי איש קשר
תודה רבה!הריונימית
יודע באיזה איזור? איזה רחובות?כדי שנוכל לראות אם יש ביד2...
הנ"ל יודעאליפ
אני לא מספיק מכיר
תחפשי בשכונת משהב..זה הסגנוןהאקונה מטטה
יש משהו בגבעת זאב הישנההאקונה מטטה
החדשה זה של דוסים
דוסים ? זה מה שהיא מחפשתאנושית 8)
או הכוונה לחרדיים?
אה, תןדהאנושית 8)
יש גרעין תורני בגבעת זאב בראשות הרב חיים פרג'וןמצפים לישועה
הקהילה של הגרעין היא תורנית ואיכותית, לא בטוחה שכולם בדיוק מרכז והר המור, אבל יש מה לבדוק..
הגרעין מפוזר בכל הגבעה, יש קבוצה באזור רחוב דרגות (זו שכונה מהעבר השני של הכביש הראשי, שכחתי איך קוראים לה), ויש גם לא מעט בשכונת משהב..
באופו כללי האוכלוסיה בגבעת זאב מגוונת מאוד, בישנה יש הרבה משפחות מסורתיות/חילוניות ספרדיות, ויש גם דתיים לאומיים וחרדים.
שכונת משה"ב יועדה במקור.רק.לדתיים לאומיים (אולי גם חרדים) אני חושבת,, גם שם יש מגוון מסויים ויש גם מסורתיים, אבל ממליצה לך לבדוק במשה"ב.
יש שם כמה בתי כנסת וקהילות.
תודה רבה!הריונימית
יש לך אולי פרטי התקשרות של הרב חיים פרג'וו?או איך ליצור קשר עם הגרעין?
שולח לך בפרטי איש קשראליפאחרונה
התייעצות עם אנשים שחוו קשרים מאוד ארוכיםשלגיה.
אשמח להתייעץ עם כאלה שחוו קשרים מאוד ארוכים (שנתיים והלאה) והתחתנו/ לא התחתנו. תודה
אניהנחש המקסים
באזור השנתיים..
בשמחה..
בשמחה אפשר להתייעץאסתר יוסף
3 שנים ואז פרידה
בשמחהאמונה טהורה
3 שנים ופרידה
אני.Talp01אחרונה
חתונת כסף להורים שליmom11
טוב, אז ב"ה יצא לי ולבעלי אמנם ללכת להמון מלונות, אבל איכשהו מעולם לא יצא לנו לנסוע לשישי שבת..
ההורים שלי חוגגים ב"ה יום נישואין 25, אנחנו שלושה אחים ב"ה, אני הבכורה, נשואה+3 ב"ה, אחי השני בצבא, והשלישי ביב' ב"ה.. חשבנו לתת להם כמתנה שישישבת במלון.. הם סומכים עליי שאמצא מקום טוב, אבל תכלס לא עולה לי.. מקום עם כשרות טובה, אווירה שבתית, אוכל טוב וכד', אבל בלי לקרוע את הכיס.. אין לי בעיה לשלם קצת יותר מאחים שלי.. בשמחה ובאהבה! אבל סכום הגיוני..
ההורים שלי היו פעם ראשונה במלון מאז הירח דבש (!!!!!) השבוע, בלאונרדו בוטיק בירושלים, וממש נהנו!! משהו בסגנון הזה אם מישהו מכיר..
תודה! שבוע טוב וחג שמח (:
המלונות ה"דתיים" השווים:אנושית 8)
מלון לביא, ניר עציון וכינר כמובן!
דורשים נסיעה... אבל שווה.. ייסעו?
כינר יקר.. לא בתקציב..mom11
מה בערך המחירים של שאר המלונות שהצעת?
הם יסעו.. לא עד אילת אמנם, אבל צפונה נראלי שכן..
כמה זה יקר ומה הסכום המקסימלי לחדר שאת מוכנה לשלם?טוב ומטיב
המחירים בתקופה זו לא יקרים גם במלונות שנחשבים יקרים בעונה חמה.
אממmom11
נגיד 1000 זה המקסימום.. אל תשכח שיש עוד מתנה ועל האש ביום עצמו (;
ובנוסף, אחי הקטן לא מוכן לתת יותר מ100 שקל, ואחי שבצבא אמר שהוא יכול לתת רק 200..
אם אלף זה מקסימום תקציב וותרו לגמרי על מלוןנחשון מהרחברון
ניר עציון ולביא לא פחות יקרים- ויותר שווים...+mp8
יש אתroth
המלון בירושלים ליד רחוב יפו, מלון שערי ירושלים
תודה!mom11
אבל ממש החג הם היו בירושלים.. לכן אנחנו מחפשים להם במקום אחר..שיגוונו קצת..אבל תודה ממש על התגובה (:
אולי שווה ללכת על צימר עם ארוחות או משהו כזהענבל

בס"ד

 

או לתת להם נגיד חדר בבית הארחה ועוד משהו באזור [אנחנו שקלנו לתת לחמי וחמותי לחתונת הכסף שובר לצימר בגולן וסדנת בשר בגולן. אפשר גם לתת חדר בבית הארחה ואז זה עם ארוחות בטוח וליד זה סדנה או משהו מגניב כזה].

בירושלים אני מכיר כמה מהדרין!בנדא מצוי!!
לב ירושלים - יחסית זול, מלון דירות ולא מפואר אבל קרוב לכל מקום בעיר. - בשבת יש היפוך ארוחות(יש גם ארוחת בוקר אבל צריך להוסיף לה כסף)
שערי העיר - ליד המרכזית זול היפוך ארוחות
פרימה המלכים - אין היפוך ארוחות(ארוחת בוקר חלבית וארוחת צהרים בשרית)
לאונרדו פלאזה - אין היפוך ארוחות(ארוחת בוקר חלבית וארוחת צהרים בשרית)
רמדה רנסנס - היפוך ארוחות
לא מלון אבל נחמדפאז
טירת צבי
וגם חפץ חיים

זה יותר בתי הארחה ברמה גבוהה.


בכללית מלונות עם אוירת שבת ארוחות מתאימות וכו זה או בירושלים או במלונות הדתיים והיקרים...
בדוק מה שעמדתי להציע @פאזאליפ
גם ביה"ס שדה כפר עציון חדרים נחמדים

בעקרון אם אתם מוכנים לרדת רמה אפשר לנסות לתאם שבת אירוח על שבת חופשית של ישבות או אולפנות
אנחנו היינו פעם בכפר הרא"ה והיה סבבה
רק זה לא מלון או משהו
עכשיו קראתי שזו שבת זוגיתאליפ
אז חלק מהנ"ל לא רלוונטי
יש בטבריה כמה מלונות מהדרין פשוטים יחסית
אם טרם הסתדרתם הכרתי בעבר מישהו מהרבנות שם ואני יכול לבדוק
ועוד משהופאז
יש כל מיני דילים שיכולים להוזיל ואולי לאפשר לכם משהו יותר שווה
באתרים כמו בוקינג
הדקה ה90
ויש גם את אתר פיק א דיל שמרכז קופונים מכמה אתרים..
רק שימו לב שבמלונות שלא מארחים בדרך כלל דתיים כדאי לברר ולודא מראש דברים כמו מפתח לחדר,
היפוך ארוחות, פינוי במוצ"ש ולא בצהריים,
אוירה בית כנסת וכשרות...

(לדעתי האישית מאד לא שבתי ומשמח לעשות שבת במקום שמסביב כולם בו מדברים בפלאפון ומחללים שבת.. ושצריך לבדוק בעצמך כל דבר שלא חיללו שבת עם האוכל ולא יעשו בשבילך משהו בעייתי וכו)
תודה לכולםם!!mom11
זה כזה נורא אם נסגור במלון שהם היו בו וממש נהנו בחול המועד?
מצד אחד- בוודאות הם יהנו בע"ה.. זה בתקציב וכד'..
מצד שני- אולי בא להם לגוון? לא יודעת..
הם היו רק לילה אחד אז.. מרחק הליכה מהכותל.. היו מרוצים מהאוכל.. מלון דתי, מהדרין.. השאלה אם זה מתאים שזה באותו מקום..
יש בצפת כמה מלונותאות והדר
מלון רון
תל אביב לשעבר (יש לו הכשר חב''די)
יש עוד כמה שם יחסית לא יקרים.
רק לי נשמע מוזרmom11
מלון שהיה קרוי "תל אביב" ובכלל נמצע בצפת חחחח
דיס המלצה גדולה על מלון תל אביב...פשיטאאחרונה
*נכון ללפני שנתיים שלוש.* אם בא לך עוד פרטים אפשר באישי...
ותודה על ההמלצה (:mom11
ערדבשורות משמחות
יכול להיות רלוונטי..?
יש שם את מלון 'מרגוע' שמתאים לדתיים, מקום שקט ונעים ומחירים ממש סבירים
קצת רחוק לנוmom11
אבל תודה בכל מקרה (:
למה?nick
למה לתת להורים מתנה בשווה-כסף? הם זקוקים לזה? הם היו רוצים ששתתאמצו על חשבון נכדיהם?
מבחינתי, אין סימטריה.
מתנות מהורים יכולות להיות בכוונה לסייע.
מתנות להורים צריכות להיות רגשיות-סמליות, בעלות משמעות, עם ערך כספי שואף לאפס.

כל זה כמובן כשההורים אכן לא במצב כלכלי קשה.
כל מקרה לגופו,mom11
ההורים שלי לא היו בבית מלון מאז הירח דבש, לפני 25 שנה, וגם אז זה היה בטבריה..
כל החיים הם חסכו מעצמם כדי שלנו יהיה, ואני חושבת שמגיע גם להם לצאת קצת ולהתאוורר.. בחול המועד האחרון אבא שלי החליט להפתיע את אמא שלי בלילה במלון, והם ממש ממש נהנו!! הם הכי לא רגילים לדברים האלה.. אנשים פשוטים, פשוטים, פשוטים ב"ה.. ודווקא בגלל זה, ובגלל שהם רואים כל הזמן רק אותנו ולא דואגים לעצמם- מגיע להם לדעתי את הזמן איכות הזה יחד.. להתפנק קצת. מה רע? יותר מזה.. הם נסעו למלון אז באוטו שכור כדי שאחי יוכל לקחת את האוטו ולצאת, ותיזמנו את זה ככה כדי שיהיה לאח שלי בית ריק לעל האש עם חברים מהצבא.. הם לא רואים את עצמם, רק אותנו.. אפילו כשהם יוצאים יחד, אחרי 25 שנה- הם דואגים קודם לנו.. אנחנו באמת כל החיים שלהם, לא כביטוי.. אמתי.. אבל הרבה לפני שהם היו הורים- הם היו זוג.. ואחרי 25 שנות נישואין יחד, אני חושבת שאין מתנה נפלאה כמו שבת זוגית רק הם, להיזכר בכלל שהם זוג, להיזכר למה התחתנו וגם להנות קצת פשוט לשם הנאה.. פשוט כי גם להם מגיע.. ולדעתי מגיע להם פי מליון..
בנוסף אנחנו עושים אצלם בבית סעודה ביום עצמו, ונביא להם בע"ה קנבס גדול עם תמונות מאז שהכירו ועד היום ב"ה, ואת השובר למלון.. שבסה"כ זה יוצא לנו בסוף 1055 כולל מתנה ב"ה..
אני חושבת שהם ישמחו (:
תודה בכל אופן (:
בהחלט כל מקרה לגופוnick
בהצלחה
עזרה עם כביסהבסדר גמור


אני לא מצליח למצוא פירוש הסמלים הללו (בגוגל ושות') 

מישהו יודע? חוץ מהפעלה והשהייה שאני כבר יודע.. 


איזו מכונה יש לך? ננסה לחפש גם בגוגל.קרן-הפוך
כדאי לקרוא עד הסוף. כתבתי שחיפשתי בגוגלבסדר גמור


קראתי והבנתי. אבל בכל זאת חשבתי לנסות. (חיפשת בשפות זרות?)קרן-הפוך
אני תמיד מחפשת מידע במקור, לא בתרגום לעברית.
כן חפשתי באנגליתבסדר גמור


לענד"נסתם 1...
הראשון להפעיל לעצור
השני השריה
השלישי סחיטה
הרביעי גיהוץ.
כנראה לחיצה תפעיל את הפונקציה וחוסר לחיצה לא תפעיל, ניסיונות...
הראשון והשלישי יחד פותח נעילה. למשל אם ילד לוחץ על הרבה כפתורים המכונה נועלת את עצמה, אז ככה תפתח אותה.
תודה רבהבסדר גמור


מכונת כביסה שגם מגהצת?ה-מיוחד


חחח... לא, מדובר במצב סחיטה עדינה המונעת קמטיםקרן-הפוך
יש לי מעונת כביסה סימנס.
גם בה יש כפתור גיהוץ.
^^ סתם 1...אחרונה
אשמח לסיועשלומית עצובה
מה עושים עם בעל שכלפי חוץ מדבר יפה לכולם מכבד מעריך ובבית הוא משפיל? ודורש תמיד שנכבד אותו מלא כעס וטענות לא חסר
יש לי חבר כזה בדיוקאליפ
הוא מגדיר זאת כפריקה

הוא סופג כל היום ופורק על אשתו

כמה שנים אתם נשואים?
גם אצלי זה ככהחרותי
הוא מתרגז
בבית זה "הוא" האמיתי.סתם 1...
להתחיל מהידיעה הזו.
אתה יוצא מנקודת הנחה שיש אמיתי 1 ו @סתם 1...אליפ
לדעתי 2 צדדים של אותה האישיות?
זה מאוד קל לעשות רושם על כולם בחוץורדון
איך הבנאדם באמת-זה נמדד באיך שהוא מתנהג בבית. למשפחה. זה המדד האמיתי למידות טובות
לא לקבל את זהפעם אחת ולתמיד
לדבר קצר לענות קצר.
לא להיות שם כדי לספוג כעס ודיבור לא נעים.
תשובות לקוניות: אני לא מוכנה לדבר בצורה כזאת כשתרצה לדבר איתי בצורה נעימה אני פה.
ברגעים קשים כשבעלי מתחיל לאבד את זה אני עוצרת אותו. אל תדבר איתי ככה זה לא מגיע לי.
כשתרצה לדבר כמו בן אדם, אני כאן.
וזה עובד. ואפשר לדבר על הכל גם על הכי כואב.
אבל דבר ראשון להפנים שבשום צורה לא מגיע לך דיבור מזלזל
ועוד משהופעם אחת ולתמיד
לא לכעוס! זה דלק לכעס שלו!
להיות הכי הכי אפאטית שאת יכולה ברגעי הכעס שלו
צודקת לגמריהאקונה מטטה

אני התנהגתי ככה בשנים הראשונות של הנישואין והצלחתי לשנות את המצב מקצה לקצה

דיברתם על זה?ד.


הוא מתמודד בצורה לא נכונה עם קשיים שהוא חווה. ו^אין עוד מלבדו^
והוא פורק את התסכול בצורה לא נכונה.
צריך לקבוע זמן לשיחה זוגית. דייט או זמן נעים ומאורר ואת צריכה לשתף אותו שזה לא נעים לך ההתנהגות הזאת. תכתבי לך את הדברים ותראי איך את אומרת אותם בצורה נכונה. חשוב לתת פרופרציות לסיטואציה ולהדגיש את המעלות החיוביות שלו ויחד עם זאת את הקשיים. להדגיש שאת רוצה לחיות יחד בצורה נעימה וטובה יותר. לא להיבהל לבחון יחד האם את עץיכולה לעזור לו כדי שלא יגיע למצבים כאלה.

וכפי שנאמר בזמן שזההקורה להבהיר שאת לא מוכנה לדבר בזמן כעס. ותדברי איתו על כך מאוחר יותר
מנסים לבדוק על מה זה יושבאופטימיתתאחרונה
אם יש הבדל בין החוץ לפנים אז יש מודעות ובושה בהתנהגות הזו שזה כבר בסיס טוב לעבודה.
נסי לשבת עם עצמך ולאתר את המקור להתנהג הזו ולאחר מכן לשבת איתו ולהעלות בפניו את הבעיה ולשמוע אותו.

בכל מקרה, חז"ל מלמדים אותנו שלאחר 120 שנה בע"ה כשהאדם מגיע למעלה מי שמגיע להעיד על הציד שלו הם דווקא בני משפחתו שמכירים אותו הכי טוב. אולי יעזור לך בהסבר..

בהצלחה רבה
שלום לכולם. מצרפת פה את הקישור לסרטון של הרבנית נעמי לטובת כשומשום קלוי
באחת התגובות צרפתי קישור לסרטון של הרבנית נעמי וולפסון והבנתי שכמה מהמשתתפים בפורום מצאו אוצו רלוונטי ומועיל.
אם יעזור אפילו לשלמותו של בית אחד בישראל, זה שווה.


https://t.dingdongaffiliates.co.il/SignalsServer/v?lp=394&affid=9641422310

כל הישֶועות
לא חושב שהיא "רבנית" (בלי להתייחס לעצות, שלא ראיתי)ד.


לא אמרתי שלא בוודאי על מה שלא ראיתי.ד.

אבל חשוב גם לדיק ב"כינוי" הזה, שלפעמים מביא דווקא בגלל כבוד לרבנים, לתת לכל מיני דברים סמכות שאין בהם.

ממה שאני יודעת, בעלה ר"מ בישיבת מעלה אדומיםבארץ אהבתי
אז אפשר לכנות אותה רבנית בתור אשת הרב... (אבל אני לא חושבת שהיא מגדירה את עצמה כ'רבנית')
לא בטוח שאשת ר"מ בישיבה היא "רבנית"...ד.

מכל מקום, דומני שלמדה פסיכותרפיה.

 

ואני חושב, שחשוב  - בפרט כשמדובר במי שגם משתמש במובאות תורניות - להבחין בין מה שהוא "דעה רבנית", לבין דברים שמצוטטים ממקורות תורניים וניתן להבינם לפעמים גם אחרת או להביא מקורות אחרים.

 

ובפרט בנושאים המשיקים לנישואין, שאנשים צעירים מקבלים לא פעם כל דבר כתוב או הדרכה, כ"תורה למשה מסיני".. אז חשוב להבחין בין דברים הנראים למי שמדריך/כותב, מנסיונו או עיונו או סברתו (יכולה גם להיות הישרה) - לבין דברים שהם באמת "דעת תורה".

הבנתי את הדיוק, ומסכימה...בארץ אהבתיאחרונה
פשוט באופן כללי ההגדרה של 'רבנית' לא ממש ברורה. רוב הרבניות שאני מכירה נקראות כך מתוקף היותן נשות רבנים (הרבה פעמים יש בהן גם הרבה מעצמן, אבל נדיר שיש מישהי שיקראו לה 'רבנית' בלי שבעלה הוא רב).
אבל מסכימה שצריך להיזהר מלראות דברים שכתבה בתור 'דעת תורה', ואכן הכינוי 'רבנית' עלול לבלבל פה...
מרגישה שאני מעבדת את הזוגיות שלי.לב לב
המשך שבוע טוב 🙂ריציתי להתייעץ לגבי בעלי
אנחנו נשואים שנה.אני מרגישה שאני כבר לא מכירה אם מי התחתנתי הוא השתנה לי מאוד, לא אכפת לו מה קורה איתי או ממני הוא תמיד מחפש סיבה למה לצאת לבחוץ אני מרגיש שהחברים שלו הרבה אבל הרבה יותר חשובים לו ממני אנחנו יכולים לא להתראות 4ימים והוא לא יתקשר אליי לשאול מה קורה איתי ,גם שאני לא מרגישה טוב הוא מראה שלא איכפת לו ,אנחנו בקושי מבלים ביחד שגם אנחנו כן אני זאת שיוזמת ומארגנת הכל ,אפילו את היום הולדת שלי הוא לא זוכר ...אני מרגישה שאני מאבדת את הזוגיות שלי.
מה אפשר לעשות??
ווואו, כואב הלב!הולך בדרכך
ניסיתם יעוץ? אולי לפתוח את זה בפניו אפילו?
כואב...אנונימייס
ממש לא נעים.. יצא לך לדבר איתו? הוא יודע מה את מרגישה? זה רק לאחרונה או היה ככה מההתחלה? השאלה אם הוא יודע מה זה אומר זוגיות, שותפות.. אולי הוא לא מודע למה זה אומר זוגיות. הוא מסכים ללכת לייעוץ זוגי? זה יכול מאוד לעזור! אם הוא לא רוצה אולי אפילו שווה לך ללכת לבד לדבר על הדברים... וכמובן לדבר איתו על הנושא בצורה נעימה, שזה הצרכים שלך. בהצלחה!!
לרוץיהודה224
לייעוץ במהרה....
כואב לקרוא זה באמת נשמע מורכבאליפ
איך היה הקשר ביניכם לפני הנישואין?
ואחרי החתונה, היו רגעים טובים?
זה התרחקות ישר מן ההתחלה?
ואיך זה שאתם לא מתראים כמה ימים ברצף?
הוא בצבא?
השאלה היא אם יש ילדים או איןליאן
אם יש יעוץ זוגי אם אין הייתי חותכת
...binbin
מה לחתוך מה? איך אפשר ככה לחרוץ דין של זוג?!
הם נשואים רק שנה, אני זוכרת שבשנה הראשונה היו קשיים וכאילו "חוסר התאמת ציפיות" ,
פותחת יקרה, אני חושבת שבתחילת זוגיות במיוחד לגברים קשה לעשות את השינוי המיידי הזה בין רווקות לנישואין, פתאום לדאוג לעוד מישהי, לזכור תמיד שאתה לא לבד, להתנתק מחברים והרגלים שהיה רגיל לעשות לפני שהתחתן...
אני באמת מאמינה שלוקח ל2 הצדדים ללמוד מהי זוגיות והקרבה ושייכות ואהבה אמיתית,
להתנתק מהרגלים ישנים ולהתרכז רק באישה...
את כן צריכה לדבר איתו על זה, שיבין שזה משהו שמפריע לך ולבקש שישים ♡, שאת מבינה שזה מצב שחדש לו אבל צריך לעשות שינוי והשינוי יהיה מבורך, ככה תוכלו להתרגל אחד לשנייה, להכיר...לשתף...
בהצלחה.
תדברו על זה בנחת, לפרטים. לא בהאשמות אלא בהסברת מה את מרגישהד.

מה כואב לך ומפריע לך. 

 

אח"כ תראי מה הלאה.

מזדהה איתךחרותי
מאוד דומה למה שקורה איתי עכשיו הוא ביקש מרחב אישי הוא אומר לא כמו משפחה שאני מכירה
אוף קשה ממשפעם הייתי עוגי

כל הכבוד לך שאת מתמודדת בצורה מעוררת הערצה

זה לא מובן מאליו

 

 

זה באמת מצב שבו הייתי בא וקורא אותו לסדר

יושבים ומדברים, לא מתחשבים בשעון או בצריך לקום מחר מוקדם

 

לתת כותרת לדיון הזה והיא

איך מגיעים שלב אחרי שלב, בלי מהפכות

למצב בו אתם בונים את הביחד שלכם

 

 

חשוב שתקיימו את הדיון מתוך המון הבנה הדדית

והליכה לקראת

למרות שמאוד טבעי והגיוני ומתבקש להרגיש שהשני לא בסדר

והוא חייב לנער את עצמו ולחזור לתלם

 

כל כך הרבה סיפורים יש על זוגות שחוו משברים כאלה

וגילו את העוצמה הפנימית בזוגיות

ביכולת לעבוד קשה אחד לקראת השני ולמצוא

את השפה והדרך לקיים את הזוגיות והאהבה

 

אז אל תוותרו

 

 

 

נישואים זה הרבה מאוד פעמים משבר בחיים

בן אדם כל כך רגיל להמון דברים כל חייו

ואז היציבות מתערערת וצריכים

להתרגל לדברים חדשים לגמרי

לסדר יום חדש

סדר עדיפויות חדש

 

 

חלקנו הנשואים קצת בורחים לעתים במקום להתמודד

העיקר לא להיבהל אלא לאט לאט

להבין את מורכבות המצב 

ולתפוס את המושכות

 

 

ושוב, מדהים שגם במצב הזה את ממשיכה

לדאוג לו ולהמשיך את היוזמה והארגון והניסיון.

אין סיכוי שבאיזה שהוא מקום

הוא לגמרי לא רואה את זה.

 

 

מתפלל שתמצאו את הדרך במהרה בע"ה.

 

 

וכן .....יהודה224
סומך על כל אחד שאומר ללכת ליעוץ.... אבל מה פתאום לפרק בית בכזו קלות!!!
בית דורש המון עבודה וסבלנות ולפעמים יש מצב שאת לא שופטת נכון את המציאות או ההיפך..... אז כן צריך לרוץ ליעוץ אבל לא לוותר על הבית!!!!
דיברת איתו על ההרגשה הזאת?גפן36אחרונה
התיעצותיוסף שולצמן
רציתי לשמוע דעות של עוד אנשים בהתלבטות שאני נמצא בה.
אז ככה..
אנחנו נשואים חמש שנים עם 2 ילדים. מהרגע שהתחתנו הייתי סטודנט ועכשיו סיימתי לימודים ב"ה. בזמן שהייתי סטודנט קיבלנו עזרה כלכלית מההורים. בעזרת ה' מצאתי עבודה בתחום שרציתי והכל טוב ויפה חוץ מהענין שהמשכורת כרגע לא מכסה את ההוצאות שלנו. ניסיתי למצוא כל מיני דרכים להשלים את הפער בעבודות מהבית וכו' ועדיין לא הצלחתי להתארגן על משהו.
עכשיו ההתלבטות היא כזאת: האם לעזוב את המקצוע שרציתי כעדיפות ראשונה ולחפש עבודה בתחום אחר?
לשם ההבהרה.. במקצוע שלמדתי יש כמה תחומי תעסוקה אבל התחום שאני נמשך אליו הוא פחות רווחי. בתחום אחר יש סיכוי גבוה שהמשכורת תספיק לנו.

מצד אחד אני רוצה לעסוק במה שאני אוהב יותר ולא רוצה להרגיש פספוס אבל מצד שני צריך לפרנס משפחה.

אשמח לשמוע דעות נוספות או מישהו שגם עמד בצומת כזאת

תודה
סליחה על קיצור הדברים מפאת השעהאליפ
אם יש תכנית ברורה כיצד בתום זמן מסוים אתה עומד כלכלית בזכות עצמך, הייתי פונה למשפחה מציג את המסלול ומבקש עזרה. אפשר הלוואה אפשר מתנה.

אם אין אפשרות ריאלית להתפרנס מזה, לדעתי
דוחק השעה עלול להעכיר על ההנאה.

כמובן זו אמירה כלכלית וכללית. אולי מדובר בשליחות או בתחומי מחקר יחודיים. אבל זה מה שנראה לי לאמר בהכללה.
אשתך! זה הדבר היחיד שחשוב. אתה צריך לדבר איתהבסדר גמור
לכל מקצוע יש כמה נישותאלף וגל

וזה תלוי, בעתיד כן תרוויח יותר? במקומות אחרים? בתור עצמאי? בתור שותף?
 

כן אבל זה יקח כמה שנים טובות עד שזה יהיה מספיק רווחייוסף שולצמן
לא חושב שזה יקרה בזמן הקרוב.. לצערי
ברוריוסף שולצמןאחרונה
גם היא שותפה להתלבטות..
מכירים כיסוי לפלטה שלא נשרף?אמא אדמה

 

הכיסוי שלנו לפלטה נשרף למרות שלא נגע ישירות בפלטה.

 

אשמח להמלצות לכיסויים מסוג שלא נשרף,

או לטיפים איך למנוע את השריפה של הכיסוי.

 

תודה!

 

כיסוי של ארט יודאיקה בע״מ, משרת אותנו מזה שנים.קרן-הפוך

תודה קרן-הפוך אמא אדמה

 

אחפש את החברה הזאת.

נייר כסףים...
לא קורה לו כלום ואפשר גם להחליף פעם בכמה זמן אם נקרע או מתלכלך מדי
נייר כסף במקום שמיכה לשימור החום?קרן-הפוך
הכוונה למעין שמיכה שמכסים איתה את המאכלים שעל הפלטהאמא אדמה

כדי שהחום ישמר.

 

 

אוקייים...
מה העניין של כיסוי? הלכתי?חולת שוקולד
לזרז את החימום...קרן-הפוך
כשאת שמה אוכל על הפלטה בערב שבת, לפני הדלקת נרות, וחלק מקופסאות החימום ממוקמות ״בקומה שניה״ על הפלטה כי אין מקום להכל, בפרט במשפחות גדולות או כשמתארחים עוד אנשים , וחוזרים מבית הכנסת כעבור כשעה ומשהו - המזון לא מספיק מתחמם.

עם שמיכה הכל מספיק להתחמם.
אנחנו שמים איזו מגבת גדולה וישנה שכבר לא צריך...את פניך אבקש
כיסוי ייעודי לפלטה - יפה יותר, ובעיקר מועיל הרבה יותר.קרן-הפוך
יש בו שכבת מילוי עבה, בדומה לשמיכת פוך.
טוב האמת שאצלנו זה במטבחון אז לא ממש משנה לנואת פניך אבקשאחרונה
ריבונו של עולםאני איש פלא
אני מתחננת לרחמים.
בעלי אהובי. נשמה יקרה שלי
מה קרה לך
בחיים לא דמיינתי את החיים שלי ככה
כואבת לי הנשמה
הלב שלי שבור. מרוסק.
איפה הבעל האהוב שהיית.
איפה המילים הטובות. המבטים.
הכיסופים, הרצון
איפה הכבוד שהיית נותן לי.
איך הגענו למצב כזה
איך אתה מסוגל ככ לא לרצות אותי
לדבר אלי ככה. אלי ! אל אשתך שכל כך אהבת ורצית..
אבא תרחם
וואי. איזה כאב לב.גולנית
הלחץ של החיים .. הילדים העבודה. .. הכל מאוד מורכב. גם לי היו רגעים שאמרתי לעצמי מי זה הבן אדם שמולי? זה לא מי שהתחתנתי איתו. מה קרה לך... ממתי אתה עצבני וחוטף קריזות... לא שלי לא חסר.. ממתי אתה אומר לי מלים כאלה.. שלא דמיינתי.. שאתה אחכ אמרת שבכלל לא התכוונת למה שאמרת. קיצר יש משברים ותקופות בחיים... צריך לבדוק מה קורה איך קורה לממה קורה... אנחנו יושבים המון לשיחות ומלבנים ורואים רק טוב ביחסים... אבל מתכוננים למשבמתגרש כי איכשהו הוא תמיד מגיע.. וקמים שוב ומתחזקים שוב...
מה קרה???האקונה מטטה
בעלך במקרה נמצא בפורום או פריקה? נשמע שקשה לך מאוד!טוב ומטיב
רוצה לשתף?
את כותבת את הדברים בעקבות שרשור שנפתח לאחרונה?
אוי ...😞Cornflakes
חיבוק....🌹
מאמין ומתפלל שההתקשרות שלך לבעלך האוהבאליפאחרונה
ולא להווה הכעוס והמזלזל ינצח בסוף

זה קרה בפתאומיות? או בהדרגה?
הוא לא עוזר לאשתו...חדשה ישנה
התייעצות עם אנשי הפורום החכמים

יש לי אחות מדהימה שמגדלת שישה קטנטנים, כל ילד דורש המון ב''ה. ילדים אנרגטיים ובלאגניסטים חבל''ז... אני (וגם אמא שלי) רואות איך אחותי נקרעת בעבודות הבית, גידול הילדים, הקניות, הכביסןת, לפזר ילדים במוסדות, הניקיון וכו'.. וגיסי שהוא אדם נחמד והכל אבל בקושי נוטל חלק... זה מחרפן לראות את זה מהצד! אחותי בקושי נושמת, יושבים לאכול, ואחד הקטנים צריך עזרה -אין פה שאלה- ברור שאחותי תקום לטפל בו ובעלה יושב כמו מלך ואוכל. ורק בסוף -היא.
אם הוא כבר עושה משהו קטן ושטטף כלים אחותי מפרגנת לו אלף פעמים... כאילו זה לא מובן מאליו שצריך להשתתף בעבודות הבית.
נכון שגיסי עובד בעבודה קשה כל היום ולכן פחות עוזר בבית. אבל כשיש שבת גם בקושי נוטל חלק. זה משגע אותי לראות את זה!
אמא שלי מידי פעם מרמזת לו אבל אני חושבת שזה לא נכון כי עלול רק לפגוע. בא לי לפעמים לנער אותו. אבל זה לא שייך , בטח שאני הגיסה....

רמזים לא עוזרים לו.הוא באמת עם לב טוב אבל לדעתי זה שילוב של הרגל (מהבית שלו), פינוק ועצלנות....
(גם בעלי לא היה עוזר בבית אבל צ'יק צ'ק התרגל ולמד..)

מה ניתן לעשות? קשה לי לראות אותה ככה...
מה לא* לעשות...*אשתו של בעלי*
לא להתערב!!
זה עלול לקלקל להם,להעכיר אוירה,לסכסך ביניהם
ותאמיני לי שעדיף להתרחק מזה מאשר לנסות להתערב כדי שכביכול תתקני את המצב הזה.
גם להגיד לאחותך שזה לא בסדר מצד בעלה ושזה מעצבן אותך ואת אמך,זה רעיון לא טוב.זה יגרום לעצבות/לכעס מצדה...
בקיצור לא להתערב.
זה עניין שלה איתו.
אולי כשהיא נמצאת לעזור לה בעצמך.עדן ירושלים
כשגיסתי נמצאת עם ילדיה בד"כ מי שמאכיל אותם זה אנחנו אם אנחנו נמצאים
וכל מיני עזרות שמתאים לנו לעזור
לא היתי מתערבת להםכלה נאה
זאת ההתנהלות בניהם ולא כדאי לסכסך
אם קשה לה בטח שהיא תבקש ממנו עזרה.
יכול להיות שהיא רואה את זה בתור כבוד לבעל. שיהיה כמו מלך.
מה שכן. אולי אם לבעלך יש שיחה איתו בתור חבר שיסביר לו כמה חשוב לשמור על האישה ולעזור לה במיוחד שהילדים קטנים
לדעתי נסי לשוחח איתה כאחות אל אחותאנושית 8)
ולומר לה שאולי לרתום את בעלה לעזור *טיפה* יותר, למשל שהוא יגיש אוכל לקטן והיא לכל החמישה האחרים וכדומה... נשמע שאת באה מלב דואג ולדעתי זה גם ייכנס לה, במיוחד שיש לך ניסיון איך לעזור לבעל(ך) לעזור לאישה.
לעזור לה כשאתם יחד-בקטנה בקטנה- שייכנס לו לעיניים ולראש שראוי לעשור לאידתו עם הילדים.
זה רק לפגוע להם בשלום בית+mp8
לתת לה עצות מה לומר ומה לדרוש ...

הכי טוב לא להתערב.
תעשי מה שאני עושהאני123
לא מתערבת.
לא ענייני.
הם בחרו אחד בשני.
שיסתדרו.
תודה לכולם.חדשה ישנה
ממש לא חשבתי להתערב.. אני יודעת שזה הכי גרוע ויכול לפגוע בשלום בית שזה הכי חשוב..

חשבתי על רעיונות בדרכים עקיפות אם יהיו, אשמח לשמוע.

עדן ירושלים- זה באמת מה שהייתי עושה ברווקותי. מידי פעם הייתי מגיעה ועוזרת אבל ב''ה גם אני עם קטנים וגם לא מתראים הרבה אז לא כ''כ יעיל..
אם דרך עקיפהפאז
הייתי ממליצה לה על הספר לדעת להכנע ומשאילה לה אותו.
מה זה הספר הזה?וואוו
זה ספרפאז
שמדבר על היכולת שלנו הנשים מצד אחד לשחרר שליטה ומצד שני לעשות רק מה שאנחנו יכולות ולא לעבוד מעבר לכוחותינו.
זאת מתוך אהבה עצמית ובצורה שמאפשרת לבן הזוג לקחת חלק ואחריות.

(לרוב כאשר החלוקה בין בני הזוג היא כמו זו שאת מתוארת שותפים לדינמיקה שניהם,
הצד שלא לוקח אחריות והצד שלוקח את כולה. בדרך כלל כשהאשה מאפשרת לבעלה להיות גבר ולעצמה להיות אישה שלו (ולא אמא שלו)
ובאופן כללי כשהיא תיקח על עצמה דברים שהם בכוחותיה, בע"ה הצד השני ילמד לקחת אחריות ולעשות גם את תפקידו.

ספר מומלץ קליל ומעורר מחשבה. את יכולה לקרוא אותו בעצמך קודם ואז אני מקווה שהמלצתך תהיה כנה יותר.

נ.ב: התרגום של השם שלו די מעפן.
הייתי קוראת לו יותר לדעת להרפות/לשחרר.
כן.. באמת "לדעת להיכנע" עושה לי אנטי...וואוו


אז בואי נגיד שאת לא יכולה לדעת מה קורה בינהם בחדרי חדריםעדן ירושלים
כמו שלא היית רוצה שיתערבו לך.. אל תתערבי לה
אם היא נראית לך עצובה או משהו.. אז כן לדבר איתה אולי היא תשתף. כל עוד אין לה בעיה עם זה..
^^^עדינות
אל תאמיני למראה עיניים. הרבה פעמים נראה לנו משהו מסוים אבל אם היינו רואים את התמונה השלמה היינו מבינים שזה לא ממש כך.
אני הרגשתי פעם שלבעלי יש במשפחה שלי שם כזה של כזה שלא עוזר לי למרות שאנחנו שותפים והוא עושה המון כשהוא בבית. היו זורקים לפעמים הערות מרומזות על זה. אולי כי ההתנהלות שלנו כשהיינו מתארחים הייתה שונה מאיך שבבית. הוא היה מרגיש אולי פחות נעים ואני הייתי יותר יוזמתית, לא יודעת להסביר. בכל אופן, אחרי כמה שנים שהבנתי שזה לא עושה טוב לתדמית שלו הייתי משתדלת לספר תמיד כבדרך אגב כמה עזר לי בעניין כזה ובעניין אחר וב"ה זה הסתדר.
מספיק הייתי מתעצבנת בלב על כל הרמזים שהעבירו לי אז אם מישהו עוד היה אומר במפורש זה היה מאוד מאוד פוגע.
בקיצור- היא ילדה גדולה ואם לא טוב לה היא תדע כבר לדאוג לעצמה.
מעשה שקרה לנוהסטורי
הלכנו בתור זוג צעיר ברחוב ואשתי סחבה משהו כבד. עבר נהג, הוציא את הראש מהחלון וצעק: "עצלן, איך אתה נותן לה לסחוב!". הוא רק לא ראה שלפני כן אני סחבתי במשך עשר דקות וחצי דקה קודם היא הציעה לעזור...
נכון. לפעמים אנחנו לא רואים את התמונה השלמהעדן ירושלים
"עובד בעבודה קשה כל היום"...ד.

כלומר, אינו מפונק ואינו עצלן.

 

אז נכון שבאמת לפעמים קשה לראות איך בשבת בקושי נוטל חלק וכו' (אם כי, אולי אם היא אינה עובדת חוץ לבית, אז זה הסדר אצלם, שהוא בשבת נח קצת.. יש כאלה) - אבל את אל תתערבי. אפילו אם קשה לך לראות אותה ככה.

 

תני להם לחיות את חייהם.

 

ועם אחותך - בוודאי שאל תדברי על זה. 

אתן לך דוגמא הפוכה..רק עונה עכשיו
אני כל השבוע בבית עם הילדים. מטפלת, מחליפה טיטולים, מנקה ומסדרת.
לכן בשבת אני נחה. מכיוון שאני לא הולכת לבית הכנסת אלא נשארת עם הילדים הקטנים בעל ואנ סיכמנו שהשבת שלי היא לא לטפל ולנקות.
בשבת רק הוא מחליף טיטולים (אלא אם כן זה בשעה שהוא לא בבית) מלביש את הילדים מטאטא ומסדר את הבית. אני בזמן הזה נחה, קוראת או משחקת עם הילדים ומספרת להם סיפורים..
מי שמתארח אצלנו בשבת עשוי לחשוב שהוא הבעל המושלם ואני אישה פדלאה ועצלנית.. הוא רק לא ראה שכל ימי השבוע זה בדיוק ההפך..
אכן, לדברים מסוג זה התכוונתי..ד.

מאד קשה לדעת מה שבין איש לאשתו בדברים כאלה, בלי הכרת כל המערכת, וצורת ההסתכלות שלהם.

לא חייב שהוא יעזור. יש כאלה שעובדים עד הלילה קשהעדן ירושלים
כל השבוע. אז הם נחים.
כל עוד לאישה זה בסדר מה הבעיה..
כל אחד והדינמיקה הזוגיות שלו
נכון. זה מה שאמרתי..ד.


אל תתערבי!לגו
אין לי מושג מה קורה אצל אחותך, יכולה להגיד מה קורה אצלנו...

בעלי בקושי עוזר, הוא קיבל דוגמא דפוקה מהבית של זוגיות ועוד יותר של תפקיד האב והבעל בבית. מבחינתי כל דבר שכן מצליח לעשות זה וואו. כי זה הרבה הרבה יותר טוב ממה שמוכר לו וגם די נוח.
לי זה כואב כי עמוס לי, אבל יודעת שהוא משתדל, זאת אחת העבודות הזוגיות הכי גדולות שלנו.
כשאנחנו אצל ההורים שלי זה מאוד בולט, האחים והגיסים שלי מאוד שותפים לגידול הילדים ולמטלות הבית ובעלי הרבה פחות. ברור לי שהם מרימים גבה ומרחמים עליי, אבא שלי לפעמים לא מתאפק ומעיר. גורם רק לריחוק גדול מהם.
(הם גם לא יודעים שספיציפית בשבת יש כל מיני דברים שלא עושה שביומחול כן עושה בשמחה, כמו החלפת חיתולים).

כשמישהו מעיר או רומז משהו זה לזרות לי מלח על הפצעים ולהרחיק אותו מהמעט שכן עושה.

אולי אני אחותך... שיתפתי מהמקום שלי
12אנונימית78אחרונה
רגעים אחרונים של סוכותאליפ
תמיד קשה להיפרד מהנחת והמשפחתיות

ויעקב הלך לדרכו....🙁
אני מתגעגע לעבודהאתגר מתמשך
זה בגלל שכזה כיף בעבודה אני מקווהאליפ
לא מפני שקשה בבית

חג שמח
שלוםחרותי
לי דווקא החג לא היה לי טוב לא היה שקט בבית זה קשור גם לילד
ויעקב הלך לדרכואליפ
חזרה לשגרה ברוכה לכולם
@חרותימה קרה לבן שלך?
שלוםחרותי
הוא צילם לי את הכרטיס אשראי שננתי לו בתמימות להוציא כסף שהייתי עייפה מהעבודה ללכת לשם ומאז הוא חייב אצ הכרטיס אשראי במשחקים זה הגיע ל אלפיים שקל באוגוסט וזה התחי באפריל וזה גרם לאווירה לא טובה בבית
אויש זה באמת מכניס מתח לביתאליפ
זה קונפליקט קשה כאשר אתה אוהב את ילדך ורוצה לפנק אבל הוא מצדו לא מתחשב. מניח שכבר חזרת וביקשת ממנו שיחדל ולא הועיל...

למה אינך מחליפה כרטיס?
משחקים =הימורים או משחקי מחשב, אחר ?
בן כמה הוא?
ואיפה בעלך בסיפור?
שלוםחרותי
החלפתי כרטיס ובעלי יודע מה שהוא עשה . עכשיו אני ובעלי יש ביננו אווירה לא כל כך טובה הבן שלי רצה ללכת לחברה שלו ואמרתי לו תזהר שלא תגנוב ובעלי אמר לי מגיעים לי מכות נוראיות על כל הוא ממש צעק על זה זה עשה בלגן רציני בבית
ומה את רוצה כרגעאליפ
זה נשמע כאילו זה יצר מערבולת שהציפה הרבה דברים עכורים.
המטרה היא שהבן יחזור הביתה?
יחזיר את הכסף?
שלום בית?
שלום בית ושלא יגנוב מאיתנוחרותי
הוא עוד מעט בן חמש עשרהחרותי
וואודי שרוט
אני מאוד אשמח לשמוע איך התמודדתם עם זה כמובן אם זה לא מפריע לך.

זה נשמע נושא קשה ומורכב.
שלוםחרותי
אנחנו אמורים להתחיל שיחות ברווחה שבוע הבא
בהצלחה רבהדי שרוט
את מרגישה שחייבים לערב את הרווחה? אין מצב לפתור את זה בעצמכם?
הרווחה כיום יש לה מגוון מענייןאליפאחרונה
לא כדאי לשלול על הסף
קשה לי עם עצמי בזוגיות...תקווה_לעתיד

אז היום אני פורה בשרשורים..

והזוגיות שלי אף פעם לא משעממת

 

אני לא אפרט יותר מידי, אבל פשוט לפעמים אני קוראת או רואה ברשתות חברתיות את הזוגות , שיש אהבה כבוד וחברות מאוד טבעיים בין הבעל והאשה

שיש איזה תחושה של סמי-הערצה, ואני פשוט אומרת לעצמי, למה אצלי זה תמיד רכבת הרים?

איך זה שמהתחלה שהכרתי אותו ידעתי שמשהו בו משונה לי, שמשהו לא נוח לי, שההתנהגות החברתית שלו לא נראית לי בדיוק?

שהוא לא מגיב בצורה מותאמת תמיד, שהוא רחפן, שהוא לא מקשיב, שהוא לא מבין ממש מה אמרתי ואז הוא לא מגיב בכלל או שהוא מגיב בחצי אוזן ,

שהוא לפעמים לא יוצר קשר עין עם אנשים, שלא מענין אותו, שלא נוח לי חברתית איתו. פשוט ככה.

כשאנחנו שנינו לבד אני מוצאת את החיבור אליו. 

כשאנחנו עם עוד אנשים פשוט קשה לי!!

יש בו משהו, עוד משיחת הטלפון הראשונה שהיה לי מוזר. 

התבדחתי על משהו והוא לא הביע שום סימן מהצד השני שהוא הבחין בניסיון מצידי להצחיק, 

הוא המשיך לדבר 

ככה עד היום, ואני רואה שהוא עושה את זה עם עוד אנשים. 

וחברים טובים שלו תמיד מקניטים אותו בחיבה בפניי שהוא רחפן, ושאיך אני מתמודדת עם זה, ועם זה שהוא לא החלטי באופן בולט, 

במקום שהחברים הטובים שלו יביעו את האהדה, החיבה , הקירבה אליו, אני צריכה מולם להרגיש כמה שהחסרונות שלו בולטים לכל מי שמכיר אותו יותר מאשר היתרונות? 

 

קשה לי שהוא אח בכור ולא ממש מתנהג כמו שהייתי רוצה אל האחים שלו, בצורה מגוננת וחצי אבהית \אוהבת\ חמה. 

קשה לי שאנחנו יושבים בשולחן חג יחד, ואני רואה את הזוג האחר במשפחה מפטפט ביניהם , ואני מנסה להגיד לו משהו והוא לא שם לב, ופתאום הוא מתחיל לומר משהו לאבא שלו ואני מוותרת על מה שרציתי לומר, או שאני צריכה לגעת בו כדי להיכנס לבועת הקשב שלו.

 

קשה לי שאני מרגישה לידו שהוא אומר שטויות ואני אומרת לעצמי- למה הוא אומר דברים כאלה מול כולם?

 

שהוא בטוח שהוא צודק ואומר משהו בלי לברר אם זה נכון או לא, ואז סותרים אותו, הוא מתווכח ובסוף הוא מבין שהוא לא באמת בטוח בעצמו כ"כ , ושהאחר צודק דוקא. 

לפעמים יש לו בטחון במה שהוא אומר בלי פקפוק עצמי וזה בדברים שהוא לא באמת יודע. אז למה אתה אומר סתם??

 

בקיצור, אני לפעמים מתביישת בו. 

סליחה ומחילה בעלי היקר. 

הוא מתאמץ. הוא איש טוב סהכ ולא עשה רע לאיש. 

הוא לא אשם שיש לו קצת ניתוק רגשי, שהוא לא אדם מפותח מבחינה רגשית- חברתית. הוא לא קורא תמיד סיטואציות נכון ולפעמים הוא חסר טקט. 

 

אני מרגישה כל כך רע עם זה. אבל מצד שני, באמת שמהתחלה הרגשתי ככה. 

כאילו הוא איזה חייזר, ואני לא מצליחה להבין אותו והוא לא אותי, וזה הזוי שזה בולט ממש בסיטואציה שאנחנו עם עוד אנשים.!

אפילו לפעמים לא נעים לי מהמשפחה שלו, כי לפעמים נדמה לי שאפילו הם על דברים מסוימים שהוא אומר- לא מבינים מאיפה זה בא לו. 

זה לא שהוא טיפש הוא בכלל לא!

אבל הוא פשוט לא מבחין בדברים. 

כל החג ביליתי בלדבר עם בני משפחה שלו שיחות מעניינות, והוא? הוא רק שואל אותי כל הזמן אם אני רוצה לאכול משהו, אם אני בסדר, מביא לי מים, אני באמת מעריכה את המאמץ שלו לשים לב ולדאוג לי ,באמת! אבל מצד שני- תבוא, שב איתי, תפתח שיחה אמיתית...

בקושי מבלה איתי זמן איכות. 

 

בקיצור, חייבת לפרוק שקשה לי מאוד לראות זוגות שבטוחים בבחירה שלהם, שלא מהתחלה התמודדו עם סימני שאלה או אי התאמות במקביל להתאמות.

מה עושים כשבן הזוג כל כך חמוד  פעמים רבות ,יש התאמות בדברים מסוימים ויתרונות בנישואים שלכם, ובמקביל יש הרבה אי התאמות, דברים שאתה לא מחבב, שאתה לא חיפשת, שיש לבן זוג מידות שצריכות תיקון , בדיוק איפה שאתה צריך שהוא יהיה חזק בהן?

 

אני נקרעת. כל פעם מחדש.  קשה.

אצלנו מההתחלה היו דברים כאלהגילר

פערים בתקשורת בין השאר.
אשתי ממשפחה קשה וזה גרם לה לבעיות בתקשורת, הסתגרות, מופנמות וכן - לפעמים להגיד את הדברים ה״לא קשורים״.
היא היתה בטיפול פסיכולוגי במשך תקופה וזה עשה לה פלאים.
גם היום זה קצת עדיין תלוי בגורמים חיצוניים כמו עייפות או סביבות, אבל לדוגמא דברים כמו ״סמול טוק״ בין חברים פחות קרובים, היום היא הרבה יותר טובה בזה ממני.

העניין קרע אותי לגזרים במשך שנים, וזה השתפר.
עדיין לא הגענו למנוחה והנחלה, אבל לפחות הנושא המסויים הזה השתפר מאוד.

גם לכם - אם בעלך פתוח ועניו לקבל עזרה (ונראה שכן) אז השמיים הם הגבול.
אני מכיר מקרים דומים שהפכו למרצים, ואני עצמי מרגיש שאני סובל מבעיה דומה (אולי בעוצמה נמוכה) ובמשך כל חיי אני נאבק להראות פנים ״נורמליות״ כלפי חוץ ולא להתפס כ״מוזר״. זה עובד, למרות שהעניין גובה ממני מחיר אנרגטי גבוה מאוד.

זו התמודדות לא פשוטה. 
יש זוגות שאצלם הכל על מי מנוחות. איזה כיף להם!!! אין עבודה בכלל, הם פשוט זורמים וחיים את החיים.
מאידך ישנם זוגות שנדרשים לעבודה מתמדת. נכון - אפשר לפרק ולוותר, אבל אם יש בכם ניצוץ של אמונה בדרככם, אז אני מאמין שזה רק אומר עליכם שאתם אנשים גדולים.

כך עוד שהחיים יחד הם לא סיוט אחד רציף ומתמשך - נסי לראות אם את יכולה לרתום את ההתמודדות שלך לצמיחה, וליהנות מהזמנים הטובים והשמחים יחד.