היי
ידוע לכם אם יש קהילה דתית לאומית כלשהי למפגשים בשבת וכו.. נשמח להכוונה? אם יש משהו קהילתי כלשהו?
בית ספר, גן ואולי תלמוד תורה.
תודה רבה
יש מספר קהילות דתיות לאומיות. חשוב מאוד לדעת איפה, כי הפסגה ענקית.
היי,
אני נשוי, דתי, בוגר ישיבה, דוס רציני לשעבר, הרבה הרבה פחות מזה היום, לא יודע איך הייתי מגדיר את עצמי, אבל אני כן דתי, ומנסה לשמור על רוב המצוות.
לומד באוניברסיטה מאוד חילונית, הרוב המכריע של החברים שלי חילונים וחילוניות, בלי שום שמץ של קשר לעולם הדתי. האווירה שאני חי בה משאירה לי 2 ברירות: או להתנתק מהחברה הכ"כ חילונית שאני חי בתוכה, מה שחבל לי מאוד, בסוף אלו האנשים שאני חי איתם ביומיום, או להתחבר אל החברה שאני בה כמו שהיא, ולהשלים עם השינויים שאני עובר. לאחרונה אני מרגיש שאני חייב להתחבר לחברים, ושהקשר הזה חשוב לי מאוד מבחינה אישית ונפשית שלי- מאוד לא בריא להיות כל הזמן מרוחק. אני מרגיש איך הגבולות שלי נשברים אחד אחד בכוח שחזק עלי בהרבה. התהליך הזה קורה כבר במשך יותר מחצי שנה. לצערי כבר לא מצליח כל כך לשמור על איסור נגיעה, ואשתי לא יודעת מזה.
המצב הדתי שלי בהקשר לרוב אורח החיים הדתי, הוא סביר יחסית- הייתי אומר, עליות ומורדות סבירות, חוץ מבהקשר המיני- בו אני יודע על עצמי שמאז ומתמיד היה לי יצר מיני חזק מאוד.
בתחום הזה- אני מרגיש שכל הגבולות שלי נשברים, ואני עומד על פי תהום- נעזוב בצד אוננות ופורנו שמלווים אותי כבר שנים, לזה אני כבר "רגיל". אני עומד במצב כזה בו אני באמת חושב ברצינות על לבגוד באשתי עם מישהי מהלימודים/טינדר, ואני ממש עושה צעדים בכיוון (אבל שום דבר כזה עדיין לא קרה).
זה כל כך כל כך לא החיים שייעדתי לעצמי אי פעם בחיים, ואני ממש עצוב מזה. אבל יש כוח ממש חזק שדוחף אותי לשם. כוח שחזק ממני בהרבה.
אל תשפטו אותי, אני בנאדם טוב ורגיש שחי במציאות מאוד קשה, הלב שלי כבר מזמן איבד את הדרך. אני ממש רוצה לחזור ללימוד תורה שכל כך אהבתי ואני עדיין אוהב, וחוץ מחוסר זמן אין באמת מה שמונע ממני לא לחזור אליו, חוץ מהצביעות הנוראית הזאת.
תעזרו לי בבקשה...
איך אני מחזק את חיי המין עם אשתי? תתפרעו בתשובות שלכם, אני כנראה לא צריך משהו עדין שימשוך אותי אליה,אני כבר לא תלמיד ישיבה, אני צריך משהו חזק ובlevel גבוה יותר, משהו גרנדיוזי שיעיף את העיניים והלב שלי מאחרות.
איך אני חוזר לחיות מתוך לב רגיש יותר, שברור לו מהם הגבולות? נראה לכם שהלב שלי שבור כרגע כשאני כותב, אבל זה לא ככה ביומיום, ביומיום אני חוטא והלב שלי לא נשבר בכלל לאחר מכן, הכל כרגיל.
בבקשה אל תתנו תשובה סטייל "חברים מקשיבים", בסגנון ה"אחי, על אלעזר בן דורדיא שמעת?", תנו לי משהו שיבין לליבי, שידבר איתי בגובה העיניים, לא משהו למדני, אני לא בן נוער, אני קרוב יותר לצד של גיל 30 מאשר ל20.
הדוגמאות שהבאת, הם כנראה של הורים שרוצים להיות מעורבים, ואם לא, אז למה לא נעזרים בהם מספיק.. אבל מצד שני, יש "נזיפה", הגם שברור לפי מה שאתה מתאר, שהענין כלל לא היה תלוי בכם.
תרגיע את אשתך, תגיד לה שלא תיקח ללב. שאתם תראו בעין טובה כל רצון טוב של ההורים - אבל לא תקחו ללב הערות/נזיפות אם אחרי שיקול הם נראים להם לא מוצדקות.
אם תבינו מראש שאינכם אמורים/יכולים לחנך מחדש את ההורים, ושסה"כ הם רוצים טוב - אז תשמחו על דברים טובים, ולא תתרשמו מידי ממה שלא.
אלו לא בעיות נדירות, לא תמיד ההורים מודעים לגבול שאמור להיות בין מה שעניינם למה שכבר לא, כי ילדיהם נשואים.
אם לא תקחו קשה מידי, תעברו על זה בהסבר קצר, אדיב, ולא תיגררו לויכוחים - יש להניח שעם הזמן זה יפחת וילך.
הצלחה רבה.
הנה אני חוזר הביתה. אישתי בחיוך זוהר אומרת "היי בעלי היקר".
גם אחרי שנים כל כך ארוכות של נישואים היא עדיין שמחה שאני חוזר הביתה.
אני אומר לה אותו דבר. מחייך לה, מצחיק אותה, עוזר לה מפרגן לה. אבל בפנים?...........
אמרתי לה "בואי נפסיק עם המעשים שלנו". והיא נכבת. מסתגרת. חוששת. נהיית עצובה.
ולמה? כי אני אידיוט. אני אידיוט שהבפנים שלו ריק מתוכן.
איך לעזאזל היא עדיין מסוגלת לאהוב אותי אני שואל את עצמי.
ואני חושב......וחושב.....וחושב......
לא מסוגל לראות אותה עצובה. לא יכול לשאת אותה שבורה.
ואני אומר לעצמי "למה שאפסיק עם המעשים האלה? זה מה ששומר עליה שמחה. עליזה וצחקנית".
אולי אשים את האושר שלי בתחתית סדרי העדיפויות שלי. כי האושר שלי והאושר שלה מתנגשים. לא יכולים לדור בכפיפה אחת לצערי.
והכל בגללי.
כי אני אידיוט. אני אידיוט שהבפנים שלו ריק מתוכן.
אז הגענו לפשרה. אני מחוץ לתמונה והיא רשאית להמשיך בעצמה.
וככה אני שומר עליה מאושרת. ככה היא מחייכת וצחקנית. ואלהים כמה שאני אוהב שאנשים סביבי שמחים וצוחקים.
איך הגעתי למצב הזה?
בינתיים המחשבות נודדות בין ירושלים לחיפה. כי בחיפה פגשתי אנשים טובים באמצע הדרך.
ואני? נכון. אני אשאר כנראה אותו אידיוט. אידיוט שהבפנים שלו ריק מתוכן.
בלדריתנכון, נחמד שיש הווי שמובן לשניכם בלי צורך להסביר אותו.
אבל אתם צריכים לבנות את ההווי הזה. אם יש משהו שחשוב לך אתה יכול להסביר לה ולשתף אותה ולתת לה רקע.
יכול להיות גם שיש לכם תחומי עניין שונים. לא קורה כלום מזה. אין חשיבות גדולה לדבר על תוכניות בערוץ 10 ולא על מה שעושים לביבי... אני חושב שאצלנו בבית, שני ישראלים החלפנו אולי שלושה משפטים בנושא... פשוט כי לא מעניין אותנו כלכך...
תבנו את עצמכם ואת ההווי שלכם, ואם אתה רוצה לדבר על פוליטיקה תשב עם חבר ותדבר על פוליטיקה, לא חייב להיות עם אשתך.
ואם כבר העלית את הנושא- אל תדבר עם נשים אחרות בזרימה. לא שייך לגבר נשוי לדבר עם אישה אחרת ואתה רואה את התוצאות של המעשים הללו. לכל אחד יתרונות וחסרונות. למה מגיע לאשתך שתשווה אותה לבנות שהן לא היא?
התכוונתי לגבי מה שאמרת 'תגולל אחורה ותראה צרות של אחרים', שזה לא מנחם אותי.
זה באמת היה נורא שיפוטי
אבל מעריך שזה בא ממקום לעזור - אז פשוט אגיד תודה
עידוד לא תזיק!
נשואים שנתיים
1. יש הרבה קשיים תקשורת,כלכליים, וזוגיים, כנראה שאין לנו באמת התאמה.
2. יחסי אישות מתו די בחודש הראשון, מעל שנה וחצי בלי יחסי אישות בכלל!
אני תוהה לעצמי עם דבר זה נורמלי או שזה רק אצלי?
3. האם זה סיבה טובה לברוח מהנישואין? יש ילד 
האם בכל מחיר להיות ביחד?
א
ט
זוג צעיר(בהריון), מחפשים רעיונות למסלולים(קצרים) או אטרקציות באזור השפלה-מרכז..
הצעות יתקבלו בברכה!
האם ידוע לכם על ארגון שנותן הלוואות לארגון חתונה? והזוג מקווה להחזיר לאחר החתונה..
יש זוג שרוצה להתחתן ללא עזרה כספית מההורים, זה אפשרי בכלל ללא הון עצמי ?
תודה
שלום לכולם, אני מנסה לסגל לעצמי כישורים ולהשיג ידע שיוכל לעזור לי בעתיד בביתי שלי, אשמח לקבל הכוונה ועצות כיצד להתנהל כאדם האחראי על עצמו ומשפחתו, המלצות לכישורים כאלה ואחרים שצריך בשביל לנהל חיים ובית ודברים מסוג זה. (אם יש למישהו רעיון איפה ניתן לעשות זאת אשמח לדעת, לדוגמה בהתנדבות לקנות לקשישים מוצרי מזון, עזרה בבית בניקיון לפסח וכו')
לאחרונה שמעתי הרצאה שמתחילה כך : "מבוגרים אינם תינוקות, וגם לא ילדים. ואם תתייחס אליהם כאילו הם כך אתה מוריד מערכם, אתה מתייחס אליהם באופן פתולוגי והופך אותם לתינוקות מגודלים" (במקור זה כך "Adults are not infants, and either are children, and if you treat them like they are, you undermine them, you pathologize them and turn them into old infants") ההתנהגות הזו היא אחד מתחלואי הפמיניזם, ומה שגורם לכך שרוב הציבור אכן אינו מוכן לחופה בגיל 18...
(באופן אירוני למה שאמרת כנזקים של הקדמת המאוחר, ההגדרה של pathologize היא לטפל במישהו פסיכולוגי בצורה לא בריאה ולא נורמלית...)
שמע ידידי, אני מעריך מאוד את רצונך הטוב, סך הכל אכן רוב השמיניסטים אכן לא מוכנים להמשיך הלאה בחיים בגלל כל המסגרות והתרבות שמכשילה אותם, אבל מכיוון שאינך מכיר אותי אישית עדיף מצד האמת והטוב שלא תנסה לקרר אותי בעבודת ה' ובהקמת בית נאמן בישראל...
ייתכן ואני באמת לא מוכן עדיין לחתונה, אבל בניגוד להרבה אנשים אני דוגל ברצון ועמל אז אני מוכן לחפש כיוונים להשתפר, כפי שאני מנסה לעשות בשרשור זה...
אז גם אין לי יותר מדי מה להמליץ לך..
לב טוב, זה דבר שתמיד טוב לעבוד עליו.
רכישת מקצוע זה טוב לבניית הבית עם פחות לחצים כלכליים, וגם ללמוד הלכות שבת וכשרות..
גם אנחנו גרים בשכנות עם סוג האנשים שתארת והסיבה היחידה שאנחנו עוזבים בסיום החוזה (ממש אוטוטו) זה רק בגלל השכנים האלה, שאכן לא סופרים אף אחד ולא אכפת להם כשמשטרה מגיעה.
הסיוט הגדול ביותר הוא בשבתות שרוצים לנוח ולישון בשקט ואז הם מרימים מסיבה מטורפת עד 2 בלילה שאז בכלל גם לא ניתן להזמין משטרה בגלל שזה שבת.
לפחות אצלנו, האופציה היחידה זה לעבור דירה...
הן מצחיקות - ולא יעבדו.
הנה משהו שכן יעבוד:
תקח בבקשה פטיש - או אולי בקבוק זכוכית שבור - ותדפוק בדלת של השכן בשעות הקטנות, בזמן הרעש.
תתנצל על ההפרעה ותסביר שלמרות חוסר הרצון, ומאחר ובכל זאת אתה חייב את שעות השינה וכן גם ברצונך לשמור על איכות חיים מגורים נאותה - בפעם הבאה שיהיה רעש, אתה, לצערך הרב, תהיה חייב [לשבור לו ברך עם פטיש/לחתוך אותו קצת עם שברי זכוכית.מחק מיותר].
הסבר גם שבמידה והוא יפגע בך, חבריך [מהצבא.ישיבה. מחק מיותר] יגיעו מאוחר יותר ו[יפגעו בחברה שלו.אמא שלו. הכלב. מחק מיותר].
אחל להם פסח כשר, שמח וללא פגיעות גופניות חמורות שלצערך יגרמו להם במידה וההתנהגות תמשך.
מקווה שעזרתי - וכן גם מקווה שהבנת שהנ"ל זאת הדרך היחידה להפתר מהמטרד.
Talp01אני #1 בעולם בהתמודדויות מול ערסים שיכורים. זמין להופעות, נסיעות וטיפולי חוץ ופנים.
תפוס אותו בחניה
"אח שלי כנס אליי לקפה....
תשמע א...ב....ג....
אני מבין אותך תבין אותי....
אנחנו שכנים ולא בא לי להיכנס לעימות ואני בטוח שגם לך לא....
לא אלימות אבל להיות אסרטיבי ולא לוותר
ברוב הפעמים פותר את כל הבעיה.
ומפרט בו את הנסיבות שבגינן אתה מבקש את הצו, לאחר מכן אתה הולך לבית משפט השלום הקרוב למקום מגוריך ומגיש את הבקשה למזכירות של בית המשפט ואז נותנים לך במזכירות טפסים למלא, לאחר שמילית את הטפסים אתה חוזר שוב למזכירות ואחר כך אתה נפגש עם שופט/ת ומפרט לשופט/ת את הנסיבות שבגינן אתה מבקש את הצו ואז השופט/ת מזמן/ת אותך ואת השכן הבעייתי לדיון יום לאחר מכן וברוב המקרים בדיון הזה זה נפתר.
אבל זה תלוי באנשים - אם אין להם במשפחה עורך דין או מישהו שיודע איך לדבר בבתי משפט מבחינת מה להגיד ומה לא להגיד אז אתה מסודר, אבל אם יש להם במשפחה עורך דין או אחד שיודע איך להתווכח בבתי משפט אז אתה חייב לקחת עורך דין.
תבניות שטוחות.. אם יש פייסבוק ארשום את השם..
קשה לי לכתוב אבל אולי פה אמצא נחמה...
לפני מספר שבועות עברתי גרידה. בשבוע 16 להריון (למי שזה לא אומר לו כלום מדובר בחודש רביעי...) התגלה כי אין לעובר דופק ומשם הדרך לחדר ניתוח להוצאתו לקחה כארבעה ימים...
ב"ה יש לי ילדים. מודה לקב"ה שאם זה היה צריך לקרות, טוב שזה קרה אחרי שיש לי כבר ילדים. אמנם אני כבר מבוגרת ואני כבר לא בטוחה אם יהיה הריון נוסף...כי קודם כל הקב"ה מחליט אבל הקושי הגדול שמצאתי את עצמי בו מאז האירוע הוא הבדידות. בעלי שהה איתי כמובן באשפוז ותמך בי.
אחרי שחזרנו הביתה והתחלתי לעכל את כל מה שקרה, דבר שלווה בהתפרצויות בכי עמוקות, הוא פשוט כבר לא היה שם...מה גם שכל העניין הציף בעיות זוגיות ביני לבינו שאני לא רואה כבר איזשהוא מוצא מהם (ובבקשה על תייעצו לי ללכת איתו לטיפול זוגי. היינו. ניסינו. זה פחות או יותר כמו לומר לאסקימוסי ששמש חמה טובה בשבילו...).
בשלב כלשהוא ניסיתי להבין אותו ולומר לו שהוא בחיים לא יבין מה זה לאבד הריון, כי בתוך גבר אף פעם לא יכולים לצמוח חיים כמו בתוך אישה...
הוא לא מבין את החלל הגדול שנפער בתוכי. את הכמיהה לילד נוסף. את עובדה כי עברתי כבר את גיל 40 ולכל הריון לקח לי זמן להיכנס...גם בהריון הזה האחרון...
אני מודה לקב"ה על הילדים שכבר נתן לי. בכל ליבי.
מודה לו גם שנותן לי כוחות לראות את הטוב על אף שאין לי תמיכה מבעלי.
פשוט מרגישה לבד. ושלא רגישים למצב שלי...
שולחת לך חיבור ענק ענק ענק!!!
מה שכתבת כל כך נכון...המזל שלי היה שחוץ מהקב"ה שנתן לי כוח להתרומם אמא שלי היתה לצידי כי גם לה היתה הפלה לפני שאני נולדתי ולכן היא הבינה את הבדידות שנוצרת אחרי...כשהבנתי שמבעלי לא תבוא ההבנה פשוט הייתי מרימה אליה טלפון כל פעם כשהרגשתי צורך...
חמתי בכלל לא ידעה וטוב שכך...
גם אני הרגשתי שברגע ש"שחררתי" את בעלי מהעניין ופניתי לקב"ה הרגשתי סוג של הקלה.
היום, סה"כ שבועיים וחצי אחרי, אני מבינה שאם זה היה צריך לקרות, העיתוי של הקב"ה כל כך כל כך מדוייק... קראתי עכשיו שיעור של הרבנית ימימה מזרחי במייל והצטמררתי רק מההקדמה לשיעור...בדיוק מה שהרגשתי בימים האחרונים...
בע"ה יהיה לך עוד ילד ועוד ילד...ועוד...מתוך הכרת הטוב לקב"ה על מה שיש לנו ירד השפע...וכנראה שאת צריכה למנוע עכשיו כי זה עדיין לא העיתוי להריון נוסף...הוא ורק הוא מחליט...אל תהיי מתוסכלת או לחוצה...זה יבוא בדיוק בזמן המתאים!!!
אני כל כך מבינה אותך. שמרי על עצמך. תדאגי לעצמך. את מבינה את עצמך ורק את אז תדאגי לשלמות הגוף והנפש שלך בכל אמצעי שתוכלי!
חג שמח ומלא בגאולה!
זה באמת קשה אבל זו בחירה שלה.
לפעמים אי אפשר לעזור לאנשים..
שהיא רוצה להיות קדושה מעונה.
אולי זה משרת אצלה משהו..
יש מצב שהיא כזו?
אותי זה מביא לידי כעס אנשים כאלו- כי הם משדרים החוצה את המרמור המצטבר אצלם וזה מעצבן אותי שבמקום לחיות כמה שאפשר בנועם ובנינוחות- הם משדרים לסביבה שכולם לא בסדר אלא רק הם! וזה הם שמביאים את עצמם למרמור ולכעס על העולם. העולם לא אשם בזה..!
תגידי לעצמך - אני צריכה לעשות מה שטוב לה. לא מה שאני חושבת שטוב לה..
את תציעי עזרה במה שהיא מסכימה, מה שלא - כבדי אותה.
זה מה שעושה לה טוב. כך היא מרגישה עצמאית, בשליטה.
אם במקום לדאוג עבורה - שזה ממילא לא יעזור - תאמרי לעצמך שאת עוזרת בכך שאת מכבדת את האופי שלה ועוזרת פיזית כיכולתך, ובלי להיפגע מהערותיה שזה לא מספיק - עשית את שלך.
תחשבי כך - תביני שה"קשה לה" כעת, זה ההתמודדות עם מי ש"נגדה" אפילו שכוונתו בעדה. כך תשחררי את עצמך מהדאגות הלא מועילות..
1. איך אני מאחד את כל כספי הפנסיה שלי לקרן הנוכחית?
2. אני עובד במשרד החינוך ורוצה להפריש לפנסיה שלי עוד 1% מהמשכורת, איך אני מבצע את זה?
תודה רבה מראש!
אמרו לי פעם שזה לא מתאפשר, יש מה לעשות?
ולכדי לבדוק אם יש כספים בעוד מקומות?
וקרן השתלמות שכבר לא מפרישים אליה ואפשר למשוך את הכסף. אפשר להעביר חלק לפנסיה?
אתר מושלם!
אתה יכול להירשם לאתר, להכניס פרטים מזהים והוא מראה לך את כל הביטוחים שלך, ואת כל הקופות שיש שלך- הוא מחלק הכל לפנסיה, בריאות וכו'..
ברגע שאתה נרשם לוקח לו יומיים (אני חושבת) לחפש הכל, ואח"כ תוכל להעביר כל קופה בעצמך.
עדיין לא הבנתי למה הסוכן שלך לא יכול לעשות את זה? אני עשיתי את זה לא מזמן, הסוכן טיפל לי בהכל.
אבישי (מתנה מה')
מיכאל
נתנאל
מתנאל
טוביה
