פורום נשואים טריים (עמוד 503)

המלצה חמה על 'מובילים עם המובילים' שלומי ואיתיאל 052-456-0003

 

מכיר אישית, חבר'ה ממש טובים

 

וכמובן- עבודה עברית

עשו לנו הובלה חודש שעבר, היו ממש מצוינים..

בתור אחת שמגהצת...

באופן כללי, 4-5 ש"ח לפריט זה המחיר ב"שוק".

אבל נראה לי שלוקח קצת יותר זמן מ12 דקות..

מנסיון מר עם חולצות לבנות מקומטות..

אני לא מגהצת יותר מ-5 דקות.

אולי בגלל שאני לא עושה חולצות בהרתחה.

או בגלל שיש לי מגהץ מעולה?

 

בד"כ בעלי מגהץ כל חולצה שלו תוך 5 דקות,אבל זה כשזה עם המגהץ האיכותי שקיבלנו מתנה לחתונה,ה
שבוע גיהצתי לו חולצה,ולא מצאתי את מגהץ הטוב,אז השתשמשתי באחד שבחיים לא ה בשימוש,אבל הוא לא מגהץ אדים,אלא מגהץ יבש,ובלי אפשרות ללחוץ להשפריץ טיפה מים,ולקח לי רבע שעה לגהץ את החולצה.
אז כנראה שזה ההבדלים של המגהץ...
(וגם זה שאני לא רגילה לגהץ)

איך מכבסים לא בהרתחה? ומה הסמל?

(אשמח להסבר מפורט, לא מבינה כלום במכונה שלנו ומנחשת את התכניות..)

תכתבי בגוגל את שם החברה, את הדגם, ואת המילה הוראות או instructions או user guide.

לנו זה עבד. קיבלנו מכונה בלי חוברת הפעלה ומצאנו באינטרנט חוברת מליאה ומפורטת.

בעברית ובאנגלית וחוברות הפעלה של מכונות מהחברה שלנו.

אבל כל מה שמצאתי לא עזר בכלום..

עדינים

ככה לא צריך יותר מידי גיהוץ

חוץ מזה שיש לי חולצות שהם אל קמט
ככה שלרוב לא צריך גיהוץ בכלל

מגהץ אדים פשוט - 12 דקות
מגהץ קיטור- 5 דקות.

שווה להשקיע 700 ש"ח ולקנות.

חולצות גבריות מכבסים בטמפרטורה של 40 מעלות.
אם אפשר עדיף להוציא מהמכונה לפני הסחיטה ולתלות לטפטף על קולב. כך כמעט לא צריך גיהוץ, ואפילו חולצות כותנה מצריכות פחות גיהוץ.

אם נראה לך שהחולצות הלבנות לא יוצאות מספיק לבנות אפשר לכבס אותן בנפרד ולהוסיף מלבין.

חולצות שכבר עברו הרתחה וסחיטה ייתכן שיצטרכו גיהוץ רציני גם אחרי כביסה עדינה כי הנזק בלתי הפיך.

או שתצלמי את הפאנל עם הכפתורים.
אשמח לעזור.
לא מבינה איך אפשר להשתמש במכונה בלי להבין את זה!

אם נניח שזה דומה לשלי (בוש) כי שתיהן גרמניות, אז ככה:
יש כפתור של בחירת תכנית. יש שם תכניות לכותנה (לבנים, כביסה רצינית), לחולצות (יותר קצר בזמן) וכו'.
כל תכנית שבחרת קובעת גם טמפרטורה וגם מהירות סחיטה. וגם את משך הכביסה הכולל וכמות הטלטולים..
בנוסף יש כפתור לבחירת טמפרטורה: אפשר לשנות אותה. התכנית בדרך כלל מגבילה את השינוי, לדוגמא, בחולצות הטווח הוא בין 20 ל 60.
ויש גם כפתור לשינוי מהירות הסחיטה. מדובר בסיבובים לדקה. חולצות אל תעשי יותר מ 400. לבנים ומגבות עדיף 1000.
יש כפתורים נוספים כגון שטיפה נוספת או עצירה לפני ריקון המים, שזה שימושי להוציא חולצות לפני הסחיטה.
יש בתכניות גם שטיפה בלבד, שימושי אם כיבסת משהו ביד כי הוא עדין אבל את רוצה לשטוף אותו מהסבון במכונה. כנ"ל יש גם סחיטה בלבד. שימושי אם הוצאת חולצות אחרי סחיטה חלשה ואת שאר הכביסה את רוצה לסחוט היטב.
זה אמור להיות באנגלית אז אין בעיה להבין. פעם הייתה לי מכונה צרפתית, זה כבר היה יותר מאתגר..

יש לי שתי גלגלות, אחת של טמפרטורות, ואחת של מספר סיבובים לדקה.

ליד יש עוד שני כפתורים, אחד זה לבחור השריה ואת השני לא הבנתי (אמבטיה עם שני חיצים שמצביעים שמאלה),

מעולם לא השתמשתי בהם..

 

תודה רבה על התשובה וההתייחסות!

אולי בזכותך הכביסה שלנו תשתדרג משמעותית..

1. להכניס אחת אחת למכונה, עדיף בקיפול רפוי, ולא לדחוס.

    אני מכבסת לבנות ב50 מעלות וצבעוניות ב40 מעלות, ואם הכביסה מוכתמת מאד - שמה סנו אוקסיג'ן בתור נוזל כביסה.

2. עדיף לתלות לייבוש, או לכבס במייבש - ויישר כשמסיים!! -  להוציא.

3. כשמורידים \ מוציאים - ג"כ לקפל!!! או לתלות על קולב או להניח מ מ ש  בזהירות זו על זו. כל גיבוב חפיף -עוד קמט עמוק!!

4. גיהוץ מאסיבי פעם אחת "עם כל ההידורים", פס חזק בשרוולים, דיוק בכתפיים ובכל שאר הקרעחצים המעצבנים.

5. בסיום לתלות או לקפל מכופתר - אני מעדיפה את הקיפול המסורתי, ומניחה את החולצות זע"ז, לסירוגין - עם 'ראש' לשמאל ולימין, ככה הערמה לא מתגבהת יתר על המידה.

6. להעיף את קרש הגיהוץ ולשכוח מהצרה הזו עד לבוא האין - ברירה הבא.

7. בפעמים הבאות - למען האמת, אולי אחרי מס' פעמים עד שהחולצה נשארת ביישרותה בבחינת "הרגל נעשה טבע" של הבגד - לשמור על כללי הכביסה והקיפול וסעיפיהן, ומובטח לכם כי אי"ה הקפלים בשרוולים וכו' - ישארו!!! גם לאחר הכביסה!!

  מכאן - זו חצי עבודה ואפילו פחות.

8. מגהץ קיטור. וברוך בורא מיני הטכנולוגיה לישראל, אמן.

לגביו פוזה של מבינה.....

 

יאללה, גזור ושמור לנכדותי, בבוא העת....

|סבתאית|

אני די משתדלת על כללי הכביסה שנתת, רק דילגתי על שלב 4...

 

אולי עוד בעלי ירוויח מהשירשור הזה בזכותך חולצות עם "פס" 

 

אבל אין לי מגהץ קיטור ראוי לשמו...

 

אולי.....................

לשלוח לך את ערמת הגיהוץ שלנו...?

 

(אגב, מה עם חולצות טריקו, לבנים, מצעים ופיג'מות, מישהו פה מגהץ? )

כנראה אנחנו קצת יוצאי דופן.
אני תולה את כל החולצות שלנו על קולבים (כולל החולצות של הבנות, על קולבים קטנים חמודים), ובקושי מגהצת. כבר יותר משנה שלא השתמשתי במגהץ

15 דקות לבערך 6 חולצות , כי יש גם לתלות וכו'.

יש לי מגהץ קיטור, עלה 700 שח לפני 3 שנים ושווה כל שקל (במיוחד שקיבלתי מתנה לחתונה )

 

זה לא אומר שאני אוהבת לגהץ, שונאאאת את זה יותר מכל עבודות הבית.

 

לפחות זה נראה מצויין על בעלי

זה נורמאלי מאוד מאוד גם אני משלם כך כבר כמה שנים

פדנט...

או בבית או אצל חמי וחמותי...

כי בעלי רוצה את הנוסח שהוא רגיל אליו ואבא שלי מתפלל נוסח אחר...

 

 

שבתות אנחנו בסוג של סבב, בערך- שבת אחת אצל ההורים שלי, שבת אחת אצל ההורים שלו ו2 שבתות בבית.

 

שאר החגים- בגדול פעם אצלו ופעם אצלי...

תפילות בישיבה
בלעדיהם אי אפשר לעבור את הימים הנוראים.

בגדול נוסעים מתי שרוצים ונוח
ואם אין כוח לנסוע
מזמינים אלינו

קבוע.

 

 

אף פעם לא היינו לפי סדר קבוע. תמיד איך שמתחשק ומתאים לנו.

 

 

רק המחשבה על התארחות מחוץ לבית 3 ימים וכמויות הבגדים ל 3 הילדים גורמת לי צמרמורת עם פריחה רצינית.

נשואים שנה וקצת) ביקשתי מבעלי להיות שם שוב כי אני ספרדיה והוא אשכנזי ואני רוצה את בית הכנסת שאני רגילה בו ולו לא אכפת. הבנתי גם שאמא שלו לא תעלב כי היא בעצמה אמרה שאצלם (בבית הכנסת ו/או בבית) קצת עלוב בראש השנה...

 

בעקרון אמרתי לשתי המשפחות שבחגים לא נעשה שנה פה ושנה שם, כי כשיש כמה אחים נשואים בכל צד זה מסובך (לא רוצים מצב ששנה ההורים לבד ושנה כולם אצלם, וגם לא מצב שלא יצא שנהיה עם אחים מסויימים ועם אחים אחרים בכלל לא...), נזרום כל חג מחדש לפי רצוננו והסכמת ההורים...

והארוחות חלק בבית, חלק משותף עם עוד משפ'/2 וחלק אצל הורי שזכינו שהישיבה לידם

ואז נוסעים להורים, וכבר היו דברים מעולם...

נראה לי שנשאר בבית

 

אף פעם לא היה סדר מסוים. תמיד לפי החשק.

 

שבתות אנחנו בקושי נוסעים.

 

בכללי לפי מה שזורם.

התחתנו ואנחנו אדונים לעצמינו

מישהו מכיר מקום שזקוק להשלמת מנין ו/או בעל תוקע ו/או חזן לראש השנה והם ערוכים לארח משפחה חמודה עם 3 ילדים?

 

בתודה מראש.

במרכזי קליטה של אתיופים לחגי תשרי.
להסביר על מהות החג, להשתתף איתם בסעודות.
הבנתי שנותנים מגורים.
אם תרצה עוד פרטים, אביא לך מספר.

ישר כח!

בעה"י

 

הייתי באחד בר"ה, אז אשמח לפרט אם יש שאלות

בעיקר באזור הדרום הרחוק (דרומה מב"ש).

בדר"כ מעדיפים זוגות, כך האישה יכולה להנחות אחרות בעזרת נשים.

 

ישיבות באזור הזה (אילת, מצפה רמון ואולי עוד כמה) שולחות חבר'ה לשם והרבה פעמים הם זקוקים לתגבור.

אם תרצי, אוכל לברר בשבילכם.

 

 

ומאז החתונה זה אף פעם לא היה עם כללים וחוקים,
תמיד זרמנו לאיפה שהתחשק לנו ושני הצדדים קיבלו את זה בהבנה.

גם שבתות וגם חגים.

הכי כיף הכי שקט הכי הכי משפחתי

גם ביו"כ.


בעלי ש"צ שם בהרבה מהתפילות.
( ואני מתרגלת לרעיון. .. שנה ראשונה )

כניסה לפורום נשואות בפניה למנהלות הפורום במסר

מעבר לזה- לא יודעת לתת עיצות ותובנות לגבי הקרן המתאימה וכו'.
אם את עובדת בעבודה מסודרת- בד"כ מבוטחים דרכה.

לשים לב לאותיות הקטנות , לקרוא טוב טוב את התנאים וכמובן להשוות מחירים ותנאים בכמה חברות. שוק ביטוחי החיים הוא בדיוק כמו שוק ירקות ברגע שמתווכחים קצת אפשר לקבל תנאים הרבה יותר טובים

וכמובן חברת הביטוח.

ויותר ברצינות.

כדאי לשקול ביטוח חיים של ריזיקו בלבד, דהיינו סיכון. אם חלילה קורה משהו למבוטח אז שאריו מקבלים פיצוי כלשהו. זהו ביטוח זול יחסית וממוקד מאד. יש הרבה מקומות עבודה וארגונים שמאפשרים לרכוש כזה ביטוח במחירים נוחים מאד.

כל שאר הצעות הביטוח הן בזבוז כסף ועדיף להשקיע בתכניות פנסיה.

אם יש דירה, תיק השקעות, מה שלא יהיה - זה רעיון גרוע (בזבוז כסף של ממש).

 

אם את/ה  זוג צעיר עם ילד ובלי הרבה מדי הכנסות - אני חושב שזה חובה בסיסית, למקרה שמחר אתה מגיע לעולם האמת שאשתך וילדיך לא יגיעו לפת לחם.

זה ביטוח חיים בלי התחייבות

אבל הכסף שאתה נותן הוא צדקה

זה סוג של צדקה, ועם מערכת שמעודדת תקצוב יתר של סוגים מסויימים של משפחות על פני האחרות.

 

זה בסדר גמור וצדקה לשמה, אבל אאל"ט שהמקרה שם הוא פטירת שני הורים ולא רק הורה אחד.

ובקרן יחד גם כן נראה לי שלא

וזה לא ביטוח חיים במובן הקלאסי.
יותר ביטוח של ביטחון כלכלי לילדים עם נישואיהם, שיוכלו לחתן אותם בכבוד, למקרה שאין להם ביטוח אחר.

לאבא שלי היה
ואחרי שהוא נפטר זה עזר מאד

היכן "הקונץ "?

חייבים להודות שזה אחד הביטוחים שאף אחד לא אוהב להתעסק איתם ולא לדון בהם באופן טבעי... ובכל זאת- בגלל שהעלית את הנושא הסתכלתי באתר של חברת הביטוח שאנחנו עושים שם ביטוח במסגרת חבילת ביטוחי חיים למשפחה שהם מציעים, הם מציעים את אלה

https://www.clalbit.co.il/article/Pages/default.aspx?ItemID=91815a9e-3440-44d8-b83c-58f53419da79

שזה כולל גם ביטוח למקרה של נכות וזה נראה לי חשוב שייכלל ולא רק התסריט הכי שחור. אני יודעת שכשהציעו לנו חשבנו שזה מיותר כי יש לנו ביטוח חיים כחלק מהביטוח של המשכנתא אבל הבנתי שזה משהו אחר לגמרי ואין כפילות. 

להתחבר לקרן יחד זה גם חסד וגם ביטוח חיים

בשם רב מפורסם, שאינו זוכר מיהו כעת.

 

יש אנשים שמצד עצמם הם צריכים למות, אבל הקב"ה מחזיק אותם בחיים כי הם צריכים לפרנס את משפחתם. אם אדם כזה עושה ביטוח חיים - הסיבה להשאיר אותו בחיים בטלה.

ועדיין נראה לי שהדאגה לטובת הילדים יותר חשובה מחשבונות כאלה

יש על זה גם תשובה ביחו"ד

גם אם יש ביטוח זה עדיין לא מספיק כדי להחזיק משפחה, הכסף הזה יגמר מתישהו.

 

 

ומעבר לזה - אם הקב"ה החליט שאני צריך לעבור דירה לעולם אחר, אז זה צריך כנראה לקרות. לא משהו שאפשר לשחק איתו.

שנזכה לאריכות ימים ושנים בטוב ובנעימים עם משפחותינו בבריאות לטובה

זה ממש טוב, לבנות במיוחד, והבעל אמור לרצות שיהיה לאשתו טוב (ואם הוא לא מבין שזה טוב תמיד אפשר להסביר)

אני אישית כמעט ולא עושה את זה (לא יוצא..) אבל ממש בעד (בעד יציאה משותפת, דווקא פחות מסעדה או דברים כאלה אלא סתם לשבת יחד)

 

בעלי אגב בעד..

אני חושבת שאם הם נהנות וכייף להן . אז לא צריך להיות בעיה , אפשר להסביר /להגיד לבעל .

אני גם חושבת שצריך גיוון ולראות עוד  "עולם" , לא רק הבעל והילדים ....

באותה מידה גם הבעל יכל לצאת אם חברים . צריך למצוא את האיזון הנכון , בין החברה לבעל ולמשפחה . 

 

נ.ב

 

אצלנו בישוב יש מדי פעם הרצאות ומופעים , ערבי תרבות למינהם .... בעלי לא ממש אוהב את זה (כמה פעמים "סחבתי אותו")

בעלי אמר לי עזבי זה לא בשבילי , לא מעניין אותי , אם את רוצה לכי אני היה הביביסטר .....

 

אמא שלי לוקח /מזמינה אותנו להצגות והופעות .... בדרך כלל אנחנו הולכים ביחד .

היא הבטחה לי (ואמרה לי שמאוד כדי לי לראות את " כנר על הגג")

אמרתי לה שאני מכירה את זה ... ושאנחנו כנראה לא נבוא כי זה מחזמר ויש שירה ובעלי לא שומע שירת נשים וכאלה ....

בכל מקרה היא החליטה להזמין אותי לבד ושאלה את בעלי מה דעתו שרק אני אלך .....

הוא אמר שאין לו בעיה . ובאמת  רק אני הלכתי ונהנתי .

 

והיה איזהו פעם שבעלי הלך אבא שלו ואחי ל"מסע בין כוכבים" ואני נשארתי בבית .....

 

בקיצור כדי מאוד וזה חשוב וגם בונה את הזוגיות שיש עוד דברים ותחומים שונים .

ביותר שיש בחיים.

בין אם אנחנו נפגשות תוך בילוי עם הילדים ובין אם לבדנו, תמיד יש צחוקים, קשקושים, החלפת רעיונות, קיטורים, זכרונות, רכילויות.

מומלץ ביותר בכל הזדמנות ובכל גיל.

האמת פתחתי את הנושא כי אחת החברות הציעה רעיון - לצאת ארבעתנו חמישי-שישי לצימר ללא ילדים וללא הבעלים רק הבנות , לי הרעיון היה נשמע כיפי ונחמד קצת להתאוורר, אבל בכל זאת הייתי שמחה לשמוע דעתכם בנושא

אבל לדעתי זה בכלל לא שאלה אלינו, אלא רק לבעלך ולך.

מה בעלך אומר על זה? הוא מסוגל להשאר ולשמור לבד על הילדים? (יש גברים שכן, אבל יש כאלה שלא מוצאים את עצמם עם ילדים לבד) הוא יתעורר אם הם יתעוררו בלילה, או שהוא ישן כמו בול עץ ולא מתעורר אפילו מטרקטור, כל שכן לא מבכי של ילדים? (כי זה עלול להיות בעייתי אם כן)

ואיך בעלך יקבל את זה שתשני בלילה במקום אחר? יהיה לו בסדר או קשה ממש?

זה דבר לגיטימי לצאת לנופש נשים (כשהאשה צריכה שחרור), והרבה נשים עושות את זה, אבל זה חייב להתאים לכל המשפחה כדי שבאמת תצאו עם כוחות ולא חלילה עם תסכולים\ מריבות\ בעיות עם הילדים.

לדעתי במקום לשאול בפורום תדוני על זה עם בעלך ותראי אם זה מתאים לכם בתור משפחה (ואם זה לא יעשה לו רע)

זה אישי כמובן,
אבל אם שאלת פה אז אעיד על עצמי,

ערב חברות זה מבורך ויפה.
אבל אני לא רואה את עצמי לילה בלי בעלי, אלא אם כן, זה נכפה עלינו.

אני סתם שואל בשביל העניין,

אף אחד לא אמר שאם את לא היית מסכימה גם הוא לא יסכים.

ממש נדיר ... ברוב הפעמים חבר יבוא אליו והם ישבו בגינה עם כוסית ערק ושיחות לתוך הלילה

בעלי היה מפרגן לי ללא היסוס.

יש לי חברה שכל שנה נוסעת לחו"ל לשבוע עם חברה או אחות.

 

גם אנחנו (כמה חברות) דיברנו שנעשה זאת, אבל כרגע זה רק בשלב הדיבורים....

אז תעשי את זה כמובן.

ואם לבעלך זה יהיה קצת קשה אז לא נורא, הוא יסתדר.

אבל אני מאד חמוד!!!

 

זה מאד מאד קשה, מבאס, מעצבן וכו'

 

אם בעלך לא יסכים - תביני אותו!

אם בעלך מסכים - תעריכי אותו!

זה גם תלוי מן הסתם בותק.

 

את רוצה? שבי עם בעלך ותחליטו ביחד אם זה מתאים.

השנה אחרי 9 שנות נישואין נסעתי עם חברה לשבוע לבד לבד...

 

לפעמין מגיע שלב שזה מתחיל להיות צורך...

זה תלוי בבן זוג, כמה הוא מסוגל להיות לבד עם הילדים ואם זה לא עושה לו רע..
סתם דוג', כשיצאתי עם חברות, לאחת מהן היתה בעיה בזמן הנופש. פשוט בעלה לא יכל להתמודד והשאיר כל היום בייביסיטר ( זה היה בחופש הגדול) לילדים. למרות שהוא סידר שייעדר מהעבודה.. והיא היתה בטלפון רוב היום כדי להרגיע שם את העניינים.
אז שוב, צריך מראש לדאוג שמסתדר לכולם

זה תלוי בך  ובבעליך .

תחשבי מה טוב לך ולבית שלך.

ותאי אם זה מתאים לכם .

 

 

נ.ב

חברה שלי הזמינה אותי לשבת כלה אחרי שאני כבר התחתנתי .

וחברה אחרת שגם התחתנה אמרה לי לבוא מה הבעיה .....

אני אמרתי לה מצטערת רק לפני כמה זמן התחתנתי לא נראה לי מתאים .

לעזוב את בעלי ולישון אם חברות ....אני  גרה רחוק אז הייתי חייבת לישון באזור .

החברה הנשואה  השנייה כן באה לשבת כלה ....

היא גרה קרוב אז נראה לי שהלכה ברגל (לא יועדת אם נשארה לישון )

לק"י

חלק נשואות וחלק רווקות.
זה ממש כיף, ואני לא רואה בזה שום בעיה..(יוצאות לבית קפה וכדומה).

לגבי סוף שבוע- אני כרגע לא חושבת שהייתי עושה את זה.
אבל מכירה כאלה שכן.

גם אני נפגשת עם חברות לעבודה אחת  לכמה חודשים. ועם חברות מהאולפנה גם אחת לכמה חודשים.

לגבי נסיעה ללילה זה לא קרה עדיין עם החברות.

 

מה שכן קרה זה שהיה לנו טיול מהעבודה ל 48 שעות והיה ממש כיף.

והאמת שזה גם תרם לזוגיות שלנו כי כשחזרתי בעלי ממש התגעגע, והיה בשוק מכמה דברים אני עושה בבית.... (:

 

לצאת עם חברות אצלינו אני יוצאת לפחות אחת לשבועיים ערב לבד עם חברות בית קפה או משהו.
לצערי בעלי לא עושה את זה אף פעם החברים לא בעניין...
וכל אישה צריכה להרגיש כמה היא צריכה חצאת ולהקשיב לעצמה.
לגבי השאלה השניה:
יציאה ללילה תלויה מאוד בתחושה שלך, בהסכמה של בעלך, הצורך לדעתי לא מגיע בשנים הראשונות לחיי הנישואין- יותר דביקיים ולא יכולים להיפרד אחכ' הילדים גדלים וצריך קצת שרט כדי לחזור עם כוחות נשמע לי נהדר.

אז למה לא בכיף...

ברור שהוא הפיל אישה טובה ותמימה.

את נכנסת לקשר בתמימות ובטוב.

הוא איש ממש לא תמים וטוב.

 

הכי טוב לך זה לעזוב אותו. זה קשה, אני גם מניח שהוא ינסה לחזר ולחדש קשר. את חייבת להיות חזקה.

איתו אין לך עתיד טוב, הוא יכול לעשות לך אותו הדבר. הוא לא אמין, הוא לא טוב.

 

תראי איך הוא הרס את חייו, אשתו וילדיו. וכן, גם אותך!

 

יש המון בחורים רווקים הרבה יותר טובים שתוכלי להקים איתם משפחה נהדרת.

סביר שקשה לך לראות זאת, אולי תנסי להתבונן על העניין יותר ויותר בכיוון הזה.

 

מה שבטוח הוא שלבד לא תוכלי להתגבר. את חייבת מישהי שתעזור לך. זה הולך להיות קשה, אך שווה את העתיד היותר טוב.

 

 

 

 

 

אבל צודק, היא נכנסה לזה בתמימות. אבל כרגע- כבר שנה לאחר שהיא יודעת שהוא נשוי עם ילדים זה כבר לא בתמימות. זה במודע לחלוטין. כרגע אין שום מקום להגיד שהיא הקורבן בסיפור כי היא כבר לא..

מתנצלת על איך שהתגובה אולי נקראית בעיניכם. היא לא נאמרה מתוך כעס אלא מתוך נקודת מבט שונה ופגיעה בהחלט.

כמענה אליה הם בחרו באופן אחר להסביר,

הטחת האשמה בה תועיל פחות מאשר אזהרה מבן זוגה הנשוי.

עזבי ומיד.

חפשי עבודה חדשה, חפשי מקום חדש לגור- אבל לכי משם. תתחילי מחדש.

אם הוא יחליט לפרק את המשפחה שלו, שלא יהיה זה קשור אליך.

 

הוא הסתיר ממך את העובדה שהוא נשוי 3 שנים?

אם כן, מדובר בבן אדם נאלח ורמאי. האם את בטוחה שאת רוצה לקשור בו את גורלך??

איזה מן בן אדם מסתיר את עובדת היותו נשוי במשך 3 שנים????

מה חשבת בשנים האלה?

 

בבקשה, לכי לטיפול פסיכולוגי.

 

 

 

 

אהבה בלתי אפשרית היא דבר קשה וכואב.

את צריכה לחתוך ממנו בכל המהירות האפשרית, כולל התרחקות מאזור המגורים.

זכרי שהוא הערים עליך תקופה ארוכה מאד מאד, שלש שנים של שקר והסתרה הם דבר שקשה מאד למחול עליו וזה מעיד לא מעט על טיבו של האיש.

אם הוא באמת יחליט שהוא מעדיף אותך על פני אשתו ויוכיח זאת במעשים ברורים אז אולי, אבל רק אולי, יש מקום שתחזרו ותקימו משפחה.

גם אז לא הייתי קופצת על המציאה כי נוכלים ורמאים לא משתנים כל כך מהר.

אבל קורים מקרים כאלה וחלקם גם מצליח.

 

ברור שצריך להפסיק

 

(ו"היפה והחנון" מה שלומך? כבר מזמן לא ראינו אותך!)

 

נתקי איתו את הקשר (לפחות עד שיתבהרו העניינים), והתייעצי כמה שיותר מהר עם דמות תורנית.

אל תשכחי שהוא מנהל חיים כפולים. המשך הקשר במצב כזה פוגע לא רק בילדים, אלא גם באשתו ובעיקר בך.

תהיי חזקה!

מוזמנת באישי.

כמו אש. כמובן בצירןף העובדה שהוא נשוי. מסכנות שתיכן.סתם מאמלל אתכן. תמצאו גבר ישר.

בלי להסתכל אחורה...
קצת קשה לי להאמין ששלוש שנים לא ידעת שהוא נשוי ...אני בטוחה שמתישהו חשדת , שידעת שמשהו לא תקין מתרחש פה , חמודה עכשיו זה בידיים שלך תאזרי את כל הכוחות שלך ותברחי מהמיטה החולה הזו!

אין "בן זוגי" בלי נישואין. צריך לומר את האמת: זה מושג מבחיל - ותפיסה מקולקלת אחת גוררת הלאה. פה זו דוגמה "חזקה", לצערנו.

 

ב. הוא בוגד ושקרן. חצוף!  לא טוב לו - היה יכול להתגרש. מה הוא בוגד באשתו התמימה ובמקביל (לא פלא) מרמה אותך.

 

ג. מה זה "האמנתי לו" ש"יקח את הילדים ויעבור".. וכי אשתו היא סמרטוט?! הרי לא מדובר במשיהו שהתגרש כבר.

 

ד. את היית שותפה לפשע, למרבית הצער. אדם נשוי, בוגד באשתו - ולך "קשה לזרוק 3 שנים של אהבה". ומה  איתה?!  מה היית מרגישה אם לך היו עושים כך?!

 

ה. האדם הזה ש"את כ"כ אוהבת אותו", הרי הוא לחלוטין לא נהג בך כמי שאוהב את זולתו (לא רק את עצמו ו"הרגשותיו"..). הוא רימה אותך. ואת הסתבכת בגלל זה. מה את חושבת?  אם היה מתחתן איתך - אז היה לך ביטוח?!  מן הסתם הבגידה הבאה בפתח. הרי אין לו מוסר, אם מסוגל לרקוד על שתי הלא-חתונות במשך שנים.

 

ו. אכן, את "מכורה" במידה זו או אחרת. כמו שכתבת. זו הבעיה. כשאר נתפסים לאיזו "הרגשה" חיצונית, ללא כל בסיס ערכי או מוסרי תקין, אז אחרי זמן מה היא הופכת לקבס, כמו סם שמרגישים את הנזק בפועל, אבל..

 

ולכן, הפיתרון כנראה הוא "גמילה" מוחלטת. קודם כל, חזרה בתשובה על כל הדברים הקשים הללו. חרטת אמת על יצירת "יחס" כזה שלא בנישואין נורמליים, על המשך עם אדם בוגד (על אף שכבר היית "בפנים" והיה לך קשה), על ציעור אשתו וילדיו.

 

ניתוק מוחלט. התבוננות ברע מול הטוב. דרך חדשה. שמירת מרחק בתקוה שהזמן גם כן יעזור.

 

[כל הנ"ל, כמובן, בהנחה שזו בעיה "אמיתי" ולא מומצאת. שהרי תמוה איך לפורום דתי מגיעה מישהי ש"בן זוגה" 3 שנים וכו'..  אבל כיוון שזה כתוב - אז חשוב שדברים כאלה לא יהפכו ל"כאילו נורמה לייעוץ", בלי להזכיר משהו על החריגות הבוטה שבהם]

 

אומנם תגובות הפורום פה לפעמים יותר פוגעות מהסיטואציה עצמה אבל כל הכבוד לך שאת מחפשת איך להעזר.
היה לי קשר דומה לזה פעם עם הבוס שלי במשך חצי שנה שלא ידעתי שהוא נשוי והוא ניצל טוב טוב את התמימות שלי.
אחרי שהבנתי מאיפה זה בא ברחתי משם והיום אני במקום אחר לגמרי.זה קשה זה כואב זה עצוב אבל שתדעי לך שזה חשוב!!!
אין דבר יותר גרוע מלדעת שהרסת משפחה שלימה

לא "יותר פוגעות מהסיטואציה עצמה".

 

הסיטואציה עצמה, היא דבר נוראי מבחינה מוסרית, מכל זווית. לפחות למי שמאמין שלא פחות מ"לדעת שהרסת משפחה שלמה" (דהיינו, ההרגשה שלך), חמורה עצם ההריסה ועצם הבגידה, בעוה"ז ובעוה"ב. חומרה של דברים אינה נמדדת רק לפי מה ש"מרגישים", אלא קודם כל לפי מה שהם באמת.

 

פורום, זה לא רק התייעצות אישית, "אחד על אחד", אלא ברבים ועם השלכות "סביבתיות". אז קודם כל צריך לומר דברים בהירים על משמעות הענין לכשלעצמו. לא כמו ה"תרבות" של היום שכביכול "מכילה" כל דבר, ובעצם מורידה את המוסר מטה-מטה.

אח"כ - יש מקום לתמיכה אישית במי שמעונין לצאת מבוץ שנקלע אליו.

 

וגם לטובת מי שחטא בעצמו. העזרה הכי גדולה זה להבין שזה נורא ואיום. מוסרית, וכלפי האשה הנבגדת ר"ל. לא רק ב"לדעת שעשית". זה מה שיכול לעזור להתנער, ולא להשלות את עצמו כאילו כביכול "לא הכי נורא". ומזה אפשר לחזור בתשובה (שכוללת - כך ההלכה - חרטה ועזיבת החטא), ולקבל להבא דרך אחרת. הרחק מזה.

 

אין. שומעת??? נישואין זה קודש. קודש. אין יותר ממנו. אם הוא נפגע- הכל נפגע. שומעת שוב?? לצעוק יותר בקול?

והייתי מציעה לך לעוף ממנו כמה שיותר מהר, שישאר לבד ושיסבול להנאתו. הוא לא שווה את אשתו וגם לא אותך. וזה שאת מתלבטת זה גם מעורר סימני שאלה. 

בחורה מעלה שאלה אמיתית שהיא מתמודדת איתה, היא ביקשה עצה ולא את דעתך האישית עליה.

 

רק פוגעת באדם שמולך. חבל.

מה שמעניין אותי מה הייתה מטרת השאלה שלך?! הצגת את עצמך בדילמה ריגשית מאוד קשה, קודם כל הייתי מציעה לך לדאוג לעצמך גבר שגילית שהוא נשוי הוא זבל של בן אדם. ודבר נוסף איך יש לך יכולת להמשיך לצאת עם מישהו שכך פוגע באישתו תתקשרי אליה ותגידי לה שהוא בוגד בה ותברחי.
עכשיו אחרי שנה אני תוהה לעצמי יכול להיות שעם כל האהבה שבעולם זה מה שמגיע לך... תחשבי אם את שווה ליותר אז תעשי תשובה ותברחי יש לי כבוד לאחרים אבל בגבול אדם נשאב עם הרגשות שלו ויש לו דרך לבחור לצאת מכל מקום.
תכבדי את עצמך ותוציעי את עצמך מן השאול.

כדאי להפסיק להקפיץ את השרשור.

מוזמנים לפנות

תבדקי אולי באינטרנט יהיה לך פרטים

ובזמן של החופה והחדר ייחוד תלכי לטבול באזור, ותחזרי מייד אח"כ- לתחילת הריקודים...

תתארגני מראש הכל למקווה, ותהיי בלי איפור, כדי שהכל יהיה יותר בקלות ובמהירות במקווה..

החברה לא תשים לב שנעלמת- תהיי בריקודים וכו'.

 

אור וטוב!

 

אפשר לטבול גם מאוחר יותר.

דברי עם הבלנית של המקווה הכי קרוב לאולם ותשאלי אותה אם יש אפשרות להגיע אחר החתונה..

 

תבדקי באתר שלהם, ואם לא תמצאי שם תתקשרי למכון 026515050

 

בשביל מה גבירם צריכים שמירת עיניים? בשביל מה כולנו מצווים על לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם, אם הנישואין מעניק פתרון מוחלט לכל התאוות האלו?

 

ספרי קדמונים וחז"ל מלאים בעובדות וסיפורים על גברים (ונשים) שעמדו בפיתוי ותקפה אותם תאווה והם הצליחו או לא הצליחו.. וכו'.

 

בכל אופן אין גבר שיראה אישה מושכת ונאה בחוץ שלא ירגיש תאווה או צביטה בלב. (יהיה השמור ביותר ותהא הקשר המשיכה והאהבה ככל שתהיה טובה עם אשתו). ברור, שההמשך כבר תלוי במוסריותו של האדם ובחוסנו וביראת השמים ובריאותו הנפשית והקשר שלו עם אשתו.

 

ככל שהאדם בריא יותר ושומר על עצמו וככל שהקשר שלו בבית יותר טוב ומספק, בוודאי שלא יתפתח מכך כלום ויוכל להסיר את עיניו ומחשבתו ולעבור לענין הבא.

 

נ.ב. גם לנשים יש מקרים דומים, אם כי כמובן בעוצמה ובתדירות נמוכה משל גברים. גברים מאוד מתפעלים ממראה חיצוני ומרושם וממראות לא צנועים והרבה מאוד גם ממראות צנועים ומושכים. זה טבעי אצלם. אצל הנשים, הקשר צריך להיות יותר עמוק ומתמשך והקשר השטחי הראשוני אינו תופס בדרך כלל אצלם. אצל נשים לא מצוי כל כך מה שנקרא "אהבה ממבט ראשון" , שזה בעצם לא אהבה אלא "תאווה" ו"משיכה".

 

 

 

 

היצר הרע הלך לישון אחרי החתונה?

הלואי שזה היה כך

אם לא- זה אינו תקין.

 

אבל החכמה היא שגם אם ראית ו"התעוררת" (ביטוי שלך) אז החכמה היא להתגבר ולהסיט את המבט, ללכת משם או למלמל מזמורי תהילים. (יש עוד רעיונות)

 

כל דבר בחיים, לא מצפים ממישהו שלא יהיה לו נסיונות, מותר לך לרצות לשתות ביום כיפור ולרצות להתקלח בתשעה באב, אבל אם את מתגברת ומתנגדת לז, פה היית אדם גדול יותר!

וצריך להקפיד על שמירת העיניים

עריכה-

עכשיו ראיתי שכתבת לגברי הפורום..אז לא שמתי לב, עניתי לך כאישה..;)

 

תביני שיש ממש הבדלים בינינו לבינם,

 

לנו יש את האחד שאוהב, שהקשר איתו הוא הכי מדהים בעולם והוא היחיד שמעניין אותנו, אנחנו נמשכות יותר לקשר הרגשי שיש לנו איתם.. ולכן נמשכות רק אליהם, אפילו אם הגבר הכי חתיך יאכל אצלך בסעודת שבת, ככל שהקשר שלך לבעלך חזק יותר את לא תחשבי אפילו לא בצחוק על הבחור ההוא.. (המקסימום זה וואי נראה טוב אבל לא כמשהו מיני)

 

לכן אין מצב שאת או אני נלך ברחוב ונחשוב יוואוו איך אנחנו נמשכות לגבר הזה והזה..אצלנו זה פועל אחרת..

(אולי יש בנות יוצאות דופן אבל באופן כללי לא נראה לי שזה קורה יותר מידיי..)

 

לעומת זאת גברים זה התמודדות יום-יומית, זה לא כי הוא לא אוהב או לא מרגיש קשר אליך ואהבה ומשיכה עצומה אליך, יכול להיות שהוא הכי קשור אליך בעולם והכי אוהב וכ'ו.. זה ממש לא סותר את הקשר המקסים שלכם. זה פשוט התמודדות שאנחנו לא יכולות להבין...

 

זה פשוט הבדלים בינך לבינו.

 

 

 

לא התכוין ל"רגש, כמו שאת חושבת - יחס נפשי,

 

אלא שזה סתם "גירוי" חיצוני

יש הרבה דברים שיכולים לעורר.

ספרים, סרטים, כתבות בעתונות, מראות, דמיונות, זכרונות, תמונות ואירועים.

אין כלל מצב שבו עוררות שייכת אך ורק למה שקורה בבית בד' אמותינו.

השאלה היא לא מה מסתובב לנו בראש אלא איך אנחנו מתמודדים עם זה.

 

לא נראה לי שיש הבדל גדול בין גברים לנשים.

 

עיצה אישית - אל תדברי עם אנשים כשאת לא רוצה לדעת את התשובות - מה עוזר לך לדעת שהוא מתעורר מנשים אחרות?

 

ולמה שאשה תגיד כזה דבר טיפשי לבעלה , בנוגע למה ששאלת?

 

אם תאמרי על מה היה הויכוח זה יעזור קצת לכוון את התשובות למקום הנכון

קצת קשה לענות.

יכול להיות שמה שאני הכי אוהבת בו גורם לי לקושי, אבל עדיין אני הכי אוהבת בו.

למה זה עלה לכן? מה ההקשר? 

את ההומור שלו
את המראה שלו
את המחוות הקטנות שעושות לי טוב- נס בבוקר, פתק
ובעיקר שהוא תמיד גורם לי להרגיש טוב עם עצמי!!

כולל מה שנחשב "חסרונות"...

אשרינו שזכינו

ואת איך שהוא מטפל בילדה - זה פשוט מדהים!

 

אבל הכי הרבה - את זה שכל דבר שהוא אומר וכל דבר שהוא עושה - הוא חושב איך זה ישפיע עליי ועל הזוגיות שלנו.

 

 

השבועיים האלה באמת לא פשוטים.
אבל אבל אבל
הכל תלוי בנו זו לא סיסמא,
אפשר לרענן את הקשר עם יציאה זוגית, הליכה ביחד..
אם כל חודש נישבר מזה אנחנו נעשה את זה קשה יותר ממה שזה.
תשדרי לבעלך שאת עוברת את זה וזה יקל גם עליו, אני מניחה.

וברצינות, שתדעי שעם השנים זה עובר

לשחק משהו ביחד (גם כשאסורים ....)

ללמוד משהו יחד /לראות סרט (במחשב ביית ....)

 

ואפשר שכל אחד יעסוק במשהו משלו .

למשל תקראי ספר טוב / עיתון  או ירחון ..... 

תבלים אם חבורות

 אם הזמן זה היה בסדר .

בהנחה שאפשר לדעת מראש כמה זמן זה יהיה פחות או יותר, אפשר גם להערך בהתאם עם רעיונות אחרים למלא את הזמן.

 

 

בראשית נישואינו תזמנתי "לילה" של שדרוגי מערכת (עבודות לילה למינהן), לזמנים שאשתי אסורה. מאז שהתחלנו לעבוד עם VMware יש פחות כאלה אבל כשהיו - זה היה לזמנים האסורים.

ידוע שבתקופה שאישה אסורה, מה שמביא קשר זה חיבור רוחני.
אפשר ללמוד יחד דיני טהרה, לקרא משהו מחזק..

יש הרבה דברים במישור הרגשי ובמישור של השיחה שיכוילם להיבנות בתקופה כזו, לא רק הגוף הוא מרכיב בנישואיםאלא גם ובעיקר הנפש

בטוח הם יוכלו לעשות את זה

רק קחי בחשבון שזה יקר (אבל לפי מה שכתבת, את כבר יודעת את זה)

לק"י

אבל כרגע אני לא יודעת איפה בדיוק הוא עובד.
וגם אם זאת נגריה- לא בטוח שהם בונים ספריות..

בעלי יכול לעשות לכם...
ספריות, מטבחים ועבודות עץ.
אפשר בשמחה לראות עבודות שלו ולהתיעץ
אם את רוצה מס' אשלח לך באישי.
בהצלחה!

יש מצב לעניין אותך במישהו

מכירה מישהי מצויינת בבאר שבע.

יש להם רשימה של יועצים בקדושה שהם לימדו וממליצים עליהם

בתור נשואה טרייה הייתי נורא מבולבלת, והם יודעים גם לעזור בלכוון לרופא/רב/כל דבר אחר שיתאימו במדויק למקרה, 

הם ממש מבינים בזה והם גם יראי שמיים, וזו התפיסה הראשית שלהם בעצם.

מדריכת כלות, יועצת זוגית ומשפחתית וגם עוסקת בתחום הזה.

 

עם הכשרה, נסיון, רגישות ויראת שמיים..

 

(מכירה אישית, הייתה מדריכת הכלות שלי. אין לי מספר שלה כי הלך לי המכשיר..)

מאוד טובה אשתי היתה בקורס שלה ומאוד נהנתה.
נדמה לי שהיא גרה בכוכב השחר.
אם את לא מוצאת את המספר שלה אני יכול לחפש.

אפשר לחדש את העטרת שעליו ואז זה בכלל כמו חדש

אגב אם נמצאים באזור של חרדים שווה להביא להם כי יש להם יותר ניסיון בזה

לפני ראש השנה ולפני פסח

 

הסוף שלהן (איפה שחוטים קשורים כזה, לא הפתילות) הופך להיות לא כלכך מופרד.

הכוונה למה שיש למטה

 

אבל...

הם יוצאות ממש נקיות

וריחניות

וזה חינם! (סכום נמוך מאוד בהשוואה לניקוי יבש)

 

 

הכי חשוב שלא לשים חומרי הלבנה

וחום לא גבוה

אמא שלי שמה אותם בתוך גרב ניילון וסוגרת אותה בגומיה/ קשר..

זה מנקה ולא הורס אותם..

שמגלגלים בה את הפתילות ואז מכניסים ככה למכונה..

אמא שלי בדרך כלל מכבסת ביד את הטליתות של אבא שלי. והם יוצאות נקיות ביותר

גם לכם יוצא לפעמים לקנא בזוגיות של אחרים?

סתם מהתבוננות חיצונית על זוגות אחרים,

בעיקר כאלה שהם יותר מוחצנים- צוחקים יחד בקול,

זורמים מאד וכו'...

לאחרונה אני מרגישה שזה קורה לי הרבה מדי פעמים,

וזה נורא מתסכל אותי.

חשוב לי לציין שב"ה הקשר שלי עם בעלי הוא טוב,

עם עליות ומורדות אבל סה"כ ברוך ה' באמת טוב...

בגלל שתי סיבות: 1. לעולם, אבל לעולם את לא יכולה לדעת מה באמת קורה אצל אחרים. יכול להיות יפה מבחוץ וקשה מבפנים. יכול להיות רגיל מבחוץ אבל מדהים מבפנים. יכול להיות זורם מבחוץ אבל תקוע מבפנים. הכל יכול להיות. מה שבטוח- מה שאת רואה הוא לא מייצג את מה שקורה בין בני הזוג.

2. זה בכלל לא משנה מה קורה אצל אחרים. ה' מוליך אותך במסלול שלך, הנשמה שלך צריכה לתקן את הענינים של עצמה בעולם הזה ולכן ה' נתן לך את התנאים הספציפיים שלך, כולל הבעל...  לא רק זה. המחשבה ש"אצל אחרים הכל סבבה ורק אנחנו...אוי אנחנו..".היא לא נכונה. כל זוג עובר דברים. כל זוג נופל וקם, עולה ויורד, רב ומשלים, לומד לחיות ביחד ולהתקדם ביחד. כל זוג יש לו קשיים אחרים, חלקם בכלל לא נראים לעין החברים והשכנים.

 

בקיצור- קנאה זה רגש טבעי, אבל לפחות במקרה של חיי נישואין וזוגות אחרים אין לו בסיס בכלל...

תשמחי בטוב שלך, ב"ה שיש לך טוב.

נטיה טבעית לחשוב שהדשא של השני ירוק יותר...
יש מדריכים שמייעצים במפורש להימנע ככל האפשר מפגישות עם זוגות אחרים, עד שהקשר ביניכם יהיה ברמה שלא יאיים על שלמותו...

תשמחי ותפתחי מה שאצלכם.

 

זה מעבר לכך שאף פעם אל תחשבי  ש"את יודעת" בגלל איזו מוחצנות של אחרים.

 

יחס זה בפנים - את זה תבני - ואצלכם.

אבל הכל בדמיון, באמת!

לעולם אין לדעת מה עובר על זוגות אחרים בבית פנימה, הכי קל בעולם לזרום ולצחוק יחד בקול - אבל בחוץ!

זוג יכול להסתובב בחוץ עם חיוך ענקי ואח"כ להכנס הביתה וכל אחד מסתגר בחדר אחר.

לכל זוג יש את הנסיונות שלו, שהוא ורק הוא מסוגל לעבור אותם. אני מניחה שאם היו מניחים אותנו במקומו של זוג אחר לעולם לא היינו מצליחים לצלוח את מה שהם עוברים, ולהיפך.

אני מבטיחה לך (בלי נדר) שאם היית מתבוננת פנימה יותר לביתו של 'זוג מושלם' לא היית רוצה להתחלף איתם.

נסי להתמקד יותר בבית שלכם, הוא המרכז האמיתי.

בסופו של דבר 'מוחצן' הוא רק כלפי חוץ, וגם אם נראה ששם מושלם זה הגיע אחרי הרבה מאד עבודה.

אז יאללה, עכשיו תורכם!

מתסכל. למה לקנא. תעשו את זה גם אתם. בבחינת "קנאת סופרים תרבה חכמה"

אם הם יעשו "כמותם" (מוחצנים וכו'...) - זה יהיה גרוע.

 

מי שזה טבעי אצלו כך - בסדר. יש גם סוגים אחרים.

 

אפשר גם לראות אם נחמד לנו כך מידי פעם. אבל לא "בגלל שהם".

 

מה גם שלא פעם זה פשוט לא אומר כלום. לפעמים גם ההיפך..

אנחנו יצורים חברתיים ולומדים זה מזה דברים רבים.

אם אנחנו רואים משהו ורוצים אותו גם לעצמנו זו לא קנאה אלא דבר טבעי.

כשמקנאים זה המצב שבו אנחנו רוצים שלזולת לא יהיה משהו אבל אם אנחנו שמחים בשמחתו ורוצים גם עבורנו זו לא קנאה אלא רגש טוב מאד. רק ככה מתקדמים בחיים.

יש התנהגויות שאנחנו מאמצים לעצמנו ויש שלא וכך גם האחרים לומדים מאתנו דברים שונים.

 

לכן, אם אתם רואה אצל אחרים דברים שמתאימים לכם, דברו על כך ותראו איך אתם יכולים להפיק מזה את הטוב בשבילכם.

ברור לגמרי מהתיאור.

 

זה לא שרואים איזה "רעיון" נחמד אצל השני ולומדים ממנו.

 

אם הם יסתכלו על אחרים - זה יזיק להם עוד יותר. לא יצאו מזה.

 

ולא כל דבר "לומדים" מאחרים. יש דברים ששייכים לעדינות הבנין הפנימי, והם באים דווקא מתוך שמרוכזים בו. ושמחים בו.

ואין התאמה מלאה בין מה שכתבתי לבין הבעיה האישית שהועלתה.

אבל מאחר וקשרים חברתיים הם חלק חשוב במציאות שלנו נראה לי חשוב לזכור שאנחנו לומדים מזולתנו והזולת למד מאתנו.

[ההוא הביא לאשתו ממתק - איך היא שמחה.. אז אומֵר לעצמו: רגע, אולי גם אצלי זה יכול לקרות... מצוין..]

כאן בפורום!!!

תודה רבה לכל אחד ואחת שכתבו.

דרים כ"כ חכמים, פשוטים, שנכנסים אל הלב,

ובאמת נשמעת מהם דאגה ואכפתיות!

תודה לכם!

יכול להיות שאתם עדין זוג צעיר. עוד כמה שנים עם ילדים. הכל הרבה יותר זורם וקליל. לפעמים בהתחלה יותר קשה לזרום. יש אנשים יותר מופנמים וסגורים. קשה להם להתגלגל מצחוק עם האישה בחברת עוד זוגות

נקרא גם - מענק עבודה..

 

תבררו פרטים באינטרנט.

בהצלחה..

3000 שקל לחודש לא מספיקים לשום דבר אלא לחיי עוני מרוד.

עדיף לנסות ולחפש עבודה מכניסה יותר.

פורצדורה ארוכה אבל די שווה

שעמידר זה מ3 ילדים ומעלה,
אלא אם יש ח"ו בעיה רפואית וכדומה.

כן יש אפשרות פחות מורכבת של סיוע בשכר דירה דרך עמידר/ מתן חן וכדומה

אנחנו, ככלל, מעדיפים את הכסף עצמו, ולא פודים אותו בשווה-כסף

תכשיט, בגד, בושם....

והערה לאלעד, אצלינו כשההורים נותנים כסף למתנה, הם מבקשים לדעת מה קנו ...

כך שהכסף לא נכנס לחשבון, אלא נשמר בצד עד לקנית המתנה.

יכול להיות שגם אצל מטרי זה ככה. או שבאמת היא רוצה לקנות לה משהוא לפינוק ולא לחם וחלב..

אבל אין לי רעיון... מה אתם הייתם קונים לעצמכם? אולי זה יעזור לי...

וכן, מבקשים לדעת מה קניתי, לא נותנים את הכסף כדי שנקנה דברים בסיסיים לבית, אלא באמת יותר 'פינוק'....

 

פשוט יש לי קושי ברעיונות למתנות. לדג'- יש לנו עוד מעט יום נישואים, ובעלי משגע אותי שאגיד לו מה אני רוצה שיקנה לי, ובאמת שאין לי מושג!!.... 

מקווה שהובנתי... תודה!

אפשר לשמור את הכסף ואז לצרף כסף של כמה מתנות ולקנות מתנה גדולה- מצלמה, תכשיט, ערסל, כיסא נוח או כורסא וכו'

אפשר לקנות משהו לטיפוח עצמי (בגד, איפור, קרמים, בושם), טיפוח זוגי (מצעים יפים, אוהל לשינה בחוץ- לפי העדפותיכם),

אפשר לקנות משהו לבית שישמח אותך (תמונה, אהיל למנורה, שטיח וכו')

יש לך תחביבים? כי אפשר להשתמש בכסף כדי לפתח אותם, בין אם זה בהליכה לחוג שמתחשק לך, ובין אם זה קניה של חפצים שבהם תוכלי ליישם את התחביב (חומרי יצירה, כלי נגינה וכו')

תהני, ותגשימי את חלומותיך 

או מעמד יפה וחסכוני לדיסקים.
שעון יד חדש.
בילוי נעים ביחד.
מגבת גדולה ורכה.

מזל טוב!

יש מלא אבל העיקר הוא מה הכיוון שלך..

לצאת לריכבה על ססים וכו'...

עיסוי...

טיפול פנים אצל קוסמטיקאית....

 

שיאצו,רפלקסלוגיה.משו כיף ומרגיע לגופנפש.

הדפסת אלבום תמונות שלכם, שמיכה נחמדה, תמונ לקיר, שעון קיר, שעון יד, מטפחת, עוד מטפחת, סיכות למטפחת  

(יש כמה רעיונות נוספים של מתנות שהם "בגד של בנות" שלא שייך לכתוב בפורום, אבל גם אא אחכ לתת דוח מה קניתי...)