פורום נשואים טריים (עמוד 497)

הקב"ה נתן לי כח לטפל בילדים. כח להתעלחם מההערות המשפילות של חמותי.
כח להישאר בשולחן הארוחה למרות החשק לברוח! בגלל היחס של בעלי כלפי ובגלל הביקורת שאני מקבלת כל הזמן על איך שאני מטפלת בילדים על כמה שאני אמא גרועה שהילדים לא שמים עלי. ועל סבתא שלהם כן.
ה' נתן לי כח להתמודד עם זה שאני רוצה לטפל בילדים בגישה הזורמת והרגועה שלי אבל חמותי קובעת את העובדות בשטח ומחליטה מתי הילדים יאכלו. מתי ישנו. מתי ישחקו ואני על תקן הצופה מהצד והמחליפת טיטולים ומקלחת
כואב, אבל אלה התחושות.
פעם לפני חגים הייתי מתמלאת שמחה לקראת החג.... פעם.

והערה לאני 123 מזכיר לי בתחילת החיים שגם היו הערות על גידול הילדים, אמרתי שאני מוכנה לשמוע הערות בקשר לילדים רק דרך הרווחה!!.... זה בצחוק כי אין באמת סיבה ללכת לרווחה.

אבל כל פעם שאמרתי רק דרך הרווחה ולא הסכמתי לשמוע, הערות נעלמו כלא היו.

או ,שהיום יש ואני פשוט לא שומעת אותם, אדישות מוחלטת מבחינתי! כי אני חושבת שאני אמא מצוינת, אם יש דברים שצריכים תיקון אז אני עושה את החשבון שלי...

היום שחמתי מעירה על הילדים, אני בכלל כאילו לא שומעת,בעלי כבר מסדר את הענינים לטובתי, לא שווה לו כנראה לריב איתי על זה.

צריכים עזרה.
לפעמים התינוק בכה המון והוא אמרשחייבים עזרה.
ואני אמרתי שאני אמא שלו אז אני מסתדרת

אם בעלך חושב שצריכים עזרה אז שיעזור,

אם הוא לא רוצה לעזור, אז הוא לא יכול להכריח אותך לקבל עזרה מאמא שלו.(כי אולי את לא אוהבת את הצורת עזרה שלה)....

למה בכלל את נוסעת אליהם?

למה לך לסבול ולהתייסר, למה את צריכה שישפילו אותך ושיבקרו אותך בלי הרף?

קחי את עצמך בידיים!

ואיך אני יכולה להגיד לו שלא ניסע אליהם בחגים?

וזה לא חייב להיות ברגע האחרון.

אני מעריכה שדברים מסוג זה קורים בינך לבין האמא שלו גם בהזדמנויות אחרות ולא רק בחגים.

לכן עליך לקחת את עצמך בידיים ולהביא למצב שבו היא לא תעז להתעלל בך ולהציק לך.

את לא חייבת לחכות לרגע האחרון בערב החג, את יכולה לדבר עם בעלך (וגם אתה כמובן) הרבה לפני כן ולהסביר לו כמה רע לך במצב הזה ולגרום לכך שזה ישתנה.

ואם לא יחול שנוי חיובי אז לבסוף את לא תלכי לשם.

רק זכרי שקרובי משפחה תמיד קצת מבקרים ומעירים וצריך גם לשים דברים בפרופורציה המתאימה.

רגוע, שמח, חגיגי.

מלא זמן עם הילדות, המון זמן לעצמי.

נהדר.

והתפילה הכי ארוכה לקחה לי 45 דקות.
ה׳ נמצא בכל מקום בו הוא מניח אותך

ויותר מיזה. אפילו בבית בשמונה עשרה לא יכלתי לעמוד נורמלי, בדיוק התינוק רצה על הידים.

זה קורה לו תמיד איך שאני נעמדת לשמונה עשרה,הוא מתישב לי מתחת לרגלים (זה כל פעם התינוק התורן)

או שהילדים מרביצים, רבים וכו'.....ובמוסף הייתי לחוצה כי היה נראה לי שאני שומעת את אחד הילדים גורר ספה ומטפס על החלון והייתי בחדר אחר אז סימתי מהר.....

יש לי חברה ששמה בכיסים מלא טופים כל אחד שמתקרב היא מוציאה טופי העיקר שיהיו בשקט בשמונה עשרה..(לא יודעת אם זה מותר..)

 

וכבר בערבית ששמרו עליו, אז הוא עמד מאחורי הדלת שסגרתי ובכה ומנסים להרגיע אותו... אז גם קשה להתרכז...

 

כבר השלמתי עם זה שאי אפשר כל כך להתפלל אפילו שזה כואב לי. בתור רווקה שהיתה מתפללת 3 תפילות ביום ושופכות דמעות כמים

בחורות יכולות להתפלל 3 תפילות ביום ולשפוך דמעות כמים.

אמהות - תפקידן, זכותן וחובתן להיות עם הילדים בבית.

הלכתי רק לתקיעות לנשים

והיה ממש כיף

אי אפשר וקצת קשה שיש ילדים קטנים .

ביום הריאשון הלכתי ואיך שהוא שמעתי קצת תקיעות של חזרת הש"ץ וקצת התפללתי .....

ביום השני בסביבות 11 יצאתי איתם לגינה ליד הבית , גינה של חצץ

(הרבה נשים לא אוהבת להביא לשם את הילדים ....) אז היה לנו מעיין גינה פרטית ל-2 אולי עוד איזה 3-4 ילדים גדולים בצד .

והם הוי על הנדנדות אז התפללתי קצת שחרית ושומנה עשרה התפללתי צמוד לנדנדה.

שעם התינוק /פעוט בן השנתיים ירצה אז אוכל לנדנד אותו קצת ....

למזל הגדולה בת חמש וחצי עזרה ומדי  פעם ראתה שאני מתפללת אז נדנדה גם (פעם היא והפעם היא קראה לי ...) .

 

 

נ.ב

 

הלכתי לתקעות לנשים אחרי התפילה (פעם ראשונה שנתקלתי בזה ) .זה ממש שווה .

עד היום לא היא רגילה /לא ידעתי על דברים כאלה .

והיה ממש בסדר, מעל למצופה....

הצלחתי להגיע לביכנ"ס ואפילו להתפלל מוסף ולשמוע כמעט את כל התקיעות

ויש תכשיר מיוחד - כנראה יותר חריף מאקונומיקה. אבל זה לא תמיד עוזר. כדאי תמיד לאוורר את המקלחת ולהשתדל לייבש.

צריך לגרד את איטום הסיליקון ולמרוח חדש.

כמובן לא בכל פעם. 

 

בגבעת שאול, בכנפי נשרים על הרחוב הראשי, כמה חנויות אחרי הסטוק. זה חנות של מצעים וכו.. היה לא יקר וממש יעיל.

יש להם סניפים בכל הארץ.

 

אנחנו מצאנו שם אחרי שחיפשנו בכמה מקומות.

 

יש שם דברי פשוטים ויפים, ומה שחשוב מגוון, תלוי בסגנון שלכם.

שבקומה השניה (למטה) יש מלא וילונות. נראה לי קוראים להם מרכז הבדים , או מרכז הוילונות

 

 

(זה החנות השניה ברחוב שטראוס נראה לי , כשחוצים את הכביש לכיוון בזאר שטראוס ורח' הנביאים ממאפה נאמן , במרכז העיר )

מה שאנחנו קנינו היה מחיר סבבה הרבה יותר זול מבהום סנטר.

ברוב החנויות הוילונות כ"כ ארוכים....

 

לא זוכרת את השם של החנות, אבל זאת חנות שמוכרת רק וילונות. היא נמצאת בכנפ"ש מעל קפה קפה..

לא בטוחה שהיא זולה כ"כ.. מה שקניתי היה במבצע ונחשב בהחלט זול..

אם יוצא לכם להיות באזור

אולי עם ריכוז גבוה של מסיר כתמים (קליה וכו')

רק כמו רושם כזה שקצת משנה את הצבע. בעיקר מטריקו שלא כובס עדיין. 

שמרתי לי חולצת בסיס אחת שתהיה תמיד לבנה. דוקא יקרה. ושכחתי עם שלשת הימים של החג.לבשתי כל מה שנקי...

זה תלוי בבד.

אפשר ליתר בטחון להתשמש באל אקונומיקה (אוקסיג'ן או משהו בסגנון).

בעה"י

 

והרגיל לא.
וגם תלוי בסוג הבד...

לק"י

אפשר לעשות כמה פעמים, ולפעמים זה עוזר.

לבשתי שמלה טורקיז עם חולצת בסיס שמנת והטורקיז ירד קצת על החולצה וזה ירד תוך שניה בכביסה ואת השמלה כיבסתי אח"כ בנפרד ולבד על קצת יותר חם וזה לא מוריד לי יותר צבע

עכשיו הבעיה למצוא זמן...

או איזה מסלול אתגרי ושווה?

איזה סוג אטרקציה אתם מחפשים ובאיזה אזור?

הצפון גדול..

ואני לא יודעת מה פעם ראשונה שאנחנו יוצאים מהחתונה אחרי כמעט שנה ואני מחפשת משו שלא נשכח עוד מלא זמן!!!

מעודד!!!

 

או סדנה זוגית אחרת.

 

אנחנו היינו במרכז אבל משערת שיש גם בצפון.

 

זה ממש כיף!

נהננו כ"כ!!!!

לא צריך להיות בלחץ שתעשו משהו "שלא תשכחו הרבה זמן!!".

חשוב לעשות משהו שיהיה לשניכם טוב איתו, ושיתאים לכם מכל הבחינות.

 

בערך שנה וחודש אחרי החתונה, בעלי ואני יצאנו לנופש בצימר-בית מלון נחמד מאוד בזיכרון יעקב. היה פשוט, טוב ונעים.

בצימר עצמו שמו לנו כל מיני דברים נעימים (ופלים, בלונים, בקבוק יין), בלי שביקשנו או אמרנו משהו מיוחד.

הנופש הזה זכור לי מאוד לטוב, למרות שלא הייתה בו אטרקציה מיוחדת. לא צריך לחפש משהו הכי-הכי; לפעמים הפשוט והנעים בהחלט עונה על מה שצריך

כך תזכרי את זה טוב מאוד..
להתרגש זה טוב.. אז לא משנה מה תעשו בצפון תזכרו את זה לטובה...
יש סוג של אנשים שנורא אוהבים טיולים וכול מיני מסלולים
ויש אנשים שאוהבים יותר את הכלום את החופש.. מה אתם מחפשים?

 

בפלגי דן

וגם אפשר טרקטורונים

וגם יש את צוק מנרה

אם תרצי אכתוב לך עוד.....

משהו שעשינו ולאאאא ישכח

כדור פורח מומלץ

ובאמת בלתי נשכח...

עם נהג מיומן!!

זה אחד הדברים המטורפים שעשיתי אם כי ממש לא זול

 

 

באיזורים הפחות דתיים מסתמא

אבל כדאי שתגדירי נגישות מהי וקהילה מהי...

לכל היותר שעה לירושלים או תל אביב

אזור דתי וצעיר..

אולי בקרית משה, ואני מעריצה את מי שמעז ללכת לגור שם. אפילו באושיות יותר יקר. ואני גם גרה בשכונה לא משהו ואני משלמת רק שכירות 3000. הארנונה לחודשיים כמעט 400. 

רחוק לירושלים..

ברחובות יש גם אזורים דתיים צריך לברר .

יש גם את הרכבת מרחובות לת"א  גם סביב שעה (נראה לי ).

נ.ב

 

יש גם ישובים באזור הזה, סביב רחובות .

אבל אין ממש נגישות , אין תחבורה ציבורית או משהו כזה.

 

 

דרך כביש 60 (למעלה אדומים)

 

ודרך כביש 6 לירושלים

אחלה קהילה דתית.

מרמלה ולוד יש אחלה נגישות

רוב הנהגים ערבים ונסיעה של רבע שעה יכולה לקחת שעה ויותר בגלל הקווים הפנימיים.

 

המחיר,

התחבורה לא משהו,

וזה ישוב של הרבה צעירים על סקלת המסורתי- דתי, אבל אין ממש קהילה מגובשת,

הלוואי והייתה.

אבל מקום מקסים, אנשים טובים

 

תבדקו את בית שמש/רמלה/גדרה- נראה לי שהם כן עומדים בקריטריונים.

התחבורה משם לעזריאלי נוחה, לירושלחם לא ניסיתי.

שיש יותר תדירות

ויש שיש פחות תדירות

כל מקרה לגופו, אך יש את:

מודיעין

מושב גמזו

שעלבים

טלמון

 

 

יקר מאוד

שעלבים אין תחבורה ציבורית כנ"ל טלמון.
מושב גמזו - יבדק

תודה!

ובאלעד אין נגישות טובה לת"א (אוטובוס-שניים ביום).

 

יש רכבת לת"א ותח"צ נוחה לי-ם. ונראה לי אפשר למצוא במחיר הזה.

גוש עציון- יש עכשיו אוטובוס לבי"ש על הבוקר (אבל זה נראה לי יוצא יותר משעה לת"א) והמון טרמפים לת"א. ואפשר למצוא גם בפחות מ3000.

גבעת זאב (לא יודעת מחירים, אבל יש שם גרעין תורני נחמד)

 

יש רכבת לתל אביב לעזריאלי . לי-ם יש אוטובוס הלוך בשעות הבוקר (3 פעמים) לוקח בערך שעה-שעה ורבע. דירות 4-5 חדרים בסביבות 2800-3300 לא כולל ארנונה (שבערך יוצא 320 לחודש)

יש גם גרעין וגם קהילת חבד וגם סתם אזורים שמאכלסים הרבה חרדים

לק"י

נראה לי שזה תלוי בסוג החולצה.

אבל זה קורה לי במיוחד עם כביסה בהירה

אולי הגיע הזמן להתחדש בחדשות

אצלי נגיד זה לא קורה...
תכבסי הפוך, 30 מעלות, ותתלי על החבל לייבוש, אולי יעזור. (רק אם החולצה חדשה, כמובן...)

לא לעשות סחיטה..

זה מה שגורם לסיבים

 

ב"ה החולצה נשארה כחדשה אבל שמתי לב שהיו כתמים שלא ירדו..

אז אולי זה קשור לזה שהכביסה לא היתה במצב ל כביסה רגילה.

 

תודה לכולן על העצות!

הוא פשוט מגלח את הקוצ'קוצים. לא עושה עבודה של 100%, אבל משפר באופן ניכר. עולה בערך 20 ש"ח באיביי.

הן לא עושות את זה...

זה נשמע שהכל בסדר, ואתם פשוט נתקלים בגלל הבדלים טבעיים בין נשים לגברים. על מנת להבין טוב יותר מה עובר עלייך ועל בעלך ולדעת כיצד להתמודד עם זה, אני ממליצה לך בחום לקרוא בהקדם את הספר "גברים ממאדים ונשים מנוגה".

זה באמת יכול להיות מעצבן (לגברים..)אם את שואלת "מה קרה" כשברור לך שקרה משהו. ואם את שואלת אם הוא עצבני כשהוא עצבני, אז אין הרבה סיכוי שהוא לא יתפוצץ...

אולי כדאי שתנסי לדבר יותר בצורת שיקוף. "אני רואה שמשהו עובר עליך". וכד'. ואז אם ירצה לשתף- ישתף ואם לא- אז לא.

 

באופן כללי אל תקחי את הדברים הללו אישית אלא יותר תנסי להסתכל על זה כלימוד שלכם אחד את השניה ולהפך.

אל תדאגי,

זה נראה שיש לך בעל מקסים, ואת מקסימה

רק נדמה שאתם צריכים להכיר אחד את השני יותר.

ככל שיעבור הזמן ותסלחו ותתגמשו אחד עם השני, תנסו לשמח אחד את השני, ההבדלים יתמעטו ואתם תהיו מאושרים.

התחתנת עם אדם שונה שמבין ומפרש דברים אחרת..

אני חושב שזו המשוכה הקשה ביותר בזוגיות.

 

וקצת כדי לסבר את האוזן:

הלא גם אם היית מתחתנת עם עצמך היית מלאה בהתלבטויות ודילמות,

קל וחומר לו היית נישאת לאשה אחרת, שגדלה במקום אחר למשפחה אחרת וחווה רצונות וכשרונות אחרים,

ועל אחת כמה וכמה שבחרת לחיות את חייך לצד גבר, שזה פי אלף יותר שונה, עם שפה אחרת והסתכלות שונה לחלוטין על החיים.

 

בקיצור, סעי לשלום-

יש לשניכם הרבה מה ללמוד

 

בהצלחה!!

זה רק התחלה , יקח זמן את שתכירו ותלמדו את השני .... אל תדאגי .

וגם אל תשכחי שכל אחד באה מבית שונה והגרל  שונה.

 

אתן לך דוגמא עלי ועל בעלי .

הוא באה מבית יקי שהשעון והשעה חשוב מאוד (אין דבר כזה לאחר , במקרה הטוב להגיע כמה דקות לפני הזמן ....)

ואצלי ומשפחתי השעון הוא מעיין "המלצה בלבד " .... קצת איחור כאן וקצת שם ....

ובהחלה לקח לנו זמן להסתגל . במיוחד שנסענו לחמי וחמותי .... היה לי קשה שהם בול בדיוק על הדקה .

וכמון שהוא מריבות וויכוחים ....למשל בחתונה של אח שלו הקטן ההתארגנות הייתה בלחץ ... כדי להגיע לתמונות בזמן .....

ובחתונה השנייה של האח מעל , כמה חודשים אחר כך ,אמרתי לו שאני לא רוצה שנריב ונתווכח

ושהיה כעס וכל זה בגלל תמונות. מה שהיה היה. הוא לא אהב את הרעיון הזה , כי זה היה חשוב לו ולמשפחתו התמונות .

אז הגענו למעיו פשרה להתארגן יותר מקדם ולצאת כ-כמה דקות לפני ממה שתכננון /חשבנו.

 

לאט לאט מ עם הזמן למדנו להתפשר ולמצוא את האיזון הנכון לנו .

לא שאנחנו לא מאחרים (לפעמים כן ולפעמים לא ).

 

בהצלחה רבה !

תזכרי זה רק התחלה .

הי תודה לכם מעודד לדעת שאחנו לא חריגים ואולי אפילו ממש נורמאלים...

מאוד עזרתם לי

כשלי ולבעלי יש חלוקי דעות או כשאני מרגישה שאני מצפה ממנו למשהו אני אומרת לו פשוט באופן מאד מכבד. עם הזמן הוא למד את השיטה וגם הוא מאיר לי באופן הזה.
למשל מפריע לך שהוא לא עוזר כשאת חולה? תגידי לו "אתה יודע נשמה (או איך שאת קוראת לו) ממש ציפיתי שתעזור לי קצת יותר בקיפול הכביסה, שטיפת כלים (תגידי דברים ספציפיים זה עוזר להם) זה היה יכול להקל עלי" וכשהוא כן עושה ומשתדל להחמיא להחמיא להחמיא! זה עושה חשק לבא לקראת

לוקחת זמן לשני הצדדים,

ובכל זאת, כמה דברים ממה שכתבת נשמעים לי לא מתאימים- אם את חולה, את צריכה לנוח. לא לעבוד בבית. למשל.

 

אני מציעה לך באמת לקרוא את הספר גברים ממאדים ונשים מנגה, וגם לתת לבעלך קצת זמן להרגע ולצאת מהמערה שאליה הוא ברח,

ואחר כך לדבר על הדברים.

 

לומר לו מה מפריע לך.

להקפיד לדבר על מה ש*את* צריכה, לא על מה ש*הוא* לא בסדר בו.

לומר שקשה לך מאוד שהוא 'נעלם' לך ואת לא יודעת מה עובר עליו, ושהיית רוצה לעזור לו ולעבור את זה יחד.

לומר לו שהיה לך קשה מאוד שהוא השאיר אותך חולה עם עצמך...

לדבר על זה.

רק בעבודה איטית הדברים האלו יגיעו למקום טוב יותר.

 

וכמו שכתבה זו שמעלי, לעולם לא לצפות שהוא יבין מעצמו. לעולם.

לא שאת חולה, לא שאת צריכה עזרה, לא שאת רוצה שיבוא איתך למיון. לבקש כל מה שאת רוצה.

האיש שלך בא ממערכת אחרת ממך, עם ציפיות שונות ממך, הוא לא יכול לנחש למה את מצפה.

 

אם תאמרי בפירוש מה את רוצה- הוא יוכל לדעת ולנסות לעזור לך ולעשות לך יותר טוב.

אשתו, לגבי מה שאמרת להגיד אח"כ אני מסכימה ומקבלת ומשתדלת ליישם גם בד"כ

אבל עדיין.... לא תמיד מצליח! או שאני מתפוצצת לפני....

 

יש לכם עוד רעיונות כיצד לעזור לעצמי/לנו?????

אבל גלולות בד"כ מונעות רק כשלוקחים אותן ומפסיקות למנוע כשמפסיקים

להטהר לפני החתונה! (או שזה יהיה מאוד גבולי) חשוב שיהיה כמה ימים של ביטחון במיוחד שאת לא מכירה את הגוף שלך עם גלולות לפי החישוב הזה את מסיימת את הגלולות ב5-6 לאוקטובר אחי שמפסיקים לקחת לוקח בין יומים לשבוע לקבל מחזור ואז צריך עוד שבועיים שבוע לדימום ושבוע ל7 נקיים יוצא שתטהרי רק ב24 בערך...המלצה שלי תתחילי לקחת את הגלולות ואל תפסיקי אחרי 20 יום אלא תצרפי חבילה נוספת תפסיקי רק אחרי החתונה רק אחרי שתצליחו לקיים יחסים!!! חשוב שזה לא יהיה לפני ואז גם המחזור הבא יצתרף לתקופת האיסור ותהיו אסורים פחות זמן החיסרון היחיד בעצה הזאת זה שחיבור של חפיסות לפעמיים יכול לגרום לכתמים חפיסה וחצי זה חיבור יחסית קטן שלרוב לא גורם לכתמים אבל בגלל שרק התחלת עם הלגלולות את לא יודעת איך הם ישפיעו עליך ולכן חשוב ללכת עם תחתונים ציבעוניים וממש להקפיד לא להסתקל ולחפש כתמים

גלולות שלא מונעות הריון אלא רק דוחות אותו שזה גם פתרון למצב שלך אין לי ניסיון עם גלולות כאלו ולכן אני לא יכולה להמליץ רק ממה שהבנתי יש בנות שהגלולות האלו לא משפיעות עליהם...

להשתמש בהם...

בדר"כ מעדיפים לא להתחיל לתת גלולות בחודש לפני- כי מאוד קשה לצפות תגובה, ואם יש בעיה אין מתי לסדר את זה כ"כ.

ובאופן כללי- עדיף לדבר עם רופא נשים שמבין בטהרה ויכול לעזור לך לסדר את העניין.

הם עוזרים גם במקרים כאלה של גלולות ,וטהרה ....

 

בהצלחה

להתנסות חודש קודם מה שהצעתי לה זה כנראה 2 האפשרויות היחידות ולדעתי חיבור של חצי חבילה ברוב המקרים לא גורם לכתמים (ובטח לא דימום...וכתמים זה פחות בעייתי)

לפעמים גם סתם חבילה בפעם הראשונה גורמת לדימום רציף בלי הפסקה. אי אפשר לדעת מראש...

את שואלת בפורום האם הן טובות? רופאה נתנה לך תרופה לבעיה שלך, תסמכי עליה

הלכתית אז טוב מאוד שהתיעצה כי כנראה שהרופאה לא יודעת על 7 נקיים ואם היא הייתה סומכת עליה כמו שאת מציעה היא לא הייתה טהורה בחתונה...

שתתייעץ עם רופאת נשים דתיה או במכון פועה.
לא עם אנשים שיודעים בערך.

ולפי מה שהבנתי היא שאלה הלכתית רק לעניין המניעה- האם בסדר לקחת גלולות למניעה כרגע. לא לעניין הטהרה.

שרק דוחות את המחזור ולא עושות כתמים.

אני לקחתי פרימולט נור וזה היה מצוין.

 

והגיע הזמן שלו

והאחות אמרה לי בפירוש שהן לא עושות כתמים ואין עם זה בעיה בכלל, ובאמת לא היו בעיות ב"ה.

 

זה באמת עושה כתמים? אם כן, חשוב לדעת לפני..

 

בכל אופן, כדאי לברר לפני ולהתייעץ עם רב.

 

 

מכירה כמה שזה לא משפיע עליהן כלל.

ממש לא מומלץ!! יש נשים שממש משפיע לרעה וגורם בהתחלה להרבה דימומים ורק אחרי כמה חד׳ של שימוש זה משפיע כמו שצריך!! אם את יכולה, עדיף שתקחי פרימולט נור שזה רק דוחה את המחזור, ומספיק לקחת אותו שבועיים בערך לפני החתונה, כמובן שלהתייעץ עם רופאת הנשים שלך. בהצלחה ומזל טוב!!

כבר לא זוכרת במה אני השתמשתי, אבל לא תספיקי להיטהר לפני החתונה!
יש עוד קצת זמן אז תזדרזי..
ומזל טוב!

כדאי לכן ללמוד להכיר את גופכן וללמוד את סדר המחזור שלכן, כדי שכשיגיע זמנכן לקבוע תאריך לחתונה, אז שתוכלו לתכנן את זה לפי המחזור שלכן, כדי שלא תצטרכו לקחת גלולות והורמונים שיזעזעו את גופכן ואת מצב הרוח שלכן לפני החתונה, רק כדי שלא תהיו נידות בחתונתכן.

אני יודע שזה משתנה מאישה לאישה ושיש מקרים שאין בהן הרבה ברירות, אבל בכל זאת, הכירו את עצמכן יותר טוב כדי להפחית את הסיכוי לצורך לשימוש בגלולות והורמונים, שדי משגעים את הגוף ואת הנפש.

אני חוזר, זו רק המלצה וזה לטובתכן.

אני הייתי עוקבת ורושמת תאריכים לפני החתונה בדיוק מהסיבה הזאת, וחשבתי שאני מכירה את הגוף שלי טוב, אז מסתבר שלא-
אחרי האירוסין התחילו להיות לי פתאום שינויים דרסטיים בתאריכים שהייתי רגילה, כל המערכת השתנתה, כנראה מכל ההתרגשות וכו'.
אז למרות שקבענו את התאריך בזמן שנראה טוב לקחתי כדורים כי לא הייתה דרך לנבא את ההמשך...
זה דבר ידוע לפי מה ששמעתי.

אבל כמו שאמרתי, זה משתנה מאישה לאישה ושיש מקרים שאין בהן הרבה ברירות וצריך לקחת כדורים כדי להסדיר/לדחות את המחזור, כדי שלא תהיה חתונת נידה... אבל זה עדיין שווה את המאמץ, כי הכדורים האלה יכולים לשגע. בעצם, כל השפעה הורמונלית לדחיית מחזור או מניעת הריון, כמעט תמיד מוציאה נשים מאיזון ומשגעת אותן ואת בני זוגן.

מאשר הסיכון, גם אם הוא יהיה מאוד קטן, שיהיה חופת נידה.
זה אחד הדברים הסבוכים והלא נעימים...

כדאי לזכור גם שזה מאוד טבעי שהתרגשות תגרום כתמים ואפילו תשנה מחזור.

"רק כדי שלא תהיו נידות"?
זה נשמע אצלך שולי, וזה הכי לא שבעולם!
וכמה שמכירים, הכול יכול להשתנות. מי לוקח סיכון לכזה דבר?!
בהחלט עדיף הורמונים.
‏(ואולי גם לא ניכנס להיריון בגלל ההורמונים?
סליחה, גם בשביל זה צריך לקחת הורמונים...)

זה ממש לא שולי אצלי, אם זה היה שולי אז לא הייתי בכלל טורח לכתוב את מה שכתבתי.

ב. ברור שזה יכול להשתנות, אבל אשה לא תדע עד שהיא לא תכיר את גופה מספיק טוב. ויש דרכים כדי לשלוט בזה ללא סיוע של "תרופות".

ג. היא לא לוקחת סיכון אם היא תכיר את הגוף שלה כמו שראוי שתכיר, ואז היא תדע אם היא צריכה או לא צריכה סיוע הורמונלי.

ד. אתה כנראה בור להשפעות "פתרונות" הורמונליים על גוף ונפש האישה.

ה. יש אמצעי מניעה לא הורמונליים שהם כשרים ועדיפים על אמצעי מניעה הורמונליים (ואני לא מדבר על התקן תוך רחמי).

והלוואי שהייתי בורה בידיעת השפעת ההורמונים על גופי.
ולא לכולן מתאים מניעה לא הורמונלית. לכל סוג יש יתרונות וחסרונות.

אני רק מסכימה שכדאי שהאישה תכיר את גופה, גם אם היא תיקח גלולות.

זה לא היה במקום.

הכי פשוט, וגם מתאים לתקופה קצרה של עד 21 יום.

תדברי עם מכון פועה, אל תקחי בלי עצה של מישהו שמבין בזה!

שמותר לקחת פרימולט נור (אולי 3 שבועות - לא זוכרת בדיוק).

כדאי להצליב מידע עם מכון פועה + רופאת נשים (עדיף דתיה כמובן).

השתמשתי אפילו שהיה לי מחזור סדיר לא עשה לי כתמים גם שחיברתי חבילות, המדריכת כלות שלי שהיא רופאת נשים אמרה לי להיות כל הזמן עם תחתונית בזמן הגלולות כי זה לא מטמא, כמובן גודל וצבע לוקחים בחשבון חיברתי חבילות וסידרתי את הזמנים שבהם אני רציתי לקבל מחזור, אחרי שנתיים הפסקתי ונקלטתי להריון יחסית מהר, אבל כמו שכבר ציינו מעלי חשוב להתייעץ ולשמוע רב כי כל מקרה לגופו בהצלחה ומזל טוב!

עירוב תבשילין - ממנהגי חב"ד

נוטל פת שלמה בשיעור 'כביצה, עם תבשיל חשוב כגון בשר או דג בשיעור 'כזית', ויתן ביד אחר (לכתחילה – מזכים על-ידי אדם זר בן-מצוות, ולא על-ידי בנו או בתו, אפילו גדולים, אם הם אוכלים משלו) לזַכות על-ידו לכל הקהל, ואומר: "אני מזכה לכל מי שרוצה לִזְכות ולסמוך על עירוב זה". הזוכה מגביה את העירוב טפח מן המקום שהיה מונח עליו, אפילו אם הניחו על ידו המוגבהת באוויר,  וחוזר ונוטל את העירוב מיד הזוכה, ומברך: "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצוַת עירוב". ואומר: "בדין...". מי שאינו מבין ארמית, צריך לומר בלשון שהוא מבין. תוכן העניין: "בעירוב הזה יהיה מותר לנו לאפות, ולבשל, ולהטמין חמין, ולהדליק נר, ולתקן, ולעשות כל צרכינו מיום-טוב לשבת, לנו ולכל ישראל הדרים בעיר הזאת".

שכתובים בנוסח הברכה הם טפלים לבישול ולכן אם אדם בכל זאת רוצה להיכנס לספק שישים עוד תפוח אדמה מבושל בצ'ולנט שיתבשל בזמן...

וגם אם זה נכון - ברור שהכל הולך אחר הכוונה הראשונית, ולא חייב לבשל בפועל.

בכל מקרה, לא כל כך ברור לי המהלך בפסקה "ודע שאין לומר". מדוע שלא נאמר שיש כאן ספק ספיקא לברך? מה גם שאפשר לצרף את עניין ההנחה הישירה על הפלטה, שגם הוא עניין הנתון במחלוקת.

 

ונראה לי שגם לשיטתו מי שמרתיח מרק על כירה יכול לברך בשופי.

(לספרדים זה ברור, ובמשנה ברורה כתב כן ג"כ בשם הח"א, אע"פ שיש בזה סתירות)

ורק אם יש כאן מצוה דאו' או עכ"פ ספק דאו' אפשר לברך כמו בספירת העומר

 עדיין שווה לגשת לתכנית...

כמה שידוע לי אין צורך ברשיון

אבל צריך הרבה סבלנות לתלונות של השכנים

ברווזים שכל הלילה מגעגעים בצורה מלחיצה!! (ואני עוד גרה בקומה הראשונה )

פעם ראשונה... מרוב תסכול פתחתי את החלון ואני רואה משועמם אחד פשוט רודף אחריהם והם בורחות ממנו (בתוך שטח קטן מאד)
ואני לא ישנה מזה!! גם ככה קשה לישון, אז עד שנרדמת זה מעיר אותי.
מה עושים?
למי אפשר לפנות?

תודה!!

הם מוסמכים לטפל ברעש ובשכנים בעייתיים.

אצלנו השכן איים שאם נביא תרנגולות הוא ישחט אותן..

שהמברך יבורך.

ותודה על ניהול הפורום במסירות ובהשקעה.

ישר כוח על הניהול המסור!!

דרך ההצלה היחידה- לקנות בד לבד ולהדביק קישוט מלבד (פרח או משהו אחר) על הכתם ובעוד מקומות. יכול לרענן את השמלה.

לפעמים אפשר לקנות קישוטים מוכנים כאלה.

(אסטוניש) ולשטוף במים, אפילו כמה פעמים

אבל יכול להיות שזה יהרוס את החצאית..

שמעתי שיש אופנה כזו

אפשר למכור חצאיות ומכנסי ג'ינס ולצרף "סקוץ מיוחד"

 

שהופך את הג'ינס למשופשף כאוות רצונך..

 

 

ותשובה לשאלה בראש הפורום:

 

מכניסים למקפיא ושוברים ומסירים. אם נותר מעט נוברים בזה עם שפיץ של מחט ומסירים ואם עדיין נשאר אזי מסירים עם מדלל של טיפקס או אצטון אך יש לבדוק קודם בפינה נסתרת אם הוא אינו תוקף את הבד

כבר מזמן לא משתמשת בטיפקס אז אני לא יודעת אם עוד קיימים הבקבוקים של המדלל שהיינו קונים בנוסף לבקבוקי הטיפקס.

 

אני לא מכניסה טיפקס הביתה. הורס את הבגדים.

לק"י

צבעתי עם ארטליין..
זה טשטש קצת.

הטינר יכול להשאיר כתם אם הוא נשאר זמן רב מדי. מומלץ לשים טינר ומייד לשטוף. ניתן להמשיך לשים טינר על הבגד הרטוב, ואז אין בעיה של הכתמה. 

יושבים לא.ערב מושקעת של סוף השנה ומדברים על מה שהיה.

עם התייחסות למה שעברתם ולצדדים החזקים והחיוביים שבו. הרבה הערכה ותשומת לב לפרטים הקטנים.

אפשר גם כבש

אם גבר לא יודע מה הוא רוצה

מה אני אגיד?

שלא מכיר אותו...

 

אני מתכוונת זה שהוא גבר לא הופך אותו אוטומטית לאחד שמבין או את בעלך לאחד שניתן לדעת מה הוא רוצה.. הרי בסה"כ מדובר בבן אדם יחיד ומיוחד ואיך נדע מה הוא אוהב? מה התחביבים שלו? האם הוא טכנופוב או טכנופיל. האם הוא תולע ספרים או בורח מספרים...

 

בקיצור, איך אפשר לדעת מה לקנות לו, אם אין לנו שמץ לגביו? (וזה שהוא גבר ממש לא מספק... כמו שאני אישה ומן הסתם כדי לקנות לי משהו שאני אשמח בו צריך לדעת עלי יותר מהפרט הקטן הזה..)

סוג של מתנות משותפות כמו תכשיטים פרחים סבונים שאולי יש יוצאות דופן שלא אוהבות את זה אבל תכלס רובנו אוהבות..

זה השאלה שלי לגבי מתנות לגברים את הדברים המיוחדים לו אני באמת יודעת אבל אני רוצה  סתם משהו קטן שגברים (בכללי) מחבבים 

 

לא מדובר במתנה ליום הולדת אלא משהו חמוד ומתוק לחג

בתוספת ברכה לכבוד השנה החדשה?

בד"כ גברים באמת לא צריכים מתנות, ונראה לי שברכה מהלב יכולה לשמח יותר ממתנה שאין בה צורך 

כי כל פעם זה יוצא בסוף שוקולד וממש בא לי לתת לו משהו אחר

תודה!

בפורום מתכונים הביאו פעם קישור למתכון לקצפיות בתוך קופסת זכוכית קשור בסרט, תוסיפי כרטיס ברכה ויצא מהמם

אפשר גם כל עוגיות אחרות שהוא אוהב (שנראות טוב)בחנויות חד"פ יש הרבה פעמים קופסאות וקישוטים יפים.

ככה זה גם טעים, גם השקעה שלך מהלב וגם עם כרטיס ברכה

 

מצרפת קישור למתכונים מעוצבים יפה, להשראה:

http://issuu.com/misspetel/docs/purim2014

 

נשואים כמעט  שנה יש הכל מהחתונה ואני רוצה לקנות לא משהו מצידי שיהיה שטות כלשהי

או אפילו להכין אבל מה??????????

חוצמזה גברים איפה אתם קונים פיג'מות? (עוד שאלה מטרידה מאוד!!!)

בעלי לא מסכים אקנה לו בגדים חולצות /מכנסיים ....

אז מדי פעם קונה לבנים או גרבים ספורט לבנות , הוא כל הזמן הולך אם נעלים .

(גם בקיץ , לא אוהב סנדלים /כפכפים... כמעט ולא משתמש בכפכפים )

 

אולי דורדורנט אם ריח נעים לחג.

 

אפשר גם תמונה שלך ושלו /שלו בהגדלה כזאת או על כרית או כוס ....(כל ההדפסים האלה )

סידור/מחזור עם חריטה של השם

תיק יפה לטלית לשבתות וחגים (אפשר גם עם טלית, אבל זה קצת יקר)

מפית בד עם רקמה 'ואנחנו כורעים...' (יש כאלה בחנויות)

קיטל

http://www.mutzarayom.co.il/journal/2011/10/9/712678634901.html

כיף כיף כיף

אני אוהבת לכתוב .

אז חשבתי לכתוב לו ברכה לשנה הבאה ולהוסיף סוכריות /שוקולד ....

(נראה מה יצא בסוף ....)

 

* אם יש זמן וכוח וגם עיתון ישן ....

אז אפשר לכתוב ברכה מהאותיות של העיתון .

לגזור אותיות ולהדביק לפי רצונך.

מניסיון זה יוצא יפה ומשקע, צבעוני כזה .

אפשר גם לצייר דברים ליד ..... ולהשתמש כיד הדמיון .

 

 

בהצלחה וחג שמח !

לכתוב פתק יפה לבעל ולהכניס לתוך החלה של ראש השנה.
(כמו בעוגיות מזל)

נשמע לי טיפה מוגזם, בתור אחת שבעלה מדבר עם המשפחה שלו המון!!! (בערך פעם- פעמיים ביום עם אמא שלו, פעם עם אבא שלו בערה ועוד מדבר עם אחותו לפחות פעם ביום- יומיים!)

נשמע הגיוני שזה מפריע לך, השאלה היא אם באמת זה גורם לו להיות עצבני או שזה סתם תחושה שלך.

נראה לי שבגלל שהם מבוגרים אפשר להבין אותם יותר, הם לבד בבית, מתגעגעים...

אולי תנסי לדבר עם בעלך, ואם זה קשה לו גם, נסי לתמוך בו, שזה חשוב, מצווה... וכו'.

 

גם אם זה 5 פעמים ביום, ואפילו יותר..

אם את מרגישה שאת זקוקה ליותר סיוע בבית- את יכולה לדבר איתו על זה..

אבל אין לזה קשר לשיחות שהוא עושה עם הוריו, לענ"ד.

כלומר נסי לדבר איתו על זה שאת זקוקה ליותר זמן וסיוע, מבלי קשר להוריו. והוא יצטרך למצוא את הפתרון המתאים לכם ובע"ה יצליח...

 

בהצלחה!

 

לי זה נשמע שגם בעלך ממש אין לו סבלנות אליהם, אבל אין לו בררה! כי זה הורים שלו...

במקום להוציא תסכולים עליהם, ז"א לסיים שיחה ולהגיד אוף... הם משגעים אותי...

אז יוצא שהוא מוציא את התסכול עליך.

 

תנסי הפוך, להתעניין בשלומם, להציע שהם יבואו, להציא ליסוע אליהם וכו'.

 

אצלינו ככה זה עבד, היום כשההורים של בעלי צריכים לבוא וכו, או שאנחנו צריכים ליסוע אליהם,בעלי מנסה להתחמק בכל דרך,שכבר מתקשרים אלי...

אבל זה קרה רק אחרי שנפל לי האסימון ,אחרי כמה שנים, שלא להגיד כלום נגדם ,אלא להפך.

 

תתעלמי, לכי לחדר אחר, אם את לידו בסלון תפתחי עיתון, תקראי ספר, פשוט כאילו את לא שומעת , לא רואה.

תאמיני לי ,שגם לו אין כח אליהם, הוא בטוח לא רוצה להרוס את החיים הזוגיים שלכם בשבילם.

 

תדברי איתו שיהיה יותר בנחת בבית.
או שידבר איתם על עוד הוא בעבודה ולא בבית..

כמובן שלא אמרתי שהוא צריך לרמוס את רצונותיה של אשתו, ובוודאי שצריך למצוא את הדרך לגשר,

אבל להגיד שאם זה מפריע לה- אזי הוא לא מחויב בכבודם, זה פשוט לא נכון..

ומבחינה הלכתית-אם זכור לי נכון, הבעל אפילו מחויב יותר מאשתו בכבוד הוריו. 

כי זה די ברור שהוא חייב קודם בכבוד ההורים.
(זכור לי משהו מעשרת הדיברות....)

נשים לא מחוייבות בכבוד הוריהם אם זה מפריע לבעל, כי קודם הם מחוייבות בכבוד בעליהן.

אבל דווקא גברים כן מחוייבים בכבוד הוריהם, ורק כשההורים ממש מזיקים לזוגיות יש מקום לשאול רב, אולי במקרה הספציפי צריך להתנתק מהם.

 

העתקתי מפניני הלכה:

חשוב לציין הלכה נוספת, מצוות כיבוד הורים שייכת לבן ולבת בשווה, אך כל זה כשאינם נשואים. אבל לאחר החתונה נוצר הבדל בין הבן לבת, שהבן מצוּוה להמשיך ולכבד את הוריו כפי שכבדם לפני החתונה. אולם הבת הנשואה איננה חייבת במצוות כיבוד הורים כפי שהיתה חייבת בעודה רווקה. ברור שהיא צריכה להתייחס בכבוד להוריה, אבל אין היא מחויבת לעזור ולסייע להם כפי שהיתה מחויבת לפני החתונה. והטעם לכך הוא, שלאחר חתונתה מוטל עליה עול המשפחה החדשה שהקימה, לטפל בילדים ולהחזיק את הבית, ואין באפשרותה לסייע להוריה כפי שהיתה בעודה רווקה. יתר על כן, יתכן שאם תהיה טרודה בכיבוד הורים, ייפגעו מפאת זה היחסים המתוקנים שצריכים לשרור בינה לבין בעלה. לפיכך פטרה אותה התורה מהמצווה לסייע להוריה בכל מה שיצטרכו (שו"ע יו"ד רמ, יז, כד). אמנם כאשר אין התנגשות בין שלום ביתה לכיבוד הוריה, חוזרת אליה המצווה מהתורה לסייע להורים (ש"ך יו"ד רמ, יט).

http://ph.yhb.org.il/09-01-09/

 

לפי הידוע לי (יכול להיות שאני טועה)
לדבר עם ההורים מתי שהם רק רוצים זה לא נכלל ב"כיבוד הורים".
יש בשלחן ערוך הגדרות מאוד ספציפיות למושג "כיבוד הורים".
‏(ברור שבמצב רגיל מוטל לעשות גם מעבר לגדרים האלה, אבל זה לא כיבוד הורים אלא חסד והכרת הטוב)

בניגוד להורים כלפי אשתו כתוב "ומכבדה כגופו ואוהבה יותר מגופו" שבזה נכללים הרבה יותר דברים - ואולי אפילו כל דבר שגורם לה שמחה ואושר. וודאי שנכלל בזה שאסור לצער אותה. מה שלא כ"כ ברור ביחס להורים.
עד כאן לפי מה שנראה לי.

האם תשמח שילדיך לא יענו לשיחות טלפון ממך, וימנעו מלשמוע ולהאזין כשקשה לך ויש צורך?

האם תרצה שהמחשבה שתניע אותם היא שהם לא מדברים איתך כשקשה לך וכשאתה רוצה, כי יש הלכות מאוד ברורות וזה לא נכלל בכיבוד הורים?

מנין הקטנוניות הזו...?

 

זה שהכותבת חשה שזה מעכב בזוגיות, זה משהו שהיא צריכה להעלות בשיחה בינה ובין בעלה.

גם אם להורים יש חלק בבעיה, שלא באשמתם, אי אפשר לבוא ולומר שמכאן והלאה זה רק "חסד"- כלומר נתון לבחירה אישית...

אפשר להאיר את תשומת לבם בנחת, או לכוון את הזמנים בחכמה כך שזה יתאים לשני הצדדים

בלי  סתירה לכך שאכן צריך לפתור בדרכי נועם ובאופן שכל הצדדים יצאו כמה שיותר שבעי רצון.

ממתי מקבלים פטור מכיבוד הורים?

תעריכי מאד את האיכפתיות שלו מההורים.  הרי את רואה שהוא מרגיש "יגע" אחרי שיחות כאלו, ובכל זאת "מדחיק" את זה כדי לא לפגום בתחושתו כלפיהם (ואת הרי מודה שבאמת היחס שך כלפיהם הוא לא מי יודע מה).

 

דבר שני, תעבדי על עין טובה כלפיהם.  וכדאי לדעתי לא להמשיך לדבר בכיוון כזה - חבל שזה יקלקל ביניכם.

 

מה שאת יכולה לעשות - זה להגיד לו שחשבת על הענין, ואת באמת מעריכה מאד את הסבלנות. ולשאול, האם הוא חושב ששייך שיאמר מיד פעם, אבא/אמא אתקשר טיפה יותר מאוחר. וכך לנסות "להגביל" לשלש פעמים ביום ע"י כך שהוא חוזר אליהם כשזה מרגיש לו כדבר ש"מעמיס" עליו, ומצד שני לא פוגע בכבודם.

 

ותשתשדלי להרבות טוב ונעימות והערכה ביניכם - כך שזה יחזק אותו ואותך ואת היחס בבית.

בין אם את אוהבת את הוריו ובין אם לאו.

אולי את יכולה לבקש ממנו לעשות את זה כשאת לא בבית או שיתקשרו אליו לעבודה?

כדאי לא להגיד לו שזה שהוא מדבר עם הוריו זה מפריע ומעיק,
אלא דברים בכיוון שכל דקה שהוא מקדיש לך/לבית/לילדים הוא כ"כ מוסיף, וזה מאוד קשה ועצוב "להפסיד" אותו כ"כ הרבה פעמים.

זה - לדעתי - מה שהוא רוצה לשמוע ומה שבאמת יכול לגרום לו להקדיש לך תשומת לב..

בעניין ההורים - נשמע שהם באמת זקוקים לזה, קחי את זה כ"פרויקט חסד" משותף לך ולבעלך..

בהצלחה!

נתתם לי הרבה חומר למחשבה

 

אפשר לנסות לשניה קטנה להבין מה עובר להורים בראש.

מנהסתם הם לא מנסים להציק ולא להפריע.

 

הם מחפשים וצריכים משהו ואת זה הם רוצים לקבל מבעלך.

 

הגיוני שזה יחס - משעמם להם, אין להם מה לעשות בחיים.

והגיוני שזה בדידות - הם פוחדים להשאר לבד! ב"ה אתם נשואים באושר ושמחה גדולה, ילדים ב"ה. ההורים מרגישים שהם נשארים לבד מאחור. הם מרגישים שהם בצד - ואולי לכן הם מתקשרים הרבה כדי להזכיר שהם פה.

 

אפשר ליזום שיחות, ליזום מפגשים, וקצת להקשיב - כתוצאה מזה לאחר קצת מאד זמן - ההורים ירגישו שהם חשובים לכם מאד ושאכפת לכם מהם, ובעיקר שהם עדיין עיקר המשפחה. ובע"ה הם לא ירגישו צורך להתקשר וכו' - כי הם ידעו שאתם תתקשרו ותתעניינו.

ממה שיצא לי לראוות, נראה שיש כיום קאוצ'ינג למגוון מטרות שונות, למה היא זקוקה?

והכל ישתפר...

 

זה טבעי שאחרי לידה מרגישים אולי עם פחות חשק לענין וכו'..

 

כי את עסוקה עכשיו בעיקר בתינוק,

 

ככל שהתינוק יגדל תרגישי יותר הקלה..