פורום נשואים טריים (עמוד 348)

בס"ד

אם כן אז יש מישהו שעושה טיולי קיאקים זוגיים בים התיכון בחופי הארץ. מהתמונות זה נראה מגניב ממש.

 הרבה דברים ניתן ליישב

ישנם גם שלא..

חסרים נתונים.. גם שלכם וגם של הבעיות.

כיוונים ותובנות ראשוניות ניתן לקבל כאן

אך

הכוונה אישית תהייה נצרכת

בכל מקרה מדובר בעבודה

בהצלחה

יש זוגות עם פערים בהתאמה שאי אפשר לצמצם ולסבול אותם. כמובן שצריך לברר קודם שהרצונות והצרכים השונים של האישה והבעל הם סבירים והגיוניים. אם זוגיות אחת נכשלת כי הפער המציאותי רחב מדי אז במערכת יחסים הבאה צריך להשתדל שתהיה יותר התאמה.

להיכנס לנישואין בלי חרדת קודש מגודל המעמד והחיים החדשים זה מה שלא נורמלי באמת. אי אפשר שלא להתרגש מצעד גורלי שכזה.

יחד עם זאת, תקשיבי לאינטואיציות שלך ואל תתעלמי מהן. אם את חוששת לבעיות של פערים בהתאמה הזוגית אז זה הזמן לברר אותן עם עצמך ועם החתן המיועד. כמובן מתוך כבוד והערכה ובלי לחץ מיותר.

מזל טוב!!!!!!

זה יחזור על עצמו גם בהריונות והלידות. 

משימת החיים של היצר הרע זה לערער את האמונה בה' והביטחון העצמי. כשאנחנו היינו מאורסים הייתי כמעט כל יום מגיע לבית המדרש כדי ללמוד ולהתחזק. זה אמנם עזר אבל לצערי היצר שלי קיים גם בריכוז אז הקפדתי על שחייה בבריכה של 2-4 קילומטרים בשבוע. זה אולי לא טיהר את הנפש כמו מקווה אבל בהחלט זיכך את הרגשות. 

מצד שני קצת מרגיש קשה לקחת עוד פרויקט כזה של לנסות לשנות אותו תוך כדי שאני סך הכל מנסה להתרגל לזה שאני נשואה, עם כל המורכבות שבדבר.... הוא עוד מעט מגיע ולא התרגלתי לזה....

חודש נשואים זה זמן קצר מאד..

מה שאמרה המדריכת כלות, לא צריך לקחת לגמרי כתורה מסיני. נהיה היום משהו קצת מצחיק, שבגלל שיש לאשה "מדריכת כלות" אחת, והבחורה עצמה הרי לא יודעת כמעט כלום מקודם, אז לוקחים את דבריה של המדריכה כאילו כל פרט זה בערך שולחן ערוך. זה כמובן לא נכון, שהרי כל אחת אומרת גם מה ש"נראה לה", מעבר לדברים שבאמת לגמרי נכונים לכולם. לא הכל זה מדע מדויק.

בנושא הספציפי, נכון שאי אפשר ולא נכון לנסות "לכפות" אחרת - שהרי התחתנת איתו ומותר לו להיות מה שהוא - אבל בהחלט לגיטימי לשאוף לרמה תורנית יותר של הבית, לזמן מסך לא רב מאד וכד'.  אבל צריך הכל בשכל ובנחת.

קודם כל, תאהבי אותו כמו שהוא, תשוחחו ביניכם, תכירו יותר, תתמקדי בטוב שבו.

להשיג משהו, זה רק מתוך אהבה וקרבה והערכה.

אח"כ, תוכלי לשדר פידבקים חיוביים, לא לוחצים ומעיקים, על כל משהו טוב מבחינת האוירה שאת שואפת אליה. תוכלי להציע שתלמדו משהו ביחד מידי פעם (ולתת לו להיות מי ש"מלמד" בעיקר..).

תצאו ביחד לשבת ולשוחח - אז יהיה לכם זמן טוב מחוץ ל"מסכים". תבנו בנחת את הביחד. זה המפתח לכל.

לגבי הספורט, זה מה שהוא אוהב - תעזבי.. תחביב. כמו שאת אוהבת תכשיטים והוא לא מבין אולי מה בדיוק מלהיב באיזה ברזלים על האזניים... (אע"פ שנכון שספורט, לא במובן שאדם עושה בעצמו, אלא התענינות בתחרויות וכד', זה לא משהו ממש "ערכי", אבל זה לא נושא להילחם עליו).

לא כל כך מרגישה בנוח לומר....

אני מכירה אותו מילדות וכבר אז 'נדלקתי' עליו.

 איכשהו במהלך החיים זה נשכח וזה... לימודים, חברות,,,, אחכ כשהגעתי לגיל שידוכים מישו בא והציע  וכאילו נזכרתי כזה אז עניתי כן ובגלל שמאוד רציתי וזה, ולא הרפיתי בקשר גם כשהיה עליות ומורדות בקשר וגם הפסקה, בסוף באמת התחתנו. 

עכשו. במבט לאחור מרגישה שרוב מה שהוביל בקשר היה הרגש, שגם היה אצלי מאז שהיכרתי אותו פעם.... ברור שעכשו אני לא ישנה משו אבל מצדשני במבט לאחור- יכול להיות שהקשר הזה, לפי הנתונים בהתחלה, הוא טעות?

כי זה קצת מוזר שהאישה מתפללת 3 תפילות ביום ולומדת וזה והבעל שצריך להיות יותר יוצא לידי פחות....

נגיד- לנערה בת 15, שדלוקה על נער שפחות ממנה ברוחניות וזה גם קצת מתבטא מהצד החיצוני ( לבוש וזה)- הייתם כן ממליצים לנסות בעתיד להכיר? או שמלכתחילה זה לא ככ....

שמחשיבה את עצמה ל"דוסית", הייתי מציע לא "להידלק" על נער, ולא לעסוק בדברים כאלה. בלי קשר לרמתו הרוחנית וכו'. כל דבר בזמנו.

דבר שני - תדעי שמחשבות כאלה, שמא רק הרגש הוביל וכו', הן לא נדירות כ"כ. בחורה מתחתנת, פתאום מתחילה לעשות חשבונות"... לא להיבהל מידי.

תדעי - יש כאלה שעושות חשבון בדיוק ההיפך: הכרתי, "ונדלקתי" כי הוא ממש דוס כזה, תורני.. לומד, לא מתענין בשטויות של ספורט, אין "מסָכים".. ממש הרשימה שלי. במבט לאחור - בעצם לא היה ממש רגש.... אתם חושבים שזה נכון לבחורה שרואה מישהו "מתאים" ואין לה רגש אליו, להתחתן איתו?.....

לכן, בחורה יקרה, יכול להיות ש"מראש", אם מישהי שואלת נתונים על מישהו, והיא שומעת שהוא לא "ברמה" שלה, אז היא לא תנסה...  אבל, מה' אשה לאיש. היו לכם "עליות וירידות", "הפסקה", כמו שקורה לעוד רבים. לא התחתנתם בעיניים עצומות.

יש לכם משהו מאד מאד עיקרי לנישואין - שאתם אוהבים אחד את השני. הכי חשוב. תשמחי.  יצר הרע יכול לבוא לפעמים גם מלובש עם שטריימל וסידור ביד....

לדעתי, תסירי את המחשבות הללו מהראש. אם את מתפללת שלש פעמים ביום, אז תתפללי גם על זה, שהאהבה ביניכם, האמיתית, תגדל, ושבעלך יהיה יותר ויותר תורני. תתפללי, "שאני אהיה צדיקה, שבעלי יהיה צדיק, שהילדים שלנו יהיו צדיקים". תפילה עושה הרבה...

ומתוך אמון והערכה ואהבה ועין טובה ואהבה - תגדלי את שניכם.

[אל תשכחי גם שמעבר לענין הזה, את פשוט לראשונה בעצם מכירה בחיים מקרוב איש. ואיש ואשה, זה שונה... יתכן שחלק ממה שאת תולה בענין הרוחני, הוא גם פשוט חלק מהשונות הזו]

הצלחה רבה.

מזדהה עם כל מה שנאמר.

בני את ביתך בתבונה נשית, בהקשבה, החלה והמון סבלנות.

ובקצב חכם, ניתן ליזום פעולות שיזרזו את נשמתו להגשים את יעודה: כגון, הליכה לשיעורים מושכים (יש רבים כיום) יחד,

יציאה לערבי עיון ולשבתות מחזקות (עם מרצים ביהדות), וגם לפרגן לו על כישורים המיטיבים עימו כמו ספורט וכו'

כשיש הקשבה לנפש של השני, גם יש היזון חוזר.

                                       וזיכרי, את לא הסרגל של הרמה הדתית שלו,

את אשתו ה"עזר כנגדו"....       בהצלחה! חמודה.

פשוט לשחרר.. אם זה עושה לו כזה טוב אז לתת לו את הספייס. לדעתי, עדיף שיראה כדורגל מאשר סדרות.

פשוט תעסיקי את עצמך בזמן משחק. 

נגיד אצל בעלי אם אני עסוקה או משהו הוא שואל אותי אם יכול לעשות משחק בפיפא.. אבל בתכלס הוא באמת קשוב לצרכים שלי. אם אני אגיד לו שאני צריכה אותו הוא פשוט יפסיק. הוא לבד אומר לי אם את צריכה אותי רק תגידי. לפעמים גברים צריכים שיגידו להם..הם לא מבינים רמזים. תעירי לו בקטנה לא בקטע של ביקורת אלא בקטע של אני רוצה להיות איתך יותר. הכל עניין של גישה. 

יש שם גם כמה שרשורים בנושא עם המון עצות חכמות

מה הוא נזיר בטיבט?

יש לנו את הרב שלנו שאיתו אנחנו מתיעצים והוא פוסק לנו בכל נושא טהרת המשפחה והוא הבלעדי.

"עשה לך רב" אחד. לא לפי הנוחות.. 

בכל מקרה הרב שלנו גם כן מברר לפני הפסיקה ומתיר בכל מקום שאפשר ולא מחפש חומרות מיותרות.

להרתיח קליפות ומחיצות של רימון. לשתות את המים אחרי הרתיחה. יעיל מאד.(לא יודעת אם יש עכשיו רימונים... שווה לחפש, גם ישנים)

תנסי להסתכל עליו ממקום מסכן ומרחם. אולי זה יעזור..העובדה שהוא מרגיש שהוא צריך להתחרות בכם מחמיא באיזשהו מקום..

אתם מהווים עליו איום. הוא מנסה להעצים את עצמו דרככם (להוריד מכם) אולי זה יירד כשהוא יתחתן.. תנסי להתייחס לזה באדישות כאילו שזה ממש עובר לידך.

אם תראו לו שזה מפריע לכם הוא ימשיך. 

בהצלחה!

הוא באמת עושה הרב..

זה יותר העניין הנפשי של הלחץ אני חושבת..

יכול להיות שחסר ברזל (וחשוב מאוד במיוחד אם עוד מעט מתחתנת בע"ה ונכנסת להיריון)

התסמינים שאת מתארת קרובים ללהיות תסמיני דיכאון,

יכול להיות שהתחלת לקחת גלולות בזמן האחרון?

אם לא, יכל להיות שאת לא הכי מרוצה מהאירוסין?

אם ענית בשלילה על שתי השאלות , יכול להיות שזה באמת הלחץ והמתח, בכל זאת השינוי שאת עושה בחיים גדול מאוד. תקפידי לבלות יותר עם ארוסך ולדבר איתו וגם עם עוד אנשים על הלחץ שלך.

הלחץ הנפשי אדיר..

זה גומר את הכוחות הפיזיים..

מתחברת להמלצה פה ללכת לרופא ולבדוק בכדי להיות מכוסה שאת לא מפספסת משהו..

המון מזל טוב ובהצלחה.

שם מדובר על מישהו שישן שנה ואז המשרת מעיר אותו.

לפעמים הגוף שלנו מעיר אותנו כשאנחנו בתרדמה והגוף שלך מנסה להגיד לך שאת נמצאת במצב לא טוב.

זו דעתי.

אבל יודע להגיד מה שיש לי

יש לי רכב די מושמץ  - פורד פוקוס 2012. נמצא אצלי קצת יותר משנתיים ואני מרוצה ממנו בסך הכל.

אין בו משהו מיוחד שיש או אין באחרים, הוא פשוט נוסע ונעים לנהיגה.

וגם בבידוד רעשים ודברים נוספים.

הדברים האלה - מה שפעם היה אבזור מותרות ביוקרה - הם מאוד זולים, ולא אומרים הרבה על איכות הרכב.

שהקשר שלו למציאות הוא מקרי בהחלט.

לצורך העניין התרעת התקרבות לרכב שווה שם פחות מבלימה אוטונמית (שבמקום להתריע - אשכרה בולמת) כדי לעודד את מובילאיי במקום מערכות טובות יותר של היצרן.

המדד הוא מדד של אבזור בטיחותי ולא של בטיחות. בטיחות מודדים בפרמטרים אחרים, בראשם מבחני ריסוק, ISOFIX (יש היום בכולם), אפשרות ביטול כרית אוויר נוסע כשמסיעים ילד מקדימה ועוד הרבה דברים

הרכב יהיה בעיקר לשימוש בין עירוני, נסיעות ארוכות לעבודה. אבל ---- אני לא בטוח שזה אומר שרכבי מיני לא מתאימים לזה. מהתבוננות בכבישים, וקצת בנסיעה בטרמפים שונים, התחושה שלי היא שרכבי מיני לא 'מתפרקים על הכביש' במהירויות גבוהות. אולי זה תלוי איזה. 

תקציב - האמת שזה פשוט פקטור של הרכב שיתאים. המטרה היא לקנות רכב שיחזיק בטוב 4-5 שנים בלי טיפולים יקרים. אבל אין מטרה להתפנק. קשה לומר בדיוק , אולי בין 10-30...

אגב, עוד שאלה - חושבים שכדאי להשקיע ללמוד ידני בשביל החיסכון (אני יודע, אישתי לא). מאמינים שזה משמעותי מספיק? שווה את ההשקעה?

והאם הייתה נוחה מבחינות אחרות? נסעת עם ילדים? 

בכבישים המשוגעים שאני נוסע בהם, תאונה כזו זה מוות בטוח. עם רכב כבד יותר (ושותה יותר) הסיכוי לחיות עולה פלאים.

לצערי בכלל לא בטוח שרכב יותר גדול היה עוזר. התאונות הן לרוב חזיתיות במהירויות גבוהות (100 קמ"ש) ואז רק אם אתה ברכב גבוה וכבד מאוד (סוג של ג'יפ) אולי זה היה עוזר. וגם אז אני לא בטוח.

וציונים של מבחני ריסוק.

@צחקן מבין בזה פי כמה ממני.

למרות משקלם הגדול.

לא הייתי ממליץ.

משפחתיות / מנהלים קלאסיות הן היום הרכבים הבטיחותיים ביותר, גם בתאונות מול ג'יפים - כי הם נבחנות באותם סטנדרטיים (אפשר לראות באתר של יורו אנקאפ)

יש לאישתי רישיון אוטומט, השאלה היא האם להשקיע על ללמוד ידני. 

ובלי פינוקים מיותרים. מצד שני רכב שעלויות הטיפול והאחזקה שלו לא יהיו גבוהות בצורה לא משתלמת.

לאחר בירורים וחשיבה מחפש עוד טיפה ייעוץ:

מתבלט בין שני סוגי רכבים:

מישהו פה בעלים של מיצובישי ספייס סטאר? יכול לספר לי על נוחות וצריכת דלק? בכמה מקומות ראיתי נתונים מדהימים אבל אני נוטה לסמוך רק על אנשים ששאלתי ממש, ואחד אמר לי שהוא עושה 1 ל 14-15. שזה ממש מאכזב יחסית לרכב כזה.

בנוסף, לגבי ניסאן מיקרה, ממה ששמעתי מכמה אנשים, אני מאמין שיהיה אפשר להכניס אפילו שלושה ילדים קטנים. בדקתי את הרוחב של כיסאות תינוק בהשוואה לרכב. אם דואגים שהכיסא יהיה לא רחב מאוד, אפשר להסתדר. בנוסף אפשר להשתמש בשטח איחסון על הגג. לא אידאלי, אבל ממילא להסיע שלושה ילדים בתוכו יהיה דבר נדיר, השימוש העיקרי הוא נסיעות בין עירוני, ברכב ריק לעבודה.. אז תכל'ס, העגלה שלכם נכנסת בתא מטען?

(מדיזל ירדתי כי אם אקנה זה יהיה רק בקילוטמרז' גבוהה, בגלל המחיר, ואז הטיפולים יקרים יותר ותכופים, ככה שכנראה לא ארוויח מהחיסכון בדלק. מהיברידי ירדתי כי כמעט שאי אפשר למצוא טויוטה יאריס (שאר ההיברידיות יותר גדולות ופחות חסכוניות, הם מתקרבות כבר לרכבי מיני שמניתי למעלה) בפחות מ45 בארץ. אז זה לא בשבילי. בנוסף שמעתי שיש בעיות של קרינה במושבים האחוריים. בנוסף, החיסכון מתבטא בעיקר בעירוני והרכב ישמש כמעט רק לבין עירוני.

תודה לכל מי שהקדיש מזמנו, עזרתם לי מאוד. 

זה הגיוני? או שזה מצמצם מאוד מאוד?

תודה

מאחורה ברוחב של 167, וישנם כיסאות תינוק רבים ברוחב של עד 50 סנטי'. אז אני מניח שאני פשוט אחפש כאלה מתאימים לרכב. זה נראה לי סביר... מסכים?

קירות גבס אפשר לשים בהם בידוד, השאלה איך הם בנו את זה, תנסו לבדוק.

למשל תהיי בתוך היחידה ושבעלך יהיה בבית שלהם מאחורי הקיר וידבר בטלפון או משהו. 

תנסי להרגיש מה שומעים ועד כמה. וכן הפוך, את תדברי והוא יקשיב.

אני פעם הייתי באיזה מקום שחילקו אותו לחדרים עם קירות גבס וכל כך לא היה בידוד שההרגשה היתה כאילו יש וילון בין חדר לחדר ולא קיר. שווה לבדוק את זה. אתם לא רוצים לחיות ב"בית" שכל מי שנמצא מעבר לקיר שומע אתכם כאילו הוא בתוך החדר שלכם.

זה שהוא אמר שאין אנשים בקומה זה ממש לא תשובה.. אם שומעים הכל אז אין לכם פרטיות. נקודה.

והשכנים לימדו אותנו שאם מצמידים ארון לקיר הוא סופג הרבה מהרעש ומבודד, שווה לבדוק את האפשרות, 

לחברה שלי יש יחידה כזו והיא מצליחה להשכיר את זה רק לסטודנטים בודדים וכאלה שמגיעים בערב מאוחר וכו...

בדרך כלל עובד

מלא לשיחות הפרטיות שלך עם בעלך?

נשמע מוזר..

אני ובעלי יושבים וחושבים איך להרוג את הכלב שלנו

הוא זקן וחולה וכל השיניים שלו כבר.... בקיצור זה מסריח פחד.

אז בעלי אומר שנשים לו רעל באוכל שהוא הכי אוהב

ואני אומרת לו שהוא לא מבין ברעלים ולא מבין בכלבים והכלב יתחיל להקיא על כל הרהיטים והכי טוב לשלם שלוש מאות שקל לוטרינר ולגמור את העניין.

ואז לפתע.... מוסט הוילון וגיסתה של בעלת הבית מכניסה את הראש לחדר ומתחילה לצעוק "צער בעלי חיים"

בקיצור,

זה לא יקרה, עזבי

בס"ד

תודה רבה 'נפש חיה'... בקרוב אצלך, בשמחה ובנחת... "ישועת ד'- כהרף עין".

תודה על הרעיון... ועל המחמאה.

.

.

.

.

אבל זה רק מוריד לי 2 הזמנות מכל ה-200 בערך... חשבתי יותר בכיוון של שימוש מירבי בהזמנות... רוצה לנסות שוב?

(ולא הבנתי את הסיפא: "כרגע כל האביזרים..." וכו'...)

 איך בדיוק היית עושה את המסגרת?

שהאמת זה ממש מגניב יוצא בול שנה אחרי החתונה לטבול באותו יום שטבלתי בתור כלה..

אז לא אפשרי לנו לחגוג מיום חמישי, ושישי בבוקר יש לי משהו דחוף לסדר בעיר, ככה שהאופציות הן רעיונות שאפשר משישי בצהריים-שבת.

יש רעיונות לאיפה אפשר ליסוע שבת? מקום כשר? או מקום שאנחנו נבשל אבל חוויתי ורומנטי?