פורום נשואים טריים (עמוד 440)

לא בגלל שלא כזה קשה אלא בגלל שזה מרגיש לי ממש חמור להיכשל בטהרת המשפחה שממש לא עולה על דעתי.
גם לקחנו על עצמינו כפרויקט להפוך את הזמן שאסורים לזמן שטוב בו ונהנים מהקשר המילולי. זה לא קל, זה באמת אתגר, אבל שווה את זה. כי זה לכלהחיים בעז"ה

יש קושי אחד בכיסופים אחד לשני. זה הקושי שיש לבעלך.

ויש קושי אחר בלשמור הלכה. 

בעלך מתגעגע אלייך מאוד, אדם שמקפיד על ההלכה ולא קשה לו כלל להקפיד עדיין קשה לו מאוד זה שאתם אסורים אבל זו פשוט לא אופציה בשבילו לעבור על ההלכה. 

 

 

כל מה שאת כותבת זה בדיוק מה שאני אומר. ואשתי אומרת מה שכתבת שבעלך אומר.
לא יודע מה להרחיב חוץ מזה שפשוט אצל כך זוג זה שונה..אין עניין לענ"ד להשוות

אבל מהתיאור של אשתי הבנתי, שעם כל הכבוד, לה היה קשה יותר ממני, אבל היא פשוט יותר חזקה..

שכל אחד בנה לעצמו. כמה שאדם הרגיל את עצמו לשמור על ההלכה ככה הוא חזק יותר ופחות נכשל. כח רצוו וחוזק זה כמו שריר שכמה שמפעילים אותו הוא מתחזק.

בכל מקרה לא אומר שהוא לא אוהב אותך. תשתדלי לראות את זה אחרת

איפה בדיוק בתחנה מרכזית? (כידוע זה מבוך שאתה יודע איך אתה נכנס אליו אבל לא יודע איך תצא ממנו )יודעים זמני תפילות? טלפון של הגבאי/מישהו שמתפלל שם? 

בקומה 6,

אבל לא נראה לי שיש שם מניינים

מה שפנוי באולם ואז הולכים לרופא נשים (אני שמתייעצים עם מדריכת כלות) שמסדיר את המחזור לפי התאריך שקבעתם

קדם כל מסתובבים ומחפשים אולם (ובמקביל חושבים על תאריך /תאריכים אפשריים ) .

 מבררים כמה עולה מנה  , כמה מקום (מספר אורחים /כמות מוזמנים ) יש באולם.

אזור שאתם רוצים להתחתן , אולם מעודף ......

וזמן שנראה לכם שתספיקו להתארגן .

למצאו זמר/להקה די'גי ....

לסגור שמלת כלה (גמ"ח , תופרת ....)

צלם

ואז באים לאולם ושאלים מה יש סביב התאריך .

במקביל הולכים לרופאת הנשים שתסדר את המחזור סבבי התאריך שבחרתם /חשבתם /סגרתם באולם.

עדיף לקבע תאריך שיתאים למחזוריות הטבעית שלך ולהעזר בכדורים רק לייתר בטחון, כדי שלא יהיה דימום לא צפוי מההתרגשות וכו..., אם לא מתחשבים במחזוריות הטבעית וקובעים תאריך שממש לא מתאים זה עלול לעשות הרבה בלאגן, לדעתי תבדקי מהם התאריכים האפשריים מבחינתך, עדיף להעזר במישהי שמבינה, מדריכת כלות, ואפילו אמא או כל אישה נשואה שיודעת טוב הלכות טהרת המשפחה , ואז לחפש אולם שפנוי בתאריכים אלו, מזל טוב ובהצלחה

אם אפשר למה ללכת נגד הטבע? עדיף לדעתי לקבע לפי המחזוריות שלך ולהעזר בכדורים למניעת תקלות, אבל לקבע סתם תאריך ואז לשגע את הגוף , נראה לי מיותר ולא בריא

עדיף להשתדל כמה שיותר לסדר לפי הגוף קודם כל ורק אז להכניס שיקולים אחרים (במקרה שהכל תקין)

אם אין ברירה זה משהו אחר, אבל כדי להתאמץ

(מכירה מישהי שזה הזיק לה)

אז אני לא יודעת לאן לכוון את התאריך... ומדריכה לא תעזור לי כי אף אחד לא יודע איך הגוף יגיב בשעת בלחץ. מה כדאי לעשות? לקחת גלולות זאת אופציה פחות מועדפת

אצלנו קבענו תאריך לפי האולם ולפי האולם ביישוב בשביל שבת שבע ברכות

בעז''ה תגיעי לרופאה טובה שתדע לכוון מה וכמה לתת לך כדי שיהיה הכי טוב.

(אלא אם כן את רוצה להסתכן בחתונת נידה)

אבל שווה לעשות בדיקות דם לוודא שזה בסדר לך לקחת, ולראות מה הכדורים הכי פחות מזיקים- בשביל זה לכי לרופאה דתית או כזאת שמכירה דתיות שתעזור לך

(יש כדורים בשם פרימולט נור שהכי פחות מזיקים לגוף, שווה לבדוק)

ברור שזה לא אידאלי ביותר, אבל סתם לא בא לך או שאת לא יכולה בריאותית? (מכירה אחת כזאת, לא יכלה לקחת כי היו לה תופעות בלתי נסבלות והיא פשוט לא לקחה.)

כי קודם כל יש כל מיני גלולות, עם מינונים שונים ואפילו גלולות שלא מונעות הריון אלא דוחות ביוץ וככה מסדרות באופן שונה. בשביל זה תלכי לרופאה טובה, שמבינה את הצורך שלך ככלה.

ודבר שני אם את רוצה את יכולה לקחת את הסיכון של חופת נידה, זה לא כיף אבל זה לגמרי לגיטימי ובסדר. פשוט צריך להתכונן לזה מראש, להכין את החתן ואת הרב וללמוד את ההלכות הרלוונטיות למקרה ו.

בהצלחה רבה!

מוזמנת לפנות בפרטי אם בא לך.

לתקלה משמעותית.
(אני אישית הלכתי לרופאה מעולה ועשיתי כמכ בדיקות דם כדי לדעת איפה אני ומה בדיוק צריך.)
הרי לא לקחת בכלל זה הכי גרוע.
ואם גם ככה הגוף לא ממש מסודר, אז בכלל.

ובדיוק בשביל זה הולכים לרופאה- לראות מה הכדורים הכי פחות מזיקים לגוף שיכולים להתאים לגוף ספציפית

אתה לא דג בכלל, תצא מהר מהמים! 

זה גורם לזה שהווסת משתנה אז אולי כן כדאי לגשת בכל זאת לרופאת נשים.

ממליצה ללכת לדוקטור חנה קטן. היא רופאת נשים מומחית מאוד ומבינה מאוד,ומסבירה הרבה מעבר ללת מרשם לגלולות.. היא בודקת את כל האפשרויות, את מה שאת מבקשת (איזה סוג של טיפול) ומתאימה לך מה שיהיה לגוף שלך הכי טוב.

כדאי לקבוע אליה תור כמה שיותר מוקדם, היא מקבלת בירושלים ובבני ברק.

יש החזרים על הבדיקה אצלה מרוב מוחלט של קופות החולים.

אל תוותרי!! אותי היא הצילה.

הלכתי אליה אחרי שמישהי אחרת כבר נתנה לי כדורים ובדיעבד היתה יכולה להיות לי חס ושלום חופת נידה לולא חוכמתה של דוקטור קטן. 

מכמה מקרים שאני מכירה של בנות שהלכו אליה ויצאו בטראומה. אם תרצי פירוט אפשר בפרטי.

דר חנה קטן פישלה מבחינתי כמעט בגללה הגעתי לחופת נידה..

עזרה לי מאד.

גם אחרי החתונה בעניינים שונים

למי שבאמת מרגישים קצת קשורים

לא חייב לתת 100 משלוחים, מצוות היום היא סה"כ משלוח אחד ממך ואחד מבעלך...

איפה אתם בפורים, בבית?

כי אם לא אז מן הסתם למי שהולכים אליו...

ולהורים?

תבחרי כמה שאת מכירה, אפילו שאין "חיבור ממש".. זה יעזור לחבר. אחד הטעמים שמובאים למשלוח מנות, זה להרבות אהבת ישראל וקישור. אז זו הזדמנות.

 

לגבי שכנים, אפשר לדאוג שיהיה מראש מה "להחזיר", ואז אם מישהו מהם יחליט לשלוח לזוג הצעיר החדש שבשכנותם, תחזירו להם - גורם כנ"ל...

 

והעיקר תשמחו - פורים ראשון שנשואים..

ועוד 2-3 נשים שהיית רוצה ליצור איתם קשר, ותתנו להם

אם יש שכנים שקיבלו אתכם יפה עם עוגיות\ארוחה ודברים כאלה או שכנים שאתם לווים מהם דברים יפה לתת גם להם,

וכדאי גם לשכנים ממול אם יש כאלה

(זה יכול להיותר גם שישה משלוחים ופחות, לא צריך להגזים)

לתת ל2-3 החברתות שלו, וזהו... כי אחרת זה לא נגמר. גם עם החברים הטובים.
אז חוץ מלהם, הכנו להורים, ולחברה אחת טובה שלי. ואז ראינו שקיבלנו משלוחים קצת יותר קטנים אבל מכ"כ הרבה אברכים...
קיצור בעיקרון לומדים איך הקהילה מתנהלת... בכ"מ, גם עכשיו הרשימה שלי מצומצמת, כי א"א להכין לכולם... וזהו..

והכי קל לקרב את מי שקרוב,

החכמה היא לקרב את מי שלא 

לכן, אנחנו היינו יוצאים ובמי שהיינו נתקלים, גם אם לא מוכר, היינו מאחלים פורים שמח, ומוסרים משלוח מנות מכל הלב.

מעבר לזה,

השארנו כמה בצד, למי שידפוק בדלת,

ובנוסף לכמה חברים בודדים.

 

 

 

הכנו משלוחים לר"מים שהוא קשור אליהם ולרה"י

לחברותות

לחברים אברכים

ואני נתתי לכמה נשים שהרגשתי קשורה אליהן קצת יותר מהשאר..

 

אפשר לעשות סבב ביחד, זאת הזדמנות טובה ממש ליצור קשרים..

ומי שצריך לשלוח יותר מוזמן לפנות למרן להסביר למה!!
וכמובן שאסור לצפות שיחזירו לך משלוח מנות בחזרה!!

מרן רה"י כמובן!

המטרה ליצור קירוב

בסוף- 6 מנות המחולקים כך-

2 לחברים הנשואים מהשיעור (רק 3 זוגות בינתיים )
1 לחברותה
1 לשכנים ממול
1 למשפחה שלי שאנחנו אוכלים איתם
1 לחיילים או אנשי כוחות הביטחון אחרים

חג שמח!!

אם אני זוכר נכון. צריך לסגור אותה טוב ולהפעיל מחדש.

אפשר קישור?

בעלי רוצה לראות כדי להחליט אם המכונה הלכה סופית.

תודה רבה!

http://www.ukwhitegoods.co.uk/help/fault-codes/laundry-fault-codes/3310-bosch-logixx-was-series-washing-machine-error-codes

 

 

ככל שגדלים הילדים רוצים משהו יותר מכובד, אז עדיף להתחיל במשהו קטן וזול (וגם כי בעתיד זה עלול להפוך להוצאה רצינית, עם העובדה שיש יותר חברים ושבעז"ה יהיו עוד ילדים)

הרעשן מיותר (ילדים מקבלים לרוב מספיק רעשנים ולא באמת עושים איתם משהו), בגיל הזה מספיק וופל מצופה פשוט (ואחד, לא שניים), ויש מגוון של חטיפים בשקל שתופסים נפח אבל לא יקרים ומספיק 3 ממתקים (אגב, בגיל 3 לא מומלץ להביא סוכריות, זה עלול להיות מסוכן)

תעטפי בצורת סוכריה (צלופן מרובע, לגלגל, ללפף קצוות ולקשור בסרט משני הכיוונים) וזה מרשים ויפה עם כרטיס פורים שמח שהילדים יכולים להכין..

מה זה נקרא הרבה ? טוב בסדר .

ומה את היית מביא לחברים של הילדים שלך .....

זה אמור להיות משלוח מנות לבנות בכיתה א .

 אולי לבן הקטן שלי שהוא בן שלוש אני יורד קצת ממתקים וישנה .....

מה הוא מבין בכלל , פשוט אמרתי שנעסה גם לו שלא ירגיש מקופח /ריבים / סתם מעיין שוויון ....

אבל אין סיבה להשקיע את אותו הדבר

לכי לחנות ותראי מה הממתקים הזולים

חטיף קטן בשקל, ופל מצופה, כמה סוכריות ואולי אם יש משהו נחמד בזול תוסיפי (ממתק ג'לי\שוקולד חלבי)

בכיתה א' אפשר בכלל להכין פופקורן. 

למשלוחים של הקטן מספיק חטיף, ופל מצופה ועוד משהו קטן שלא בעייתי.

רק צריך לארוז עם פתק בצורה שהסברתי וזה נחמד ממש לדעתי

 

שלום לכולם !

 

לבסוף כך היה המשלוחים (קניתי כבר את הממתקים וסדרתי בשקיות /צלחת , לא עטוף ....)

 

לבת הגדולה ב א': טרופית

                         2וופלים (אחד מצופה - מזנות ....)

                         שרשרת סוכריות קמח

                       וחבילה קטנה של פתי בר חיות

                    * גם רעשן (אם היא רוצה )

 

 

ולבן הקטן בן ש וחצי : טרופית

                            בסלי קטן

                            וחבלת קטנה של פתי בר חיות

                          * אולי אני יוסיף גם במבה קטנה .( גם לגדולה )

 

 

                               

 

 

 

 

בשנים הבאות

אם זה לא ישפיע עליך ועל הילדים זה בסדר.

שם לא קנית כבר ממתקים לילדים, אולי שווה במקום ביסלי לקטן או במקום הביסקוויטים לגדולה

אם יש עץ פירות ויש גם עטלפי פירות, יש להם נטיה להפיל את הפירות מהפה. אני זוכר שאצל ההורים שלי היה אפשר לדעת איזה עצי פרי יש בסביבה עפ"י הפסולת פירות שבחצר.

איך יודעים אם יש כאלה?
אנחנו פה שנה ופעם ראשונה נחשפים לתופעה הזו..

שלהוריד את העץ יכול לעזור..

והם לא שלנו,
נקווה שזה פירות שתגמר להם העונה בקרוב ויחד איתם יעלם הלכלוך...

קודם כל ישר כח גדול ובהצלחה !

ההבדל המהותי בין גבר לאישה.כמובן בגדול ובכללי

גבר- שכלי ענייני ובאופן טבעי חושב איך להעביר לביצוע את מה שאשתו שיתפה אותו

אישה- רגשית, והרבה פעמים רוצה לשתף בתחושותיה ורק שיקשיבו ויבינו.

התסכול שיכול להגרם לפעמים מזה :

לאישה- שרוצה לשתף את בעלה במשהו והוא ישר מעביר את זה לפסים מעשיים
בעוד שכל מה שהייתה צריכה ורוצה זה הבנה והכלה

ולגבר- שהוא משתף במשהו ורוצה לראות תוצאות מעשיות בעוד שלאישה יכול לקחת זמן ומחכה שיבוא לה בטבעיות השינוי או שהיא מבינה את זה יותר במובן של "שיתוף ופריקה" שאחכ מרגישים טוב.

וחשוב להסביר את זה אחד לשני כדי למנוע חיכוכים


לגבי הפסקה האחרונה על הגבר אני לא זוכרת שלמדתי אבל זה המשך הגיוני בעיניי ואת כל השאר לימדה אותי המדריכת כלות וזה עזר מאוד .

כשבעלי מספר על בעיות בעבודה הוא צריך רק הקשבה ושיתוף. די ברור שזה לא בשביל עצה מעשית

מצד שני אני די הרבה מצפה ממנו לעצה מעשית או החלטה. לא תמיד כמובן אבל די הרבה

 אני וגם בעלי למדנו בשביל הלכה נטו. מה שכן כדאי שמדריך או מדריכה יגידו מה הלכה ומה חומרה ויתנו מספרים של כמה רבנים לשאלות. 

אני מניחה שכדאי שידברו על יחסי אישות - זוג טרי יכול ליפול על כמה דברים טכניים ולהסתבך בצורה רצינית. להסביר שלא לכולם הולך ישר ולתת פתרונות לבעיות אפשריות 

מהי הלכה ומה חומרה, מנהג, מידת חסידות וכו'

הרבה מסתבכים כשמנסים ליישם כל מה שקראו בספרים.

להיות בקשר עם החתן/כלה זמן קצר לאחר החתונה.
במהלך ההדרכה לתת פתח שיפנו אל המדריך/ה, ואולי גם להתעניין מעט 'מה נשמע' לאחר החתונה.

הוצאת לי את המילים מהפה!!

זה סופר חשוב. הדרכת חתנים הכי טובה היא אחרי החתונה. לפני הכל בתאוריה וזה טוב ויפה. אבל אי אפשר לשאול את השאלות הנכונות.

ולכן זה חובה.

שכל זוג הוא עולם בפני עצמו, ואין מקום להשוואות בכל תחום שהוא.

כל זוג יתנהל בחייו כפי ראות עיניו, לפי מה שנראה לו נכון, בלי כללים או הרגלים מקובלים.

גם דברים ידועים טובים כשימת דגש משמעותי,
ממהות עד יצירת קשר אחרי החתונה.
תודה!
נשמח לעוד נקודות שהיו לכם משמעותיות או חסרות.

זה כתוב בכל החוברות למיניהן, אבל נראה לי שהחתנים לא מפנימים:

אישה זקוקה למחמאות ותשומת לב מהבעל, להרגיש אהובה.

זה צורך בסיסי, כמו אויר לנשימה.

אני חושבת שעד שלא חוויתי בפועל לא הבנתי כמה זה חשוב ונכון, גם כשקראתי, ולכן חשוב מאד הליווי בהמשך כמו שציינו כאן.

 

מישהו כתב מאד יפה באחד מהשרשורים בהריון ולידה, זה הקישור:

כמה דברים חשובים על "מצוות עונה" - הריון ולידה

("כמה דברים על מצוות עונה" מפי הניק כאן ועכשיו).

 

אבל אם היא מתווכחת איתך על הארוע הזה ספר לה לפחות חלק שהיא לא תיפגע ולא תדמיין דברים נוראיים...

אבל מצד שני אסור להסתיר דברים שקשורים לקשר הזוגי ויכולים להוות פגיעה באמון, וגם אסור שזה ייראה ככה.

לכן חשוב שתבהיר שזה דבר אישי שלא קשור אליה, ושאתה תספר אם וכשתרגיש עם זה בנוח.

 

כל זה בלי להתייחס לעניין הספציפי שייתכן שהוא דווקא מהדברים שכן חייבים לשתף.

בגידה לאו דוקא עם אישה

זה יכול להיות כל דבר שהיא לא תסכים וזה מאחורי גבה

כמו בכסף וכו

היתה מעידה חד פעמית

והוא/היא סידר את העניין

 

זה רק יגרום צער

 

הבן זוג הוא שותף, לא ר"פ/ צ'ק ליסט

 

נ"ל שיש סיפור על הרמב"ן, יותר נכון על אשתו. ע"ש.

 

 

 

לשמור על לשון נקייה!

 

לעצם העניין- אפשרי

 

יש דין בלשון הרע, שאם אחרי שסיפר, ובא לעשות תשובה, התברר לו שלא נגרם נזק למי שסיפר עליו-

יש כאן צורך לתשובה "בין אדם למקום", אך באם ייפגע מי שסיפר עליו- בעצם ידיעתו שכך דיברו עליו- אין צורך לאמר לו.

ואין צורך לתשובה "בין אדם לחבירו"- כי בפועל, לא נפגע מי שסיפרו עליו.

 

גם כאן- לא בכל דבר בן הזוג ירצה לשמוע. בודאי שלא צריך לשמוע. בודאי לא כל פרט.

בדורנו יש הצפת אינפורמציה, וזה למצער.

 

כשהיינו ילדים, היה שיר "לא צריך כל דבר לחקור, לפעמים מותר לא לדעת הכל".

היום המציאות היא של אנשים לא "מאופסים"- אך יודעים- במחי גוגל- לשרוק תשובות נכונות.

לשמחת החיים, ןלעוד דברים חשובים- הידע הזה לא תמיד עוזר.

 

ד"א, לא התכוונתי בתגובה לנפילה בעניינים האלה.

אע"פ שלע"ד במקרה כזה- ל"ע באם קורה- יש להתייעץ עם רב, ולע"ד במקרים מסויימים יאמר לשתוק, לפחות חלקית.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אם זה סוד של חבר אז לא כמובן

 

אני תמיד רוצה שבעלי ישתף אותי ויספר לי כל מה שעובר עליו, במיוחד אם כפי שאתה אומר- זה מטריד אותך. לי זה היה גורם לדאוג אפילו, אולי אני יכולה לעזור במשהו...
חוץ מזה, להסתיר דברים זה קצת מזלזל בעיניי. הרי אתם "שותפים"! חיים יחד! מה המטרה בלהסתיר?
כמובן שאני לא מדברת על כל פיפס שעובר עליך. היא לא צריכה לדעת באיזה שעה אכלת ארוחת בוקר או אם עשית אפצ'י היום... אבל תכבד אותה. שלפחות היא לא תחשוב שמדובר במשהו כ"כ רציני ותפתח לעצמה מחשבות מרחיקות לכת.
תראה את הזוית שלה...

זה טבעי שירצה להשאיר לעצמו מקומות ששיכים רק לו,
חיים יחד,
אבל לא מטשטשים את הייחודיות של כל אחד

אני כן סבורה שלא בכל מצב צריך לספר הכל. ככל שהקשר מתקדם ונהיה עמוק - כך משתפים עוד ועוד, ברבדים עמוקים יותר ויותר.

האם אני מספרת לבעלי כל מה שקרה לי כל יום? לא. וכנ"ל הפוך.

אם יש משהו שקרה- שמטריד, או מוציא משגרה את אחד מבני הזוג - הייתי חושבת שיהיה רצון לספר ולשתף- כדי להקל על הקושי, או לחשוב ביחד עלך פתרון או עצה.

אבל אם אין רצון לספר- זה לא אומר שיש בעיה במערכת הזוגית.

המערכת הזוגית - לענ"ד- אמורה לספוג ןלקבל גם את העובדה שאחד משבני הזוג לא רוצה עכשיו לספר או לשתף. מותר לו.

כי אתה מתאר בעיית תיקשורת,
ולא פותרים בעיה כזאת עם השאלה מי צודק
אלא איך אפשר להגיע להבנה הדדית

את צריכה עשרה תלושים על תקופה של 14 חודשים או משהו דומה.
והתלושים לא חייבים להיות ממקום עבודה אחד אפשר לצרף כמה מקומות.
ברגע שיש לך אותם את תקבלי את דמי הלידה על פי שלושת החודשים האחרונים.
לא מציע לך להתפטר לדעתי אם את מתפטרת את לא זכאית לדמי אבטלה... (לפי מה שאני יודע לא כל התפטרות מזכה בדמי אבטלה)

וגם בדמי לידה את מקבלת 100 אחוז מהמשכורת
ובדמי אבטלה את מקבלת 70 אחוז ממנה
בהצלחה ובשורות טובות

יש לי למעלה מ14 חודשים רצופים של עבודה, עבדתי ברצף 7 וחצי שנים..

ומכיוון שמקבלים דמי אבטלה רק לאחר 90 יום אז אפשר להתפטר בלידה, שלושה וחצי חודשים ראשונים מקבלים דמי לידה ואז מתחילים לחתום אבטלה, אם ההתפטרות היא לצורך גידול התינוק אז כן מקבלים זכאות לדמי אבטלה.

השאלה אם זה בסדר להתפטר רק בשביל לקבל דמי אבטלה כשיש סיכוי שאחרי חצי שנה אחזור לאותו מקום עבודה.. זה עוד לא בטוח. זה לא נחשב לגניבה מביטוח לאומי?

ואם אפשר בלי סוללת עו"ד אדרבה

 

מה שמגיע על פי חוק מגיע על פי חוק..

חבר'ה שמנסים להצחיק את עצמם.

ועדיין צריכה עבודה מהצד,

הייתי מציע לחשוב על הסבה

אם זה כל הענין, את לא "אמא ושתלטנית ומציקה" וכו' וכו'.. כל מה שכתבת בסוף...

 

כי אם רק שאלת בחיוך ועדינות - ושאלת שוב אם זה יעיק אם תזכירי מחר... אז זו באמת צורה מאד יפה ומתחשבת.

 

 

והתגובה - היא לא בגלל שהוא חושב שאת כך, אלא כי כנראה קשה לו מאיזו סיבה לעמוד בזה, ובגלל שהרגיש לא טוב עם עצמו - שהרי יודע שביקשת יפה, ושאמר שיעשה - אז זו דרך "להיפטר" מהתחושה הלא-נוחה.

 

כלומר, אם היה אומר ב"שפה אחרת", היה אומר לך: באמת זה לא בסדר. קשה לי להסביר למה זה לא הולך לי. וקשה לי עם ההרגשה שלא עשיתי ושאני לא בסדר בעינייך, וגם יש לי חשש מה תגידי גם על זה...

 

אז לדעתי, "תתרגמי" מה שאמר, לזה. כך גם יהיה לך לימוד זכות - וגם תרגישי פחות פגועה. 

נכון, את לא אמא שלו (כמה האימהות היו שמחות לשמוע את המשפט הזה... הרי כשהילדים עוד בבית, לא תמיד שאמא אומרת זה נימוק מכריע..), אבל כנראה גם לא ניסית.

 

אולי תגידי לעצמך (בלי שאני יודע מה הפרוייקט המדובר ודחיפותו), עדיף השלום על הפרוייקט. תנסי לא להזכיר כמה זמן. אולי בכ"ז יתעורר לזה לבד אחרי שיראה שאינך מזכירה שוב. ואם לא, אז עוד כמה זמן, שצריך ואת לא יכולה לעשות את זה בעצמך.

 

בהזדמנות, ולא בהקשר ישיר עכשווי, שווה לתפוס אולי שיחה לבבית ונינוחה, מה בעצם הפריע בזה, לצורך לימוד...

גבר לאשתו" כן, אני זוכר שאמרתי שאני יעשה,

אם אני אמרתי שאני יעשה אז אני יעשה.

לא צריך להזכיר לי כל חצי שנה...

 

נראה שלבעלך יש איזו שהיא מניעה לעשות את מה שקבעתם שהוא יעשה. או שהוא לא שלם עם זה והוא רק הסכים כי את רצית, או שיש לו חסימה נפשית-פסיכולוגית עם העשייה בתחום הזה או אפילו עשייה בכלל. נראה שהתגובה שלו נובעת מתסכול, לא כלפייך אלא כלפי עצמו (רק שאת זאת שמציפה את הבעיה הזאת אצלו ולכן זה יוצא עלייך). [אני לא יודע למה אבל אני רואה את הדפוס הזה שוב ושוב אצל גברים ומהצד השני דפוס של תסכול וניסיון ללחוץ ולשנות אותו מהצד הנשי - שווה בדיקה]

אני חושב שכדאי קודם כל לברר אם המניעה היא מהסוג הראשון או השני. אם היא מהסוג הראשון - דנים בזה שוב ביחד עד שמגיעים להסכמה, ואם היא מהסוג השני - אז כדאי לנסות להבין מאיפה הבעיה נובעת ולנסות לטפל בה בצורה יותר שורשית ויסודית ולא רק להתעקש עד שהוא ייכנע ויעשה מה שקבעתם (שאלות לאינדיקציה - האם הוא אחראי באופן כללי? עומד במטלות? עובד? מתעסק עם החשבונות התשלומים והכספים? עוזר בבית?).

 

בהצלחה

כמו.. לא עוזר בבית, כי... אלף ואחת סיבות, לעתים מוצדקות ולעתים ממש לא. ולא מתעסק עם החשבונות והתשלומים..

מה עושים אז? איך מטפלים אז בבעיה?

(לא מסכים ללכת לטיפול זוגי..)

מאד ייתכן שיש לו בעיה פסיכולוגית אישית שמונעת ממנו להתקדם ולפעול.

השלב הראשון הוא הכרה בבעיה, ואת זה צריך לעשות בזהירות ובצורה נכונה כי אף אחד לא אוהב שמראים לו את החסרונות שלו. מפנה לכאן - עצה.

 

כל זה במידה והבעיה היא באמת חוסר עשייה ממניע פסיכולוגי כמו שנראה.

מי קבע ש"צריך"? ומה יקרה אם לא?

כמה התחושה היא שאת החלטת ש"צריך" ולכן הוא "צריך" לעשות את זה?
לפעמים גם כשבאמת יש נזק אם לא עושים, התחושה של "חוסר ברירה" - החלטה מוחלטת של הצד השני,

אז יש פה הרגשה של כפייה, של השתלטות, ומעדיפים את הנזק מאשר "להיכנע".
"את לא אמא שלי" = את לא אוטוריטה שאני אמור לקפוץ לעשות את דבריה, אלא מישהי שאני אוהב ורוצה לעשות

דברים שישמחו אותה- ההבדל הוא ברצון, אני עושה מרצון ומתוך תחושת חיוב פנימית, לא מתוך "ענישה" כזו או אחרת(נדנוד,

פרצופים, מצב רוח וכו'...), ברגע שאת נהיית "מפקדת" את הופכת אותו ל"סרבן פקודה".
כשאת שואלת אותו את הופכת להיות "מבקרת" של המעשים? במיוחד אם הנושא\רגש כבר טעון אצלכם(מה שנשמע מדברייך,

העובדה שקשה לך עם המשפט הזה), אז כל צל של "היכונו לביאת המשגיח" כבר יוצר תחושה שלילית.
אם את רוצה תפעלי הפוך- אל תנסי לראות מה הוא יעשה(גם ל"שתקתי" יש מחיר רגשי, משני הצדדים, כשאת שותקת את לא

עוזבת, את עושה פעולה אקטיבית של לשתוק), תשחררי, יקרה או לא יקרה, זה עניין שלו, אם הוא מעדיף את הנזק זו בחירה שלו

וזכותו לבחור בנזק על פני העשיה. זכותך למנוע את הנזק מעצמך, גם את אדם עצמאי ואישיות אינדיבידואליסטית.

אם תשחררי, באמת, את כל הדברים שצריכים להיות תחת אחריותו אליו, יהיה לו יותר קל לעשות אותם.
להבדיל - היו תקופות שאבא שלי היה מעיר אותו לשחרית ממש לפני סוף זמן קריאת שמע, הייתי קורא קריאת שמע וחוזר

לישון למרות שבאמת רציתי לקום, רק כי- אבא העיר אותי. זה אולי נראה מטופש וקטנוני אבל ברגע שאמרתי לאבא להפסיק

להעיר אותי אולי הפסדתי קצת ק"ש, אבל זכיתי בהרבה תפילות שחרית.

ככל שתראי לו שאת סומכת עליו יותר ומכבדת את הרצונות שלו יותר, ואת לא מצפה ממנו "לעבור לדום", אז הוא יוכל יותר

בקלות להתמודד עם דרישות ממך.
וטיפ- ראיתי שזה עובד עם הרבה אנשים, לא רק גברים- אל תשאלי אותו מה קורה עם זה, תביעי את הרגשות שלך- כלומר,

תשתפי אותו כמה קשה לך\מפריע לך\את מפחדת\היית רוצה\את חולמת\משמח אותך. במקום להעביר ביקורת("מה קורה

עם המכונת כביסה?" שזה נשמע כמו- "איך אתה לא מטפל כבר במכונת כביסה? מה כל-כך חשוב בחיים שלך שזה לא מתוקן

כבר, בטטת כורסא שכמוך?!?)  לשתף("זה כל-כך קשה לי לשטוף רצפה כל פעם אחרי שאני מפעילה מכונה בגלל הנזילה הזו,

ממש מתחיל לכאוב לי הגב). ככל שפחות תנסי להעביר ביקורת בתוך השיתוף זה יעזור יותר, אבל גם ביקורת שמגיעה ככה

יותר נשמעת.

וסליחה על החפירה.

טוב, אולי לא כל התיאורים שלעיל אבל זה בהחלט מעיק- אין טעם לשאול האם זה מעיק- כי זה מעיק.
לא סתם קוראים לשעון מעורר "נודניק", הוא באמת נודניק.
לשאול שלושה ימים רצוף- זה חופר.

מה כן לעשות?
אם זה משהו שקשור רק אליו כמו לקום לתפילה- לא לעשות כלום. הכי הרבה פעם אחת לשתף אותו שזה מפריע לך וזהו. לא להעלות את הנושא יותר עד שזה בא ממנו.
אם זה משהו שקשור לשניכם- לשבת ולדבר על הנושא ולהחליט ביחד על לוח זמנים. אם את רואה ששום דבר לא זז ואין שום תכנון קונקרטי אז אפשר לדבר על הנושא שוב- אבל לא בצורה של תזכורת אלא בצורה של שיחה שבה את מבקשת תכנון יותר קונקרטי ותהיי רגישה לתגובות ולשפת גוף שלו, אם מה שתוקע זה באמת שבסדר עדיפויות זה היה במקום נמוך או שיש משהו אחר שבאמת תוקע ולכן תזכורות לא יועילו, להיפך הם רק יעצבנו ויגרמו לו עוד פחות לשתף.

אם זה משהו שקשור רק אלייך אבל את תלויה בו בשביל המשהו הזה- אז מדי פעם לפתוח את הנושא ולהסביר את עצמך איפה זה פוגע בך שהדבר לא נעשה. אבל לא בדרך של תזכורת אלא בדרך של שיתוף והתעניינות בצד שלו.

בהצלחה!

מעשה טוב, תכונה טובה או שאיפה טובה.

בלידר/ פטרול. (לידר יש כמה סניפים. פטרול בגבעת שאול)
בכל מיני חנויות בגאולה.

אולי הסחורה שונה בחנויות שונות של לידר, לפי האוכלוסיה?

שרוולנים- בטח בפטרול יש.
יש גם חנות בשם famix בגאולה, שם יש גם סיכוי למצוא.

ממוקם ממש בעיר העתיקה

ליד הביה"כ שמתפללים בו קרליבך

לא הייתי בו אבל שמעתי דברים טובים

הוא בעיר העתיקה, לא מספיק מכירה כדי להסביר איפה בדיוק..
צימר מקסים ומאובזר בכל מה שאת צריכה לשבת..

העדיפות לא לריב בכלל..

אבל אם האופציות זה בין מריבות לבין שקט שהוא שקט מתוך נתק, אז עדיף דיבור של מריבות

השאלה היא על מריבות שכבר קורות. מה הם מביעות בעצם ?

גם לי נראה שזה נובע מכאב או צער או תסכול על הקשר "שהיה יכול להיות".

ורוצים את הקשר הטוב.

הבעייה שזה סמוי לעיתים גם מהאדם עצמו וכשזה מגיע למודעות זה כבר יכול להיות אצל היועץ....

כל אדם מחפש אהבה. זה בעצם מה שכולנו מחפשים.
וסביב זה יש הרבה פילוסופיה כבר כי כל אחד מביע אהבה בדרך שונה ומצפה לקבל אהבה בדרך שונה....
וכל אדם גם מפחד במידה מסויימת להפגע ולא לקבל אהבה וזה יכול להתבטא גם בחוסר תקשורת נכונה .

מריבה יכולה להביע תסכול, כאב, או שיכולה בכלל להיות קשורה לחווית ילדות ולא לבן הזוג.

מריבה יכולה להגיע מתוך חוסר הבנה או בלבול או מתוך אכפתיות עמוקה לשני.

כל זוג והמריבות שלו.

יש זוגות שרק אחד מחפש יותר קירבה

והשני נחנק מעודף קירבה ומחפש את העצמאות שלו.

זו תופעה שנקראת "רדיפה-בריחה"

יש זוגות שהמריבות הן על נושאים אחרים לגמרי

כמו חוסר יכולת להתפשר

תקשורת לא נכונה וכו'

והרעיון הוא שהבסיס של כל מריבה היא שרוצים להיות קרובים. וקרבה זה לא להיות דבק. זהלהרגיש קרובים בלב , כל אחד עם הפרטיות שלו וביחד

שעולים על הבעיה ויודעים לטפל בה על פי רוב זה נפתר.

 

רוב לא הכל...