פורום נשואים טריים (עמוד 350)

זה סביר שאת מרגישה ככה. זה לא נעים שמתנהגים אליך בצורה לא נעימה. זה לא סביר שגיסים גורמים לתחושה כזאת. גם בעלך מרגיש כך? התנהגות הגיס, במה זה מתבטא?

בעלי נוטה להבליג ולסלוח על כל דבר התנהגותו הייתה מתבטאת בלעקוץ אותנו אם אנחנומלא באים שבת וכאלה ולהגיד כמה שחברה שלו הכי טובה וכמה המשפחה שלה הכי טובה כאילו אנחנו בתחרות בעלי לא מתייחס הוא אומר תהיי טובה תקבלי שכר פי מאה מה עלי לעשות ?

מכירה את המשפט הזה - בשביל לריב צריך שניים?

 

גיסך מנסה ליצור תחרות ובעלך לא נגרר לזה. כל הכבוד לו. 

תהיי עם בעלך, תעשי כמוהו - אל תתייחסי, אל תכנסי לתחרות. ולדעתי גם את לא צריכה לנסות להיות יותר מדי נחמדה. תהיי נחמדה בגבול הסביר בלי לצפות שהם יהיו נחמדים בחזרה.

תחיי את החיים שלך בלי להתעסק איתם. שיחיו את החיים שלהם לחיים ולשלום. החיים שלך לא סובבים סביבם.

ולא משנה שזה אח של בעלך.
תבואי שמחה לחתונה זה מספיק ולא חיבת להתרגש.

כי יש מתח בניהם אז למה שתתרגש ?

טבעי שאת מרגישה ככה, מותר לך לקבל את עצמך.

 

תהיי נחמדה ונעימה כלפי חוץ ומה שאת מרגישה בפנים זכותך להרגיש

ואם את לא מתרגשת אז מה ? בטוחה שהם לא מתרגשים מיזה שאינך מתרגשת

הרבה הצלחה.

תנסי פעם בשבוע להיתלבש יפה ולהיתאפר בבית אני באופן אישי עושה את זה בעיקר בליל שבת ובשבת בבוקר יש לי בגדים מיוחדים ויפים לשבת וזה נותן לי הרגשה טובה זה שובר את השיגרה היומיומית...
ואם המצב הכלכלי לא נותן אפשר גם פעם ב גם לצאת בערב ושיהיה בייביסיטר לילדים לא חייב צימר בשביל לצאת כי צימר זה באמת קשה מבחינה כלכלית לעיתים קרובות אפילו לטייל בטיילת עם גלידה

להתייחס לחופשה הזאת כאל מקפצה.
שמזכירה לכם שיש ביניכם קשר, קירבה, אהבה, תשוקה
שאתם בעל ואישה.

חוםשה של כמה ימים אפשר פעם ב, זה נכון.
אבל אתם חייבים למצוא זמן לעצמכם ביומיום כדי להרגיש אותה ולהחיות אותה.

מציעה;
1. כל אחד מכם יעשה כל יום מחווה זוגית/רומנטית/אןהבת. זה יכול להיות הודעה כיפית, פתק על המראה, הודעה מחזרת בווצאפ או כל דבר אחר
2. קבוע לסגור כל ערב עם שיחה של מה היה לי היום. עשר דקות על כוס קפה פשוט תספרי בקצרה דברים חשובים שהיו לך וכם הוא
חשוב ממש כמה שזה נראה שולי
3. ערב זוגי. תחליטו על ערב זוגי בשבוע שהוא הערב שלכם.
תזמינו בייביסיטר, תדאגו לצאת בו או לחילופין לדאוג לזה שתהיו פנויים יחד בבית למשהו משותף-
ארוחת ערב שווה, סרט, שיעור, לימוד, יצירה, ריקודים סלוניים.. מה שבא לכם בטוב.
אבל שיהיה לכם זמן משלכם.


אכן החיים עמוסים ממש. אבל הזוגיות שלכם צריכה להיות בדרגה הרבה יותר גבוהה בסדר העדיפויות..
גם אם זה להוציא כמה שקלים על בייביסיטר, להתפשר על אוכל פחות מושקע ביום הזוגי, פחות סדר, פחות לא יודעת מה.
זה קריטי ממש ממש ממש.

בהצלהח

מאד יפה.
מסכים עם ל ופאז, ומוסיף.
יש באדם משהו שנקרא דמיון. אצל כא' הוא שונה בכמות ובאיכות. אך, מה שמתכנתים אותו- יש לכך כח גדול.
עשיר יתבאס ממכונית הפאר שלו, כי לשכן יש את המודל המתקדם יותר.
ומי שיעבוד בראש, יכיר במציאות. יהיה מבסוט בגלידה. ובפרט, כשיש-אפי' מדי כמה שנים- את 'הצימר'.
וככתוב במשלי, טוב ארוחת ירק ושלווה בה. -מזכרון

רושמת לעצמי הכל.

דוקא את העשר דקות של 'מה היה לי היום' יש לנו בהחלט, אלא שמשום מה תמיד את עצמנו אנחנו שוכחים. 

ופתאום אני מרגישה שקצת נסחפנו רחוק מדי עם החיים והעומס...

מאד מאד רוצים שהחופשה הזו תהווה מקפצה ותחזיר אותנו לרגשות ולפרפרים 

יש לנו את זה, רק שהכל התאבק קצת...

וכיף שאתם עוזרים לי לחשוב.

ריגשת.
ונראה לי שהתשובה והעזרים כבר אצלך.
נשאר רק לאחל הצלחה גדולה, ולהזכיר שוב שבאמת הרגשות והכל שם, רק צריך לנקות טיפה יותר מהרגיל.

איזה תיאור יפה!! אהבתי.
אני נמצאת בערך בשלב שלך ויכולה קצת לשתף אותך בדברים שעוזרים לי-לנו.
1. לא לפספס אירועים משפחתיים- ימי הולדת של שניכם, יום נישואים (ואני מוסיפה גם ימי הולדת של הילדים..) זו הזדמנות מעולה לחגיגה מושקעת. לא חייב דווקא מבחינה כספית אלא בעיקר רעיונית. יוצאים יחד או עושים אטרקציה כיפית מיוחדת, ארוחה מושקעת בבית או במסעדה, מתנה עם מכתב ארוך שקוראים יחד במיטה, כל דבר רומנטי שמתאים לכם. יש כאלו שצוחקים עלי על ההשקעה הרבה אך מבחינתי אלו ממש התחנות עצירה, הזדמנויות פז, לעצור לקחת אויר ולהטעין כוחות ואהבה בתוך מרוץ החיים השוטף.
2. יום בשבוע יציאה זוגית. אצלנו זה שישי בבוקר. אמנם רק 3-4 שעות אבל רק שלנו. החל מהשכרת בריכה פרטית וכלה ביציאה לפיקניק חביב בחיק הטבע.
3. לעשות שבתות בבית. פחות לארח ולהתארח ויותר לעשות שבתות בבית. זה זמן מעולה לרוגע, שיחות ארוכות יותר/לימוד משותף/מנוחה משותפת בשבת בצהריים וכדומה
4. ליל טבילה! אחלה זמן רומנטי. להשקיע בזה במחוות קטנות.
בהצלחה רבה!!!

לנוח לפני אפילו...ואם לא מצליחה כל השבוע להשקיע בשבילו,אז לפחות כשיוצאים.חובההה

-----

(ערכתי עפ"י הערתה של @סיה )

אשמח לעוד רעיונות. 

 

לא נראה שזה לעניין לספר פה מה עושה לבעלך ומתי.
כאילו סוג של יעוץ כללי כן, אבל להתחיל לדווח פה מתי ואיך עשית ומה עשית כדי לרגש אותכם. לדעתי זה די דוחה אפילו

אבל חזרתי לנשום סדיר.

 

לא מזהה אצלך בעיות נשימה.

1. באיזשהוא שלב שהרגשנו את השחיקה הזאת של עומס החיים החלטנו שבשיחת הערב היומית שלנו *לא מדברים על הילדים* - זה היה ממש מאתגר, את באה לומר משהו ועוצרת את עצמך, רגע - סיכמנו לא על הילדים. ואז את ממש חופרת בעצמך ומחפשת משהו אחר לומר. 

רק אחרי שהתחלנו עם זה גילינו כמה שבעצם הילדים הפכו להיות מרכז נושאי השיחה שלנו. סתם כי זה הכי זמין ולא דורש יותר מדי מחשבה

אני לא מתכוונת שמתעלמים מהילדים, ואם יש משהו שאנחנו צריכים לדון בו אז בודאי שנדבר. אבל בשיחה הפשוטה שלנו בערב על היום שעבר - לא בורחים לסיפורי חוכמות של הילדים ואיך עבר איתם היום. 

וזה היה ממש נחמד לחפש ולמצוא דברים אחרים לדבר עליהם - עלינו ועל החיים

תרגיל מומלץ

 

2. בעניין הלהשקיע ולהיות מטופחת - נסי להעלות את זה למקום קצת יותר גבוה בסולם העדיפויות שלך. אם יש לך סמרטוטי בית שממש לא נראים טוב תעיפי אותם ותקני חדשים שגם אם הם בגדי בית נוחים אבל שיהיו חמודים ויפים. ככה גם כשתהיי בבית בבגדים הפשוטים והנוחים עדיין תהיי נראית יותר טוב. זה מוסיף המון להרגשה היומיומית שאנחנו גם זוג ולא רק הורים

 

 

אבל יש הרבה הזדמנויות לביטוי אהבה ולאכפתיות.
הודעה באמצע היום שמזכירה לו שאת אוהבת אותו,
פתק בקופסת אוכל עם כמה מילים טובות,
תשומת לב לפרטים קטנים והערכה ותודה על מה שהוא עושה,
מדי פעם לפנק באיזו ארוחת ערב קצת מושקעת ביחד
לקנות לו מתנה קטנה מדי פעם, ככה, להראות שאת חושבת עליו,
וכו' וכו'.
להשקיע מאמץ בלחשוב על פרטים קטנים היומיומיים.

א. יתן מרחק התבוננות ללא התערבבות\שקיעה בשגרה

ב. הרפיה ומנוחה יומיומית לא רק בשינה

ג. טיפוח איכויות הלב

 

ואפשר לצאת לימי מדיטציה יחד במקום לנופש - כך חוזרים גם רעננים יותר וגם עם תוצאה נשמרת יותר וכלי לחיים טובים יותר

אין לי עיצות אבל תיארת בצורה מקסימה ומצחיקה את מה שקורה אצלינו.. פחות או יותר..

מזדהה עם הכתוב. לי אישית בלט בכזה מצב התחזוקה הלקויה של הבית. 

עם השיגרה והלחץ נוצרים בבית כל מיני ריג'קטים קטנים וגדולים שאנחנו מזניחים אותם, פינות לא מטופלות וכדו'.

חוסר הטיפול הוא בין היתר מכיון שהעין מתרגלת לכך ביום יום, אבל פתאום המכלול זועק "הזנחה".

לא כל הדברים דורשים טיפול יקר, חלק מהם זו השקעה כספית קטנה או השקעה של זמן עבודה ותשומת לב: צביעה, בלאגן בויטרינה, ברז דולף, צירים חורקים, פאנל שנפל, תריסים חסרים, כבל מאריך קבוע שחוצה את החדר, רשתות קרועות, נקודת תאורה עם בית מנורה בסיסי וכדו'.

אפשר לעשות רשימה של כל הריג'קטים וכן שידרוגים קטנים פוטנציאלים (כמו נטלה מעוצבת לפינת נטילת ידיים/מטבח, הוספת פריט נוי/תמונה, מדף ליצירות המשפחתיות וכדו') וכל פעם לעשות משהו קטן. זה משפר מאוד את ההרגשה בבית.

במידה ויש תקציב כמובן שאפשר להשקיע יותר (והדבר הראשון שהייתי עושה אצלי - זה להחליף את דלת חדר ההורים לדלת מבודדת רעש, המלצות יתקבלו בברכה)

אם אי אפשר לקחת עזרה, הייתי מקפידה רק על חדר ההורים שיהיה מטופח. נקי, מסודר, מצעים יפים. תנסי לא לסחוט חזק ולתלות בלי קמטים.
גרניום באדניות או מנדביליה. מים בשפע, שמש, קצת דשן. לפנות את החדר ככל האפשר. מנעול לדלת ההורים.
יש מצב לצביעת החדר?
אני אוהבת גוון שמנת, בלי תמונות קשקושים, הכל חלק ונקי.
נרות? שמן ארומטי בכלי יפה?

לישון בלי יסורי מצפון.
שאר הבית מותר לו להיות בלגן, החיים עמוסים. לכבוד שבת משפרים וחוזר חלילה עד שתוכלי לקחת עזרה.

לקבוע מטרה כלשהי שאתם רוצים להגיע אליה ובכל פעם שמתקדמים אליה "זוכים" בפרס מהצד השני. אפשר לכתוב ערימה של פתקים של דברים (לאו דווקא גשמיים) שאת והוא רוצים ולהגריל כל פעם פתק.
למשל אם את רוצה להגיע למצב שאין גיהוצים תקבעו בכל יומיים רצופים שהקרש גיהוץ בלי בגדים אתם מוציאים פתק שאת כתבת ומגשימים, גם להיפך לפי יעד שהוא מציב לעצמו.
והכתיבה שלך מקסימה

או המלון...
לחכות שכולם ירדמו, כמה שזה מאוחר ומעייף
לנעול את הדלת ופשוט לממש את התשוקה שלכם

לא יודעת בני כמה הילדים, אבל אפשר לצרף אותם לעבודה.
לסוג אחר הייתי אומרת לקחת את הכסף של הנופשים/ צימרים וכד'.... ולהעביר למנקה או חכל נותן עזרה אחר. זה הרבה יותר אפקטיבי.

צימר זה נחמד כי זה חדש ונקי ולא שלכם, אבל תכלס דמייני אתכם גרים בקביעות בצימר... הוא לא באמת מותאם לנוחות שלכם כמו הבית, או כמו שהבית אמור להיות. יש נסיעות מתישות וצריך לארוז ואין באמת מטבח, ארונות ועוד...

אז כמה נקודות ממה שהעלית... והעצות שעלו לי:

הדיבורים בינינו טכניים- יופי שזה במודעות, פשוט תעשו השתדלות בעניין. אפשר לעדכן בווטסאפ לאורך היום ואז בערב כבר אין על מה לדבר ואפשר לדבר עליכם .
עייפות- לישון טוב כשאפשר, אם יש תינוק להפנים שזה מצב זמני..
הסמרטוטים- כמו שהודיה לפני הציעה. קני סמרטוטים חדשים. זו לא השקעה מטורפת ואת תרגישי טוב יותר.

דברים שמפריעים לך בבית:
הילדים מאחורי הדלת מתעוררים או מסוגלים להתעורר וזה מלחיץ אותי - אין מנעול לדלת? יש אפשרות לעבור למקום שבו לא תפריעו להם? וגם, אם יש תינוק, זה מצב זמני...
הקרש גיהוץ- אני לא גיהצתי מעולם. את יכולה לכבס במסלול קצר בלי סחיטה ואז תוכלי לתלות ישר ולחסוך לך עבודה מעצבנת זו... כתמים תורידי בשפשוף לפני המכונה. אל תלבישי את הבנים בחולצות שדורשות עבודה, זה אולי יפה אבל לא שווה את שמחת החיים שלך.
השירותים שצריך לנקות- בבית עם ילדים זו באמת מכה, אבל תכלס הניקוי זה עניין של שניות לרוב. תכניסי את זה לרוטינה לאחר ההשכבות והניקוי השטחי של הבית ותוכלי לנשום לרווחה קצת.
בגדים מלוכלכים- שוב, מפריע לך מאוד, טפלי בזה מהר.
הכיור- תכלס כל בלאגן יפריע לך? אולי פשוט להרפות. אם יש נקודות שאת ממש מתעצבנת עליהן אז לנקות, אבל באמת להפנים שלא הכל אפשר .
מגבת רטובה שכמה אנשים קטנים כבר התנגבו בה לפני- שלפי לך מגבת חדשה, פזרי מטהר אוויר או תדליקי קטורת, שימי מוזיקה מרגיעה ברקע, מזגי לך כוס שתיה חמה או קרה כמו שאת אוהבת, זה ממש משפר את ההרגשה בבית. ולוקח ממש שניות!
גרגרי חול מהסנדלים- נכון, תמיד יהיו דברים מבאסים שמפריעים. הילד חולה, הברז נוזל, מכונת כביסה שהתקלקלה. הסוד הוא לחשוב חיובי, ולא להתרגש.
לדעתי הבית הרבה יותר מפנק מצימר, וזה עניין של תפיסה. סבתא שלי המדהימה לימדה אותי את זה. שבמקום לצאת לחופשה הכי כיף זה להדליק את המזגן, להכין אוכל טעים. לבחור סרט טוב. ופשוט להישאר בבית .

שינוי אמיתי בחשיבה שלי...

כבר רואים תוצאות

במיוחד את משפט הסיום

למרות שנחמד להתאוורר מדי פעם, באמת החופשה הכי מדהימה זה בבית כשהופכים את ההסתכלות

תיק לטלית ותפילין
טלית חדשה
שעון
ארנק איכותי
תמונה שלכם יחד על קאפא
מחזיק מפתחות שווה

תנסי לחשוב מה ישמח אותו, ולא מה היה משמח אותך לקבל, פשוט כי הרבה פעמים אנחנו נוטים לתת מתנה משהו שהיינו שמחים לקבל, וזה לאו דווקא מה שישמח אותו... (מניסיון...)

יכול להיות אפילו איזה עוגה לעבודה/לישיבה/ללימודים, שתפתיע אותו...או שוקולד טוב כזה...זה הכי מחמם את הלב שככה חושבים עליך. אם זה יותר בקטע של מתנה, אז מה שאמרו-שעון, איזה ספר נחמד, אפילו אזניות אם הוא בקטע העיקר שיהיה משמח מבחינתו, ויעשה את העבודה הזו-וימסור לו שאת חושבצ עליו ואוהבת אותו..

של תיק תפילין/גביע/ארנק
אז אפשר:
ערכת כלים למנגל (אפשר גם עם מטחנת פלפל קטנה) עם הקדשה
צעצועים כדוגמת רחפן איכותי (משדרג תמונות משפחתיות)
גאדג'טים לטלפון (עדשה למשל, אם הוא בקטע של צילום)

וכו'

בהחלט עוזר להיות אופטימי

של אחרי הלידה, בטח אם את מניקה, כרוכה בחוסר חשק וחוסר משיכה... נקודה למחשבה... ג. מה את רוצה? להצליח להימדך ולאהוב? תעבדי! תחפשי את מה שאת אוהבת בו, אולי גם בקטע החיצוני את יכולה קצת לשפר אצלו? לקנות לו בגדים לטעמך? ד. האם יש סיבה לנטייה שלך לחילוניות כרגע? לא טוב לך כדתייה? חנוקה? מרגישה ריקנות?

אני מניקה אבל גם בהריון כבר לא עפתי עליו. אי אפשר לשפר משהו בבגדי חרדים. וכן מרגישה חנוקה מאוד. אם היתי רווקה כרגע היתי עם מכנס. אני מרגישה שהכל משחק כרגע. היו לי תקופות כאלה לפני החתונה ופשוט כשהרגשתי את החנק החלפתי למכנס. ואז לבד חזרתי מעצמי. כרגע אני מהנישואים רק עם כיסוי ובגדים צנועים וזה נטו בשביל שלום בית. ניסיתי בעבר להוריד והיתה ממש תקופה לא טובה בגלל זה.

אבל גם בביגדי חרדים אפשר קצת לשדרג
כמו גיזרה צרה של מיכנס וחולצה.
יש גם בזה אופנתי יותר או חנון.
תנסי לקנות לו בגדים קצת יותר מודרנים של חרדים בתור מתנה לא מתוך לשנות אותו.

מה כל כך מיוחד בלילבוש מיכנסים ?
מה זה יתן לך ?
את בטוחה שתהי יותר מאושרת ?

במקום להרגיש שהכל מישחק תנסי להתחזק
ולהבין למה צריך להתלבש בצניעות.
ולא מתוך הרגל או חיוב.

תנסי להסתכל על המציאות. זה שיש לך בעל טוב זה לא דבר מובן מאליו.
בעל שהראש שלו עסוק בתורה ולא בשטויות
כמו אלכוהול וסרטים כבר מזה את צריכה להיות מאושרת.

בכל אופן יש אנשים שחוזרים בתשובה בצורה קיצונית ושוכחים מזה אישה.
כדאי ללכת להדרכה או לרב שמבין בזוגיות שיכון אותו למה שחסר לך.
בהצלחה !

תעניקי לעצמך שתי סטירות ממש חזקות ותשאלי: מה לעזאזל אני עושה?

נהנת, קיבלת כל מה שרצית מההורים, חיית בלי דאגות ובלי אחריות, עשית אלכוהול, גראס וחברים כמה עשורים.

זהו, נגמר. 

הגיע הזמן להפסיק לדרוש ולקבל, ולהתחיל ללמוד להעניק ולתת, ולהיות אחראית. לגדל משפחה.

כן, והרגשת המחנק לא נובעת מאי משיכה לבעל, לבגדיו או מאורח החיים שלו. זה לא אמיתי! רק תירוצים.

תחושת המחנק נובעת רק מפחד מפני האחריות הממשמשת והבאה, והרצון הטבעי לברוח חזרה למקום מוכר של קבלה וחוסר אחריות (ובכללם גם הרצון לפרוק עול משפחה, עול תורה ועול מצוות)

אבל האמת היא שזה לא פחות כיף להעניק, לתת ולהיות אחראי מאשר להיות מקבל, דורש וחסר דאגות. האמת היא שזה הרבה יותר כיף! צריך רק להתרגל. ולעבוד בשותפות.

נראה שבעלך אימץ קשר אמיץ עם הקב"ה כדי להתמודד עם אותן הבעיות איתן את מתמודדת. גם זו בריחה - "ממך אליך אברח". אתם ממש אותו דבר - ואם תצטרפי אליו בשותפות, תיפתחי אליו במקום לברוח ממנו ולהפיל עליו את האשמה בפחד הקמאי הטבעי של זוג צעיר מפני כובד ואחריות, אתם תפתחו קשר של אהבה ומשיכה (כן, גם גופנית) שאין כמוה בכל העולם החילוני.

תצילי את חיי הנישואין שלך

בעלך באמת נשמע מקסים!

חילונית את לא תוכלי לחיות כמו נערה צעירה. שלב הזה לא נמשך לנצח. אימא לילדים לא יכולה להרשות לעצמה מסיבות של אלכוהול וגראס. ובטח לא להתרגל לזה. כבר היו מקרים שילדים נכנסו לאשפוז כי לקחו אלכוהול או גראס של הורים, או כשהורים לא שמרו עליהם כי היו במצב מעורפל, היו מקרים שרווחה גם לקחה את ילדים במקרים כאלו. 

תנסי למצוא תחליף יותר מאוזן לבילוי שאת רוצה, תצאי עם חברות, אפשר לצאת לעבוד, לפתח תחביב, לקחת בייביסיטר ולצאת עם בעלך.

כשהכרתם הייתם יחד במקום מסוים, והיום בעלך מתחזק ורוצה ללמוד תורה ואת נשארת במקום שלך(תקני אותי אם אני טועה.. ככה הובן לי),
יכול להיות שחוסר משיכה נובע מחוסר הערכה/ הבנה/ הכלה לדרך שהוא בחר, בטח אם את רואה את עצמך בדרך הפוכה. זה נשמע הבסיס לקשיים,
אולי לנסות להציף את הקשיים שלך בנושא הדתי, והוא את שלו, לדבר על הפער, למצוא נקודות מוערכות בצד השני.

ומוסיפה שזמן של היריון והנקה הוא באמת מאתגר כי ההורמונים שלנו משתנים..

כואב הלב

למדתי להריח את העימות הפנימי של הצעיר המתחתן טרם גיבש את עצמו ברמה הבסיסית ביותר.

כולי תפילה שכל נישואי בחורות ובחורי עם ישראל יעלה כענבי הגפן

איך מיד בתחילת הפלונטר לפתור את זה?
בלי להתגרש כמובן

אולי להבין שכנראה יש לקחת תקופת טיפול אישי של כל אחד בפני עצמו לצד התאמה של הטיפולים בליווי זוגי.

ולאחר מכן להבין האם יש לנו סיכוי לעבוד בתור זוג והורים משותפים לאותם ילדים נכדים ונינים עד סוף כל הדורות.

לצד זה אוסיף כי לאחרונה יש בי הרהורי כפירה על כך שכל אחד מתאים לחיי משפחה...

לסיום אוסיף כי באמת אני מתפלל שאני טועה בדברים שאני כותב לאנשים פה. פשוט הסטטיסטיקה לאחרונה לא משהו.

הוא הרבה לפני...

בתוך תהליך החיברות שאנו עוברים בחברה הדתית יש קוד שקצת לא מאפשר התפתחות אישיותית אינבדואליסטית. הקוד הזה יוצר שטאנצ שלא מאפשר הבנה אמיתית לגבי מי אני ומה אני רוצה מחיי.

איך צעיר שגדל לתוך זה יכול להחליט החלטות הרת גורל כמו להינשא ולהביא ילדים.

בנוסף תהליך ההתבגרות היום ממש ארוך. בניגוד למה שהיה לפני עשרים שלושים שנה גיל נכון לנישואים ההולם את הלחץ הטבעי לחיי אישות היום הפער גדל בערך בחמש עד עשר שנים בהן הבדידות והקושי סביב עניין שמירת הקדושה של עצמך קשות מנשוא ומובילים לבוסר.

אני באמת חושב שיש לשלב במערכות החינוך שיעורי יסוד בבניית התא המשפחתי על כל המשתמע מכך ולא להאביס את הנוער רק באינטגראלים אנטיגונה מחשבת ישראל וגמרא.
הוא הדין במכינות ישיבות ההסדר והגבוהות.

כ"כ לשלב הרבה משימות הדורשות שיתוף פעולה ליצירת תוצר משותף לעומת מבחנים שמודדים ידע ויכולת אישית בלבד בלי לתת מענה ליכולת הבין אישית.

מערכות אלו מייצרות טיפוס מנוון שיודע לדחוף אינפוטים ולהוציא אאוטפוטים ברמה פסיכית בלי לפתח מודעות עצמית ברמה הבסיסית ביותר.

רק כך נוכל להאיץ את תהליך ההיכרות העצמית והיכולת לתפקד בצוות לשם בניית בתים יציבים בגיל מוקדם יותר.

בינתיים המטפלים הזוגיים והפסיכולוגים מתפרנסים יפה מהכשלים החברתיים והחינוכיים. בבחינת בית חולים שדה בתחתית גשר שבור.

יש בעיה שמערכות החינוך מונחות על ידי משרד החינוך ביצירת כמה שיותר חומר גלם לאקדמיה על מנת לייצר יותר חומר גחם למחקר ופרסי נובל ויצוא טכנולגויות מתקדמות כי בשורה התחתונה זה נותן יותר הכנסה למדינה. דא עקא שזה בא על חשבון חוסנה הפנימי של המדינה בחברה מתוקנת והפחתת ערך חיי המשפחה לעומת הכיס.

אני מתפלל שיבוא יום מהר ככל האפשר שהאסימונים יפלו לדרגים הגבוהים במערכות הנל לשם יצירת תוצר לאומי יקר יותר.

הבנות שלי בסמינר ב יא , יב
וכן לומדות הבית היהודי והשקפה נכונה לחיי נישואים.
מה שאותנו לא לימדו בתיכון ליפני עשרים שנה.
היום הבינו את הבעיות ובאמת צרכים ללמוד על זה ליפני.

והשורות האחרונות - ממש!

צריך לבנות במערכת החינוך לימוד של מודעות עצמית, בניית אישיות, הקמת משפחה וכו' ולא רק הישגים אקדמאים שלא מפתחים כמעט כלום באישיות..

ובישיבות זה יותר בא לידי ביטוי בצורך של להכיר את הנפש שלך, דווקא בישיבות הדתי לאומי בדגש החסידויות יותר עובדים על זה, בציבור החרדי לעומת זאת, אני חושבת שיש הרבה בחורים תמימים ובוסריים שלא יודעים הרבה על מי הם ומה הם צריכים , ומה הם באמת מחפשים.. 

 

וכן הפסיכולוגים כרגע מתפרנסים יפה מאוד.. 

אימתי יגיעו מעשינו למעשי אבותינו

רק תוציא אותה ולא צריך את כל מה שכתבת.

התחתנו לפני 8 חודשים וקנינו אותה.

יתרונות:
סחיטה מצויינת
מגוון רחב של תוכניות בזמן סביר
נוחה ופשוטה לתפעול

חסרונות:
הטכנאי שבא לחבר אותה אמר לנו ממש להיזהר עם מסך המגע בצד ימין. שם בוחרים הפעלה/כיבוי, אפשרויות הסחיטה ואפשרות לקיצור זמן הכביסה. אז כרגע המגע עובד טוב ב"ה , אבל הבנתי שזה יכול להתקלקל ממש מהר וצריך להיזהר..

כשיהיה לי זמן אם אזכר אכתוב עוד

המכונות של היום עובדות עם מחשב, קפיצות מתח בבית מזיקות ועלולות לשרוף את המחשב הזה ואז צריך להחליף את המכונה.
לכן תמיד לחבר דרך מגן ברקים לשקע.
בנוסף- הביטוח על המכונה לא מכסה נזקי חשמל אם אין מגן ברקים.

ולשים לב להשקיע באיכות המכונה הרבה יותר מהיכולת שלה. תחפשי משהו תוצרת גרמניה

מייבש, או שאר דברים פחות פרקטי עם קטנטנים...

יש המון מותגים שמיוצרים במקום אחר צריך להסתכל מה כתוב. צודקת לגבי המייבש אם אין מקום אבל פתח בחזית יש יותר תקלות, קשה יותר לתקן, וילדים עלולים להיתקע שם.

נכנסו למכונות עם פתח בחזית ונתקעו. בפתח עליון זה לא קורה

נראה לי בריפוי בעיסוק מתעסקים בזה

יש שמתרגלים לזה עם הזמן וזה עובר לבד במגע זוגי ויש מקרים שצריך טיפול.
אולי למכון פועה יהיה מה להציע

כדאי להתייעץ עם ריפוי בעיסוק. אין כלכך דרך להרפא מזה, רק ללמוד להתמודד עם זה. מפתיע שהבעיה עלתה רק בנישואין.

אפשר לפתח קשרים מצוינים עם אנשים ללא מגע.
בנישואין זה משהו מהותי בקשר.

1. במישור הפיזיולוגי, בעיות בוויסות תחושתי.
2. במישור הפסיכולוגי, טראומה. (או טראומה מינית, או שקשורה למגע או לדגדוגים, לי היה תלמיד שהיה מתחיל לדמוע מאימה כשהיו מקרבים אליו אצבעות, בגלל שאבא שלו היה עושה את זה המון אע''פ שביקש להפסיק...)
3. המגע מדגדג או מציק כשנוגעים במקומות מסוימים? אם כן זה יכול להעיד על בעיה בדימוי העצמי (מבוכה מאותם מקומות, חוסר בשלמות הנפשית בהם וכו'..).

בקיצור חשוב ללכת להתייעץ עם רופא המשפחה שיפנה ע''פ שיקול דעת לנוירולוג או לפסיכולוג.

בהצלחה!

הכרה בבעיה היא חלק משמעותי מהפתרון(גם לך וגם לו) יכול להיות שמגע שיודעים מראש שהולך להגיע יהיה לו נעים יותר. וגם לך- הבנה שזה התמודדות עם קושי מביאה אמפתיה ולא כעס.
יש כמה סוגים של מגע- מגע עמוק בדכ כן נעים ועוזר גם לאנשים עם קושי בוויסות החושי. כמו מסזים חזקים, חיבוק חזק.

אין שום מגע שמתאפשר בכלל?
בד"כ יש סוגי מגע שכן מצליחים להיות נעימים גם לאנשים עם קושי תחושתי.
יש גם הבדלים בין זמנים שונים, אני יודע שאצלנו יש מגע שמדגדג במצב רוח מסויים ובאחר נעים.
ויש גם כיוונים שונים למצוא איפה המגע נעים. זו השקעה של זמן וניסיון אבל אפשרי.

המצב רק כלפי אישתו? איך עם ההורים?

לדעתי כדאי להיות עקביים באופציה לתשובה.
בחלק מהשאלות 1 מוגדר "כלל לא" ובחלק 5 מוגדר "כלל לא".
מאוד מבלבל..

תשובות סותרות

בס"ד

לא משנים סולמות באמצע שאלון, זה כלל די בסיסי. אני הנחתי שהסקאלה היא תמיד אותה סקאלה.

ישמצב שהתשובות שלי עכשיו לא נכונות בכלל. @הדסה רומי לתשומת ליבך

תודה יקרות שמילאתן!

תודה על ההערות.

עזרתן לי המון. תבורכנה.

חג שמח

שמתי לב באמצע ותיקנתי בהתאם

היי אביגיל, הרבנית מאוד זמינה בפייסבוק, אני מהססת לתת את המספר שלה שיהיה גלוי לכולם, את יכולה לכתוב לה כאן:

Sarah Segal-Katz

בבת אחת

את לוקחת כדור אחד בהנחיית רופא?

לפני שנה נטלתי 2 כדורים ליום בהנחיית הרופא.
נשארו לי כדורים ואני יוצאת לחופשה קצרה ולצערי הייתי בטוחה שזה כדור אחד ליום וטעיתי.
השאלה אם אפשר להגביר מינון או שזה אבוד

אבל נראה לי שאת יכולה עכשיו להגביר מינון ל2 ביום

זה כנראה לא יהיה שונה בהרבה מאשר אם היית מתחילה עכשיו לקחת - 3 ימים לפני המחזור

 

אצלי כבר קרה שהתחלתי יומיים לפני המחזור וזה עבד טוב.

אחד ביום לא ניראה לי שיעזור

אלה כדורים במרשם 

בס"ד

צריך לשאול רופא נשים.
אני לפני החתונה לקחתי שניים ביום, אחד בבוקר ואחד בערב. האם לך מותר עכשיו להגביר מינון והאם זה יעזור? רופא נשים יספק לך את התשובה הכי אמינה.

אל תסתמכי על תשובות של אנשים כאן.. לפעמים יש הנחיות שונות מאישה לאישה.

יש פעמים שלוקחים 1 ויש פעמים שלוקחים 2

חיים את החיים ביחד, ולא מדברים על החיים אלא עושים את החיים.
רשמתי פה כבר פעם- יש לכם משימות שאתם צריכים לעשות כל אחד בחייו האישיים? לכו תעשו את זה יחד.
תלכו לבנק/ תחכו בתור לרופא/ תקנו מתנה לאחיין/ תכינו אוכל...

אפשר להכין פיקניק שווה לפני שנפגשים, ואז כשנפגשים לשבת ולדבר ולדבר ולדבר,
אבל עוד יותר מקרב וטוב ואמיתי בעיני, זה להכין את האוכל לפיקניק ביחד.. ללכת לחנות לקנות ירקות, לחתוך אותם באיזה שולחן פיקניק, לטגן חביתה..
זה סתם דוגמא, אבל את מבינה למה אני מתכוונת?

בעיני זה חשוב מאוד.
בהצלחה!

אולי את מפחדת באיזה שהוא מקום שזה לא נכון, לא מתאים?
אז להבין שזה מה שהכי נכון והכי מתאים עכשיו, ומשחררים

תודה

והרגש

עכשיו אשמח לטיפים לתקופה המהממת בין האירוסין לחתונה.
תודה לכם
ותודה לה!

כך מרגישים מחוברים, וגם לא מידי... במידה 

בהצלחה ותקופה נעימה ושמחה!

מעניין לשמוע מה עשיתם בסוף שהרגשתם שעזר לעלות שלב...
מוזמנת לשתף אם מתאים לך

הרגשתי שהקב"ה מוביל אותי ופשוט נתתי לזה ממקום מודע ובנחת..
וגם דיברנו מאוד בפתיחות על התחושות והרגשות,
מסתבר שלדבר על רגש זה בפני עצמו רגש.. ;)
ואולי דווקא הבגרות והבשלות של הגיל תורמת ליכולת לדבר על זה ככה פתוח ואמיתי.
ותודה למחי (לא יודעת איך מתייגים)..

להינות מהתקופה המהממת הזאת ולנצל כל רגע.

שמחה שהועלתי מתרגשת בשבילכם

קשקשנים/קוביות/ לשים מוזיקה ולרקוד איתו/ להראות לו נוף בטיול בחוץ, להתאוורר יחד.


התינוק שלך הוא מתנה.
חבל לך לבזבז איכות של גידול ילד שלך, מתוק כזה....



בבריאות ובשמחה!

בתקופה הנוכחית יש ימים יפים ומזג אוויר נח וזו הזדמנות נהדרת לצאת קצת לטייל בחוץ או ללכת לגן משחקים...
וגם בבית אפשר למצוא הרבה משחקים, בנוסף לנפש חיה; משחקי הרכבה, מגנטים, מכוניות, בובות של חיות וללמד אותו במקביל, לספר לו סיפורים מספרים שמותאמים לגילו, לעשות הצגות עם בובות אצבע/כפפה...

לקרוא ספר

לשחק בבצק (אפשר להכין יחד)

לצייר

לנגן על סירים

לטייל בחוץ

ללכת לגן שעשועים

זמן משחק עצמי

עזרה במטלות הבית - בישול כביסה וכו.. אצלי עובד (בץ שנה ושלוש)

ואם זה מקל עליכם והילד רואה קצת סרטי ילדים זה ממש לא נורא.

לי גם יש תקופות שאני מרגישה על סף התמוטטות נפשית ופיזית וזה מציל אותי אפילו ארבעים דקות שהתינוק מרותק לשירים ולא על הידיים ואני יכולה רגע כשאני חוזרת מוטשת מהעבודה לשתות כוס מים להוריד נעלים ולנשום.

 

תדברי איתו על מה שהיה, ספרי לו סיפור, שחקי איתו במשחקים
תצאו יחד החוצה לגינה, לראות חיות (בגיל הזה חתולים ציפורים ונמלים זה מספיק..)
לשחק במתקנים, לרוץ, לשחק בחול, נדנדה, מגלשה, בימבה ג'וק

אחר כך אמבטיה כיפית וארוחת ערב ולישון

כמובן הכל במידה.
לגבי לא בריא ולא כדאי, יש מחקרים סותרים
כנראה תלוי מי הזמין את המחקר

רוב מוחלט של האנתרופולוגים ההתנהגותיים ב30 שנה האחרונות מדברים כל הזמן על זה שזה דופק את המוח. יש ב''ה מספיק דברים לעשות, ללכת לגן שעשועים, לשחק ב1300 משחקים בבית, להזמין חברה עם ילדים שישחקו יחד,משחקייה,הם מסתדרים 8 שעות בלי לגעת במסכים במעון.אפשר להעביר בשמחה, בקשר אישי, וברוגע את הזמן איתו...(3 שעות גג!)

בהצלחה!

המעון זה העבודה שלהם נטו להעסיק את הילד ולא לעשות כלום!!
בבית אפשר גם לשבת על הכסא ולא לעשות כלום רק להקריא סיפורים ולהאכיל בעיה שזה לא מציאותי כל כך.
במעון גם ישנים פעמיים . יש גם חברים שמשחקים אותם.
בבית זה רק להשכיב בערב ללילה ואין עוד כמה תינוקים קטנים בגיל של התינוק שמעסיק אותו.
בבית זה גם לרדוף אחרי התינוק כי יש מלא סכנות זה לא מעון שזה חדר אחד אין בו ריהיטים לטיפוס ארונות לפתוח וכו.

לא הבנתי את הקשר בין מה שאמרתי למה שהגבת. פותחת השרשור שאלה איך להעסיק את הילד בשעות שעד ההשכבה. עניתי מספר גדול מאוד של אופציות להעברה והוספתי שאם במעון אפשר להעסיק אותם 8 שעות (פחות שעתיים שנ''צ) אז זה לא כ''כ מורכב. זה הכל. במעון יותר קל? יכול להיות. לא בטוח. אבל העקרונות שיש במעון יכולים בשמחה לחול גם בבית.יום טוב!

אבל בסדר, את חושבת שיש מקום להשוואה אז מצוין

אני הבנתי בין השורות של פותחת האשכול שזה לא השאלה אם לקשקש לו בקשקשן או להראות לו תמונות או לטייל איתו בגינה

אלא שהכי קל זה לתת לראות סרט ויש שקט מהילד ולכן שאלה איך אפשר שלא לתת, כי זה הכי קל.

לא נראה לי שהיא לא יודעת שאפשר לשבת ולהראות ערמות תמונות מספרים או לבנות מגדל עם קוביות וכו

הובן מלשונה של פותחת השרשור שהיא פשוט לא יודעת מה לעשות עם הילד, והכי קל לה לברוח למקום של "קח מסך ותעזוב אותי בשקט". היא ביקשה עצות מה לעשות..ונתתי לה אותן.
כמו רבים מהמגיבים.

שלהם .

רק שהאנשים פה חשבו שזאת אישה אז רק הסבתי את תשומת ליבם

את הטלפון משאירים בכיס שלך, משאירים לו רק את הסאונד.

 

 

באופן טבעי ופשוט ילד אמור להיות עם ההורים שלו.
במציאות של ימינו- שבה ההורים וילד לא נמצאים ביחד לפרק זמן ארוך, באופן קבוע, נוצר מצב קצת אבסורדי- זה המצב שאתה מתאר.
הורה שבעצם לא יודע מה לעשות עם הילד שלו...
אבל חשוב שתבינו שעצם המציאות של הביחד שלכם עם הילד היא הכי חשובה.
אפשר גם לעשות דברים בבית, שהוא ישחק מסביב, או סתם ישב עליכם, בלי לעשות משהו מוגדר.
ההוויה הזאת, של ביחד היא מאוד מאוד מאוד משמעותית.
זה הזמן שלכם עם הילד. מהזמן הזה הילד יתפתח, יצמח, יגדל, יתחנך.
אז באמת כדאי לנצל את הזמן הזה בטוב ולא רק לתת לו מסכים מעניינים...
אפשר מדי פעם, כשחייבים...אבל לא בתור הרגל. זה באמת לא מומלץ.
בהצלחה!!

משחקת איתו
מביאה לו ארטיק והוא מתלכלך וזה מעסיק אותו.
יוצאים לגינה.
מקלחת.
ושוב משחקים
ספר
נותנת לו לפתוח ארונות מטבח ולבלגן, הוא אוהב את זה מאד

לא חסר (:

אם אתם יצירתיים יש בפינטרס המון רעיונות ליצירת משחקים מדברים שיש בבית. או שצריך לקנות כמה דברים קטנים.

 

אם לא- בנוסף למשחקים קנויים וסיפורים אפשר לתת לו לצייר, להדביק מדבקות, לגזור (הבן הקטן שלי יכול לשבת עם סתם דף ומספריים ביד איזה חצי שעה.) בצק משחק, בועות סבון, חול קינטי, 

בקיץ לשים לו קערת עם מים וכלים קטנים במרפסת ולתת לו לשחק עם זה.

לעשות לו אוהל משמיכות בסלון.

מסלול מכשולים מכסאות. ג'ימבורי מספות וכריות.

הבן שלי גם מת על כלי עבודה כמו של אבא אז הכנתי לו קרש עם כמה מסמרים גדולים שדפקתי קצת פנימה והוא דופק עליהם בפטיש - בחוץ כמובן. בכלל אוהב מאוד לחטט בארגז הכלים של אבא...

בגיל שנתיים הם מאוד אוהבים לעזור בעבודות הבית אז למה לא לשתף אותם? 

לשים מוזיקה ולרקוד ביחד

לעשות תרגילי ספורט ביחד

 

רק מוסיפה שצריך להיזהר עם הדברים האלה שלא יכניס דברים לפה או יקבל מכה ח"ו. וגם לגבי המספריים לא להשאיר אותו לבד.
בהצלחה

התשובות מעניינות

ממש לא בריא מסכים.
ובכלל כל זמן מסך שורף כמה חוטים במוח הקשורים בתקשורת וחברה.
אז חשוב מאד לצמצם כמה שאפשר.

דור מסכים עם בעיות תקשורת.

רו"ח שונברון מתעסק רק עם ארה"ב. נחמד מאוד!

054-6374321

אם את רוצה תפני בפרטי

מה שמאוד משתנה ביחס לסביבה שלך...
אבל אנחנו לא נפגשנו שבוע לפני החתונה, ובשבוע הזה חיכה לו מכתב כל יום, לפעמים עם מתנה (תיק טלית תפילין, לדוגמה).
אצלנו הצד של הכלה קונה לחתן את הטלית...
בלי קשר, כדאי לפרגן מידי פעם באיזה הפתעה קטנה, ממש לא צריך גרנדיוזי..

אומר לך מה אני עשיתי
לקחתי דף ועט ורשמתי לעצמי את כל המתנות שהיא תאהב
והייתי קונה , ולפי הזרימה היתיי נותן לה משהו
הבעיה שעשתי רשימה מה בחורה רוצה 🤣 ולא של בחור
בכללי
בושם
ערכה לגילוח
תמונה לחדר ,
מחזיק מפתוחת עם תמונה של שניכם
, טלית
תיק לתפילין ולטלית
, סידור ,
תהילים ,
שוקולדים
, פרחים ,
ערכת טיפוח לגבר
, ספרים שהוא אוהב או זכות בחנות של ספרים ויבחר הוא
ספר מעניין על זוגיות ,
תעשי דיסק של שירים שאת יודעת שהוא אוהב
לשלוח לו אוכל טעים לעבודה בהפתעה ,

ודברים שאת יודעת שהוא אוהב ,
בהצלחה

בכפר יונה זה 10 דק נסיעה מנתניה ויותר זול גם

גם משהו כמו 20 דקות נסיעה מנתניה
והרבה יותר זול

יש את קריית השרון שהיא שכונה דתית. חוץ מזה יש גרעין תורני בשכונות דורה ואזורים ובשכונת קריית נורדאו

צעירים בערך
אבל אזור חמוד.

בכמה שנים האחרונות אבל אנשים כיפיים וחמודים ממש! הגרעין התורני בקרית נורדאו,

פעם בשבוע +- אנחנו אוכלים פרווה או חלבי בלבד.
"שולחות לו"? לפעמים שולח לה, לפעמים שולחת לי, לא משהו מוגדר..כל יום מישהו מפנקאת השני בהכנת האוכל ליום המחר. בשמחה ובכיף!

ולא. אני לא מקבל אוכל בעבודה כפי שמשתמע..

למה שואלת?

להקפיא מנות בשריות אישיות - בכוס חד''פ או בקופסא קטנה. ככה מבשלים בערב לפני תוספת כלשהי (פסטה, אורז, קוסקוס, תפו''א וכן על זו הדרך), מוציאים תוספת בשרית מהמקפיא, הופ לקופסא, ולמקרר. ככה בקלות יחסית יש מנה בשרית נחמדה לעבודה / ללימודים וכו'...

א. לא אוכלים כמעט בשרי במהלך השבוע - רק מה שנשאר בשבת, ולפעמים קציצות. רוב התפריט צמחוני.

 

ב. הבעל אוכל בעבודה וזה מה שמאפשר את סעיף א

אוכל שמגיע הביתה

הבעל אוכל בשר/דג בעבודה

ב. לפעמים מכינים לעבודה לפעמים לא. שנינו עובדים במקומות שיש איפה לקנות (ואני גם בבית הרבה -עצמאי).

 

משתדלים 4 ימים בשרי ויום אחד דג\חלבי
ב.לא,שולחת לו כל יום א.צהריים

4 ימים בשר 1 דג.

ב.מגיע לאכול בבית

פעממים בשבוע בשרי יום שני ורבעי
ובקשר לבעל הוא אוכל בעבודה בוקר וצהרים
ושהוא בא לבית בערב זה משהו קליל

ב. הבעל לא אוכל בבית, אבל לעתים אני שולחת לו השלמות...
אני והילדים אוכלים בבית.

א. כמעט
ב. לא. עובד מהבית כרגע

בס"ד

 

א. כמעט כל יום

ב. הוא אוכל בישיבה בדרך כלל ואם לא אז בדרך כלל יש משבת או שמכינים. הוא מבשל את הבשר אז..

מקבל אבל האוכל בצבא מזעזע אז או ששולחת לו משהו או שהוא מגיע מורעב הביתה 🙈

ב. כן אבל לא בשרי,
את הבשר אוכלים בבית מתי שמסתדר לפי עבודה. או צהריים או ערב..

כמעט כל יום
כשהבעל מגיע הוא אוכל.לפעמים זה יוצא בארוחת ערב

מניחה שגם דג נחשב בשרי לצורך העניין.
ב. חייל. אוכל בצה''ל

ב- אני מכין לעצמי, איך אשתי תשלח לי?

ב. אני שולחת לו בבוקר סנדוויצ'ים מושקעים וירקות/סלט
+תוספת עוגה וכדו' מחזיק אותו עד סביבות 6 בערב
ואז אוכלים כולם את הארוחה העיקרית

בעלי אוכל בעבודה, בדר"כ בשרי ולפעמים דגים.

אוכלים לרוב פרווה או חלבי במהלך השבוע, והבעל משרת בצה''ל בבסיס סגור

ועדיף שזה יהיה כתוב בחוזה - שיהיה ברור בדיוק איך מחשבים.
- לגבי מים - אתה צודק, זה לפי נפשות.
הבעיה שאם תדווח - אתם עלולים לגרום נזק לבע'הב,
שכן חלוקת דירות היא לא חוקית....
יתכן ואפשר לדווח שאתם גרים יחד איתו בבית - ואז הוא יקבל עוד 2 נפשות לחשבון מים.

לגבי חשמל זה יותר פשוט. רואים במונה שנכנסים לדירה כמה כתוב. לדוגמא אם עומד על קריאה ''100" ואחרי חודש עומד על"120" אתם משלמים על 20 קילו וואט עושים כפול התעריף וזה מה שמשלמים.
לגבי המים זה בעל הדירה צריך לסכם עם התאגיד על מס'הדיירים לא אתה
אתה יכול לצלם את המונים ונסביר לך אם אתה מסתבך

ראשית תודה רבה על התגובות.

 

שנית, אולי הייתי צריך לכתוב זאת, אבל אנחנו לא משלמים לחברת החשמל או לתאגיד המים, סוכם עם בעל הדירה שאנחנו נשלם לו ישירות בכל 10 לחודש.

אני מניח שהמונים של היחידות שלנו נכללים במונים של בעל הבית. הוא משלם על הכל מול החברות הנ"ל. אנחנו למעשה משלמים לו את התעריף שמקוזז עבור השימושים שלנו.

לגבי תשלום המים, אני צריך לברר מולו שהוא סיכם עם התאגיד על כמות הנפשות? זו בכלל צריכה להיות טרדה שלי? :O

 

 

אבל בשביל שהוא יעדכן את מספר הנפשות בבית אתם צריכים לשנות את הכתובת שלכם לכתובת שלו

בשלב הזה אנחנו רוצים שהדואר יישלח לכתובות הרגילות שלנו, כל אחד בביתו.

בעזרת ה' שנתקדם ונשכור דירה אמיתית, או שנרכוש דירה נרצה להעביר את הכתובת.

 

אגב, מבחינת הכתובות, אנחנו גרים בכתובות שונות, כך נכתב בחוזה.

הוא מתגורר 7/2 ואנחנו ב7/3, כך שבכל מקרה אנחנו לא נוכל להעביר את כתובתנו לכתובת שלו.

 

האם זה מכשול מבחינתנו?

בכל מקרה. שהוא הולך לתאגיד כדי לעדכן על מס' נפשות הוא צריך לתת אסמכתא לזה. הוא לא יכול להגיע סתם ככה יש לי 20 נפשות בבית. בכל מקרה זה עניין שלו.
חשבון מים הולך ככה. על אחד בבית זכאי ל7 קוב מים בחודשיים בתעריך נמוך. על כל חריגה מהכמות הוא משלם בתעריף היקר. אתם כזוג עד 14 קוב בחודשיים משלמים בתעריף הזול.

תודה רבה על העצות ועל המידע!

שיהיה לנו שבוע טוב ובשורות טובות

ככה היה נוח לנו ולו
אם אני לא טועה 6.5 לקןב זה תעריף נמוך
ו12 זה התעריף הגבוה

אבל איך בדיוק היה נוח לכם לשלם יותר?

ממה שאני קראתי בימים האחרונים, זה שרצון בעל הבית שהדייר ישלם יותר, מובן, אבל החוק וההיגיון הבריא לא איתו.

אני לא יודע איך הסידור ביניכם, וכיצד הדירה חולקה, אבל במקרה שלנו, אנחנו גרים ביחידה הנמצאת בחלקה שונה לחלוטין מהחלקה שלו, כך גם מצוין בחוזה. כפי שציינתי, הוא ב7/2 ואני ב7/3. כך שחוקית אנחנו צריכים לשלם עבור 2 נפשות, ובהתאם לכמות המ"ק בחודש לשלם תעריף גבוה/נמוך.

 

תקנו אותי אם אני טועה :S

 

מעבר לכך, החוזה בסדר גמור, לשביעות רצוני ולשביעות רצונו של המשכיר

הבית מחולק עם דיירת נכה שקיבלה הנחה מטורפת בארנונה בגלל שהיא גרה לבד.
היה לה בית גדול שחולק ל2 בצורה לא חוקית
ארנונה הייתה אמורה לצאת סביב 800 בחודש לכל חצי. (בערך 1600 לכל הבית)
בגלל ההנחה שלה היינו צריכין לשלם רק 350 שח לחודשיים

אז העדפנו לסםוג את המחיר הגבוה של המים ולזכות בהנחה על הארנונה


בבחינת שלם 100
קבל 400

לראות אסמכתא או לבדוק בחברות שציינת שאען לבעל הבית שום חוב קודם.. כי אחרת זה יכול להוות בעיה.

השעון של בעל הבית זה מול חברת חשמל/ מים, השעון שלכם מראה כמה מתוך החשבונות שלו אתם צריכים לשלם לפי השימוש שלכם.

תדאגו שיהיה כתוב כמה עולים החשבונות (אצלי חשמל זה 0.6 נראה לי בכל מקום זה ככה)
תעריף חשמל, פשוט תצלמו את השעון בכניסה לדירה (כדאי לשמור בתיקיה מסודרת בדרייב) ומאז כל חודשיים תצלמו ואז תכפילו את ההפרש מהחודש הקודם בעלות (אצלי 0.6)
תעריף מים, כנל תצלמו כל פעם, רק תבררו עם בעל הבית מה הסכום מראש, גם כי בטח יש לו הנחה לפי מספר רשומים בבית (נראה לי שמעל 6 זה כבר הנחה מקסימום) וגם כי לפעמים הוא יקבל סכומים גבוהים מצריכה ולפעמים נמוכים בגלל שהם לא תמיד קוראים שעון, אבל בסוף זה יתאזן לו אז אתם תשלמו על מה שאתם משתמשים בלי קשר לעלויות שלו..

בקשר לנקודה עשרונית, בסוף השנה תבדקו כמה היה בתחילת שנה וכמה עכשיו ולעשות חשבון שנתי של כל החשבונות ותסגרו את הפינה הזאת

שהכל יירשם בחוזה. זוצ'- סכום זניח. מה שטוב, ייתן לכם 'טעימה' מהעולם האמיתי.. מונים מודדים לפי מס' שלמים. תמיד תעגלו- או למטה או למעלה. אם כל השאר בחוזה סביר, אין סיבה שזה יהיה המכשול.

זאת הייתה ארוחת ערב מלאה
דבר תורה איזה 20 דקות
והטקס כמה דקות

ואז אפשר לעשות ריקודים

התחלנו עם הטקס, ואחר כך כולם התיישבו לסעודה עם דברי תורה.

א. את הפדיון עצמו עושים בתוך הסעודה. זאת אומרת שנוטלים ידיים מתחילים את הסעודה ואז עושים את הפדיון ואח"כ ממשיכים בסעודה.
ב. אולי כדאי לקחת כהן שיוכל לנהל את הטקס ולהסביר בקול ברור מה עושים וכו'.
ג. בסעודה עצמה אומרים דברי תורה על מהות מצוות הפדיון וכו': הכהן יכול לדבר, אבי הבן, הסבים, רב הקהילה וכד'. כמו שיש בברית.
ד. לדעתי הפעלה מיותרת, אלא אם יש הרבה ילדים שיבואו, ואז כדאי להביא להם משהו (מתנפחים, קוסם או כל תעסוקה אחרת)
ה. נהוג להזמין את אותו הקהל שמוזמן לברית, משפחה וחברים.
ו. הרבה מזל טוב והרבה נחת

נוטלים ידיים, טקס, דבר תורה, שירים.

מה שידוע לי, סעודת מצוה, דברי תורה. מזמינים משפחה, אפשר גם קצת מעבר, לפי עניינכם.

כשהוא מקושט בתכשיטים. בנוסף מעטרים מסביב בשקיות קטנות המכילות שיני שום וסוכר. ככל הנראה זו המזכרת המקובלת, בגלל המקובל שטעימה מסעודת פדיון שווה פ"ד תעניות (חייב לציין שכמה ת"ח אמרו שאינם יודעים מקור לזה). כך שאם 'שאריות' הסעודה אפשר להטעים כמה סירים גדולים.

נראה לי הפעלה פחות מתאים,

מדובר בסעודת מצווה.