בעלי יוצא למילואים של 25 יום 
(פעם ראשונה בנישואים...) אני לא חושבת שיצא לנו לא לראות אחד את השני כ"כ הרבה זמן....
אני רוצה לשמח אותו, חוץ מפתקים למיניהם יש למישהו רעיונות חמודים ויעילים?
תודה 
בעלי יוצא למילואים של 25 יום 
(פעם ראשונה בנישואים...) אני לא חושבת שיצא לנו לא לראות אחד את השני כ"כ הרבה זמן....
אני רוצה לשמח אותו, חוץ מפתקים למיניהם יש למישהו רעיונות חמודים ויעילים?
תודה 
או סתם עוגיות...
שוקלדים וחטיפים,
תמונות של המשפחה,
להזמין לו משהו ממקום קרוב לאיפה שהוא יהיה ושיביאו לו במשלוח
ציוד שטח (אם חסר לו משהו)
ציוד הגיייני
עוגת מייפל אגוזים (המחלקה תשמח)
להמשיך?

עננים- תנועות מרחפות
רוח- ריצה מהירה
גשם- קפיצות חלשות/ חזקות
אני בכלל בכיוון?
היתה הגננת המשלימה והיא העבירה את נושא מחזור המים.
בצורה מקסימה.
בהצלחה
על ידי שמתופפים על הברכיים.
רוקעים ברגליים.
אפשר לקחת חישוקים ולקפוץ בשלוליות...
גם לא טוב בארגון הפתעות\יציאות ובנוסף גם מפשל אחרי שדיברתם
צריכה טישו?
ציניות? אז למה להגיב?
לא הזכרתי לרגע "בעל גרוע" .אני מאוד אוהבת ומעריכה את בעלי, פשוט לכולנו יש צדדים חלשים יותר וזה צד חלש שלו שגורם למתח בינינו.
אין מה להשוות בין תכונה רעה לתכונה שהוא לא טוב בה.
מה את חושבת שאם דיברתם על זה אז זה יעשה אותו יחצ"ן מסיבות ובילויים
בגלל זה אני כותב אותה. אולי שאנשים יתחילו להעריך מה שיש להם ביד ולא להתחיל להתבכיין על כל שטות.
אתה בבעיה. וגם מי שסביבך.
חוץ מזה, כשאתה פוגע במישהו הדבר האחרון שיקרה זה שהוא יקבל ממך משהו ככה שזה גם חסר תועלת
ב"ה
ותגידי לו מה את רוצה בדיוק ולמה-
אני רוצה שתקנה לי משהו אחד להפתעה, כי זה עושה לי תחושה של... / הרגשה של...
תדברו על הפערים ביניכם- לא ציינת כמה זמן אתם נשואים, אולם- זה משמעותי מאד!. אולי אתם נשואים קצת זמן ובעלך עדיין בתפיסה אחרת כי בא ממשפחה שאצלם יום הולדת זה כלום?
הוא לא יכול לנחש- לדבר, לדבר, לדבר!. אולי בהתחלה קצת מביך- אבל הכי מועיל ומחבר.
עצם זה שמדברים על כאלו דברים עם האיש- כבר מקשר...!
מזל טוב ובהצלחה!
אני פחות בקטע של מסיבות או יציאות, אבל המתנה היתה ממש חסרה, שמבחינתי זה בעיקר המחשבה והתכנון.
בשלב מסוים אחרי שנפגעתי כמה פעמים החלטתי לשחרר, ואני מארגנת לנו משהו נחמד לכבוד ימי ההולדת שלי ושלו 
שנה אחת רמזתי לו שאשמח לקבל מתנה, והוא נרמז וקנה וגם כתב משהו שזה מבחינתי היה הכי חשוב..
אחרי שראה כמה זה שימח אותי (באמת התרגשתי בטרוף...) זה ממש עזר לו לזכור יותר.
עדיין את התאריך הוא לא זוכר, לא את שלי ולא את שלו, הוא ממש גרוע בזה ואני כבר ממש לא כועסת. פשוט מזכירה לו ושואלת מה בא לו שנעשה.
משנה לשנה הוא משתכלל, כותב יותר ומשקיע וזה ממש משמח.
מה שעזר לי לשחרר זה בעיקר שהזכרתי לעצמי שהוא אוהב ומעריך אותי מאד (ושמח מאד שנולדתי
) וזה פשוט לא כל כך מתאים לו כל הארגונים האלה...
ושנה אחת שהוא היה בקורס מחוץ לבית שכח אפילו להתקשר בבוקר להגיד מזל טוב (וזו הייתה השנה הראשונה שחגגנו יומולדת בנישואים..)
ובאותה שנה ממש נפגעתי ממנו, וגם בשנים שלאחר מכן הוא לא עשה משהו מיוחד, והבנתי שזה לא ממקום רע, זה באמת ממקום של חוסר ידע וכישורים בלארגן משהו, גם במשך השנה אני היחידה שיוזמת יציאות או בילויים, כי זה באמת לא התחום שלו, והוא לא עושה את זה ממקום של לפגוע..
בלי לפגוע ובלי להכליל אבל כנראה שככה זה בנים![]()
נסי לקחת את זה ברוח טובה ולא להפגע, העיקר שיש אהבה ושלום בית.

אל הר המוריה
ותתני לו תקיה לתייק את הרשימה היקרה הזו
שיהיה לו להפתעות עתידיות...
זה שהבעל אינו מומחה במתנות או אירועים, לא עושה אותו פחות אוהב..
"הגיונית" - אם בפעם שעברה מרוב מחשבה הוא לא עשה כלום, אז לא היה מה להיעלב... אבל יש את ההרגשה. רוצה שהוא יעשה משהו. מובן.
אז הדרך בה נקטת, ממש מצויינת. גם התחשבות ב"יכולות", גם בהרגשתך המובנת, וגם ברצון הטוב העקרוני שלו..
בהצלחה.
לקח לי שנתיים לקלוט שאצלו בבית של ההורים לא חוגגים בכלל ימי הולדת!
אז השנה אמרתי לו מפורש- אני רוצה ארוחת ערב מושקעת!
והוא השקיע... הזמין את ההורים שלי לעשות לי הפתעה ![]()
כי רוב הבעלים הם ככה .!
ב"ה יש לי בעל מקסים ב"ה ואנחנו חיים באושרבעלי שטוב בהרבה דברים ולא בזה בתחילת הנישואים מאד נפגעתי מזה עד שהחלטתי להשלים שבעלי טוב ב...מילון דברים ולא בזה .
תנסי לדבר איתו על זה שוב ...!!!!כמה פעמים להסביר כמה זה חשוב לך..
אצלי זה לא הלך פשוט אני יזמתי ואמרתי לו אני רוצה שנצא לכבוד היום הולדת למסעדה..חופשה ואני ארגנתי לאן וגם אמרתי לו אני רוצה בושם ליום הולדת נשאר לך רק לקנות ולהשקיע בברכה והדשתי תשקיע בברכה...
תאמיני לי מאז ההשלמה והיוזמה שלי טוב לי וטוב לו...
נתינה מולידה אהבה וגם זה בכלל נתינה שהוא יוצא לקנות מה שבקשת רושם ברכה יוצא למסעדה לכבוד הים הולדת שלך אז מה אם זה ביוזמתך....
אם עשית פעם טסט ואת זוכרת את הלחץ הנורא לפני זה- זה בערך המצב של בעלך עכשיו.
הוא נמצא במבחן וחייב להוכיח שהוא אכן בעל טוב.
זה מקום לא טוב שרק גורם לחץ, משתק אותו וממאיס עליו את כל היומולדת.
צריך כאן סבלנות ואורך רוח. אם יש לך אותם
אפשר להוריד את הלחץ בכמה עצות פשוטות
1.לומר לו מראש שכול מה שיקנה- ממש מעולה בעינייך. הוא לא צריך להיות מבין גדול בתכשיטים, בבשמים וכדומה.חשובה לך רק ההתייחסות שלו ולא איכות המתנה.
2.לשבח אותו אחרי קבלת המתנה. השבח שיקבל יתן לו כוחות בפעם הבאה לרצות לחשוב על משהו מקורי באמת.
3.לא לוותר על מתנות כמה פעמים בשנה. כשזה פעם בשנה כל המתח מתנקז לזמן אחד לחוץ ומורט עצבים.
הי היום אחות של בעלי מתארסת
אני חיבת עיצה דחופה למתנה יפה ומכובדת
תודה רבה
קישור לכוננית באתר איקאה:
במצב מצוין. לפנות בפרטי.
סליחה אם זה לא המקום לפרסם, לא בא לי לשים באתר אגורה.. אבל תגידו לי ותמחקו אם לא מקובל כאן.
אילו דברים חיפשתם בבן זוג במהלך השידוכים שחשבתם שהם משמעותיים, אך לאחר הנישואים גיליתם שהדברים האלו ממש לא חשובים או חסרי משמעות?
נראה לי שזה יתן לרווקים פורפורציה.
אבל רק דברים מהחוויה שלכם!
לא שלא גיליתי שזה לא משמעותי.
פשוט הבנתי שהומור נוצר ע"י הכרות וחוויות משותפות. כך שבהתחלה ממש לא צחקתי מהבדיחות שלו והוא לא משלי. והיום ב"ה צוחקים הרבה יותר.
ובעלה מעשן
שהיה מציעים לה מישהו זאת הייתה השאלה הראשונה שלה. דווקא איתו היא שכחה לשאול...
מובן לחלוטין שיש מי שזה הכרחי בשבילה.
יש מלא דברים אחרים שלא התפשרתי- וקיבלתי 
שאצל הרבה אנשים הדברים שהם חיפשו בבן זוג בשלב הבירורים אכן משמעותי בעיניהם גם אחרי הנישואין.
תודה על השיתופים זה מעניין

ולבעלי עוד הרבה פחות.
אני דווקא קיבלתי משהו שלא התכוונתי להתעקש עליו: גיליתי שבעלי צמחוני, כמוני!
כוחות שמימייםאני מניח שבני זוג רבים לא מספרים אחד לשני על הציפיות שלא התממשו,
אז כאן בפורום?
בשלב כלשהו של הפגישות ויתרתי על האהבה לטיולים,
זה היה נראה כלכך לא חשוב לשאול אותו אם הוא אוהב לטייל....
היום אני חושבת שזה אחד הדברים שהכי חסרים לי מאז החתונה (שלוש שנים)
בעלי לא אוהב לטייל, בלשון המעטה.
ואולי אם זה היה הפוך -הוא אוהב ואני לא, -הוא היה יוצא עם חברים או משהו,
אבל כשאני האישה בסיפור- קצת יותר קשה לצאת לבד..
באמת זה הפך לבילוי בבית קפה/מסעדה,
אמנם אין מה להשוות,... אבל ב"ה אנחנו מרוצים מהעסקה.
בינתיים אני מחכה שהילדים יגדלו ויצאו איתי ![]()
פחחח... האמת שאני עוקבת אחרי הפורום,
אבל אין לי סבלנות להיכנס ולענות, בדרך כלל.
היום ראיתי כמה נושאים שהתחשק לי לכתוב,
אז כבר עשיתי "נאגלה"
.
וכמה חברות נשואות עם ילדים אתה כבר מכיר שיצאו לטיול "לבד" סתם כך באמצע החיים?
חפשי תקופה עמוסה אצל הבעל שלך בעבודה, שימי את הילד(ים) אצל סבא וסבתא וסעי לאיפשהו עם חברה, אפילו ליום אחד.
שיהיה דומה לאבא שלי.
(חיצונית, מעשית...)
הוא הכי לא דומה לו בעולם, וזה הכי מדהים שיש!
אבל האמת, כמו ש"כוחות שמימיים" אמר:
מה שחיפשנו, אנחנו עדיין רוצים 

יכול להיות לך ילד דומה לו, אגב...

[במקרה שלי-
אני פריקית של שיניים ישרות. שיניים קצת עקומות משגעות אותי ומטריפות אותי. אני אפסול אנשים על זה (במחשבה. לא בקשר של זוגיות.. אלא מרצים, קולגות.. עם מי אני אעשה את הפרוייקט?-- רק מי שיש לו שיניים ישרות).
נשואה באושר לבחור עם שיניים לא מושלמות.. שלי ישרות פלס אחרי שנים של עבודה קשה על זה והוא אפילו לא חשב על זה אפעם. וטוב לי עם זה וכיף לי עם זה ואני אוהבת אותו לגמרי, ולא "למרות"]
אחרי החתונה גיליתי שיש הבדל בין מה שאני רגילה שעושים אצלנו לבין ההרגלים בבית של ההורים שלו
וכדי לפתור אי הבנות רק צריך לדבר ולהבין שזה הרגל...
איזה הרגלים "מוזרים" אתם הבאתם מהבית?
אני אתחיל-
את המים שנשארו מהספונג'ה
גורפים החוצה / שופכים לחור של הביוב / שופכים לשירותים ![]()
את כל הג'יפה של השטיפה לתוך השירותים שסוףסוף היה לי זמן לנקות ביום שישי...
ארוחת ערב חלבית.
לצאת יחפים מהמקלחת.
להניח את הסוודר על משענת הכיסא.
לאכול מקרוני עם גבינה.
לשיר בסעודת שבת.
ללכת לקריאת מגילת איכה בט' באב.
שגם הבנות נוטלות לולב בסוכות....
..........................................
גיליתי שכל זה לא מובן מאליו... ![]()
שבעלי שמע על זה הוא נדהם..
יעל מהדרום

כמו צמח ברחחח הוא לא מכיר בכלל נוהג כזה...
בכוונה אני שואל את זה כאן ולא בפורום לקראת נישואים וזוגיות. אני רוצה לשמוע מאנשים במצב דומה, ונמצאים בנישואים מעין אלו שאציג, או שמכירים אחרים במצב דומה ויכולים לספר על זה ממה שהם יודעים.
אני שואל את זה ממקום של בחור מהציבור הדתי לאומי, ציוני וכו'.
מה אתם אומרים על חיבור בין אדם כמוני, לבין בחורה שהמשפחה שלה היא חרדית-מודרנית (לא חרד"לניקים במובן של הר-המור וכאלה, חרדים אבל לא בני ברק\מאה שערים\קרית ספר\ביתר עילית וכו', משהו שנקרא, לפחות באיזורי, חרדים מודרניים), אך הילדים גדלו במוסדות דתיים לאומיים-ציוניים?
היא בעצמה גדלה כמו בת ממוצעת; יסודי-אולפנה-שירות לאומי-מדרשה-לימודי חינוך במכללה מוכרת לבנות (לא מכללה חרד"לניקית או משהו). כנ"ל לגבי רוב האחים שלה.
אך ההורים חרדים, וכן חלק מרכזי מהמשפחה המורחבת. לא חרדים בוקים ומרובעים. אבל עדיין לא דת"ל.
אני לא שואל כמה משמעות יש למשפחה אחרי שמתחתנים - כי ברור שיש - אלא כמה העובדה שהם חרדים ואני ממש לא, וגם היא לא, ישפיעו. בהנחה שאני מדלג על החשש מתחילת הקשר הזה. אני אפילו שואל יותר מהמקום שלי. אם לי אישית, ופחות בקטע המשפחתי, יהיה נח מחיים כאלה.
אשמח לתשובות ענייניות ומשמעותיות.
מהתיאור שלך נשמע שההבדלים הם לא באמת כאלה משמעותיים. אולי רק ההגדרות החיצוניות וקצת ניואנסים קטנים שונים. (מה, הלל וכחול לבן ביום העצמאות? נו שוין, מתגברים על זה די בקלות..)
בין המשפחה שלי למשפחה של בעלי, למשל, יש הבדלים הרבה יותר גדולים ומשמעותיים.
הענין הוא שבסופו של דבר אתה והבחורה תבנו בע"ה את הבית שלכם. אולי יהיה בו קצת מפה וקצת משם, ואולי הוא יהיה משהו חדש לגמרי. אתם תחליטו, וזה הבית שלכם.
בעיני- כל עוד שתי המשפחות הן משפחות הגונות, יראות שמיים, ישרות, בעלות לב טוב ומכבדות אותכם ואת הצד השני- אין לך בכלל ממה לחשוש אפילו.
ותדע, שכל שתי משפחות הן שונות, גם אם אלו משפחות שגרות באותו ישוב בית מול בית.

אסור לערבב אידאולוגיה ומשפחה.
משפחה היא משפחה בכל מצב.
(לא מדברת על מקרי קיצון)
לי ולחמותי יש דעות הפוכות משמעותית בכל מיני נושאים. בדברים הרבה יותר יומיומיים מאשר אידאולוגיות גדולות.
תכל'ס- אתם בונים את ביתכם כראות עיניכם, כמו שכתבתי לך קודם.
ואתם תחליטו עד כמה ואם בכלל להתיחס להשקפות מהבית שלה או שלך.
ובאמת נראה לי שזה לא משמעותי בכלל. זה לא שהיא מבית חסידי של נטורי קרתא או משהו כזה. נשמע שהמשפחות די קרובות באורח החיים ובגישה. אז מה אם יש כמה מחלוקות בענינים אידאולוגיים. אז בשולחן שבת כשאתם אצלם תדברו על דברים אחרים. באמת לא עקרוני לדעתי. ואל תחשוש מזה.
לדעתי אתה צריך להשתחרר מההגדרות המגזריות. יכול להיות שהמשפחה שלך הרבה יותר קרובה ברוב הדברים למשפחה שלה מאשר למשפחה אחרת בתוך ה"ציבור הדתי", אבל רק בגלל שהם תחת הגדרה חיצונית אחרת אז אתה מגדיר לך שבעצם אתה מתנגד אליהם.
תצא שניה מההגדרות, תסתכל עליהם ועל עצמך כעל יהודים טובים ותו לא. ואז אולי ההבדלים יקבלו את הפרופורציה הנכונה.
בת'כלס השאלה עדיין תיאורטית. עוד לא התחלתי לצאת, ולא הציעו לי אחת כזו.
שאלתי בעקבות דיון בין חברים.
אני משתדל באופן כללי בחיי לא להגדיר אנשים. כמובן שההגדרה מצמצמת וחונקת. וכמובן שבקשר בין בן לבת אין חוקים.
אך עדיין רציתי לברר את העניין.
תודה רבה על התשובות!
מאד צרם לי המשפט שכתבת שאתה מתנגד למגזר החרדי.
דע לך שזוהי הכללה מטורפת ונובעת מדעות קדומות שמושרשות בציבור הדתי לאומי.
עצוב לי.
הנה הדעות הקדומות הטפשיות הללו מול הפרצוף.
אמור היה להיות הפוך - שהציבור הדתי לאומי ברובו ירגיש קרוב יותר לחרדי מאשר לחילוני. ולא כך המצב.
דרך אגב, מסתדר לי שאתה אומר שזו שאלה תיאורטית כי באמת משפחה ששולחת את הילדים לחינוך דתי לאומי לא נקראת חרדית מודרנית בשום צורה. תארת שם איזה יצור כלאיים שלא באמת קיים.
בת 30 ענתה לך מצוין - משפחות טובות, יראות שמיים, כבוד הדדי.
קודם כל, הדברים שאמרתי לא נובעים מדעות קדומות שהושרשו אצלי, כי אם מהיכרות. אודה על האמת, שההיכרות הזו לא כזו עמוקה, אבל עם האנשים האלה יצא לי להיפגש.
מה שאת אומרת לא תמיד נכון. לגיטימי לומר שאתה מתנגד לגישה של ציבור מסויים ושל התנהלות שלו במרחב הציבורי, גם אם זה יוצא שאתה מגדיר. לדוגמה, אני מאוד מתנגד לדעות של רבני ה'קו' ולדרך בה הם מחנכים את התלמידים (וכאן אני מכיר מאוד מקרוב). אז נכון, אוטומטית הגדרתי כאן את ה'קו' והכללתי. אבל אין כאן בעיה של הגדרה. אם אבוא ואומר על מישהו ספציפי מהם שהוא כך וכך בעקבות אותן ההגדרות, כאן נכנסת הבעיה. אי אפשר כל החיים להתחמק מהגדרות. יש דברים שצריך להגדיר. כמובן שזה מגיע למקום הבין-אישי עדיף ואף רצוי להמעיט, אך הגדרות קיימות לעד.
ולענייננו, כן הגדרתי קצת את העולם החרדי, וכן הכללתי. אבל בנושא הזה הייתי חייב להגדיר כדי לקבל את רוח התשובות שכתבו כאן. ההתייחסות היתה למקרה ספציפי, אך כנגזרת משאלה כללית יותר..
*בקריאה חוזרת של הדברים שכתבתי, מצאתי אותם לא מדוייקים. ואכן קשה לי לנסח אותם. ככל שהמושגים עדינים יותר, כך הם קשים לניסוח*
בכל אופן, תודה לכולם.
נ.ב.
השאלה לא היתה תיאורטית למהדרין
אני מכיר את המשפחה עליה דיברתי, ועל פי זה שאלתי..
אבל כן לדבר על זה בדייטים ראשונים.
מה לגבי חוק? זה קו אדום או שלא נורא לעקוץ מדי פעם?
כל מיני דברים בנושאים ששונים. כמה אכפת לכם שהילדים לא יראו מתוקתק כל הזמן.
כמה לאפשר לילדים וכמה לא. מה אם הילד רוצה להאריך שיער? בת שרוצה נזם? לצבוע שיער?
דברים שיכולים להיות שונים.
נשמע שזה לא המקרה.
בהצלחה
ברור.
לא משנה מה השוני המדויק ביניכם,
אם זה דעות שונות, גישות שונות, עדות שונות,...
גם בתור אשכנזייה שהתחתנה עם ספרדי מובהק,
כל משפחה שונה מאחרת ברמות שלא ניתן לתאר.
זה יכול להתבטא בכל מקום בחיים,
בחגים, באירועים, בשמחות, בשבתות ובכל מפגש.
בהתנהלות היומיומית, במנהגים, בהבנה...
השאלה היא איך מתייחסים לזה, -איך אתה מגיב כשאתה רואה מישהו מתנהג אחרת ממך,
איך אתה מתנהג כשמישהו אומר אחרת ממך.
והכי חשוב- לדעת שזה לא ניתן לשינוי!
אתה זה אתה והם זה הם, ו"עולם כמנהגו נוהג"
אשתך מתוקף היותה אשתך, תנהג כמוך, וזה לא אומר שהיא מיד תעבור אוטומטית ל"צד שלך" .
יהיו ויכוחים וחוסר הבנות ו"פשרות"
ובעז"ה עד שהילדים יגדלו הבית שלכם כבר יהיה יציב ואיתן והם יקבלו את המסורת המשפחתית שלכם,
-שאתה ובת זוגך בניתם ועבדתם לשדרג...
בכל אופן מה שחשוב אם המועמדת מתאימה.
אם תתאימו ויהיו לכם חיים מאושרים בגלל זה
גם המשפחה ה'לא מתאימה' תהיה שמחה ומאושרת בשבילכם
בקרטונים?
בשקיות אשפה?
אחר?
אשמח לשמוע תובנות מה עדיף.
הכי טוב לארוז בשקיות ולשים אותן בתוך קרטונים
לנו לא היו מספיק קרטונים בשביל זה
הכי טוב בניילונים בתוך ארגז, גם אם הוא נקי וחדש.
ארגז מעביר רטיבות ואבק וכו'.
חברה שלי ארזה את הכלים בין השמיכות והבגדים בארגזים.
אבל יעילכוחות שמימיים
כוחות שמימייםבגדים בשקיות זבל גדולות, כלים בארגזי קרטון כשכל כלי שביר עטוף בעיתונים (לא לשים יותר מדי כלים בארגז אחד, אחרת זה יישבר)
כדאי לסמן על כל שקית או ארגז מה התכולה
בלי מקוריות.מתלבטים אם לקנות שני תנורים או תנור אחד של אחד וחצי. השיקול העיקרי הוא המקום (חשוב לי שהתנור התחתון לא יהיה קרוב כ"כ לרצפה).
כמה מקום בס"מ תנור של אחד וחצי חוסך?
האם יש כאלה שאפשר להפעיל בו זמנית את שניהם?
האם יש כאלה שהם עם תוכנית ניקוי עצמי?
האם צריך שקע אחד לתנור אחד וחצי?
וסה"כ - איך הבישול בהם?
תודה רבה!
תודה על התגובה. כשאת אומרת משולב את מתכוונת תנור עם גז?
כי יש מקום- אבל זה על חשבון דברים אחרים![]()
האם שני תנורים שווים תוספת של 60 ס"מ בשיש? או שזה שווה גם אם התנור נמוך ופחות נוח?
התנור התחתון שלנו חם מאוד, סופלה של 12 דקות נשאר שם מקסימום 9 דקות..
התנור העליון רגיל לחלוטין,
בשניהם זמן האפיה של בישולים לטווח ארוך לא שונה מבתנור רגיל
בהנחה שזה בית שלכם ותשארו בו ותצטרכו להחליף תנור מתישהו, זה מאד מגביל.
להורים שלי יש של דלונג'י, די טוב אבל לא מתחרה בחידושים שיש בתנורים הרגילים.
מה שכן, אם אתם לא צריכים הרבה חלבי, אפשר להכין מקום לטוסטר גדול שהוא עדיין הרבה יותר קטן מתנור.
זה לא יהיה יפה כמו תנור בילד אין אבל סביר.
כנראה שיהיו שני תנורים נפרדים ומיקרוגל על השיש
וגם באיזה הסיכון.
ולמה המטרה
התחלה שתסייע אחר כך לקנות בית למגורים
חלוש
שש וארגמן שהזכירו פה זה 2000 ש"ח לשמלה פחות או יותר, יש להם מבחר עצום
גמ"ח בבית אל- 500 בלי תיקונים בכלל
רותי- תופרת שנמצאת במרכז המסחרי של עפרה, לא יקרה, לא יודעת להגיד לך מחיר מדויק, השמלות יפות
בהצלחה!
שמלות כלה לדעתי יפות, בחינם (להשאלה, כן?
) - זה מינימום הוצאות, לא?
היא גם חוסכת לך את הניקוי יבש, ומנקה בעצמה אח"כ.

אם כל הזמן תתעסקי בשאלה הזאת זה יכול להפריע לרגש שאת רוצה אותו להגיע.
תמשיכו, בנחת, בשמחה. ובע"ה גם הרגש הזה יגיע.
היה לנו מקרה דומה מאוד,
אחרי חודשיים של היכרות היינו במצב דומה מאוד, (והוא גם היה בצבא אז) עשינו שיחת יחסינו לאן שאני הייתי בטוחה שהתוצאה שלה זה פרידה כי אני כנראה לא אוהבת אותו מספיק או משהו אבל הוא הבהיר לי שאנחנו לא נפרדים והשתכנעתי.
החלטנו לחשוב על זה פחות ואחרי תקופה קצרה פשוט הרגשתי שאני אוהבת אותו,
בהתחלה זה התבטא רק בגעגוע קליל, עם הזמן (ובקצב איטי ביותר) זה התפתח לאהבה עצומה..
אנחנו נשואים באושר, אגב.. ;)
מלא הצלחה..
אם את לא מדממת בין המחזורים(כמו אחרי לידות הרבה פעמים, עם התקן וכו׳) - בד״כ אין בעיה עם תחתוניות כלשהן- כי את לא אמורה לדמם. בכל אופן מכון פועה מתירים תחתוניות ואומרים שזה לא מקבל טומאה, אז אם לא השגת את התחתוניות השחורות, תשתמשי ברגילות, ואם תהיה בעיה תבררי עם הרב שלכם- בד״כ אם לא היתה הרגשה ופחות מכגריס- אז לא תהיה בעיה...
לא צריך לצבוע הכל, רק כמה קווים, ואז זה לא נחשב לבן
דעי שיש דעה בהלכה שאומרת שתחתונית לבנה זה כמו נייר ולכן גם כתם עליה לא מטמא.
אז שווה לשאול את הרב שלכם על זה.
צריך לקרוא טוב לפני כן את ההלכות בחפץ חיים
רק התכוונתי להגיד שגם את זה צריך הגיד בזהירות.
ולפי כללי ההלכה.
מכירים ת'קטע הזה שאסורים, לפעמים גם למעלה משבועיים, וכמעט לא נפגשים,
בקושי מדברים, הקשר הזוגי הולך לישון שנת חורף או משהו כזה..
אז יאללה, הבו רעיונות יצירתיים לדברים שאפשר לעשות יחד (בעיקר בערבי החורף הארוכים)
שיכולים להתאים לזמן כזה.
המטרה- העמקת הקשר הזוגי בכל דרך ושכמובן מתאימה לתקופה הזו.
- לשתות ביחד כוס קפה/ תה עם עוגיות ולשחנ"ש
- לראות סרט
- לצאת להליכה
...
ללכת לפארק להליכה, לדבר הרבה, לעשות בישול או עוגה ביחד,
לחשוב על שידוכים בין החברות שלך לחברים שלו,
וגם סתם לעשות זמן איכות "לא גופני" ביחד בלי תוכנית מעצים מאוד את הקשר....
לא משנה מה החלטתם לעשות, העיקר להתרחק מהפלאפונים, להתנתק מהעולם, ולהיות רק שניכם!
אם אתם בקטע, אז אפשר לעשות יצירה יחד (מזוזות/מחזיקי מפתחות/מלחיה וכו'..)
באופן כללי- אם אתם הולכים לישון באותו זמן, אז לפני שנרדמים לדבר כמה דקות על עצמכם, לשמוע איך עבר על השני היום...
"העיקר להתרחק מהפלאפונים, להתנתק מהעולם, ולהיות רק שניכם"...
נראה לי שבימנו זה המפתח .![]()
https://www.facebook.com/video.php?v=10153759054878782
בלדרית
ל.55.