פורום נשואים טריים (עמוד 497)

אני ובעלי מדי פעם משחקים יחד בסלון שהילדים ישנים .

משחקים ב: רמי ,מונופול , צוללת , משחקי חשבה , קלפים ....

מה שאתם אוהבים .

 

נ.ב

אנחנו מאוד אוהבים לשחק " צרות או אוצרות " - סוג של קלפים .

מאז שקניתי את זה , אז זה המשחק הקבוע . מאוד מומלץ .

 

לפני זה שחקנו רמי ומונופול .

אין מדיניות או משו כזה?

בכל אופן, פניה אליהם יכולה לעזור. לפעמים פניה לחברה עם איום שפרסמו שהם לא רצינים יכול גם לעזור. בעיקר אם זו אפליקציה שיש מה לחשוב שיהיו להם עוד צרכנים מפה.

אם הם מפחדים ממשהו, זה משם רע שעלול לצאת על האפליקציה שלהם

בגלל השעון חורף,גיליתי שהפיתרון הוא להתארגן בזמן.

זה אומר להתחיל את ההכנות לשבת עוד לפני יום שישי.

לדוג' ביום חמישי,לגמור עם נקיונות,גיהוץ וכביסה

וביום שישי להתמקד בבישולים.

 

בהצלחה!

שמי שרוצה יוכל לא להיכנס...

 

מסתבר שחייבים להתחיל בחמישי... לא יודעת...

נסי להחליף את המנורות לכאלה שנותנות אור צהוב - חם, ולא פלורנסטי משרדי.

ב)אני יותר ערני בחורף

ג)או שתתעוררי יותר מוקדם ותרחצי את עצמך או שתשתמשי במגבון לח או בכיור או בשלושתם ביחד

קרה לי הרבה פעמים.

אני למדתי שצריך להתקלח ולנקות היטב בבוקר.

וכשמגיע הזמן של הבדיקה אני הולכת לשירותים עם בקבוק מים ושופכת שם קצת כדי לנקות ואז עושה את הבדיקה.

אף אחד לא שם לב למרות שזה נראה מוזר..

וכדאי לנסות ממתי שאפשר, שעתיים לפני השקיעה, ואז אם צריך ללכת כמה פעמים זה כבר יותר נורמלי.

 

בהצלחה!

שבת בכלל יום סיוטי

 

שחרית 

ס שניה

מנחה

ס שלישית

מוצש

 

אין פנאי לכלום

המוצא"ש הזה הספקנו לסדר קצת את הבית, להתארח שעתיים אצל חברים ועוד הספקנו לארח חברים 

והשעה היתה רק 10

ארוחת בוקר (סלטים), מנחה, ארוחת צהריים כסעודה שלישית, ואז ללכת לישון....

בקיץ תענוג אני ממש מספיק הכל להתפלל בנחת ללמוד ללמד את הקטנים ללכת לטיול ממש הכל ובנחת

וברור שגם להספיק שנצ טובה

אם לא- כי לא נגמר הדם- מחכים עוד יום.

 

 

גם מומלץ לבדוק בבוקר לפני העבודה וככה אם לא מסתדר אחה"צ לעשות- זאת של הבוקר נחשבת הפסק ולא איבדת יום.

 

וגם השטיפה היא מנהג טוב ולא חובה-

אסור לך ללכת לשירותים בשעות העבודה??

אולי באמת להחליף מנורות. לא יודעת הקור המזדחל החושך המוקדם- לא אוהבת אתזה

טוב שיש אנשים שדווקא מסתדרים עם זה יופי.

 

כן אפשר ללכת לשירותים אבל לא מומלץ- להרבה זמן/ פעמיים תכופות מידי.

אצטרך להתארגן עלזה מראש- לנקות טוב בבוקר. לבוא עם מגבון.

ואני כן מתעקשת ו"חופרת".  לדחות את ההפסק  טהרה פירושו לדחות את המקווה. לא באלי בכלל ולא הוגן כלפי בעלי.

ומה שידוע לי ניתן להתחיל בבדיקה כשעתיים וחצי לפני שקיעה זו של הבוקר לא נחשבת.

 

ולפני שכולן  מתחילות להגיד שלא חייבים.

אז בהרבה דברים אני מחליקה, אבל לא בדברים שקשורים לטהרה ביני לבין בעלי. בזה אני מקפידה כקוצו של יוד

אני מאמינה שזה כלי שמשפיע על כל הקשר הזוגי בנינו. 

 

 

זה מביא הרבה ברכה לבית.

אפשר לעשות הפסק טהרה עד שקיעה.

ההמלצה של מכון פוע"ה לעשות בבוקר ליתר ביטחון, בעיקר בשעון חורף.

 

לי רב הפעמים יצאו שלא יכלתי לעשות הפסק ממש לפני שקיעה (בגלל נסיעות וכד'...) לכן עשיתי הפסק לפני נסיעה ושמתי מוך דחוק עד שהגעתי הביתה.

 

הבעיה היא שלפעמים כשעושים בבוקר (אחרי נקיון וכו) עדיין מופיעים כתמים קטנים כניקוי אחרון ואז עדיין צריך לעשות לפני שקיעה.

באמת לפעמים נורא נורא לא נוח!! אני לוקחת חבילה שלמה של בדי בדיקה איתי (תודה על הרעיון של המגבונים, לא חשבתי!!) וככה מתנקה. גם לי חשוב לא לדחות טבילה 'אפילו' לא ביום אחד. 

גם כן איך מחליפים ללבוש לבן?

 

גם לא סובלת שקיעה מוקדמת כל כך...

יש כאלה שמתחילות לבשל /לארגון עוד קודם יום רביע /חמישי ....

אני למשל לא לחוצה כל כך (אולי כי כרגע אנחנו משפחה קטנה , ולא אוכלים הרבה ....)

מה שאני מספיקה מספיקה  העיקר זה הבישולים ופחות הניקיון והסדר .

מה שאפשר לעשות בשבת אז אני עושה לאחר הדלקת הנרות (לאסוף משחקים בסלון /חדר ...)

 

כל אחת והסדר והארגון  שלה ....ומה שטוב ועוזר לה .

 

 

ללבוש את הלבן, אם הצלחת בשקיעה אז טוב כי את כבר עם לבן, אם לא הצלחת אז לא קרה כלום כשאסורים אין בעיה ללבוש גם שבועים לבן, כל הרעיון של הצבעוני זה רק כשמותרים שלא יראו כתמים.

1. יש בסופר פארם מה שנקרא "דוש לשטיפה אינטימית"- תגגלי. ממליצה מאוד.

2. להיכנס לתא שירותים עם כיור צמוד (בד"כ שירותי נכים)

 

לגבי הזמן, כמה זמן שזה לוקח מה לעשות...

וחשבתי שזה רק אצלי...מה שנקרא לילות הזהב..

נראה לי עונש מטורף

נשמע לי לא נורא. אני גם ככה לא יוצאת מהבית כמעט בשבתות. אבל בעלי והילדים כן.

אבל אם יש מעלית שבת, אז מה הבעיה? (אלא אם כן אתם מעדיפים להחמיר ולא להשתמש בה).

אני גרה בקומה הרבה יותר נמוכה בלי מעלית וזה בהחלט מונע ממני לצאת עם עגלה 

אני יוצאת לפחות 3 פעמים בשבת. העגלה בחצר.

אבל סתם 18 קומות עושה לי צמרמורת לחשוב על זה, אם את הולכת על זה תעשי סורגים הכי גבוהים שיש בכל הבית וגם באמבטיה שלא יהיה סורג נפתח אלא סורג מלא.

גם  אפשר לצאת עם הילדים בשבת אחרי צהרים ולעלות במוצ"ש במעלית (ירידה זה לא נורא)

איך המגיעים מגיעים לקומה 18?

 

עם משאבה חשמלית...

 

זה אומר שבשבת כל פתיחת ברז יכולה להיות בעיתית.

 

כך שכדאי להתיעץ עם מכון צמת או המכון הטכנלוגי להלכה על כל הבעיות שיכולות להיות בכזה מצב..

 

 

אגב עוד נקודה מענינית, צאת שבת, מקומה 18 השקיעה קצת יותר מאוחרת מאשר על הקרקע, לפי מה הולכים?

 

בכל מקרה יש מאות ואלפי יהודים במקומות ללא ערוב בארץ ובעולם שלא יוצאים מהבית שלהם בגלל זה..

 

כולל לחרדי מדרגות בבנינם משותפים אם לא עשו שיתופי מבואות (יותר נפוץ בחו"ל)

 

משאבות המים לא עובדות כל פתיחת ברז ולכן אין כאן בעיה הלכתית.

לגבי זמני היום תמיד הולכים אחרי הנץ/ השקיעה הנראית במקום הגבוה על הארץ באותה עיר ולכן זה לא משתנה .

המערכות מגבירות לחץ לפי צריכה. בכלל לא פשוט.

לגבי זמני היום - יש כל כל הרבה שיטות בזה, שלא תדע.

מה עם הריונות וכו'.
למה שתתקעי בבית כל היום?

ואכן, בבית חדש (גם נמוך!) צריך להביא את צומ"ת לבקר כדי שישימו לב להבין מה הולך שם ומה יכול להיות בעיה בשבת.

וזה בהחלט גורם לי לבוא אליה פחות.
גם כשהשתמשתי במעלית שבת זה היה די סיוט, אז בקושי יצאתי.

חצי שעה לכל כוון.

בנוסף, אל תלכו לבית כזה אם אין בו הרבה דתיים כי לבסוף השכנים האחרים יתבעו להפסיק את הפעלת מעלית השבת כי זה עולה הרבה כסף וזה מרעיש. יש עוד הרבה בעיות עם חילונים ככה שכדי לודא שיש הרבה שכנים דתיים שתומכים בצרכים  שלנו.

לא כדאי לגור בבניין מלא ריב ומדון.

אפשר להגדיר מעלית שבת שתעלה רק לקומות שיש בהן דתיים.

יש כאלו שלוקח להם אותו זמן ללכת לבית כנסת הקרוב אליהם.

 

רק שעולים לכזה גובה לא לעשות את זה בריצה ,מניסיון - זה לא מומלץ

כשיש ילדים זה יכול להיות סיוט לאשה להישאר איתם כל השבת בבית אבל גם סיוט לרדת איתם. (אפילו בלי בימבות, עגלות ותינוקות זה קשה)

לא הייתי עושה דבר כזה.
תחושה של מעצר בית.

אני גרה בקומה שישית בלי מעלית שבת
זה סיוט!!! לא נעים ךומר אבל אני ממש ךא מחכה לשבת. הילדים כלואים בבית משתעממים ואני רוצה מאוד לבקר חברות עד שיש זמן אבל אין מצב להתארגן ולרדת מגדל.
היו שנים שהכרחתי את עצמי לצאת זו התארגנות של שעה כי אם שוכחים חיתול, לכי תעלי חזרה.
פעם התארגננו ויצאנו ואז אחד הקטנים היה צריך שרותים עלינו הכל חזרה ולא ירדנו שוב...
אני חייבת לציין שאני טיפוס שאוהב מאוד לצאת וקשה לי ךהשאר בבית, גיסתי ובת דודתי שגרות גם הן בשישית, אומרות שהן התרגלו. לי גם ככה שבת היא קשה אז גומה גבוהה מוסיפה על הקושי. רק שתביני את הקושי:
בחגים שהם יומיים אנחנו משכירים דירה בקומה נמוכה!!! וזה עולה כסף אבל אין ברירה

תפילות

תתקע אתכם בבית/בחוץ גם ביום חול.

עם בית פרטי עולה אותו מחיר איפה שאתם קונים אז עדיף בית פרטי ואם לא אז ברור שעדיף מגדל יוקרה מאשר בית פשוט בגלל ששם הערך עולה יותר!

או שאני לא מעודכנת...

 

גרתי בעיר עם רבי קומות מעיין אלה. (אבל לא גרתי בעצמי בבניין)

 

למיטב ידעתי מעלית שבת עולה קודם כל מהלובי ישר לקומה העליונה (נכון, לפני העליה היא מחכה כ-2 דק' בלובי, אבל לא נשמע לי כזה נורא). כך שמהבחינה הזו זה לא בעיה (בטח אתם הקומה העליונה, או קרוב אליה). ומשם בדר"כ (תלוי באיך מתכנתים אותה) יורדת קומה קומה או 2-2. ואם כל הבניין דתיים אז יש 2 מעליות שבת. (בבניינים כאלה יש תמיד 2 מעליות. אולי 3). ויכולה להיות חלוקה בין המעליות איזו מעלית מגיעה לאיזה קומות.

 

ואאל"ט, אנשים שגרים בבנינים האלה יודעים מתי המעלית אמורה להגיע, ולא מחכים סתם. (כמו שאתם יודעים מתי השעון שבת כבה/נדלק אצלכם בבית).

 

לגבי הפסקות חשמל- כמדומני אמור להיות גנרטור למקרים האלה (לא רק לשבת)

 

לגבי שכחת דברים- ואם יצאתם לגינה עם הילדים ואז גילתם (כשאתם כבר שם) ששכחתם משהו בבית? קורה לכולם, אבל בד"כ לא חוזרים. אז אותו דבר. מהרגע שנכנסים למעלית נחשב שהתרחקנו מהבית. כל מה שצריך להזכר, נזכרים לפני. וכשזה ההכרח, לומדים לזכור דברים מראש.  

כנראה בירידה,( אני לא זוכרת), ולפי המשקל שעליה היא מיצרת יותר חשמל

ולכן יש בעיה להשתמש בה.

סתם טוב לדעת

מדובר בקושי כלכלי או צורך נקודתי שלא מאפשר אופציות אחרות

זו הוצ' חשמל גדולה.

 

כבר שמעתי סיפור על בניין שיש מעלית שבת אבל השכנים החילוניים לא מסכימים להפעיל אותה. הפשרה היתה שיפעילו את מעלית שבת 3-4 פעמים בשבת למשך רבע שעה.

הזוי......

וזה סיוט..

ההורים שלי גם מזמינים הרבה ושואלים מתי נגיע.
אני לא חושבת שזה פוגע לומר שהשבת אנחנו רוצים להיות בבית או שכבר יש לנו תוכניות אחרות.
אנחנו באים בערך פעם בחודש, לפעמים יותר ולפעמים פחות, איך שטוב לנו.
אני בטוחה שההורים רוצים שיהיה לכם טוב ואם טוב לכם בבית אז לא צריך להתבייש להגיד שבשבת אחרת תבואו.

לק"י

אלא שרוצים להיות בבית/ שיש תוכניות אחרות.

גם אצלי הורי שואלים כל שבת שניה בערך אם אנחנו באים השבת.

ולמשל השבת הזו אמא שלי אמרה לי בחמישי בערב, חשבתי שתבואו השבת...

אמרתי לה שהשבת מעדיפים להיות בבית,  וגם התחלתי לבשל כבר...

היא לא הרפתה ואמרה לא נורא תשמרי את האוכל ליום ראשון ותבואו.

אז פשוט אמרתי שאנחנו רוצים להיות בבית השבת ובפעם אחרת בעז"ה.

יכול להיות שהיא קצת נעלבה (ככה זו אמא שלי)  לכן אני עונה בעדינות ומשתדלים לבוא אחת לחודש או חודש וחצי לכל צד.

ולפעמים אם מתאפשר אז באמצע שבוע

האם כשתהיו הורים, תרצו שילדיכם יגידו לכם "לא רוצים לבוא אליכם"?.. (זה מגיע הרבה יותר "מהר" מה שמדמיינים...).

 

אם ההורים כל הזמן רוצים שתבואו, סימן שהם אוהבים אתכם וחשוב להם הקשר. ב"ה.

 

אפשר לומר, בכבוד: השבת אנחנו בבית/רוצים להיות בבית.

 

אפשר לומר: השבת זה לא כ"כ נוח לנו.  בעז"ה שבת אחרת.

 

 

אם שואלים עקרונית למה לא מגיעים "מספיק", אפשר לומר שכזוג צעיר, חשוב לכם לבנות גם את השבתות לבד, בצד זה שאתם שמחים לבקר.

 

לגיטימי לקבוע בד לעצמכם תדירות ביקורים, בהתחשב גם ברגשות ההורים. אבל לא להעליב.

כמה שנגיע זה לעולם לא מספיק ותמיד אני צריכה להתנצל שאני מעזה להיות בשבת בבית 

אבל לפחות למדתי להסביר את עצמי יפה ובצורה שתשאיר הרגשה טובה להורים

שבטח שאנחנו רוצים לבוא ! ואיך אנחנו מתגעגעים וגם הילדים שואלים מתי כבר נבוא 

אבל היה לנו שבוע עמוס ואנחנו צריכים קצת זמן זוגי (זה תרוץ מאוד קדוש אצל ההורים שלי!!)

או שהבית פוגרום וחייבים איזה שבת בשביל להרים אותו על רגליו וכו' וכו'

 

וכמובן אומרת שממש נשמח לבא בפעם אחרת.

מעדיפה את הכנות שמשדרת שזה צורך לגיטימי ולא קשור למשהו נגדם.

לא חשבתי להגיד "לא רוצים"
אבל גם כשאגיד שהשבת נח לנו להישאר בבית-
עדיין תהיה ההרגשה שאנחנו לא באים מספיק..

מן מעגל כזה שאף אחד לא יוצא מרוצה..

אין מה לעשות - קשה "להיפרד" מהילדים.. ומצד שני צריך לבנות רשות היחיד.

 

צריך לשדר יחס אוהב, מעריך, מודה; לבנות רשות היחיד של איש-ואשתו; להשתדל להגיע סביר; להגיד בנחת ואהבה כש"השבת אנחנו בבית", אבל בלי "רגשי אשמה".. ועם הזמן מתרגלים שאוהבים וקשורים גם כשלא נמצאים - ושמחים משני הכיוונים כשמגיעים, ומגיעים סביר..

מה שאני אומרת וזה באמת

שקשה להם להירדם במיטה אחרת ,

זה לרדוף אחריהם בגלל כל מיני סכנות, שאצלי בבית זה יותר מותאם לילדים

גם אני בבית מרשה להם דברים ,ששם אני צריכה לרדוף אחריהם ואין לי כח לזה, כמו לא לפתוח מקרר, ארונות, לקפוץ על ספות וכו...

אז מאוד מבינים אותי שקשה לי לבוא.

(זאת לא ממש הסיבה שבגללה אני לא באה , אבל כוון שרואים גם את הבלאגן עם הילדים אז מבינים)

עם אני יומר לה דברים כאלו

 

נגיד אצלינו אמא שלי לא תרוץ אחריהם, זה נופל אך ורק עלי!

אז את מבינה שאצלי אין מה להיפגע כי אם לא עוזרים והכל נופל עלי אי אפשר לכעוס כשאני אומרת שקשה לי, כי זה יותר מאמץ מהבית, לא רק שאני לא נהנת אני נהית מאוד עצבנית, גם לא מספיקה באמת לשבת עם המשפחה ולדבר אם אני צריכה כל הזמן לקום מהשולחן וכו.

 

אם אמא שלך נגיד במצב הזה היתה מוכנה לעזור עם הילדים אז אצלך אולי זאת לא סיבה מספיק טובה

זה יהיה ממש סטירת לחי בשבילה

למרות, שזה בחלט נכון שעם כל העזרה זה קשה לצאת מהמסגרת

ואת צודקת שבבית הכי מוח לך ולילדים.
לא צריך לתת דין וחשבון על כל דבר

לפעמים ההורים מתגעגעים לילדים ורוצים לראות אותם יותר ואז הפתרון הוא לומר להם אנחנו מגיעים פעם במספר שבועות (לנקוב במספר) וכך כל פעם שההורים מתגעגעים הם נזכרים שבשבת הבאה הילדים באים. אפשר להיות גמישים גם לאחר ההחלטה על המספר אבל חשוב להיות עקביים.

בשלב מסוים פשוט הסברתי להורים שלי שאם אנחנו מגיעים אליהם פעם בחודש ואל ההורים של בעלי פעם בחודש אז עוד לפני שבתות "מיוחדות" אנחנו רק חצי מהשבתות בבית.

הסברתי שאנחנו צריכים משהו "קבוע" ושה"מיוחד" יהיה נסיעה להורים.

בשעון קיץ בכלל מגיעים מאד מאוחר הביתה ועד שהבן שלי התאפס על עצמו שוב היה ביום ג'....

"השבת אנחנו בבית... בע"ה בשבוע אחר נבוא" ?
או אפילו " השבת אנחנו רוצים להיות בבית"

אני לא מבינה מה הבעיה לומר את האמת ולמה צריך לתרץ..

זה בסהכ ההורים שלכם, לא זרים או דודים שמתים שתבואו..

לא צריך להגיד שלא רוצים לבוא השבת, אבל למה אסור להגיד שהשבת אתם כן רוצים להיות בבית שלכם?

אנחנו אומרים שאנחנו מעדיפים להיות לבד..זמן איכות וזה

היה כיף ממש! חוויה שבא לי עוד פעם, הרבה בזכות חיים והשני, שממש זרמו..

רק חשוב לומר לו מראש מה הציפיות שלכם, על מה לשים דגש, על מה פחות, וכו'.

חוץ מזה הם ממש מתוקים, שירות מעולה ותמונות איכותיות.

לוקח מחיר טוב

מצלם טוב

ממש נחמד

ממש אהבנו

 

אהבתם את התמונות כשראיתם?

ממליצה. מאוד מקצועיים ואמינים.
קצת יקר..

כי לא לקחנו אלבום דיגיטלי.

הוא פשוט תפוס בתאריך שלנו..

צילם אצלנו ואצל האחים שלי.. אם את רוצה עוד פרטים- באישי..

וגם לא את טווח המחירים, אבל.ממליצה בכל פה על הצלם המדהים שלנו! יניב ישר עשה עבודה מושלמת עם עוד צלמת וידאו וצלמת סטילס, נוכחותו כמעט לא הורגשה ויצאו תוצאות מדהימות!!
המחיר שלו נחשב בסטנדרט ליד מה שאנחנו בדקנו (אני חושבת באיזור 6 אלף..) כולל הכל. ושווה כל אגורה.
אשמח לתת עוד המלצות ספציפיות ותמונות בפרטי.

וכל מילה מיותרת. 

תחפשי אותו בפייסבוק. כישרון נדיר.

סתם

סתם

שאותו אני אוהבת יותר..
אבל אין תקציב

אנחנו לקחת צלם שבסופו של תהליך לא ממש אהבנו.. כלומר, יצאו תמונות יפות והכל ב''ה אבל ציפינו ליותר.

 

אבל בסופו של דבר אני ממש לא מבואסת מזה, כי בנינו כמה פעמים כבר יוצא לפתוח את האלבום?

בהתחלה מתלהבים.. אח''כ זה מעלה אבק באיזה ארון נידח עד שמישהו מחליט לגאול אותו..

 

אז נכון, צלם זה חשוב.. ומאחלת לך שתהני ממנו. אבל לדעתי לא צריך להשקיע בו כ''כ הרבה כסף ובטח שלא כ''כ הרבה זמן בחיפושים..

שמרו את הכוחות לדברים חשובים באמת

 

ו-- מזל טוב!!

צלם זה חשוב,

אבל אין צורך להגזים ולבחור צלם במחיר גבוה במיוחד,

מה שכן- המלצתי, כך שהתמונות יהיו לטעמכם, לבחור מישהו שיהיה ממונה, ויתזכר את הצלם בכל המשפחה המורחבת, ובשאר מצבים או רגעים שהייתם רוצים שיישמרו.. כך תוכלו לבחור צלם במחיר סביר, ולהפיק מהתמונות את המירב (וגם מבלי קשר זה כדאי. אצלנו למשל היו אנשים מהמשפחה שאין להם אפילו תמונה אחת, והיינו שמחים שתהיה..)

שיהיה בשעה טובה

מחזקת..

פשוט מרוצים.

אחר, מי שצילם את החתונה שלי.

אם את רוצה באישי.

 

תמונות ממש טובות,

ומחיר ממש טוב.

(חבילה בסיסית, שכוללת בערך הכל- 4500.

החבילות היותר יקרות כוללות אלבומים דיגטליים- מ6000)

בוכריס מעולהה לא לוותר עליו.תותח נהננו מול רגע תמונות זוגיות מוצלחות.תמונות משפחתיות וחופה מדהימות לא מפספס אף רגע.הוא מדהים.לבקקש שתהיה לם את סיון היא הצלמתץ הכי טובה שלו

הוא גם זול מאד יחסית

גם נחמד ואדיב

גם תמונות טובות מאד

וגם וידאו מצויין

 

 

את יודעת היכן למצוא אותי אם תרצי.

עידן מצלם ממש ממש טוב! ואפשר לראות את ההבדל כשמסתכלים על התמונות שאסף צילם.

דניאל מליחי ברמה ש בורכיס איש זהב!!!מצלם מקצועי בטירוף.תמונות יפיפיות.

הצלם של בת דודה שלי עזריאל ג'יבלי
אמין איכותי וזול

[לפעמים ההזדהות יכולה גם להיות הפוכה..]

 

לגבי האמפתיה, הכלל לא נכון לדעתי.  תלוי באדם.

 

פמיניסטיות "יועצות" לא ידוע לי. ואם כאלה - אז יש חשש.

ואת מתנצלת שלא הצלחת.

נראה לך אופציה מתאימה לעשות כך?

רק שהיא נורא לחצה ואמרה לי מה את לא רוצה?כדאי לך תקבלי 200 ש"ח ליום. תבטלי את הפגישה ורופא השיניים. ועכשיו הגעתי לפשרה אולי לוותר על הרופא שיניים ולהחליף אותה מ10:30 עד 4 והיא לא עונה אולי היא נפגעה?

לנסות למצוא מישהי אחרת אם זה לא מתאים.

ובכללית-
אם בנוהל היא 'מצפה לתמורה' להשקעה בכם בצורה כזאת
כדאי לחשוב טוב אם סוג כזה של קשר מתאים לכם.

אם זה מקרים נדירים ודאי. שהייתי עוזרת ככל יכולתי בגבול הסביר- למשל מה שהצעת

אולי היא חשבה שתקפצי על ההזדמנות, והיה תמוה בעיניה שאת לא מעוניינת..

בכל אופן את יכולה לנסות להתקשר שוב- להתנצל, ולומר שתנסי למצוא מישהי אחרת ואם לא, תהיי מוכנה להחליף אותה בשעות שכתבת. נשמע לי שזו אופציה שתתקבל יפה על ליבה

 

ודפקתי והיא לא עונה.אוף קשה לי ואני לא יודעת מה לעשות

 

אני מניח שלא "ניתקת" בצורה פוגעת.

 

גם אדם שעוזר מיזמתו - ויפה מצידו - לא יכול "לדרוש" מילוי מקום כזה..

 

אם את יכולה לעזור - מצוין. אם לא - תרגישי בנוח.

 

 

 

ואמרה לי חבלת שלא ביטלת את הפגישה היית אומרת לה (לבוסית) שיש לך משהו דחוף... בכל אופן היא צריכה לקבל תשובה מהמנהלת של המעון אם זה רלוונטי בכלל שאני יבוא ב10:30.

שניסיתי להוסיף מקודם להודעה (קרתה איזו תקלה שלא איפשרה) - 

 

שמהלשון שציטטת, רואים שחשבה גם עלייך, שתכולי להרוויח משהו. ופשוט הציעה לך כנראה איך להסתדר. לא בתור דרישה.

 

אכן, שכנה טובה..

 

ולא לפחד כשצודקים...

לא בכל פעם שמישהו נפגע זה אומר מיד שמישהו פגע בו. הרבה פעמים אנשים נפגעים מסיבות שאנחנו לא מבינים. תמיד כדאי לבדוק אם אני פגעתי ולא לרוץ למסקנה שכן - עובדה שהוא נפגע...
אחרי שאני יודע אם אני פגעתי אני יודע מה אני צריך לעשות הלאה. האם לכפר או לנסות ליישר את ההדורים בדרך אחרת.

אני מטפלת בכאבי ברכיים (דיקור ע"ג כף היד)ומוכנה לעשות לה טיפול אחד ללא עלות וללא התחייבות

חוצפה שהיא
דרשה זאת.

היית צריכה לומר
שאינך יכולה.
אבל לנסות למצוא לה מחליפה..
ולבשל לה ארוחה או לבא קצת לעזור בבית יכל להיות נחמד.

אסור שתרגישי חייבת.
טוב הלב שלה זה מקסים. אבל אסור שזה יסחוט אותך רגשית.

כהכרת הטוב השתדלי לעזור במה שאת יכולה.

לא צריך ל" השתגע " אם מתנה .... אפשר גם משהו פשוט או סתם ברכה +שוקולד/סוכריה .

(בר"ה רצתי להפתיע קצת את בעלי . אז כתבתי לו 2 מכתבים עם ברכות לשנה החדשה .

וצרפתי סוכרית מותר מנטה וחלבה קטנה ....)

 

נ.ב

קצת לפני החתונה (כשבוע ) היה לי יום הולדת אז בעלי קנה לי סידור + הקדשה והביא לי בחדר יחוד .

ולבעלי כשהיה לו יום הולדת והינו בקשר חזק (לקראת אירוסין וחתונה ....) קנינו ביחד  ארנק

כי ראיתי שהארנק שלו כבר עשה את שלו .

 

 

אפשר גם בילו זוגי -מסעדה /טייול בטבע /פיקניק

או סתם ערב כייף בבית ארוחה משקעת ,סרט במחשב , לשחק משחקי קופסא יחד ....

עם קצת בלונים ברקע , אפשר גם מוזיקה שאתם אוהבים .

אפשר ספל לקפה עם תמונה שלו שכששמים את המים החמים התמונה מתגלה.ממש מקסים

תלוי מה הוא אוהב, הוא ספורטיבי? אוהב גאג'טים(ככה כותבים?)?אוהב ספרים?

 

כל אחד אוהב משהו אחר, גם תלוי מה התקציב.

התארחנו בשבת אצל ההורים . כולה הכנתי מאפינס...

אם אתם למעלה או למטה נשאלה בהורות ולא כאן

אני בלימודים עד 7.

נחמד לטייל לאורך הירקון, לאורך הטיילת בתל אביב, בסימטאות יפו או לאורך הטיילת בנתניה, ולאכול ארוחת ערב מול הים.

(לכל המקומות הנ"ל אפשר להגיע בתחבורה ציבורית, ואפשר לקחת בתיק גב אוכל לא מסובך ששניכם אוהבים). 

תכשיטים, איפור, בגדים אבל אם אתה מפחד לא לקלוע לטעם שלה יש אפשרות לקנות שובר באותן חנויות- אבל אז זה פחות אישי..

אם תלך על משהו יותר אישי וזול תוכל לכתוב לה מכתב עם כוס גדולה של שוקולדים..

יש לי עוד רעיונות אבל תגיד מה הכיוון...

ארנק יפה ,סידור /מחזור -אם הקדשה , ספר (אם אתה יודע אזה טעם יש לה ....)

עט עם חריטה ,משהו נוי לשולחן - מדף ( פיצפקס קטנים כאלה ....),

 

 

 

 

התכוונתי שנשים בד"כ אוהבות...
אני גם אעדיף לדוגמא לקנות את האיפור שלי לבד.

ששואלים מה הן רוצות
(אני, על כל פנים...)

שונאת שמוציאים עלי כסף על דברים שבכלל לא רציתי ואני לא צריכה...

אולי תשאל מה בא לה??
אם אתה מתאמץ וקונה-
תוןדא שהיא תהיה מרוצה...

הכי סיוט זה להיות מנומס על משהו שאתה לא אוהב

ובגלל זה אנחנו הולכים לקנות לי מתנה ביחד 

כשמתקרב התאריך אני אוהבת לחלום בקול:

יואו, איך בא לי xxx!

(זה עובד)

קיבלה מה שרצתה!!

אני גם אומרת באיזה חנות, איפה היא ומה המחיר...

וגם אז יש טעויות...

העיקר שאני שמחה שהוא רוצה לשמח אותי... לא מצפה ממנו ליותר ושנינו מאושרים!

ואם הוא קונה מתנות אחרות, אני ממש משתדלת גם לשמוח בהם, ולרוב מצליחה. 

טוב, הטיילת ביפו מהממת ,רומנטית וניתן למצוא פינת שקטות- מומלץ.

אפשר לשךב ישיבה בבית קפה זול ומשאיר טעם מתוק ופנק.

לגבי מתנה-

אמרה מי שאמרה שנשים אוהבת איפור תכשיטים בושם- ובכן זה די נכון

הכי טוב לקנות בחנות מוכרת עם פתק החלפה, צמיד נחמד. עגילים יפות, בושם טוב (בדיוק כמו שיש לה על המדף וכמעט נגמר..) עם מכתב רומנטי ושוקולד. זה יכול לצאת בערך 400-500 שקל יקר לך? אפשר גם בפחות במגנוליה וכו'..

 

חוק חשוב לכל הבעלים למיניהם(!!!)

מתנה לבית זאת לא מתנה לאישה- מגבות, כלי הגשה, סדינים ורהיט חדש, אלה הם מתנות  לך,לילדים לבית, לא פינוק אמיתי בשבילנו.

זה מעליב ומעצבן.

מסכימות איתי?

 

 

לא מפנק אותי תכשיטים ובושם. איפור זה משהו נצרך לא מפנק, כשנגמר קונים.

אולי קרמים זה בקטגוריית הפינוק.

מפנק אותי: מכשיר לסינון מים, מתקן לכביסה (אף על פי שניתן להסתדר בלעדיו לי זה יתן הרגשה נעימה יותר של סדר ולכן זה פינוק בשבילי) מגבות וסדינים זה שיא הפינוק. רהיט חדש- תלוי איזה.

 

ובכלל יעצבן אותי שבעלי יקנה משהו בסכום של מאות שקלים ללא ידיעתי. הכסף משותף וגם האחריות הכלכלית. לא משנה לי אם ההוצאה המיותרת זה עלי או עליו.

 

ועוד משהו לגבי מעליב ומעצבן- אני חושבת שבעל צריך לשמח ולפנק את אשתו, אבל אם האשה תדע לשמוח ולהתפנק מדברים פשוטים ולא להיעלב זה יהיה רק לטובתם.

 

אגב, עד היום מתנות שקיבלתי במטרה "לקנות משהו מפנק לעצמך" ולא לבית או לתינוק, בסופו של דבר נאכלו בעו"ש.

אני לא טיפוס כזה ולא רוצה להתרגל להיות כזאת.

אני גם לא בקטע של תכשיטים איפור קרמים ....ממש לא .

ולי תמיד קר מאוד בחורף , אז אחד הפעמים בעלי קנה לי מעיין שמיכת כירבול .

וגם קנה לי פיצפ'קס כאלה למדף ....

(ברכת אשת חייל גדולה כזאת , כדור מזכוכית אם 2 דובים חמודים בפנים עם אור כזה ,

מטפחת שבחרנו ביחד בשנה הראשונה או השנייה .... ועל זה הדרך .)

 

אח"כ תעשה איתה טיול בים או שתעשה הפוך תעשו טיול על הים ואז תלכו לבלינצ'ס ההונגרי

אנחנן התחתנו כשהייתי בשנה ב' והוא בסדיר.

חיינו מ3000 שבהם שילמנו הכל+ לימודים.

זה אפשרי.

חיים בצימצום. גרים במקום זול. עובדים אחרי הלימודים ועושים גם מלגות. זה קשה אבל לא בלתי אפשרי.

כי הכסף לא יפול מהשמים.

תחשבו כבר עכשיו איפה כדאי לכם לגור, האם יש מגורים של הישיבה?

עד כמה תהיה מוכן לוותר ולעבור לישיבה אחרת במידת הצורך? לעבוד בזמנך הפנוי?

לקרצף בתים ומכוניות בבין הזמנים? לנקות חדרי מדרגות ובתי כנסת בסופי שבוע?

 

כמה אתם מוכנים להצטמצם? לרכוש מוצרים יד 2? לגור בשכירות בזול בבית שהוא לא שיא היופי והשלימות?

ושאלה רגישה.. כמה אתם מוכנים לצמצם בהוצאות על החתונה כדי שיהיה לכם ממה לחיות?

 

תאורטית יש אפשרות לדחות את הלימודים של הבחורה ושהיא תעבוד במשרה מלאה, בפועל זה לא מומלץ שאשה תדחה את הלימודים כי זה רק הולך ונהיה קשה יותר עם השנים והילדים.

אבל אולי יש אפשרות לפרוס את הלימודים שלה שהיא תוכל לעבוד יותר שעות?

יש גם מלגות כמו פר"ח וסחל"ב שעובדים 4-8 שעות בשבוע ומקבלים את זה כמלגה. 

 

בקיצור, יש אפשרויות, תלוי בהעדפות שלכם. ומצויין שמתכוננים לזה.

 

ושאלת כפירה: האם חד משמעי מבחינתכם שהיא משלימה את השנה הזאת כשירות לאומי ואתה חוזר לישיבה?

(כי בניגוד למה שמר פרס חושב, יש היום ילדים רעבים... אז אני מקווה שתמצאו את הדרך להשוות הכנסות להוצאות גם בלי לוותר על השירות והישיבה, אך יש מצבים שכדאי לשקול זאת)

וכשיש תכנית ברורה איך מתפרנסים.

אחרת מתחילים את החיים ברגל שמאל

החיים מאד יקרים . תחשבו היטב מה תעשו ואיך .
לא לוותר על לימודים! זה משתלם אחר כך וכשיש ילדים זה כמעט לא אפשרי.

מי שזן מקרני ראמים עד בצי כינים מפרנס גם זוגות צעירים

כדאי לך לדעת שזה לא קל ואלוקים עוזר למי שעוזר לעצמו... ולפי דעתי שמבינים בכיס שקשה לקנות ולרכוש אז גם עלול להיות בעיות... אז מי שממליץ לסמוך על אלוקים הוא צודק בהנחה שהזוג מוכן נפשית למצב כזה. אם הם לא בשלים כדאי להם לדעת למה הם נכנסים.....

ולא רואה סיבה שיפריע.
מי זוכר?ומה זה משנה?

בנות רוצות מישהו גדול כי זה מתפרש אצלהן כגברי-נותן תחושת יציבות.

אם מבחינת אישיות הוא בוגר ונותן לאישה בטחון ויציבות אז מה הקטע להיצמד למספר?

זה שטויות!ועצוב לי שזה עוצר קשרים.
צריך לבחון את האדם עצמו ומה קורה בינכם.

ומעולם לא עשינו מזה עניין.%

ומעולם לא עשינו מזה עניין.זה אפילו לא עלה בתור נושא לשיחה..

לא שמעתי מעולם על מקרה שזה מה שהפריע לזוגיות.
כמובן כשלא מדובר בפער מטורף מדי-מעל 10 שנים למשל.

נפגשתי עם גדולים ממני שהיו פחות בוגרים.
הכל תלוי באישיות.

יותר מהגבר...

אף פעם לא הפריע. וגם לא מפריע היום.

תלוי בבן-אדם

רק אחרי האירוסין גיליתי שזה שנתיים ולא שנה כמו שחשבתי (השדכן טעה)

בהתחלה אולי הפריע קצת ועכשיו בכלל לא

אני קטן מאשתי בחודשיים

אחי קטן מגיסתי ב10 חודשים

אבי קטן מאימי ב10 חודשים

 

אבל זה ממש זניח 

ואין לזה בכלללל משמעות! הוא הרבה יותר בוגר ממני.. אני גם ניראת קטנה אז בכלל..
לפעמים אני צוחקת עליו על זה, אבל באמת שאין לזה משמעות..
התחתנו כשאני הייתי בת עשרים וחצי והוא בן תשעשרה וחצי..

את פותחת סקרים חדשים לבקרים....

זה ממש לא מורגש.

ולפחות כלפי חוץ הם נראים מאושרים מאד...

אני גדולה מבעלי בשנה וחצי..
גילינו את זה במקרה באחת הפגישות (היינו בטוחים שההפרש חצי שנה).
בהתחלה הייתי בהלם ולחץ, חשבתי שזה עלול לסיים ת'סיפור.. הוא מצידו השתעשע.. ואז הבנתי שאין לזה באמת חשיבות.. מאז כבר הספקתי לשכוח, בהרבה מקרים הוא הרבה יותר בוגר ממני.
אם היית שואלת אותי לפני- הייתי אומרת שאני מוכנה להפגש רק עם מי שגדול ממני לפחות בשנה (!!).. פה זה היה מקרה חריג.. וזכיתי!

הגוף שלהם נשאר אותו הדבר בערך, לא עובר שינוים הורמונלים של לידות , הנקות וכ....

מקסימום זה קרס וקרחת.

 הם ממשיכים עדין להרגיש כנראה לא מחויבים , ממשיכים עם הפנטזיות

האישה בקושי מדדה אחרי הגבר בקצב איטי עקב עיפות מהילדים, הריונות, וכו

נוצר פער ענק!

אני רואה את עצמי בשמונה בערב מעולפת, לא רואה בעניים, נופלת על המיטה מעייפות,בעלי שיא הערני יכול להיות ער עוד לפחות 4-5 שעות

כנראה יש הרבה זמן לפנטז על כל מיני דוגמניות או לחשוב על החיים, וזה במקום להתחיל לשטוף כלים, להעמיד מכונת כביסה, לאסוף משחקים, רואים את האישה כמו איזה גופה במיטה, זה האמת לא הכי מושך.....

 

כמו שלאחרונה(וגם לא לאחרונה) יש הרבה שירשורים-
'בעלי לא משקיע  בי מספיק'

כל אחד עם הצרות שלו...

היום רמת הפריצות גדולה מאוד ועלתה לשיאים מטורפים ולכן מאיתנו הגברים נדרשת עבודת כיבוש היצר

ברמות לא פשוטות לעיתים כושלים בה.

 

דבר שני בהרבה בתים האישה קמה בבוקר מתארגנת ודופקת הופעה לא נורמאלית כולל איפור ובבית ישר עולה על חולצת סוף מסלול של הבעל או מהמילואים ובמקרה הפחות נורא איזה חצאית בינונית מטה ועל איפור בבית מי שמע.

 

מסקנות:

 

עלנו הגברים מוטלת אחריות לא לעשות השוואות בין הזבל שבחוץ לבין הבית ולהשמר יותר בלא תתורו.

עליכן הנשים להשתדל יותר במראות הצובאות אשר צבאו פתח אוהל מועד ובכל כחל וסרק למען הגבר שלכן.

 

והאמת והשלום אהבו.

תשמעו את הסדר יום , תגידו מתי בדיוק דוחפים שוב איפור ולבוש.

בבוקר אני באמת מתלבשת מאוד יפה , מתאפרת וכו.. אבל זה אחרי שכבר בעלי מוציא את הילדים מהבית (אז הוא מפספס. חחחחח) כי איתם זה פשוט לא שיך, אני יבוא מלוכלת ומקומטת לעבודה, כשאני מתאפרת הם עוזרים לי ושוברים לי, האיפור עומד גבוה וכל זה רק אחרי שהולכים...

בארבע באמת אני כבר נראת מעולפת, לוקחת מבית ספר גנים וכ, הולכים לפעמים ישר לגינה, ספריה , קניות. חוזרים לפעמים שש וחצי שבע, אז ארוחת ערב מקלחות, תוך כדי הבעל מגיע, ברור שהאישה כבר נראת נורא מבחינת ביגוד מלוכלך ומקומט, האיפור ברור ירד

אז הלוי מא, מה אתה מציע?? תוך כדי שהילדים אוכלים חביתה וכו, אחליף לבגדים יפים ואתאפר מחדש??

האמת גם איך שאני באה אני מחליפה בגדים, מורידה נעלים, אז בגדי בית נעלי בית ומטפחת זה ממש לא משהוא....

הזמן היחיד שאישה נראת אולי נורמלי, אם יוצאים לאירוע וכ... או ליל שבת האיפור טרי

 

לדעתי הגברים מצד אחד רוצים אישה שנראת טוב, אבל לא מבינים שזה לא הכי שייך עקב הנסיבות, נכון שבגדי בית, מטפחת,  נעלי בית לא חיבים להיות שמעטס, בכל אופן זה לא הופעה של אישה שמתלבשת לעבודה

 

גם לשמור את העניים איפה דוחפים את זה

 

הרחוב הפרסומות הפקידה בבנק/דואר

 

למלחמה זו צריך שני שותפים!

את רוצה שבעלך יגיד לך שאת הכי יפה בעיניו בלי להתאמץ להיות יפה? 

תאמיני לי אני מבינה על מה את מדברת ואיך השגרה שוחקת אבל זה בדיוק התפקיד שלנו, לא לתת לשגרה לשחוק אותנו.

איך מישהי חכמה אמרה לי פעם?

נכון כשאת עייפה (מצב גופה להגדרתך) אם אחד הילדים יצטרך אותך את תקומי אליו? גם אם התינוק יתעורר 10 פעמים בלילה את לא תתעלמי ממנו?

אז אם את לא רוצה לבכות אח"כ, תקומי בשמחה לבעלך.

 

וטיפים מעשיים:

 בזמן "חביתה", את יכולה להיכנס להתקלח, לא אמבטיה בשמן המור 180 יום, מקלחת זריזה ומרעננת, איפור קל, בושם תכשיטים. לסרק את השיער, סרט או אביזר משדרג שלוקח שניה לשים. (למה מטפחת?)

כל זה גג רבע שעה.

אז נכון שלא כל יום יש רבע שעה. מספיק יומיים בשבוע. עצם ההשקעה תשמח את בעלך מאוד ותעורר אותו לעזור בבית בימים שהם לא היומיים האלו.

(אם הוא רואה שבמקום להתארגן בשבילו את עסוקה בלרחוץ כלים ולנקות פספוסים, וחשוב לו שתראי טוב, הוא יעזור לך לתקתק את הבית)

 

אפשרות שניה היא לא כשהבעל חוזר הביתה אלא בסיכום איתו מראש כשהוא מגיע הוא עוזר לך לתקתק הכל, שניכם מתרעננים ויושבים יחד לאכול/ לשתות תה ועוגה ולשתף במה שעובר עליכם.

 

אפשרות שלישית (יישמנו אותה בתקופת ההריון שממש התמוטטתי אחרי שעתיים עם השובב ובעלי לא יכל לחזור קודם מהעבודה):

בעלי החליף אותי מא' ועד ת' בכל מה שקשור לילד: אוכל, אמבטיה. עבודות בית קלות: שטיפת כלים (או ארגון שלהם בערימה מסודרת על השיש) ארגון ראשוני מאוד של הבית (ריכוז הבלאגן במקום מאוד מסוים ככה ששאר הבית נראה כמו בית) אני בזמן הזה הסתגרתי בחדר והלכתי לישון!!

הסתגרתי בחדר כי אם הייתי באיזור הבן כל הזמן שיגע שרוצה רק את אמא.

אחרי שהילד נרדם קמתי וכבר הרגשתי הרבה יותר טוב. גם יכלתי להתייחס אליו כמו שצריך וגם היה לי כח להמשיך לארגן איתו את הבית.

 

אפשרות רביעית: (גם היא יושמה בעיקר בזמן ההיריון) לקרוא לבייביסיטר שתוציא את הילדים כדי לשמור על הכוחות שלי. אם הזוגיות תופסת מקום חשוב בסדר העדיפויות בכלל לא חושבים פעמיים על ההוצאה הכלכלית.

(צלחת אוכל חמה של אוכל טרי, המונחת בהפתעה על שולחן מפונה ונקי, יכולה ליצור את אותו אפקט (ואפילו יותר) של יציאה לארוחה בבית קפה. תחשבי מה משתלם יותר כלכלית)

 

אפשרות חמישית: (דומה לאפשרות שלישית) בעלי יוצא לחצי שעה- שעה עם הילדים ה-ח-ו-צ-ה! מצידי שירד שלג. יש מצבים שאני לא מסוגלת לשמוע כבר את המילה "אמא". בחוץ הם עושים חיים. זמן איכות של אבא עם הילדים (חשוב מאוד לשני הצדדים) ואני בבית ר-י-ק! נחה, אוכלת, שותה (!!, כן לפעמים א"א אפילו לשתות כי אז גם הבן מבקש ומשחק עם המים ושופך על אחותו וכזה בלאגן שאני מוותרת על המים)

כשהם חוזרים כולנו מחייכים חיוך גדול. לי יש כח לחלק ג' של היום.

 

יש תקופות שאין רצון  כנראה... כי הלב, הרגש , הנשמה וכו' עמוסים מכל מיני דברים שהיו ושנמצאים

וזה לא הדבר שהכי חשוב לי כרגע ,שהביגוד שלי ימצא חן בעיני בעלי.

באמת, אין לי כרגע את הרצון שבעלי יחשוב שאני מלכת היופי ומושכת, אני לא שם, בכלל בכלל לא......

ז"א אני יודעת ובטוחה שאני נראת טוב בעיניו , מושכת וכו'.

הוא לא נראה לי מצפה שיפתח את הדלת ויראה אישה מטופחת, הוא רוצה לראות בית מטופח, זה הרבה יותר ישמח אותו, אם יראה פוגרום ואישה עם איפור זה לא מה שיעשה לו את זה

וכאמור... הבית לא מבריק כשהוא נכנס, רחוק מיזה...

אז קודם כל, .

 

יש תקופות כאלו בחיים, נראה לי כל הדברים שכתבתי זה לאו דווקא להשקיע בחיצוניות בשבילו, הרבה זה גם להרגשה האישית שלך ובכלל כדלק לזוגיות. (יותר קל למנוע מראש בעיות מאשר להתמודד איתן אח"כ)

 

אולי כשלב ראשון תתאמצי לפנות לך זמן לעצמך להתמודד עם מה שאת עוברת?

שלא תגיעי למצב של התמוטטות ממרוץ החיים.

תעצרי רגע ותחשבי איך את מחזירה את הכוחות שלך אלייך, ומתוך כך כל המשפחה שלך תרוויח מזה.

 

בהצלחה!

 

דוקא אני בתקופה שאני מאוד משקיעה בעצמי מכל מיני בחינות שעושות אותי מאושרת,

אבל תתפלאי כל המשפחה בכלל לא מרויחה מיזה, להפך אני יותר מנותקת, כי אני מאוד משקיעה בלימודים שאני אוהבת וכו. להפך אני יותר עיפה...

גם אם זו לא הייתה כוונתך.. תודה!

תעקבי.

זה התלבטות עוד מלפני הנישואים שממשיכה ולא נותנת מנוח.

זה כמו ללמוד מקצוע מסוים וכל היום לאכול את הלב למה אתה לא לומד למקצוע אחר.

מוריד כל טיפת מוטיבציה וסיכוי להנות מהמקצוע שבחרת.

עצם ההתלבטות הנמשכת, יוצאים קירחים מכאן ומכאן וחשים תסכול.

לכן אדם שרוצה להתחתן חייב לבוא לזה מתוך החלטה פנימית שזה האשה ואין מישהי אחרת. ואין אופציה של גירושין (מבחינתו\ה)

ברגע שהאופציה של גירושין היא לא אופציה, ואין שום גבר אחר במקום הבעל או אישה אחרת במקום האשה (גם לא גבר\אישה דמיוניים) יש הרבה יותר סיכוי לשמוח במה שיש ולנסות לטפל כמה שאפשר במצב, גם כשהוא קשה.

וכשקורה ההיפך אין כמעט סיכוי לשמוח בבחירה או לנסות להביא אותה למצב טוב, כי תמיד חושבים מה היה אם הם לא היו מתחתנים.

ואז זה נוחת עליה פתאום. (במקרה ומגלים לה בכלל)

אצל בעלי זה ממש לא ככה! וזה לא אני מעידה על כך, בנות המשפחה ובעיקר אחותי הגדולה אומרות לי תמיד שפשוט כיף לדבר איתו ולהיות בחברתו כי הוא מעולם לא בוחן (ובנות מרגישות ת-מ-י-ד  מתי בוחנים אותם) ולא מביט ולא פוזל למקומות... וגם אני מרגישה ככה!! הוא לא מסתכל על בנות ברחוב "בטעות" או לא בטעות... וכשהוא אומר לי שאני הכי יפה בעולם הוא מסתכל לי בעניים וגם הם אומרות את אותו דבר!! 

הטהרה של בחורי ישראל זה דבר שהוא פנימי, אפשר לראות להבדיל אצל בני דודינו שלכולם יש עזות וחוסר צניעות במבטים שלהם. 

וזה הרווח הענק שמרוויחות בנות ישראל שנישאו לבני תורה.

והמלצה לכל מי שרוצה להמנע מהסיפורים הללו, תבחרי את בעלך לפי העניים שלו. אם יש בהם טוהר- גם בנפש שלו יש.

ושימשיך...

בעלי הוא העתק של אבא שלי... וכל מה שכתבתי עליו נכון גם לגבי אבא שלי (גם ממה שאני רואה/יודעת,  וגם ממה שאמא שלי מספרת. ). מספיק לי לראות את ההורים שלי אחרי 25 שנות נישואים מאוהבים כמו ילדים בני 18. או לראות את אבא שלי מתרגש כל פעם מחדש  כשהוא מדבר עליה שהיא האישה היפה ביותר בעולם (למרות שרואים עליה את הלידות יופי).

בכל אופן אשתי הכי יפה בעולם גם חיצונית וגם פנימית פ-צ-צ-ה תרתי משמע וזה הכי טוב לי ככה ואני ממש אוהב אותה עד עמקי נשמתי

אני מקווה שזה מעודד אותך במשהו

לא בגלל זה התחתנתם?

יופי חיצוני הוא דבר חולף, אצל 2 המינים. אך כשיש אהבה פנימית החיצוני נראה תמיד יפה. עם איפור בלי איפור,

עם פיג'מה או בגדי שבת. בטח לא חידשתי כלום, אבל רק להזכיר.

לנשים- השקעה בעצמך היא בשבילך קודם כל. כשאת חושבת שאת נראית טוב, את מרגישה טוב עם עצמך ואת גם משדרת את זה לסביבה. 

בעלי גם אחרי 12 שנה וכמה לידות חושב משום מה שאישתו יפה ודואג להגיד לה את זה השכם והערב בכל מצב צבירה שלה...

ואני חושבת שזה לא משום שאני דוגמנית ואני גם לא מתלבשת כמו בפרסומות, בחיים לא השתמשתי באיפור וכדו', אלא שהאהבה מיפה,(ב"ה שזכינו, שנמשיך לזכות גם בעתיד...)

 

אז הגיוני שלאחר כמה שנים, שכמובן, גורמות לשינויים בגוף של האישה, ובכלל של כל אחד (אבל במיוחד אישה אחרי לידה וכו'..) - הוא יתעורר יום אחד ויגלה שהדוגמנית שהוא חשב שהוא התחתן איתה, כבר לא ממש דוגמנית.

 

כל העיסוק במראה חיצוני הוא מוגבר מידי ולא לוקח את העניין בפרופורציות, ורווקים משכנעים את עצמם מראש שזה דבר ראשון במעלה, ושהוא חייב שעוד לפני החתונה היא תהיה פצצה בעיניו, ומתרצים את זה בטיעון שהוא למעשה הביצה והתרנגולת: אם אני לא אוהב את המראה שלה ממש, ולכן לא אצא איתה/אחתוך - כנראה שאנחנו לא מיועדים זה לזו! אני אתחתן עם מי שאוהב ממש את המראה שלה!

 

וזה עצוב ומצער. במקום שייקחו את הוראת חז"ל כפשוטה, שאדם צריך לראות את האישה טרם יישאנה, כדי שלא תתגנה בעיניו - אזי היו מבינים שזה בסך הכל "שלא תתגנה" - ולא "שתהיה הכי חתיכה ומדהימה" בעיניו. ותאמינו לי, כגבר, יש המון בנות שבנים, המראה שלהן לא מתגנה בעיניהם של הגברים, אבל "היא לא שיא המראה" ולכן יש לו תחושה פנימית ש"זה לא זה". וחבל.

 

|הכותב הוא בעצמו רווק, גילוי נאות|

גברים אוהבים עם עיניים

שאלתי את בעלי בנושא והוא אמר לי שאם גבר לא אוהב מראה של אישה אז עדיף לחתוך אחרי פגישה ראשונה וזהו

וזה לא עניין של יופי אובייקטיבי אלא שגבר יאהב את המראה של האישה ספציפית, הוא צריך להסתכל עליה ולהרגיש דברים מסוימים

בגיל 17 התארחתי אצל רבנית אחת חרדית שהיא חוזרת בתשובה, ובין היתר ישבו ליד השולחן בת שלה עם בעלה שהתחתנו לא מזמן. בת הייתה חמודה אבל שמנמונת עם עור לא נקי בחלוק שחור ביתי וכיסוי ראש בהתאם, אבל איך בעלה הסתכל עליה!

כאילו היא הכי יפה בעולם. עד אז אף פעם לא ראיתי שגבר מסתכל ככה על אישה, הלוואי על כולם!

ואני גדלתי בחברה חילונית שרב הבנות מאוד משתדלות להיראות טוב אבל אף אחד לא הסתכל עליהן ככה

 

 

כל הסיפור הזה של "מראה חצוני לאשה" זה שטויות במיץ עגבניות!

 

אז היא לא כזה מוצאת חן בעיניך, אז מה?

 

האם יש מישהי שנשארת יפה בגיל 60? אז בגיל 60 לגיטימי לפזול החוצה?

 

די עם השטויות! יופי זה משהו חיצוני, טכני, שלא משנה כלום!

 

אז נכון שאם היא מכוערת בעיניך - זה יעשה לכם בעיות ואל תתחתנו, אבל אם התחהת איתה אני בטוח שהיה לה חן בעיניך, אז עכשיו מה אתה מתמקד בחיצוניות?

זה כל כך רדוד!

 

יש בעיות רגשיות? אתם רבים? תדבר על זה! זה בעיה אמיתית, אבל יופי?! מה אנחנו, שחקני קולנוע של סדרות שמחליפים נשים כמו גרביים לפי היופי שלהם?

ברור שהיופי לא נשאר , נשארת אהבה והבנה וחברות , אבל בגיל 20 רוצים גם את היופי והמשיכה ומשם בניית הבסיס הרבה יותר פשוטה ואין בזה שום רדידות , מזה ״לא כזה מוצאת חן בעייניך?!״ אישתך צריכה מאד מאד למצוא חן בעייניך ( כנ״ל הפוך) אחר כך מתאהבים גם במה שמתחת לקליפה והשנים שעוברות והחברות שמעמיקה והילדים המשותפים מחזקים את הבסיס ומחפות על היופי שמתמוסס .
בגיל צעיר חשוב להימשך אחד לשני - לא כדאי להקל ראש בזה.

(ולא דיברתי על משיכה, דיברתי על יופי חיצוני, זה לא חופף!)

אנחנו בני אדם לא מכונות אופי

 

מה זו השטות הזו "אז היא לא כזה מוצאת חן בעיניך, אז מה?"

 

 

אסור לו לאדם...שמא תתגנה עליו

 

כלה רוחצת פניה ביום כיפור שמא...

ברור שאשה צריכה להשקיע בעצמה, וחז"ל ידאגו מאד שאשה תמצא חן בעיניו, אבל זה לא מה שהוא צריך להתמקד, זה לא תחום אחריותו, והוא חייב להשקיע בהסתכלות על הפנימיות ולא על החיצוניות

 

אני שוב אומר, אם עדיין לא התחנת - אל תיכנס לזה, אבל אתה כבר נשוי, יאללה, כמה אפשר להתמקד במשה כל כך חיצוני

כשסבתא שלי הייתה בת 77- היא הייתה אלמנה כבר הרבה שנים- היא כמעט התחתנה שנית

אולי בעינך בנות 60 זה לא, אבל בעיני בני 70 אולי דווקא כן

לדעתי היא נשענת על בעיות אישיות גדולות יותר 

או התחמקות מבעיות זוגיות פתירות

 

 

הילדים הוי אצל סבא וסבתא בירושלים .

והשבתות נכנסות מקדם .... אז משהו באזור , נסעה של כשעה /שעה + ....

אין ממש עדיפות , אשמח לקבל רעיונות וכיוון .

http://www.zimmer.co.il/premium.asp?Site_ID=4123

מאוד נהננו אצלו

יש את המלונות בכניסה לעיר:

שערי ירושלים

מלון פארק(לשעבר אין לי מושג איך קוראים לו היום)

לאונרדו

ורמאדה רנאסנס

 

בעיר יש הרבה מלונות

אני מכיר את

"לב ירושלים" - צריך לברר עם בשבתות יש שם חדר אוכל...
בעיקרון זה מלון דירות.

 

יש על כביש 1:
עץ הזית

לאונרדו

ועוד אחד(לא זוכר מה שמו)

 

 

בהצלחה! מכירה קצת, נחמד שם..

אם את רוצה אתן לך את הפלא שלו 

דברי איתו הוא הכי יוכל לעזור לך

אם לא אשלח לך מסר, דברי איתי.

אלא קהילה הולכת וגדלה.

יש כאלה פעילים יותר, יש כאלה פחות, ויש כאלה שפשוט חיים את חייהם.

שמתגוררים האנשים..
הבנתי שברמת אלישיב.. איפה עוד?

אבל בשכונות ישנות יותר יש הרבה ממקימי הגרעין וממצטרפיו הראשונים. נוה זית וסביבותיה.

גם בשכונות נוספות מפוזרים אנשי גרעין וסתם משפחות דתיות.

יש גם שכונה דתית חדשה שמוקמת ואולי כבר מאוכלסת- בין רח' חשמונאים לבי"ס ספיר, סמוך לאולפנה.

ברמת אלישיב יש ריכוז גדול מאוד, כי זו שכונה שנבנתה ספציפית לציבור הדתי.

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t677700#7498564

 

סגרתי את זה ולא זוכר מי זאת.

 

זה גם לא מופיע בשיחות האישיות, כנראה בגלל שסגרתי את זה מייד.