בגדול היו מריבות וזה מדכא ןגם היה לנו טוב. אבל אחרי שהסכים ליעוץ זוגיו כבר אחרי 10 מפגשים ויש שינויים בשנינו. מבינים יותר אחד את השני וזה מאוד מסייע.. נשמע שהמצב שלכם לא מתקרב לשלנו אז אדרבה אני משוכנעת שתצליחו להתגבר על זה. יעוץ זה דבר שפותח עיניים. והאיש היקר שלי היה בהתחלה ממש ממש אנטי יעוץ.פיצה
רכיבה על סוסים
חוף ים רומנטי...
אם אתם בקטע אז רכיבה על אופניים- יש עמדות להשכרה לכל אורך הירקון. אנחנו עשינו את זה- לקחנו מפארק הירקון ונסענו עד לרדינג פשוט כיףףףף
בריכה זוגית- מומלץץץ
מוזיאון העיוורים בחולון- נחמד
כמובן אפשר לעשות הרבה דברים כיפיים
בננות
סופה
אופנוע ים
טורנדו
סירת מנוע
לא חסר............
וזה כמובן אם הולכים על כיוון של ים..
להיות משהו כזה של פסיכולוג וכו'
עצה שאבא שלי תמיד אומר לאחיות שלי לפני החתונה, לא ללכת לישון עם חוסר הבנה, וגם כשרבים להמשיך לפנק, ופעם בחודש לעשות ערב שיחה על נושאים שחוזרים על עצמם בצורה רגועה.
ומניסיון מחברה: זה ממש מלחיץ שההורים לא מדברים אז אפילו אם קשה כדאי לנסות לדבר דברים נייטרלים.
קצת יקר אבל שווה כל שקל לדעתי.
לכו, תלמדו כלים לדבר גם כשכועסים ופגועים.
בכל מקרה חפשי קצת על השיטה...
זה נורא. אל תתני לזה לקרות. זה עושה מחלות גופניות ונפשיות לך ולבעלך ולילדים!! אווירה נוראית. למה צריך את הצער הזה? יש מספיק צרות ועול בחיים האלו
אולי פשוט להגיד לו אם הוא לא מדבר תוך חמש דקות.
לדוגמא: מה אתה רוצה להגיד לי בגלל שאמרתי שאחרת אתה לא מדבר איתי?? מה אנחנו ילדים בגן?
אז מה אם הערתי כי הייתי כועסת. זהו לעבור הלאה. לא לעשות סרט מהערה שלי ולקלקל את השבת לנו ויש אחריות גם לילדים.
אני לא הייתי מסכימה לשתיקה. הייתי אומרת יש לך עשר דקות גג להתאושש ולחזור לחיים ולתקשר. לא לעשות מכל זבוב פיל. חבל על החיים . חבל על הבריאות. עוד שבוע בכלל לא תזכור על מה אתה כועס.
אבל צריך במידי לא להישאר יומיים ללא תקשורת
1.יש אנשים שמבחינתם ביקורת= לא אוהבים אותי.
ברגע שמתחילים לבקר אותם האוזניים שלהם נסתמות וכל הפיוזים קופצים...
לפני הביקורת חיוני להקדים (אפילו כשיש כעס בלב) איזה שהוא אקט של אהבה.
או חיבוק או משפט כמו "אני אוהבת אותך ותמי ד אוהבאבל קשה לי שאחרת...
2.ביקורת בלי הסבר מה לתקן היא קטלנית כי היא משדרת "אתה חסר תקנה..."
תמיד כדאי להסביר מה אני מצפה בפעם הבאה. זה מאפשר לקלוט שיש כאן משגה
שאפשר לתקן אותו.
למשל: קשה לי עם האחור שלך בליל שבת.
אני מצפה שבשבת הבאה תגיע מוקדם ותשמח אותי..
הבנתי שיש להם גם צימר איפה שהם גרים, והם מארחים זוגות ועושים להם סדנאות באופן פרטני.
בעיני- כמה דברים חשובים כדי לא להגיע למצבים האלה:
א. אם יש ביקורת- אז לא להגיד אותה "מהבטן". לחכות קצת, ולומר אותה בצורה נעימה, שתישמע ע"י השני. נניח- במקרה שתיארת. היית יכולה לומר "וואי, טוב שבאת, הילדים כבר ממש רעבים". ומתישהוא אחרי הסעודה, או אחרי שבת לדבר ולהגיש לו שזה מפריע לך שהוא מתעכב. אבל כשהוא חזר הביתה שמח וטוב לב וקיבל ממך כזה משפט- אפשר להבין למה זה פגע בו.
ב. להשתדל כמה שיותר להסתכל בעין טובה על השני- ברחמים, בלב טוב, באהבה. ואז ממילא פחות מתעצבנים. נניח, לומר לעצמך "הוא בטח לא מתאר לעצמו שהילדים כבר מורעבים, ובטח כיף לו לדבר קצת עם חברים אחרי שבע שלם של עבודה". זה לא סותר את העובדה שאת יכולה לבקש ממנו שלא יתעכב- אבל לפחות זה חוסך ממך את העצבים.
ג. אין כזה דבר לשתוק שבוע!!! כל אחד שיתפוס את עצמו, ואם הוא לא- אז את, ויגש לשני בערב, או בהודעה במשך היום ויגיד: נשמה, אי אפשר להמשיך ככה. בואי נדבר. ואפילו שיצאו ממכם סופות רעמים והבית ירעד- אבל תדברו, תוציאו מה שיושב על הלב, תבינו אחד את השניה ולהפך ותפתחו דף חדש.
הילדים מבינים יפה יפה מתי יש מתח ביניכם ומתי טוב ביניכם. אל תמתחו את תקופות המתח האלה. פשוט תאזרי אומץ ותשברי את הקרח הזה.
ד. כשמדברים- אז בכנות. לא בגאווה אלא בענוונה. להקשיב באמת מה עובר על הצד השני, לנסות באמת להבין למה הוא התנהג ככה ולמה הוא נפגע. להרגיש באמת צער על זה שפגעתם אחד בשניה ולהפך, לבקש סליחה מכל הלב, לקבל החלטות משותפות לעתיד.
מתוך שיחות כאלה נבנית זוגיות עמוקה ושמחה.
בהצלחה!!
בהנחה ששניכם מודעים לזה, ושניכם לא חושבים שזה טוב -
כדאי אולי שתשבו יחד בזמן טוב ותעלו את הנושא הזה עצמו:
מה נעשה כדי שגם כשיש היפגעות, נמשיך לדבר...
תעלו עצות, בחביבות (תחליטו מראש שבשיחה הזו אתם לא נפגעים.. רק חושבים איך אפשר לנהל מצב כזה).
למשל: מחליטים שנותנים שעה להירגע, ואז מדברים בנחת. כל אחד מסביר הכי מתון שיכול מה הרגיש, במטרה לפתור. ולא חוששים לבקש סליחה אם היתה טעות - וגם לא חוששים לסלוח..
דבר שני - להשתדל כשמעירים, שזה יהיה הכי לגופו של עניין שאפשר. לחשוב רגע קודם, כדי לנסח בצורה שאינה פוגעת. כמה שאפשר על הצד החיובי. מה כן רוצים במקום מה לא בסדר. למשל, במקום "מעצבן אותי להתחיל סעודה מאוחר" - היה לי קצת קשה לחכות עם הילדים, כי אי אפשר הרבה בגינה והם רעבים, את תוכל להשתדל קצת יותר מוקדם מביהכ"נ, יהיה מצוין..
ולהחליט מראש, שכאשר מנסחים הערה בצורה חיובית - גם השני משתדל לקחת אותה כך. לענות עניינית אם חושב אחרת, או פשוט לקבל אם מסכים.
אם תדברו מראש, ותתרגלו, יש להניח שיוכל להיות קל יותר.
זה בהחלט מצב לא פשוט. ובהחלט מרגישים את הקושי שאת חווה..
צריך לזכור שחיי הנישואין זו עבודת המידות מאומצת. ואחת המידות שצריך הכי לשבר- זו מידת הגאווה.
וכן, לפעמים זה "תופס" גם אותנו.. היצר אומר לנו שעדיף לא לצאת "פרייארים". עדיף להתמרמר סביב ברוגזים חוזרים ונשנים.. ובעצם הוא גורם הפוך: אנחנו הופכים למתוסכלים בעולם.
הרבה מאתנו מתעסקים באיך לשנות את כל הסובבים אותנו במקום לחשוב איך מעצמנו, אנחנו יוצרים איכות חיים טובה יותר. ואיכות חיים משמעותה להוביל את חיינו במקום להלחם, להחליט איפה נכון להיות חכמים ולאו דוקא צודקים, ולחשב מסלולים שיביאו אותנו לחיים שמחים יחד.
חשבי איך מעצמך את יוצרת את השינוי. אל תחכי לבעלך.. וממילא כשזה יבוא ממך- זה יקרין גם אליו. וגם הוא אט אט " ידבק" בתהליך הטוב.
תחזקי את הטוב שיש ביניכם, את נקודות החיוב שיש בכם כזוג, כדי שזה יוכל לסייע לך ברגעי הקושי האלה, להתרומם.
בהצלחה רבה! עשי והצליחי
שלום לכולם!
ברצוני לבקש מכם המלצות לאולמות אירועים באיזור עפולה. אנו מתכננים להתחתן בקרוב
ומחפשים המלצות מבעלי הנסיון
.
התחתנתם שם?
אם אדם בוחר להתחתן עם מי שלא ישמור טהרת המשפחה, אז הוא בחר בכך. ושלא יתפלא אח"כ "למה ה' חיתן לו" מישהו שלא שומר מצוות... ה' נתן לאדם בחירה חופשית, ואינו יכול להקשות למה אינו מונע ממנו בכח לחטוא..
נכן שבדיעבד, הכל בהשגחה. אבל מה הקב"ה רוצה לומר דרך השגחתו, ומה אמור להיות מזה, זה כבר לא כל אחד יכול לפענח.
לחתום בזאת העצומה
בס"ד
לא ממש יודעת אם מתאים הכבדות הזאת עכשיו,
אבל תחשבו שיש מי שיכנס כי יחשוב שזה רציני.
לא בטוחה שזה במקום לעשות בדיחות כאלו...
(אני נכנסתי כי חשבתי על מישהי מאד מאד קרובה אליי,
ואם היה שם משהו שנשמע מבטיח מספיק הייתי חושבת ליידע אותה.
לא יודעת איך היא הייתה מרגישה אם היא זו שהייתה נתקלת בזה)
זה שירשור ציני בעיקרו
אם מישהו נמצא פגוע ממה שכתבתי
אני ממש מצטער
לשטויות של פורום כלשהו ברחבי האינטרנט... סליחה.
יש דרכים אחרות, לדעתי, לעורר את הפורום הזה.
בס"ד
כמובן שגם זה בציניות,
ובאמת -לא נורא, קורה.
השאלה מה את מחפשת בדיוק?
ניר'לי ששבוע הבא תפוס שם, עד ר"ח אלול
אבל אם תפני אליי באישי אני יכולה לתת לך טל' של מישהי שם.
יש לה צימר ממש נחמד. נקי ומריח טוב. פשוט. היא לא יקרה.
עם מטבחון קטן, מקלחת ושירותים.
פלטה, מיחם וכירה חשמלית ומקרר כמובן.
ממוזג.
עם חצר, נדנדה ודשא.
אישה מאוד נחמדה וטובה!
וכמובן שמתפללים אצל ר' שמעון בשבת
היינו אצלה כמה שנים ביומחול!
אבל המשפחה גדלה ב"ה והצימר שלה כבר לא מספיק...
מחפשת משהו יותר גדול...
היינו שם ומאד נהנינו.
אבל באסה שאין גדר לחצר ובתכלס כל מי שרוצה יכול להכנס לשם..
ככה שבעייתי להכנס לברכונת שם.
נכון, ובכ"ז- לא הייתי נכנסת לבריכה ופחות מרגישה בנחיעלי_אאחרונהלדבר בחוץ עם בעלי..
חבל שלא שמים שם גדר.
פ.רערב טוב.
אנחנו מחפשים פנימיה (עדיף דתית) לבנים או בנות (לא מעורב) בכדי להדריך שם.
מישהו יודע על מקום כזה שמחפשים אנשי צוות?
אנו עוסקים בחינוך ומחפשים מקום עבודה וגם לחסוך את הכסף לצורך קניית דירה בע,ה.
יש למישהו רעיונתו נוספים לאיך לחסוך את כספי השכירות?
תבורכו.
היי, איך אתם מסמנים תבניות זהות של התנורים?אני כל הזמן מסתבכת עם זה וחייבת לזכור מה בשרי ומה חלבי
לתקוע סיכה מתפצלת....
בשני הצדדים כדי שיבלוט לעין ולא כל פעם יצטרכו לבדוק.
כך אצל אמא שלי וזה מצויין!
למכירה
ספה ח-ד-ש-ה! אצלנו רק כמה ימים ופשוט לא מתאימה לנו מבחינת המידות.
הבד בצבע ג'ינס דוחה כתמים, יפייפיה ונוחה מאוד!
מידות: רוחב - 180, עומק - 90
עלתה בחנות 2,400 ואנחנו מוכרים ב-1,900
צריכה להימכר כמה שיותר מהר!!!
הכריות כלולות במחיר.
לפרטים נוספים - בפרטי
אם אתם מכירים אנשים שהספה יכולה להיות רלוונטית עבורם נשמח שתעבירו.
תודה!
זה כנראה איזה הרגל שטבוע בו כבר שנים...
אין לי מה לייעץ... תהיי חזקה, תתפללי הרבה על המצב
ותלכי להתייעץ עם אנשי מקצוע!
כמה זמן אתם נשואים?
איך את מגיבה כשהוא מתנהג כך?
מה בדרך כלל מוביל אותו לומר מילים כאלה?
בעל צריך לכבד את אשתו יותר מכל דבר בעולם!
מה את סמרטוט שככה הוא ידבר אליך? ואז עוד יבקש שתסלחי לו כדי שהמצפון יהיה נקי??
סליחה על הסכסכנות- אבל לכי דחוף לדמות שיכולה לייעץ לך מה לעשות עם העניין ואיך להתנהג.
הייתי במערכת נישואין כזו שבעלי היה אומר לי כל מה שבא לו
מ- 'את רעה' ועד 'את מכוערת '
ורק אחרי שנה+ נפל לי האסימון (יותר נכון למשפחתי) שחייבים בעל מקצוע
שפשוט אמר לי להתגרש
היום אני נשואה פעם שניה לבעל מדהים ורק עכשיו מבינה כמה זה לא היה תקין!!!
תדעי שזה חמור וחייב התייעצות עם בעל מקצוע
הוא צריך לדעת שאו שהוא מטפל בעצמו או שהוא נשאר לבד
נישואין זה לא הפקרות נקודה!
אם כן- לכו לרב שיפנה אתכם לאיש מקצוע טוב ואמין.
או שתקבלו המלצות מאנשים שעברו את זה...
אבל ייעוץ יעזור לה לגדל ולהעצים את עצמה- שמן הסתם היא זקוקה לזה...
ויתן לה כלים מה לעשות במצבים כאלה
שלום יקרה,
אני מצטטת לך כמה ממשפטייך שכתבת שבעלך אומר לך אותם:"אישה רעה ,את פשוט אישה רעה",כמה רוע יש בך אישה מטומטמת..מפגרת....תמיד צרחות בבית מצידו העלבות
נשמע שממש ממש קשה לחיות בתחושה הזו, להרגיש שאת עבור בעלך: "אישה רעה" "מפגרת". ממש ממש קשה, בלי קשר להנקה ולקטנצ'יק החדש שהתווסף למשפחה שבטח מצריך ממך הרבה כוחות.
מה נותן לך כוח להמשיך בזוגיות? יש נקודות של אור?
נשמע שיש המון חושך ביחס שאת מקבלת מבעלך בבית. זה לא מגיע לך! לא מגיע לך לחיות ככה!
מגיע לך שבעלך יעריץ אותך על כך שילדת, על כך שאת מניקה על אף הלילות בלי השינה, מגיע לך שיתנו לך מנוחה כשאת צריכה, שיפרגנו, שיאהבו שיתמכו. האם יש גם את זה בקשר?
האם מעבר להשפלות המילוליות שנשמעות פוצעות ודוקרות עד כאב, את חווה גם אלימות פיזית כלשהי מבעלך?
זה נשמע מאוד קשה לחיות בבית שיש בו צעקות, השפלות ויחס פוגעני.
זה לא מגיע לך! מגיע לך חיים טובים, שמחים ומכבדים.
יש בך רצון לשינוי?
אפשר לעזור לך באיזשהי דרך? אם כן, נסי לפנות אלי בפרטי.
מאחלת לך מכל הלב שיהיה לך ערב שקט ורגוע
ככה את לא מבהילה אותי בתגובתך...
יש כאן אלימות מילולית קשה
לא מגיע לאף אחד/אחת לחיות כך
את חייבת לעשות צעד משמעותי
גם אם כבר הייתם בייעוץ ולא עזר
כדאי לנסות אצל עוד אנשי מקצוע
כי כל החלטה שלא תהיה לך חייבת גיבוי מבעל מקצוע
שייתן לך להבין מה את עוברת ומה עליך לעשות
ממליצה בחום על אבינועם יצהרי- 054-6410460
זה ממש רצח אופי!
בס"ד
ותהיו בטוחים שבעל שמכה את אשתו, לא שומר על שקט...
כך שאלימות פיזית בדרך כלל כוללת גם מילולית.
אומרים מכה עוברת מילה נשארת-
אבל זה לא נכון.
כי גם אם המכה עוברת,
ההשפלה, חוסר האונים, הפחד,
וכל שאר הרגשות הקשים שמתלווים לזה לא עוברים בקלות רבה כל כך כמו כאב פיזי..
ואגב- לעיתים מכה פיזית גם לא עוברת כל כך מהר, ויש נזקים בריאותיים.
עם מילים קשות ניתן להתמודד ברובד התודעה, להתנגד, לחשוב לקבל או לא לקבל.
הרגשות שנוצרים בקורבן לאלימות פיזית חודרים למקום הרבה יותר עמוק,
ודווקא בגלל שזה לא מילולי זה קשה יותר לטפל בהם.
צריך קודם למצוא ולהגדיר אותם ןאז להתמודד איתם...
אני נגד אלימות מכל סוג,
אבל לעיתים ההגזמות האלו- שמשוות את רמת הסיכון בין אלימות פיזית למילולית-
מוזילות את חומרצ האלימות הפיזית...
וסליחה על הנצל"ש אבל ממש צרם לי
היא פורקת את ליבה. לא מבקשת גישור ולא בית דין.
א. היא זאת מבקשת כאן תמיכה ולא הוא, אז מחובתנו לגלות אמפטיה כלפיה.
ב. שום דבר מצידה לא מצדיק ניבולי פה שלו
חשוב שתדעו שישנם המון מקרים שאחד מבני הזוג סובל מבעיית אישיות גבולית (כדאי לגגל)
או מבעיה נפשית כל שהיא ולכן הוא לא שולט בהתנהגותו ובמילותיו ואת מצוקתו הוא משליך על השני
ללא קשר למשהו מקדים (שהשני) שעולל לו
ואם זאת הבעיה, ובדר"כ אדם בעל אישיות תקינה לא מדבר כך (כמו המשפטים שהפותחת כתבה) לאשתו וילדיו אז אין הרבה מה לעשות...
ויפה שעה אחת קודם...
וחיים ב"ה בטוב ובנעימים!
איך מגיעים בצורה הטובה ביותר מירושלים לתל השומר?
מה יותר טוב?
תנור דלונגי 1216 או דלונגי 1330.
אשמח שרק מי שיודע יענה, ושלא תהיה התייחסות לתנורים מסוג אחר. ההתלבטות היא רק בין הדגמים הללו.
בנוסף, מה המקום הכי זול לקנות?
תודה!
מישהו?? אפילו מישהו שיש לו אחד מהם נשמח שיגיב ויגיד האם הדגם טוב. תודה!!
) נרשמה יחד איתי ללימודים,
את החודשיים חופש לפני שהם התחילו- "טחנו" יחד.
טיילנו, קשקשנו, עשינו קניות הכנות וסידורים לשנה הבאה.
ו-העברנו חוויות, המלצות וסיכומים מדייטים, לשתינו היה אז קשר רציני.
אפילו שלי היה נראה רציני יותר.
ואכן- בבוקר שאני הוחלטתי לסיים את הקשר -היא הודיעה בערב על אירוסיה...
ואז היו לנו כמה חודשי לימודים יחד בפנימיה,
מאורסת ו-מצפה...
שהיו חוויה גדולה:
הלכנו יחד למדוד שמלות, לחפש דירות, למלא את המקרר..
הכנתי לה הפתעות בחדר, מחקנו יחד כל ערב בספירה לאחור...
אז יכולהיות שבגלל זה גם הקשר אחרכך נשאר חזק.
הייתי חוזרת אתה בצהריים, במקום ללכת לאכול בפנימיה,
מכינה אתה ארוחה, עוזרת לסדר, מנשנשת, ולפני שבעלה חזר מהכולל יוצאת חזרה.
הגעתי אליה בערבים לפני מבחנים ללמוד יחד.
בקיצור- היינו חברות קרובות והחתונה אפילו חיזקה את הקשר.
אז בתור החברה הרווקה אני יכולה להגיד לך מה את יכולה לחפש:
את המשותף שלכן, -יש משהו ששתיכן אוהבות?
זה יכול להיות כל דבר, פשוט להציע לה להמשיך לעשות את זה יחד, מדי פעם.
אפשר גם להציע לה עזרה בדברים שאת טובה בהם, או שלא -אפשר ללמוד את זה יחד.
כמו להכין ארוחות, לסדר בלאגן, לעשות קניות...
את לא צריכה להבין את עולמה, את יכולה להשתתף בו.
עכשיו בתור נשואה ב"ה, -זה כיף שיש גם חברות רווקות.
יש דברים שנחמד יותר לשתף מישהי שלא מבינה,
יש דברים שכיף לעשות עם החברה שיש לה "פחות מחויבויות".
ולפעמים זה סתם כיף "לרדת" עליה, ולתת לה עצות להמשך החיים 
רק תמשיכי להיות את ותני לה את האפשרויות לבחור,
ותביני גם אם לה משהו פחות מתאים.
בקרוב אצלך 
יש לי חברות טובות שלא ידברתי איתן שנה או יותר.
אני לא יודעת מה לעשות כי אני לא רוצה לצאת היאכנע ששואלה מה קורה, איך הולך.
זה לא לעניין ויכול להכאיב.
ועל העניינים שלי אני גם לא רוצה לדבר כדי לא לגרום להן לקנא.
אז לא מדברים. וזה עצוב.
תנסי למצוא את הדברים הטכניים שבהם היא יכולה לשתף אותך בלי שזה יהיה חדירה לפרטיות.
למשל תדברו על מתנות החתונה, את יכולה ללכת איתה לעזור להחליף, מתכונים..
תכננתי כבר מפסח לכתוב מייל לאחת מהן ולא כתבתי. פשוט לא יודעת מה לכתתוב. מה לשאול ומה עדיף שלא.
יש לי גם חברה טובה אחרת שאיתה איכשהו הכל חלק - אפשר לדבר פעם בכמה חודשים כשיש זמן וכאילו לא עבר זמן. זה תלוי כנראה כמה העולמות שלנו קרובים, אבל הפוך:
מי שבאה מאותו עולם שלי קשה לה יותר שאני התחתנתי והיא כביכול נשארה מאחור.
ואחת החברות גם יצאה עם בעלי כמה שנים לפני שאנחנו התחתנו למיטב ידיעתי אז בכלל יש בלון שלם של אי נעימות.
שהקב"ה ישלים חסרונן במהרה ונחזור לפטפט.
לא בכוונה...
היא פשוט התחילה עולם חדש אחר לגמרי, וייקח לה כמה חודשים להתאזן וללמוד לשלב בין חיי זוגיות לבין שאר הדברים בחיים.
בדר"כ חברות טובות כן ימשיכו לשמור על קשר, גם בתור רווקה ונשואה, אבל זה יהיה קשר אחר ככ הנראה. פחות שיחות, פחות מפגשים.
ואני כן מסכימה עם האמירה שהנשואה יותר יכולה לקרב את החברה הרווקה. להראות לה את הדרך, על מה נוח לה לדבר ועל לא, מתי נוח לה לדבר וכו'
~nhykb~ ואם יש משהו שאני מרגישה שלא שייך לדבר עליו או לשתף (אם כי זה אישי מדי או כי זה עשוי לפגוע במי שלא התחתנה עדיין) אז לא מדברים עליו.. והצד השני לא יודע שלא דיברת עליו ולכן זה לא מפריע או פוגע. בס"ד
על 2015 אפשר. על 2014 אי אפשר
שלום לכולן, אשמח לשמוע על מקוואות בפ"ת עם בלנית נורמאלית, אשמח לכתובת ןמספר טלפון.
תודה ושבת שלום!
יש הרבה מה לדון בנושא הזה.
אני חושבת שא"א אבל להגיע להכרעה חד משמעית לכאן או לכאן.
ודאי שמצב אידיאלי הוא כזה בו בין בני הזוג שיתוף מוחלט, אימון, קבלה ואהבה שאינה תלויה בדבר, אהבה שמקבלת ומכילה גם כשזה נוגע לחלקים הפחות נעימים שלנו.... (חבר אמיתי הוא מי שיודע עליך הכל ובכל אופן נשאר חבר שלך... ;) -ולא בגלל שהוא עושה לך טובה אלא הוא באמת מאמין שאתה עדיין בנ"א הכי מדהים שיש, וזה חייב להיות כך!
עם זאת, וזה לא סותר!!! יש פעמים בהם אכן צריך לנהוג ולשקול לפי המציאות הקיימת ולא להתעלם ממה שהגילוי והשיתוף יכול "לגרום", אם אכן הוא יכול לגרום לכך... ... ואני לא מדברת דווקא על נזקים חמורים... ;) אם את יכולה למנוע מבן הזוג שלך אי נעימויות ואפילו קטנות ביותר אז למה שלא תעשי כך? לא מדברת דווקא על דברים אישיים, אלא גם על דברים ביומיום שאת בוררת מה לומר ואיך לומר, זה חלק מה"חכמת נשים" שלנו.. (שגם הגבר צריך לקחת בה חלק... ;) אמנם לפעמים בן הזוג יעדיף לספוג את אי הנעימות ובלבד שיהיה שותף לדבר, ולפעמים צריך וחובה לשתף גם אם זה אכן יגרום לחוסר נעימות...ולכן צריך לשקול באמת כאחד שמכיר היטב את השני מה באמת הדבר הטוב לעשות... עוזר בזה גם לשים את עצמך בצד השני ולחשוב- האם אני הייתי רוצה שישתפו אותי בזה, או לא לדעת על הדבר? (כן, יש גם מקרים כאלו!)
יש דברים גם שצריך לדעת מתי ואיך לספר, ויש דברים שאולי נכון להסתיר אותם כרגע ו"לעדכן" בזמן הנכון...
גם ובעיקר בין בני זוג צריך חשיבה ושימת לב מה ואיך לומר ולעשות ומתי וכו ולא לסגור עיניים ולטמון את הראש בחול בתירוץ של- אנחנו בן אדם וישות אחד....
אני למשל משתפת בהכל!! בדברים היותר ובדברים הפחות.. לא יכולה לשמור כלום בבטן, וזה מבורך, והכל תמיד מתקבל באהדה והכלה. ועדיין לפעמים אני חושבת שנכון שצריך וטוב לשתף אבל יש דברים שהיה עדיף שהייתי מעגלת קצת פינות, או הייתי מספרת בזמן מתאים יותר ולא 'לשפוך' מיד, ויש דברים שהיה אפשר לסנן אותם ולא להוסיף את הפרט המסויים שאמנם הוא אמיתי אך פה הוא עלול ליצור מצב לא נעים...
מערכת של שיתוף היא כזו שכל אחד דואג באמת לשני ולהרגשה הטובה והמושלמת ביננו. אם כרגע רואה לנכון להסתיר משהו זה לא חלילה מתוך רצון להסתיר אלא מתוך ראיה כללית של מערכת היחסים ואיך זה ישפיע עליה. והבנה שאולי כך זה הביחד האמיתי- שאני יודעת להבדיל מה טוב לנו עכשיו ומה לא.
ועוד משהו לחדד-
על עניין השיתוף בנושא המדובר-
יש פה אני חושבת איזשהו הבדל בין גבר לאישה...
וכרגע אני לא מתייחסת לנושא אם לשתף או לא אלא למציאות בדר"כ -
כשגבר ישתף את אשתו בנפילה כזו, היא אכן עלולה להוציא את זה מכל פרופורציה. גם אם היא תתמוך ותקבל ובאמת תהיה אישה טובה ואוהבת ומאמינה עדיין יכולות להיות לה הרגשות שיוצאות מכלל שליטה. יכולה לקחת את זה כחיסרון בה, שאולי היא לא מספקת אותו מספיק.. וכו' וכו'..אישה רוצה להיות מושלמת לבעלה ומחשבה על דבר כזה עלולה ממש לתסכל ולקחת את זה למקומות בכלל לא רלוונטיים...
לעומת זאת כשאישה תספר לגבר שהיא נכשלה גם אם זה נובע מאיזשהו חיסרון שהיא מרגישה כלפיו הוא יכול לקבל זאת יותר ולא לקחת את זה בפן המאד אישי.. הוא יותר שכלי ויראה את זה בתור משהו נקודתי ספציפי ולא משהו מכליל על כל תמונת המצב...
בקיצור מלא מה לדון
אבל בסופו של דבר- כשאני שיתפתי את בעלי על מצב כזה שהיה לי לא התחרטתי לרגע... ;)))
מישהו פה השתמש בשירות שלו?
אנחנו מבררים על אנשים שעובדים כאחראים על אירועים ונתנו לי את השם שלו, אם מישהו השתמש בשירות שלו נשמח לדעת איך הוא.. אפשר גם בשיחה אישית..
תודה!
דוסית גאה!שיפקהבגדול- מי שרוצה לשמוע עליו אני אשמח מאוד לתת פרטים באישי;
נראה לי שנאמץ את זה 
יעל מהדרוםרב מג של מילים
עשיתי לו מחברת חתן ובין השאר היה שם דף של "מספרים שימושיים"
והיה כתוב את זה בגדול..
ניל"סכוחות שמימייםאחרי תקופה שהיא התעלקה על מחשב נייד ישן שהיה נתקע מדי פעם סחבתי בטרמפים כל הדרך מסך (אחר) נורמלי כדי להשמיש מחשב נייח שהבאתי לה.
אני (מתלהב כולי): "קניתי לך מתנה".
היא רצה בהתלהבות
מגלה מה העניין וכזה "אני אמורה לשמוח?"
היא הייתה זקוקה למסך הזה ללא שום ספק שהוא, אבל התפלאה שהגדרתי את זה כ "מתנה".
פסידוניתגרם לי לחייך לעצמי
בקניות מהסופר:
כל פעם שהוא חוזר מקניות, הוא בדרך מתקשר אלי בהתלהבות: קניתי לך הפתעה!!!
ואז מגיע הביתה ופורק לי את השקיות במטבח,
פעם זה ענבים לא בעונה, פעם תותים, פעם מנגו.
או -"מצאתי את המעדן הזה שאת אוהבת"
/"היה במבצע החטיף שאמרת שהוא טעים, קניתי 10"....
ואז כשפעם הוא חזר מקניות בהתלהבות, עם שרשרת -הופתעתי באמת! 
חוצמזה, ביום ההולדת שלי לני שנתיים הוא לא גילה לי לאן נוסעים עד שעצרנו ליד חוות סוסים...
זה היה מרגש שהוא חשב על זה 
הייתה רכיבה משעשעת 
והייתי מופתעת מאד מזה שהוא העז 
גם בעלי הפתיע אותי לא מזמן בחוות סוסים
לגמרי מפתיע וכיף!!
ופתק מודבק על הידית של המקרר...
נהיה קצת מבאס...
(כמובן שלא מבאס שאנשים נותנים לבני זוגם מתנות מרגשות, אבל לשרשור הזה יש פוטנציאל לא ממומש של רעיונות זדוניים ומצחיקים
)
אני כל הזמן משנה את הסדר של הסלון, מזיזה רהיטים וספות.
אז הוא קנה לי פליימוביל של סלון כדי שאשחק בו כרצוני.
מתנת יום ההולדת השווה ביותר שקיבלתי, כי הושקעה פה מחשבה וגם כי הוא ידע שאני מתה על זה- למרות שזה לא קונבציונאלי.
כמו צמח ברמודדת כובעיםעשה איזו שטות ומיד הוציא מאחורי גבו את הכרית.
