זה לא שבאמת היינו סופר עסוקים, אלא בעיקר עצלנות. אבל מאז ההריון הכל נופל בעיקר עליי ככה שזה בכלל זוועה. ברוך השם חמותי עוזרת לנו המון ככה שזה לא באמת הכל עליי. היא מגיעה בערך פעם בשבוע והמון פעמים זה חצי מהפעמים שהכלים בכיור נשטפים...
לי מאוד קשה עם זה, ולכן אמא שלי וחמותי הציעו לממן לנו מנקה פעם בשבוע. אשתי נורא נעלבה מזה ולא מסכימה לזה.
אני לא יודע איך להתמודד עם זה כי אני מרגיש שזה ממש ממש יעזור לי. או כמו שאמא שלי אמרה - הם מסייעים לנו במאות שקלים בחודש על טיפול נםשי, עוד טיפונת שיכול לכזור למנוע את זה, זה ממש שטויות. אבל אשתי לא מוכנה לשמוע ומתעצבנת כשאני בכלל מעלה את הנושא.
אני ממש לא יודע מה לעשות.

נעלבת מאד מאד וכועסת ועוזבת את השיחה - או רק שותקת או הולכת ממש.