פורום נשואים טריים (עמוד 502)

מיקום נוח, אוכל מעולה ומחירים טובים. גם האולם עצמו נראה ממש טוב.

קווין סיטי באזור

התחלות בחולון

 

ב180 אני קונה אוכל לשבת שלמה למשפחה שלמה וכאן בערב של 4 שעות אני שורף תכסף הזה זה הגיוני???

 

סליחה על הנצל"ש הייתי חייב 

חבל שהרבנים לא מרימים איזה התגבשות - נאמר עד 70 שח למנה.

יש חסידויות שעושות את זה.

אנשים אוכלים בבית ובאים בשביל לרקוד ולשמוח.

לא מביאים צ'ק שמן ולא עלים במשקל

כל קייטרינג מכובד לוקח 50-70 למנה, אין שום הצדקה להגזים.
אנחנו אישית התעקשנו והצלחנו.
הגיע הזמן....

האוכל עולה הרבה פחות והוא נחמד וטעים בהחלט, האולם הגדול יפה ומרווח 

ויותר מזה, ניקל (וכרום) הן המתכות שמערבבים עם ברזל כדי לקבל נירוסטה (שלא מחלידה).

את הגומי שבתחתית הרגליים תמיד אפשר להחליף אם נופל או נהרס, זה עולה כמה שקלים בודדים לחבילה, ותמיד כדאי להחזיק כמה כאלו במלאי.

כל מה שצריך הוא שלבעלך (או לך, אם את בקטע) יהיו שתי ידיים טובות שיכולות להתעסק עם דברים כאלה בלי לאבד כיוון

תשאלו אם זה מגלוון.

אם כן וזה הקיץ הראשון שלך שם, תלייה של בגדים בחום כבד יכולה לגרום לבלאי גבוה ולקרעים.

הפעלת המכונה/ או הסחיטה  יש איזה צ'ופצ'יק קטן שיוצא וקורע את הבגדים

יכול להיות שצריך להחליף את הגומי בפנים
התוף

מה האחריות בחיי נישואין,
כמה קדושה וכמה אחריות יש על הכתפיים,

אף אחד לא היה מתחתן...

ברור שמבינים באמת רק אחרי שמתחתנים, אבל אפשר להבין הרבה ולהתכונן לזה גם לפני שמתחתנים.

אני דווקא חושבת שיש המון הכנה לחיי נישואין. מדברים איתנו על זה באולפנא ובישיבה, הרבה מאיתנו חולמים על זה ומתכוננים לזה מגיל כל כך צעיר, ועדיין, אחרי החתונה פתאום מגלים שהרבה תובנות שהגענו אליהן כרווקים פשוט לא רלוונטיות לחיים האלו! וזה מטלטל!

כשהוא פוגש את בן או בת הזוג הנכונים שמהם הוא לא רוצה להפרד.

זה החלק החשוב ביותר בכל התהליך.

כשבני זוג מוצאים זה את זה כל השאר נעשה פשוט מאד.

אם מתחתנים מסיבה של לחצים וחישובים רוב הסיכויים שחיי הנשואין יהיו עול כבר.

 

1.אולי הגיל, הם מפחדים "לפספס" את אותו אחד/אחת והגיל לא לטובתם.

 

2. אני יכולה להעיד על עצמי.. וכמו שכל אישה נשואה עדכנה אותי לגביו.

לא משנה מה הגיל שלנו לפני החתונה אנחנו מאוהבים מתרגשים מתלהבים. אנחנו בעננים ולא ממש משנה מה אומרים לנו וכמה מלמדים אותנו זה לא ממש נכנס פנימה. 

פתאום אחרי החתונה הרבה זוגות ו/ או רק האישה או הגבר הולכים להעמיק יותר בנושא...  כי פתאום זה מה שמדבר אליהם ופתאום שומעים ומבינים דברים שלא שמענו או שלא נאמרו קודם לכן.

  

3. אני חושבת שכל אחד לפני החתונה מפחד לוותר על חיי הרווקות. 

אבל כשמבינים שזהו, שנגמרו החיפושים. מצאנו את האחד המחשבה והפחד הזה עוברים מהר.

 

אגב, יותר כיף לחיות כזוג. עם כל הצרות והמריבות. 

בעלי תמיד אומר לי. אנחנו רבים כי זה מה שנשואים צריכים לעשות, ולא משנה כמה נריב בסוף אנחנו חיים בייחד באותו הבית ואני אוהב אותך. אחרי משפט כזה מבטיחה לכולם שאי אפשר להמשיך לריב. על כלום! 

 

מעולה, אני נהנית ממנו מאוד!

קינג וסאוטר נחשבים טובים
בלרס- תתרחקי כמו מאש! שלנו הלך לפח לאחר פחות מ3 שנים...
בקו- נחשב זול יחסים אם כי האיכות סבירה.
ובסוף קנינו אמקור. זול וסביר ( החלום על הדלונגי ייאלץ לחכות עקב מגבלות תקציב ומקום: -) )

קיבלתי עליו המלצות ובינתיים הוא סבבה.
ממליצה לקנות דרך קרן בני הישיבות- יש להם מחירים טובים.
לגבי בלרס-חברה טורקית ששמעתי שממש לא כדאי.
בהצלחה!

קנינו דרך אבי סופר...

אם מישהו מכיר חנות טובה אמינה וזולה למיטה עם ארגז מצעים.

מה הטווח מחירים הלגיטימי למיטה כזו?

ממש מצוין!

 

קנינו בחשמלית בבית אל, חנות מעולה וזולה ביותר!

ואם אתם כבר בבית אל יש סוכן רהיטים שקנינו ממנו חדר שינה ואנחנו מאוד מרוצים, דוד 0506543946

ועל מקום אמין וזול-

last price

 

http://www.lastprice.co.il/aboutus.asp

שניהם התנורים היחידים שמיוצרים באיטליה ולא בסין, ההבדל ביניהם הוא היבואן, כך לפחות הסביר לי טכנאי של תנורים לפני כחצי שנה. לכן אחד משניהם ממומלץ בחום. ההבדל המרכזי ביניהם הוא האפשרות של טורבו - בתנור שני תאים של קינג יש תא עם טורבו ותא בלי. בסאוטר זה קצת שונה. לי יש קינג ואני מרוצה ממנו מאוד.

היו כמה שירשורים גדולים עם הרבה מידע והמלצות.

 

 

לי יש סאוטר -אבל לא דו תאי

ממליצה בהחלט.  

 

 

שיהיה קניות טובות  

במיוחד בערב פסח וחוסך שימוש ברעלים החזקים לתנורים

 

לי יש סאוטר בל"ע כבר זמן מכובד ואני מאוד מרוצה

לפי מה שידוע לי, אין דבר כזה..

אם לא אופים כל היום גם בשרי וגם חלבי, אפשר לקנות חד תאי פירוליטי, ומידי פעם להכשיר אותו בקלות.

לספרדים זה יותר פשוט, ולא צריך פירוליטי.

תמיד תנורים דו תאיים הם חלשים יותר, וכדאי לחשוב עד כמה זה קריטי. אפשר גם להוסיף טוסטר אובן.

 

לי יש חד תאי, סאוטר, מרוצה ממנו מאד. אופה רק חלבי ופרווה (אשכנזיה לשעבר...) ולא חסר לי.

ואנחנו כמו זוג צעיר טיפוסי, רוצים לחסוך

 

ד"א, תודה לכולם

אבל בטווח הארוך- לא בהכרח

 

פירולטי -אומר שיש לו הרבה יותר כוח מבחינת המבנה שלו, הוא עמיד יותר, יש לגופי חימום שלו עמידות גבוהה יותר

הוא בנוי להיות חזק יותר

גם אם לא כל יום משתמשים בכל הכוח שלו- השימוש הנורמאלי לא מגרד את שיא היכולת שלו, ומעלה את השרידות... 

 

ככה לדעתי 

 

אולי תתעיצו גם אם טכני מתקן מכונות שמכיר תנורים- ויודע לומר איזה תנורים הכי מבקשים ממנו לתקן ואיזה "לא רואים מוסכניק" 

כי בזאפ לא ראיתי...

לכל תנור דו תאי יש גם דגם משולב.
הקינג בסדר גמור. מניסיון שלי ושל בנות משפחה.

הלוואי ויכולנו להרשות לעצמנו דלונגי.

נקנה אותו אבל לא נאפה בשנה הראשונה

ככה נתקזז את המחיר 

 

 

נראה לך??

שאני אוותר על העוגות שלך?

 

אז נאלץ להשאר עם הדגמים הפשוטים יותר

בסוף קנינו את הסאוטר

אנחנו התמקחנו וקנינו משקם אלקטריק ב700 שקל יותר זול מהמחיר שהם רצו בהתחלה.

ותבקשי הצעת מחיר..

אתם רק זוג? אז תבקשי רכב קטן. אני ממש ממליצה על קל אוטו, חברה זולה וטובה!

כ-6 שנים רישיון.

רק עוד חודש אהיה בת 25...

נראה לי שכרגע השיקול היחיד הוא-
באיזו חברה יש רכבים פנויים באמצע אוגוסט...

בגלל במצב הבטחוני הרבה רכבי השכרה יושבים במגרשים
(גם מבירור שעשיתי כשחשבתי על לשכור רכב,
וגם מראיון שנערך בקדיו עם מנהל אחת מחברות ההשכרה הגדולולת...)

אבל מה שכן- זה הרבהההה יותר יקר מבמשך השנה

אנחנו הזמנו מהיום למחר...

 

ונכון חיכנו 3 שעות עד שהגיע רכב בשבילנו אבל בסוף היה שווה

כדאי לבדוק גם שכירות לשבוע
יש מצבים שזה יוצא יותר זול לעומת רק 3 ימים, לפחות יחסית, וככה יש לכם רכב לכל השבוע כבר להתארגנויות וכאלה..

החברות הקיימות בשוק,

ממליצים בלב שקט על אלדן...

 

חברה אמינה, אולי במעט יותר יקרה מהאחרות אבל אתם יכולים להיות בטוחים שיהיה לכם רכב,

ושאם יקרה פנצ'ר או תקלה בדרך יהיה מי שיעזור לכם..

 

ומבחינת רכב ממליצים על רכב מסוג מיני -משפחתי...

 

בהצלחה

מוצאים דילים יותר שווים (15-17$ליום נגיד)

גדליה: 054-8137888

עבודה עברית, אנחנו מרוצים.

שלומי ואיתיאל ממצפה יריחו
העבירו לנו דירה ואנו מרוצים.
עבודה עברית

או ב2 מילים - עבודה עברית

יש בו ברכה, בחמין.

זה טיבו של חמין.
לוקחים בשר טוב עם תפוחי אדמה וכל מיני דברים טובים-
והורסים אותו על האש שבת שלמה,
כדי שיהיה כפרת עוונות לזרוק אחר כך.

יסלח לנו אלוקים-
הפסקנו להכין.

              

                         

                         

                                             

 

קיצר רציתי לכתוב חמין עם סמיילים 

אבל אנחנו מתחזקים..
אולי לקראת החורף נשוב להשליך חמין מידי מוצש...

סגולה בדוקה..

 

או מכינים תפוא אחד לכל סועד

לק"י

פשוט לבשל פחות מלכתחילה.

אם מכינים ממנו מעט-
סגולה נפלאה היא שבדיוק יצןצו אורחים/ הילדים יהיו מורעבים/ חן החמין יהיה על אוכליו וכולם יעמדו מול שוקת שבורה, והסיר ריק, חמין אין בו, רק חומוס וגריסים יש בו...

מה שכמובן לא יקרה כשיכינו ממנו בשפע...

כשהיא הייתה מכינה סיר קטן- היה נשאר

כשהיא היתה מכינה סיר גדול- היה נגמר..

 

 

 

ואנחנו לא מכינים חמין..

בהתחלה זה נעים, אחר כך רוצים עוד ולבסוף מתחרטים.

מכינים רק כשיודעים שיהיו מספיק סועדים.

אם יש יותר מדי אז אוכלים את הבשר ותפוחי האדמה (ואם יש אז כמובן את הביצים) ואת השעועית ושאר הקטניות מקפיאים ואפשר לשמור אותם בהקפאה ללא כל חשש אפילו חודש.

במיוחד המשפט: "זה בבחינת פיקוח נפש לאכול שלש ימים"....

עד שפשוט הקטנו את כמות החומרים..

אני מכינה בול מה שאנחנו אוכלים וככה בקושי נזרק

שני תפוחי אדמה+כוס גריסים+מעט גרגרי חומוס. יוצא בול בשביל הסועד האחד פה בבית פלוס קצת לצאת ידי חובת זריקת חמין במוצ"ש

 

לק"י

חמישה אנשים נגיד (פחות או יותר) ונשאר..

אמא שלי עושה בסיר הגדול: חומוס, בשר (מס' 8 מהסוג עם הסיבים הקצרים, אם תרצי סימני זיהוי בסופר אשאל אותה..לא זוכרת כרגע.. זה בשר טעים שמתפורר כזה וכיף לאכול אותו, ככה לא נשאר ממנו בכלל), ותפוחי אדמה כמס' המשתתפים. ואם רוצים גם ביצים... לא כולם אוכלים אצלנו.

בשקית קוקי נפרדת- אורז

בעוד שקית קוקי נפרדת- חיטה.

ככה אם נשאר אורז וחיטה- אפשר לאכול את זה בנפרד וזה יוצא אחלה, לא צריך לזרוק עם שאר הסיר.

זה גם יותר טעים..

 

מבהרט ועד פפריקה, דרך כורכום, פלפל שחור והרבה שום ובצל מטוגן. תלוי מאיזה עדה החמין..

בפעם הראשונה שעשיתי חמין שאלתי את אמא שלי איך אנחנו מתבלים. התשובה היתה בסקלת הצהובים שהוזכרה בתגובה מעליי.

 

החלטתי לעשות ניסוי. שיניתי כמה שיותר את התיבול (הלכתי על ירוק - בזיליקום, מלח שום, ואדום - תבלין לעוף... הוספתי גם דבש ומגניבים יכולים לנסות גם חמאת בוטנים). בדקתי מי ישים לב.

 

התשובה היא אף אחד. גם אני לא הרגשתי הבדל

אנחנו פשוט מכינים בכמות מתאימה.

שישיבע'בוחער אוכל צ'ולענט ברביעי חמישי שישי שבת

והאברך בשבת ראשון שני שלישי

 

אני רוצה להגיד לך, מנסיון שלי.

אני בנאדם ביקורתי בטירוף. זה מה שאני.

 

ברגע שהבנתי שזה לא אשמתם של הסובבים אותי ושזה לא מתפקידי "לחנך" את כולם,

אני שומרת בבטן את הביקורת.

לפי דעתי זה הרבה הרבה יותר טוב....

 

ביקורתיות זה תכונת אופי. כמו שיש מישו מבולגן חסר תקנה ומישהו רחפן, יש מישו ביקורתי.

 

אני חושבת שזה טוב שאתם מדברים על זה, וזה יפה שיש שיפור- זה מראה שאת חשובה לו ושהוא מוכן להתאמץ בשבילך (מנסיון זה קשה ממש....)

 

בקשר ל "לפרק את החבילה". אנשים חושבים על זה יותר מידי מהר .

 

תנסו. תתאמצו. תעבדו על זה....

 

זאת דעתי הצנועה...

 

בהצלחה ממש!

האם הוא מוכן לעשות את המאמץ הזה?אם כן, לכו לטיפול זוגי

האם הוא ביקורתי כלפי כולם? או זה מופנה רק כלפייך? האם הוא רואה בך בת זוג ושותפה? או אולי הוא רואה בך מעין ילדה שהוא צריך לגדל?

 

.

ברור שלא ישר מפרקים חבילה על דבר כזה. עושים את כל המאמצים לשפר ולהשתפר.

 

ולא, את לא צריכה להמשיך לסבול את זה.

כי זה עלול רק להחמיר עם השנים.

 

 

 

בזה אין ספק בכלל...לדעתי חשוב ללכת לטיפול זוגי.
יכול להיות שבעלך לא שולט בביקורת כי הוא פרפקציוניסט והוא רוצה לראות בך השתקפות של עצמו.
מדברייך
יש תחושה כאילו את הילדה הקטנה שלו שהוא צריך לחנך ברגע שהוא יראה בך שותפה אמיתית ושווה (שווה לו) אז דברים ישתנו - בשביל שזה יקרה הוא ואת צריכים להשתנות ולעבוד ועדיף כמובן עם איש מקצוע.

זה קצת מסוכן ויכול לגרום להרבה השפעות סמויות לא חיוביות שיכולות בסוף להתפוצץ!

אני חושבת שעדיף יותר לעבוד איתו על קבלה...

 

גם אני סופר סופר ביקרותית , אבל למדתי שאין שחור לבן

הבנתי שלכל אדם יש יתרון עלי וכמו שגם לי יש מעלות וחסרונות

אז גם לסובבים אותי

וכן אצלי לפחות הביקורת היתה גם כלפי עצמי בעוצמות ושמתי לב שזה מזיק גם לי

 

אז התחלתי לעבוד על קבלה של עצמי

ואז לאט לאט נפתחתי גם לקבל את הסובבים אותי

 

לדעתי חייב להיות שינוי כזה מהשורש

אף פעם הוא לא "לא היה בקורתי" אבל רמת ותכיפות הביקרות תיפחת

וגם הוא ירגיש משחורר ולא אוצר בתוכו שזה מסוכן!

בתור אדם פרפקציוניסט ובעל טבע ביקורתי בעצמי, אני מכיר היטב את המצב. הביקורת באה ממקום של אהבה ורצון טוב, זה כי אכפת לנו ולכן, אנחנו רוצים לעזור ''ולתקן'' את מה שנראה לנו כלא תקין, לפעמים זה נכון ולפעמים זה סתם להיתפס על הבלים כי זו ''האמת'' שלנו. אם לא אכפת לנו ממישהו או משהו, אז אין לנו עניין להשקיע את המאמץ שלבקר אותם. אני חושב שהמידע הזה יכול להועיל ולעזור להבין את בעלך (אל תנסי לגרום לבעלך להודות בזה, בדרך כלל אנשים ביקורתיים לא יודו בכך, הם אינם אוהבים לחשוף את הרגשות שלהם, כי הם חוששים להיפגע. חלקם אפילו לא מודעים שזהביקורת שלהם באה ממקום של אכפתיות ואהבה).

למרות כל זה, זה לא מתיר לנו לבקר באופן שלפעמים אנו מבקרים. אנחנו צריכים לעשות בעניין הזה עבודת המידות, למרות שזה מאד קשה, זה עדיין אפשרי. צריך ללמוד לקבל, לשחרר ולא לנסות לשלוט בהכל. צריך לדעת מתי לבקר ומתי לא, מתי זה חשוב ומתי זה לא. גם צריך לדעת שכשמבקרים, אז לעשות את זה בנחת. גם חשוב מאד לדעת לשחרר ולא לשמור בבטן.

אני ממליץ על טיפול זוגי. שיקוף של צד שלישי יכול לעזור לו להבין את המקום שבו את נמצאת ולהראות לו שהוא צריך לשנות את הגישה ולעשות את עבודת המידות שלו בעניין הזה.

אני גם ממליץ לא להביא עדיין ילדים בשלב הזה עד שהקשר שלכם יתייצב ויתבסס קצת יותר.

הוא לא מאמין בזה. ולכן זה לא יעבוד לטענתו..

נכון זה באמת כך הוא פרפרציונסט אמיתי. ולכן גם אשתו צריכה להיות מושלמת יפה וחכמה

לקח שנים למצוא את הבת זוג שלו הוא יצא עם עשרות בחורות ואת כולן הוא פסל.

אני חושבת שהוא הגיע עם ציפיות מוגזמות מידי אל הנישואין כתוצאה מהמתנה ארוכה- ואכזבות מתנקשות כלפיי.

אז מה כן ניתן לעשות?

כך אני לא ממשיכה!ק שה לי! אני בוכה בלי סוף!

 

דברי איתו:

הבית הזה - הזוגיות הזו

חשובה לשניכם!

 

שלבים:

שלב א':

צריך להבין שכך אי אפשר להמשיך

 

שלב ב'

להבין שבשביל להשיג שינוי צריך לעבוד

 

שלב ג'

להבין ולהפנים שהעבודה תדרש משניכם לך הבנה והכלה של האופי הזה , לו שיש גבול עד כמה צריך לבקר את השני

וכמובן ענין הקבלה של האחר!

 

שלב  ד'

בדרך כלל קשה להגיע לכל השלבים שלפני לבד ללא עזרה מבחוץ ועדיף ממומחה!(יועץ נישואים)

שנאמר " אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים" (גם אם הוא היעוץ של ראש הממשלה לבעיותיו ידרש משהוא חיצוני!)

 

שלב ה'

תפילה ורק תפילה !

ומלא מלא חיזוק הכיף והצדדים הטובים שיש לכם להתמקד במה שנעים לכם = עשה טוב

 

ומי שטוען שיעוץ לא עובד זה אחד שלא מבקר את עצמו אלא רק את האחרים אז כדי שיתחיל התעורר!!!

כי נראה שהוא מפחד שפתאום הוא יצטרך להתמודד עם מגרעותיו!

זה מובן אבל הוא צריך להיות מודע לעצמו !

כיוון שכבר דיברתם וזה עזר משהו (כלומר: הבין שאין מקום לבקר כך), ונשארה הבעיה שאת חשה שאכן הביקורת המיותרת נמצאת גם אם אנו אומר - 

 

אז כדאי לנסות שיחה גם על זה.

 

תסבירי לו שבאמת יפה שתפס את הנזק בביקורת הנאמרת - אבל עדיין מה שמורגש הוא קשה. ושבוודאי גם לו היה קשה להיות במצב כזה.

 

ושאם הוא חושב ש"ייעוץ" חיצוני לא יעזור - אז הוא צריך לייעץ לעצמו. להבין את השורש, למה יש לו ביקורת כזו מבפנים ולהבין את הטעות. והטעות היא - שאין אדם מושלם, גם לא הוא (עובדה שעדיין אינו מצליח להגביר את העין הטובה על אף שמן הסתם לא רוצה לצער..), ולכן צריך ממש לעבוד לראות את הטוב, ולהתעלם מצדדים פחות חזקים, שזה יש לכל אדם.

 

בנוסף, להבין שלכל אחד יש הזכות להיות "הוא". כלומר: יש דברים שהם לא "רעים" או טובים ("צורת עמידה" "צורת אכילה והליכה") אלא פשוט כך האדם. אז צריך ממש להתעלם אם סובייקטיבית לא נראה.. להגיד לעצמו: מה איכפת.. זה לא "אישיות שלילית"...  לבקש אותו שממש יעבוד על העין הטובה, ולא כאילו זה "גמילות חסד" אלא כי זו האמת הברורה.  לראות את הטוב, להתעלם מחולשות, וקל וחומר מדברים שהם "פרווה" ובמקרה "לא נראים"... להסביר לו שחבל להפסיד אפשרות של בנין נעים ביחד, שכולו מבוסס על ליקוט הטוב שבשני, בשביל דברים צדדיים, שגם אם היית "כך", כבר לא היית את, והיה מפסיד את העיקר שהוא אשה טבעית ושמחה ונורמלית.

 

תנסי... ותראי אם יש צ'אנס (ואולי אם יסכים - אבל יתקשה ליישם, יהיה מוכן להתייעץ על "איך מיישמים", ענין של עבודת המידות. אולי לזה תהיה פחות התנגדות).

 

באמת לא פשוט - הצלחה רבה.

 

 

אז תתני לו שהקשר שלכם לא יכול להמשיך ככה וחייב לחול שינוי.

מה דעתכם?

כני זוג משותפים יש לכל אחד מבני הזוג את הזכות להעיר /לבקרבעניינים שלא קשורים ישירות בחיי הזוגיות?

נניח אם האישה שמה לב שבעלה מאחר לביכנס בשבת/מזלזל בברכות/תפילין וכו'

יש לה את הזכות לומר משהו?

האם גם לאחר הנישואים יש לכל אחד את עולמו או מבלי שיהיה לבן הזוג את האפשרות לומר דעה?

סגנון לבוש, רמה רוחנית, סגנון חברים, סגנון דיבור, מקום עבודה.. כל אלה ועוד..

הם נושאים המשותפים? או אישיים? 

לא "שחור לבן".

 

עקרונית, ה"רמה הרוחנית" של האיש - בוודאי שייכת גם לאשה. הרי יש לכך השפעה על הבית. אבל אין טעם ולא נבון "להעיר" כך, אלא אם כן יש ביניהם יחס חם וזה סתם קצת "עצלות" והמציאות היא שכאשר היא מזרזת הוא שמח..

 

אבל אם לא - זה לא מה שיעזור, הרי הוא צריך התחזקות מבפנים. אז דווקא היחס החם, המעודד, הרצון החיובי לאוירה יהדותית, הוא זה שיוכל לעזור לשאיפה שלה בכך.

 

"סגנון לבוש, רמה רוחנית, סגנון דיבור, מקום עבודה" - אלו נושאים שיש בהם אישי ויש בהם משותף. אם אשה הולכת לא בצניעות - בוודאי שזה גם ענין של בעלה. על רמה רוחנית, כנ"ל, אפשר להצטער או לשמוח, אבל אי אפשר לדחוף בכח.. סגנון חברים, זה תלוי. אם אלו פרחחים שמשפיעים על האוירה בבית, ענין אחד. אם לא - האיש עם חבריו האשה עם חברותיה, לא צריך "לחנוק"..

 

"סגנון דיבור" - יש להניח שמכירים לפני החתונה ועל דעת זה התחתנו. אבל בוודאי שאם מדובר בסגנון בוטה, זה לא ענין של אחד בלבד. הדרך איך לשפר, היא שוב בנועם, מתוך רצון טוב. כשיש אהבה ורצון להיטיב - קל בהרבה ללכת זה לקראת זה.  היסוד הוא ביחס שקודם לכך.

 

"מקום עבודה" - זה ענין אישי של האדם. אלא אם כן, הוא בוחר ללכת למקום שמרוויחים שם פחות, "סתם כך". אז אפשר להתענין למה, אולי ניתן לבחור אחרת..  כמו כן, אם זה מקום שיש בו אוירה בעייתית מבחינת צניעות - כפי שעלה כאן לפני זמן מה - זה כבר לא "פרטי".

 

אבל לא כך היה נראה מדברים שכתבת מקודם. שם מדובר על סתם עניינים "טבעיים". "צורת אכילה". צורת עמידה".. אין ענין "להצר" אחד לשני.

 

אולי הכלל הוא - שבוודאי שכאשר נשואים שותפים בחיים. דווקא מתוך השותפות הזו, צריך להשתדל לכבד את הסגנון של השני, את מיוחדותו, לא ללחוץ. ומאותו כיוון - אם משהו באמת מפריע, ונראה לגיטימי שיפריע או סתם שהשני יכול "להתחשב" - אז יש מקום לדבר, להסביר, לבקש, להעיר.  העיקר זה ממה הדברים באים - ובאיזה אופן ואוירה זה נעשה.

 

כך נראה לענ"ד.

 

שאחד הדברים הראשונים שמדגישים בהדרכת כלות זה שהאישה היא לא ה'משגיח' של בעלה! האחריות למצוות שבין אדם לקונו מוטלת עליו בלבד.
ומצד שני- על הבעל להבין שגישתו למצוות משפיעה על כל הבית ברצונו וגם שלא ברצונו. חינוך הילדים מושפע, האישה מושפעת, שולחן השבת מושפע וכל האוירה הכללית היא של בית תורני ורוחני יותר והוא אינו יכול להתחמק מאחריותו בנושא.

מתישהו זה יתפוצץ.
הוא צריך ללמוד איך לראות את הדברים אחרת ואיך להתמודד איתם.

אפשר במקום ייעוץ זוגי לנסות את הכיוון של מאמן אישי. (בשבילו)
נשמע שיש לו קושי לקבל את עצמו והוא משליך את זה גם עליך.

לגברים הרבה פעמים קשה לקבל את זה שהם צריכים עזרה.
להגיד לו בפירוש - בוא נלך לטיפול, זה באמת מלחיץ.
תנסי לטפטף לו מידי פעם שאת אוהבת אותו, אבל את מרגישה שיש לכם קושי כלשהו ושאת תשמחי אם תקבלו קצת כלים מבחוץ.

בהצלחה!!

תני לו לקרוא את הספר "בגן השלום" של הרב ארוש. אני יודעת שמי שקורא ולומד את הספר מתחולל בו שינוי -בתודעה, בתפיסה, בהתנהגות, אבל בשביל שזה יקרה צריך נכונות. הוא יסכים לקרוא ? 

הרי ליעוץ הוא לא מוכן ללכת. כך את לא מאלצת אותו ללכת ליעוץ.

זה לא סתם עוד ספר הדרכה לגברים. זה הספר- בהא הידיעה.

יכולה לכתוב לך מנסיון בנושאים אחרים-שספרים של הרב ארוש חוללו אצלי מהפכה והצילו אותי מעצמי- בלי הגזמה. 

 

נשמה!
הסיפור שלי מאוד מאוד מזכיר את שלך!!

ואני רוצה להגיד לך קודם כל חס ושלום לא להתייאש! אני בטוחה שיש פוטנציאל אדיר לקשר בניכם ולא סתם התחתנתם!
זאת העבודה שלכם, והעבודה על הקשר הזה זה מה שה' רוצה ממך עכשיו.

ברור שהבעיה היא אצלו ואת לא צריכה וגם אין לך סיכוי להיות מושלמת.
זה פוגע,זה קשה וזה מייאש להיות משהו שאת לא.
ברור שיש המון מקום להתגמשות של בן הזוג,אבל הביקורת שלו חייבת להתאזן ולהאמר בצורה נעימה ומתקבלת.

את יכולה לנסות להגיד לו שאת רוצה להרגיש שהוא איתך ולא נגדך!!
גם אם יש לו ביקורת שיגיד אותה בצורה שהוא רוצה לעזו
ר ולא שהוא סתם יורד עליך.

אל תוותרי על המקום שלך,על הביטחון העצמי שהיה לך מקודם.

אבל באמת הדבר שהכי הכי עזר לי זה שהלכתי לייעוץ.
גם בעלי לא הסכים בחיים ללכת לייעוץ ולכן הלכתי לבד לאישה חכמה ,בלי לספר לו אפילו(בהמשך כן סיפרתי)

וזה פשוט הציל אותי ואותנו!!!
בזכות זה עברתי המון תהליכים ולמרות שברור שהוא הבעייתי והוא זה שהיה אמור ללכת לטיפול ,,עדיין העבודה שעשיתי הצילה אותנו והביאה אותנו למקום טוב מאוד !

אנחנו נשואים היום כבר 6 שנים ופשוט טוב!!!
בבקשה ממך
אל תתייאשי!
אל תשארי במצב הזה בשום אופן!
ותלכי לדבר עם מישהו!!

יש סיכוי לביחד שלכם!!!♥♥

תצליחי!
ממש אשמח לדבר איתך יותר בפרטי,בטלפון.

ה'יעזור לכם☆☆☆
באהבה

לדעתי זהו סוג של התעללות.

הוא תוקף אותך במילים, הוא מציק לך, מערער את שלוותך, מפחיד אותך, פוגע בבטחון העצמי שלך ומסרב לפנות לייעוץ זוגי.

נראה שגם אם הוא שותק את לא מרגישה שקט ובטחון ורק מצפה מתי זה שוב ינחת עליך.

האם הוא מודע לחומרת המצב מבחינתך?

האם ברור לו שבצורה כזו יתכן ואת תרצי להפרד?

לדעתי הוא חייב לדעת את המצב לאשורו, יתכן והוא כלל לא מודע לעומק הכאב שלך ולהשלכות האפשריות.

ברגע שפשוט תהי את, תעמדי ממולו בבטחון עצמי, פשוט תסבירי לן זאת אני! ככה ראית אותי !!! כך אשאר לעולם!!!! את פשוט מהיום לא מתיחסת לבקורת שלו. אמר??? שיגיד. התעצבן?? שיתעצבן! שיתבשל בעצבים שלו. תפסיקי לפחד ממנו ככל שתנמיכי את עצמך הוא יותר ידרוך עליך. כמו שאמרת אם זה לא זה אז זה משהוא אחר. אם היו לו 5 דברים נורא נורא שמפריעים היתי אומרת תעשי השתדלות אבל ברגע שזה כל יום משהוא חדש. פשוט תהי את. כך הוא בחר אותך וכנראה שכך מצאת חן בעיניו. את מנסה לרצות אותו.ו זה לא יעזור. אני גם לא אומרת לריב. פשוט הוא מעיר לך תחיכיי בשלווה. תמשיכי הלאה כאילו לא קרה כלום בלי לקחת ללב כמה שאפשר שהוא יבין שהבעיה בו. הבעיה לא בך !!!

ולחייך "בשלווה".

אני לא חושבת שזה רעיון נכון

בעיה כזאת צריך לפתור, אי אפשר לחיות אתה.

אין כמו אמא ניסתה לייעץ לה איך להתמודד עם הביקורת.

הוא צריך לעבוד על עצמו, בזה אין ספק, אבל עד שזה יקרה (וזה ייקח זמן) צריך לדעת לשמוע את הבקורת בצורה נכונה.

 

אין מקום לשאלה יקרה,

התמודדות לא פשוטה בכלל, בטוחה שתצליחי למצוא בעצמך את הכוח להגיב ולהתמודד נכון!

את גיבורה ובוגרת (רק מהעלאת השאלה), בכוחך לבנות ולמסד את הבית, אל תשכחי את זה!

ליבי איתך

ואם יש לך אפשרות להתעקש על טיפול, זה נראה לי חיוני..

שיהיה בהצלחה

הוא מתעמר בה ולא סובל.

מי שסובל זו היא

ואין עצה טובה מזו לעזור להתמודד עם ביקורת!

זאת עבודה קשה, נכון.

אבל זהו תפקידה עכשיו בבניית הבית הזה.

ושהוא יעבוד קצת על הגאווה שלו

זה לא ממש טכנית. הכונה כשאת תהיי שלמה עם עצמך שזה בעיה שלו. כשאת תשדרי שלווה. תראי שלא מזיז לך הערות שלו. את חזקה ובטוחה במקום שלך שאת בסדר. כשהוא יעיר ויראה שאין צד שני שמנסה לרצות. הוא יבין אולי מה הולך כאן. אבל כשהוא יעיר ואת תנסי להשתנות לפי החליל שלו. אז הוא באמת יחשוב שזה בעיה אצלך. זה כמו ילד קטן שירצה ממתקים לפני האוכל. הוא יכול להשתולל ולצרוח עד מחר, אם אמא לא מוכנה שיאכלו ממתקים לפני ארוחת הערב, אם האמא תשדר חוזק בלי נסיון לרצות, אחרי כמה פעמים הילד יבין. ככה זה חינוך, מה לעשות יש גברים שהם כמו ילדים, צריכים חינוך. אם גבר לא מבין לבד שיש לו בעיה וכשיש בעיה הפתרון זה לא לרמוס את האישה, גבר כזה צריך אישה שתעשה לו גבולות

אני יכולה לומר שתמיד, אבל תמיד יש מה לבקר, גם אם המציאות תשתנה וגם אם לא, וגם אם כל העולם יעמוד מולי ויחייך בסבלנות (למרות שכשבעלי עושה את זה פשוט אי אפשר לקטר..).

היחיד שיכול לחנך במקרה הזה זה רק המבקר את עצמו, כי לא משנה מה השני יעשה - תמיד נתלונן!

 

ודאי לי שהוא לא מבקר בשביל להקניט, זו פשוט מידה שקיימת אצלו וצריך ללמוד איך לאזן אותה.

 

לשתוק ולא להגיב להקנטות, ואולי אפילו לחייך זו עצה נפלאה (וקשה ליישום) שבאמת עוזרת להתמודד עם העניין הזה.

לא לתת למילים הרעות להיצרב בתודעה. את נפלאה והוא יודע את זה כל הזמן (עובדה שהתחתן איתך אחרי שנים של חיפושים), פשוט קצת קשה לו להגיד, אבל הוא ילמד בסוף, עם קצת סבלנות..

לשנן לעצמך כל הזמן שהוא אוהב אותך ואת חשובה לו, זה לא משהו נגדך! רק קצת בעיות עם העין הטובה..

 

ואל תשכחי, הנעלבים ואינם עולבים וכו' נאמר על זה בדיוק!

 

ביושר,

 

אז כש"הצד המבקר" מודע לבעיה שלו - אולי כדאי מדי פעם לומר לשני: אתה באמת בסדר. הביקורתיות הזו זו בעיה אצלי. אני עובד/ת על זה - כשאני שוכח/ת, לא לקחת קשה..  אם עניינית זה לא דבר ממשי, זה בא מה"תכונה" לצערי ולא ממך..

 

זה דבר באמת מציק לעמוד מול ביקורת תמידית (ולו רק, במקרה ה"טוב", כי השני שרוצה להתגבר על כך צריך להתרגל לא לקחת כפשוטו את המבקר, לשים "מחסום" מול דיבורו, במקום "לזרום" בלי חשש, גם בשמיעה).

ובאמת - צריך לעבוד על זה, ואפשר לעבוד על זה. ולהתבונן היטב מה הערך של עוד טיפה "דיוק", מול הדיוק האמיתי שהוא שימת לב לטוב הכללי שבשני, להרגשתו הטובה, ולכך שאינו נוהג בי כך..

 

 

 

 

למה היא צריכה לסבול את ההתעללות הנפשית הזו?

אדם זקוק לאהבה, זקוק לקבלה, זקוק לתמיכה, זקוק למרחב אישי, 

למה להשלים?

למה לא לצפות ולתבוע את מה שהיא זקוקה לו ושמגיע לה? 

ולא קשר חד צדדי.

שני הצדדים0 זקוקים לאהבה, קבלה ותמיכה. לא באים בדרישות ולא מחנכים את בני הזווג.

אין דבר כזה

אם את לא מכניסה למשוואה את האהבה בין שני בני הזוג ואת הרצון שלהם לחיות יחד, למרות הקושי.

עוד לא שמעתי על זוג טרי שלא חווה איזשהו קושי בקשר, מדובר בשני אנשים שונים שלומדים לחיות יחד. תמיד יהיו פערים, תמיד יהיו חילוקי דעות ותמיד יהיו נפגעים. 

זה לא הוגן להגיד 'היא לא צריכה לסבול בגללו', הוא לא מתעלל בה, בטח שלא בכוונה.

לא תמיד אנשים שמים לב להתנהגות שלהם, וגם אם כן, קשה מאד לשנות דפוסים שהתרגלת אליהם במשך שנים.

אין פה כוונות זדון ורצון לפגוע!

אז אולי אף אחד לא חייב לסבול בגלל השני, אבל את שוכחת דבר חשוב מאד. הם רוצים לחיות ביחד.

לא כל קושי צריך לפרק את החבילה.

בסה"כ קצר קטן בתקשורת. זה קיים, זה קורה. יש נפגעים, ועם רצון טוב תמיד אפשר לטפל בזה.

אלא על התמודדות ברורה וחד משמעית כנגד ההתעללות הנפשית הזו.

אין אהבה במצב שמישהו מתעלל בך, במצב שבכל רגע אתה פוחד שהוא ינחית עליך עוד מכה.

היו כאן שהמליצו להרכין ראש ולחייך ואני מתנגדת לכך בתוקף רב

טוב הם עושים אם הם פונים ליעוץ

אני אגיד את זה שוב, אין פה שום כוונות זדון, רק קצר בתקשורת.

מתעלל עושה זאת בכוונה תחילה, ובמצב הנ"ל (ובעוד הרבה כאלה) אין כוונה/רצון לפגוע, להיפך.

 

בין כל שני אנשים שונים בעולם יהיו חיל8וקי דעות, ותמיד תמיד יהיה מישהו שיפגע במקרה אחד, שניים או עשרים.

אין אהבה כשמישהו פוגע בך?

כמה פעמים נעלבתי מאמא שלי ועדיין אני אוהבת אותה? כמה פעמים אמרתי לבעלי מילה לא במקום או להיפך? 

אהבה לא תלויה בדבר, בטח שלא בזה.

 

אני לא יודעת אם את נשואה (או אתה), אבל אם כן, מניחה שדברי יובנו טוב יותר..

מהיום שהתחתנו אני לא מפסיקה לקבל ביקורת ישירה ועקיפה על מה? על מה לא? צורת הדיבור שלי עם אנשים, העמידה שלי לא מוצאת חן בעיניו וכך גם צורת האכילה וההליכה. אני לא מספיק מאורגנת ומסודרת דוחה דברים מרחפת ועוד מליון ואחד דברים.

 

שינתי בי דברים מהקצה אל הקצה ועדיין הביקורת בעינה עומדת כי אם אתמול זה היה על משפט טיפשי שאמרתי במסעדה לחברים אז היום זה על הלכלוך במקרר ומחר זה יהיה על תנועות הידיים שלי שמעצבנות.

....

אני כמובן כמו כל אישה נפגעת ולוקחת ללב- קשה לי מאוד.

 

זו לא "מילה שלא במקום", זה לא עלבון מקרי מאמא, אלו לא "חילוקי דעות", זוהי התעללות מצד גבר מבוגר ובוטח בעצמו באשתו הצעירה ממנו בשנים רבות.

נקווה שישנה את דרכיו בהקדם.

 

לדעתי זו התעללות נפשית.

אי אפשר להתמודד עם התעללות נפשית כשם שאי אפשר להתמודד עם התעללות גופנית.

גם אין סיבה לעשות זאת.

היא חייבת להבהיר לו בתקיפות רבה את החומרה הרבה שבהתנהגותו ואת התוצאות האפשריות.

רק אחר כך אפשר יהיה להתחיל בתהליך של תיקון.

התעלמות לא נראית לי דרך נכונה.

 

מה שברור שבעל שכל הזמן מבקר את אישתו או להפך זה הורס את האהבה. זה כמו לקחת נייר חלק ולקמט. לעולם הנייר המקומט כבר לא יהיה חלק. כל ביקורת לדעתי עושה קמט בלב, קמט בלב לדעתי זה ירידת אהבה. לא פלא אם הבעל ימצא את עצמו בעוד 5 שנים , אומנם האישה תעמוד כמו שהוא רוצה, תאכל כמו שהוא רוצה, אבל אהבה אני מאמינה לא תהיה. אי אפשר לאהוב מישהו או מישהיא שכל הזמן מעבירה ביקרות על כל מהות האדם

תודה לכל המגיבים.
זו היתה חוויה עבורי לראות כיצד אנשים מזדהים עימי ותומכים..
בעקבות הדיון דיברתי עם בעלי אמש שיחה ארוכה שבסיומה הוא הסכים לגשת ליועץ נישואין!!!
היום בבוקר לכבוד המאורע הוא הכין לי ארוחת בוקר מדהימה וביקש סליחה....
לא שזה מה שיעשה את ה-שינוי אך אני כל כך שמחה שהוא הפנים את הנזק שהוא גורם לי -לנו במילותיו...
אז רעיון ליועץ נישואין מוצלח מוצלח בסביבות ירושלים יש למישו????

עצום!

 

שוב רואים, כמה דיבור מהלב, לא "מתקפה" אלא הסבר, יכול להועיל. 

 

וכמה אכן סתם איש ואשה נשואים "רגילים" מן הסתם אוהבים זה את זה ורוצים ש"יהיה בסדר"..

 

דווקא בגלל שהתיאור הראשוני היה באמת לא-פשוט, מרשים לראות כמה הנכונות של אדם לעבוד על עצמו, וכמה היכולת ל"תשובה" מרשימה.

 

תרבו באהבה. אני דווקא חושב שיש סיכוי שזה כן מה שעשה את הבסיס לשינוי. זה משהו אצלו בפנים - הנכונות להבין, להודות ולשנות. זה לא פשוט - "להודות" בכך וכבר לעשות משהו.. כחות נפש. חשוב להעירך את זה ולשאוף שזה יהיה בעז"ה קבוע ויציב.

 

בהצלחה רבה. 

היחיד שאני מכירה והוא מצויין!

אתה נשמע נואש

ב"ה.

 

בניגוד לכל הציפיות..

נו בחייאת

ותחסמי אותו עם סבון כלים או עם פלפל שחור.

זה ממש עובד

קודם שמתי ערימה של קמח תירס שהנמלים לוקחות איתן לקן וזה הורג אותן שם וכשנגמרו הנמלים סתמתי את החורים עם פלסטלינה. עובד נהדר! כבר חודשיים ללא נמלים לבינתיים.

אנחנו קומה שניה!!! מאיפה הן מגיעות??   כל הזמן אני סותמת והן מגיעות מכל מיני מקומות לא ברורים!!!

לק"י

רק עושה רושם שאצליכם המצב מצריך ריסוס רציני.

תשיגי ריסוס איכותי ( לא אלה שקונים בסופר, הם לא שווים הרבה)

או שתזמיני מדביר מקצועי, קצת יקר אבל יהיה לך ראש שקט

היו לנו מלא נמלים קטנות וכתומות. בכל חור הן נכנסו.

 

ריססנו, שימי לב - ב-K500 (ולא K300 הרגיל). זה תרסיס שמשאיר אחרי זה אבקה לבנה. הנמלים כנראה לוקחות את זה לקנים שלהן... בכל אופן זה עובד מצוין. מרססים בכל מקום אופציונלי אפשרי, מאווררים את הבית ונותנים לזה כמה ימים.

 

בדוק עובד.

 

בהצלחה.

כל השבת לא היו נמלים בבית, חוץ מנקודה אחת שפוספסה בריסוס שלנו, וגם שם זה הי'ה נסבל.

ופתאום, לקראת יציאת השבת, מצאנו (אני לא מגזימה בכלל) כמה מאות, אם לא אלפים, של נמלים בהתקהלות סביב ברחשים מתים ומשם צעדה המונית לצינור של הביוב.

רססנו גם שם וב"ה נעשה ריסוס רציני בימים הקרובים.

תודה לכל הרעיונות (פשוט עשינו כבר הכל, אבקת כביסה, מקלות קנמון, שום, סבון כלים, אקונומיקה ועוד.... הן פשוט אכלו את השום! מחריד! וביום שישי האחרון, מצאתי אותן בחבילה של מלח גס. מגעיל....)

 

אגב, ריסוס באמת עוזר כ"כ??

לשים בלילה
ויותר לא יגיעו יותר

ולמה את רוצה להפסיק?

אשתי מעונינת להפסיק להניק וזה מבאס אותי.

איך גורמים לה להרגיש טוב עם זה?

 

סתם. אמצע הלילה: תגיעו לאמצע איכשהוא.

למה את מעונינת להפסיק? אולי הסיבה מבאסת אותו?

 

 

כי מעבר להכל זה בריא לתינוק ולך . א ב ל את מניקה ואם את לא מעוניינת אז את לא מעוניינת וכל שכנוע מצדו עלול להעכיר את היחסים ובגלל זה כדאי שישלים עם המצב.

א. 9 חודשים

ב. כי מטרנה זה הרבה פחות בריא

ג. הקטע של "אסורים" דווקא בסדר, כי הייתי שמחה לעוד הריון בקרוב

ד. מעוניינת להפסיק כי די נמאס לי... בא לי להמשיך פעם ביום אבל לא מעבר...

ה. הוא "משלים" עם זה, אבל אני רוצה שישמח בזה. אין פה ריב או ויכוח. אין אמצע להגיע אליו.

 

תודה

אין טעם להתווכח איתו עכשיו. אבל אחרי שתפסיקי - תשתפי אותו בהאכלה, אולי הוא דווקא יהיה מרוצה ויצא נשכר מזה.

ה6 חודשים הראשונים הם המשמעותיים בריאותית. אח"כ זה נראה לי יותר עניין של אופי של האמא והתינוק. 

איזה חמוד ורגיש...

כתבת הכל סיבות שלך. הריון שאת רוצה וכו. אבל מה מפריע לו שתפסיקי?

ונמאס לה או תחליף חלב ואמא שמחה? מה לעשות, אין מושלם בחיים וצריך להתפשר על משהו ולעשות סדר עדיפות, עם כל הכבוד לבעלך-שיניק הוא ורק אז יצליח להבין את תחושותייך.אם תיטיבי להסביר לו-יבין.שתפי אותו. לא צריך להתאבד על זה. נכון שתחליף חלב אינו כמו חלב אם אך אינו "זבל" כלל וכלל.

הייתי מתמקדת בד' וה' שלך.

כלומר להסביר עד כמה נמאס, ואת הקשיים שנובעים מזה.

פחות יכולת תמרון בחוץ, כאבים אם ישנם, קושי בלילות אם קיים. התלות בך.

בכל זאת את רוצה להמשיך ולהעניק, אבל פחות.

גיל תשעה חודשים זה גם גיל שעוברים בו בהדרגה למוצקים, לא צריך לעבור בהכרח למטרנה! תלוי כמה סבלנות וכוח יש לך, ואיך הילד/ה עם המוצקים.

הרי בגיל שנה אפשר חופשי להפסיק עם הנקהו ותחליפים לגמרי. (אם הילד אוכל טוב מוצקים) אז זה כבר לא רחוק כ"כ.

 

ובהתחשב בקושי, אני מקווה שהוא ישמח על מה שכן השגת. את התשעה חודשים שהיו. את מה שתחליטי להמשיך, אם בכלל.

ואם שאבת ויש עוד במקפיא, שמעתי שכדאי לפרוש את זה.

על שאיבות אני אישית לא ממליצה. עושה את זה בלית ברירה. אבל לא קל לי להגיד להכניס את זה למאזן, לדעתי זה קשה בהרבה מהנקה. (קראתי תגובה שמציעה לשאוב. הציק לי)

 

וטובת הילד זה שהוא מרגיש רצוי ושטוב איתו. אם את כבר לא מעבירה את התחושה הזאת, זה בטח לא נעים לילד.

שמה לו ביס באצבע, בדיוק איפה שמתחילה הציפורן. ואז אמרתי לו "עכשיו תדמיין שזה בפטמה והיא מושכת" ...

נראה לי שעכשיו הוא קלט מה עובר עליי בשבועיים האחרונים...ב"ה שיש לה שיניים

 

הבעיה שלי היא שאני בעצמי כ"כ לא שלימה עם מטרנה. מצד שני - באמת כשאני מורידה מההנקות אז גם אפשר להרדים אותה עם מנה גדולה יותר ואז כולנו ישנים טוב יותר וכולנו שמחים יותר.

 

תודה על העזרה.

זה עדיף בהרבה על מטרנה.

זה לא פשוט כ"כ לשאוב.

יש כאלה שזה לא מצליח להן בכלל

יש כאלה שנפצעות

יש כאלה שכואב להן (כולן?)

לא פשוט למצוא משאבה מתאימה

ולהתמיד... בכלל לא קל.

לא פיתרון שנכון לשלוף כאילו כלום. ביחוד כשהילד כבר בן תשעה חודשים.

אבל זה גם לא קשה כמו שאת מתארת את זה. אני יודע לא מעט על הנקה, אמא היא מדריכת הנקה ואני, ינקתי עד גיל שלוש וחצי, ככה שאני גם זוכר את זה ויודע איך זה מהצד השני, ככה שאני לא "שולף תשובה כאילו כלום", אני יודע ששאיבה זה לא פשוט, גם הנקה זה לא פשו, אבל עדיין זה אפשרי ולא קשה עד כדי כך. גם לא מזיק לנסות, ואם יש בעיות, אז גם לא יזיק לבקש עזרה והדרכה. נכון, אני גבר ואף פעם לא אוכל להבין את זה ממש כמו אישה, אבל אני לא בור בעניין.

בקשר לנשים שנתקלות בבעיות, הסתבכויות וקושי עם הנקה ושאיבה, אז מספר לא קטן מהן פשוט לא יודעות מה לעשות ואיך לעשות את זה נכון. במקרה כזה יש מדריכות הנקה, ובדרך כלל כשמקשיבים למדריכת ההנקה, אז העניינים מסתדרים. יש נשים שבאמת יש להן או לתינוק בעיה שהיא שמקשה מדי, אבל יש גם נשים שגאות מדי מכדי להודות שהן לא יודעות וצריכות עזרה, אז הן בוחרות, לתרץ שזה פשוט קשה מדי ושאין מה לעשות ושככה זה המצב, ופשוט מוותרות.

בעניין ההתמדה- את זה אפשר להגיד על כל נושא בחיים, לא קל להתמיד בחינוך הילדים, לא קל להתמיד בריענון הקשר הזוגי, לא קל להתמיד בעבודה, לא קל להתמיד בעוד הרבה דברים... בסופו של דבר זה לא עניין של קשה או קל, אלא עניין שבחירה וסדר עדיפויות.

דבר נוסף, רק הצעתי אופציה יותר טובה ששווה לנסות לפני שעוברים למטרנה.

גם שאיבות לא פותרות את הבעיה אלא רק מחריפות אותה (תנסה ליצור ואקום על פצע מדמם..)

זה החיסרון של תינוקות שמגדלים מהר שיניים.

ויועצות הנקה לא תומכות בגיל הזה. (מניסיון שלי התקשרתי ל3 מומלצות מתוכן אחת נחשבת ממש מומחית עולמית ומעודדת הנקה עד גילאים יותר גדולים ממך ולכן גם יקרה מאוד- כולן בטלפון אמרו שבגיל הזה עם בעיות של שיניים לא כדאי להתעקש ושאם אני רוצה בכ"ז אבוא לפגישה והן ינסו לעזור אבל לדעתן חבל על הכסף לפגישה)

 

 

אני מודע לעניין השיניים, לפעמים באמת אין מה לעשות בעניין, אבל לפעמים זה פשוט שהאמא לא יודעת איך להעביר לתינוק שזה כואב. זה מה שאמא שלי עשתה איתי, היא פשוט הפסיקה רגע להניק אותי והסבירה לי שזה כואב כשאני נושך, אם אני רוצה להמשיך אז אני לא יכול לנשוך. אחרי כמה פעמים, זה בדרך כלל עובד, ואני לא המקרה היחיד... וכן, גם תינוקות בני כמה חודשים יכולים להבין מסרים, צריך לדעת רק איך לעשות את זה (את זה אני אומר מתוך ניסיון אישי של עבודה במשך חמש שנים בפעוטון, גילאים 3 חודשים עד 18 חודשים).

לגבי שאיבה עם פצעים- מחכים שהפצעים ייסגרו ויעלמו, לא נורא אם התינוק יחיה על מטרנה שבוע שבועיים, אפילו שלושה, אם זה מה שצריך כדי לעבור מהנקה לשאיבה. אגב, הנשיכות לא אמורות להגיע לרמה של פצעים עד דימום, זה בעיה שנותנים לתינוק לשנוך ככה.

לגבי מדריכות הנקה- אני לא יודע מה הנוהל כיום של עד איזה גיל הן עוזרות, מה שאני כן יודע, זה מהתקופה שהייתי פעוט וממה שלמדתי מאמא שלי (ואמא שלי הייתה ראש אירגון ללצ'ה- אירגון עולמי להנקה, בארץ במשך כמה שנים טובות).

אתה יודע על מה אתה מדבר?

שבוע- שבועיים לא להניק ולא לשאוב?

6-8 שעות זה כבר פיצוץ. 

אתה מוזמן לשאול את אמא שלך ולהחכים אותנו איך אפשר לשרוד ולשמר את החלב בלי לחטוף דלקות רציניות.

ולגבי ליגת לה לצ'ה- התייעצתי עם 2 יועצות הנקה של הארגון והן אמרו לי שבגיל הזה אין מה לעשות. (הבן שלי היה 10 חוד' עם אותה בעיה של נשיכות ופצעים)

אגב, תמסור לאמא שלך תודה על ההוגנות והשם הטוב שזה מקנה ליועצות הנקה שלא גובות מאות שקלים כדי לומר בפגישה שאין מה לעשות אלא אומרות זאת כבר בטלפון.

 

אגב, בנוגע לטיפים שאין בהם ניסיון אישי אמנם יכול להיות שזאת תהיה הברקה מועילה אבל יכול להיות שלא. ולשדר כאילו יש פתרון שעם קצת מאמץ הכל יבוא על מקומו בשלום- זה לא הוגן.

 

בכל אופן, תודה על הנכונות לעזור.

זה מתכון לבעיות ולגודש, תודה שהזכרת לי דבר שהוא כה חשוב לזכור אותו, תודה שהעמדת אותי על טעותי בעניין הזה.

לגבי פתרונות- לא נעים להגיד (ומה שאני אומר נכון לשני המינים), שבדורנו לא מעט אנשים מעדיפים לוותר ולא להשקיע את המאמץ הדרוש לגידול ילדינו. זה קשה המאמץ הנדרש, אבל זה אפשרי, זה לא משהו בגבול הבלתי אפשרי.

נראה לי לא שייך להצביע על זה שאמא שבוחרת לא להניק את הילד שלה מהסיבות האישיות שלה, בוחרת בכוונה לא לעשות את המאמץ הנדרש לגידול הילד שלה.

לדעתי, זו הגזמה. תינוקות יכולים לגדול יפה מאוד גם עם מטרנה וסימילאק. ברור שחלב אם הוא הדבר הטוב ביותר לתינוק, אבל הוא לא הדבר הטוב היחיד. יש עוד פתרונות אפשריים.

אם אמא בוחרת להפסיק להניק, ראוי יותר לכבד אותה ואת הבחירה שלה, מאשר את התינוק. לא גזלו ממנו אוכל והחליטו להרעיב אותו עכשיו. בסך הכל החליטו לשנות את הרכב התזונה שלו. אם אין לזה השפעה גופנית שלילית עליו, ויש לזה יתרונות עבור האמא (חוסר שחיקה, צבירת כוחות וחשק להניק בעתיד וכו'), מה כ"כ נורא בזה?

 

לא שייך להתייחס לאמא שמחליטה להפסיק הנקה, או לא להניק בכלל, כאמא שלא משקיעה בילד שלה.

נכון שאמך יועצת הנקה בכירה מאוד, ושינקת עד גיל מבוגר יחסית. בתור גבר, זה עדיין לא גורם לך להבין מה זה להניק בעצמך. פשוט ככה. פשוט צריך להביא בחשבון שיש דברים של בני המין השני שא"א להבין אותם לגמרי כי לא חווינו אותם בעצמנו (ואולי גם לא ראוי להתעמק בהם יותר מדי ולחוות דעה ושיפוט על אופן ההתנהלות של בני המין השני בהם).

 

באשר למה שכתבת כאן, לפני כמה תגובות-

"בקשר לנשים שנתקלות בבעיות, הסתבכויות וקושי עם הנקה ושאיבה, אז מספר לא קטן מהן פשוט לא יודעות מה לעשות ואיך לעשות את זה נכון. במקרה כזה יש מדריכות הנקה, ובדרך כלל כשמקשיבים למדריכת ההנקה, אז העניינים מסתדרים. יש נשים שבאמת יש להן או לתינוק בעיה שהיא שמקשה מדי, אבל יש גם נשים שגאות מדי מכדי להודות שהן לא יודעות וצריכות עזרה, אז הן בוחרות, לתרץ שזה פשוט קשה מדי ושאין מה לעשות ושככה זה המצב, ופשוט מוותרות."

יכול להיות שהידע שלך מבוסס על הידע והניסיון רב השנים של אמך. אני לא רוצה או מתכוונת בכלל לזלזל בזה. ועם זאת, מדובר בהכללה גדולה. יכולות להיות עוד הרבה נשים שהן לא גאות מדי, אבל פשוט אין להן את האפשרות להניק. למה? ככה. אלו מגבלות הגוף שלהן, וזהו. כמה נשים כאלו יש? רק אלוקים יודע. פשוט צורמת לי ההרגשה מדבריך (ואולי אני טועה), שאתה מבין יותר טוב שהן בוחרות בדרך הקלה, לתרץ שההנקה קשה ולא להניק.

ומי אתה שתשפוט? מי אמר שיתרונותיו של חלב אם מצדיקים או מתירים ביקורת כלפי ציבור נשים שבוחר לא להניק? למה א"א פשוט לכבד את בחירתן?

 

ואחרי הכל- סליחה אם פגעתי או הייתי חריפה מדי. הרגשתי צורך לומר את הדברים, ואולי לא עשיתי את זה בעדינות הנדרשת, אז סליחה מראש.

אני מתפלאה שלא קיבלת תשובה מניחה את הדעת ופתרון לבעיה.

 

יתכן שהתשובה שקיבלת מבוססת על הנסיון של מדריכות ההנקה שאומר שלרוב הנשים אין הנחישות הדרושה כדי להתמיד בהנקה גם בשלבים הקשים הללו של בקיעה וצמיחה של השיניים.

 

ואנחנו עברנו אני חושבת כל קושי אפשרי שיכול לעלות במהלך הנקה ובכל זאת מניקים (פרויקט משפחתי ללא ספק) עד גיל שלוש/ שלוש וחצי.

 

וזה בלי להיכנס לדיון שפתחה השואלת. זה באמת כל כך אישי ותלוי בנסיבות האישיות והמשפחתיות.

תסלחי לי, אבל עם כל הכבוד על כך שחשוב לו שהילדה תאכל את הכי טוב שבעולם, הנקה זה דבר שבין אמא לתינוק ולא של אף אחד אחר.

 

9 חודשי הנקה זה מעולה! את החלק החשוב כבר נתת לה.

 

תעשי מה שאת רואה לנכון שמתאים לך ולתינוקת.

 

 

הגישה שלה לא כמו שלך, למזלה - והיא רוצה שבעלה ישמח עם זה. כל הכבוד לה. אם מישהי "עצבנית" על משהו, שלא תוציא את זה על הסתה של אשה בבעלה וההיפך.

 

יש משפחות, ששם גם דברים כאלה זה "שותפות", ואין להם כל צורך להגיע ל"מה שטוב לך ואל תשאלי".. למזלם.

 

ויש להניח שגם בעלה מבין שכשחושבים על הנושא הזה, היא איננה "מכונה" של הנקה. אבל מביע דעתו במה שנוגע לילד של שניהם, שבאופן טבעי משימת הזנתו הבסיסית, הקב"ה נתן לאמא.

 

[אגב, אפשר לראות. היתה כאן עוד אשה שכתבה שפעם ראשונה היא ושמעת על בעל שמעורב כך בהנקה. אבל מה היתה המסקנה שלה? "איזה חמוד ורגיש".. אז כנראה זה לא ענין "אובייקטיבי", אלא בחירה של מבט]

 

 

 

 

מי שמחפש להאיר זוית שלילית (כמוך למשל) תמיד ימצא את זה בכל תשובה אפשרית.

 

בבקשה, אל תגיב לתשובות שלי יותר.

אתה במילא מפרש אותם כראות עינך, ולרוב בצורה לא נכונה.

 

תודה

 

 

את הזוית השלילית במה שהיא תיארה, את חיפשת ("כרגיל" כתבת? אולי אכן...), והסתת אשה בבעלה בגלל עניינים שלך ("זה הגוף שלך ואת לא צריכה להסביר או לקבל את אישורו"... "בין אמא לתינוק ולא של אף אחד אחר" וכו' - סגנון של צורת הסתכלות מעוותת על בעל-ואשה, שרואים שהשואלת אינה שם כלל. צריך "לפרש ולהאיר זוית שלילית" כדי לראות את זה?!... לא יאומן. ואם באמת לא הרגשת מה הבעיה לכתוב כך לאשה ביחס לבעלה, אולי זו עצמה הבעיה היותר-גדולה. אל תתלי את זה באחרים ש"לא הבינו", כביכול). 

 

כל מי שקורא - יכול לראות את זה. המרירות הזו זועקת מהתגובה שלך אליה.  וכבר כתבתי - אפשר לראות איך הגיבה כאן מישהי אחרת, על אותה תופעה בדיוק. זה מתחיל מהמבט שלך. ואל תטילי באחרים ("מנסה להאיר זוית שלילית".. מגוחך) מום שבך, שניכר גם מתגובתך הנוכחית, הצפויה למדי. "שיטה" די-רדודה.

 

אל דאגה - זה לא "בכל תשובה אפשרית".. כמובן וידוע לכל מי שקורא כאן. מי שכותב חיובית - שמחים בראיית החיוב. וכשיש כאלה שמנסים להסית אשה בבעלה, לכתוב עליו כאילו הוא בכלל "זר".. וכד' - אז לא מחשש שמא לשונם תשתלח גם בנו בשקרים וגסות (כמו שניסית כעת), נחשוש מלהגיב...

 

אני, כמובן, לא "מפרש כראות עיני" את תשובותייך (על אף שבאמת בד"כ לא קורא.. אבל פה הגסות - "לא צריכה לקבל את אישורו".. כך כלפי בעלה! בושה - היתה כבר בכותרת), אין בכל שום צורך. זה לגמרי שקוף בהן. אל תטילי את הבעיה של תשובתך וסגנונה, ב"צורה לא נכונה" של "פרשנות"..

 

ואם את רוצה ש"לא אגיב" הלאה, תיישמי את זה קודם בעצמך.  אם תראי לנכון להגיב שוב - אין חסינות...  להגיב בגסות על דבר אמיתי (לצערנו) שכתבו לך, בגלל השתלחותך במישהי אחרת - אינו מבטיח אי תגובה חוזרת..

 

מה העניין בכלל להתחתן אם אין צורך לשתף זה את זו?

אבל פותחת השרשור כתבה משהו אחר..

היא כתבה שהיא רוצה להפסיק להניק ובעלה מבואס מזה.

 

אז רק לגבי הנקודה הזו רשמתי לה, שתעשה מה שטוב לה ולתינוקת, כי עם כל הכבוד, יש תחומים שגם הבעלים הכי תומכים ומפרגנים לא ממש מבינים...הנקה זה משהו מאד אישי שבין אמא לתינוקה (ויסלחו לי כל הגברים, אבל ככה זה), ואם אמא מבקשת להפסיק/להמשיך להניק-  אז שתעשה זאת גם עם הסביבה מתבאסת, בלי להתנצל.

 

בעל מפרגן הנקה זה מקסים, אבל גם פרגון יכול להפוך לפעמים לעול.....

.

אם הבעל היה כותב פה את ההודעה "אשתי רוצה להפסיק להניק כי כואב לה ואני מתבאס" אני מניחה שהיו כותבים לו, כל הכבוד על הפרגון, אבל ההחלטה היא של אשתו וכדאי שיתמוך בה.

 

אז אני כתבתי אותו דבר, רק הפוך.

 

 

 

 

 

 

 

 

כשכותבים לבעל שכדאי שיתמוך באשתו בעצם נותנים עצה שתקרב ביניהם.

כשכותבים לאשה שבעלך יתמוך בך- בעצם מגדילים את הציפיה לה מבעלה שמטבע הדברים תגדיל את הפער ביניהם בנושא זה.

 

זה מזכיר לי שבקורס בנושא הבית היהודי (לרווקות) הרב דיבר על הספר הבית היהודי של הרב שמחה כהן והחיה אותו ע"י דוגמאות והסברים עכשויים. מכיוון שהיינו בקורס רק בנות כל הדוגמאות היו איך אישה צריכה להתחשב בבעלה (אציין שהסגנון של הרב שלימד הכל היה בהומור וברוח טובה)

באחד השיעורים לקראת סוף השנה אחת הבנות שאלה את הרב אם ככה הוא מלמד גם את התלמידים הבנים שלו (היא התכוונה ממש מילה במילה כמה שהאישה צריכה להתחשב בבעלה)

אז הוא ענה לה: ברור! מה את חושבת שיש להם תורה אחרת? ברור שאני מלמד ש... ואז נתן את כל המשפטים שאמר קודם על מה האישה צריכה לעשות רק בניסוח של הבעל צריך לעשות לאשתו.

 

טוב, לא יודעת אם סיפרתי מובן אבל זה היה אחד הקטעים הטובים בקורס הזה.

אני לא אומרת שכולם. אבל בודאי שהרבה מהם. שאני שומעת מסביב. הכי קל שהאמא תניק. כי רק ככה הילד נרגע..... כי הכי נח שרק האמא תקום בלילה כי זה הנקה מלאה.... אז איך הילד ירדם? הוא נרדם רק בהנקה..... אני חושבת שאם האישה מניקה והבעל לא מאוד תומך ומאוד מפנק ומההנקה יוצאת רק אמא משוגעת וממוטטת מלילות ללא שינה כי רק ההנקה מרדימה. ומימים שהתינוק דבוק אליה כי הכל זה רק הנקה. אז מההנקה הזאת לא יודעת כמה תועלת יש. לא כל הבעלים שבעד שהאישה תמשיך להניק זה כי הם מאוד דואגים לבריאות של התינוק. כי אם יש אמא שכואב לה אז אין לה כח לטפל בתינוק. לדעתי ברגע שתינוק כבר לא רק תלוי באמא בהנקה זה כבר עול נוסף לאבא. שאולי הוא פוחד מיזה.

אני חושב שרוב ה"בעלים" הנורמליים, אוהבים את נשיהם ודואגים להן, ואוהבים את ילדיהם ודואגים להם - ולא מנסים "לתחמן" את האשה כדי "לברוח מאחריות".. - ובהתאם לנתונים הללו, הם מחליטים ביחד עם נשיהם על מה שהכי טוב לכולם..

לק"י

למה להיות כל כך שליליים?!..

המנוע עצמו מסתובב? יש מצב שהכנפיים נשברו קצת?

הוא מסתובב במהירות הרגילה או שאיטית יותר?

וגם ככה לא אוכלים יותר מכזית לחם בחתונה..

 

נסי לחשוב על משהו שהוא אוהב (ספר, דיסק,סטנדר, נעלי בית, שחמט, כדורסל..).

שיהיה במזל!

לק"י

יותר מכזית..

אבל בכל מקרה, נראה לי שהייתי קונה מתנה אחרת ולא אוכל.
אם הוא אוהב מוזיקה- אז דיסק זה אחלה.

באלי שרשורפלצת

שימחתותי..

אה, ואני נגד!!

בקצב הזה תוך 4 שנים אין אצבעות פנויות בידיים (אחרי עוד 8 טבעות, 2 כל שנה - ליומולדת וליומנישואין).

 

אבל מה נעשה ובנות אוהבות טבעות?

חתימת הזמר? מוצרי טיפוח לגבר? רק את יודעת... מזל טוב!!! אולי משהו טעים שאת הכנת בשבילו במיוחד??

אם הייתי חושבת על זה לפני (ונזכרתי שפעם רציתי להביא מתנה בחדר ייחוד כמה דקות לפני החופה..), אולי הייתי מביאה מנגל..

זה זמן כ"כ מיוחד!! למה חסרה בו המתנה?  

 

כמשוש חתן על כלה, את הכלה שלו! אין מתנה גדולה ממך! מה יוסיף דיסק לרגע כ"כ גדול?Iשאלת תםI 

 

(ואל תאמרו לי שהכלה נותן לכלה טבעת, כי תכשיט לכלה הוא סוג של מסורת בעמ"י עוד מאליעזר שנשלח עם דורונות לרבקה...)

לק"י

זה היה ממש נחמד.
אולי גם זה שלא ציפיתי לזה- הוסיף על ההנאה..
(אבל זאת ממש לא חובה בעיני).

לדעתי תראי לו אהבה מטורפת ביום הזה, זו המתנה הכי יפה שבאפשרותך לתת.

מקווה שעכשיו טוב לך יותר.

 

מוזמנת לשתף יותר אם בא לך.

 

רק טוב!

אבל את בעלי הכי משמח ארוחה כיפית ומושקעת עם דברים שהוא אוהב וזמן שמוקדש רק בשבילו.

או לחילופין, לצאת לאיזו מסעדה/בית קפה.

 

וכמובן שחשוב לציין ולהגיד שכל הנ"ל במיוחד בשבילו וזו הדרך שלך להגיד לו תודה וכו'.

 

ותמיד משמח לקבל איזה צ'ופר קטן (ספר, דיסק, מנורה לסטנדר..)

 

יוו איזה נחמד מצידך להכיר לו טובה

ארחה טובה ומושקעת- זה רעיון מעולה.

שוקולד מתחת לכרית עם מילים מרגשות..

 

אם את בקטע של להשקיע יותר- חשבי מה הוא אוהב ויעשה לו טוב

אולי ערב לחברים שלו?

טיול משותף?

ואפשר סתם מתנה כמו ספר, מצלה נעלי בית נוחות וכו'..

רק שתדעי שלקנות מתנה לבעל- זה אחד הדברים הקשים לקח לי חודש לחשוב על הרעיון ליומולדת..

 

 ואולי הגברים שנמצאים כאן יגלו לנו- מה עושה לכם טוב?????

מפתיע?
נראה לי הגיוני שכל גבר יאהב אחרת, ודברים אחרים יעשו לא את זה.
לא כולם מתלהבים מספר מסויים או מנוי למשחקי מכבי...

מה שלא תכיני בגדר אוכל מוצלח וטעים הם יהנו וישבחו אותך!

ככה זה עובד אצלי בבית.

אוהב ספורט - כרטיס או אביזר קשור לתחום האהוב עליו, לא חייב להיות זוגי.

אפשר בילוי זוגי, דיסק וכו' כמו שכבר כתבו.

 

קיצור, את מכירה אותו. תפנקי אותו לפי מה שהוא אוהב, מה שאין לו ויעזור לו.

בהכללה גסה מאוד, אם במתנה לאשה הנושא זה "הוא חשב עלי והשקיע בי",

אצל גבר (מדבר בשם עצמי) זה יותר כמו "זה יעזור לי, ולא הייתי קונה את זה בעצמי".

 

בהצלחה!

לק"י

צלם- 6000-7000
להקה- 6000+ 2000 להגברה של האולם
מנה- 120+-

איזה צלם לקחתם ומה זה כלל??

איזו להקה בחרתם??

איפה היתה החתונה?

שבת שלום..

לק"י

לקחנו צלם מהדרום (פרטים באישי)- זה כלל צלם וידאו וצלם סטילס, וצלמת וידאו וצלמת סטילס.
אלבום עם 400 תמונות ו-3 תמונות בהגדלה.
צילומי חוץ.

להקת קולות.
אולם "ירוק בעיר" בירושלים.

צלם: 6000 שח
להקה; 8000 שח
מנה: 120 שח

כלומר, יכול להיות שהיו יותר זולים, אבל היינו צריכים לאהוב גם

 

1. נדמה לי ש2500\3000

2. בסביבות ה 4000

3. 65

בס"ד

 

איזו להקה לקחתם, איפה הייתה החתונה, ואיזה צלם לקחתם??

אולם היה היכלי מלכות בבני ברק, זה היה בחודש אלול אז עשו לנו הנחה.

אני אהבתי אותו, גם מבחינת מקום וגם מראה (רק החופה שבתוך האולם היתה קצת קטנה) אבל עניין של טעם

 

להקה- לקחנו את הלהקה של הר המור, 3 נגנים (קלרינט, אורגן ותופים) יש להם גם ארבעה ואולי יותר אבל אנחנו רצינו לחסוך

אנחנו ממש אהבנו- החתונה היתה ממש שמחה והיה כיף לרקוד. אבל מי ששר זה זה שמנגן באורגן והוא לא שר כל הזמן, כך שמי שחשוב לו שישירו כל הזמן יכול לא לאהוב.

(אני יכולה לתת טלפון באישי)

 

לגבי צלם אני לא לגמרי יכולה לעזור- לקחנו צלם אחר (באותו מחיר) אבל ברגע האחרון הוא לא יכל ושלח צלם אחר דרכו. הצלם האחר היה מעולה, אבל אין לי את הטלפון שלו (התקשורת היתה עם הצלם הראשון). אם את רוצה את הטלפון של הצלם הראשון אני יכולה לשאול את ההורים שלי אם הוא עדין קיים אצלם (הם דיברו עם הצלם)

צלם 4800

להקה 5200+1500 הגברה באולם

מנה 95

אשמח לתת המלצות..

איזה צלם לקחתם ומה זה כלל??

איזו להקה בחרתם??

איפה היתה החתונה?

שבת שלום..

אם את מעונינת יש בקישור למטה תגובות של זוגות שהתחתנו 

ושם יש שמות+ מחירים

(קחי בחשבון שיש מחירים שעברו מאז כמה שנים והתעדכנו המחירים)

שכחתי כבר מה כתבתי

1. לא זוכר לא התעסקתי אבל נדמה לי בסביבות 5000 כולל וידאו+2 צלמים אלבום כיסים.

2. 6500 + 1000 לטכנאי הגברה של האולם
3. 125 למנה

 

מחיר למנה- בערך 80.

צלם- לא יודעת כמה סה"כ.- באזור 3000 (אולי קצת יותר) רק לצילום הערב שכלל 4 צלמים (2 בנים ו2 בנות, וידיאו וסטילס לכל אחד) עוד לא פיתחנו כך שאני לא יודעת כמה זה עולה הפיתוח.

להקה- 5900 (עם הנחה קלה מ6100)

 

בהצלחה!

לקחנו צלם יחסית זול ולהקה יחסית יקרה..

 

1. 3000

2. 7700

3. 75 למנה לא כולל אולם (האולם עלה 19000)

    אז בשקלול סופי בערך 105.

 

1.שילה גרנוביץ' הוא ממש במחירים סבירים וממש היינו מרוצים !

צלם +פיתוח אלבום דיגטלי תמונות להורים וכו'... 4,700

צלם ווידיאו 2,500 כולל עריכה ו3 אלבומים כולל מסירה של חומרי גלם

 

2. 9,000 ש"ח כולל שני זמרים ו4 כלי נגינה

 

3. 127 ש"ח למנה כולל אולם

 

מזל טוב!!!

 

ועוד פרט קטן ...

זה מאוד משנה באיזו עונה מתחתנים למחירים של האולם !!! חורף קיץ וכו'...

בעזהי"ת

 

1. צלם- 6000 כולל 2 צלמי סטילס, צלם וידאו, אלבום דיגיטלי ענקיי.

2. 8000 נראלי, תזמורת להבה- 6 נגנים+כינור

3. 135, אמצע אוגוסט

 

צלם- לא זוכרת

להקה- 8000 (להקה איכותית בטירוף שממש התגמשו איתנו..) כוללת 5 נגנים+ נגן על כינור. 

מחיר למנה- 140 כולל הכל (תאורה, סאונד, מסכים, בר שתיה, בופה מלא בחוץ) אבל זה לא חוכמה. הפעלנו עליהם תותחים כבדים

צלם-4800

להקה-5000

מנה-100

 

 ואנחנו ממש ממש מרוצים מהכל.

היה מקסים מקסים....

צלם- נע בין 4,000-10,000 שקל (צלוי בצלם ואם יש גם צלם וידאו וצלם נוסף).
להקה- נע בין 5,000-12,000 שקל.
מחיר למנה- נע בין +120-500 שקל למנה (כולל הגן אירועים/אולם) תלוי באולם/גן אירועים, ותלוי אם החתונה תהיה בחורף או בקיץ (בחורף פחות יקר ובקיץ יותר יקר-באופן משמעותי).
בסה"כ- חתונה כולל הכל (אוכל, מקום, טבעות, שמלה, צלם, להקה וכו' וכו'...), עולה כיום בממוצע בסביבות ה- 100,000 שקל, ובקלות יכול לעלות הרבה יותר (אם עושים את זה חכם ונכון, אז אפשר לעשות חתונה כולל הכל גם בסביבות ה- 70,000-80,000 שקל).
דבר נוסף- לקחת בחשבון שבדרך כלל, החלק שהכי מיקר את החתונה, זה כמות המוזמנים.
עוד דבר- להיכנס לחובות כדי לממן חתונה, זו טיפשות. עדיף כבר להתחתן ברבנות מאשר להיכנס לחובות.
ודבר אחרון- המלצה חמה רק אם בא לכם, תעשו מסיבה קטנה בסדר גודל משפחתי ותקחו את רוב הכסף שמיועד לחתונה ותחסכו אותו בשביל העתיד, זה מאד יקל עליכם לקנות בית בעתיד ויקל לכם על החיים בכללי.

אם יש שאלות, אז אפשר לפנות אלי בפרטי.

לצערי לא בגלל הניצול אלא בלהכיר את המציאות

יש משפחות שכמות המוזמנים מגדילה את ההכנסות ....

 

כמו מקום החתונה, עונת החתונה, מס' מוזמנים (לדוג'- ככל שיש יותר מוזמנים, האולם מוריד מחיר מנה...)

התחתנו בקיץ, בכתר הרימון בבני ברק (מיקום טוב למגיעים עם תחב"צ), כ500 מוזמנים.
160 ש"ח למנה (כולל בופה פתיחה, 2 מנות וקינוח...)

ממליצה להשוות בדרך יותר מעמיקה... נראה לי שהסקר ששלחו פה יכול לעזור יותר...

צלם: אני לא זוכרת מדויק, זוכרת שיחסית הוא זול ואכותי מאוד!! (וידיאו מעולה צלם צלמת ועוזר צלם. 400 תמונות + 38 לכל צד להורים והוא בוחר את התמונות שזה חוסך ממש.. הוא בוחר ממש טוב)

 

תזמורת: 6000, לב טהור,  6 נגנים, משמחים ממש!!!!! צעירים ומקפיצים עם מלא מרץ וגם ממש גמישים עם השירים..מלא מבחר ואפשרות שילמדו שירים במיוחד..

 

מנה: 135 (זה היה תלוי בכמות מוזמנים.. בין 130 ל140)

 

בהצלחה!!

צלם+צלמת+ווידאו 3250₪

תזמורת 5 נגנים 5500₪

500 מנות 35,000₪

זה ממש תלוי באיזור, בעונה, בסטנדרטים של המשפחה.

למשל במרכז 200 שח למנה זה יחסית נחשב סביר.. 

 

להקה- כנ"ל.. זה לאו דווקא מעיד על האיכות, אבל ככל שהיא תהיה יותר מפורסמת היא תהיה יותר יקרה בד"כ..