כי יש פרסומים לבתי מלון באלת לחנוכה אם אטרקציות וכו ....
וזה חופש כמו שאר חופשי ישראל (או יותר נכון חופשי משרד החינוך ....)
והרבה אנשים נוסעים ובאים לטייל ולכייף (לא רק באילת , בכלל )
נ.ב
חופש של משרד החינוך (גניים ובתי ספר ).
כדי לחשוב פעמים , אם לא רוצים את כל עם ישראל ואישתו ....
זאת רק דעתי .
והיה מקסים!
בכלל לא מפוצץ. החופש הכי טוב שהיה לנו!
השנה החופש של משרד החינוך יותר קצר בחנוכה בגלל שי פירון... לא זוכרת בדיוק אבל שווה לבדוק.
האם כדאי?
כמה זה עולה להחליף טונר וכל כמה זמן צריכים להחליף אותו?
מה התווך מכירים של המדפסות?
על מה עוד כדאי לשים לב?
אנחנו כרגע מעוניינים במדפסת צבעונית, עדיפות למשולבת עם סורק (פקס לא צריך).
נשמח לשמוע כל עצה בעניין...
תודה!
אנחנו קנינו מכשיר עם מדפסת צבעונית+סורק+פקס בזמן שהיינו זקוקים להם מאוד,
ומזה שנה שאין בו דיו כיוון שאנו כבר לא משתמשים בו
לא יודעת אם נשתמש בה כל הזמן, אך יש לנו מספיק צורך שאנחנו רוצים שיהיה לנו.
לשחור לבן - ברור שעדיף לייזר. יותר זול, יותר מהיר, הדפסה יותר חדה ואיכותית.
לצבעוני - העלויות של לייזר גבוהות מאוד (המדפסת עצמה). לא ממש מומלץ לשוק הביתי. בד"כ משולבות צבעוניות הן דיו.
בכל מקרה, כדאי לדעת שלדיו יש נקודת תורפה משמעותית: יותר מדי זמן ללא שימוש - והדיו מתייבש. כלומר: צריך לזרוק את הראש למרות שהוא כמעט מלא.
אופציה מומלצת למשתמשים ביתיים כבדים (למשל: גננות) להחזיק גם מדפסת לייזר שחור לבן, וגם משולבת דיו צבעונית.
גם אני בתור מורה ומדריכה בדיוק דיברתי על זה עם בעלי השבוע . זה נורא קשה לנו בלי מדפסת. במיוחד שאני מורה לאומנות וצריכה להוציא כל שבוע רעיונות חדשים אז תמיד הייתי שולחת במייל להורים שלי. והם היו מדפיסים ואחותי הייתה מביאה לי את זה לבית הספר.אני צריכה בעיקר מדפסת שחור לבן אבל אני יודעת שגם אצטרך צבעוני מדי פעם אז לא נסגרנו על עצמנו עדיין...
יוצא ממש יפה!
אשמח לדעת איפה קונים פאזל כזה.
תודה!
אתה גבר ?
אתה נשוי ?
אם התשובות לשתיהן כן
תקיש בבקשה כאן :
http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/f15
אם נפתח ! סבבה
אם לא - ההפסד כולו שלך
נפתח מבע התגייסות
אז רק היום - רק היום !!!
תמהר - פן תאחר !!!
לפרטים והצטרפות פנו ל : אלעד או בנדא מצוי
אולי מישהו פיספס
לילדים, לבעלי, לבית...
מה זה?
ככה תקראי לעצמך ולא תצטרכי לשגע את כולם מה את צריכה לקנות.
חוץ מיזה שעכשיו תחילת חורף גם אני מדברת על מעילים, מגפים וכו שצריכים לקנות , ז"א יש דברים שעוברים מאחד לשני אבל יש השלמות. כל דבר שצריך השלמה מיד נכתב בנייד וקונים לאט לאט מחפשים זול ויפה.
אני כותבת אפילו דברים ענקים שצריכים לקנות כמו מקרר, מכונת כביסה וכו.. זה יכול לעבור משבוע לשבוע ביומן במשך גם שנה, אבל הכי הכי כיף בסוף למחוק את זה.
ואני כותבת גם מטלות כמו לפתח תמונות, לקנות אלבומים, זה כבר בערך עובר משבוע לשבוע שנה וחצי! עד שאני ארגיש זהו זה חייב להמחק ואני אעשה את זה.
כולל תיאורים מזוויעים ביותר!!! )
לאחר ויכוח/דיון נוקב בעניין...רצינו לשמוע את דעתכם.
ממה הייתם נגעלים פחות אם ילדיכם היה עושה:
א. מחטט באף ולאחר מכן טועם זאת
ב.מנגב את אפו זב החוטם בשרוול.
יענו הכפתורים הייצוגיים שנתפרים על שולי השרוול במדים יצוגיים.
שרוול ניתן לכביסה בסוף היום.
הטעימות? איכס.
אני עוברת עם אקונומיקה כל בוקר אחרי שאבא שלו לוקח אותו לחיידר....
בד"כ הוא 'מכוון' כמו שצריך אבל לפעמים מתפספס לו ואז זה מסריח בטירוף
על השרוול זה נשאר!!
וכמו שאמרו מגיעים הביתה עם 2 שרוולים מלאים ובאים לנגב על אמא
והילדים שלי לא עושים זאת ב"ה, מנגבים בטישו,
ואם אני רואה שמישהו מנסה לטעום אני ישר מעירה לו ואז הוא אומר:
"אבל גם ----- עושה זאת בגן"
אז אני עונה: "זה לא משנה מה הוא עושה, אתה לא עושה, זה מלא חיידקים ולא בריא"
שתצליחו להתקדם יחד ולמצוא את דרככם הזוגית המיוחדת רק לכם
משמח לשמוע
דווקא עקבתי קצת אחרי השירשור שלך, לי דווקא כאב המבט המצומצם - בעיניי, של חלק מהמגיבים ש'נכנסו' בך. שים לב, שדוקא מי שהתקיף אותך הכי הרבה, לא בא עכשיו להחמיא לך על הגישה שהצגת עכשיו, הרי זו הגישה שלה ציפתה אותה מגיבה... (לפעמים אדם לא שם לב שהבוץ שהוא מטיח בעוז על אחרים, מגיע ממנו... אבל גם אצלה זה נשמע ממרמור על חיים לא מספקים, זה עצוב, וזה לא מרוע.)
גם לי ניסיון לא פשוט, הזדהיתי עם חלק מהכאב שלך, תיזהר לא להיות יותר חזק ממה שאתה, אתה עכשיו בהיי. יש לכם הרבה עבודה. לשניכם. אתה לא כזה רע, אתה נשמע אדם טוב, והיא גם מצטיירת כאישה טובה. בהצלחה.
עד שתעבור תקופה משמעותית יותר שבה תוכל
לבחון את התהליך שעשית ולקבל קצת פרספקטיבה
לפני שתוכל לדעת מה קרה למה
ולהעביר את זה הלאה.
(במיוחד לאור העובדה שחודש וחצי לפני השרשור הזה
פתחת שרשור דומה להפליא...)
תהליכים כאלה לוקחים זמן בדרך כלל,
ויש בהם עליות וירידות,
וכדאי שתהיה מוכן לזה,
כדי שלא תתיאש בשניה הראשונה שזה קורה.
שיהיה בהצלחה בדרך הקשה והיפה המצפה לך!!
(בעיקר שאלה 3 - 
)
1- למה ציפיתם בנישואין ? (כשחשבתם להתחתן ? מה חשבתם שזה נישואין ? איזה צורך זה אמור לענות ?)
2- באיזה גיל התחתנתם ?
3- האם באמת הכצעקתה ? (מה שציפיתם זה מה שהתממש ?)
4- כמה שנים אתם נשואים ?
אני צריך את התשובות לאיזה ויכוחון קטן 
אני אסביר אח"כ את מה שאני רוצה לומר
מכיר מקרוב 
חושבים שכולם מתחתנים בני 14 כמו הסבתא שלהם ..
שלום לכולם/ן,
אני מעצבת גרפית ועבדתי תקופה לא קצרה בבית דפוס בעיקר בעיצוב הזמנות לאירועים
שמתי לב שהרבה מהלקוחות נתקלו בהרבה תקלות ומבוכות בכל הנושא של עיצוב והדפסת הזמנה
החלטתי לכתוב מדריך חינמי עם טיפים ומושגים כלליים של עולם הדפוס כדי לעזור לזוגות מאורסים לחסוך עלויות ולצאת עם הזמנה כלבבם
המדריך כבר בנוי ומעוצב (כמובן
)ומחכה יפה לעריכה לשונית אבל חשוב לי לשמוע ממי שכבר עבר את המשימה/חוויה הזו של הדפסת הזמנה ולכן אשמח מאוד אם תוכלו לכתוב בכמה מילים מה אלו נושאים הייתם שמחים שיופיעו המדריך כזה, איזה מידע שימושי לדעתכם, האם קרו כל מיני פאשלות שהייתם רוצים למנוע מאחרים או שדווקא יש לכם טיפים לשיתוף וכו'
בעז"ה אפרסם את המדריך גם פה בפורום לזיכוי הרבים...
תודה ושבוע טוב,
סטודיו אוירא
מה זה אומר "טיפים ומושגים כלליים של עולם הדפוס"?
לא לגמרי הבנתי לאיזה מידע שימושי לדעתנו את מתכוונת וכו'.
פאשלה לדוגמא- על הזמנה נפתחת מעלה-מטה, שהחלק העליון יותר קצר מהחלק התחתון, הייתה אמורה להופיע דוגמא מתמשכת (דוגמא שמתחילה בחלק העליון ונמשכת בהתאמה בחלק התחתון), ובסוף יצא אותה דוגמא בחלק העליון ובחלק התחתון). לכאלה פאשלות התכוונת?
בגלל שהציבור הרחב לא מתמצא במושגי עולם הדפוס אבל בכ"ז רוצה שההזמנה תצא יפה ומושקעת במינימום עלויות
ביקשתי שתכתבו על איזה נושאים תהיו מעונינים שאכתוב, כלומר- מה תם חושבים שיהיה שימושי ויעיל עבורכם
אני מתנצלת אם הייתי לא ברורה
פאשלה כמו שתיארת היתה נמנעת אם הלקוח/המעצב שמייצג את הלקוח בבית הדפוס היה מבהיר את כוונתו או אם היה מבקש הדפסה לדוגמא במקום כמות גדולה של הזמנות שהודפסו כבר וצריכות להיזרק לפח...
איך לגרום לכם לשמור על העיניים ברחוב בלי לומר לכם מילה??
ויש דרך מילולית לבקש ממכם להשתדל על זה.?.?או שזה מעצבן??
מישור זוגי
1. להתלבש יפה
2. להשקיע בעצמך
3.לוודא שקדש הקדשים של הבית מספיק טוב ומשביע את רצונו
מישור תורני
4. להתפלל עליו
5. להתפלל עליכם
6.לשלוח אותו לשיעורי תורה
7.לעודד תורה בבית
לחלוטין לא להגיד מילה
במישור הזוגי זה בסדר אני חושבת..הוא אפילו לפעמים מעיר לי שאלבש בחוץ יותר צנוע ופחות יפה..
חוץ מלהתפלל על זה. אם הבעל ירצה להפסיק הוא יפסיק. הרבה פעמים זה מגיע ממקומות רגשיים בלי קשר למה המצב בבית.
כיצד להעיר לאשה מבלי לפגוע בה.
דוגמאות:
העדר טיפוח, קשר קרוב מידי עם גבר, נקיון הבית, ועוד אלפי נושאים קטנים ומעצבנים שעשויים להפריע לבעל בצדק או שלא בצדק
מנסיון אישי - תסבירי לו שזה חשוב לך מאוד, ואם הוא מנסה לשמור על עצמו זה יכול מאוד לחזק אותו..
ועוד משהו, תהווי סוג של דוגמא אישית, אם מפריע לך שהוא צופה בתוכניות לא מתאימות, קורא באתרי חדשות לא צנועים וכו', תשתדלי להמנע גם מלראות אותם..אל תדרשי ממנו משהו שאת לא מקיימת בעצמך..
תלוי אם היא חברה שלי.. 
אולי אני תמימה מידי....
לגבי ה"לנזוף", את צודקת.. גם אני צריכה לעבוד על זה...
הבחירה היא שניה אח"כ, להמשיך להתבונן או לא?
הגבר יכול להמנע מראש ממצבים כאלה: להוריד משקפיים ברחוב, ראש מורכן, לשמוע שיעור וכו'
אבל כל הנ"ל באחריותו בלבד, האישה לא צריכה לחנך אותו.
יש אינסטינקט לראות את מה שמולך, ולא על זה אנחנו מדברים
העבודה היא על השניה אחכ- אם לנעוץ מבטים או להמשיך בחיים שלי
וכאישה אני עונה- לא, אני לא אסתכל על אנשים יפים או מוזרים או ואטאבר
כל עוד לא נראה לי שהם זקוקים לעזרה שלי וכדאי להעיף עוד מבט...
ומסכימה עם- אישה לא צריכה לחנך את בעלה
רק לתת לו את נסיבות החיים שמתאימות כדי שהוא ישתנה לבד, אם זה מתאים לו
תקראי ותלמדי את הסיפור של אבא חילקיה
ואין לזה שום קשר למה שקורה בבית.
הסקרנות היא טבעית וקשה מאד לדכא אותה.
(לדעתי זה גם מיותר, הצניעות מתחילה בראש ולא בעיניים)
הכוונה שלי היא באיזה (פחות או יותר ) תדירות אתם מבלים רק אם בן זוגכם .
ועשים מעיין פסק זמן שקט , רק אתם לבד .
(למשל :משחקים יחד ,יוצאים להכין שהוא ....סתם ביחד בסלון /מרפסת ....)
* יש משהו קבוע ? או כשמתפנה זמן , כשאפשר (במיוחד כשיש ילדים אז זה יותר קשה .... בביסטר /הילד חולה )
או שיש תקופות יותר /תקפות פחות (כי יש לחץ בעבודה , ילדים ערים עד מאוחר -קייץ ...)
רחלקהמיקימאוס החליט עכשיו לא לצאת פעם בשבוע לכולל ערב כי גילינו שאין לנו זמן בכלל
(אני קמה בעוד לילה ויוצאת לעבודה, הוא יוצא לכולל ערב מידי אחרי ההשכבה)
נראה אם יתמיד בזה
תגובה שלא משורשרת נכון ולא מתייחסת להודעה המבוקשת עשויה ליצור בלבול ולעיתים מובילה לכעסים.
נא הגיבו להודעה כלפיה אתם מעוניינים להגיב, אחרת היא תמחק.
ניתן לצפות בסרטון חביב זה בכדי להבין כיצד לשרשר כראוי:
מעתה והלאה תגובות שלא ישורשו נכון יושלכו הנה, ומי שמעוניין יוכל לשחזרן ולשרשר מחדש כראוי.
למה את לא בורחת לאנשהו?
הנה רעיון לתכנית פעולה:
את מתאמת עם המשטרה, או עם בני משפחה חזקים ובריונים שבשעת לילה כשבעלך ישן, את בורחת,
את אורזת תיקים מוציאה את הילדים בשקט ומסייעים לך לברוח..
זה לא בציניות...
את לא פראיירית שלו!!!
1) חשבתי שזה אמור לענות לצורך להקים משפחה, ולהיות עם האחד שאת אוהבת.
2)בגיל 20
3) מה שציפיתי, חיים ביחד, בכיף באהבה התממש ב"ה, אבל מה שלא ציפיתי זה שזה לא פיקניק,, לעפמים רבים ולפעמים יש רגעי שאני אומרת לעצמי ולזוגות מאורסים: נישואין זה לא מה שחשבתם.
4)5 שנים (עד 120 שנה בעזה"..)
הבעיה הגדולה שבעלי חשב בדיוק הפוך,שאני יעשה את כל זה....
אז כל אחד תלה תקוות בצד השני .
1. להמשיך את החבורות והקרבה בנינו , להיות יחד כל הזמן , הרגשה של ביטחון , ולהקים בית עם ילדים .
2 . אני בגיל 22 ובעלי בגיל 25
3. כן פחות או יותר , יש עליות וירידות . עבדים על זה עוד.
4. כמעט 7 , (עוד כ- 3 חודשים ...)
זה תהליך, והכל בהדרגה,
אבל לפי מה שנראה לי, ואם המצב באמת כמו שאת מתארת.
את צריכה להשתדל להתרחק ממנה. כמובן שזה לא יכול להיות בבת אחת, כי היא תרגיש וישר תשאל: "למה אתתם לא מגיעים לבקר"? וכו...
אז בהדרגה,
וזה בסדר שבעלך יסע לבד, זו אמא שלו, הוא מחוייב בכבודה.
דרך אגב, את חייבת להעריך את בעלך שהוא מגן עליך. כי לא כל בעל היה עושה כך.
אחרי הכל, לא משנה איזה אדם היא,
זו אמא שלו, היא ילדה אותו גידלה אותו טיפלה בו, והביאה אותו עד הלום.
אז תעריכי את זה מאוד מאוד, ותמשיכי לכבד את בעלך כדי שהוא ימשיך להגן עליך, בשום פנים ואופן אל תריבי איתו בגלל זה.
הוא בעלך, ואף אחד לא צריך להרוס לכם את השלום בית, על אף שהחמות באמת עלולה לעשות זאת לפעמים, ולפעמים בלי כוונה, או מחוסר תשומת לב.
בנוסף לכל זה, הייתי מציעה לך בכ"ז לנסות לחשוב דברים טובים על חמותך, עם כל הקושי שלך לחשוב עליה דברים טובים.
תנסי לעשות אפילו רשימה בינך לבין עצמך, של תכונות טובות שיש לה,
ויש את השיר המוכר: "דע כי צריך לדון את כל אדם לכף זכות..."
דַּע כִּי צָרִיך לָדוּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת
וַאֲפִילּוּ מִי שֶׁהוּא רָשָׁע גָּמוּר
צָרִיך לְחַפֵּשׂ וְלִמְצא בּוֹ אֵיזֶה מְעַט טוֹב, שֶׁבְּאוֹתוֹ הַמְּעַט אֵינוֹ רָשָׁע
וְעַל יְדֵי זֶה שֶׁמּוֹצֵא. בּוֹ מְעַט טוֹב, וְדָן אוֹתוֹ לְכַף זְכוּת
עַל יְדֵי זֶה מַעֲלֶה אוֹתוֹ בֶּאֱמֶת לְכַף זְכוּת
וְיוּכַל לַהֲשִׁיבוֹ בִּתְשׁוּבָה
וְזֶה בְּחִינַת "וְעוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע וְהִתְבּוֹנַנְתָּ עַל מְקוֹמוֹ וְאֵינֶנּוּ"
הַיְנוּ שֶׁהַפָּסוּק מַזְהִיר לָדוּן אֶת הַכּל לְכַף זְכוּת
וְאַף עַל פִּי שֶׁאַתָּה רוֹאֶה שֶׁהוּא רָשָׁע גָּמוּר
אַף עַל פִּי כֵן צָרִיך אַתָּה לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ לִמְצא בּוֹ מְעַט טוֹב, שֶׁשָּׁם אֵינוֹ רָשָׁע
וְזֶהוּ וְעוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע
שֶׁצָּרִיך אַתָּה לְבַקֵּשׁ בּוֹ עוֹד מְעַט טוֹב שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֲדַיִן, שֶׁשָּׁם אֵינוֹ רָשָׁע
כִּי אַף עַל פִּי שֶׁהוּא רָשָׁע, אֵיך אֶפְשָׁר שֶׁאֵין בּוֹ מְעַט טוֹב עֲדַיִן
כִּי אֵיך אֶפְשָׁר שֶׁלּא עָשָׂה אֵיזֶה מִצְוָה אוֹ דָּבָר טוֹב מִיָּמָיו
וְעַל יְדֵי זֶה שֶׁאַתָּה מוֹצֵא בּוֹ עוֹד מְעַט טוֹב שֶׁשָּׁם אֵינוֹ רָשָׁע וְאַתָּה דָּן אוֹתוֹ לְכַף זְכוּת
עַל יְדֵי זֶה אַתָּה מַעֲלֶה אוֹתוֹ בֶּאֱמֶת מִכַּף חוֹבָה לְכַף זְכוּת, עַד שֶׁיָּשׁוּב בִּתְשׁוּבָה
תתרחקי ממנה, אל תדברי אתה, אל תקיימי אתה שום קשר, אל תבקרי אצלם, אל תזמיני אותה.
אין שום סיבה שבעולם שתסכימי לסבול כזה יחס מצידה או מצד כל אדם אחר בעולם!
שבו מחרפים, מגדפים ומשפילים את אשתו!
אבל נשמע שאת מתארת אותה בצורה מאוד חריפה וחד צדדית.
כלומר- יש מצב שאת צודקת , אבל לכנות אישה בשם "רעה" זה מאוד חריף.
בכל אופן- מה יקרה אם בעלך יסע בלעדייך?
או יותר נכון- מה את חוששת שעלול לקרות אם לא תהיי איתו שם? חוששת שהיא תסית אותו נגדך? שתמלא אותו במחשבות לא טובות עלייך? או שסתם מעצבן אותך לחשוב שהוא הולך לבד?
נראה לי כדאי לפרק את החבילה של התחושות הרעות לכמה גורמים, ולנסות לראות מה עושים עם כל גורם בנפרד.
מה את עושה עם חמותך- נפגשת איתה, לא נפגשת, מתעמתת, לא מתעמתת.
מה בעלך עושה איתה- מנתק קשר, הולך לבד, מגן עלייך, לא מדבר איתה עלייך.
וכו' וכו'.
אז נכון שמבוגרים אמורים לעבוד על עצמם וכו'. אבל חמות היא לא סתם אישה מהרחוב. היא זו שגידלה את הבעל...
יתכן מאוד שההתנהגות שלה מצטיירת כרעה, אבל להגדיר אותלה כאשה רעה- זה די מרחיק לכת.
אני לא פגשתי בחיי הקצרים כמעט אף איש או אישה שאפשר להגדיר אותם "רעים".
טפשים- כן, מסכנים- כן, אבל רעים- לא.
אז זה שלא פגשת לא אומר שהם אינם קיימים.
וצריך לדעת להכיר את הרוע כדי להיזהר ממנו ולא לחקות אותו.
ויש אנשים שבגלל שקשה להם עושים הרבה דברים רעים מאוד
ולכן כדאי לשמור כמה שיותר מרחק
אבל לפעמים יעוץ טוב יוכל לעזור לכם להתנהג לחמותך באופן שהיא תגיד אליכם אחרת
מה היא היתה כותבת?
אם היא אכן אישה רעה.
היחס שלך אליה עויין מאד (אשה רעה, נחש... אי אפשר לדבר איתה.. לא ראיתי הרבה נשים צעירות שכותבות כך על החמות). יתכן שבאמת יש לך סיבות - כלומר שנפלת על מישהי באמת מאד בעייתית, אל תצפי שכאן מישהו יוכל לדעת מכתיבה כזו מה המציאות. ואל תסמכי על הודעות "נתקי מגע" קלילות. את לא לבד, יש לך בעל, ואיכפת לו מההורים שלו מן הסתם. מי שחושב שכאשר מתחתנים זורקים את ההורים, שיביא בחשבון שילדיו יעשו לו בדיוק אותו דבר, ושלא ישלה את עצמו שהוא "יהיה יותר טוב"..
את צריכה לשמוע מה אומר בעלך. מה הוא מעונין שיהיה. ככלל, אם מרגישים חיכוך יתר, צריך למעט את נקודות המגע. אין כל סיבה שזה יפגע בקשר ביניכם, אם בעלך מנסה "להגן עלייך". אדרבה. אז כנראה חסר פה איזה נתון. אולי בעלך גם רוצה בכל זאת יחס מכבד יותר אליה או משהו דומה..
תדברו, בלי להסית נגד הוריו, אלא לשאול איך הוא חושב צריך להתנהל, באופן שכמה שפחות תהיה פגיעה, וגם יהיה קשר כפי שהוא רוצה.
ולהתעלם ככל האפשר - אם אכן מדובר בהתנהלות כ"כ בעייתית, שניכר שהיא בעיה של אדם. אז מרחמים על אדם שמגיע לרמה כזו..
והיא אומרת מה רע בחמותה למשל, שהיא נחש.
הדבר היחיד שהייתי אומרת זה לנסות לבדוק את הסיטואציות במרחק של זמן כשאת לא בסערת רגשות. כי מהכתיבה נראה שקרה משהו עכשיו.
ולהתרחק מהחמות(גם הבעל לא רק הכלה) יכול להציל נישואין לפעמים. אולי תסעו לשליחות לאנטארקטיקה או משהו.
מה שחשוב הוא איך היא נוהגת בכלתה ואיך הבעל מתמודד עם היחס הזה של אמו לאשתו.
אין שום סיבה שהכלה תסבול מחמותה סוג כזה של יחס, אין סיבה להרכין ראש ואין שום סיבה להשלים.
על בעלה להתמודד עם אמו ולרסן אותה ואת יחסה לאשתו.
ולכן עדיף לה להתרחק, כל עוד זהו סוג ההתנהגות עדיף לה לא לקיים שם קשר של ממש עם חמותה.
לפעמים צריך מרחק
כן.. אני יודע שהנושא הזה נדוש כבר, אך אשמח לעצתכם.
אני יוצא עם מישהי מקסימה קרוב לחודש , נפגשנו מס' פעמים ונראה שזה מתקדם לכיוון הנכון.
אנחנו מסכימים על רוב ככל הדברים שאנו מעלים לדבר עליהם, מבחינת מידות- אולי אני מסונוור אבל מבירורים שעשיתי ולפי מה שאני רואה, אני לא יכול לחשוב על מישהי עם מידות טובות יותר ומתאימות לי יותר(במחילה מהצד הנשי פה..), אפילו יצא לנו לטייל יחד מס' שעות ולא רצינו להפסיק.
העניין הוא המראה החיצוני- אני לא חושב שהיא מכוערת כי אם כך זה היה ,אז כנראה שלא הייתי ממשיך לצאת איתה.
פשוט אני רואה הרבה בנות יפות יותר ממנה וזה משגע אותי!! החברה הכי טובה שלה לצורך העניין ממש נראית לטעמי (יצא לי לראות אותה מס' פעמים)- מצד אחד לא רוצה להפסיד את ההזדמנות לבנות בית משלי עם מישהי שנוח וטוב לי איתה, אבל מצד שני חושש להתקדם בקשר..
בן אדם חייב שאשתו תהיה הכי יפה בעיניו! לא רוצה לחשוב על אחרות בזמן שאני יוצא איתה..
מה אתם אומרים? הזמן עושה את שלו בעניינים האלו?
אחזור שנית ואומר שנעים לי איתה והכל אבל ישנם הרבה בנות שנראות טוב יותר לידה.. מבולבל..
אני מכאן אבל באנונימי
התחתנו לפני 9 שנים +3 ילדים
כשיצאתי אתה הייתי רחוק מעצמי והחלטתי להתחתן אתה מפזיזות ומהערכה עצמית נמוכה מאוד
כשרציתי לבטל היה מאוחר גם רב העיר לחץ וגם הרב שלי וגם ההורים וכך מצאתי את עצמי רוצה למות ביום החתונה
הדבר היחידי שאמרתי לעצמי הוא שלפחות אני יודע שהילדים שלי יהנו מאחלה אימא.
עברו שנתיים מהחתונה ורציתי ככ להתגרש כשטרם באו הזאטוטים אבל שוב מכבש לחצים לא נורמלי שגרוש זה רע ויהיה לך כתם וכל השטויות הללו.
אתם בטח שואלים ממה הוא סובל עם אשתו ולמה רע לו או שהוא סובר שהיא טעות אז מצורף ההסבר מקווה שתבינו.
לאשתי בעיות קשב וריכוז והתארגנות קשות מאוד לא מאופסת על עצמה ועל החיים מצאתי את עצמי משועבד למשפחה הן בלפרנס לבד הן בלטפל בילדים לא ארוחות וכאלו אבל לחשוב מה יהיה להם טוב לגזוז להם ציפורניים לוודא שהם מקבלים הרגלים לסדר וניקיון למרות שאשתי לא לא הכי נקייה ומסודרת מספר דוגמאות להמחשה
בימי הוסת שלה הפח בשירותים יכול לעלות צחנה עד שכמעט אני מקיא ולבסוף הוא מתפנה ביוזמתי
מדף הבשמים יכול לעלות אבק בגובה של חצי סנטימטר ורק אני אזום הורדתו אם לא אעיר הוא יכול להשאר כך לעולמי עד.
אני בא מבית נקיה ומסודר אמא שלי היא בלבוסטע גדולה ואין גרגר אבק בבית ההורים כך המצב אצל אחי ואצל אחיותי ואני מרגיש כי ביתי זר לבית אבי ואימי. תשיבו לי מה הבעיה תנקה אתה אז זהו שאין לי בעיה לנקות יש לי בעיה עם ליזום את הנושא ואשתי נתפשת בעיני כאישה מקולקלת שפשוט לא מזיז לה כל הנושא האסטטי ולכן אינני יכול להתחבר אליה כהלכה בנפש אני רואה נשים של חברים ומכרים ואוכל את עצמי למה אני תקוע עם הג'יפה הזו בבית.
בתחום התעסוקה היא לעולם לא עבדה רציף ובאופן מסודר אני מוצא את עצמי משועבד יחיד לפרנס וזה קשה מאוד כל כמה חודשים אני מאותת לאבא שלי והוא מאזן לנו את החשבון. אנו נשואים 9 שנים ולעולם לא שילמנו שקל עם שכ"ד או משכנתא כי פשוט אין ביכולתנו. בעוד אני אוכל את עצמי על הנהמא דכיסופא הזה ומנסה לייצר רעיונות לגאולה לה אין שאיפות כאלו וכל הזמן עוסקת בשטויות במקום לתת כתף במלחמת הקיום הזו. בשנה האחרונה זרעי היאוש נבטו בי וכבר אנחנו בחריגה בחשבון שאני כבר אדיש לה ואין בי כוחות לטפל בזה.
מבחינת פערי השכלה ורמה שכלית אני בעל תואר ראשון והיא למדה קורס מקצועי.
בתחום היופי אני בהחלט חושב שאשתי היא לא הסגנון שמושך אותי כאמור התחתנתי בתקופת שפל מבחינה אישית ולכן התפשרתי גם בתחום הזה.
כללו של דבר אין תחום אחד שאני מרוצה בו באשתי למעט שהיא נותנת לי ספייס בחיים ואוהבת אותי
ועדיין אין יום בחיי שאני קם ולא חושב על כל הנ"ל ואני בדיכאון טוטלי כבר מזה אני הולך עם זה לישון בערב וקם עם זה בבוקר
מה אתם חושבים שעלי לעשות?
קודם כל, ראוי לציין, שהוא אדם מדהים מדהים, אבא מועלה ובעל מקסים. אנחנו מאד אוהבים זה את זה. אבל יש בו חיסרון מאד משמעותי עבורי (מלבד חסכנות-קמצנות): הוא לא מסוגל להחזיר דברים למקום. אני מדברת על דברים כמו:
-לשים את הכוס נס קפה שלו בתוך הכיור ולא ליד הכיור
-כשהוא מוציא שמכה לילד מהארגז מצעים שמתחת למיטה- הוא לא יסגור אותו בחזרה ובטח שלא יחזיר את הארגז מתחת למיטה.
-זורק חשבונות/מכתבים חשובים בכל מקום אפשרי
-אם הוא מתפלל בבית הסידור תמיד ישכח על השולחן
זה מה שעולה לי עכשיו.
חשוב לציין שהוא עובד מאד קשה מ7 עד 7 עם נסיעות מאד ארוכות ואני מבינה שהוא בלחץ. אבל הוא די לא עושה כלום בבית. אני אחראית על כל הסדר והניקיון (אני עקרת בית בערך).
זה אולי נשמע טיפשי אבל הסדר בבית מאד חשוב לי ורוב המריבות שלנו זה על זה. וגם ככה שיש 3 קטנטנים אין פה "בית מרקחת", ומלבד זאת זו דוגמא ממש לא טובה לילדים. אני ממש רוצה למנוע את המריבות והוויכוחים על ניקיון, זה מחזיר אותי לבית של הוריי וממש לא בא לי...
יש רעיונות? אולי בכלל אני מגזימה?
היי לכולם, אני די חדשה פה וחדשה בתחום, אז קודם כל נעים להכיר וברוכים הנמצאים
אנחנו כאמור בתקופה של התחלה, ולומרות האהבה הגדולה וההתרגשות עדיין נורא קשה. בכל זאת, התחלה.
בעלי לא מבין את הצרכים הרגשיים שיש לי כאישה ומזלזל בהם, גם כשאני באה לפתח שיחה ברצינות. אני מתעצבנת על בעלי כל פעם שהוא מעיר לי (המון) ואטומה קצת ליישם את ההערות האלה, כל אחד יש לו הרגלים וערכים שונים וכל אחד בטוח שמה שהוא מחשיב זה מה שחשוב, גברים הם גברים ונשים הן נשים, ולכל אחד קשה להבין את השני.
בעלי מתעצבן עליי על כל טעות שאני עושה, ואני מתעצבנת שהוא מתעצבן והאוירה בבית עכורה לעיתים קרובות.
טיפים להתחלה טובה יתקבלו בשמחה בכל זאת, הבסיס הוא הכי חשוב
יש כמה ספרים טובים.
אם בעלך בראש פתוח אני ממש ממליץ על 'בגן השלום' של הרב הרוש.
קצת מקצין אבל זה בהחלט מכניס לעניינים...
נראה לי שכמעט כולם עוברים את זה , ולאט לאט לומדים לקבל אחד את השני
אלא אחרי לימוד\קריאה על השני או אפילו ייעוץ.
ממליצה ללמוד יחד (ממש למצוא זמן קבוע ביום\בשבוע) ספר על זוגיות. יש הרבה ספרים טובים- הבית היהודי, איש ואישה וכו', בטוח יתנו לך המלצות. (היה שרשור כזה לאחרונה)
אפשר גם לצפות בשיעורים על זוגיות (יש במכון מאיר- של הרב פיירמן לדוגמא, יש ביוטיוב- של הרב פנגר וכו')
אחרי השיעורים או הלימוד המשותף תדונו יחד (בלי האשמות! חשוב להבהיר לפני) מה מתאים לכם כזוג, מה אתם לוקחים מהלימוד, מה אתם מנסים ליישם עכשיו ומה בהמשך. הם הסיטואציות נכונות לגביכם או לא (מתואר הרבה פעמים ההבדלים בין נשים לגברים) וכו'.
מומלץ מאד להקצות ערב בשבוע לדיון על מה עבר השבוע, איך היה עדיף לעשות. פה חשוב מאד לא להגיע להאשמות, אלא להגיד שלך מפריע משהו מסויים (הבעיה בך שזה מפריע לך, לא שהוא אשם). בערב הזה צריך לדבר על כל דבר שעלולים להגיע בו לוויכוחים\זילזול וחלילה מריבה, אבל בצורה טובה שתמנע את זה.
תשקיעי בערב הזה בארוחה טובה. אפשר גם לקבוע מחוץ לבית במקום שנעים לשניכם, העיקר שתהיה אוירה נעימה.
אם אחרי שתשקיעו בלימוד ובערב מיוחד עדין זה ממשיך יתכן שכדאי ללכת לייעוץ. סביר שלא תצטרכו, כי רוב הזוגות עוברים את מה שאת מתארת בשלב מסויים, ועם לימוד נכון ודיבור יחד לרוב זה מתמעט.
אבל אם לא יעוץ מבחוץ יכול לעזור (לפעמים אין חבוש מתיר את עצמו מבית האסורים) ואין בזה שום פגם.
זה גם לא אומר שלא תהיו אח"כ זוג מקסים (ההיפך- מתוך הקשיים אפשר לבנות זוגיות הרבה יותר נפלאה מאשר בלי קשיים), ברגע שלומדים להתגבר עליהם ולבנות יחד.
בהצלחה לכם!
ושוב לדבר..
הדיבורים מעצימים מאד את הזוגיות ומקדמים את ההבנה בין שניכם.
דברו על מה שמציק וגם סתם על מה שעובר עליכם..
גם אם ה נראה מלאכותי בהתחלה, אל תתייאשו! הכנות עוד תגיע ואיתה ההבנה..
חשוב להבין מבפנים - שאכן סביר שאינו מבין את "הצרכים הרגשיים שיש לך כאשה"... סביר להניח שהוא אפילו לא יודע/מאמין שיש דבר כזה, ייחודי ל"אשה", מעבר לכל אדם... ולכן גם בוודאי שאינו "מזלזל" בהם.
וסביר שגם את לא מבינה מה בדיוק מפריע לו.
זה דווקא פתח לתקוה טובה, כי הרצון טוב ורק צריך לדעת איך ליישם אותו.
אח"כ, תתפסי הזדמנות ותשבו בנחת על כוס קפה או משהו. את לא באה "להאשים" אלא להסביר משהו. לבקש.
באופן רגיל, אם את מבקשת מהלב, בהערכה, שרוח טובה - הוא ישמח למלא את הבקשה.
ותגידי לו: תשמע, כמה שאנחנו נשואים - אבל אנחנו איש ואשה, לא תמיד מבינים בדיוק מה מתאים לשני.
אז בא נחליט, שאם חושבים שלא מבינים משהו, אומרים בנחת כשמרגישים שזה ממש חשוב (לא חייבים על כל דבר קטן), ומשתדלים במידת האפשר להתקרב אחד למה שטוב גם לשני.
ותגידי שלך יש שתי בקשות שישים לב. האחת - שידע שלאשה חשוב מבחינה רגשית ש.. (יתן מחמאות על דברים טובים.. וכו'. מה שנראה לך. ולהשתדל להגיד בלי ממש "לתת הנחיות". כי סביר שלא יאהב "לחייך בפקודה".. לעשות כי אמרת. כי ירצה להרגיש שזה בא מתוכו. רק תגידי מה ממש חשוב לאשה.. הוא כבר יבין שזו את...).
ודבר שני, שאת מוכנה לקבל אם יש לו הערות - אבל שישתדל:
א. להביא בחשבון שאתם באים כל אחד מהרקע שלו, אז סביר שלוקח קצת זמן עד שההרגלים השונים משתבצים ביחד.
ב. להגיד ברוח טובה.
ג. למעט בהערות. כי כשמעירים המון, אי אפשר ליישם, וזה גם נותן תחושה לא נעימה.
ד. כנגד כל הערה - מילים טובות ו"פרגונים".. זה ממש חשוב לאשה הפידבק הטוב מבעלה.
וגם את מצידך - תשתדלי להתייעץ איתו, לשדר הערכה למה שאומר לך, ואהבה, ותודה על דברים טובים.
בהצלחה רבה.
קודם כל ממש מעודד לקרא תגובות כאלה,
הבעיה היא שהוא אטום לגמריי לספרים, לשיעורים, לעצות שלי, לשיחות עם חברים או להתייעצות כלשהיא (אפילו אני מעודדת אותו לדבר עלינו עם חברים, זה לא הכי כיף לי אבל אשמח שהוא היה מקבל דיעה מבחוץ כי אותי הוא לא תמיד לוקח ברצינות)
אני גם לא מצליחה כבר לפתח שיחה רצינית עד הסוף. תמיד זה נגמר ב"נו עזבי, מה שהיה היה" או "לא צריך לדבר על זה" או התחמקות אחרת, לומרות שלפני החתונה היינו מדברים שיחות ארוכות ומצמיחות היום זה כבר לא כך.
וכמו שאמרו לפני, אם הוא לא מרגיש שזה בא מעצמו זה פחות נכנס, איך בכל זאת אפשר לדבר, מה בכל זאת אוכל לעשות כדי לשפר את המצב?
תודה שוב, עזרתם לי מאד ואת העצות למעלה אשתדל יותר ליישם בכל זאת
לא שיחה ארוכה מידי, לא "מוסר".. ממוקד, בטון חביב שמבקש את היחס וההשתתפות.
לגמרי רגיל שבחור שרק התחתן לא מעונין שאחרים ייכנסו לו בעניינים. וגם לא רוצה להתייחס לנישואין כאל "לימודים". הוא לא את.
ואפשר לחזור מידי פעם בקצרה, באופן קצר וחביב - ולתת פידבק לבבי וקצר שזה מתחיל לקרות.
וגם את תתחשבי במה שחשוב לו.
הדבר היחיד זה לדבר
בהתחלה באופן מלאכותי אתה עושה דברים בשביל לשמח את השני או שאתה מדבר איתו על זה
מסביר לו בקצרה שאתה תשמח לכבות את האור לדוג' אם זה חשוב לו אבל אתה לפעמים שוכח וזה ייקח זמן להתרגל
בדברים שלא נראים לך להסביר לו למה את חושבת אחרת לנסות לשכנע אותו ואם הוא לא משתכנע אולי תשתכנעי את
או שתמצאו משהו שלישי שיהיה מתאים לכם
דוגמא (סליחה על הדוגמא נתנו את זה פשוט בסדנא לחילונים):
לבן זוגך יש כלב ואת לא סובלת את זה שהוא משאיר שערות בכל הבית ואומרת לו או אני או הכלב
הפתרון שהזוג מצא - לספר את הכלב
כל זוג צריך לעבור כמעט עבור כל פרט של החיים את הדיונים האלו ,
ככל שהזמן עובר רק לפעמים תתקלו בדברים חדשים
בכל אופן אם יש לך תלונה אליו בוודאי שחבל להסביר לו את זה שעה.
תגידי לו בקצרה - נפגעתי פעם הבאה תגיד יותר בעדינות והלאה
מנסיון.
בעל (ואולי בעלים רבים, לי יש נסיון רק עם אחד...), בעל לא אוהב שאומרים לו בוא נשב ונדבר על משהו.
הוא מיד מבין שמדובר באיזה בירורים שיש בהם גם טענות ומענות. החל מזה ששקית הזבל שהוא הוריד טפטפה במסדרון ובחדר המדרגות וכלה בעניינים שבינו לבינה.
ברגע שבעל מריח שגוררים אותו ל"שיחה בנחת על כוס קפה" הוא מבין שזו מלכודת ומתעוררת אצלו התנגדות פנימית ועצבנות והוא יעשה כל מה שהוא יודע על מנת להתחמק ולדחות ולבטל.
אבל הרי אנחנו חייבות לדבר עם הבעלים, חייבות לחנך אותם, לכוון אותם, ללמד אותם ולהסביר להם. או לפחות אנחנו חייבות לשפוך קצת את הלב. אז מה עושים? מתי?
אני מכירה רק מקום אחד לעשות זאת, כששנינו מבסוטים ושקטים, במיטה.
על הזמן וההזדמנות תחשבו בעצמכן.
רעיון נפלא, לדבר אתו כשהוא אוכל ולא יכול לענות.
אנסה בהזדמנות
גבר רעב צריך אוכל, כל היתר אחר כך
ב] תפנו אחד לשני זמן כל יום שעה תקשיבו אחד לצרכים של השני
ג]תבלו ביחד ותעשו דברים מעניינים טיולים וכו׳
את נותנת לו כי את אוהבת אותו
את לא נכנעת לתכתיבים שלו
ואם משהו לא נראה - תמיד לדבר על זה . לא להיות YESMAN, מתווכחים קצת מגיעים להסכמה או להסכמה שלא מסכימים
שלום לכולם.
אתחיל עם הרקע..אני נשוי יותר משנה,סיימתי לימודים בישיבה וכעת עובד ובמקביל חושב על לימודים אקדמיים.אשתי עובדת בתור אחות.לכאורה זוג רגיל מהמגזר הדתי לאומי.
המצב של חיי הנישואים שלנו אינו תקין בכלל.אקדים ואומר שלא התחתנתי בלב שלם.היו לי הרבה התלבטויות והתחבטויות לפני החתונה.במיוחד לגבי המראה של אשתי.
הלחץ של ההורים וכן הצעד המבהיל ל"בטל" חתונה גרמו לי להיות פסיבי וכך קרה שהתחתנו.
אשתי היא באמת אישיות מקסימה,וחשבתי שעם הזמן יעבור כל העניין של המראה.
האמת,חייתי בסרט..
בקיצור,מאז החתונה שנה שלימה אני חושב עם עצמי האם נכון לפרק את החבילה שכבר מלכתחילה לא ככ רציתי בקיומה או שמא לנסות ולעבוד על המידות.
המצב הזה של התהיות גורם לי להיות כעסן,תוקפני וציני והכל כמובן מופנה לאישתי.
לייעוץ האשה לא מעוניינת ללכת..
אני הלכתי לבד ולא ככ הייעוץ עזר לי.
הרבה יצא לי לשאול מדוע התחתנתי איתה..נראה לי שפשוט לא ידעתי להעריך את עצמי מספיק(מה חשוב לי באמת)וכמו כל בינייש מצוי לא עשיתי עניין מהחיצוניות..גם הייתי די בל"ח לצערי הרב שכאן אני משליך את האשמה על הציבוור הלוחץ שלנו.
מצד אחד אני חושב עם עצמי שבכל זוגיות יש קשיים וזה הקושי בזוגיות הזאת
מצד שני המראה זה דבר שככ חשוב לי ויכול להיות שזה קושי עצום מידי בשבילי .ואני לא מדבר על אי המשיכה המינית בינינו.
מה אתם מציעים לי?אני ממש נהייתי ממורמר מהמצב והחברים והמשפחה שמים לב לזה וקשה לי לשתף פרט שהוא כל כך אינטימי.
אשמח מאוד אם אנשים יוכלו להשאיר מספר באישי ושעה שנוח להתקשר ואתקשר מחסויו פשוט נדבר על המצב.
אני מרגיש אובד עצות.
כתבתי די מבולגן כי הוצאתי את המחשבות שעברו לי בראש.
אשמח אם תמקדו אותי על ידי שאלות מכווינות.
ולא,אני לא טרול..
הבעיה אמיתית וסמכו על האנושיות שלי שלא אטריד את מנוחתכם עם המצאות הזויות
באתר מורשת
אם אני מזמינה בעל מקצוע לביתי (כמו חשמלאי, שרברב וכו'), הוא מבצע את תיקונו ואח"כ מסביר שהתשלום הולך כך:
x שקלים אם אני רוצה חשבון מסודר וניירת,
ו-y שקלים, בלי הניירת. מדובר בהפרש של 172 ש"ח כשהאופציה ללא הניירת היא כמובן הזולה יותר.
האם עבירת העלמת מס נעשתה על-ידינו או על-ידי בעל המקצוע?
שאלתי שני אנשים, וכל אחד נתן תשובה אחרת.
(במקרה הנ"ל בחרתי באופציה הזולה יותר כי לא הבנתי שזה אומר שיש כאן העלמת מס. זה התחוור לי רק אח"כ).
אולי זו שאלה לרב. אני לא פוגשת רבנים באמצע הדרך, ופחות נעים לי לשאול את הרב בטלפון.
אבל לא תמיד אני זוכר
