פורום נשואים טריים (עמוד 351)

אשתך היא הכל, לא רק בגלל שהיא יותר יפה, צעירה ומתאימה לך יותר, היא גם מעניקה לך, אוהבת אותך, מעריכה אותך ועושה למענך הרבה.. אני צודקת נכון?!
תתחיל בלמצוא עבודה אחרת, ואחר כך להרים את הזוגיות שלכם, לא הרחבת אבל בעניין הילדים תפתרו את זה ותגיע למצב שלא זה הנושא שמפריע לך כי זה גם ככה לא פשוט.

 

הערפל הזה שגורם לך לפרפרים. היא האישה הכי מעניינת, מיוחדת ומקורית שאתה מכיר. תצרף לזה את ההשוואה בינה לבין אשתך (השטחית?) ותגיע לעובדה שמחשבות וגישושים מתחילים להירקם.

 

אם "תלך על זה" (ח"ו) אני מאמינה שתמצא את עצמך אכול רגשות אשמה, מרגיש את עצמך שפל בפני אשתך, הלב ייאטם גם כלפי הקב"ה, ומכאן הדרך להמשיך בחטא ולהוביל את עצמך (במו ידיך) להרס עצמי- קצרה.

 

אם תחזור לאשתך בלב שלם אתה עלול להרגיש החמצה כלפי הבוסית (כמה שלא יפה לומר..). מצד שני תרגיש שעשית את המעשה הטוב, הנכון, ההגון והמניח את הדעת כלפי אשתך. ייסורי החטא לא יענו אותך אלא להיפך, תרגיש את עצמך נקי מעוון חמור. ניצחת. היית מענטש ולא נבל.

 

הבחירה היא בידיך לאן תרצה להוביל את חייך. לא הילדים שאין, לא הצד שלה שעושה לך צרות, לא השטחיות שלה- כל אלו לא יקלו על ההרגשה הכבדה שחטאת חטא כבד כלפי אשתך וכלפי שמייא. האחריות היא תמיד עלינו, ולא משנה מהם הנתונים מסביבנו.

 

כל מה שכתבת שאין ילדים משפחה ומענינת
זה תירוצים להצדיק את הרגש שנוצר.
הבעיה שנהית מעריץ שלה !
תתחיל להעריך את אישתך
ואני מאמינה שלא חסר על מה.

ואל תחשוב שאם תיתחתן איתה לא יהיו בעיות וניסיונות.
ושהשיחות המענינות ימשיכו.
ואז אתה יכול להכיר עוד מישהי שתעשה לך פרפרים...

בקיצור אדם צריך לעשות גדרות
ולא להסחף.
אתה בשלב שיכול לעצור
אני היתי עוזבת את העבודה !

אוף כואב לי על הנשים האלה שיושבות בבית ומחכות לבעל ולא מתארות לעצמן איפה הראש שלו.
עצוב מאוד!!!

עצוב !

לגבי אשתך - כתבת בעצמך.

ולגבי הבוסית, אם יש לה רגשות כלפיך, כשהחשמל יפול - היא כבר לא תהיה כל כך משעשעת אינטקטואלית.

הבאת ילדים. בטוחני שלא יהיה לך כוח וזמן לחפש ריגושים מחוץ לבית.
הבאת כאן רשימה של תירוצים ולא סיבות.. אם הבסיס טוב לכו ליעוץ לאחר מכן תחליט. ותן גם לה את האפשרות להחליט להשאר איתך או ללכת.
וכדי לא לבוא לידי נסיון תתחיל ליהיות לילות בבית כדי שיהיה לכם זמן 'לשיחות עומק' שיעשירו את חיי הנישואים שלכם.

גם למבקרים הקשים, אני אומר שהקלתם עלי. א' לפרוק ולכתוב נתן לי להבין בעצם מה קורה איתי ושחרר אותי. ב' אהבתי מה שכתבתם.. אשמח לעוד תגובות

 

סור מרע- לעזוב היום את העבודה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

 

לא משנה מה יהיה המצב שלכם אח"כ, מנסיון כואב של שכנים שהבעל העדיף להשאר בעבודה ולהצליח להתמודד, מה שלא קרה בפועל... היום הם משקמים את הזוגיות שלהם...

 

ועשה טוב- תמצא את החוט המחבר בינך לבין אשתך, הוא בטוח קיים. מצאת? עכשיו תחזק אותו ותוסיף עוד דברים שמחברים ביניכם. לצאת לטיול מחבר ביניכם? צאו לטיול. לשחק שחמט מחבר ביניכם? שחקו שחמט. לנהל שיחות שמתאימות לשתיכם.

וכמובן תתפללה רבה שהעיניים והמחשבה שלך יהיו תמיד על אשתך ותאמן בזה גם את הרגשות שלך. כמו שבאהבת ה' צריך לקבוע זמן לחשוב על גדולת ה' וכמה אנחנו אוהבים אותו כך אתה צריך לקבוע זמן לחשוב כמה אשתך גדולה, כמה היא טובה, כמה היא יפה, כמה היא עוזרת, כמה היא משקיעה בשבילך וכו', זה נראה חיצוני אבל זה דפוסי חשיבה או מעבדי רגשות  שמשפיעים עלינו בטווח ארוך.

 

דבר נוסף- אסור לוותר על הקשר הגופני, אם אשתך דוחה צריך למצוא את הסיבה לכך וממילא את הדרך לטפל בזה. הקשר הגופני והנפשי כרוכים זה בזה. (זה תמצית של רעיון עמוק מאוד, זהו פורום מעורב ואי אפשר להאריך פה עוד בנושא הזה).

לדעתי, אתה נכנס למקום של אש. תמיד תמיד תמיד הדשא של השכן ירוק יותר, ומים גנובים ימתקו. תיזהר מזה מאוד ותנתק כל קשר עם האישה הזו. תדבר באופן גלוי לאשתך על מה שמטריד אותך ( העניין להביא ילדים וכו וכו').
אומר לך מניסיון אהבה והערכה וכל השמחה בבית נבנים ביחד, אסור ליפול מקשיים. להקריב להקריב ולהקריב. אתה במוסד של חיי הנישואין ותקריב ותתייעץ ותקריב ותקריב.

להציב מולה קיר כעובדה. ולווסת זמני עבודה משותפת. אגב, זה דין- ' גס בה'

תסתכלי במפה. מבחינתי זה חור אבל כל אחד מה שהוא רגיל

ופעם ביום (בבוקר) לכפס

כמו בכל היישובים שגדלו משמעותית.

 

אבל זה לא יקרה על ההתחלה. רק בהמשך.

ואני גם לא מכירה פה אף אחת שתוכל לעיד שאני
לא טרול,אם זה מה שצריך כדי להכנס לפורומים סגורים..

@הולם במיוחד

מצד אחד השנה הראשונה קצת הולכת מצד שני יש לך שנה פחות של שחיקה בנישואין ואילו להפך. שנה של געגוע וכמיהה שעושה טוב בד"כ.

הכי חשוב זה לנצל את הזמן שיש ביחד.
לא להיות אצל ההורים כל פעם שהוא בבית. לגור בדירה משלכם למרות שהוא מגיע רק פעם ב.
ולנצל את הזמן הזה לפיתוח אישי שלך.
ועם ילדים אפשר לחכות עוד כמה חודשים במקרה הצורך..

מכירה מישהי משם שיכולה לתת לך מספר של מי שאחראית..

או שפשוט תתקשרי לעמותת אלע"ד

עטרת כוהנים זה ברובע המוסלמי!

אלא אם כן הוא נשבר ונסדק
לכן כדאי להשקיע בשיש טוב. זה לא המקום לקמצן
להחליף שיש זה סרט וסדק בשיש זה אומר רטיבות בארונות

מזיכרון- עשינו מטבח לפני כמה שנים
שיש זה תחום עם קומבינות
השיש המאד זול זה בצבע שלא תשימי במטבח..
להגיע לכמה מקומות ולסנן . המחיר הוא בין היתר לפי 'שיריים' מהזמנות.. וכד'.
לאחרונה שמעתי שיש איכויות שונות ב-תערובת', מה שעלול לגרום לסידוק יותר בקלות. לא מכיר. ואם כן, גם לא מבין איך בדיוק ניתן לברר.. בהצלחה.- זה יקר, ועדיף מנק' הנחה שזה פעם אחת..

א. הבנתי שהרבה מההבדל במחירים קשור לגוונים שהולכים יותר ופחות ולקולקציות
(בכל ענפי הבניה/ריצוף וכו אפשר לקנות הרבה יותר בזול דברים מקולקציות קודמות כי הכל עניין של אופנה)
מישהו יודע להפריך או להצדיק?
ודווקא בקטע הזה פחות התחברתי ופחות מתאימים לי למטבח הגוונים שעכשיו הולכים (כאמור לא מצאנו שם משהו יפה...)
אז השאלה היא האם יש מישהו שעושה עבודה איכותית ויש לו אחריות מצד אחד ומצד שני מחזיק
גם דגמים קודמים שאולי יהיו יותר יפים בעינינו ויותר זולים...
ב. מישהו יכול לתת המלצה או דיס המלצה על שיש פאר?

זה קרה לנו בחופש הגדול היינו כל המשפחה ובגלל שיש כמה בחורי ישיבה ממש חזקים לא התאים שנישאר ועשינו אחורה פנה.. אם הייתי רק עם בעלי אני חושבת שהיינו מחפשים פינה לעצמנו..

אם הן בטלות ברוב, קרי, בתור בן אפשר להתסכל במרחב בלי שהם ישר יקפצו לעין ויגררו רצון כנראה למבט, אז כנראה נשארים עם הגב אליהם כמובן וכו, אחרת לא,
בנוסף לבחינה הכללית ולא הכמותית של איך זה נראה מהצד להיות דתיים בסביבה של כמה חצי ערומות במקרה הטוב(כמו תיאורטית להיות דתי בפאב בחורף, פחות בעיה של צניעות,הרבה יותר לא שייך ובעייתי וחילול השם כנראה)
ואם יש ילדים /נוער בעיקר, אז ברור לא. בטח כשהן רק חלק מהסביבה (ולא רק הן), כי אז יהיה יותר קל להם לטייל עם העיניים בלי שיקלטו אותם מסתכלים

שיותר קל לצעירים להסתכל בלי שנשים לב-תודה.
ותודה על התשובה

. .לצערי יש אנשים שבלי משקפים לא רואים כלום במרחק שני מטר

לאיזה מקומות אתם הולכים בקיץ?כי בכל מקום יש עוד אנשיםבאמת אני שואלת לא כדי לקנטר.

אם כבר מעיינות אז הולכים למעיינות שבישובים שרוב האוכלוסייה שומרי תו''מ ובד''כ יש אווירה ממש טובה

הוא מעין קטן שיושבים בו כמה זמן ב"חברה" כזו;

 

ולא בכל מעין - הולכות נשים בצורה כזו.

 

אדרבה, כיום, כבר כמה וכמה שנים, שברוב מקומות הנופש דומני, רוב הנמצאים הם מהחוגים החרדיים, או סתם אנשים דתיים.

כך שלא קשה למצוא. 

מקום כזה - אכן, אחורה פנה. גם מצד עצם הענין, גם אי אפשר לומר שזה מוסיף קידוש השם, שרואים גברים כאלה במעין שבו מסתובבות כך.

 

יש מקומות רחבים מאד, ששם אדם יכול לתפוס צד אחר. 

 

 

 

או שאין בהם מים.
יש מראות שא''א לסבול

ומראש לא הולכים למקומות מועדים בתקופות עמוסות.
מקומות עם מים מוטב לבוא אליהם כשאין חופש (גם בלי זה נורא נורא עמוס)

לצערי השאלה הזו כבר צריכה להישאל לשני המינים ולכל הכיוונים לא פעם ולא פעמיים נתקלתי בגברים שמרוב "צדקותם" החליטו לטבול במעיין בעירום מלא. וה"נימוסיים" שבהם ביקשו שאזוז כי הם רוצים לטבול. 

פעם הייתי ביישנית ומסכימה. היום אני מסרבת אין שום סיבה שלא אגיע למעיין בגלל חבורות טובלים אין סופיות. 

 

לסיכום - זה קצת ניצלו"ש אבל אני חמה על הנושא. 

 

 

 

 

אנח ממש לא מעונינת שהילדים שלי יראו את זה

שיטבלו כשאין אחרים שמגיעים, או במקום שאחרים לא מגיעים.

 

זה מה שקורה כשממציאים סדרי עדיפויות חדשים ל"מצוות".

לא צריך להתעצבן כ''כ.
כמה נקודות שיש לי להגיד בנושא-
יש מעיינות מסוימים שכבר נמצאים בחזקת מקוה, כמו בת עין למשל. ואם זה ככה אז שמראש בנות לא יתקרבו לשם או שיהיו מודעות לענין...
יש זמנים שבהם כל המעיינות הופכים לחזקת מקווה, בעיקר בשעתיים-שלוש שלפני שבת.
יש מעיינות שהיו נידחים ושוממים ושימשו כמקווה לכמה גברים בודדים ופתאום באה המועצה, משפצת מפרסמת והופ המעיינות הופכים להיות הומי אדם כל הזמן. אז לכעוס על הטובלים? וואלה לא פייר.
ואני כותבת את זה מנסיון של כמה וכמה מעיינות באזורינו.

ברור שמי שראשו מונח היטב במקום לא יטבול אם יש עוד אנשים. אבל אם הוא טובל בזמן ובמקום הגיוניים ופתאום מגיעים אנשים אז זו בעיה שלהם...
זכות הטובלים לטבול ממש כשם שסכות המטיילים לטייל.



ד.- זה לא קשור בכלל להמצאת סדרי עדיפויות. זה ענין של מנטליות...

חוץ מזה גם לגברים יש עניין של צניעות שהוא גם חובה. ולטבול במעיין בכלל לא חובה.
וקבוצה מסויימת לא יכולה להחליט ששטח ציבורי יהיה רק שלהם מתי שבא להם.
ואני לא הולכת למעיינות.
הכי הרג אותי שאנשים טבלו באגם מזוהם באומן וצילמו אותם בטלוויזיה מקומית.
אנשים לא יכולים להחליט שהם מאמצים איזה מנהג במרחב ציבורי וכולם צריכים להתיישר.

המציאות היא שהרבה מאוד גברים אוהבים לטבול במעיין.
זהו. מותר להם, כמו שמותר לאחרים לטייל.
צריך להיות עם הבנה ורגישות לשני הצדדים.
שהטובלים לא יטבלו במקום הומה ושהמטיילים יגלו הבנה גם לצורך לטבול.
את יודעת כמה פעמים הגענו למעיין בתור משפחה והלכנו בגלל בעיות צניעות?
אבל לבנות אף אחד לא יגיד להתלבש בצניעות גם במעיין, רק על הטובלים יכעסו ויגידו שאי אפשר ליישר איתם קו במרחב הציבורי.

דורשים מבנות להתלבש בצניעות (דרישה לגיטימית) ומבנים לא דורשים כלום.
ואני לא מדברת רק על טבילה. למה אני צריכה ללכת למעיין עמוס דוסים ודוסיות שכל הבנות לבושות מכף רגל ועד ראש וכל הבנים בלבוש מינימלי מינוס וצמוד?! זה מגעיל. למה אני צריכה לראות את זה?! נראה לי הגיוני שכל אחד יתלבש ויתנהג בצורה שלא מפריעה למישהו אחר להיות במעיין...
יש מעיינות שמיועדים למקוואות וזה בסדר גמור אבל מעיין שלא מיועד דוקא לזה, למה שאפסיד ולא אוכל לשבת שם (ואני מדברת על לשבת. לא להיכנס) בגלל שמישהו רוצה לטבול? שילך למקווה. או שיבוא בזמן שאין אנשים.

במציאות מתוקנת יהיו שעות נפרדות בכל המעיינות

וכשיש בנים שלבושים כמו שאת מתארת אנחנו עושים אחורה פנה.
בקיצור, לא צריך להיות ראש בקיר לשום כיוון.
רק להבין שכמו שלגיטימי לטייל ולשכשך רגליים ככה לגיטימי לטבול, כמובן כשזה במצב סביר.

עובדה שגם בציבור החילוני שבגד ים אצלו זה בסדר מציב גבולות. עירום- זה משהו שלא אמור להיות במרחב הציבורי. אם אתה רוצה לערוך טקס דתי תעשה את זה בביתך או במקום שבוודאות לא תטריד בו עוברים ושבים.
עם כל הכבוד, גם בשטחים ציבוריים אתה לא זכאי לעשות ככל שתחפוץ. לזרוק זבל או להשחיט למשל, וגם להסתובב בעירום. אם הם רוצים לטבול שילכו לחוף נודיסטים בו העניין מקובל. ואם אני כבחורה ארצה לטבול אצלם במקווה, זו תהיה זכותי? ובחורים שרוצים לבוא לשם מוטב להם להדיר רגליהם?
מעיינות שהם ב'חזקת מקווה' ומוטב לבנות להדיר רגילהן משם? ומה עם ילדים שמסתובבים ונחשפים למראות כאלה? זו עוולה ואני בהחלט מבינה למה אנשים מתעצבנים.

לא מבינה למה שעתיים שלוש לפני שבת המעיינות בחזקת מקוואות? אין מקוואות גברים? למה כאשה אני מתליחה להתאים את עצמי לשעות (הספורות) שיש בהן מקווה בעוד שהגברים לא מצליחים להסתדר עם יום שלם של מקווה מסודר? 

אולי גם אני אפנה לטבול במעיין?  גם בשעתיים שלוש לפני שבת המעיין הוא שטח ציבורי. צר לי!

 

בשנה שעברה הייתי עם המשפחה בנבי סמואל - מעיין מקסים.  אלא שכל 3 דק' הגיע צדיק אחר לטבול שם וכמובן שהזיז את כולם - כי הוא צדיק שצריך לטבול. אחד מגדולי הצדיקים שם התפשט לחלוטין ובעירום מלא לפני כולנו כשלא הסכמנו לפנות את המקום. 

 

בגלל שאני מכירה את סביבת המעיינות שלך אני חייבת גם למחות על איך שאת מתארת את המעיינות השוממים שלפתע . המועצה "התנחלה" עליהם  - המעיינות הללו ניתנו לנו מידי הקב"ה והמועצה הרחיבה אותם ופיתחה אותם כדי להנגיש אותם ולהרחיב את החשיפה אליהם גם לקהל יותר רחב שהמקומות האלה שייכים גם לו בדיוק כמו לתושבי האזור.  לא תקינה בעיני התפיסה שמעיין = מקווה. ובגלל מה שהיה פעם המצב צריך להישאר. אז פעם היה רומנטי וטבלתם פה? מגניב. כיתבו את זה בספר הזיכרונות. עכשיו תנו לנו לבלות פה בנחת. וכבדו את המרחב הציבורי. 

 

 

כמובן שאם אדם מגיע והוא לבד במעיין ממש לא אכפת לי מה הוא יעשה שם. מפריע לי שמעיין הופך ל"מקווה " מוגדר

וכן הבקשות החוזרת ונישנות ללכת "לכמה דק'" כי הבחור רוצה לטבול - לך תטבול איפה שנוהגים לעשות את זה.

אחרת גם אני אתחיל לחשוב על לטבול פה. - 

 

 

וסתם הערה קטנה לסיום - בהרבה מהמעיינות המשוקמים יש הזרמת מים שאובים - כדאי שתבדקו את כשירות המקווה אולי זה יפתור את הבעיה הכי טוב;) 

 

 

אני לא חושבת שזה נורמלי שמישהו יבקש מטיילים ללכת כי הוא רוצה לטבול.
יחד עם זה, הרצון לטבול הוא לגיטימי בדיוק כמו הרצון לטייל. אם את טוענת שיש מקוואות גברים (אגב ממש לא בכל מקום יש) אז אפשר לטעון שגם יש מקומות אחרים לטיול...
ואם בעינייך לא תקינה התפיסה הזו שמעיין יכול לשמש כמקווה, זה לא כ''כ משנה...
בעיני הערבים לא תקינה התפיסה שמעיין הוא למטיילים. הם רוצים את המים לשדות שלהם. אז מה?
ולגבי מעיינות שהם מקווה מוצהר- אין כאלה הרבה. בת עין, אולי ליפתא, המעיין ליד צפת בשעות מסוימות. אפשר למחות עד מחר אבל אם המציאות היא שבזמן מסוים יש הרבה שרוצים לטבול- מותר גם לכבד אותם.
כאמור- כמו שהמטיילים רוצים שיכבדו אותם, גם הטובלים היו שמחים לכך...
אני לא מדברת על התנהגות לא מתחשבת ולא צנועה, אבל להוציא את הטובלים מחוץ לגבולות הלגיטימציה זה קצת מוגזם.
אגב, אם את מכירה את המעיינות באזורנו, אז כדאי שתדעי שהראשונים להנגיש אותם היו הטובלים הקבועים...

לא מדבר על האידיוט שהזכרת, שזה כבר שייך יותר לטיפול פסיכיאטרי כנראה.

 

אם אנשים נמצאים במעין כשאין אף אחד, ושמים מישהו במרחק מה, שיאמר אם מגיעים אנשים ולכל היותר יבקש שימתינו רגע עד שהם עפים משם, ענין אחד.

לבקש מאנשים שנמצאים לזוז, מה שייך. הלמוד זכות, שכנראה כל אחד חושב שהוא היחידי..

בגיל 7
באיזה מעין פתאום הגיעו כמה טובלים.
מה נסגר???????

בשטח
אז אפשר לאכול/אם לשבת בשטח ולהנות,
אם הבנות לא מתלבשות/הולכות אז הולכים, אבל הרבה פעמים הם הולכות/מתלבשות אז יהיה אפשר להתקרב למים ולהכנס למים!
אם הכל כל כך צמוד ואין מקום לשבת בלי לראות הכל אז ישר הולכים ולא נמצאים שם רגע!

זול סביר ולא יקר זה טווח מאוד רחב ואינדיווידואלי.
וגם גבול צפון דרום יעזור לך להתמקד.

מחפשים במרכז חולון/רמת-גן/תל אביב ולא צפון או דרום לזה...
רחובות גם באה בחשבון

הייתי שם בכמה חתונות והיה מאוד טעים ונעים..

אף אחד לא רוצה שירד לו גשם בחתונה

בס"ד

 

אבל זה לא מניסיון, אני התחתנתי בכפר סבא באולם ללא גן [החופה עצמה מעוצבת כך שזה ייראה כמו גן אבל היא בתוך האולם עם פתח בגג].

כי זה התאריכים הכי מבוקשים

ספר לימוד או קריאה
משהו שקשור לתחביבים שלה
תמונות משותפות
שוקולד

ותמיד הכי חשוב זה המכתב המצורף.. אפילו פתק

בושם
מחזיק מפתחות חמוד
ערכת טיפוח
סידור
ספר על זוגיות או הבית היהודי
חטיפים, שוקולדים
דברים לבית, כמו למשל קופת צדקה, קופסה יפה לגפרורים להדלקת נרות, ברכת הבית...

דברים שנחמד לקבל
סידור עם חריטה
פמוטות מקריסטל(במידה ואתם לא נוהגים להביא מכסף לכלה)
יש סידור שנקרא מחזור ליום החופה מלא תפילות ליום הגדול
קנווס גדול עם תמונה נחמדה שלכם
דובי עם בלונים
כוס הפלא
מחזיק מפתחות עם תמונה משותפת
בושם
מטפחת
ספר מתכונים
דברים שהיא אמרה לך שהיא צריכה..

בהצלחה ומזל טוב

ז"א לא חובה דברים יקרים כמו עגילי זהב או בסגנון...
אלה ברמה של דובון פרווה כפיי, שוקולד עם הקדשה, זר פרחים לעבודה, פתח להחביא לה בארנק/בתיק.
מחזיקי מפתחות.
כל דבר שיראה לה שאתה חושב עליה...

ותנסה לבקש ממישהו שיפרסם במיל הישובי
לך תלה שלט בבית הכנסת

בס"ד

אנחנו פשוט התחלנו לעבוד על כל העניינים. חיפשנו אולמות בגוגל, התקשרנו ללהקות וסגרנו עם היחידה שהייתה פנויה אבל זה כי התחתנו בתקופה לחוצה ממש (היא הייתה מעולה בסוף), מצאנו צלם בפייסבוק אחרי שכמה לא היו פנויים ואת הדברים האישיים שלי עשיתי גם די מהר. בעיניי הסוד הוא לא להתברבר, לא להתחיל לקבל מיליון המלצות וקצת גם לזרום עם המציאות. שמלה לא להתחיל להסתובב באלף סטודיואים אלא להגיע לאחד שמראש ראית דוגמאות לשמלות משם ואהבת, לא להתחיל למדוד עשרים שמלות כי זה סופר מתיש, פשוט לקחת, אני מבטיחה שרוב השמלות מהממות ואת תיראי בהן מהממת.
איפור ושיער סגרתי על פי הוראה של אחותי.
דירה באמת הייתה פרוצדורה כי אנחנו גרים בתל אביב וזה היה קשה, פשוט חרשנו את הפייסבוק ואת יד2 עד שמצאנו את המציאה.

אני כן אגיד שזה מלא לחץ, זה כנראה לא יקל על התקופה ואולי אפילו יהפוך אותה למזעזעת, אבל אל תישברו, הכל שווה את מה שבא אחר כך
מה שכן, זה כן דורש ויתורים. אני ניהלתי יומן שאני יכולה להראות לך אותו, הכל היה ממש מחושב. קחי בחשבון שזה לוותר על ימי עבודה, זה להתגמש על חשבון דברים, זה להזיז תורים אם צריך (של הורדת שיער למשל), זה כן פרוייקט אבל זה כיף כל כך אחר כך שבחיים לא הייתי מוסיפה עוד חודש לחכות.

אם את צריכה עוד משהו ספציפי אלייך את ממש מוזמנת, עברתי את זה ממש לא מזמן
שיהיה מלא במזל טוב ובע"ה שיהיה רק בשמחה!
(אני פה קצת אבל מוזמנת לבקש את המספר שלי מאנשים או ממני ושם אני זמינה יותר)

דבר ראשון זה רופאת נשים לאשה. לפי זה סוגרים תאריך באולם שמתאים, או שעושים הפוך- סוגרים עם אולם על תאריך והאשה מסתדרת לפי זה..
כשיש תאריך אפשר לסגור צלם ולהקה.
כל השאר מריצים- בגדים וכו'..
רישום לנישואין עושים ישר כשסוגרים.
הדרכת חתן וכלה (בנפרד) חשוב חשוב חשוב..
הרבה מהעיסוק זה הדירה. לא צריך ללכת למיליון דירות לראות, צריך להתפלל(; ולהיות ממוקדים על איזור, תקציב וכו', לבקש תמונות בוואצאפ/מייל, להגיע ולסגור. זה לא צריך לקחת הרבה זמן.. ואז כמה מסעי קניות ויש בית מאובזר לגמרי !
המלצה שלנו- לאבזר את המטבח לגמרי לגמרי כולל הכל! פשוט תענוג לחיות בבית שיש בו הכל, המקרר מלא, תבלינים וכו'..
אנחנו בכיף התפנקנו בשבוע של השבע ברכות בארוחות בוקר כיפיות. זה נותן תחושה ככ טובה..

אני רציתי שלושה חודשים, בזכות בעלי סגרנו על חוחדש וחצי, לא האמנתי שיצליח אבל זה היה פשוט נס, אין לי מושג איך הייתי שורדת שלושה חודשים!.. אם אין סיבה מוצדקת לא צריך הרבה זמן! ככה או ככה זה עמוס..
בהצלחה גדולה, מזל טוב ! שפע ברכות ואור.

אנחנו התחתנו תוך 8 שבועות בדיוק.
צעד ראשון זה לבחור אולם, ככה יש תאריך, דד ליין.
דבר שני, למצוא דירה ולהתעסק עם למלא אותה בדברים הנצרכים.
ככלל, אם רוצים לתקתק, אז צריך 'לזרום'. למשל, לא בהכרח צריך ששניכם תתטעמו את האוכל, או ששניכם תשקיעו זמן בלבחור צלם.
תאצילו סמכויות. תסכימו לקבל עזרה.
תחליטו מראש מהם הדברים החשובים לכם, ואותם תעשו יחד.
מקווה שעזרתי, מזל טוב!

בשביל זה יש פורומים, פייסבוק וכו'

ואיזור..
אחרי זה בדכ נשארות 2-3 אופציות ואפשר להחליט בהתאם למחיר/תאריך מדוייק/מה שהכי אהבתם.

כל השאר כבר נסגר לבד.

אז בטח היו אולמות שאהבת. כנ''ל תקליטן. צלם בטח ראית תמונות אז אהבת

אם יש לכם קרובים או חברים שהם בסגנון שלכם כלכלית/דתית/חברתית והם ארגנו ב5 שנים האחרונות חתונה, פשוט תקחו מהם את כל שמות בעלי המקמוע ורשימת המוזמנים... חוסך הרבה זמן. וגם, בעלי המקצוע לפעמים עושים מחיר למי שהוא לקוח 'ותיק'.
לעשות רשימה מסודרת ולהקפיד על זמנים.
מזל טוב!

הסדר הוא כזה:

1. לסגור אולם.

2. לסגור תזמורת.

3 לסגור צלם.

 

אח"כ כל מה שבא לכם (רבנות, שמלת כלה וכו')...

 

חשוב מאוד. דוקא בסדר הזה וכמה שיותר מוקדם (כמובן רק אחרי שהוחלט סופית בשני הצדדים שמתחתנים). כל יום קריטי.

בהצלחה!

אם זה יחסית מהר כדאי להוציא ולשלוח הזמנות זריז
(או שכבר לא עושים את זה בדואר היום? )

תחפשו זוג שאתם מכירים, שהתחתן בחצי שנה האחרונה. ועם ראש על הכתפיים.. שהתנהלו לבד.

זה נוזל מבלוטת קאופר

בדר"כ משתדלים פחות לשאול כאן שאלות מהסוג הזה..

אם אני טועה אז ממש סליחה ואשמח אם יתקנו אותי.

גם ההלכתיות וגם המציאותיות, פנה למכון פוע"ה 02-6515050. יושבים שם רבנים, מומחים בנושאים הללו, שגם עומדים בקשר עם מומחים מהשורה הראשונה.
בפורום, צריך לקחת בחשבון, שגם ילדים קוראים, למרות הכותרת.

בהצלחה

כואב מאוד מאוד.

(בהנחה שאתם בחברה, שלא יוצאים מהבית בלי כיסוי ראש) היא עשתה מעשה שלא יעשה ושום תירוץ לא יצדיק זאת. לך מהר מהר לרב מומחה ודון עימו.

בפשטות אם מבחינתך זה סופי, צריך לשאול בית דין, אבל לכאו' היא מאבדת את כל זכויותה. גם אם אתה מעדיף שלום בית, זה חייב להיות בתנאי ברור שהיא חוזרת בה ולא תעשה זאת לעולם! כשמצבה ההלכתי - ממוני הלא פשוט עומד שם כאיום.

לברר מה קרה שם בנוסף למה שגילית.
לא מתוך כעס, עד כמה שאפשר, אלא מתוך רצון להבין איפה היא רואה אותך ואת הקשר איתך.
אחרי שהכל ידוע, אז צריך לראות מה הלאה.
היא תצטרך להחליט- או אתה או השני. ביחד זה לא הולך. ואם היא בוחרת בך- אז חייבת לנתק כל קשר, ואולי אפילו למצוא עבודה אחרת.
ובמקביל- לחזק את הקשר ביניכם מאוד.

עד כמה שהגדרות היום פרוצים. איפה הנשים של פעם. אני אישית הייתי מראה לה את הכיוון לרבנות, מצטער, יש כיום נשים דתיות שהולכות גם עם כיסוי ראש מלא ועם חצאית שרואים לה את כל הרגליים, נשים אין גבר שלא יסתכל אם אתן יוצאות בצורה כזו מהבית, צריך ללמוד מלא תורה בכדי לא להסתכל. גבר זה גבר ולא יעזור כלום. אני אישית קיבלתי על עצמי לא לדבר עם נשים אחרות שיחות חולין. הכל ענייני.

למה להגיד איכס? זו אשתו. כנראה שיש לו רגש אליה.

ואיך קשור העיניים של הגברים שמסתכלות על רגליים של נשים?

לא מגעיל אותך שיש דיבור של אוהבים אחד את השנייה בסיפור?! אותי זה מגעיל וזה איכס.

לא הבעתי את דעתי אם זה בסדר או לא בסדר.
הבעתי את דעתי על צורת הביטוי.
באותה מידה יכולת לומר שזה לא ראוי בכלל בכלל ועדיין היינו מבינים שזה קו אדום אצלך.

אקח זאת לתשומת לבי. חג שמח.

מה כבר להתגרש? אתה דפוק?? אני מקווה שבזוגיות שלך לא תשבור אותה על כל משבר.

וזה לא בגלל שאני דפוק ( אתעלם מהמילה שאמרת). שאלת מה עושים? ואמרתי לך את עמדתי הברורה.בגדול, אני לא מכיר אותך, אני לא יודע מה היא התמונה השלמה. לא פירטת על עצמך וכו' ולכן היה ניכר שהבעיה הייתה בה ולא בך. בכל אופן שיהיה לך חג שמח.

אנן אןהב את אשתי אהבת אמת, אשתי אוהבת אותי אהבת אמת.

דיברתי איתה, פתחתי את העניין ופשוט דיברנו על זה.
היה כעס, היה בכי אבל הכי חשוב בסוף היה נשיקה וחיבוק.

משברים יש תמיד ואפשר לפתור אותם.

הזדעזתי מכל המגיבים פה שבכזאת קלות מייעצים להתגרש. זה ממש ממש לא הכיוון. בחיים לא.

הכי חשוב זה שברור לה שזה לא יחזור על עצמו.
הכי חשוב שהיא תשמור על עצמה
הכי חשוב שיתחדש לך האמון כלפיה.

מה למדת מהסיפור הלא נעים הזה?
יש לך אולי לקח כלשהו?

א. תקשורת בריאה זה חשןב
ב. לא להסיק מסקנות בפזיזות
ג. להקשיב ולדעת לקבל גם כשכועסים
ד. אהבה מנצחת כל משבר

מה הכוונה במה שאמרת וזה "וזה חוץ מהדיבור המאוד אוהב בינהם"?

אני מזועזע מהזעזוע שלך...

 

אם מישהו כותב שאשתו שלחה לחבר מהעבודה תמונה שלה ללא כיסוי ראש ויש ביניהם "דיבור מאד אוהב" - זה דבר מאד מזעזע ומבחיל. 

ואם אנשים לא יבטאו זעזוע מזה, זה מראה על משהו משובש ביחס הנורמלי שלהם לתופעות כאלה, ובביטוי שלו. 

אין שום ענין לעקר לאנשים את המוסריות שלהם, כי אצלכם בסוף סיימתם בטוב.

 

אם לא שזה נכתב כאן - הייתי חושב שזו הודעה קלאסית לגופים דוגמת אלה הממומנים ע"י "הקרן החדשה" - לכתוב הודעה על משהו חמור, אח"כ לכתוב "הסתדרנו" ולגעור במי שהזדעזעו.... ככה הורסים מוסר של בני אדם. טוב שהזדעזעו. אנשים נורמליים.

 

ואם אתם ביניכם הצלחתם להסתדר בסוף - ובתקוה שהאשה חזרה בתשובה מזה, ואם אתה הצלחת לקבל את תשובתה וסיימתם בכך עם הענין - אז יופי לכם אישית. תיהנו..

 

 

נותנת לאדם זר להיכנס ולהציץ למקום שהצניעות יפה לה. והדיבור פתוח מידי. זה לא מקובל גם כחילונים.
כיד הדמיון תנסי לחשוב מה עובר במוחו של גבר ןאולי נשים את עצמינו במקום גבר.. מה היית עושה אם בעלך יראה את השרירים שלו לבחורה יפה מהעבודה ומצחקק איתה ומדבר איתה דיבור פתוח ואוהב מידי במשך שמונה שעות.. לא היית מזועזעת? זה לא היה מדיר שינה מעיניך? לא היו עולות לך מחשבות לאיפה אני הולכת ומה אני עושה?
מה שהוא יעשה זה כבר עניין שלו, אבל אי אפשר לבוא להגיד למישהו אחר הרחקת לכת, כמו שאת מבינה יש גברים יעלו במחשבה שלהם אפשרות של גט.
גם הפותח הבין שזה לא תקין אחרת לא היה ניגש לשאול. יחד עם זאת הוא צריך לדעת שיש גברים שעולמם יזדעזע ולכן תגובתם תיהיה מזעזעת.

לא הציעו "בקלות".

 

היה אחד שכתב "הייתי מראה לה את הדרך".

 

אחר כתב, "אם מבחינתך זה סופי", כלומר - הבין שזה מה שחושב עליו כותב ההודעה. וכתב שעשתה מעשה שלא ייעשה ושילך לדון עם רב מומחה.

 

מישהי אחרת כתבה שצריך להחליט מה הלאה. אי אפשר לבחור בשניהם ביחד..

 

הביעו זעזוע. זה טוב ואמיתי ונכון.

 

למעשה, הנקודה לא היתה "להציע בקלות" הלכה למעשה - אלא להביע זעזוע חריף. ובזה הם צודקים [ובוודאי שיש כאלה שמבחינתם דבר כזה היה בגדר סוף פסוק].

אז אין מה "להביע זעזוע" מכך שאנשים מזדעזעים מדבר שאכן ראוי לכך, גם אם זה מתבטא באופנים כאלה. מי ששם דבר כזה בפומבי, יצפה גם לתגובות "טבעיות". לכל היותר יכול להגיב ש"לא עד כדי כך".

 

ומכל מקום, כנ"ל, אם ביניהם הצליחו לעבור על זה - היא ע"י תשובה גמורה והוא ע"י קבלת התשובה וזה טוב להם - ב"ה.

 

 

 

לבדוק מה גרם לה לחפש תשומת לב (אם זה העניין) במקום אחר, איזה חוסר קיים אצלה שניסתה להביא לידי סיפוק במקום זר..
הצלחות בכל.

"מה גרם לה לחפש תשומת לב.. איזה חוסר קיים אצלה"?

 

כך מגיבים על דבר חמור כזה?

 

גם אם  מישהו היה גונב לך בבית, המחשבה הראשונה היתה "מה גרם לו לחפש"?...

לא. קודם כל. להעמיד את המעשה על מקומו. בלי הצדקות ותירוצים. אח"כ, אם רוצה, אפשר לחשוב איך מוסיפים טוב ביניהם.

שלא ישתמע כהו-זה כאילו "חוסר" עושה דבר כזה לפחות חמור מצד עצמו (ויצר הרע, אגב, אינו בא רק במקום של "חוסר", אלא גם במקום של מוסר מקולקל ו/או אי שמירת גבולות בסיסיים).

נשמע היה שבעיניו נפתרה הבעיה כשלדעתי היא בכלל לא נפתרה מהשורש.. בוודאי שדבר לא יצדיק וייתן לגיטימציה אבל כמו שכבר אמר השואל, הם דיברו ומבחינתו, ככה נשמע לי, הבעיה מאחור.. לענ"ד זה לא עובד ככה, צריך לעקור את הבעיה מהשורש ולבדוק מה גרם חה לעשות את מה שעשתה וכו.. ממש לא ממעיטה בחומרת הדבר.

אם היא עובדת איתן.
היא יכלה רגע ללכת איתו לחדר אחר או לשרותים ולהוריד את הכיסוי ראש. למה היא שלחה לו תמונה?׳כנראה הקשר ביניהים לא כזה פתוח שהיא היתה מראה לו את זה בחי

בשיקול דעת ולא מתלהם

ושמה בובי..
מונע החלקה ונראה לי פחות חם אם כי אין לי עדיין נסיון..

בובי זה לא תוספת נפח לבובו?

בןבו מוסיף נפח מאחורה ועושה צורה עגולה
בובי מוסיף נפח מלמעלה. הוא כמו סרט החלקה יותר רחב ועבה. נראה לי שהוא פחות חם כי הוא לא מתלבש על כל הראש אלא יותר כמו סרט.

יש מטפחות כותנה נעימות ממש שאפשר לשים עם סרט מונע החלקה במקום בובו שלם.

סרט מונע החלקה בורח בשלב מסוים....
הצילו!!!!!!!!בשביל שהמטפחת לא תברח צריך לסבול מחום עם בובו???????????

הולכים פעם בכמה זמן לסדר...

(אומרת זו שהסרט נגד החלקה עף לה תוך שעה והבובו תוך גג שעתיים... בלי- פחות מ5 דקות)

לי מטפחת משולש (ריבוע, בסדר...) הכי פחות מחליקה (זמן שיא של 4 וחצי דקות, מול צעיף שלקח לו דקה וחצי-3, תלוי בסוג)

סרט טוב. צריך חדש כל חצי שנה בערך

על הקצוות של השיער שנשאר בחוץ - הסרט החלקה לא זז למשך היום כולו, אבל אם אני בלי הקרם - זז כל שעה בערך...

פעם ממש אהבתי מטפחות סינר ממש נח לקשור ולסדר מידי פעם
אבל היום יש בעיקר צעיפים ובלי בובו זה לא מחזיק מעמד על הראש...
עם סרט צעיף מחזיק מעמד? אין לי ראש גדול שיתפוס אותו....

אם אין לך שיער שהכל מחליק ממנו- בגדול כן

אני שמה סרט, מעליו קושרת צעיף פשוט-פשוט ומעל הכל את צעיף נוסף. למה? סתם כי ככה נוח לי... התרגלתי לזה וזה מהיר ונוח ממש... לא מרגישה שכבד לי בכלל..

אני בדר''כ עם פשמינות אלו ואחרות.

כדי שיהיה קצת נפח ..

זה תלוי בקשירה בתכלס

תעשי קוקס גבוה ונפוח ולא תצטרכי בובו.. (אם יש לך שער מספיק..)

אם יש לך שיער ארוך אז לעשות קוקס ובשביל הנפח ללפף מסביב צעיף או שניים או מאה כרצונך ולשים ברט החלקה בנפרד זה פחות חם כי זה רק מטפחת וגם יותר גמיש כזה אולי תנסי...

ככה לא צריך ללפף כלום...

יש לי שיער ממש חלק ככה שהכל מחליק לי.
נסי לעשות קוקס עם ספוג כזה שמשלבים בתסרוקות, גם נותן נפח וגם שומר על הכל יותר יציב. אני ניסיתי כמה פעמים ועזר לי מאוד.
קוקס יציב= הבסיס למטפחת יציבה... אח"כ הסרט.

לפעמים הסרט הוא עם כיוון לא נכון של סיבי הכותנה, ואז הוא לא מחזיק מעמד על השיער ומחליק.

אולי סרט ההחלקה לא מחזיק אצלך כי קנית סרט שהכינו אותו לא נכון מבחינת כיוון הסיבים

וגם לא מחליק