שרשור חדש
שאלה טיפה רגישה - אשמח לשמוע מכם.ואפילו בהסתרה

שלום לכולם, בסייעתא דשמיא אני וחברה שלי התארסנו ואנחנו צפויים להתחתן עוד 4 חודשים, אחרי שנה וקצת שאנחנו ביחד. 
טוב לנו מאוד, והזוגיות באמת מעולה אבל יש משהו שמטריד אותי מזה זמן, ועכשיו זה הזמן לפתוח אותו:


נראה לי שאני נחשב לבחור די מוצלח. למדתי בישיבה טובה, סיימתי לימודים במקצוע מכניס, נראה די טוב וכו'. 


ובנוסף גם "התברכתי" בשיעור יתר על הגוף (על החזה, על הכתפיים, על גב, על הזרועות העליונות).
חברה שלי אף פעם לא ראתה אותי ללא חולצה, ואני באמת קצת חושש מאחרי החתונה - איך שהיא תגיב ומה היא תחשוב.

אני יודע שמשיכה זה דבר חשוב בקשר (כנראה שאצל בנים יותר מאשר אצל בנות - אבל עדיין). 
את האמת? אני מפחד שזה ידחה אותה, שהיא פשוט תיגעל.
 

אני פונה בעיקר לבנות הפורום (אך אשמח לשמוע מכולם), מה אתן מציעות לעשות? לדבר איתה על זה? "להראות" לה? ואולי פשוט לעזוב את זה ולתת לה "לגלות" לבד? אני באמת מבולבל.. יכול להיות שיש לי תסביך קל עם עצמי סביב הקטע הזה, אבל אני מרגיש שם היא לא תדע את זה לפני החתונה, אני קצת מרמה אותה.

 

חשוב לציין שממש טוב לנו יחד, היא די הבחורה הראשונה שיצאתי איתה, וגם אני הראשון שלה..

רק בבקשה לא לתת פתרונות כמו הסרת שיער, אין לי שום כוונה לעשות דבר כזה.
 

אופן נוסףהעני ממעש

בחז"ל מובא מצב הפוך, 

בו האיש מברר ע"י קרובותיו לגבי האשה

 

אם בדור זה יש צורך הפוך,

אפשר באותו סגנון-

שהאשה תדאג לברר עליו דרך צד ג-

דתיים שלובים- אחים/ חברותות/ וכו'

 

אני מודע לעובדה שלא כל אחת תחשוב שמתאים/ אפשרי לה לבקש,

אבל נראה לי יותר נכון- במיוחד ל"דוסים"

 

כנ"ל הפוך- עלולים להיות דברים,

שהאיש ירצה לאמר למי שיוצא איתה, ע"י צד ג מתאים לעניין

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

נשים- יש לכן רעיון לסדנא?רמז דק
מחפשת רעיונות לסדנא לי ולעוד כמה חברות בשעות הערב,
 
בעלות של עד 400 ש"ח לסדנא,
 
מדובר באזור ירושלים או המרכז,
 
משהו בסגנון של עיצוב שולחן, סדנא לשוקולד, משהו עם תכשיטים ועוד כיד הדמיון הטובה,
 
אם יש לכן מספרי טלפון של נשים שעוסקות בזה אשמח אם תכתבו ותפרטו במה הסדנא.
 
תודה רבה,
כל רעיון יתקבל בברכה!!
קרמיקה?פאז
יש בירושלים , (מרכז ירושלים -ככיר ספרא) -יוצרים משהו כזה ...אבני חן

 

זה מקום נחמד שבו יש מעיין סדנאות . כלי חסר שיוצרים ביחד /וצבעים .

אני ובלי היינו שם לפני החתונה (בין האירוסין לחתונה ....) ועשינו כלים חמודים יחד.

 

 

משהו קבוע ? או חד פעמים ליום כייף /יום הולדת ......

 

סדנת קיפולי נייר , קרמיקה , סדנת כתיבה .....

יש לי רעיון בכיוון אחר - אם מעניין אותך - פני באישימודדת כובעיםאחרונה


שאלה לנשואיםתפוח יונתן

בעקבות דיונים נוקבים בפורום השכן רציתי לשאול אתכם הנשואים:

האם מישהו מכם התחתן בלי להתאהב, אלא רק כי היה נחמד ביחד וקיוויתם שתסתדרו ויהיה בסדר?

אם כן, האם הרגשות התעצמו אחרי החתונה או לא?

בקיצור, האם אפשר להתחתן ככה?

אפשר להתחתן ככה לא אצל כולם עפים זיקוקים וטררםהה"ה

אני חושב שאני לט הייתי מאוהב באשתי בקטע הרגשני של המילה ואחרי החתונה ב"ה למדתי גם להתאהב. בנוסף אצל בנים דוסים מרגישים הרבה פעמים שלא נכון וטוב להבליט רגשות כאלה לפני החתונה, כך שאם הבחור לא אומר את זה יכול להיות שזה בגלל זה.

3 פעמים כן.כוחות שמימיים
ולגבי השאלה האחרונה- אפשר גם אפשר.


אפשר.בת 30

במגזר החרדי זה הרבה יותר מקובל. במיוחד אצל החסידים. מבררים הכל הכל לפני, נפגשים פעם פעמיים לראות שיש מציאת חן, ונפגשים מתחת לחופה  חיוך.

האם זה טוב? טוב זה דבר סובייקטיבי- למי שנוהג ככה כנראה שזה טוב, אני מאמינה שרוב הזוגות האלה בונים זוגיות נורמלית.

האם זה מתאים לך? כנראה שלא, כי אתה לא שייך לקהילות שנוהגות ככה (נראה לי...).

אני לא בטוחה שדווקא חייבים להרגיש איזו התאהבות גדולה, אבל בהחלט צריך שתהיה ידיעה פנימית ושלמות פנימית ורצון חד משמעי להתחתן. לא מתחתנים על בסיס "נקווה שיהיה בסדר". מתחתנים על בסיס "יהיה הכי מדהים בעולם!".

זה לא תמיד ככה!!!שקד ותמר
זה ממש לא תמיד ככה....
ביום שאמרתי כן. הרגשתי איך אני מתחרטת על הכל...ידעתי שזה לא נכון אבל המחשבה הזאת כל הזמן מפריעה.
היה לי ממש כיף והמשכנו בהכנות לחתונה ובמקביל זה לר יצא לי מהראש.
התקופה הזו היתה יותר קשה מלפני הארוסין.
ואיך שנכנסנו הביתה אחרי החתונה, זה נעלם!!
והיום אני הכי אוהבת אותו בעולם וזה ב"ה זה רק עולה ועולה....
בהצלחה!
התאהבות היא דמיוןנסיכה בגרביים

לא כל אופי יכול להרשות לעצמו לחיות בדמיונות. אנשים מאוד רציונלים, הרבה פעמים לא יגיעו לזה.

לא מתחתנים כי "נחמד" ו"מקווים שיהיה בסדר"! אבל גם ממש לא צריך זיקוקים ופרפרים בבטן!

אחרי החתונה בעז"ה מגיעים לאהבה שהיא לא התאהבות, היא הרבה הרבה יותר עצומה ומשמעותית. התאהבות, גם למי שחווה אותה, היא דבר חולף וחבל לתלות את החיים שלנו ברגשות לא יציבים ולפספס הזדמנויות מדהימות!

אז אני לא אומרת להתחתן כמו החרדים בלי להכיר ובלי טיפת רגש. אבל בלי נצנצנים ופרפרים בבטן אפשר גם אפשר, לכתחילא.

איפה עובר הגבול? זה אישי. לצערי שילמתי בבשרי מחיר לא הכי כיף על זה שלא ידעתי בהתחלה איפה עבר הגבול שלי, אבל זכיתי לעבור תהליך עם אנשי מקצוע שעזרו לי לגלות את התשובה בעצמי.

ממש לא אהבתי את התגובהאמא יפה
"אני לא אומרת להתחתן כמו החרדים בלי להכיר ובלי טיפת רגש"
איזו הכללה לא נכונה חוץ מהחסידים אני לא מכירה עוד מגזר שמתחתן בלי להכיר ובלי טיפת רגש,
אם אין לך ידע על החרדים אל תכתבי דבר סתם בגלל שככה נראה לך כי זה ממש לא נכון!!!!!!
אני גם מסכימהכוחות שמימיים
מה רע בחרדים? בכל מגזר היום יש בעיות.

ואגב שמעתי שנתונים מראים שאחוז הנישואין שמחזיקים מעמד גדול יותר אצל החסידים מאשר אחרים (אני חושבת שזה היה בהשוואה לליטאים).
שכל אחד יעשה מה שטוב לו ושנכון אבל ראיתי לנכון להוסיף את המידע החשוב הזה.

****אין במה שכתבתי להצדיק או לגנות חלילה אף אחד.
קיבלתינסיכה בגרביים

אבל לא התכוונתי לומר משהו רע על החרדים, האמת שאני אישית תמיד אמרתי שעדיף פשוט לקבל את הבן זוג ואז ללמוד לאהוב אותו (בשלבים של ייאוש בעיקר ) באמת מאמינה שזה עובד.

מה שהתכוונתי זה פשוט להדגיש שלא התכוונתי לומר משהו קיצוני אלא לא לחכות לאיזה רגש סוחף והארה אלוקית שזה החצי השני שלי.

אוקי קיבלתיאמא יפה
צודקת כוחות שמימיים
גם אני בראש הזה...באמת אם מחכים להארה הזאת אני לא יודעת אם היא בכלל מגיעה....

לי היא ממש הגיעהבטוב

אני ממש זוכרת את הרגע שהרגשתי הארה אלוקיתכ זו.

בתוך ההתלבטויות היה ברור שזה זה . רק איך ומתי עוד לא ברור...

אני לא רוצה לבלבל את פותח השרשורר.

אבל אני ממש הרגשתי ניצוצות זיקוקים ריחופים וכ'

ואני אדם מאד שכלי- לכן הבנית שאם הרגש שלי מתפרץ עד כדי כך זה ממש סימן אלוקי...

אני מבינה שזה לא ככה לכולם.

אבל זה קיים ועוד איך...

ויצאנו בדייט,לא הכרנו לפני... (חודש וחצי אם זה מעניין) 

ברור שזה קיים!נסיכה בגרבייםאחרונה

לא אמרתי שזה לא קיים!

 

רק לא אצל כולם ולא צריך להילחץ אם לא.

חרדית ומאחלת לכל זוג פרפרים כאלה בתקופת האירוסיןדעה
ובשנה הראשונה!. ורוב החברות ה" חרדיות " שלי היו מאוהבות....
אההה וכן מכירה כמה חרדיות וכמה דתיות לאומיות שלא עפו כי לא היה להם את המתנה הזו או שאין להן אופי דמיוני....
השאלה למה קוראים התאהבותא.פיל
צריך להיות רגש. בלי רגש אי אפשר להתחתן.
רק הוא באמת לא חייב להיות פצצתי כזה..
שלום!לצורך השאלה2
אני ניק מוכר בעיקרון (בעיקר בפורום השכן והצעיר יותר), פותח ניק לצורך השאלה.

אני נפגש עם מישהי, וייעוץ עם חבר עזר לי להגדיר את מצבי כך -
אני מרגיש שאינני מצליח למצוא אצלה תכונה מסויימת, תכונה שמעצם מהותה טבעי שתתגלה רק עם הזמן והפגישות (אנחנו רק בהתחלה). מבחינתי התכונה הזו היא העיקר שאחריו אני מחפש. וייתכן בהחלט שזה יבוא עם הזמן.
הבעיה שזה כרגע לא הגיע עדיין, ופתאום התחלתי לקלוט בנות אחרות שנמצאות וצצות במידה זו או אחרת, שזה כן נראה לי שיש להם וזה יותר בולט במידה זו או אחרת...
כמובן שלא מפסיקים קשר בגלל זה (הקשר עצמו ממש טוב וזה תכונה שקשורה לפתיחות (לא פתיחות אבל קשורה לזה מאוד) ולכן זה פשוט יכול להיות שזה יבוא עם הזמן).

רציתי לשאול - האם כנשואים היה לכם משהו כזה בקשר, שתכונה שמאוד חשובה לכם התגלתה רק בפגישות קצת יותר מתקדמות? איך משתיקים בינתיים את הרגשות שמנסים לברוח הצידה ח"ו, כדי לתת באמת את המקום להיכרות עמוקה ורצינית, להאמין שזה עוד עשוי להתגלות?
(יש סיבות להעריך שזה עוד יבוא... אבל הרגש מהיר וצריך לתת לו מענה בינתיים, כדי שבאמת אפשר יהיה להשקיע...)

השתדלתי לשנות טיפה מהסגנון של הכתיבה וגם קצת לעמעם פרטים כדי שלא מי שרוצה ומכיר יזהה אותי ישר... מי שרוצה עוד פרטים, באישי
תודה רבה מראש!
אל תתבחבש מדייהעני ממעש


^^^ נשמע גם לי כהתבחבשו. יתר.פעםאחת
מהי אותה תכונה? נשיות?
תודה לשניכם על התגובהלצורך השאלה2

מה הכוונה שאני מתבחבש או שזה התבחבשות יתר?

לא נשיות, שולח באישי

דברים עקרוניים בודקים בהתחלה (אפילו לפני הפגישה הראשונה)ימ''ל
לא משנה אם זה נושא עקרוני באמת או שזו תכונה שעקרונית דווקא בשבילך, אם זה חשוב לך אז זה מה שמשנה. לפעמים אפשר להתפשר גם על דברים מסוימים שהם חשובים אבל לא קריטיים אם המכלול מצדיק את זה אבל באופן כללי עדיף לברר את הדברים החשובים והעקרוניים בפגישות הראשונות ואפילו לפניהן.
נכון שיש תכונות שמטבען יותר באות לידי ביטוי עם הזמן ולאו בהתחלה אבל אתה אמור לפחות לראות שזה קיים (קשה לומר בודאות בלי לדעת על מה מדובר אבל אם זאת תכונה שאתה רואה אצל אחרות בלי לחפש אז זאת כנראה תכונה שהיית אמור למצוא אם הייתה קיימת). זו דעתי.

בהצלחה!
תודה על התוגבהלצורך השאלה2

כששאלתי עליה אז מתוך מה שאמרו לי יוצא שזה נמצא.

וגם יש רמזים לזה שזה קיים, אבל עוד לא בא לידי ביטוי...

כן בהחלטגפן36
התקשרתי לברר שוב עם אנשים שמכירים אותו, באופן יותר ממוקד.. ידעתי יותר לאן לכוון את השיחה..
בכוונה לא כתבת את התכונה? אולי אוכל למקד יותר..
תודה!לצורך השאלה2
אבל זה לא נראה לי נכון... ואם יתברר שאין לה את זה? כשכבר יש קשר, הרבה פחות שייך לחתוך בגלל מה ששמעתי עליה מאשר בגלל מה שאני מגלה בעצמי...
בכוונה. לשלוח לך באישי?
כרצונךגפן36
אני בררתי, ןכשאמרו לי אז יותר חיפשתי, ומצאתי (בעצמי) ביטויים ורמזים לתכונה.
יש תכונות שהגיוני שלא יבואו לידי ביטוי בדייטים.
לומר את האמת?סדר נשים

נשמע לי קצת מוגזם לחפש תכונה כ"כ ספציפית ומדוייקת

ולחתוך אם מגלים שהיא לא קיימת כשהרגשות כבר פורצים

זה תלוי מאוד באיזה תכונהלצורך השאלה2

לדוגמה אם התכונה היא דתייה או לא.. שזה כמובן לא המקרה, אחרת הייתי פשוט שואל. אבל למשל.

ויש עוד תכונות בסדר גודל שזה כבר יכול להיות ממש קריטי...

נכון, בדיוק לזה התכוונתיסדר נשים

שאם זאת תכונה כ"כ נסתרת שצריך  לחפור ולבדוק כ"כ הרבה

בשביל לגלות אז זאת לא נשמעת תכונה בסדר גודל כזה

תשובה + עדכוןלצורך השאלה2
יש דברים שהם מסובכים יותר... לא צריך לחפור ממש, אבל שלוקח זמן להיפתח ולחשוף.

ועדכון - שהיתה פגישה משמעותית וטובה, והבנתי שבטוח יש לה את זה. אבל אולי בסגנון שונה ממה שחשבתי ורציתי.
אז ממשיכים, ואני מנסה להבין אם זה באמת שונה ואם זה מתאים לי או לא.
אולי שונה ולמרות זאת זה יתאים לי... יש הפתעות בחיים
בהצלחה!כוחות שמימייםאחרונה
באמת היה קצת קשה לעזור בלי להבין במה מדובר אבל אולי תתפלל על זה.
מה קניתם לשדכנים?יויו


כסף - זה מה שהם הכי היו צריכיםימ''ל

אמנם זה לא טוב בתור מזכרת, אבל הפרקטיות עדיפה.

צ'ק. לא פתוח..משקפופרית123


מצלמה שווהשמים


הם קנו לעצמם מהכסף שנתנו להם....+mp8


כסףגב'
לריבונו של עולם?חרותיק
האמת שחשבנו שבתור ה-שדכן של העולם הוא לא צריך תמריצים ותוספות..

שאלנו מה ירצה.. וקנינו לו את הסט של הכרכים של ילקוט יוסףתודה על הכל!
תרמתי מזמני ואוני לערוץ 7 כתר הרימון
כנ"ל אלעד


קנינו כלי הגשה.לבי ובשרי

 

אני חברה של הבת שלהם, אז שאלתי אותה.

צ'ק שמן. מגיע להם.ירושלמית טרייה
כסףמרדכיאחרונה
בס"ד

חבר שהתחתן חצי שנה לפני אמר לי לפני החתונה שלו שעל תזמורת מוצאים אלפי שקלים, על צלם עוד אלפי שקלים וכן על האולם וכל מה שמסביב, אבל יש מי ששוכח את מי שבזכותו הם הגיעו לזה.
חתונת חברים- התייעצותהרש

ברוך ה' 2 חברות טובות שלי האולפנא מתחתנות.

 בתקופה האחרונה עברנו דירה אז נוצר מצב שאני בקושי הולכת לחתונה של חברות- אלא אם זה ממש קרוב וקשור.

 

חשבתי שנשאיר את הילדודס אצל ההורים ואז נצא ביחד..

עכשיו גילתי שבעלי לא מוזמן- והזמינו רק את החברות.. (אם זה חברים קרובים אז רשמו לזוג היקר או משו בסגנון..אבל כאן ההזמנה רק לי)

 

ואני לא יודעת מה לעשות.

מצד אחד תכננתי ללכת- ואני רוצה לשמוח איתן.

מצד שני אנחנו לא הכי בקשר. למרות שעדיין חשוב לי

מצד שלישי דלק ולשכור רכב לחתונה זה לפחות 200 שקל. ולא בא לי להוציא כ"כ הרבה שאני הולכת לבד (במיוחד שזה לא כולל מתנה)

מצד רביעי- בעלי יהיה חייב להסיע אותי לפחות לאחת מהחתונות כי אני מ]חדת להגיע לשם לבד בלילה..

אז הוא ישאר ברכב? יסע לחברים?

 

אוף.

ממש מתלבטת.

וגם מה נעשה עם הילדים?

אם הינו מוזמנים יחד אז היה יותר קל. אבל..

 

מה עושים..?

לא כל כך הדגישו בשירשור את הפן ההילכתי שיש בזהלשם שבו ואחלמה
כי יש גם תשןבה בהלכה על הנושא,
אני לא כל כך בקיא בזה
אבל יש דעות שחייבים להביא סכום מסויים
ויש לזה התייחסות בשותים ובפוסקים
אז לפני שבכלל פועלים מהחוויה, הדעה וההשקפה של עצמכם
חובה קודם לברר מה ההלכה אומרת בנושא
כבר לא יודעת אם זה נכון לגור קרוב להורים.... (לא לראשי)פילפילה
עבר עריכה על ידי פילפילה בתאריך ט"ז באדר תשע"ו 20:44
עבר עריכה על ידי פילפילה בתאריך ט"ז באדר תשע"ו 20:41
אנחנו זוג צעיר.. +1 . מתגוררים רבע שעה הליכה מההורים של בעלי.
מצד אחד הם עוזרים לנו בלי סוף- ובשמחה במה שצריך.
מצד שני יש לנו משברים שנובעים בעיקר בגלל המגורים הקרובים. הדבר בא לידי ביטוי בעיקר בשבתות. שהם רוצים שנבוא מבחינתם כל שבת ולכל ארוחה.
אני ממש טיפוס של בית בשבת... ובמיוחד שבעלי עובד כל השבוע..זה הזמן שלנו יחד! ללמוד, להתחזק, להיות עם המשפחה הקטנה שלנו.
בנוסף, אצל ההורים של בעלי יש פחות אווירה שנוחה לי ומרגישה שפוגעת לי בשבת. באים אליהם לפעמים משפחה שנוסעת בשבת (ואז הם מצפים שנבוא לראות את אלה שנסעו) , הם משחקים משחקי קופסא קוראים עיתונים מדברים דיבורי חול .... יש כאלה שמתלבשים לא צנוע...
אני יודעת שכמובן אין לי זכות להגיד להם איך לנהוג בבית שלהם...אבל אישית אני מרגישה שלהגיע אליהם בתדירות זה פוגע לי בשבת ובזמן שלנו בזוגיות יחד.
וגם מרגישה שככה אני לא מכירה את הקהילה שבשכונה שלנו.
כרגע המצב שאנחנו מגיעים לפחות לארוחה אחת 3 פעמים בחודש. שבת אחת בחודש בדכ נהיה בבית.
לא קל לי עם זה. אני זקוקה לשבת מנוחה.. לשבת זוגית. לשבת של קדושה .
ובעלי באמצע...
וקשה לי שאני נותנת לו תחושה שלא טוב לי ושלא בא לי.. אבל מה אני אעשה (
אציין שהשבת באים משפחה ברכב בשבת בבוקר ותכננו שנהיה בבית . ועכשיו חמותי ממש רוצה שנבוא... ומבקשת שנגיע אפילו אחרי האוכל . ולא בא לי. ופגעתי בבעלי בגלל זה..
וחמותי יודעת שזה תלוי בהחלטתי.
אבל מה אני אעשה??? אני גם מרגישה שזה להנות מכאלה שמחללים שבת .
עצות?
לפעמים זה עובד יחד,~א.ל

כלומר עצם המגורים והסיוע מצד ההורים,

גם מחייב אתכם במובן מסוים להסכים לבקשותיהם..

למה פשוט לא לגור במקום אחר?

 

לגור ליד ההורים זה לא טוב. נקודה.משוטט

כל הקשיים שמתלווים לזה רק פוגעים בזוגיות..

ובמיוחד כשיש הבדל גדול באורחות החיים..

כל עוד את שם את צריכה לנסות למצוא איזון.. בין להיות איתם ללהיות לבד..

רק להימנע ממריבות.. 

אבל אם יש אפשרות לעזוב.. אז כמה שיותר מהר..

^^ לגמרי!פעםאחת
לא מסכימה! תלוי בזוג ובהורים...יעל מהדרוםאחרונה
לק"י

ומרחק של רבע שעה זה לא לגור צמוד או באותו בית.
לדבר ביניכם,ד.

בהנחה שבעלך, מבחינה דתית, בראש שלך - תסבירי לו קודם כל שאת מאד מעריכה את משפחתו, על הרבה דברים טובים;

 

אבל לגבי  שבת, שאת רוצה "בית" בשבת, ביחוד שאינו נמצא הרבה בשבוע. שאת רוצה זמן ללמוד, תחושת קדושה ללא פגישה בחילולי שבת, וכו'.

 

תנסי אולי, בנחת, לתת לו תחושה של האוירה שאת רוצה.

 

אח"כ תשאלי מה הוא מציע.  תנסו להגיע לאיזה מינון שאת יכולה לסבול. למשל, שתי ארוחות בחודש, ודווקא כשלא מגיעים אחרים בצורה כזו. וקביעת זמן כמה מתעכבים שם אחרי הסעודה, שגם לא יפגע - וגם ישאיר לכם מספיק מקום לאוירה שאת רוצה, בביתכם.

 

אולי אם תרגישי שיש מספיק מבחינה זו, תוכלי להתייחס למה שכן נמצאים שם, כאל מצוה והכרת הטוב ביחס להורים.

 

מה שברור, שדברים צריכים להתחיל מתוככם. מהבניה שלכם.  לא לחיות בלחץ של "חמותי מבקשת"..  את זה שומעים - אבל השיקול שלכם. כמה שיתרגלו לזה, ויהיו בטוחים באהבתם שאינה תלויה בכך - וגם תהיה נוכחות סבירה אצלם - כך יהיה מן הסתם קל יותר. יתרגלו. לפעמים צריך טיפה ניתוק "חבל הטבור", בעדינות וכבוד וללא התנתקות חזקה.

אני יודע שהרבה אנשים אומרים שלא נכון לגור ליד ההוריםמשה

מצד שני, כמו שלמדת - יש לזה מחיר שהם עוזרים בלי סוף.

 

יש פה עלות/תועלת שצריך לקבל החלטה מה נכון ומה לא.

Hש יתרונות בלגור ליד ההורים,ויקי7

אבל הם משתלמים רק אם ההורים נותנים מרחב ולא מתערבים בכלל...
ההורים שלי לא כאלה, לא אגור לידם.

אולי במקום בשבת תנסו לבקר אותם בימות החול?נקודה

בס"ד

 

 

בכלל תנסו לבודד מה הצרכים,

ואולי מתוך זה יבואו רעיונות...

למשל הרעיון של חמותך לבוא אחרי הארוחה זה כן יכול להיות נחמד לפעמים,

(לאו דווקא השבת) שהקידוש יהיה כמו שאת אוהבת, ויהיה לכם זמן לשניכם לבד, ומצד שני
טיול נחמד לחמותך לשעה...

עוד רעיון בשביל הקדושה-

אולי תזמינו אותם אליכם? אצלכם אין בבית עיתונים, ונושאים אפשר להשתדל להעביר כשמדובר בעיניני חול,
להעלות עיניינים מפרשת השבוע וכד'.

בכל אופן המון הצלחה!!

 

 

לא טוב לגור ליד ההורים.. מנסיוןשימשייה

ההורים של בעלי גם ככה..

בתחילת הנישואין שלנו גרנו במרחק של שעה נסיעה מהם, ואחרי שנולד הבן הראשון עברנו לגור רבע שעה נסיעה מהם. לא יכולנו ללכת אליהם לארוחה בשבת, אבל לפחות 4-5 פעמים בשבוע הם היו באים אלינו, ובנוסף כל יום טלפונים בואו אלינו, באים דודים/ הכנו ארוחת ערב מיוחדת/ בואו לבקר את הסבתא שגרה לידם וכו' וכמובן גם בקשות מהאחים שרוצים את האוטו שלנו אם אנחנו בבית ועוד. 

הרגשתי שזה פוגע קשות בזוגיות שלנו, הוא נפגע מחוסר הסבלנות שלי אליהם, אני לא יכולתי עם חוסר הספייס והפרטיות שנפגעה (גם בליל טבילה היינו צריכים למצוא תירוץ לזה שפשוט רצינו ערב לבד, וזה לא היה פשוט) אחרי חצי שנה קמנו ועברנו דירה למקום רחוק יותר.

הוא עדיין רוצה שנגור לידם אבל מבין שזה יפגע מאוד בשלום בית שלנו, הם היו עוזרים לנו המון, גם כלכלית, אבל הבנו שעדיף לשלם יותר כסף מלפגוע בשלום בית. 

לדעתי אפשר להסביר יפה, מבלי לפגוע, את הבעיות איתם, בסופו של דבר את לא חייבת לאהוב אותם, ויכולה לבקש להיות יותר לבד, יכול להיות שיהיה לו קשה להבין את זה, זה לא יהיה לו נעים לשמוע את זה כי הוא בין הפטיש לסדן אבל אחרי שעוברים את השלב הזה ומבינים שאת ומשפחתו סגנון שונה, הרבה יותר קל.

תנסי להוריד לפעמיים בחודשבלדרית
זו תהיה התחלה.
תירוצים: את עייפה מהשבוע, מזג האוויר לא נוח, את רוצה להיות קצת בבית.
וזה רק מחמיר כשיש ילדים, אז אם באמת מעיק לך הייתי שוקלת להתרחק. בהצלחה.
אבל למה לא להגיד את האמתנהורא

במקום להתפתל כל הזמן?

אנו גרנו צמוד להורים במשך שנה, וכבר במהלך החודש הראשון כשראיתי יש בקשות בלתי פוסקות לסעודות שבת משותפות , או לביקור אחה''צ וכו', 

הבהרתי שזה לא מתאים לנו בגלל שאנו מאמינים שעל מנת לשמור על חיי משפחה תקינים, ואנו רוצים להיות בפרטיות ביננו!

 הסברתי באריכות שאני מאמינה בכל לב שזה חובה על מנת לשמור על שלום בית ובניין עצמי כמשפחה. והוספתי שככה שמעתי בשיעור של...

 

אמנם חזרתי על ההסבר פעמיים ושלוש, אך זה לחלוטין עבד בהצלחה! 

לא חושבת ששכנעתי אותה באמת, אך לפחות היתה הבנה שזה המצב והכל מתוך אהבה.

 

השתדלתי לקפוץ לעיתים אחה''צ במשך השבוע וגם בשבתות הקיץ, וסעודת ערב שבת אחת לשלושה שבועות בערך.

היתה לנו דילמה דומהמטבחון
יש לי כמה מסקנות שעלו לנו..
א. הרבה פעמים לאחד הצדדים הרבה יותר חשוב האווירה של הביחד בשבתות ולשני זה דרוש פחות.
צריך לדבר על זה אחד עם השני..
אני חושב שהזוגיות אמורה להיות ראשונה בסדר העדיפויות..
ואם לאחד הצדדים זה נצרך, אז כזוג זה מה שאנחנו צריכים לעשות.
ב. נכון שאווירה של שבת כזאת היא לא נעימה (ולא רק בשבת), אבל זה בדיוק המקום שאתם יכולים להשפיע..
צריך לדעת ליזום דברים שחשפרו את האווירה,
אבל גם צריך לדעת איך עושים את זה בצורה לא מעיקה..
ג. לא כדאי ולדעתי לא ראוי (אני יודע שאני קיצוני בעניין), לומר משפטים בסגנון של:
אני מצדי הייתי רוצה לעשות כך וכך, אבל אשתי/בעלי החליטו שלא..
החלטות צריכות להתקבל יחד. אנחנו החלטנו ש...
גם את מתלבטת איך ללכת השבת לחמותך?מסכת יומה

בעצם, למה לא ללכת להורים שלך הפעם?
כבר לא ראית אותם יותר מדי זמן, הפעם האחרונה הייתה קצרה מדי, לא הספקת כמעט להרגיש את הבית.
בא לך שוב לדבר עם אמא שלך על משהו, רוצה להתייעץ אולי עם אבא,
או סתם רק לראות אותם שוב.

אין כמו ההרגשה הזו כשאת עומדת מעבר לדלת של ההורים, פותחת אותה ונכנסת, -זה לעולם לא יעבור!
ההרגשה הממלאת הזאת - הכל בסדר, הגעתי הביתה.
העולם נשאר במקומו, אני יכולה להיות אני. כאן יש מישהו שמבין אותי.

רגע, סטופ!
מי זה בא אתך לכאן?
מי זה שעומד לידך, נכנס, קצת פחות מרגיש קשור ואולי קצת לא שייך?
מה איתו?
ההרגשה הזו, הנעימה, הטובה, החמה והחשובה, איפה הוא מקבל אותה?

אהא, נכון, -שם, בבית ההוא, שבו גידלה אותו מישהי שנתנה לו הכל,
שמחכה לו ומרגישה אותו גם כשהתבגר ועזב.
שם, בכניסה, -בדיוק כמוך עכשיו, הוא מרגיש בבית.

אז בפעם הבאה שאת מתלבטת אם לנסוע או לא, האם לוותר הפעם...
תעצרי דקה, דמייני את ההרגשה, זו שלך, בבית הורייך, ופשוט תעניקי לו אותה, תני לו, מכל הלב!

בתקווה שהועלתי מעט

אהבתי ממששמים


מתוקה זה יפה...מתגברת


יפה^^הלוי
תודה רבה רבה.הועלת המון...mp3
לפעמים גם הוא בעצמו לא רוצה ללכת..מנו
מזל שאני לא מוזמנת למקום המושלם הזה....דעה
אבל אל תדאגו כל שבת שלישית הם סוגרים אצלנו בשמחה.
כתבת מדהים כל הכבוד
איזה יופי !כוחות שמימיים
מקסים אם זה היה ריאלי (:אמא של נוני
בעלי מעדיף להיות בבית או אצל ההורים שלי מאשר אצל ההורים שלו, אבל יש משהו מעבר לזה שזה כיבוד הורים שמשתדלים לעשות אותו בשמחה (:
יפה מאד. ואם יורשה לי להוסיף שמונה מילים:כתר הרימון
מנוסח בלשון נקבה אך מופנה לנשים וגברים כאחד...
צודקתמסכת יומה

תודה!

חצי חיוך

 

רק אניmatan

הבנתי את הסיום כ"תעניקי לו אותה"- תהיי את כזאת בשבילו, ולא תני לו לעשות שבת בבית של ההורים שלו?

לייק!!mp3


זה פטתי. יש משהו בבית 'של ההורים' שנותן חופשיות.הרש


זה נחמד אבל המקום הכי בעייתי זה כשהאשה ממלאתלשם שבו ואחלמה
לגבר את תפקיד האמא.
מקור להרבה צרות
יש הבדל גדול בין לשמש כאמא שלו לבין לתת לו תחושה של ביתmatan

יש חשיבות גדולה בלעזוב את ההורים- אנחנו אוהבים אותם והם יקרים לנו, אבל בסופו של דבר- הם לא הבית שלנו,
הם המשפחה. הבית בעיני זה הבית שאני בונה ביחד עם אישתי. זה הבית, אישתי אף פעם לא תהיה אמא שלי וטוב שכך,
אבל היא היחידה שתהיה הבית שלי. אגב- גם להפך צריך להיות, המקום הטוב של אישה שאליו היא רוצה לחזור זה הבית

שלה עם בעלה ולא שום מקום אחר. בלי לזלזל לרגע בהורים.

אפשר לשאול למה ואיזה צרות..?כוחות שמימיים
לכבס לקפל לבשל לסדר לדאוג שילבש חם , שיאכל טוב ושיהיה נעים בבית. זה כיף שיש דמות כזאת אימהית. טוב, אולי לא בהגזמה, אבל עדיין, זה עושה טוב על הלב .
מה שציינת זה לא ביטויים לאמהות אלא לתיפקוד של ביתלשם שבו ואחלמה

וזה אכן טוב שהבית נעים וחמים 

אבל כשהאשה נכנסת לתפקיד של אמא כלפי הבעל

אז למרות שזה יכול להיות נורא נחמד ונעים לבעל

היא כבר לא אשה בשבילו, היא לא מושכת אותו, 

ומעבר לזה שהיא לא מושכת אותו, הוא גם מצפה ממנה לפינוקים, 

לא כחלק ממערכת היחסים שלהם אלא כחלק ממה שהוא מצפה מדמות אימהית. 

 

(ראית את ההודעה בקשר לרטלין?)

עכשיו הבנתי את הדיוק..כוחות שמימיים
ראיתי ועניתי
אבל זה כבר שלב הבא.מסכת יומה

כשאתם הופכים להיות הבית של החתנים (והכלות)

כנראה חצי חיוך.

 

הקטע הנ"ל נותן לרעיות הטריות שמתלבטות, רעיון נוסף איך לפנק את הגבר,

ישנם כאלה שעוד צריכים קצת להדק שורשים לפני שמגדלים צמרת ענפה. קורץ

 

אני לא רואה את זה ככהmatan

זה השלב הראשון, שמתחיל מרגע האירוסין ועד לנצח.
לא צריך לחכות לחתן ילדים בשביל זה.
אין שום צורך בחיזוק שורשים, למעשה, הוא רק מפריע לצמיחה, אבל זה כבר דיון אחר...

ככה אתה לא רואה את זה,מסכת יומה

אולי ככה?:

ההורים הם המודל עליו גדלנו, הם הדוגמא שאנחנו מכירים

הם התוו לנו את הדרך.

לפעמים אנחנו צריכים תזכורת, איך זה עובד, מה המטרה,

או סתם רוצים טיפים מזוג בוגר...

 

ואז, כל אחד מבני הזוג הטרי צריך להבין שהחצי השני הגיע ממקום אחר, שונה.

והוא רואה אחרת, גם את הדברים שברורים לנו.

רק אם ננסה לשים את עצמנו במקומו, אולי נבין קצת יותר.  

לא, גם לא ככהmatan

כד להבין שכל אחד הגיע ממקום שונה צריך לדבר, להיחשף, וכן- לדבר גם על הדברים הברורים לנו,

אבל בעיני(וכך בהדרכה שקיבלתי) כל קשר בין זה לבין שבת אצל ההורים(בין שלה ובין שלי) הוא פשוט ניסיון

לעשות אידאליזציה של חולשות.

נכון- יש לנו צורך להיות אצל ההורים, אבל זה צורך, משום הגעגוע, כיבוד הורים או כל צורך אחר- זה צורך.
הרצון היחיד שצריך ורצוי הוא להיות 100% אחד עם השני, בלי שום רצונות אחרים.

נכון- לוקח זמן להגיע לשם, אבל חשוב לא לעשות אידאליזציה יותר מדי ולהתקדם עם כמה שיותר להיות ביחד,
לבנות את עצמנו - כי זה הדבר הכי חשוב, לא כי זה כיף לנו- אלא כי זו המטרה שלשמה בנו לעולם, עוד שבת של

בניית הזוגיות שווה מיליון מצוות שיכולנו לקיים בשבתות אחרות. אבל שוב- יש צרכים לאנשים, ואי אפשר לעשות

רק שבתות ביחד, כי זה יוביל לנזק, אבל מצד האמת- אם היינו יכולים, זה היה הכי נכון.
 

אוקי אז הנה, הבנת את הרעיון. ולמי שלא הבין עדיין:מסכת יומה

כן, מטרת הקטע הוא לא לגרום לכם ללכת יותר שבתות להורים -שלו או שלך.

אלא כדי לגרום לכם להבין את החצי השני והצרכים שלו, כמו שמובן לכם הצרכים שלכם.

 

חיוך.     חיוך גדול      חושף שיניים      כאילו מוציא לשון       קורץ

.

יפה~א.ל


מסר מושלםאשירה לה"

יפה התחלת ויפה סימת!!

המסר ברור וידוע וטוב תמיד לשמוע שוב!!...

את מי רואים פה.....בנדא מצוי!!

לאט לאט כל מיני ניקים אולים באוב.....

לא מזמן ראיתי את מוטיז
עכשיו את מסכת יומה
את מי עוד נחזור פתאום לראות?

הייתי עסוקה!מסכת יומה

בלהיות טרייה, וללמוד...

עכשיו אני כבר מספיק נשואה, כדי שיהיה לי גם מה להגיד. כאילו מוציא לשון

אהבתי. מהממת..אמא_מאושרת
מאוד מאוד אהבתיפוגי
אהבתי אבל כנראה הבנתי שונה מאחרים...אני123
חשבתי שהתכוונת לתת לו גם את ההנאה בללכת להורים שלו שבת גם אם קשה לך להיות אצל חמיך וחמותך
הייתי בטוחה שזו הכוונה....mp3


כל ההבנות נכונות!מסכת יומה

כולן ממלאות את ייעודן.

וכוונות מתכוונים בתפילה.

 

             מתפלפל

וואו!!! מרגישה כאילו נכתב עלי .....תודה רבה!! זה מהמם!!שריתתאחרונה
הצעת עבודה בשומרון (מתאים גם לתושבי פ"ת)מושיקו

למי שמעונין בעבודת השגחה בברקן

 משרה מליאה + שעות נוספות

התחלת עבודה בשעה 7
 054-307-3577

 

חיים סיימון

פערים ברמה דתיתזוהרת בטורקיז
יש כאן זוגות שיש בניהם פערים ברמה דתית?
נמצאת בקשר שב"ה באמת הכל כל כך טוב.ויש דברים ברמה הדתית..שאנחנו בעצמינו לא יודעים אם ניתן לגשר או לא.
אני מכירה כמה זוגות כאלה..חלקם כבר מבוגריםbinbin
לדעתי זה נורא תלוי באופי האישי של כל אחד מכם.. ועד כמה הפער משמעותי
כמעט לכל זוג יש פערים מסויימיםאמא, ברוך ה'

כך אני חושבת לפחות...

וזה יכול להיות רק בתחומים מסויימים או באופן כללי.

 

לנו יש פערים, בעלי יותר דוס ממני (הוא רב, אני ממש לא רבנית...)

האם זה מפריע? יש הרבה פעמים נקודות חיכוך סביב כל מני דברים, והם לא נעלמו עם השנים.

מצד שני, אני מאוד מעריכה אותו והוא אותי, על הרבה דברים. הפער הדתי, הוא אחד מהדברים בהם אנחנו שונים, כמו גם הרגלי סדר ונקיון ועוד דברים ששונים. נכון שבפער דתי זה יותר מסובך, בעיקר כי הצד הדוס יותר, הוא לכאורה זה שה"אמת" נמצאת אצלו... אבל אני חושבת שבסך הכל, הוא מאזן אותי וגם אני אותו (קצת מקלקלת אותו שלא יהיה דוס קיצוני מדי...)

 

אני חושבת שאחרי ממש קצת פגישות ידענו שזה זה, והסיבה שהמשכנו לצאת עוד חודשיים, היא כדי לבדוק עד כמה הפערים משמעותיים לנו, והאם ניתנים לגישור או לא. כמובן שיש דברים שבעלי לא היה מתפשר ואלה דברים שגם אני מקבלת, אחרת לא היינו יכולים להתחתן, אבל יש דברים שהוא היה רוצה ואני לא שם ואני גם חושבת שלא אהיה בזמן הקרוב... (נשואים קרוב ל12 שנה..)

 

יש גם נקודות חיכוך סביב חינוך הילדים, הם לא רבות אבל קיימות. נגיד עניין המוסדות לימוד או לאפשר מחשב אחר צהריים או לא ומה וכמה, יש נקודות שבהם אנחנו שונים ומשתדלים למצוא איזון מסויים.. לא תמיד זה קל, אבל אני חושבת שיש גם דברים טובים בפערים האלה כי זה גורם לנו גם לחשוב מה באמת טוב.

 

כמובן שאם מתחתנים כשיש פערים ידועים, צריך לבדוק טוב האם לצד השני יש יכולת הכלה, האם הוא לא ינסה או חולם שהצד השני ישתנה אלא מקבל אותו כמו שהוא, והאם צד אחד לא מנסה לעשות הצגות ולהראות שהוא במקום שהוא לא באמת שם. אני מכירה לא מעט זוגות מתוסכלים מדברים כאלה ולכן צריך לשים לב טוב טוב. וכמובן, שיש מידות טובות ותקשורת טובה, זה חשוב תמיד, אך בעיקר כשיש פערים ידועים.

"כמעט על כל פערים תכסה אהבה"איש מרגיש

או יותר נכון הערכה.

תראי זוגות כמו שצ'רנסקי

איך הם חיים בכבוד והערכה

היא מסוגלת להעריך את הלהט האידיאולוגי שלו

את היושר והאידיאליזם למרות שהוא לא דתי כמוה

היום יש לא מעט זוגות כאלה

אבל צריך שיהיה משהו בבן הזוג שיהיה ניתן להערכה 

ברמה כזו "שיפצה" על הרמה הדתית

על פערים אפשר להתגבר..משוטט
רק צריך לדבר על הכל מראש.. לדעת שלא תמיד תסכימו אבל תמיד תחליט ביחד..
כדי לאזן קצת:מתואמת

אני חושבת שאחד הדברים הראשונים שצריכים להיות דומים אצל הבעל והאישה זו ההשקפה הדתית.

הרי איך אפשר לנהל בית, איך אפשר לחנך ילדים - כאשר יש פערים בעניין הזה? אלא  אם כן מחליטים מראש שהולכים לפי שיטת אחת מבני הזוג. (ואם הזכירו פה את שרנסקי - אז בנותיהם למדו בחינוך דתי-תורני, כמו האם).

בקיצור - לא להקל בזה ראש. כדאי לשים לב טוב מאוד אם אפשר להסתדר כך בחיים שלמים, כשהגישה והרמה הדתית לא אותו דבר אצל שני בני הזוג.

פערים באיזו רמה?תמר מס' 1

אם זה פערים גדולים - לא מומלץ בכלל

אני גדלתי בבית כזה, שאחד ההורים חרדי ואחד חילוני (הפער נוצר רק אחרי החתונה כשאחד הצדדים חזר בתשובה),

אני מאושרת ומעריכה את ההורים שלי עד השמיים,

אבל להמליץ על זה מלכתחילה?

אם הפער הוא גדול - זה לא דבר זניח בכלל,

הצד היותר דתי מתוסכל מהצד השני שעושה "עברות" (עבירות ממש או עבירות יחסית לרמתו),

הצד הפחות דתי מתוסכל מזה שהשני "חונק" אותו ומונע ממנו כל מיני הנאות...

וזה עוד לפני שמגיעים לילדים שאז הדברים מתסכלים אפילו יותר - לאיזה חינוך לשלוח,

הרי כל אחד חולם איך יראו הילדים שלו ואם החלומות של שני בני הזוג שונים זו קרקע מאוד פוריה למריבות, מתחים ותסכולים.

לא דבר של מה בכךשושנה שושנה

פערים דתיים זה מאד מסובך להמשך.

לדעתי זה העיקר בבית, כל הצביון של הבית סביב זה..

יהיה מספיק פערים וויכוחים בלי זה, לדעתי לא כדאי להכנס לכך מההתחלה..

במיוחד שמגיעים לחינוך ילדים, זה יכול להוות בעיה גדולה.

לנו יש פערים דתייםמורן20אחרונה

כשיצאנו אני הצטיירתי כיותר דוסית מבעלי.

אני אומרת הצטיירתי כי זה שמחמיר יותר וכו הוא תמיד מצטייר כיותר דוס. אך לא בהכרח!

לי היה יותר חשוב דברים כמו תפילה במניין, להחמיר בכל דבר, ללכת על הבטוח, באתי מבית שנהגו בו יותר בחומרה גם בכשרות המטבח וכו..

והוא בא מבית הרבה יותר פתוח.. כמובן שומר הלכה ומצוות כמו שצריך. אבל את יודעת איך זה.. ההלכה ככ רחבה ועם הרבה דעות.

עם הזמן למדתי להבין שזה לא נובע מזלזול או חיפוף אלא להפך. מברור עמוק ואמיתי של הדברים ומהותם.

נגיד גיליתי שיש כל מיני דברים שהחמרתי ממש רק בשביל ההחמרה (ואפילו לא ידעתי שהחמרתי..) ולפי ההלכה זה היה בסדר גמור לא לעשות אותם. 

גיליתי שבמקום הזה של החיבור לעבודת ה' חזק אצלו הרבה יותר מאצלי. כן אני הדוסית שככ מחמירה הבנתי שיש נק משמעותיות בעבודת ה' בהן הוא הרבה יותר חזק ממני. זה לא היה פשוט ולקח לי הרבה זמן להבין את זה וגם היום לאחר 5 שנים יחד עדיין עולים לפעמים דברים קטנים אבל ב"ה הבנו שאנחנו שנינו ביחד מביאים את הדבר הכי מושלם. עם האיזון הכי נכון. 

לפני שהתארסנו חששתי מזה מאוד כי רציתי שהילדים שלי יגדלו בבית דתי ושמור. ודברנו על זה וראינו שאפשר להגיע להבנות אמיתיות יחד לגבי אורח החיים. כל אחד בא לקראת השני. העיקר זו האהבה וההערכה אחד לשני. זה הדבר החשוב ביותר. שאת יודעת שהוא בןאדם טוב עם מידות טובות לב טוב. שאת מעריכה את מי שהוא כמו שהוא שיש לכן מטרות משותפות פחות או יותר. (גם אם הדרך נראת עם פערים..) ועל פערים בהחלט ניתן לגשר. רק צריך ענווה הקשבה והכלה. זה המפתח.

בהצלחה.

יש לי טלפון של מישהו שמתעסק עם שיפוצים יהודי.."ה' הוא המלך"
אם זה רלוונטי אכתוב..
רלוונטי לציבור כולו. נשמח למספר ושם.הה"ה
עבודה עברית."ה' הוא המלך"אחרונה
איתן רבינוביץ'- 054-5451026
לאחר טראומה לא קטנהאמא של נוני

אנחנו רוצים לחגוג במסיבת הודיה מכובדת ועם זאת לא להתרושש לגמרי קורץ

מכיוון שזה אירוע לא שגרתי, אשמח שמי שיכול יכוון אותי..

 

1. אם יש כאן מישהו שעשה מסיבת הודיה- מה אופי המסיבה? האם יש דברים ש"נהוג" לעשות?

2. אשמח לקבל רעיונות לא יקרים לשדרוג האירוע

3. והכי דחוף- רעיונות לקייטרינג! עדיף חלבי, בופה. אבל גם משהו בסגנון זה בסדר.

    טעים ולא יקר מדי.

 

תבורכו! ושנזכה תמיד רק להודות! כאילו מוציא לשון

אםהעני ממעש

עד כדי כך הצד הכספי-

לא עדיף לקנות קולה וביסלי במבה, 100 שקל

ולשמוח בחלקכם?

 

ההודיה לד', עיקרה להודות בקהל עם, ולספר בשבחו,

על הדרך לחזק ולהתחזק- עוד יותר משובח

 

אם יש ייסורי מצפון על צניעות הסעודה- ושוב, אין בכך צורך-

אפשר לתרום עוד סכום סמלי לצדקה,

וכך לצאת ידי כולם למהדרין

איזה אזור?ימ''ל


מסיבת הודיהבת 30

א. נראה לי נהוג לקרוא ביחד ובקול את "נשמת כל חי".

ב.אנחנו עשינו מסיבת הודיה ל60 איש בערך. בישלתי הכל בעצמי, תפריט בשרי, עלה פחות מאלף הכל כולל הכל- אוכל, כלים חד"פ וכו'. אם אתם רוצים להזמין קייטרינג חלבי- תבדקו את הולי בייגל.

בעלי ב"ה יצא מתאונת דרכים קשה.הרש

הוא עשה קידוש בשבת בישיבה- עם אבטיחים, פירות, פיצוחים, מזונות וסיפר את הסיפור.

בבית הם גם עשו משו (היה לפני שהתחתנו)

ואז בשנה הראשונה עשינו סעודה בשרית, הזמנו משפחה וחברים קרובים. בישלתי את הרוב וגם ההורים של 2 הצדדים עזרו. ופחות או יותר כל החברים הביאו סלט\תוספת.

 

בעקרון אצלנו סיפרו את הסיפור, שרו שירים, ואמרו ד"ת..

 

לא חייב לעלות הרבה- העיקר האווירה

מכיוון שזה למעלה ממאה אישאמא של נוני

וגם ככה אני עוד בהתאוששות מכל הסיפור, לא נראה לי שאבשל לבד.

ועם זאת, מכיוון שבכל זאת אנחנו רוצים לעשות משהו מכובד ולא ביסלי במבה, אנחנו כן רוצים קייטרינג.

כשהתכוונתי לא להתרושש, התכוונתי שאנחנו לא רוצים להגיע למנות של 70 ש"ח לאדם כי זה יצא באמת המון..

 

תודה על הרעיונות! אשמח לעוד, ממי שיש לו (:

אפשר למצוא מנות פחות מ70העני ממעש


לא מכירה.. אשמח לקבל רעיונות!אמא של נוני
נראה לי שלא הגיוני לבשל לבד למעל 100 אישאר
יש קיטרנגים חלביים מתחת ל70 למנה.
יש פרסומים בבקבע נראה לי...
אולי טומיס בייגלס


בהצלחה
לוחות מודעות/ לשאול מכרים תפרניםהעני ממעש


יש לך אחיות או גיסות שיכולות לעזור?שוקולד לבן

אפשר לקנות כמה שיותר אוכל מוכן-

לחמניות\פיתות, וסלטים מוכנים (יחד עם ירקות חתוכים ו2 סלטים חיים, את זה תוכלי לעשות?)

בורקסים מוכנים- גבינה, תפו"א ולהכין בתנור בבית, אולי גם צ'יפס מוכן ולהכין עם תבלינים

אם זו כמות גדולה שווה לבדוק אם יש הנחה על קניה גדולה

מרק זה פשוט להכנה ומשביע, אפשר להכין בסיר גדול ולתת בהגשה עצמית,

ואם האחיות או הגיסות יוכלו לעזור בהכנת פשטידות יהיה לך כבר את רוב המנה

ומהקייטרינג תצטרכי להוסיף רק דגים ותוספת קטנה, וככה זה חוסך לך

 

קינוח אם חשוב לך אפשר לקנות 3 חבילות גלידה וגביעים וכל אחד לוקח לעצמו

יש קייטרינג חלבי לא יקר (אפשר להזמין גם פלטות ולא לפי מנה)ימ''ל

עשינו איתו כמה אירועים במשפחה. בופה בסגנון צרפתי (מיני סנדויצ'ים, פריקסה, קישים וכאלה). הקייטרינג באשקלון אבל אפשר לקחת משם. כשרות בד"ץ בית יוסף. פרטים באישי (לא רוצה לעשות פרסומות).

אנחנוויקי7

מחכים ששנה תעבור- הקטן קיבל כוויה. 
למה שנה? כי רציתי לחכות שיעבור לגמרי קודם, לקח בערך 3 חודשים עד יציאה מכלל סכנה, ועוד כמעט חציה שנה עד שנעלמו הסימנים. אז אמרנו שנחכה שנה. החלטנו לעשות קידוש בשכונה, נשלח הזמנה כללית להורים (לא נראה לי אפילו שיבואו, אין בעיה אם כן). נעשה פירות, כמה עוגות, שתיה, פיצוחים. אולי גלידות. 
אולי נספר את הסיפור (בעלי לא בקטע של לדבר בד"כ). יש לילדים בגדים חדשים (עשינו קניה מזמן ורק עכשיו הגיע, אז אני כבר שומרת). 
לבריתות בעלי הכין את האוכל. פשטידות וכו. אולי כדאי לחכות עד להתאוששות מלאה ואז להחליט מה אתם רוצים..

אנחנו עשינו אחרי הלידה של הגדולה+ניתוח שלית.מ.
עשינו בסוכות אצן ההורים שלי שעשו סוכה גדולה יחסית... קנינו מקפה קפה מוקרמים וכמה דברים בסגנון קנינו כמה מגשים של פיצות סלטים קנויים פיתות ולחמניות אולי היה עוד איזה אוכל ששכחתי וכמובן שתיה וגם קנינו שקיות ממתקים לילדים ובלונים ארוכים שאחותי הפעילה אותם בזמן הדיבורים.. ברכתי הגומל וזהו +-...
הזמנו את המשפחה שלי שבלי עין הרע מונה הרבה זוג חברים טובים והמשפחה של בעלי...
ממליצה על בונקרס בייגלס של אביעד ולך*סמיילית*

הזמנו אותם לברית של הבן שלנו והיה ממש נחמד ויפה. מחירים זולים.

ממליצה על הולי בייגלתות

כשרות מהודרת, מחירים מאוד זולים יחסית

מביאים הכל מסודר יפה ומאורגן, לדעתי המשלוח חינם או משהו בסגנון

צריך לראות בדיוק מה כדאי ומה לא כדאי להזמין משם

אפשר ליצור תפריט מכובד ומגוון במחיר שפוי

(אחותי למשל עשתה ברית דרכם, והוספנו כמה פשטידות משלנו)

האמת שבדקנו אותםאמא של נוני
ויצא ממש יקר!
והמשלוח לבדו עולה 700₪..
ואם באים לקחת?כוחות שמימיים
מעניין אותי מה זה ממש יקר אם את מוכנה לכתוב אני זוכרת אירוע לפני כמה שנים שעלה 2000 מעניין אותי כמה קפצו המחירים מאז אם את מוכנה כמובן.

במחשבה שנייה זה היה פחות מוזמנים משלך...
לשיפון בשער בינימין גם יש קטרינג חלבי, בפלטות או עם מלצורהמטיילת בארץ


לאידעתתות

תנסי לבוא באמת לקחת לבד

ואל תלכי על התפריטים הקבועים שהם מציעים (קייטרינג ומחיר לפי מנה) אלא תסתכלי על התפריט ואפשר לבחור דברים ספציפיים שהם גדולים, מרשימים וזולים (למשל בתפריט קייטרינג שלהם יש את הבייגלים, אם אני לא טועה זה ממש מקפיץ את המחיר. אפשר להזמין פחות בייגלים, או לקנות בנפרד במאפיה.. וכו)

יצא 9000₪אמא של נוני
שזה בעצם 90₪ למנה.. יקר לתקציב שלנו.
החלטנו באמת להכין לבד ולהזמין רק את הדברים המסובכים להכנה.
תודה על העזרה!

אם יש למישהו רעיונות נוספים לתוכן האירוע או למזכרת , אשמח! תודה (:
תשלמו לבנות לעזור לכם , גם בבישולהעני ממעשאחרונה


מישו יודע ממצב הפקקים בבוקר מכיוון קרית ארבע\גוש עציון?יויו

לירושלים...

תלןי באיזו שעה בדיוקנפשי חמדה
זה עניין של דקות.
בעיקרון במנהרות פקוק לגמרי מ7 וקצת.
אם אתה צריך מידע מדויק אברר ..
מאזור 7:30 פקוק מהגושהרש
מתי צריך לצאת בשביל להגיע בשמונה וחצי לתלפיות..יויו

 

חושבים לגור בדרום גוש עציון 

ולומדים בתלפיות..

נראלי לצאת מצומת הגוש ב7 וחציהרש


מ-7:30 בערך כבר פקוק,הלויאחרונה
מאיזור בית הברכה- אל ערוב עד לצומת הגוש, אחרי צומת הגוש עד למנהרות כבר זורמת. אין לי מושג מה קורה מהמנהרות לירושלים.

אני ממליץ לנסות בוקר אחד לצאת בסביבות 7:00-7:15 ולראות כמה זמן זה לוקח, כי לפעמים יש פקקים גם במנהרות בסביבות שמונה וצריך גם לחשב את הנסיעה בתוך העיר ואת זמן ההמתנה שעלול להיות עד שיגיע אוטובוס.
ב"ה תלוי באיזה שעה המחבל מחליט לעשות פיגוע בצומת metorafi
הסכם נישואיםמקרוני בשמנת
או הסכם קדם נישואין בשמו הרשמי..
עשיתם? לא עשיתם?
למה כן ולמה לא?

מכירים את "הסכם מאהבה" של ארגון צהר?

ההורים שלי לוחצים מאוד לחתום כבר על הסכם, ואילו ההורים שלו סקפטים וחשדנים, שלא לומר מתנגדים. ואני באמצע.. מתחרפנת מהויכוח המיוצר הזה ומנסה להרגיע את כולם. אשמח להרחבת דעתי בנושא מנסיונכם. האם הסכם כזה יעיל באמת? האם יש לו תוקף אמיתי?
תודה מראש.
רוני.
ביטוח חיים וכו,~א.ל

אומר:

בגלל שאנחנו דואגים אחד לשני, נבטח את עצמנו למקרה שנצטרך

הסכם קדם נישואין אומר לגישתך:

בגלל שאנחנו אוהבים אחד את השני,

נחשוב מעכשיו איך להפרד נכון??

זה פשוט אחרת לחלוטין

 

יש כאן מישי שהקשר עם בעלה מתסכל אותה ?נשואה מבולבלת
ורוצה לדבר על זה ??
חלילה! צריך להתפלל ולשאוף לקשר טוב ובריא!binbin
אני כאן אם את רוצה לדבר בפרטי
אצלי זה מקרה מורכבנשואה מבולבלת
בעל מופנם
לא מבטא התרגשות גופנית .
גם לא נפשית
הוא שכלי מאוד
וזה לא מסתדר .
אז תדברו! תטפלו בזה ביחד! חבל..binbin
נשמע שלא טוב...לך לפחות :/
אופי יכול להשתנות ולהשתכללהעני ממעש

במיוחד כשיש רצון, סבלנות, יעד

ומשתמשים בעזרים חיצוניים לפי צורך

אז תלמדי אותו.mp3

במקום להתבאס קחי את זה כפרויקט.אני בטוחה שגם הוא רוצה ללמוד ולהשתנות ואפילו מתוסכל מהמצב רק שהוא לא יודע איך לומר לך את זה.

עכשיו ראיתי כמה הודעות שלךmp3

והבנתי שזה קצת יותר מסובך ממה שזה נראה....

 

לא מאמי הוא באמת בעייתינשואה מבולבלת
תחשבי שכל מה שהיית רוצה בבעלך. ששום דבר ממה שאת צריכה או רוצה לא היה מעניין אותו. תחשבי מה זה שבעל שוטר הלכתי. ונמנע מלזרום ולחזק את הקשר. שמתוודה בפנייך שאין לו יכולת להגיע למה שכל גבר אחר יכול
כבר נשןאים שנה ואין עשיה ממשית של אהבהנשואה מבולבלת
הכל בא ונעלם תוך כמה ימים.
נשמע לא נעים במיוחד.mp3

סליחה שהגבתי בלי לבדוק קודם.

תשמעו שטות שבעלי אומר לינשואה מבולבלת
לא יכול להתעורר אלייך אחרי מקוה. עצם הטבילה לא מספיקה לשם ההרגשה הזו. את צריכה לעשות עבודה שכלית לנהל דו שיח טוב שיוביל אותי לתשוקה. אני אינני כמו גבר שחשבת. אני אני.
ושלא תטעו.לא חסר כלוםנשואה מבולבלת
לא חושב שראוי לכתוב כך בפורום פתוח מעורבפלוני
תשמעינשואה מבולבלת
אני כבר שנה נשואה והוא אומר לי להמתין ולחכות לבניה של אהבה . כאילו מה למה אתה לא אוהב אותי עדיין ??? גם אחרי מקווה לא מובן מאליו שאקבל מחמאה
תראיבטוב

זה ממש לא תגובה נורמלית

יכול להיות שהוא לא נמשך לנשים?

או שיש לו הורמון גברי נמוך באופן כללי (יש אנשים שאין להם משיכה כמעט לא לנשים ולא לגברים)

או שהוא אספגר? שלא יודע לבטא בכלל רגש?

בודאי שאפשר לשכלל את הזוגיות אבל צריך איש מקצוע מומחה.

קודם כל הייתי הולכת יחד לפסיכולוג/פסיכיאטר שיבדוק אם הכל נורמלי ובהתאם לזה להתאים טיפול זוגיץ...

כל הכבוד לך

בהצלחה

ממש מתאפקת שלא להרים ידיים. קשה לי ממש את צודקת זנ ברמה שלנשואה מבולבלת
פסיכולוגיה
במקרים כאלהציף
מומלץ יותר פסיכולוגית\ עו"ס עם הסמכה למטפל\ת מינית. יש להם יותר כלים לעזור בזה.
אני כבויה עצובה ומרגישה מרוקנתתתתנשואה מבולבלת
זו לא בושה ללכת לטיפול.נראה לי שזו גדלות להודות שיש בעיהmp3

תקחי יוזמה ותשקמי את הזוגיות שלכם.אל תחכי שזה יבוא ממנו. כי לפי דבריך אין לו את היכולת הרגשית ליזום את זה. וכל יום שעובר רק מגדיל את הבעיה. רק שתדעי שלכל זוג יש את הקשיים שלו.אין זוג ללא ויכוחים ואי הבנה.זה נורמלי והגיוני כי בכל אופן מדובר בשני אנשים שונים! לשבת ולבכות את החיים לא יעזור אלא ישקיע אותך עוד יותר בתסכול מרירות ומסכנות. רק את יכולה להוציא את עצמך מזה ורק את יודעת מה הפתרון שהכי נכון לכם. לגבי מה שאמרת שהבעל הוא שוטר הלכתי נראה לי שהפתרון זה דמות רבנית שהוא מסכים איתה .לגבי השאר אני בטוחה שאת יודעת מה הפתרון ויכול להיות שאת רק מצפה שהוא יזום את זה. קחי אחריות על החיים שלכם ותפתרי את זה!!!!

מתוקה נשמע שלא קל בכללבטוב

יש לך כמה אפשרויות

להתמסכן ולקבל את מלא הרחמנות...

אבל החיים שלך יהיו כמו שאת לא רוצה.

לנסות ללכת לטיפול, גם אם זה לבד כדי שיתנו לך כוחות. משהו מבחוץ שיעזור לך איך להתנהל בסיטואציה. כמו כן יש לבחון איך הגעת לסיטואציה שאת נשואה למשהו שממש לא טוב לך איתו...

את גם יכולה להחליט שאת לא רוצה לחיות איתו יותר. כמובן שעדיף קודם לטפל יחד.

להמשיך להיות אומללה זה חבל חבל חבל

 

כשהאופי של הבעל כל כך לא זורם ותקוענשואה מבולבלת
למה אפשר בכלל לצפות
חביבתי.בת 30

אני לא בטוחה שהישועה תבוא לך מכאן.

המצב שלכם יותר מורכב מקושי פה וקושי שם.

כדי לפתור את הבעיה שעומדת בבסיס היחסים שלכם את צריכה הכוונה מקצועית, צמודה, אישית.

גם אני חושבת..טיפול דחוףאמא אוהבת+
השם שנתת לעצמך רק עושה לך רעאיש מרגיש

את בכלל לא מבולבלת

את רואה נכוחה

מה שנותר לך הוא לעשות משהו 

כתוצאה מההבנה הזו

הגיע הזמן לטפל בבעייה מהשורש

להתבונן בה יחד עם מישהו מקצועי

ולקבל החלטה איך ולאן מתקדמים

אופי לא משתנהנשואה מבולבלת
גם טיפול לא יעזורנשואה מבולבלת
אני מבין את תחושת הייאושאיש מרגיש

לפעמים נדמה שהמצב אבוד ושאין שום תקווה

אבל מה אכפת לך לנסות

יש המון זוגות שהיו על פי התהום

והיום הם מנהלים חיי זוגיות טובים מאד

הרבה פעמים כשמגלים את שורש הבעייה

אפשר להתמודד ולנצח

להתייאש תוכלי תמיד

לפחות תוכלי לומר לעצמך שהתייאשת בצדק

כי ניסית ולא הצלחת

נקודת מבטאסטרו
שלום
דבר ראשון בהצלחה
שמתי לב שאת נפגעת כשמציעים לך טיפול. נראה שאת מחפשת יותר אישור לתחושת התסכול שלך, ופחות פתרון. האמת בזה את כנראה צודקת הפורום הוא מקום מתאים לפורקן רגשות ופחות לעצות מועילות.
אולי כדאי לשים לב שכשמייעצים לך לפנות לטיפול זה לא בגלל שמישהו חושב שאת אשמה במצב. פשוט רוצים לעזור לך למצוא כלים להתמודד זה הכל. אבל גם לזה לפעמים אין כח וזה בסדר.
אולי יקל עלייך להבין שחלק גדול מהתסכול שלך נובע מחוסר יכולת לשנות את בעלך. ואלי גם מצטרפת לזה תחושת עלבון מההתנהלות שלו. האמת היא שאף אחד לא יכול לשלוט באיך שאחרים מתנהגים. אבל כן מעודד שאנחנו יכולים לשפר את השליטה באיך שאנחנו מגיבים להתנהגות שלהם. והרבה פעמים זה כל מה שצריך.
קשה לדעת למה בעלך מתנהג כפי שאת מתארת... אולי הוא נפגע ממך אולי הוא הגיע עם מטענים וחששות מהבית שמביאים אותו להסגר אלייך ולמצוא תרוצים ואולי הסיבה אחרת. אבל הנקודה היא שכדי שיהיו לך הכוחות להתמודד את צריכה להיות מסוגלת לשתף אדם ניטראלי, וכאן מטפל יכול מאד לעזור. שוב לא כי האשמה בך אלא כי אשמה היא לא העניין. העניין הוא לתת לך כח וטכניקות לשנות את המצב.
ושוב בהצלחה !
^^ ממש ממש יפהכוחות שמימייםאחרונה
באתי לשאול את המנוסיםאש לבנה

אני בן, רווק.

 

מן הסתם במהלך הפגישות לא רואים את כל הצדדים של הבחורה.

אשמח לשמוע מכם נקודות שלא ראיתם במהלך הפגישות, והופתעתם לגלות אחרי חתונה, כדי שאדע מה לבדוק, ממה להזהר. יש משהו שקצת ביאס אתכם?

 

השאלה מופנית בעיקר לגברים. אפשר שגם נשים יענו בקשר לבנות ולא בקשר לבנים.

 

תודה רבה!

תשובה כלליתבת 30

גם אם תבדוק כל מה שנראה לך- תמיד יהיו דברים שיתגלו אחרי החתונה, ועוד דברים שיתגלו אחרי חמש שנים, ועשר שנים וכו'.

לעולם לא תוכל להכיר הכל לפני החתונה.

חשוב להרגיש שהבחורה טובה בבסיסה ושיש לך אמון בה.ירושלמית טרייהאחרונה
אם מרגישים איזה חשש או חוסר ביטחון, זה עלול להיות תמרור אזהרה.
אין משהו ספציפי שאפשר לומר כי בני האדם שונים מדי זה מזה..
היי לכולםאלף וגל
חדשה פה
אני נשואה שנה וחצי וברוך השם אמא לילדה מהממת. תמיד חששתי מהאמהות אבל בנתים אני דווקא מגלה שהיא מהנה וממלאת
מה שמעיק לי יותר זו הזוגיות. מוצאת את עצמי מזלזלת בליבי בבעלי, קשה לי שהוא לא מתקדם בחיים, שהוא לא מקיים מספיק מצוות, שכולם מעירים לו שיעשה משו עם עצמו. אנחנו גם רבים לא מעט, אנחנו שונים נורא ויש בינינו חילוקי דעות רבים. אני מוצאת את עצמי חושבת הרבה על אופציה של גירושין מצד אחד. מצד שני יש זמנים שאני מסתכלת על הגבר שלי וחושבת שהוא הבעל המושלם בשבילי
התחתנו מתוך אהבה גדולה, והוא איש טוב שדואג, עוזר ומפנק.

אנחנו בטיפול אבל הוא לרב מבריז וזה אמנם מקדם אותנו אבל לא מספיק.
המריבות שלנו דיי חריפות ועוברות את הגבול שיאפשר לנו לגדל משפחה בנחת וברוגע כמו שרציתי תמיד.
מצד שני אנחנו עובדים על זה פחות או יותר ודברים כן יכולים להשתנות.. בקיצור, הדילמות אוכלות אותי
וזהו. זה בכללי.
בא לי לשמוע תגובות.

ומה זה אומר אם אני חושבת הרבה על לפרק הכל. מה זה אומר על הזוגיות. או אולי זה שלב התחלתי שחייבים לעבור?
תהיי רגועהבחור כלבבי

זה תקופה שעוברת על כל זוג נשוי .

מי שלא חושב על גירושין במהלך השנתיים הראשונות בערך אחת לחודש הוא הלא נורמלי .

כמובן שחשוב לדבר בפתיחות עם בעלך ולהסביר לו איך את מרגישה ואני בטוח שיש לו גם כמה טענות כלפייך אבל אם תסתכלי על הכוס המלאה ותמשיכי לעבוד על הזוגיות את תראי שהדברים מסתדרים

מה??? ממש לא בהכרח חייבים לחשוב על גירושים בשנתיים הראשונותמקופלת
כל חודש לפחות.
יכול להיות שזו מחשבה שתעלה בשנים ההתחתלתיות לנישואין כי זה הזמן שבונים את הקשר ויכולים להיות חילוקי דעות ואי הבנות שמביאים ללחץ, אבל לא חושבים על גירושים בתדירות כזו גבוהה!
וזה לא בהכרח שמי שלא חשב על גירושים מעולם הוא הלא נורמלי כאן...
ועוד, יתכן שכן תעלה מחשבה על גירושים בתדירות כזו או פחות או יותר ממנה, והיא חד צדדית. זאת אומרת רק אחד מבני הזוג מעלה על דעתו אפשרות כזו ואילו השני לא מוכן בכלל לחשוב על זה.

היה חשוב לי להבין את דברייך ולכן חידדתי את תפיסתי והבנתי בנושא הזה.
אני נשואה שנתיים, ולא חשבתי אפילו פעם אחת על גירושיןבאורות
לא עלה בכלל בדעתי. אפילו בריבים. וכנל בעלי.
הכללה ממש לא לעניין
כמדומההעני ממעש

שכל אומרים המבינים, ושאתם חריגים

 

בכ"מ אין שום בעיה בלי מחשבות כאלו

השאלה האם יש כאן אמת, או הדחקה- שעלולה לפרוץ בהמשך ביתר שאת

שום הדחקה...באורות
מאיפה הבאתם את זה שחייבים לחשוב על גירושין ושחייב להיות לא טוב בזוגיות? אין כזה דבר פשוט זוגיות טובה? תמיד אם היא טובה אז זה אומר שמדחיקים את הדברים הרעים ושהם יפרצו אחכ? לא, לומדים להתמודד עם החסרונות ומעריכים את בן הזוג על אף חסרונותיו. מודעים אליהם מאוד.
גם אני חושבת על זה כלהזמןנשואה מבולבלת
גם אני מעולם לא העלתי בדעתי, ואני נשואה יותר מפי 4 ממךמודדת כובעים


^^ כנ"ל, שנתיים וחצי. בחיים לא העליתי את זהחדשה ישנה
על קצה דעתי.
ותאמיני לי שהיה ויש לי מריבות קשות עם בעלי, וגם הוא אגב אף פעם לא חושב על זה.
אני חושבת שזה עניין של גישה בזוגיות. אנחנו נשואים. נקודה. עכשיו חושבים ביחד איך ולאן מתקדמים מכאן. כשיש כל הזמן מחשבה לפרק את החבילה אז ברור שבמודעחולא במודע פחות משקיעים כי, לא משנה, גם ככה יתכן שתכף הכל יתפרק אז בשביל מה להשקיע?

התרבות של הגירושין היום היא מזעזעת ובעקבותיה עולות וצצות כל המחשבות האלה. כדי להתגרש צריך סיבה מאוד מיוחדת ויוצאת דופן כמו בעל מכה שטיפול לא עוזר לו וכד'.
מה????כמו צמח בר

נשואה יותר משנתיים ואף פעם לא עברה לי המחשבה הזאת בראש..

 

אתה רוצה לעודד אותה וזה נחמד מצדך.

אבל אין צורך לכתוב דברים לא נכונים.

נראה לי שצריך לשים גבול למחשבות האלובת 30
עבר עריכה על ידי בת 30 בתאריך ט"ו באדר תשע"ו 00:10

נכון שהן עולות לפעמים, אבל צריך להבין שאם אתם שניכם נורמלים, והתחתנתם מתוך אהבה וטוב, ואוהבים אחד את השני בגדול, אז המחשבות האלה הן סוג של יצר הרע כזה. מין דמיון שווא, כאילו אם תתגרשו יהיה לך טוב יותר.

 

לדעתי, (וגם אני עברתי את זה הרבה) את  צריכה להניח את המחשבות האלה בצד. אין דילמות. אתם זוג מעכשיו עד 120. לא להתייחס יותר מדי ברצינות למחשבות האלה. הן מסיטות אותך מהדבר האמיתי שאת צריכה לעשות.

ומה כן לעשות? מה שכתבת שאתם עושים. לעבוד. ברוכים הבאים לעולם הזוגיות. את חושבת שעם אדם אחר ילך טוב יותר? או שכן או שלא. מה שבטוח הוא שאת עכשיו נשואה לו, ועלייך וגם עליו מוטלת עבודה ומוטלת אחריות לבית שלכם.

לא נשמע שאתם באיזה מצב קטסטרופלי. לי אישית נשמע שאולי קצת קשה לו בקטעים מסוימים של החיים. למה הוא לא מתקדם? מה, טוב לו להישאר מאחורה? אולי בכלל ההגדרה שלך להתקדמות לא נוגעת לו?

מציעה לך להתחיל מעצמך. להיזכר בכל הסיבות הטובות שבגללן התחתנת איתו, להתחיל למצוא בו נקודות טובות וגם להגיד לו אותן מכל הלב. לשנות תודעה. במקום "הוא לא מתקדם בחיים" להגיד לעצמך "הוא חלק ממני. מה עובר עליו? האם אני יכולה לעזור לו? " אולי להגיד לו "אני אוהבת אותך, קשה לי לראות אותך ככה. אני רוצה לעזור לך". ובעיקר- להגיד את זה לעצמך.

 

תראי, כל זוג מעיד על עצמו שהבעל מאוד מאוד שונה מהאישה. גם בעלי ואני מאוד מאוד שונים, בכל קנה מידה אפשרי כמעט. ואצל רוב הזוגות יש חילוקי דעות. אבל השאלה כמה הדעות השונות הן קריטיות.

זה משפיע על ההתנהלות היומיומית? גם עם זה אפשר להתמודד.

 

בעיני, שוב, הדבר העיקרי היא התובנה הברוה כשמש שאנחנו ביחד. אנחנו שייכים אחד לשני, על חסרונותינו ומגרעותינו. אם יש לי קושי- הכתובת הראשונה היא לבעלי. אם יש לו קושי- קודם כל אני. ככה צריך להיות. כי אתם צריכים להיות החברים הכי טובים, להיות מסוגלים לדבר על קושי בלי להרגיש אשמים או מאוימים. לנסות לתת כתף תומכת והבנה גם לצדדים האפלים יותר של החיים... (תבחני- האם זה מה שאת מהווה עבורו? אם לא- אז הנה רעיון למשהו שאת יכולה לעבוד עליו)

אמנם אני לא רבנית ולא מבטיחה הבטחות. אבל ברור לי שעם הרבה עין טובה, ומאמץ להראות הערכה ולהיפתח ולדבר על קשיים - הקשר יכול להשתפר לאין ערוך. כולל מצב החיים שלו וקיום המצוות שלו.

 

אם את רוצה את יכולה לפנות אלי באישי.

ומה עושים כשגם מידת ההתאמה לא משו ואין רגש ואהבהנשואה מבולבלת
ובחירת הנישואין היתה מסיבות חצוניות ומתוך אדיאלים רוחניים ולא מאהבה. מה עושים?
הולכים לטיפוללשם שבו ואחלמה
הולכים לטיפול, ולפי כל ההודעותשאת רושמת פה בפורוםבאורות
יפה שעה אחת קודם..קחי את עצמך ואת הנישואין שלך בידיים, פורום לא יכול לתקן בעיות כאלה וחבל עליך.
המצב שלך שונה מאוד מהמצב של הפותחתבת 30אחרונה

מאוד כואב לי לקרוא את ההודעות שלך שוב ושוב.

את במצב מאוד לא נעים ואת סובלת בו.

אבל כמו שכתבתי לך כבר בעבר- אף אחד בפורום לא יוכל לעזור לך.

באמת שבמצב כזה מורכב צריך ליווי מקצועי ואישי.

אם היית שואלת אותי,כוחות שמימיים
הייתי אומרת לך שאל תחליטי כלום עכשיו.עכשיו זוהי התקופה שעמלק =ספק מתגבר.עד פורים.

תגרשי אותו את מגרשת את עמלק מעמי.

בכוחך.

בהצלחה יקרה, חכמת נשים בנתה ביתה,

כמו שאמרת הוא בעל נפלא אבל הספק אוכל אותך. אל תתני לספק קרדיט, והוא יעזוב אותך.

הקושי הכי גדול זה הספק, שלא בטוחים, אולי ככה ואולי ככה, זה הנסיון שלך עכשיו.

מקווה שזה יעזור...

תודה יקריםאלף וגל
קודם כל זה נורא מחזק לשמוע את הדברים מבחוץ.

הבעיה אם הספקות תמיד קיימים אצל כל זוג - איך יודעים במקרה שכן יש ספק אמיתי?

משהו בי כאילו תוקע אותו. בעבודה, בהתחזקות הדתית, באיכות החיים, בהכל
מאז שהכרנו הוא נעצר
אני חושבת שאני סך הכל תומכת ואוהבת ומאמינה לומרות זה אבל כנראה אני טועה.

הפחד שלי הוא בעיקר על הילדים
ברוך ה' (אחרי עבודה) המריבות שלנו לא מגיעות לדברים שיכולים להיחשב אלימות
אבל הצעקות לדוגמא עדיין נורא חזקות,
ואני תוהה איך יגדלו ככה ילדים.
נראה לי שבכל בית רבים לפעמים וצועקים
אבל מה אם הילדים? הם לא נבהלים מזה?
אני נורא חוששת ונורא רוצה שהילדים שלי יגדלו בבית טוב
זה חלק מהתהליךשמחה ומשמחת
כל זוג עובר את זה,
לכולם יש בהתחלה ציפיות מבן הזוג ומאוכזבים ומתוסכלים מזה שבן הזוג לא מתאים את עצמו לצפיותינו וזה גורם לכעסים ומתחים בכל התחומים,
עם קצת עבודה ושינוי חשיבה מבינים שזה הבן זוג שניתן לנו משמים וזה מה שכנראה הכי טוב לנו וילדינו, ולא תמיד מה שאנחנו חושבים שטוב לנו( לפעמים זה הסביבה שקובעת מה טוב לנו...) זה מה שנכון לנו, ורק שמבינים את זה ומכילים את בן הזוג כמו שהוא כל המתחים מתפוגגים האהבה פורחת יותר קל לפתוח את הדברים, וגם יש רצון הדדי בין בני הזוג לעשות דברים שישמחו אחד את השני.
כותבת לך מנסיון אישי, ומוסיפה משפט שמשהי אמרה לי פעם ושינה לי את כל הנקודת מבט ומלווה אותי
" מי אמר שאבא הטוב לילדיך הוא מה שאת חושבת... "
בהצלחה!
פעם שמעתי על שיטה יפהכוחות שמימיים
לצעוק בלחש.... אז נכון שלא תמיד מצליחים אבל אפשר לקבוע סף של טון שאותו לא עוברים.

לפעמים החוקים הכבדים האלה הם שמחזיקים את הזוגיות...

...אני מבינה שהטונים הגבוהים מגיעים מצד שניכם אז זה לא שהוא הלא מתאים אלא ששניכם אמורים להתאים את עצמכם אחת לשני....

ובאמת צעקות יכולות להזיק לילדים וגם מתח בבית אז ברור שהילדים מושפעים מהמצג הזוגי שלכם....

וכל מה שכתבת יכול להיות אצל כל הזוגות אל תרגישי שרק אצלכם זה ככה.
בחיים האמיתיים אחרי הקניות בסופר ובבית קפה והצגת השואו הזוגי והמושלם יש גם התמודדות שנועדה להתאים את בני הזוג זה לזו וזה בסדר גמור.
כל העניין הוא ללמוד איך להגיב נכון בזמן אמת.

ולפעמים זה לוקח קצת זמן אבל שווה את זה כי זוגיות ללא נסיונות וקשיים אינה שווה לזוגיות ללא. ( אם קיימת ) וזוגיות לאחר עבודה אינה שווה לזוגיות ללא עבודה ומאמץ...


מחזקאלף וגל
תודה חברים!!
ובכלל לקרוא ספרים על זוגיותלשם שבו ואחלמה
יש גם הרצאות ביוטיוב
להעשיר את הידע
זה ממש פותח את העיינים
אה, ואם כבר שיעוריםכוחות שמימיים
אני באופן אישי התחזקתי מאוד משיעורים לנשים של הרבנית ורד סיאני אפשר לחפש באינטרנט.
יש לה שיעורים לפי נושאים אז יש על שלום בית כמה חלקים. יפהפה.
אני מעידה שחיי השתנו מאוד לאחר ששמעתי ויישמתי.

(גם מחינוך ילדים אפשר ללמוד ממנה ובעצם הכל יפה ).

תראי אם את מתחברת...אפשר לשמוע תוך כדי כלים וספונגה...כיף
שני דברים מעשיים ומועיליםבטוב

1. חוברת של אפרת צור באתר שלה. פשוטה מעולה וקלה ליישום לגבי תקשורת זוגית.

2. הספר לדעת להיכנע.

תקני אותו תקראי אותו. יכול ממש לעזור

בהתחלה של הספר יש בדיקהבטוב

האם הבעל שלך הוא אחד מ "אותם בחורים טובים"

כלומר לא מהמר, לא פוגע מילולית, פיזית ומינית, לא בוגד סדרתי וכ'-

המסקנה היא שאם הוא לא אחד מאלה- ויש אהבה, יש את הדרך להיות יחד ויכול להיות מדהים יחד.

וזה תמיד טוב לשים את זה בראש כי אם יש לך בעל טוב- תאמיני שבחוץ יש רק פחות טוב ממנו...

ולהתמקד בטיפול, במה שכ ןמתקדם....

תגובה מחלישה, בייחוד לאור העובדה שאתה בכלל לא מכיר אותובת 30

מי אמר שהוא לא עושה כלום עם עצמו?

וגם אם כן- השאלה היא למה? מה, הוא עצלן וכיף לו ככה? מן הסתם שלא.  מן הסתם יש כאן קושי.

 

מציע לכם כלי מדהיםאיש מרגיש

המריבות האלה "הורגות" אתכם.

ממה שאת מתארת הן גם לא מובילות לשום מקום.

אני מעריך שאם תקליטי את המריבות שלכם

תגלי שאתם חוזרים שוב ושוב על אותן המילים.

בעלך גם מתחמק מחלק מהפגישות כי קשה לו להיות מבוקר.

אז באתי להציע כאן פתרון מקורי. אולי יישמע לך הזוי

אבל תנסי ותראי שתוך זמן קצר הוא ייתן תוצאות מאד טובות.

לכלי הזה קוראים הומור.

תנסי רגע לצאת מהסיטואציה ולעמוד מהצד.

חפשי במריבות שלכם דברים שמישהו שרואה מהצד יכול לצחוק עליהם.

שתפי בזה גם את בעלך.

למשל: בדיחות על זה שאנשים היום גם בגיל 80 שואלים: מה אעשה כשאהיה גדול.

או הומור עצמי שאת דומה קצת לאמא פולניה ביחס שלך לבעלך.

ברגע שתעברי להומור לבעלך יהיה הרבה יותר קל לקבל את התכנים שאת מנסה להעביר,

מאשר כשאת תוקפת אותו ישירות

מלבד זה כשאתם צוחקים יחד ,זה יוצר אווירה טובה ומשוחררת

שיהיה המשך קל!

המשפחה של בעלי לא הכי מתה עלי...(מנהלים נא לא לשים בכותרות)אמא אוהבת+
עבר עריכה על ידי האישה של.. בתאריך ט"ז באדר תשע"ו 00:24
עבר עריכה על ידי האישה של.. בתאריך ט"ז באדר תשע"ו 00:24
לא יודעת איך לתאר את המצב אבל לבעלי יש משפחה דיי קרה(משפחת רווחה שעברו הרבה בחיים) אין ככ קשר בן האחים אבל שהתחתנו פתאום כולם נזכרו בו והוא השפיץ כרגע.. אין חום במשפחה...האמא דווקא מראה אהבה אבל היא מאוד ביקורתית ופסימית..שאר האחים (2 בנות 3 בנים) מאוד אינטרסנטים לעצמם...לא מעניין אותם כלום חוץ מעצמם..ושאננחנו רוצים לבוא אחרי חצי שנה אז אין להם כח אלינו או אין כסף או אלף ןאחת תירוצים...זה מאוד פוגע בי כאילו מה?? האחיינים שלכם לא מעניינים אתכם?? אח שלכם לא מעניין אתכם?? רק שהם צריכים את בעלי אז הם מתקשרים להתיעץ איתו או לבקש ממנו משהו...בקיצור אינטרסים..
קשה לי עם זה איפה הייתם עד עכשיו??
עכשין גיסים שלי רוצים לבוא לבקר וממש לא בא לי כי אני מאוד פגועה...בפעם האחרונה שרצינו לבוא לא רציתם שנבוא...אז להתארח סבבה לכם?? לא בא לי אין לי קשר אליהם ואני מרגישה שהם סתם עוד אנשים אין לי אהבה אליהם כלל כי הם גם לא מראים משהו בסיגנון..אנדים אגוצנטרים ואינטרסנטים מעבר לזה כלום...
שוב חמותי רוצה שנבוא כל השאר לא...והבעיה שאני לא מתה עליה כי כל הזמן יש לה מה להעיר..
בעלי עצוב שזה מה שאני אומרת עליהם..הוא מאוד סלחן ולא נוטר טינה..אבל אני פחות..אני לא יכולה להיות צבועה..אני באמת מקנאה בבנות שיש לבעל שלהם משפחה נורמלית...מה הייתם עושים במצב כזה?
שמעי נא,ד.

ראשית, העיקר מה שבינך לבעלך.  את אומרת שהוא טוב, סלחן, לא נוטר טינה. תשמחי.  אל תקנאי "בבנות שיש להן משפחה נורמלית" - כי אולי אין לה בעל כמו לך.. תשמחי בו, וזהו. גם יש להניח שידעת מי המשפחה.

 

לגביהם - מה איכפת לך ש"האחיינים לא מעניינים אותם"?.. הפסד שלהם. רחמנות עליהם אם הם ככה.

 

תשמחי שהם מתקשרים אל בעלך להתייעץ, והוא הנותן - ולא ההיפך. ב"ה שדווקא מי שיצא שָׁם טוב, בו זכית.

 

חושבני שלא כדאי לך "להתחשבן" איתם. אם הם רוצים לבקר - קבלו בשמחה, בנחת. אולי דווקא מזה יצמח יותר קשר? לא להתייאש. בני אדם. אפילו אם לא בדיוק יש לך אהבה אליהם.

 

גם החמות, תתעלמי מהערותיה. לא נעים, אבל גם לא נורא. סה"כ, אתם לא רואים אותה הרבה ממילא.

 

ובעלך צודק. תשתדלי כמה שאפשר לא לומר עליהם דברים רעים. מה זה יעזור? ואותו זה סתם מצער. אחרי הכל - זו המשפחה שלו..

 

אם תעבדי על זה מבפנים, בתוכך - עין טובה עליו ושמחה בו, אי-ציפיות מהם וקבלה אותם כמו שהם, ופשוט לא להתעסק בכך, לא לחשוב ולדבר על זה יותר מידי - יהיה לך כנראה קל בהרבה. תרגישי טוב יותר - וגם לא "תקנאי" כ"כ באחרות.  הצלחה רבה.

מצטרפת לדברי דן!!!ג'נדס
בהצלחה...
רק מוסיפהmp3

שאין "משפחה נורמלית". לכל משפחה יש את הדברים הדפוקים שלה.

תודה רבה על הדבריםאמא אוהבת+
אמרת דברים חכמים.
רק לציין שלא הכרתי את המשפחה של הבעל עד האירוסים (הוא לא היה קשור אליהם)תמיד חולפת לי המחשבה אם הייתי יודעת הייתי חושבת פעמיים..
קצת מוגזם.מתחתנים עם הבעל לא עם המשפחה שלוmp3
תחשבי שהם סתם חברים שלכם.לא משפחה.
אנחנו לא היינו אצל חמותי כבר שנתיים!!אבל הגיסים שלי מגיעים לשבתות ואפילו לשבוע ויותר לפעמים.
מי שלא רוצה להכיר את הנכדים והאחיינים שלו ולראות אותם גדלים זה ההפסד שלו בלבד!
אצלנו זה הפוך-לפעמים אני מעלה את הנושא כי זה טיפה מציק אבל בעלי שמכיר את המשפחה שלו מסביר שזו בעייתם. חבל לבזבז זמן של שיחה זוגית על להתבאס עליהם.
תנסי לדבר בצורה פתוחה עם חברה שאצלם ''הכל בסדר'' ותראי שהכל ממ לא בסדר.לפעמים משפחה ''חמה'' היא חונקת ומוגזמת.
תקחי את הדברים החיוביים בענין- אין לך חמות על הראש. את לא צריכה לארוז מזוודות ולמצוא תרוצים למה לא לבוא כשלא בא לך.
והכי חשוב תודי לה' שאת בצד שעוזר ולא שנזקק!!
בהצלחה.
דווקא כן מתחתנים עם משפחהג'נדס
זה חשוב. גם אם הוא לא הכי בקשר... (כל עוד יש קשר בכלל).
זה סיבה לחשוב פעמיים?mp3
זו תוספת נחמדה.לא הכרח.
לדעתי הכרח...ג'נדס
דווקא אני מסכימה עם ג'נדסצ'ילי מתוק

ולבעלי יש משפחה מ-ד-ה-י-מ-ה- ! חמותי ממש חברה שלי!! אנחנו פתוחות ומדברות על הכל!!

ודווקא בגלל זה אני חושבת שהאמירה ש"לא מתחתנים עם משפחה" היא שגויה. משפחה זה שיקול רציני. 

משפחה זה תמיכה וזה מחוייבות.

לדעתי אתן טועותmp3

מי שזכתה וקיבלה משפחה תומכת וכו אז זו תוספת לחיי הנישואים.

זה לא שחיי הנישואין של מישהי שאין לה את זה פחות טובים- אלא אם כן היא מתעקשת לחשוב על זה כל הזמן ולשמוע סיפורים על משפחות מדהימות שכאלה.

לא חושבת שזה פרמטר בבחירת בן הזוג.

"משפחה זו תמיכה וזה מחוייבות"- נכון!המשפחה שלי זה בעלי והילדים וזו התמיכה והמחוייבות שלי. ההורים והאחים הגיסים הגיסות וכל המשפחה המורחבת הם קישוט יפה ונעים למשפחה שלי. הם לא המשפחה שלי. 

טוב שיש. לא מותנה. וכמובן, להשתדל קשר טוב ככל האפשר.ד.


האמת שמה שאני אומרת לקוחג'נדס
משיעורי זוגיות שלמדתי בהיותי רווקה במכללה שלי.
למדנו את הספר "הבית היהודי" של הרב שמחה כהן.
הרס שלימד אותנו הדגיש שוב ושוב שמתחתנים עם שלושה אנשים: הבחור, אביו, ואמו. גרים רק עם אחד מהם, אבל מתחתנים עם שלושתם.
ניסה להדגיש שהמשפחה שלו היא חלק בלתי נפרד ממנו. עזבי עניינים גנטיים כמו נטייה למשקפיים... בעיקר עניינים ש"ח תכונות אופי, הרגלים, מנטליות.
יש אנשים שיוצאים הפוך מההורים שלהם, ברור. אבל הם המיעוט. לרובנו יש תכונות שנמצאות גם אצל הורינו.

הרב לא דיבר על זה שחובה להיות החברה הכי טובה של החם והחמות. אבל קשר אוהד וטוב, כן. חובה. בשביל הבית שאני רוצה לבנות צריך שלכלה יהיה קשר טוב עם חמה וחמותה.
אם מוותרים על זה זה לא רק חיים קשים שאני עושה לעצמי במהלך חיי הנישואין... יש כאן איזושהי התעלמות מהקשר המשמעותי שיש בין אדם להוריו. עד כמה זה משפיע על חייו. וזה יכול להוביל להתעלמות באופן כללי מבדרים בעלי משמעות בחיי בן הזוג...

כתבתי קצת מסורבל. סורי.
מי שלימד,ד.

הגזים קצת.. 

 

לא מתחתנים עם "שלושה אנשים".

 

גם מה שאמר, לפי הסברך, היה על תכונות וכו'. יש מקום לשימת לב, האם, במקרה שיש תכונות "בולטות" אצל ההורים, הן גם אצל המדובר/ת. לא חייב להיות - אבל אפשר לשים לב בשלב הבירורים.

 

לגבי הקשר עם החותנים - בוודאי שהרצוי והטוב ביותר, וראוי להתאמץ על כך בהחלט, זה שיהיה קשר טוב, מכבד. וגם יש התפתחות - עם הזמן מכירים יותר ומקבלים יותר הדדית.

 

עם זה, במקרים כמו שתוארו כאן - ואלו דברים שקורים, לא כל "חותנים" הופכים אוטומאטית לאנשים שקל להסתדר עימם - אין מקום לשֶדר, כלשהו כאילו בגלל זה משהו בחיים שביניהם יהיה פחות טוב בדווקא. לא מותנה כלל ברמת היחס עם החותנים, במידה ומהצד של הזוג עושים את המאמצים הראויים ליחס טוב. אדרבה, כשאומרים כך, מתוך שיעורים שמתארים מצב אידיאלי, עלולים להחליש חלילה אנשים טובים, שזוכים לבנין טוב ביניהם, ללא תלות כלשהי בקשיים מצד המשפחה הסובבת.

 

אבל נכון, שצריך להשתדל ככל האפשר, לבנות יחס טוב ונעים ומכבד עם החותנים, גם אם הם לא בדיוק ב"שטאנץ" המבוקש.. אדרבה, כי לא איתם מתחתנים - ואותם צריך לקבל כמו שהם.

ובוודאי להשתדל מאד שלא לשדר יחס שאינו-מכבד, בפני בן/בת הזוג, שאחרי הכל - אלו הוריהם, ומן הסתם אוהבים אותם ומכירים לה טובה.

^^^מדי פעם פה

ובהצלחה לך! מעריכה מאוד.

תלוי באיזו משפחה מדובר...יעל מהדרום
לק"י

אבל רק לא בקשר- זה מאכזב, אבל לא סיבה לפסול בעיני.
כש"חולפת לך המחשבה"..ד.

תדעי לזהות: זו מחשבה שהיצה"ר שלח לך - כדי לקלקל מול בעלך... ותעיפי אותה מיידית..

לייק...בעז"האמא אוהבת+
הרגשות שלך לגיטימיים,~א.ל

זה באמת נורא לא נעים להיות בעמדה הזו, שאהובים על תנאי..

 

לדעתי, את צריכה ממש להתנתק מזה.

המחשבות האלה לא טובות לך.

זו המציאות. את יכולה או להתנגד לה ולצבור מירמורים אינסוף,

או להחליט להתמודד איתה תוך שאת מתעלה מעליה.

נסי להיות בעמדה אחרת:

את לא צריכה לרדוף אחרי יחס שלהם, או מתן תשומת לב.

כשהם ירצו- הם יתקשרו או יזמינו.

לא מזמינים או מתקשרים? הפסד שלהם.  יש לכם עוד זמן איכות ביחד.

ובעלך יכול להגיד לפעמים שהוא לא יכול לדבר כרגע, כי יש דברים אחרים שהוא צריך להתפנות אליהם.

אני יודעת שלפעמים זה קשה,

אבל נסי לנתב את הרגשות שלך לעבר בעלך,

תשקיעי כוחות בו, (חיוביים..)

ופחות עליהם.

זה מיותר ובוודאי "הורס" גם לכם..

 

אם את באמת רוצה לפתוח את הנושא- וזו נקודה למחשבה בפני עצמה-

דברי עם בעלך והוא יעביר להם את המסר

אם את ממילא מרגישה מרוחקת מהם,

זה לא יזיק, אלא רק יכול להועיל..

 

 

 

נכון העליתי פה את הנושא כי הגענו למצב של מריבהאמא אוהבת+
קטנה ואני לא מוכנה לתת להם להרוס לי את הקשר עם בעלי...
אז שאלתי לפני שזה ימשיך להצטבר עוד ועוד...
מעולה, תמשיכי בכיוון הזה שלך ושלך בעלך, וזה יסיר ממך~א.ל

את כל המחשבות המטרידות והלא נעימות האחרות..

זה נראה שאת זאת שלא מתה עליהם..משוטט
תנסי לחפש את הדברים היותר טובים אצלם.. מעבר לזה צריך לדעת לחיות איתם.. משפחה לא בוחרים..
ברור אם מישהו לא אוהב אותך אתה לא תאהב גם..אמא אוהבת+
אני לא שונאת ...היחס דיי נטרלי..כמו אנשים ברחוב וזהו..
תסתכלי מה כתבת..משוטט

כתבת רק מה הם ולמה הם לא טובים..

בכל מקרה ובלי קשר עצתי היא פשוט להחליט שאת טובה יותר.. 

הם לא רוצים שתבואי אבל רוצים לא.. תהיי טובה יותר ותסכימי בשמחה..

קצת קצת מזדההתות
לי ב"ה יש קשר טוב עם חמותי,אבל עם הגיסות זה כבר סיפור אחר.. לא ממש מרגישה שמקבלות אותי. זה מאוד לא קל. אני כן מדברת על זה עם בעלי,לא ממקום של ביקורת עליהן (האמת היא שבמקרה שלנו הוא מסכים איתי,וגם עליו הן לא מתות) אלא מהקושי שאני מרגישה. לדעתי אם לאישה קשה והיא מנסה להסתיר מבעלה זה עלול יותר לפגוע מלהועיל. כמובן חשוב האיך. מנסים להתחזק ביחד. אני מאוד מסכימה עם האחרים, שהכי חשוב שזה לא ייכנס בינך לבין בעלך,למרות שזה מתבקש.. תחשבי שזה היצר הרע שבא לאתגר לכם את השלום בית. גם אותי מחזק לחשוב שאם הן לא אוהבות אותי זה לא סוף העולם,בעלי אוהב אותי וב"ה המשפחה מהצד שלי חמה ותומכת. משתדלת לא לכעוס עליהן אלא לנסות להבין אותן (והיום אחרי שנים,אני יכולה קצת להבין אותן). אין אדם רע סתם ככה. זה קצת מקל. גם ברמה הטכנית-חשוב לחשוב (ביחד עם הבעל לדעתי) איך מעבירים ביקורים בצורה הטובה ביותר (למשל אני מבקשת מבעלי שישים לב שאני לא נשארת לבד איתן) ועוד דבר-אולי יש שם דמות אחת,בכל המשפחה שלו, שאת כן יכולה להתחבר אליה? אם תמצאי כזאת זה יכול מאוד לעזור. ותזכרי תמיד- את לא חייבת שכולם יאהבו אותך.זה לא עושה אותך בטיפה פחות טובה. אפילו אם זה המשפחה של בעלך וחלמת על קשר אחר. תמצאי מקורות תמיכה וקשר אחרים. בהצלחה.
גם לבעלי יש משפחה מגעילה את לא לבדנשואה מבולבלת
אני חושבת שכדאי לארח אותם בשביל בעלl666אחרונה

אבל לא לצפות למשהו או שזה יוביל לאיזה קשר טוב

יכול להיות שכן ויכול להיות שלא

ולא להשקיע יותר מדי, סתם שיהיה נעים

את תרגישי טוב ששימחת את בעלך

גם אני לא אוהבת את משפחחה של בעלי

אח שלו רק לוקח, חמות מעבירה ביקורת ונכנסת לעניינים לא לה והכל עם בכי, האשמות וצרחות

הגעתי שמצב שלא יכולה לשמוע קול שלה אפילו שהיא רגועה . אצלי אומנם בעלי מודע למצב ומבין אותי אבל משפחה זו משפחה

מיואשברווזי
אמנם אנחנו לא נשואים טריים אבל לא מצאתי פורום אחר שמתאים.
אנחנו נשואים 10 שנים ולנו 4 ילדים. אשתי מרבה להתלונן באוזני ורואה אץ הצד השלילי בכל דבר. בנוסף היא מרבה להשליך עלי את כל התסכולים שלה. איכשהו תמיד היא מאשימה אותי כשדברים לא מסתדרים לפי התוכנית שלה.
אני מתוסכל
תן כמה דוגמאות, שנביןלשם שבו ואחלמה
זה באמת מתסכל.כוחות שמימיים
מה שנראה שאתה הצד הסופג והיא המטיחה?

אם כן לפעמים הטחות באמת לא מגיעות ממקום אמיתי אלא ממקום כואב וחסר.
והגיוני שהיא גם לא מרגישה טוב עם עצמה וזה בלתי נשלט.

וידוע שגם אם רק צד אחד מחזק ומייצב את הבית זה משפיע טוב לכל הסובבים אז מי אני שאייעץ אבל בעיניי זאת עיצה טובה (מלבד לקחת אותה לבית קפה ולשתף אותה בצרתך )
להגביר מחמאות ומילים טובות וחיוכים- זה משפיע על הצד השני ולאחר זמן אני בטוחה שזה יחזור אליך כמים הפנים לפנים.

ואפשר לראות שהרבה זוגות נהיים דומים זה לזו בהתנהגות ובדיבור ובהכל כי באמת יש להם השפעה אחד על השני.....

חוץ מזה שהילדים יראו וילמדו....ילדים רואים הכל ויודעים את מי להעריך.
^^^ כל מילהrivki
^^^ באתי לכתוב משהו דומה וראיתי שכתבת הרבה יותר טוב!ירושלמית טרייה

כל כך צודקת!

הרבה פעמים האשמות וטרוניות באות לבטא צער.

אולי אתה לא מספיק מראה לה אהבה?

אתה בטח אומר, איך אפשר לאהוב, היא כל היום מעירה לי ומתלוננת..

תנסה להתגבר, לחשוב שהיא לא מתכוונת למה שהיא אומרת. זה רק כי לא טוב לה.

לאישה, הערכה ואהבה מהבעל הם קריטיים. זה ממש יכול להפוך את החיים מטובים ללא טובים ולהפך.

^^^ כל מילה בסלע!!כנר על הסולם
תנסה להרים אותה לשאת אותה נקודה טובה ועוד נקודה טובה.. נשמע מדבריך שקשה לה..

אבל נראה שכדאי שתתחיל בעצמך ככה הרבה יותר קל (לשמח תעצמך להרגיש טוב עם עצמך למצוא נקודות טובות.. וכו וכו)
כנראה שאתה הדמות הדומיננטית בחייה,~א.ל

ואין לה במישהו אחר להתלות

לטוב ולמוטב.

האם זה היה תמיד ככה?

האם חל שינוי בזמן האחרון?

אם זה קרה פתאום, ולא היה לפני כן,

ייתכן מאוד שפשוט קשה לה.. והיא זקוקה לאוזן קשבת.

אולי יש לה משקעים שצריך לנקות,

או עומסים גדולים מהרגיל.

 

אולי תחליטו שכשאתם מדברים, עוד לפני שאומרים מה קשה ורע,

עליכם לציין דברים טובים שקרו.

זו עבודה לכל דבר.. 

ואם אלו משקעים- כדאי לפתוח הכל ולדבר בגלוי ע"מ להתקדם הלאה

 

בהצלחה! בהחלט לא קל..

אתה באמת רוצה לפתור את העניין?!נשואים פלוס

תתגבר על התגובה הטבעית שעולה לך על התלונות שלה..

פשוט תכיל אותה, את הקושי שלה, את התסכולים שלה, את הבעיות וכו'.

כשהיא מתלוננת תיתן לה לחוש אהובה ורצויה..

תתמיד בזה חודשיים ותראה איזה שינוי עצום יקרה..

אבל תעשה את זה מתוך רצון שיהיה לה טוב, לא כדי לקבל יחס דומה חזרה.

האמת שתצא ממך, האהבה והערכה והקבלה.. תשפיע טוב עליה כאישה שזקוקה לבעלה ועליך כאדם שרוצה שלווה.

 

בהצלחה!

תודה לכםברווזי

אני ממש מודה לכל מי שטרח וענה לי.

המשותף לכל מי שענה לי זה שעלי לקחת יותר אחריות, יותר להקשיב יותר להכיל ויותר לאהוב פרח

אני בהחלט לוקח את זה ואנסה זאת בזמן הקרוב.

 

דבר אחד בעניין ההכלה, לפעמים אחרי יום עבודה ואחרי שהילדים סוף סוף נרדמים, קשה לי לשבת ולהקשיב לכל הסיפורים והמצוקות שבאים בצרורות אני מרגיש מעמסה כבדה, אין לי כוחות לזה ואכן אין לי אפשרות להכיל את כל זה. אני באמת רוצה אבל זה מעיק...

 

 

אז רק תביע אהבה..נשואים פלוס

לפעמים.. הפתרון לכל הצרות הקטנות, המצוקות והקשיים נמצאים בהערכה או אהבה של הבעל.

אתה יכול לומר בצורה מכבדת שאתה עמוס כדי לדבר על דברים לא נעימים אבל שאתה מעריך על כל מה שהיא עברה בששביל הבית ועכשיו אתה רוצה לפנות זמן למשהו שאתה כן מסוגל לעשות (יחד איתה!)

 

עיקר העיקרים בשביל אישה זה אהבה והערכה.. כשתהיה כזה, גם העניינים היומיומיים אצלה יהיו פחות צרות ופחות טרגיים.

זה באמת קושי ( בפוטנציאל ) אמיתי של כל גברכוחות שמימיים
ולכל אישה יש את הרצון לפרוק ולשפוך הכל כשהבעל מגיע. אבל זה לא נכון ולא טוב לבעל ולזוגיות.

עכשיו- תתחיל לחשוב איך אתה הולך לשתף אותה בקושי הזה כי צורך בסיסי של אדם שחוזר מעמל יומו זה קבלת פנים נחמדה עוגיות תה קפה מרק וכו.... ואחכ- אחרי שהבנדם מתרווח ונינוח הוא פנוי לשמוע הההכככללל....

אז אולי להתייעץ עם מישהו שמבין.
(אולי שיחת בית קפה?תעיין קצת בשיטת אימאגו )

ועוד משהו- כמו שתשמח לקבלת פנים כזו אולי יעזור גם לעשות בעצמך קבלת פנים- למשל
(סליחה על הדוגמאות זה לא ספציפי אלא כללי ) להסתרק רגע לפני שנכנס הבייתה לסדר את החולצה, ריח טוב, חיוך רחב רחב ומשהו נחמד ומפתיע כמו פרח- או עוגיות או משהו שישמח... ולעשות את זה בטקסיות ובדרמטיות,
עם "ש- -לווום" כזה... וגם בידיים ריקות זה בסדר העיקר החיוך הרחב..זה מדביק.
למה אני חושבת שזה טוב? כי זה סוג של תכסיס בעיניי ועובד על שיטת "המים לפנים"
( שהמצאתי.. ) -
קודם כל אשתך תתרגל ותקבל רמיזה מכובדת שכשאתה מגיע העולם נעצר לרגע ...
גם תתרגל שזה משמח כשאתה חוזר, גם היא מבינה שאתה משקיע בה מחשבה ואהבה, וגם היא אוטומטית מתחייכת כשהיא רואה את החיוך והכי חשוב- היא גם תחכה לרגעים הללו ותחזיר לך בהמשך...

ולא לשכוח לדבר על זה .

המון בהצלחה קצת סבלנות ואמונה ....ויעבור בעזרת השם
אהבתי מאד את התגובה שלךלאההה
אני הולכת להראות לבעלי..(קורץ)
אתה צודק.בת 30

בעיני זה מאוד יפה שיש לך נכונות כזאת להכלה.

ואכן נשמע לי נורמלי שגבר שחוזר מיום עבודה לא ממש רוצה לשמוע את כל זה.

נראה לי שאולי אפשר לדבר איתה, בעדינות. להסביר לה שזה קשה לך בשעה הזאת לשמוע כ"כ הרבה מצוקות. להסביר שלא שלא אכפת לך. להפך- אכפת לך מאוד ובדיוק בגלל זה אתה רוצה להקשיב לה בזמן שאתה פנוי נפשית. וכמובן- למצואזמן כזה...

אולי אפשר לנסות לנתב את השיחה גם למקומות אחרים? לא בטוחה שלה זה טוב לשפוך הכל, אולי זה גם מכניס אותה לבעסה כזאת

יש זמן שבו כן יש לך כוח להקשיב לסיפורים שלה?מ.א.אחרונה


תבקש מהצבא לקחת אותך למילואים של חודש חודשייםמ.מ
אולי היא תעריך אותך
וואו, קשה.מ.א.

אצל הרבה נשים הדרך להתמודד עם קושי היא דרך דיבור על הקושי. הרבה פעמים כשאישה מדברת על הבעיות שלה זה לא אומר שהיא שלילית או שהיא מאשימה מישהו. זו פשוט הדרך שלה לפרוק את המתח סביב הבעיות האלה.

אם אשתך כזו, כנראה שהתגובה שהיא זקוקה לה היא פשוט הכלה מלאה של הקושי שלה. ניסיון לפתור את הבעיות או להראות לה את הצדדים החיוביים עלול לגרום לה להרגיש שאתה לא מבין אותה ולא מקבל את הרגשות שלה. מאוד יכול להיות שהיא צריכה להרגיש שאתה מקבל אותה כמו שהיא. נסה תגובות כמו: "וואו, זה באמת קשה." "אוי, לא נעים." "אוף, זה בטח היה נורא מתסכל." בלי שיפוטיות, בלי לנסות לשנות את ההסתכלות שלה, בלי לנסות למצוא פתרונות. רק להיות איתה בקושי.

אז למה היא מאשימה אותך? יכול להיות שהיא בכלל לא מתכוונת להאשים, אלא רק לשתף בקושי, ומבחינתך שיתוף בקושי מתפרש כהאשמה. יכול להיות שהיא באמת מאשימה אותך, כי היא מרגישה שאתה לא באמת מקבל את הקשיים שלה. זו תחושה מאוד לא פשוטה לאישה.

 

אם נראה לך שיש סיכוי שזה הכיוון, אני מאוד ממליצה לך לקרוא את הפרק השלישי בספר "גברים ממאדים נשים מנוגה".

צריכה עצותבגידה
אני משתמשת רשומה בגלל שאין פה אנונימי פתחתי ניק חדש.
במשך שנה וחצי יצאתי עם בחור הוא פגש את משפחתי כמה פעמים ודיברנו רבות על חתונה ולתומי חשבתי שזה יקרה בקרוב.
עכשיו גילתי שהבחור נשוי עם ילדים. מעבר לבגידה בי ובאישתו, איתי הוא השתמש בשם אחר. היה לו זהות אחרת לגמרי.
למזלי גילתי את העיניין וחתכנו לגמרי את הקשר. ברוך ה' שהציל אותי מהקשר הזה.
אבל עכשיו אני לא יודעת מה לעשות כלפי אישתו,
אני צריכה לדבר איתה? לפתוח את עייניה? ואם זה יפגע בי?
זו לא סתם בגידה. היה לו זהות אחרת! הוא פגש את משפחתי!
אני לא יודעת מה לעשות.. אשמח לעזרה.
וואו!! אני בלי לחשוב פעמיים הייתי מספרת לאישתו..binbin
איזה חי בסרט.. .!! לדעתי אסור לוותר למנוולים כאלה!
איך זה יפגע בך אם תחשפי אותו? את לא עשית שום דבר
זהות,בגידה...לא משנה מה אם הייתי אישתו הייתי מודה לך אם היית מספרת..
אין בושה לגברים של היום!!
מזעזע.ד.

את לא צריכה לדבר ישירות מול אשתו, לדעתי.

 

אלא הנכון הוא, לגשת לרב שם - לתת לו את כל הפרטים. ושהוא יברר ויסדר את  הענין.

 

[בכללי, שנה וחצי לצאת, זה קצת הרבה..]

איך יברר ויסדר את העניין?? הבנאדם רמאי ובוגד!binbin
למה כשגבר בוגד צריך לדבר איתו דרך צד 3 ולשכנע אותו להפסיק?!?!
סליחה על התקיפה פשוט לאחרונה סתם מסקרנות מה דעת התורה על בגידות קצת קראתי וזה קצת הכעיס אותי 😕 אם יש לך משהו אחר לחדש לי אני אשמח לשמוע
מבין את הכעס...ד.

אבל..

 

הרי דבר ראשון כתבתי שזה מזעזע. מובן לחלוטין. לא צריך בשביל זה "דעת תורה" אלא סתם נורמליות..

 

דבר שני, למה הבנת שהנקודה היא "לדבר דרך צד ג' ולשכנע אותו להפסיק"?..

 

אלא הענין הוא, שיש פה תמונה מורכבת. יש הבחורה הזו, שמן הסתם באה בתום-לב, ואיך היא תתמודד מול אשה עם "בום" כזה.

יש הצד של המשפחה שם. איננו יודעים מה זה כולל, ילדים וכד'. הרי מדובר בזעזוע של מערכת שלימה.

 

יש גם מה שאיננו יודעים, מה כלל זה שהיא "יצאה" איתו. האם - כמה שזה נשמע מחריד - יש אפשרות לתשובה, או לא.  מה יהיה יותר טוב עבור אשתו והמשפחה. וגם אם צריך לגשת אל האשה - יותר מתאים הרב מאשר הבחורה המסכנה הזאת.

 

 

לכן אמרתי, שתפנה לרב שמכיר ויש לו סמכות לגביהם - אם יש דבר כזה - ויבדוק ויטפל.

 

אבל מצד "דעת תורה"? ברור שזה דבר חמור מאד. לא חרבה ירושלים אלא על שבטלו ממנה אנשי אמנה. פגיעה באמון הבסיסי?.. נורא ואיום (ואין בכך סתירה להבדל ההלכתי בין אשה שחלילה כך, שאסורה לבעלה, לאיש. גם נישואים לשתי נשים יכולים להיות, בדין המקורי, אצל איש ולא ההיפך. זה לא מוריד כהו-זה מחומרת בגידה, השחיתות והגועל שבה)

ד.binbin
אמרת לדבר עם הרב באזור שלו ושהוא יסדר את זה, זה צד ג' - ויסדר את העניין ( לא יודעת מה זה לסדר שאתה מתכוון אבל זה לא נשמע ללכת ולספר בסוף גם לאשתו), למרות התמונה המורכבת...יש מישהי שחיה עם גבר שלא איתה, שבוגד בה, שמחליף זהות ומחפש עוד אישה(מה שכיום אצלנו לא שייך למרות דעת תורה) ועל זה צריך למחות! אם היא לא תספר זה כאילו היא מסכימה עם ההתנהגות שלו..זו דעתי
לא..ד.

"יסדר" - הכוונה לפי הנסיבות. כולל, אם מה שצריך זה לספר לאשה, שהוא זה שיעשה את זה, ולא הבחורה.

 

מה שכתבת לגבי החומרה, נכון לגמרי, כפי שהזכרתי גם אני (ובוודאי לא שייך ש"יחפש עוד אשה"..). וצריכה לספר. אבל לא ישירות לאשתו.

 

מה שתעשי תבדקי לפני אם זה מגיע כנקמה על הפאדיחהמושיקו

שקרתה לך או הכוונה אמיתית לשם שמים

בלב שלם אני לא מגיעה מתוך רצון לנקמהבגידה
אם הייתי רוצה לנקום זה היה בו בלבד ולא באישה מסכנה וילדיה.
זה נטו "להציל" אחרים. אם זה את משפחתו או בנות אחרות.
תבררי איפה הוא גר ותלכי לרב המקומימושיקו


מחילהכוחות שמימיים
אבל תבררי לפני מי הרב המקומי אם אפשר לסמוך עליו שיעשה משהו. אני לא בטוחה שכל רב ילך ויטפל בזה.
ואולי יש רב נוסף שיכול לטפל.אם לא הייתי בטוחה- הייתי פונה גם לעובדת סוציאלית ושואלת אותה מה לעשות .

ולא אין לי קשרים ברווחה לכל מי שנחרד...
אז שתלך לרבאחר - חבל להתלכלך שצעירים..מושיקו

לא חסר רבנים שקשורים ואפשר לסמוך עליהם..

 

אמאלהכוחות שמימיים
פרסמו לפני כמה זמן על מישהו כזה.
בוודאי שלהודיע ואני חושבת שגם חשוב להודיע למשטרה הבנדם עושה הונאה ומנצל אנשים לרעה יש פה משהו מעבר לדעתי אולי קשור לכסף מלבד מחלת נפש.
מה משטרה???!!!!מודדת כובעים


פרסמו לפני כמה זמןכוחות שמימיים
על אדם שהיה מציג עצמו בזהות בדויה והיה בקשר מקביל עם המון בנות למטרות כסף.

בנדם כזה צריך הרתעה מספיק גדולה כמו משטרה.
לא נשמע שהוא מפחד ממישהו בכלל.

נשמע לי מזעזע. תחשבי שהוא סיים איתה אבל יכול להיות שיש עוד אומללות? מה יהא על חייהן יבוזבזו?
התחזות לצרכים מיניים זו עבירה פלילית...דביבונת

אפשר בהחלט להגיש על זה תלונה למשטרה.

הזוי לחלוטיןאין כמו אמא
לא באת לבקר במשפחה שלו? בישיבה? הוא דתי?
לדעתי תתני להורים שלך לטפל בזה. הוא גם רימה אנשים מבוגרים שזה ההורים שלך
וואו! לדעתי תגידי לאשתולשם שבו ואחלמה
זה ממש לא תעמוד על דם רעך!
היא נמצאת בצרה גדולה והיא אפילו לא יודעת את זה.
מה שכן, זו דעתי בלבד,
כדאי מאוד לשאול סמכות תורנית רצינית לוודא
שאכן זו דעת התורה,
כי זו שאלה שדורשת שיקול דעת רציני ומעמיק
לאו דווקא בגלל שזו שאלה קשה
לדעתי התשובה ברורה
אלא בגלל שמה שעומד פה על הפרק זה חיים של אנשים
אני הייתי כותבת מכתב לאשתובטוב

ושולחת בדואר בעילום שם.

וגם פונה לרב שמכיר אותו

נשמע סיפור ממש הזוי, איך שנה וחצי לא שמת לב?ימ''ל

אשה וילדים זה דבר שמאד קשה להסתיר, איך זה שלא הלכת אליו אף פעם הביתה? נראה שחסרה התמונה הכוללת.

אני הייתי מברר לפני זה את הרקע כי יכול להיות שתגלי שכל הסיפור בעצם שונה לגמרי ממה שחשבת וממילא התגובה שלך צריכה להיות שונה (לדוגמה: אולי אישתו גם בסיפור הזה וכל מה שהם רצו זה לסחוט ממך ומההורים שלך כספים מתמורה לגט, או שאת לא הראשונה והם רצו לצרף גם אותך ל'קיבוץ').

אם הסיפור הוא באמת כמו שנראה לך אז הייתי פונה לרב / גורם מוסמך שמעורב בחיי המשפחה שידע איך לפנות לאשה בלי לגרום לנזקים לה או לך ולמשפחתך.

 

בהצלחה

נשמעהעני ממעש

שיש כאן קצת תיק..

 

במחילה, "לצאת שנה וחצי" זה אומר שאת לא "דוסית", 

 

ויש גם לתהות מדוע את "לא פגשת את משפחתו",

 

נראה שמישהו עם כזו רשעות, "יש לו" את הכושר רמאות וחלקלקות לשון..

 

ב"ה שהצילך מהרמייה,..

 

לע"ד כדאי לאמר לרב/ גורם מוסמך בקהילה. בתור צעד ראשון.

הוא גם יוכל לדון בתור צד ג כדת מה לעשות.

 

ד' ירחם..

מה קשור רמת הדוסיות שלי לסיפור?!?!?!בגידה
לא אמרתי שאני דוסית ואולי אני לא דתיה בכלל זה לא קשור לנושא!
גם התהיה לא ברורה בהתחשב בזה שהוא נשוי אז ברור שלא יצא לי לפגוש את משפחתו.
כל שאר הדברים במקום ולוקחת את העצה לתשומת ליבי.
אם הוא לא דתי ואולי גם את לאאין כמו אמא
אז הוא חיפש ניצול מיני.
ובעולם החילוני זה כרגיל למה הבאת את זה לכאן?
מחילה...ד.

היא כאובה מזה.

 

גם שם זה לא "בסדר", שמישהו נשוי מתחזה ובוגד ר"ל באשתו.

 

לפעמים, זה יכול להשליך על דרכי הטיפול.

כרגיל? את רצינית?אריק מהדרום


קצת מעליב מה שאמרת.. לא אותי ,אבל בכלליbinbin
יש דברים שלא לגיטימיים, גם אם הם יותר נפוצים במגזר כזה או אח~א.ל


לאהעני ממעש

רשמתי כדי ח"ו לפגוע

 

הערתי, ש"לצאת שנה וחצי", בתמהיל שאינך יודעת את שמו ואינך מכירה את משפחתו, 

בד"כ לא יהיה קיים בציבור מסויים

 

זו היתה הערת אגב, וגם ציבורים אחרים יכולים לקחת את הטוב בשיטת "חבר מביא חבר".

 

ברור שליפול בפח יכול לקרות לכל אחד מכל מגזר.

 

לא היתה כל כוונה לפגוע, וסליחה אם כן

מציעטהרני

לפנות לאדם שמבין בבעיות כמו של זה שיצאת איתו. כותב זאת על סמך דברייך שאינך רוצה לגרום נזק וסבל לאשתו ולילדיו.

יש דברים, כמו זה, שהטיפול בהם הוא בבחינת דיני נפשות, ופעמים רבות אנשים שאינם יודעים כיצד לטפל בהם בוחשים בקדירה וגורמים נזקים בלתי הפכים.

 

אגב, ייתכן והאדם המבין בתחום יציע לך להגיש תלונה במשטרה. כל שבאתי לומר הוא, שלא כדאי לעשות צעדים במרחבים רגישים בלי להיוועץ במומחה לעניין ובעל ניסיון.

למנוע פגיעה באחרותמשוטט
מעבר לפגיעה באישתו וילדיו צריך למנוע פגיעה באחרות..
ככה שפנייה למשטרה מתבקשת ואפילו חובה מוסרית..
אל תדברי עם אשתוארץטרופיתיפה
שאמא שלך תתקשר אליה ואם אמא שלך חושבת שאין צורך אז עזבי את זה.

א. יש מצב קטן שגם אשתו משוגעת ותאשים אותך
ב. יש מצב שהיא לא תאמין לך
ג. את לא צריכה להתעסק עם זה, הוא סיבך אותך מספיק.

אני מניחה שאימך אשה מבוגרת עם שלוות נפש יותר ממך. שהיא תייעץ לך ואם תחליטו, אז שהיא תתקשר.

וזהו. רדי מזה... חבל עליך
^^^ נכתבו כאן דברים חכמים. שימי לב.בת 30


זאת עילה לתביעה משפטית, קודם כל.מקרוני בשמנת
הוא הונה אותך ורימה אותך ואת משפחתך.
אני חושבת שחובה לדאוג שאשתו האומללה תדע, מתוך מינימום של אכפתיות לאשה אחרת, הומניות בסיסית לדאוג שהיא לא תיפגע.
אבל כפי שדן אמר מדובר בסיטואציה מאוד לא פשוטה וכדאי לערב גורם בוגר ואחראי שיוכל לנהל את זה ברגישות.
ב"ה רמאות לא בגידהmetorafi
בגידהימ''לאחרונה

באשתו, השאלה שלה הייתה לגבי אשתו.

~~~~ גבירות ואדונים, ניקים וניקיות, קבלו אותו ~~~~חיוכים תשע"ו