פורום נשואים טריים (עמוד 452)

מהניסיון שלנו (ואני לא מומחית בחשמל. אז קחי את דברי בערבון מוגבל) רדיאטור ישן צורך הרבה יותר חשמל.
כמה ישן הוא? מלפני 5 שנים או מלפני 10?
במכשירים הישנים לא הקפידו כ"כ על צריכת חשמל חסכונית.. (לפחות לא מה שאני מכירה)
בגדול-כיום, המכשיר חימום הכי יעיל וזול לבית זה מזגן..
לנו יש רדיאטורים מכל מיני שנים, סוגים, וגדלים כי מזגן אני לא יכולה(חונק אותי) .. ובאמת רואים שהם צורכים יותר חשמל..

אם יש לך אפשרות - נסי לשאול מישהו, שהור בלי אינטרס כלשהו שתקני חדש, לגבי הרדיאטור שלכם.. (חשמלאי/מישהו שמבין)

מקווה שעזרתי קצת.. ואם לא-לפחות הקפצתי ;)

רדיאטור חדש עם אותו הספק/גודל ולהפעיל רק אותו בבית ולראות את הצריכה

וגם לקחת רק את הישן ולבדוק כנ"ל ואז לדעת.

הבנתי אותך כראוי?

רדיאטור שזולל חשמל פשוט מחמם יותר, אז אפשר להנמיך לו את הטרמוסטט, זה הכל.

יש לי בבית תרמוסטט חיצוני וגיליתי פערים לא קטנים בין זה של המזגן 

כי באופן כללי יש הבדל משמעותי בצריכת החשמל בין מוצרי חשמל ישנים לחדשים.

 

כי לא עוזר לכוון נניח מזגן לטמפרטורה אחרת כדי להשוות את הצריכה למזגן חדש.

הרי תחשבי על זה, רדיאטור שזולל חשמל, על מה הוא מבזבז אותו? על חום כמובן, שזה בדיוק מה שאת רוצה שהוא יעשה.

מכשירי החימום החשמליים כגון רדיאטור, כיריים, טוסטר ותנור מחממים בדיוק באותה מידה שהם צורכים חשמל. (כאמור מזגן הוא יוצא דופן והוא בהגדה אמור להיות יעיל יותר מכל אלה)

?

להזכירך, יש את חוק שימור האנרגיה...

לפני שהוא מחמם את החדר.

העובדה היא שמזגן יעיל יותר.

אלא בגלל שהוא מנצל את החום שמחוץ לבית בשביל לחמם את החדר. השמן שמתחמם ברדיאטור גם מחמם את החדר בסופו של דבר.

אני מנחש שמבחינה פיזיקלית אתה צודק שזה אכן עובד ככה.

 

 

מעניין אותה כמה עולה לה נטו לחמם חדר, ואת זה אפשר למדוד עם תרמוסטט חיצוני ועם השעון של חברת חשמל.

ועד כמה הוא מנוצל לחימום החדר. זה בדיוק מה שיגרום את ההבדל בניצולת האנרגיה.

על כמה גורמים נוספים, למשל זה שהשמן החם נשאר בחדר גם אחרי שמנתקים למכשיר את החשמל וממשיך לחמם. זה לא נכון במקרה של מפזר חום.

של החום בחדר.

לא מספיק שהאנרגיה תנוצל לחום, צריך שהחום גם יגיע לאנשים.

אם כדי שבחלקים אחרים של החדר יהיה נעים, צריך שליד התנור יהיה חם מאוד, הרי כאן נמצאת אנרגיה שלא מנוצלת באופן המיטבי.

אם זה היה רק הפיזור, מפזר חום/מזגנית היו אמורים להיות יעילים באותה מידה, והם לא. 

כמו שכתבתי מקודם, המזגן גם מכניס את החום שמחוץ לבית פנימה, לכן הוא יעיל.

שהמערכת של רדיאטור פשוטה מכדי לא להיות חסכונית.

 

מערכת של מזגן מסובכת יותר ויכולה להיות לא חסכונית.

 

 

בגלל שמזגן לא טוב לבת שלי...

וגם אם כן. זה לא רמת צריכה גבוהה משמעותית.

אדמין - אני צריכה עכשיו לחפש רדיאטור עם אותו הספק וזה מסובך 

 

תפוח יונתן אומר שלא צריך להיות הבדל 

נפשי תערוג אומר שההבדל זניח 

 

יזהר מחזק את שאלתי

 

נקודה למחשבה נתן לי נקודה למחשבה שלקנות חדש ולסיים עניין 

 

אז מה עושים? 

 

 

 

יש אמצעי חימום יותר נחמדים וזללנים פחות (אבל גם מסוכנים לפעמים, או עם אוויר מגעיל במקרה של מזגן).

זה לחימום בלילה לחדר ילדים.

הבעיה העיקרית היא אכן אם זו מישהי שמועדת "להמציא" תלונה.

 

אולי אם זה רק טלפונית ותקליט לעצמך את השיחות (שלא תצטרך...), אז תוכל לעזור?

 

 

 

אם אתה מחליט שאינך רוצה לקחת את הסיכון, תגיד לעצמך שאתה אכן רוצה לעזור - אבל אתה מחוייב קודם בעזרה כלפי עצמך ומשפחתך (כלומר, תשתמש ברצון לעזור כדי להתגבר על הרצון לעזרה לא אפשרית..) - ותציע לה שם של מישהי שהיא באמת טובה.

 

[לגבי הצד הטכני של הסינון, אינני יודע]

 

מנסיון כואב

 

 

מוטב שבמקום לסנן אותה ולהתפחד מתוצאות כאלו ואחרות,

שלח לה מסרון שמומלץ לה לפנות לאשת מקצוע, ושמעתה ואילך אינך יכול לעזור לה יותר.

ב)אם הרב לא הטריד אותה והכל זה הנפצה נחמדה או שלא
תתרחק מזה ותפנה אותה לטיפול מתאים ואז יוצא שאתה עוזר לה בעקיפין פשוט להפנות אותה למטפלת אחרת של זוגיות ואז עזרת אבל לא בצורה ישירה ולא למטפל כדי שלא יהיה חשש שתסבך מישהו אחר

היא צריכה אישה שתטפל בה.. רבנית..
הייתי כותבת מכתב/ אימייל/ אסמס
העיקר משהו כתוב עם ניתוח של המצב והסברה שאינך רשאי/ ראוי לטפל במקרה
ואתה ממליץ על פלונית בת אלמונית ככתובת מתאימה עבורה..
אם תוכל גם לדבר עם אותה יועצת/ רבנית ולבקש ממנו באופן אישי לפרוש חסות על המקרה.. אשרייך.

קל וחומר שאתה מוצא את עצמך צריך לנחם אישה.... זה ממש לא צנוע וגורם לקרבה , אפילו שזה מקצוע...

הרופאת שינים שלי אומרת שהיא לא מקבלת גברים... אפילו שזה מרפאה וזה מותר,

גם אני הולכת לרופא גבר וגם בעלי הולך לאישה רופאה

אבל כל זה עוד אכשהוא במקרה של מחלה גופנית, כשכל רגע משהוא יכול להיכנס משיהוא לחדר כגון :מזכירה וכו

 

אבל בתחום הנפש? זה ממש לא מתאים לדעתי

ואני דווקא לא בטוח שבנגיעה ממש של טיפול רפואי פיזי, זה "יותר טוב".  תלוי במקרה ובאנשים.

ודאי לא מהבחינה הרגשית שעלולה להתלוות ולהתעצם ללא בסיס אמיתי,

מה שלעיתים מביא לידי דמיונות שוא ולבסוף עוגמת נפש.

 

הכי נכון וישר ובריא שגבר יטפל בגבר ואישה באישה.

שהיא טוענת שאכן טיפולים אחרים לא עזרו לה. וודאי שאם יש אשה מתאימה, מה טוב.

 

ב. נראה מדבריו שאין בעיה עם סתם ייעוץ לאשה, אלא בגלל הנושא הספציפי, ובעיקר החשש שמא הגב' תחזור על תלונת-שווא.

 

ג. הם יודעים האחד מי השני. לא נראה שזה משהו שמפתח "דמיונות שווא". כנראה אדם שעוסק בכך. ובוודאי שיש הבדל אם נמצאים בקרבה פיזית או בשיחת טלפון. אם כי ברור שצריך שימת-לב. 

כמו רבים פה הייתי ממליצה להפנות בדיסקרטיות, בטענה שאתה לא מתמחה במקרה הספציפי הזה.

אם המון טיפולים לא עזרו הייתי שולחת אותה למומחית בתוספת הבהרה שאת מה ששמעת תשמור בסודיות ושמעתה ואילך לא תוכל לענות.

סביר להניח שגם הטיפול אצלך "לא יעזור" כי נשמע שהיא לא מוכנה לטפל בעצמה ואולי להפיל את הבעיות על זולתה ללא לקיחת אחריות. באנשים כאלו קשה מאוד לטפל וסיכוי גדול שלאחר זמן קצר בטיפול יסתיים ביוזמתה בכישלון יזום במקרה הטוב ובמקרה הפחות טוב "באשמתך".

אם יהיה צורך אשמח לשלוח את הפרטים באישי.

יישר כח על הרצון לעזור אך למען שמך הטוב ולמען בני ביתך כדאי להיות אכפתי ברור תקיף וענייני .

 

 " ולא פחות מזה התברר שבעבר היא התלוננה על

הטרדה מינית (שהתבררה כנראה כלא מדוייקת) נגד רב מאד מפורסם שטיפל בה.

גם זה מרתיע מאד, כי יום אחד היא עלולה להמציא סיפורים גם עליי."...

 

 הרי מדובר ב"שור מועד"

ובעניינו זה כבר "וכי ייגח  שור" ולפי דבריך "השור" הזו\ה כבר נגח...

 

ועל כך נאמר: "שומר נפשו ירחק"...

 

 

אחרי הכל עוד לא התחלתם טיפול, זה הזמן לעצור את הקשר ולומר שזו לא ההתמחות שלך (אפילו שעד עכשיו כן הצלחת לעזור).

יש מרכזי טיפול שמומחים לתחום הזה.

 

אם אתה מחליט לא לטפל בה תבהיר לה את זה בצורה הכי ישירה ועדינה (והחלטית) שיש, שהיא לא תיפגע שאתה מסנן אותה הרי היא תקלוט בסופו של דבר.. ואתם גרים בשכנות... מן הסתם היא עוד תפגוש אותך. 

 

 

סתם מציינת למקרה שתחליט בסוף כן לטפל.. שאפשר להיפגש איתה בנוכחות עוד מישהו. זה מקובל.

אני למשל, נכנסתי עם מטופלת שלי לטיפול פסיכיאטרי.

הפסיכיאטר (איש ירא שמים) עמד על כך שאני אהיה נוכחת ואמר לי שהוא אף פעם לא מטפל באישה לבד.

ואם קשר אולי התכתבות? שיהיה מתועד..

 

איזה דילמות...

עוד מרבותינו הקדושים זצוק''ללהה שבתקופות הקדומות.

ומנהג בישראל דין הוא.

שלא שינו.. וכו'

תמיד שם בסרטים שהזוג רבים הגבר הולך לישון בסלון

כתבתי בציניות.

אף אחד לא אמור להיות מודר משום חדר בשום זמן.

 

 

שמעתי שיעור על שלום בית ואחד הכללים היה שבשום פנים ואופן לא עוברים חדר בזמן מריבה. הכלל הזה הוא חלק מכלל עיקרי שכמה שיותר לשמור על השגרה.
כשעוברים חדר זה להכנס ללופ של כבוד ועוד תסבוכות וכשנשארים זה יכול לומר שאפילו שרבים, לא מוותרים על הזוגיות.

בהצלחה, בשורות טובות!

מודה שלפעמים ישן בסלון אבל בלי קשר למריבה. סתם כי נשפך על הספה ואין לו כוח לעבור...

אחד הכללים הבסיסיים בזוגיות: לא הולכים לישון בכעס.
בינתיים ב"ה מעולם לא עברנו על הכלל הזה. לפעמים היינו צריכים ללכת לישון מאוד מאוחר כדי ללבן דברים, אבל הכלל הבסיסי הוא שלפני שהולכים לישון צריכים להיות ביחס של אהבה ושמחה אחד כלפי השני.
ממליצה מאוד לאמץ...

 

בס"ד

 

לפעמים עדיף ללכת לישון גם אם כועסים,

כי בבוקר אחרי שינה טובה, הכל ניראה אחרת...
(מאשר בשעה שתיים וחצי לפנות בבוקר למשל)

 

לדעתי הדבר הכי חשוב זה הפרשנות.

אם ללכת לישון כשכועסים עדיין זו "עליית מדרגה"- וכ' וכ',

אז ככה זה גם ייראה.

כנ"ל שינה בחדר אחר.

חבל לעשות את זה, זה לא צריך להיות ככה ולא נכון.

אבל אם כבר קרה- אז לדעתי לא לעשות מזה עניין, ולחזור לחדר.

 

נראה לי שבדרך כלל עדיף לפתור את המריבות בשעת הנחת ולא להתאמץ לפתור אותן לפני השינה. זה רק מעצים את המשברים!

אבל לברוח לסלון זה לא פתרון.

מדירות את בעליהן מהחדר בלילה בזמן מריבה.

כל ריב מתחיל מרצון כנה של הזוג להייטיב אחד עם השני אך חוסר יכולת להבין ולתקשר גורם לריב.

ולפעמים הגבר מחפש את השקט והאישה את השיחה. ולפעמים הוא מיואש ונוטש.

יש עוד כמה סיבות מהותיות יותר אך זה ארוך לכתיבה בפורום.

מה השטויות האלו?

יש הרבה גברים ונשים נשואים גם מהמגזר הדתי וגם החילוני שמעידים על כך.

דבר מטופש ואווילי שהבעל "צריך" להיות "מודר"...

 

זה שמעידים (אגב, אינני יודע איך שמעת מ"הרבה שמעידים" - זה שאנשים מדווחים לאחרים מה קורה בחדר שלהם, גם לא הכי תקין בעיני), אינו אומר כלום. יש לא מעט דברים לא ראויים שיכולים לקרות. זה עדיין לא עושה אותם ליותר כשרים או נכונים.

קיימים עוד הרבה פורומים מעבר לפורום הזה גם בפייס ושם שמעתי וזה נראה כמו דבר מצוי מאד.

ולא כתבתי שזה כשר ונכון כתבתי מה התופעה הזאת? שהיא תמוהה מאד בעיניי

כלומר- אדם הוא יצור לומד, הוא לומד זוגיות ממערכות היחסים שהוא ראה בחיים שלו,

או נפגש איתן.

בעולם הסרטים- כדי להביע ריחוק רגשי צריך להציג אותו בצורה יותר קיצונית, כי רגשות

לא מצטלמים חד מספיק על המסך. אחד הדימויים הנפוצים ל"משבר זוגי" הוא שינה על הספה

בד"כ של הבעל, כלומר- האישה מוציאה אותו מהמרחב האישי שלה, כמובן שחדר השינה הוא שלה.

השימוש בסצינה הזו הפך להיות מוכר ונפוץ בסרטים רבים בשביל לתאר משבר זוגי, ועבר גם

מחוץ למסך, לעולם האמיתי בו ילדים שגדלו על סצינות כאלו מבצעים את אותם אקטים(יצור לומד

כבר אמרנו), והם נראים להם הגיוניים בעליל, גם בלי לבחון את המקור שלהם.

שתי מסקנות-

1. כמו שבודקים כשרות של אוכל, צריך לבדוק כשרות של תוכן- בשניהם יכולים להימצא נבלות וטרפות.

2. למנהג הזה מקור אחד, לא מומלץ במיוחד ואפילו נוגד עקרונות זוגיים רבים שעוזרים לזוגות לחיות טוב

יותר ביחד. חבל ללמוד דבר מקולקל...

 

אני אישית גדלתי על סדרות כמו שושלת ומעולם לא קשרתי בין זה למציאות

אגב גם במסך יש מאה דרכים להראות משבר זוגי

 

 

כל מי שרואה סדרות, סרטים וכו' מושפע מהם.

אני אישית גדלתי על כל הדברים האלו(נשואים פלוס, חברים, שנות ה70 וחבריהם) ואני יודע שמה שלא

אעשה- מרגע שזה נגע בי, זה נגע בי, והדבר היחיד שאני יכול לעשות זה לצמצם את ההשפעה של זה,

לא לשנות את העובדה שדברים מקולקלים כאלו נכנסו לי לראש.

לא הגזמתי-

מי שמכניס לתוכו אוכל מקולקל אולי לא יחטוף קלקול קיבה ביום הראשון, אבל הנזק קיים, גם אם בזעיר

מן הזעיר.

ואגב- ככה זה נכנס למציאות ש"שולחים" את הגבר לישון על הספה.

וזה שיש המון דרכים זה נכון- אף אחת מהן לא התקבלה באופן גורף כל-כך בעולם הקולנוע כמו זו.

גם בפייס או בכל מקום, זה שאנשים כותבים חופשי על דברים כאלה, גרוע בעיני.

 

ולא כתבתי "כנגדך", כמובן (כשהגבתי את התגובה הקודמת, אפילו לא שמתי לב שאתה פותח השרשור..). אלא חיזוק להרגשתך שזה דבר תמוה, טיפשי לחלוטין, אם והיכן שיש דבר כזה. ובאמת אני מעולם לא שמעתי על משהו כזה. לשמחתי.

חזרתי השבוע כולי דומעת  מישיבת מורים באולפנא שלנו. אתם לא מתארים לעצמיכם מה קורה בציבור שלנו בנושא שלום בית. ומי שסובל מכך בצורה הכי קשה ונוראה אלו הילדים שלנו!!!הורים רבים ומתגוששים ומכניסים את הילדים למערבולת ריגשית מסוכנת!הבנות בעצמן מעידות על קשיי לימודים,בכי, התפרצויות ,חוסר יכולת לתפקד.. אתם יודעים מה מרגישה נערה שרואה את אביה ישן על הספה בסלון (בטח לאחר צעקות ערב קודם...)!!היא אמורה לבנות את עולמה האינטימי לקראת נישואיה שלה! איזה דגם היא רואה מול עיניה??? אנא! לכו לייעוץ,לרב,לטיול,למלון.. ונסו בכל כוחכם לשמור על נפש הילדים.

לא מצליחה להבין מה ההיגיון לדבר על כל הבעיות המשפחתיות של כל בת בישיבת מורים.

גם אם נניח שזה הגורם העיקרי לקושי של הבת, למה כל המורות צריכות להיות מעודכנות בפרטי המקרה?

לא מספיק לומר "המצב בבית מורכב, תהיו מודעות ורגישות" וזהו?

 

היחידה שאולי צריכה להיות מעורה בפרטים זו המחנכת, וגם זה לא תמיד.

בתור מורה, למה אני צריכה לדעת את כל הקשיים שיש לכל אחת מהשכנות שלי? 

תני לה את המינימום של הכבוד והפרטיות שאפשר במציאות המורכבת ממילא שבה היא חיה.

 

וגם בתור אמא, ב"ה אין לי משהו שצריך להסתיר, אבל גם אם היה לא הייתי רוצה להסתובב בהרגשה שכל מורה בכיתה של הבת שלי יודעת מה המצב אצלינו בבית.

 

לא רוצה לשפוט את המורים/ות שדיברו, ולקבוע אם זה לא יפה או מועיל. אבל זה מה שקרה, והיא הביאה את זה כדי לעזור לאחרים לפקוח את עיניהם.

הנושא של "מה צריך להעלות בישיבות מורים" שייך לפורום אחר וראוי להיות מועלה כדיון נפרד בפני עצמו. הוא אינו קשור לפורום זה.

חוץ מזה, כתבו פה שלפעמים הגבר מחפש את השקט והאישה את השיחה (מזכיר את הספר "גברים ממאדים נשים מנגה"). בזוגיות חובה לדבר על הדברים ואין זה משנה אם לאישה או לאיש אין כח/ רצון/ חשק/ יכולת ועוד. כדי לשמר ולבנות זוגיות טובה ונכונה מאד חשוב לדבר על הדברים בכל מצב. מסכימה מאד עם מה שנכתב  למעלה על כך שלא הולכים לישון מתוך כעס. רק מתוך אהבה ושמחה. אחרת- כדור השלג יתחיל להתגלגל...

לפעמים צד אחד או שני הצדדים צריכים לעכל ולהרגע ואז לדבר. ולפעמים זה יכול לקחת זמן.

צריך לדבר בסוף, זה בטוח, לא להמשיך הלאה כאילו כלום לא קרה.

אבל ע"מ שהשיחה תהיה מועילה צריך שיהיה אפשר לדבר, וזה לא בכל מצב. ואם מדי פעם הולכים לישון עם כעס ואז בבוקר רגועים יותר ומדברים- זה גם טוב. אין דרך אחת לפתור בעיות ולסיים מריבות.

שיודעים, אבל בן אדם צריך להבין שיש למעשים שלו השלכה על הילדים והראשונים שנפגעים הם הילדים.

אז מה עדיף, שבגלל חוסר נעימות הילדים לא יקבלו את התמיכה והעזרה שהם זכאים לה?

את חושבת שהילדים נהנים מהמצב הזה?

בוודאי שהם סובלים.

את יודעת שעשו מחקר וגילו שילד יגן על ההורים שלו בכל מצב אפילו אם הם התעללו בו!

וכבר קרה בבית משפט סיפור עצוב על ילד קטנטן שעבר מסכת התעללות קשה מהוריו, וכשנדרש להעיד הוא הכחיש! ! !

אז נכון, זה לא נעים להורים שידעו מה קורה בבית ותהיי בטוחה שגם לילד לא נעים שהצוות יודע,

אבל לצערנו הרב מרוב חוסר נעימויות נגרם לילד נזק! !

חסר מקרים ביישובים ומקומות קהילתיים שהשכנים שומעים צעקות בבית על בסיס קבוע ולא בריא ולא מדווחים כי לא נעים להם? ????

וכן, נתתי דוגמא קיצונית של התעללות. אבל את יודעת מה הרמות השונות של התעללות?

לרוב הילדים יש נפש עדינה וסופגת. את מסכימה איתי בוודאי שזה גורם נזק לילד כשהוא שומע את ההורים רבים. ואם את לא מאמינה שזה גורם לנזק וזה חשוב לך, תחפשי על זה מחקרים.

אני בטוחה שבחדר מורים לא מדברים עלייך ועל הבית שלך. נשמע שאצלך הכל טוב ויפה ברוך השם, תהיי רגועה.

מה שאני באה לעורר אותך זה שיש מקרים שההורים לא מודעים וגורמים נזק לילדים שלהם. למישהו זה צריך להיות אכפת מהילד.

אחרי הכל הוא יסחב על גבו הצעיר את השק הכבד והמעופש הזה.

נכון, לא צריך לעשות מזה דיבורים של כלללל צוות בית הספר לדורותיו וגווניו בהפסקות וכו' , זה דבר רציני. אבל צריך להיות מטופל וידוע לכל הגורמים הרלוונטיים.

ומי יודע,

אולי זה יגרום לאנשים לשים לב להתנהגות שלהם, ולהבין שלדחפים שלהם יש השלכות לא נעימות.

והלוואי שחוסר נעימות היה התוצאה היחידה.


*מחילה על התקיפות, זה נושא בוער כל כך!

כמובן שהדיון הזה מדבר בכלליות ולא על השרשור הספציפי הזה.

הכל צריך לעשות מתוך אמון. אנו יודעים שנפתור הכל כי אנו מעריכים ואוהבים זה את זה ולמרות שכרגע כועסים אנו יודעים שבשיחה קלה הכל יפתר.
לכן הכל צריך לעשות בהרגשה הזו. לא לדבר או לישון בחדר אחר מבטא את חוסר האמון. גם אין צורך לדבר כשעייפים באמצע הלילה, מה שמראה על בהלה ולחץ הכל יפתר בזמנו על כוס קפה ועוגה...

מעולם לא הדרתי את אישי מחדר השינה.

גם בזמנים מאוד מאוד קשים.
חדר השינה שייך לשתינו. אף אחד לא מודר ממנו.

כלל שרירותי ומוזר בעיני.

 

 כמנהגו נוהג.

 

אבל לי זה נראה שבעידנא דריתחא

זה הוא שממדר את עצמו כשהוא כועס ומתנפח כמו בלון 

ולא היא שממדרת אותו מחדר השינה לסלון.

 

וחוץ מיזה " קירוב מוליד ריחוק וריחוק מוליד קירוב".

וכנראה שזה גם חלק מעניין ה"ריחוק" בימי הנידה.

וכנראה שזה גם הקטע פה.

 

 

אז בהחלט עדיף להתרחק לפעמים, משם רואים יותר טוב את התמונה הכוללת.

 

 

 

כמו למשל של חיים ולדר.

אם את מתכוונת לדון לכף זכות בקשר לבן זוגך

צריך להאמין אמונה מוחלטת כי שניכם דואגים לקשר 

שניכם אוהבים ושניכם מנסים תמיד לאהוב יותר

ולכן לא משנה מה הוא עושה 

הוא תמיד מתכוון לטוב

יכול להיות שאת לא רואה את זה אבל אז השאלה שאת מפנה כלפיו היא לא

למה עשית את זה? כדי שנריב? כדי שנתרחק?

אלא השאלה היא איך ראית בזה משהו טוב? 

ולשמוע ממנו למה הוא חשב ככה

ואז הדיון הוא אחר לגמרי דיון שלא מביא לריב 

שלום!

 

דבר ראשון שחשוב שתדעי זה שאם את במקום של רצון להתגבר על עצמך את כבר נמצאת במקום ממש טוב.

אני מאוד מתחברת למנטרות. הרי את יודעת להצביע על הבעיה- הקושי לדון לכף זכות אז אולי אם תזכירי לעצמך כמה פעמים ביום מה את רוצה להיות ואיך את רוצה שיהייה טיב היחסים שלכם אז  זה ייתן לך כח וייחזק אותך בכיוון החיובי וכמובן להתפלל כל יום שה' ייתן לך כח וייפקח את עינייך לראות בבעלך את הטוב. שיהייה לך רק טוב!

מצטרפת בחום להמלצה!! אודליה מקסימה!

(לא ראינו עד הסוף כי היינו עייפים אבל אני אפילו לא מצליחה לחשוב איפה יכול להיות קטע לא צנוע )

 

זה על אסטרונאוט שחשבו שהוא מת אז השאירו אותו על המאדים לבד.. מגלים בארץ שהוא חי וצריך להחזיר אותו איכשהו לכדור הארץ.. זה ממש יפה (ואם גם אני וגם בעלי אהבנו אותו אז הוא משו מיוחד באמת )

יש חילול השם בהליכה לקולנוע.

כלכך נכון ובגלל זה אני לרגע לא שוכחת להודות לבורא שזכיתי ב"ה לזיווג בגיל צעיר...
בעניין השידוכים, אבל גם לא צריך להגזים לנסות לשדך לחבר/ה כל אחד, זה נראה לי פוגע :/ שבעז"ה כל הרווקים/ות יזכו לנישואין עוד השנה!!

לדעת שהנשואים עדיין לא שכחו ואכפת להם.
כמו שלא קל להיות נשוי ושהילדים משגעים לפעמים וכו'...
להיות רווק זה גם קושי. אולי מזווית אחרת
אבל
זה גם לא תענוג גדול.
אם כל אחד יחשוב לפחות על בחור אחד וינסה ברצינות למצוא- זה בהחלט יכול להיות טוב. גילוי אמפתיה. אכפתיות.

לא צריך להיות שדכן מקצועי בשביל זה.
כן צריך מוכנות וחשיבה אמיתית.
להקשיב למה שהוא רוצה.

ולנסות לשדך כדי "לצאת ידי חובה"
זה גם לא תמיד נחמד.

וסליחה שפלשתי.

אם זה לא היה ברור זה אנקדוטה (איך שלא כותבים את זה) והכוונה לכיפת הסלע

"להוריד את כיפת הסלע"?..

 

זו  רחפנות שמזיקה לענין עצמו, כמובן.

 

גם אלו שרוצים לעלות להר הבית בטהרה, יוזקו מזה. מי שצועד להר הבית ב"דרישה, להחריב את כיפת הסלע, כמובן "עוזר" בדיוק לאלה שמנסים להצר את צעדי היהודים בענין.

 

כנראה, מבחינתם "מה איכפת להם"..  העיקר שהם אמרו.  אם היו צועדים בדרישה להמחיש את הריבונות היהודית על ההר, דבריהם היו נשמעים יותר.

וכן להסיר את הצלם מההיכל!

זה ענין אחד.

 

שמודיעים שהקריאה היא "להסיר את הצלם" - זה משחק ילדים שגורם בדיוק ההיפך.

 

מי שרוצה להשלות את עצמו - שלא יתלונן אח"כ על התוצאות, ויאשים שפתאום ה"שלטונות" ייאבקו עוד יותר ביהודים הללו..

אחד השלבים הקריטים בביניין הבית שמוסכם גם על הרבה מתנגדי עליה זה שצריך לגרש משם את הישמעלים. 

זה גורם בדיוק ההיפך.

 

לכן זה משחק.

לצערי לא אוכל להשתתף באירוע, אך אני ומשפחתי מצטרפים לדרישה החד משמעית לטיהור המקדש, שנזכה לחגוג את ימי החנוכה בשמחה, וכפי שעשו החשמונאים.
עלו והצליחו!

אבל אם יש אהבה צריך ואפשר לעבוד על זה!!!
אתה נשמע קצת חסר תקווה וייאוש אבל פה אתם צריכים להחליט כמה חשוב לכם הקשר הזה! ואם חשוב אז להילחם!!
בעניין השיחות שלה עם גברים...לדעתי הדרך הכי טובה זה להסביר ולבדוק איתה איך היא הייתה מרגישה אם זה היה ההפך, מה היה עובר עליה אם היית אתה מדבר עם אחרות לא בקטע ילדותי, פשוט מבחינה רגשית..
אני ממש לא יועצת ולא כלום אומרת רק איך אני הייתי מגיבה ;) בהצלחה

שמעתי על אדם בשם הראל חצרוני שמטפל גם במקרים כאלה כמו שלכם במיוחד של מה שנראה מקרים אבודים . עובד בברכתם של גדולי הדור. מומלץ מאוד לנסות.

לגבי מה שהיא עברה בחיים הייתי ממליצה לא להסתפק רק בזה אלא לטפל בזה.זה לא פשוט לסחוב עבר כבד, ויש דרכים נפלאות לטפל בזה. ממליצה מאוד על אישה מקסימה בשם מימי דיקמן. אחת המומחיות בארץ. ידוע לי על אנשים ואפילו ניצולי שואה שחייהם השתנו ללא היכר בזכותה.

כדאי להחזיק חזק כמה שאפשר, ולטפל בזה, ובעזרת השם תעברו את הגל הקשה הזה.


בשורות טובות! ישועות ונחמות ויהי רצון שתראו החודש ניסים גלויים בעניינכם!

אני הבאתי מאפרת-מסרקת לבית.
לא רק שזה הרבה יותר זול מסלון כלות...זה גם הרבה יותר עדין ואישי! בלי רעש, בלי לחץ...יצאתי מהבית ולא היה חסר לי כלום...

ואם מגיעים לאולם דרך ארגונים מסוימים- זה מוזיל לדעתי.

 

של אולפנא/בית כנסת/ישיבה, לשלם על עיצוב שולחנות, ולהזמין קייטרינג.

ויצא גם המון כספית.

את יכולה לעשות חתונות נוסח הרב בורשטיין

הוא מזמין איזה אלף-אלפיים אבל יש כיבוד (קוגל, בורקסים וכו') ולא  2 מנות וקינוחים...

 

עוד משהו שמוזיל- להוריד מנה ראשונה ולעשות רק מנה עיקרית זה ממש מוזיל את המחיר.

לא לעשות בר פתיחה גם כן מוזיל מאד.

 

להקה- אפשר להקטין בהוצאות ולקחת להקה מעולה אבל לא מפורסמת שעולה יקר.

לנו עלה 5 נגנים ועלה 5800. פחות נגנים עולה פחות. לפעמים זה אפילו בכלל לא מוריד מהאיכות!

 

שמלה- לכי למקום שלא עולה כמה אלפים להשכיר שמלה אלא הכי הרבה 2000 או מגמ"ח אם תמצאי.

זה גם מוזיל המון מעלויות החתונה.

 

אם יהיו לי עוד רעיונות אעלה כאן...

תנסו שוב לשבת ולחשב כמה משפחה קרובה משני צדדים, כמה משפחה רחוקה משני הצדדים

כמה יגיעו מהעבודה של ההורים - כפול 4 

כמה חברים וחברות ישבו לאכול? (אצלי ישבו 40 בנים ו-40 בנות וזה נחשב הרבה...)

תנסו לברר- את מי אפשר להוריד מהרשימה ?

את מי אפשר להזמין רק לסבב ריקודים שני ולקינוח? 

את מי אפשר להזמין במקום זה לסעודת שבע ברכות? 

את מי מזמינים כי "לא נעים" הם יבואו רק כי "לא נעים" ייתנו מתנה כי "לא נעים" וירגישו קנס...? (יש מקומות שנהוג לשלוח "הודעה על נישואין" למי שלא חושבים בכלל שיוכלו להגיע.. בסגנון- חשבנו עליכם אבל אנחנו לא מצפים להטריח אתכם חצי עולם ככה...) 

לוקחים שיעור השתתפות של 75%. גם מאלו שמאשרים הגעה יש אחוז של הברזות.
לקחת אדם מקצועי שינהל את ישיבת המוזמנים סביב שולחנות יחסוך לכם הרבה מאוד כסף כשמדובר על סדר גודל כזה של משתתפים.
ולגבי משפחה גדולה- לא חייבים להזמין את כל הילדים הקטנים של משפחה ממעגל שני והלאה.
ואם בכל זאת יש הרבה ילדים לשקול מנת ילדים ולבקש שיגישו אותה בזמן מנה ראשונה.
אם אפשר לעשות קידוש מושקע בשבת חתן במקום להזמין חברים של ההורים ושלכם זה גם יכול לחסוך.

אנחנו הזמנו 600 והגיעו 400 

לקחנו בחשבון שזה היה לפני חג + מרחק משתי המשפחות ועשינו בדיקות הגעה לפני...

 

אפשר לשאול למה דווקא במרכז? לפעמים יותר משתלם להרחיק קצת ואפילו לסדר הסעות ומשתלם.

אנחנו התחתנו במרכז והיינו יכולים לחסוך אם היינו סוגרים באיזור הצפון / ירושלים...

במרכז על כל שטות יקחו לכם תוספת..ואז תבינו שזה שסגרתם עם האולם סכום מסוים זה לא מסתכם בזה.

 

עוד הצעה בשבילך - תזמיני כבר מעכשיו שמלה באינטרנט - יש מהממות כמו של מעצבות רק בכמה אלפים פחות, ושתגיע לפני החתונה תקחי לתופרת מקסימום קצת תתקני פה ושם.

 

גם אני ובעלי צעירים והחתונה הייתה רק לפני חצי שנה, הוא היה בכיוון של 600 אורחים אני של 150...אני לא שופטת כי כל אחד ורצונו אבל אם הכסף כל כך חשוב לכם אז תצמצמו מוזמנים, זה אפשרי, וגם אינטימי ויש בזה משהו נורא כיפי, וגם אפשר למצוא אולם שלא בהכרח אולם אירועים אלא משהו יותר פשוט, ולעצב אותו ולארגן אותו לחתונה, ובכללי שיש לך פחות מוזמנים אז את יכולה יותר לשחק עם העניין של המיקום והמיוחדות.

סתם נקודה למחשבה, ומוזמנת לשאול עוד

תפנו דרך אולם ומלואו.

סביב החתונה יש מלא הוצאות מיותרות, שעולות ככה רק כי זה חתונה. לכל ארוע אחר היה עולה חצי. ויש דברים שבכלל לא צריך...

 

למשל- זר לכלה עולה מאות שקלים!! לי לא היה חשוב העיצוב, אז קניתי זר ממשתלה ביום של החתונה (!) בלי להזמין או משהו, מה שיש. עלה פחות מ-100 ש"ח...

הזמנות- ממש ממש לא צריך מגנטים או עיצוב מיוחד. אם תתפשרו על הדפסה בצבע בודד, במעטפה סטנדרטית ולא מרובעת- תחסכו המון (גם ככה היום מזמינים במייל ובווטסאפ..)

מזכרות מהארוע- לטעמי לא צריך בכלל... לכל האורחים כבר יש בבית ברכונים (:

עיצוב חופה- ברוב האולמות יש חופה חביבה. אפשר לוותר על עיצוב מושקע.

בגדים, נעליים- לא חייבים לקנות מלא בגדים לשבת חתן ולשבע ברכות... אפשר פריט או שניים יקרים והשאר מציאות זולות או סתם לשלב ולערבב עם בגדים קיימים.

 

 

לחשוב בנחת, מה לא אכפת לכם או לא עולה בבריאות להורים- ולוותר עליו.

(מצד שני, אם יש דבר או שניים שזה מה שחלמתם עליהם כדאי להשקיע כדי לא להצטער אח"כ שנים...)

 

לפעמים משתלם להפיק אירוסין כארוע של ממש, באולם קטן, אם זה משחרר כמה מאות מוזמנים מהחתונה.

 

מזל טוב!!

שיש להם משפחה גדולה עם הרב ה ילדים. הסבתא מכינה שקיות של נקניקיה בלחמניה+טרופית וממתק והילדים מקבלים את זה בחתונה. כי הילדים בדרך כלל בקושי אוכלים וסתם תופסים מקום

למה שמלה ב2000 ש"ח? השמלה שלי עלתה פחות מ500 כולל תיקונים. יש גמחים שלוקחים ממש בזול או אפילו בלי תשלום בכלל.. תחשבי על זה. בהצלחה

שמלה בebay. כולל זמן ספייר לכשלונות ותיקונים.
תקני שתיים בבערך 300 שקל לאחת. יותר זול מלשכור פה.

מה שהם מציגים בתמונה זה נראה בד איכותי, במציאות זה בד אחר, שמלות שעד היום ראיתי היו שמלות שכמעט לא ניתן ללבוש כי הם נראות פשוטות ולא איכותיות

ולא רק היא.

כנראה שצריך רקע קודם לדעת מה לבחור ומי מוכר אמין.

אז סליחה... אני רואה שכתבת עכשיו ebay , אז נכון רק צריך לדעת לחפש, שזה לא יהיה יד שניה (אלא אם כן לא אכפת) וכן שזה לא מכרז (שוב אם לא אכפת)

ואנחנו אפילו שקנינו יד ראשונה ולא מכרז הגיע חולצה באיכות טובה אבל עם קרע, כאילו לקחו סכין חיתוך והעבירו עליה, אבל הם זיכו אותנו....

 

מצעים, סכו"ם, מגבות, סירים...
לנו גם הביאו דברים שלא תמיד חושבים עליהם כמו כוס קידוש וכיסוי לחלות זה היה מרענן

סכום חלבי בשרי, שלוש שמיכות פוך נוצות איכותיות שתי יחיד אחד זוגי ושלוש סט מצעים שתיים יחיד אחד זוגי, מה עוד צריך?

ששת. פותחנים/ מקלפים/ פומפיה וכל השאר.
קומקום חשמלי.
רוצה עוד??
יש לי רשימה ארוכהההה.

לק"י

אתה מחפש מה לקנות במתנה?

חחחחחח

חושבים שזוג צעיר צריך סירים קטנים, וזה לא נכון.
סירים קטנים טובים למעט דברים.
אפשר לבשל בסיר גדול מה שמבשלים בסיר קטן. להפך לא. אבל סיר קטן זה זול וקל לסחוב..

אז א אתה שואל בשביל לקנות, אז אל תקנה כזה.

קיבלנו המון חפצים מכוערים שלאיש אין חפץ בהם, ואני ביליתי את החודש חודשיים הראשונים בנסיונות נואשים להחליף מתנות בלי פתק החלפה (כמובן. חושבים שאם לא יהיה פתק לא אלך להחליף ולא אגלה שעלה 50₪).

כדי לקיים מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך אנחנו היום רק מביאים צ'קים.

מי שמביא מתנה, ראוי לצרף פתק החלפה.

אנחנו דווקא ממש משתמשים בסירים שקיבלנו. דווקא מגבות קיבלנו יותר מדי... סדינים תמיד טוב שיש עוד. אנחנו נורא שמחנו מהמיקרוגל והפלטה לשבת שקיבלנו. אפשר לקנות גם מפות. ותביא פתק החלפה למקרה שעוד מישהו יקנה אותו דבר....

לק"י

וחלקם עוד לא בשימוש.
ושני הסירים הקטנים שקניתי עדיין משמשים אותנו (נשואים כמעט שנתיים עם תינוק בן עשרה חודשים).

אבל אני ממש בעד לשים פתק החלפה.

מישו נתן לנו סיר גדול, כמעט בכיתי ממנו

 

כעבור כמה שנים שהוא תפס את המדף הכי למעלה בארון- הוצאתי אותו להכין מרק עוף... ומאז הוא שוכן כבוד במדף הכי למעלה ומידי פעם אני מורידה אותו לשימוש.... 

 

 

לק"י

נגיד מרק, אני אוהבת להכין בסיר גדול...

וכשהוא מוכן מקפיאים אותו לכמה קופסאות. זה מאוד נח להוציא קופסא ויש מרק לשלושה ימים, כי על קופסא זה גודל סיר קטן . נכון שהכי טעים מרק טרי, אבל זה טוב בחלומות לא כשאין זמן לבשל..

אנחנו בשנה הראשונה של הנישואים ומשתמשים בעיקר בסירים הקטנים והבינוניים ובסיר אחד גדול.
כל שאר הגדולים עדיין בארון, מחכים לשימוש בעתיד..
אז לא בהכרח שהסירים הקטנים לא שימושיים

אבל ההודעה שלך פשוט צרמה לי ברמות!!

אף אחד (!!!) לא חייב להביא לך מתנה.. וגם אם זו מתנה של רק (?!) 50 שקל אומרים תודה מכל הלב.. (לא ברור לי למה זה נקרא קצת בענייך, זה שעתיים עבודה למי שמקבל מינמום)

קיבלת כלים מכוערים? אני בטוחה שעשו לך את זה בכוונה, הלכו לחנות.. חיפשו את הכלי הכי מכוער- וקנו אותו. במיוחד כדי לעשות לך רע.. כי זה מה שעושים באירוסין- מנסים להעציב את הזוג..

את רצינית? אני בטוחה שמי שקנה לך את זה עשה מכל הלב, קנה את הדברים הכי טובים והכי יפים בשבילך!!

כנ"ל לגבי סירים.. רוב הזוגות הצעירים באמת משתמשים בסירים קטנים.. את יוצאת דופן מותק! לא ברור לי למה את רואה בזה את הצד השלילי.
לא אהבת? תקני לעצמך בעצמך סירים גדולים! תמיד יש שימוש לסירים קטנים, גם במשפחות גדולות מאוד.

ובכללי, כל ההודעה שלך זעקה מכפיות טובה.
סליחה באמת, אבל לא יכולתי לשתוק..

(אני לא מכירה אותך וכל מה שכתבתי הוא על סמך מה שכתבת בלבד אז אני מסייגת הכל..)

קיבלנו בעיקר צ'קים וזה היה אחלה
מאוד שימושי שקיבלנו- קערת התחפה מעולה (מקצרת לי את זמן תפיחת הבצק בחצי. שזה טוב לחורף ובכללי) אז אם יודעים שהאישה אוהבת אפיה-זה מעולה. (זו קערה של עד 5-6 ליטר אז זה לטווח הרחוק גם)
מצעים כמו שאמרו פה- תמיד כדאי (אם יש אפשרות ל2 סטים של יחיד זה בכלל מעולה)
אנחנו קיבלנו- סט מחבתות מעולות של "סולתם" (נראה לי ככה כותבים) בכל מיני גדלים וצבעים ככה שהיה קל לחלק לפי צבע לחלבי ובשרי.
קיבלנו גם מן תמונות-קטעים כאלה שתולים לקישוט על הקיר- שאני אישית מאוד אהבתי (אבל זה כדאי להביא עם פתק כי זה טעם אישי של כל אדם)

בקיצור- הכי פשוט להתקשר ולשאול את הזוג ;)

כמובן כסף תמיד עדיף.

 

אם זו מתנה: יש דברים שמתבלים וצריכים חידוש ולכן תמיד טוב שיש עוד. כמו: מגבות, מצעים, כוסות שנשברות תמיד בקצב, וגם: סירים מחבתות או סכו"ם - גם אם נראה לך שיש לך מספיק עכשיו, מהר מאד כשתגדלו בעוד כמה שנים וכמה ילדים יימצא לזה שימוש. (באיזשהו שלב גם תצטרכו כלים לפסח , אפילו אם ל2-3 פסחים הראשונים תסתמכו בעיקר על ההורים\חד פעמי)

 

לא להביא דברים שלא צריך יותר מאחד בבית, במיוחד אם הם תופסים מלא מקום. כמו : קרש לחלות (קיבלנו לא פחות מחמישה!) , מפת שבת גדולה, גביע קידוש, נפה חשמלית, מכונת פופקורן, קוצץ סלט, סיר לחץ ענק ומשוכלל (גם אם אין להם כזה - מי אמר שהם בכלל יודעים \ מעוניינים להשתמש בכאלה דברים?).

אלא אם כן זה בתיאום עם הזוג ואתם יודעים שיישתמשו בזה.

 

מגהץ (אפילו 2 זה לא מיותר, תמיד רגע לפני שבת מתקלקל ה 1), קרש גיהוץ,חבל כביסה מתקפל וכו.

ונהננו מאד, ומשמשים אותנו הרבה:

סירים איכותיים (כאלה של 350 שח לסיר)

בלנדר מוט איכותי עם חלקים נוספים לקיצוץ, ריסוק, הקצפה

נפה חשמלית

קומקום חשמלי (תמיד נהרסים..)

 

 

סכו"ם קיבלנו יותר מדי, 6-7 סטים...וכנ"ל לגבי תבניות וכלי פיירקס.

שכמובן תמיד עדיף צ'ק ושהם יבחרו בעצמם..

אני מאד הערכתי אנשים שהביאו צ'ק על 100 שח במקום להביא עוד מתנה מיותרת שתשב בארון.

לא צריך להיות בהגדרות של חובה וצריך..
אם מתאים להביא סבבה. ואם לא אז לא..

דברים שגם אם מקבלים 2זה תמיד שימושי

מקדחה

מברגה

כלי עבודה

 

צריך בכל בית...

כמו שהנשים אמורות לדעת מה לעשות עם סירים...

כבר יצא לנו שהיינו צריכים כמה פעמים ועוד אין לנו... רעיון מצוין!

יש בריכה קטנה שאפשר לשכור לפי שעות. לא זוכרת את השם. חברה שלי הייתה שם עם בעלה ומאד נהנתה!!

אחלה מקום עם ספא אדיר!!! ג'יקוזים בחדרים וזה.. קצת יקר ..(:

מה זה אומר השקפה? האם לומר הלל ביום העצמאות? או לפי איזה רב לפסוק?

הדרך ההלכתית הולכת לפי הבעל.. אם הוא מקפיד הרבה פחות ממך.. אז א. אפשר שכל דבר שלא מפריע לו או קשור רק אליך..תחמירי.
ב. אפשר אולי לדבר עם הרב שלו ולנסות להגיע לאיזה פתרון מוסכם.
בטח שאי אפשר להכריח אותו לנהוג לפי מנהגך.. התחתנת איתו ככה.
וסליחה אם...

לפני שאת מתחתנת עם מישהו את צריכה לקחת את זה בחשבון..

אם כבר התחתנתם ולא חשבת על זה..אז הוא שתתגמשי או שתמצאו רב ששניכם מסכימים עליו.

 

אגב לא יודעת איך זה הולך אצל כולם אבל בכללי אין כזה הרבה אופציות בשביל רב הלכתי...

מה שאני מכירה זה שהולכים או לפי הרב עובדיה (ספרדים) או לפי הרב אליהו (ספרדים ויותר מחמיר)

או לפי אשכנזים (לא יודעת איזה רב אני לא אשכנזיה...אולי הרמ"א? ואז רב שפוסק לפי זה)

או לפי הראש ישיבה של הבעל במידה והוא גם פוסק.

 

בהצלחה

כעיקרון מסכמים דברים כאלו לפני...

 

כי זה אפילו נהיה יותר חשוב ברגע שיש ילדים וצריך להחליט על מסגרות מתאימות...

 

זה נכון שבד"כ ממשיכים עם הרב של הבעל, אבל כן חשוב שתתחברי לרב שלו.. תדברי עם הרבנית (אשתו) גם כן..

 

ואם קשה לך תתייעצי עם הרב שלך מה לעשות..

 

חכמות נשים בנתה ביתה

מה הבעיה בעשרים שקלים למתנה???
זה לא בריא לא לפרגן על סכום כזה מועט,
נגיד שאת מרוויחה 3500 יש לך הוצאות חדובות וכו'
יש לך בכזה סכום אפשרות להפריש 100 בחודש לדברים כאלה ולזרום....
הבעיה היא לא מה עושים אלא ללמוד להיות נדיבה גם כלפי עצמך!

איך את יכולה להצהיר שאם היא מרויחה 3500 אז יש לה אפשרות להוציא 100 לדברים כאלה?
את יודעת מהם סדרי העדיפויות שלה?
מהן ההוצאות שלה?

אולי היא בכלל מרויחה 10000 אבל אין לה אפשרות להוציא 100 לדברים כאלה!

ו20 שח הם לא בהכרח "סכום מועט"!
להרבה מאוד אנשים 20 שח זה יותר מחצי שעת עבודה!

כסף, זה לקחת לי לחם מהפה!!!

אני מאד מזדהה עם פותחת השירשור ואני בקטע של קמצנות, פשוט אין!

יש לי המון דברים דחופים באמת, ולא יכולה, כי אין ולתת 20 ש"ח למי שעשתה את 

עבודתה וקבלה על כך בכל מצב את משכורתה, באמת אפשר לתת משהו יותר סימלי.

צריך להבין את כל הצדדים.

מש מבינה את ההרגשה, אבל לא נראה לי שיש יותר מדי מה לעשות עם זה

חוץ מלקבל את המציאות, לא נראה לי שאפשר לשנות את זה בלי לצאת קמצנית בעיני הסביבה

פעם בתק לא פשוטה בכלל כלכלית החליטו שצריך להביא סכום מסויים למשלוחי מנות של הגננות וזה היה נראה לי לא מוצדק אז פשוט לא הבאתי.

זה יכול להראות כאילו מה זה 20 ש"ח אבל שה מצטרף למלא דברים וההוצאות גדולות זה מאוד מובן.

צריך לשים לב מתי זה מתאים ומתי לא 

למשל ברור ש 850 של הוועד יותר שווים ויכוח מאשר להביא שתיה לארוחת הסיום...
אבל נמאס בכלל להתעסק עם זה. במעון זה כל הזמן חוזר- אמא של שבת , יומולדת , וועד , דרישה לחבילות מגבונים בלי קשר למציאות... כל כמה ימים יש משהו חדש.
בעבודה הקודמת שלי אחרי פעמיים פשוט הפסיקו לבקש ממני כסף וכשילדתי אמרו מזל''ט בלי מתנה וזה היה מושלם מבחינתי, אבל במקום החדש כל יום ממציאים תירוץ למרבית.

שמחליטים מראש איזה סכום מקצים לכל אחד ולא מוציאים מעבר לזה כלום על שום דבר.

למשל- 10 שח ליום הולדת לכל אחד.. זה גם הרבה אבל אולי רק ככה אפשר להפטר מזה.

 

במקום העבודה הקודם זה היה יותר בסגנון 150 לכבוד הבת מצווה של הבת וכו'...
כשסה''כ המשכורת שלי היה 4000...
פשוט חלקם מרוויחים יותר חרוצים לפרגן לאם חד הורית וכו'.

העניין הוא שבכל המקומות (דתיים כולם,כן?) כתבו על הברכה בדיוק מי השתתף.

כלומר, במקום לכתוב 'מהצוות' או משהו כזה, כתבו את השמות.

אין לי בעיה שלא יכתבו אותי, פשוט זה עלול להעליב את מי שמקבל...

סליחה על שגיאות ההקלדה עושה כמה דברים תוך כדי...

פשוט פעם הבאה שתבקש אם את יודעת שזה מכביד עלייך פשוט לומר לא. לדוגמא אם את צריכה לארגן את הילדים כדי לנסוע לחמותך לומר- אני מצטערת אבל אנחנו נוסעים לחמותי אחרי המעון ואין באפשרותי. ולעמוד על שלך. זה נקרא אסרטיביות. הדבר הכי גרוע זה לגמול חסדים ולהרגיש קורבן כי אחר כך את סתם מתבאסת. אני יודעת שזה קשה אבל אין ברירה

היכולת להגיד "לא" היא מאוד חשובה.

יותר מזה- כשאדם יודע להגיד לך לא, את יכולה להיות בטוחה שכשהוא יגיד לך כן הוא באמת מתכוון לזה.

לגבי החברה- אם יש לך תחושה של חוסר נעימות ממנה אז כן, את יכולה להתרחק ממנה. לכל אחד יש אנשים שאיתם הוא יותר מסתדר ואחרים שאיתם הוא פחות מסתדר. זה הגיוני וזה טבעי.

ואת לא צריכה לסבול- לא בנפש ולא בגוף, ובטח שלא אחרי לידה, מיחס שאת מרגישה שלא עושה לך טוב.

אני מניחה שאם את תתרחקי ממנה בעדינות, היא באופן טבעי גם תתרחק ממך.

אתן בהחלט צודקות אני מתמודדת עם העניין של האסרטיביות מאז שאני זוכרת את עצמי... הרבה פעמים אני אובדת עצות האם עליי להכניס אורחים או לסרב או האם עליי לסייע או להקשיב לגוף ולנוח... אנסה בהחלט להתבונן וליישם תלוי נסיבות

לדעתי כשאת מרגישה שזה לא בא מרצונך ושאם תסכימי זה יגרום לך להרגיש נרמסת מכווצצ'ת וכו' .. אז הגבורה היא להגיד לא. למרות הרצון להיות טובה ומיטיבה כל עוד זה לא נובע ממך אלא מלחץ חיצוני זה כבר לא כ' כ אמיתי...
ואם את רואה שזה בא לך בזרימה ואת שמחה עם זה אז לכי על זה...
העיקר שתהיי שמחה בהחלטה ובבחירה שלך. מקווה שעזרתי..ומבינה את הקושי! המון הצלחה, ותזכרי שגם אם קורה משהו שלא רצית,
ותיכננת אחרת, כל פעם את לומדת, וזה לא לחינם מה שאת עוברת!

בתוך תוכך הרי את יודעת בדיוק מתי את יכולה ומתי לא.

אני גם הייתי כזאת, סוג של, ולמדתי דבר חשוב- לא לענות מיד. ראיתי שכשאני מבקשת מאנשים משהו

אז הם אומרים לי- אחשוב על זה שניה ואז אחזיר לך תשובה. אז ידעתי שהתשובה שלהן תהיה אמיתית ולא כי לא נעים.

אז למדתי לחשוב לפני שאני עונה כן או לא..גם אם היא צריכה עכשיו. אם מסתדר לי בסדר יום שלי וזה לא בא על חשבון אף אחד (כולל עצמי.. אם יש לי כח פיזי לזה). 

 

בהצלחה.

ואם היא לא מאלה שמבינים רמזים פשוט תאמרי לה ישירות ("אשמח שתשאירי אותי לבד להתארגן... ")

 

 

לא את צריכה להרגיש לא בנוח אלא חברתך המעיקה. יש אנשים שלא חושבים שהם מעיקים על האחר... ומרגישים חופשים לבקש "טובות" כאלה ואחרות.... לאנשים מסוג זה השייכים למנצלים מותר להגיד לא.. במיוחד שזה יוצר אצלך אי נוחות. תרגישי נוח להציב גבולות

אני יודעת שזה נשמע אגואיסטי אבל זה ממש לא!

את צריכה תמיד כשהיא מבקשת משהו לחשוב אם זה מתאים לך או לא ואם לא אז פשוט להגיד לא וגם אם היא מתחננת שאין לה מישהי אחרת שתעזור לא לחשוב על זה בכלל, זה לא התפקיד שלך לדאוג לה!

אם חברות מגיעה למצב של לחץ ומתח וסחיטה זה לא חברות אמיתית זה חברות של ניצול וצריך להתרחק כמה שאפשר

אם הצורך מאוד גדול ובאמת צריכים אותך, מותר מידי פעם לצאת מעצמנו, אבל חשוב לפני זה לבחון מה מידת היכולת שלנו לתת. בעיני, יכולת זה לא רק טכני, אלא האם אני מסוגלת לתת מעצמי בשמחה, כדי שיהיה הקשר טוב וכדי שתשמר היכולת שלי לתת.

 

זה בעבודה אצלי.. מכירה מקרוב את ההתלבטויות האלו..

בהצלחה!  

היא טיפוס שישאב וישאב , מניפולטיבית ורואה רק את עצמה.

עדיף להתרחק בהדרגתיות ולשעמם אותה כך שהיא גם לא תרצה בחברתך.

בטח לא להתנדב לעזור לה וגם לתרץ שלא מתאפשר לדעתי את אפילו לא צריכה לתרץ את הסיבה.

פשוט לומר משהו סתום כמו: צר לי אבל לא מסתדר לי.

להבדיל חלילה מגישת הנצרות לתת את הלחי השניה ולתת שירמסו אותך.. תודה על התגובות עודדתן אותי מהתיסכול ונתתן עצות מעשיות לאיך לשקול פעמים הבאות..