יום אחד מרגישה בשיא השיאים לגביו, ויום אחר מרגישה בשפל ביחס לקשר איתו.
בפגישות ברוב - רובן כיף לי, משיכה חזקה! והדדית, והערכה, ואפילו הערצה בנקודות מסויימות, ואולי מותר לומר גם אהבה.
בחור טוב מאוד מאוד מאוד, עם חסרונות, וזה ממש בסדר, רק שאני חוששת שהחסרונות של שנינו יתנגשו חחח
מרגישה שהוא האדם הכי מתאים לי אי פעם (ואני מכירה המון), ויום אחריו מרגישה שאם אתחתן איתו זה הדבר הכי מעייף ומפחיד ולא נורמלי שאעשה בחיי בגלל הפערים בנינו.
מעולם לא ראיתי מישהו דומה לי ממנו, ומעולם לא ראיתי מישהו שונה ממנו.
רואה המון המון טוב ומפחדת מהצדדים הלא שלמים שבו.
אני פשוט לא יודעת מה לעשות עם מצבי הרוח האלה שלי. ואולי כדאי לומר שאני במחזור עכשיו ואולי זה חלק מזה אבל מעבר לזה זה קורה לא רק בזמנים האלה.
יש פה מישהו *נשוי* שחווה התמודדות דומה עם אישתו/בעלה ויש לו מה לחדש לי? להסביר לי? להרגיע אותי? מישהו שהתחתן עם תחושה כזאת ודברים הסדרו אחרי החתונה? משהו אחר?
אני צריכה לומר שחוץ מבדיחות או שאני פחות אוהבת לפעמים וזה שאני מרגישה שאולי הוא לא מעריך עדיין את המשפחה שלי (הוא לא מכיר אותם באמת. ואני לא שופטת אותו על זה... משתפת בזה רק כי זה לא נח לי, ויודעת שאין סיכוי שאסבול את זה שבעלי לא יהיה בטוב עם המשפחה שלי), וזה שאני לא בטוחה ביחס לרמת העניין שיש לו לגבי תחומי העניין שלי, והסיפורים שלי לידו מאבדים מהעוקץ ומהשנינות (טוב, בסדר אולי אני מתרגשת, אבל לא חושבת שזה הסיפור.. אולי אני מזהה חוסר עניין, לא בטוחה גם בזה. צריכה לבדוק) ואז אני מרגישה שאני הכי פחות מעניינת אותו מכל בחור ומחזר אחר בעולם, ועוד כמה דברים שאני יודעת ומבינה שתהיה בנינו הפרייה ולימוד משותף זה מזה וגם המון עבודה , הוא ממש ממש בחור טוב ומתאים.
אני לא יודעת מה לעשות ומה לבדוק. מי ששאלתי אומר לי להתחתן איתו. אבל אני ממש לא רגועה...
העלתי בעיקר דברים שמפחידים אותי ואני חושבת שזה כי אני במחזור ואני במצב רוח מרוחק. אבל מצד שני זה קורה מידי פעם גם בין המחזורים...
אני יודעת שזה פורום וצריך לקחת בחשבון גם תגובות פחות כיפיות, אבל אפשר לבקש מכם מכל הלב שכנשואים חכמים ונבונים, בעלי ניסיון וחמלה, תעזרו בלי עין שיפוטית ובלי לחרוץ גורלות לכאן או לכאן? רק לשתף מקודת מבטכם הטובה והבוגרת ולתת כלים להתמודד עם הדילמות?
תודה רבה! ❤❤
בפגישות ברוב - רובן כיף לי, משיכה חזקה! והדדית, והערכה, ואפילו הערצה בנקודות מסויימות, ואולי מותר לומר גם אהבה.
בחור טוב מאוד מאוד מאוד, עם חסרונות, וזה ממש בסדר, רק שאני חוששת שהחסרונות של שנינו יתנגשו חחח
מרגישה שהוא האדם הכי מתאים לי אי פעם (ואני מכירה המון), ויום אחריו מרגישה שאם אתחתן איתו זה הדבר הכי מעייף ומפחיד ולא נורמלי שאעשה בחיי בגלל הפערים בנינו.
מעולם לא ראיתי מישהו דומה לי ממנו, ומעולם לא ראיתי מישהו שונה ממנו.
רואה המון המון טוב ומפחדת מהצדדים הלא שלמים שבו.
אני פשוט לא יודעת מה לעשות עם מצבי הרוח האלה שלי. ואולי כדאי לומר שאני במחזור עכשיו ואולי זה חלק מזה אבל מעבר לזה זה קורה לא רק בזמנים האלה.
יש פה מישהו *נשוי* שחווה התמודדות דומה עם אישתו/בעלה ויש לו מה לחדש לי? להסביר לי? להרגיע אותי? מישהו שהתחתן עם תחושה כזאת ודברים הסדרו אחרי החתונה? משהו אחר?
אני צריכה לומר שחוץ מבדיחות או שאני פחות אוהבת לפעמים וזה שאני מרגישה שאולי הוא לא מעריך עדיין את המשפחה שלי (הוא לא מכיר אותם באמת. ואני לא שופטת אותו על זה... משתפת בזה רק כי זה לא נח לי, ויודעת שאין סיכוי שאסבול את זה שבעלי לא יהיה בטוב עם המשפחה שלי), וזה שאני לא בטוחה ביחס לרמת העניין שיש לו לגבי תחומי העניין שלי, והסיפורים שלי לידו מאבדים מהעוקץ ומהשנינות (טוב, בסדר אולי אני מתרגשת, אבל לא חושבת שזה הסיפור.. אולי אני מזהה חוסר עניין, לא בטוחה גם בזה. צריכה לבדוק) ואז אני מרגישה שאני הכי פחות מעניינת אותו מכל בחור ומחזר אחר בעולם, ועוד כמה דברים שאני יודעת ומבינה שתהיה בנינו הפרייה ולימוד משותף זה מזה וגם המון עבודה , הוא ממש ממש בחור טוב ומתאים.
אני לא יודעת מה לעשות ומה לבדוק. מי ששאלתי אומר לי להתחתן איתו. אבל אני ממש לא רגועה...
העלתי בעיקר דברים שמפחידים אותי ואני חושבת שזה כי אני במחזור ואני במצב רוח מרוחק. אבל מצד שני זה קורה מידי פעם גם בין המחזורים...
אני יודעת שזה פורום וצריך לקחת בחשבון גם תגובות פחות כיפיות, אבל אפשר לבקש מכם מכל הלב שכנשואים חכמים ונבונים, בעלי ניסיון וחמלה, תעזרו בלי עין שיפוטית ובלי לחרוץ גורלות לכאן או לכאן? רק לשתף מקודת מבטכם הטובה והבוגרת ולתת כלים להתמודד עם הדילמות?
תודה רבה! ❤❤
).