פורום נשואים טריים (עמוד 546)

יש את "רוזה" בעמק רפאים ובעיר, מחירים ממש סבירים, לא בטוחה שמהדרין..

"גריל בר" בנחלת שבעה, אזור כיכר החתולות, נראלי שמהדרין, לוידעת לגבי המחירים..

פשוט יושבים בשולחנות בחוץ ולא בפנים.

 

מהדרין (כמדומני בית יוסף? שווה להרים טלפון לבדוק)

גריל בר ליד כיכר החתולות מהדרין לדעתי.

יש במושבה הגרמנית ובשלומציון המלכה במרכז העיר.

מקום נחמד, איכותי ולא יקר מדי.

יכול להיות שאם המעלות גבוהות מידי הירקות קוראים ומשפיעים וזה מה שגורם לעיקרון. דבר שני, תגלית שגיליתי לפני חצי שנה:ירקות ופירות נשמרים הרבה יותר זמן כאשר הם מצויים בתוך קופסא אטומה. מאז אנחנו משתמשים בקופסאות וזה שינה את אורך החיים של הירקות והפירות באופן משמעתי..
לגבי המקרר המלא, גם אני תוהה בעניין זה.. ואנחנו נשואים שנתיים.. זה עניין של תקופות.. אם אכלנו בשבת בבית יש מלא סיכום וזה, ויש תקופות שהמקרה ממש ריק.. חוצמזה שזה גם תלוי בגודל המקרר..

אני יודע על ספק הירכות של המכולת ביישוב שלנו שהירקות שלו... לא מי יודע מה, אז כשאנחנו קונים במקומות אחרים זה מחזיק יותר זמן.

 

יש מצב שאת מארגנת מד טמפרטורה חיצוני ומודדת בו את המקרר? (אם את גרה באזור בנימין אפשר לשאול מאיתנו, או לקנות חדש בסין ב-15 שקל לערך).

מקרר צריך להיות בטמפ' של 4 מעלות לערך (ולא מתחת לאפס), ומקפיא במינוס 17 כשהוא סגור.

אפרסקים נהיים מאוד רכים במקרר

מלפפונים מתחילים להצטמק

גזר נהיה רך..

זה בעיקר, כל היתר די בסדר..

 

יכול להיות שאין לי אומדן לזמן שהם אמורים לשרוד..

אם אני קונה ירקות ופירות טריים בשישי, עד מתי הם אמורים להיות טובים?

 

ולגבי הטמפרטורה- אי אפשר לדעת את זה בלי המד החיצוני? אין משהו במקרר עצמו?

קודם כל - להכניס את הירקות למקרר כשהם יבשים ! (אם יש בהם לחות מסויימת, לנגב אותם לפני שמכניסים).

 

מלפפונים - לא לשים בקופסא/תא יחד עם העגבניות, גורם לריכוך מהיר. הכי טוב - לשים בקופסא מפלסטיק, לא חייבת להיות סגורה, אבל לעטוף מכל הצדדים בנייר סופג. אנחנו שמים נייר, שכבת מלפפונים, עוד נייר, שכבה ובסוף מלמעלה נייר סופג.

 

גזר - שוב, שיכנס יבש למקרר, הכי טוב לשים אותו בשקית ניילון קשיחה ולחורר אותה מעט כדי שהיא קצת תנשום.

 

אפרסקים - לא יודעת מה יכול לגרום להם להאריך את זמן החיים, אני יודעת שיש פירות שאם שמים ליד תפוחים זה לא טוב להם. אצלנו האפרסקים נגמרים די מהר... אז לא בדקתי...

 

ובקשר לטמפרטורה, יש מקררים, כמו שלנו, שהטמפרטורה ללא כל כך אחידה, אז אנחנו יודעים לדוגמא, שירקות ופירות שמים בתאים למטה או בקדימה של המקרר, אם דוחפים אותם לעומק המקרר הם קופאים, אז צריך לשים לב...

חסה ועלים אחרים - אני תמיד שמה בדלת של המקרר כדי שלא יקפאו או יתקלקלו מהר וכך הלאה...

 

המלפפונים מפרישים חומר שמרקיב את העגבניות (או הפוך)

ולהיזהר מלחות...

גם אני הרגשתי ככה שהמקרר ריק כשהיינו זוג צעיר, כי כמה כבר אוכלים 2 אנשים??

לאחרונה קרה לנו שהחלב התקלקל לפני הפג תוקף..

בעלי טוען שזה בגלל ששמנו אותו בדלת ולא במדפים..

תודה לכולם על התגובות והרעיונות..

גג

בכללי זה יכול להיות קשור.

זוגות צעירים לא קונים הרבה ולכן המקרר ריק למשל אצלנו שיש כמה נפשות אז הוא מתמלא 

 

ודי מהר גם מתרוקן אבל כיוון שיש הרבה אז כעבור שבוע קונים עוד פעם מלא וככה הרבה דמן הוא נראה מלא 

א. לא כ"כ יודעת איך בוחרים מזרון טוב, אבל שווה להשקיע במזרון מצויין. שישאר לכם להרבה שנים ולא יצ'טקמק אחרי 5-6 שנים. בהריונות, בע"ה, ממש צריך מזרון טוב ותומך.

ב. מוצרי חשמל- אישית לא ממליצה לקנות יד שניה, כי אתם אף פעם לא באמת יודעים מה קורה בבפנוכו שלו. אא"כ אתם קונים ממכר קרוב שבטוח לא עובד עליכם. בנוסף, תיקוני בלאי של מוצרי חשמל הם יקרים- מינימום 200 ש"ח לטכנאי שמגיע ועוד עשרות עד מאות שקלים עבור חלקי החילוף.

חוצמזה- אורך החיים של מוצרים כמו מקרר, תנור, מכונת כביסה הוא ממילא כמה שנים טובות, אז למה לא לקנות חדש ולהנות ממקרר טוב כמו שאת רוצה למשך 10 השנים הקרובות?

ג. ריהוט לעומת זאת, הכי טוב לקנות יד שניה, לדעתי. מן הסתם תעברו דירה או שתיים עד שתשתקעו, וא. כל מעבר כזה מחליש ארונות, למשל. ב. שווה להשקיע בריהוט חדש כשגרים בבית למשך שנים, ואז הריהוט מתאים לגודל ולמרחב של הבית. לא כיף להיתקע עם שולחן גדול בקרוון קטן, למשל...  ג. אפשר לראות בעין אם הריהוט הוא טוב או לא, גם בלי להיות נגר מומחה.אפשר לקנות ספות, פינות אוכל, ספריות, שידות, וגם מיטות תינוק שוות, בע"ה...

תמיד עדיף בהתחלה לקנות  בממש זול או לחפש למסירה וכאלה..

 

רהיטים בד"כ מתפרקים במעבר דירה.. ולכן כשידוע מראש שהולכים לשכור דירה לכך וכך זמן עדיף לא להשקיע המון כסף ברהיטים..

 

אנחנו לדג' מצאנו כעט הכל למסירה.. (וחדר שינה קנינו ממש ממש בזול..)

 

לגבי ספר- 

 

איש ואישה (נראה לי של הרב קנוהל..) מדהים מדהים!!! (אפשר ללמוד יחד!!)

מזרנים- אנחנו בדקנו בתלפיות כל מני חנויות, מכל חנות בחרנו דגם אחד ורשמנו את כל הפרטים שלו. ואז ישבנו ביחד בבית ובחרנו את מה שהיה הכי טוב, התקשרנו לכמה מחסנים (שאין להם חנויות וזה יוצא לך יותר זול) והזמנו ממי שהיה הכי זול.

אנחנו קנינו הכל מיד 2 או מאגורה. הדברים היחידים שקנינו חדש זה

מקרר- כי זה בדר"כ בא עם אחריות להרבה שנים, וגם כי יכולות להיות בו תקלות שלא רואים אבל פתאום אחרי שנה הכל נדפק- וזה הכי נבאס שמקרר הולך ופתאום צריך למצא מה לעשות עם כל האוכל וכו'..

מזרנים- כי יש לזה אחריות להרבה שנים וכי זה דבר שלא נדפק במעברי דירה וכו'

ושולחן למטבח- כי היינו צריכים משהו צר וארוך ולא מצאנו ביד 2 (היה לנו מטבח פיצי פיצי וצר) וכן מצאנו באחלה מבצע כולל 2 כיסאות..

כל כל השאר- יד 2 או אגורה. (או שקיבלנו מתנה כמו מיקרוגל)

 

ריהוט- אם אתם לא קונים דירה, לא כדאי לקנות חדש. גם ככה נדפק במעבר.. 

 

לגבי הכנה רוחנית- גם ממליצה על איש ואשה. וכמובן- על הספר "המוח הנשי" של ד"ר לואן בריינדיז. אולי פחות רוחני- אבל בהחלט יועיל לשלום הבית שלכם..

יותר רוחני זה תלוי מה הסגנון שלך, יש את "אהבה" של הרב גינזבורג, יש את הספרים של נעמי וולפסון (מרחק,נגיעה, כמשוש חתן על כלה, ודבק באשתו, ועוד ספר קליל יותר שאני לא זוכרת את שמו) יש את פנים אל פנים של הרב אבינר (אני מקראיה את הספרים שנמצאים אצלי על המדף אבל טרם פתחתי אותם.. )

שמעתי דברים טובים על "מנגינת הבית" ועל הספר של הרב שמחה הכהן.

אין על סימונס 

יקר אבל מעולה

מחזיק מעמד שנים

באף מלון שהיינו בארץ ובעולם- והיינו

לא מצאתי יותר נוח ממה שיש לי בבית

מזל טוב!

הבנתי שהקפיצים או משהו כזה ממש מתקלקלים ולכן לא מומלץ לקנות יד שניה..

מזל טוב!

אב, מזרוני, כדאי לבוא לחנות, (עדיף לומר מראש שלא בטוח שתקנו כאן..) לשבת, לראות, להרגיש, ואז לבדוק באינטרנט על הדגמים הספציפים אולי תמצאו מחיר יותר טוב בשביל אותו מוצר..

גם ארון מעץ מלא הכי איכותי- אם הוא יעבור דירה 3-4 פעמים הוא כבר יתבלה, אבל אז לא תקנו חדש- כי השקעתם...

לכן עד שלא קונים דירה- לא קונים דברים איכותיים. קונים יד 2 והכי הרבה- משארים שם וקונים יד 2 חדש.. (כל העברת דירה- זה כבר יד 3...) עדיף להשקיע 300-400 כל פעם שעוברים דירה ואז כשקונים דירה- לקנות עץ מלא ב3000 ש"ח והוא ישאר לכם לעוד המון שנים במצב מצויין.

 

כל דבר שתפרקי ותרכיבי כמה פעמים- זה משפיע.

 

עדיף לך להשקיע בריהוט חדש ולא משומש . יש היום ריהוט יפה במחירים טובים .

אני ממליצה לך בחום לנסות ב"רוזטו"  , יש להם רהיטים מעוצבים במחירים מעולים , את יכולה גם לקבל ייעוץ דרכם . 

לסג'מה, ליד בת- עין בגוש עציון. ובקירבת מקום גם מסעדה/בית קפה "גוונא".

מצפה מתת במעלה חבר, ליד המדרשה. מהמם שם בלילה וביום.

בגוש- גוונא, קפה במשתלה, ביקב ואולי יש עוד?...

ממליצה. (מסעדה חלבית)

דריבן בקרית 4 יש להם בריכה שמשכירים לזוגות

בעזהי"ת.

 

בואי לאישי.

הצריף של תמרי אפשר גם סתם לשבת אם סגור.

המליצו פה על בריכה בהר ברכה להשכרה..

יש מלא מעיינות יפים באזור..

כל המקומות לאכול שמצאתי כתוב שפתוחים רק ביום שישי מישהו מכיר/ יודע האם אכן כך? גם בחופש?

אבל אולי אלירז יודעת.תשאל/י אותה.

יש מקום נחמד באזור קדומים?

מעיין? בית קפה?

היא קונדיטורית ולכן יש אפשרות לארוחת בוקר.) (זה נראלי עולה ללילה באיזור 500-600.)

כמו כן יש שם משו חדש שסוגרים בשבילך שעתיים את הצימר ביחד עם ארוחה זוגית מפנקת!!

יש בישוב מעיין, ניקבה, בריכה, מערת נטיפים, אפשרות לסיורים ועוד..)http://nofshomron.com/

מומלץ מאד! כנסי לאתר שלהם " צימר נוף שמרון"

[מלבד שהמושג "חברה" במקורותינו הוא רק על מי שכבר נישאו לה "והיא חברתך ואשת בריתך". אם זוכרים את זה - זה עוזר להיות "חברים טובים" אחרי שמתחתנים. תופסים יותר את היחוד הבלעדי]

כפי שזכור לי זה שבוע הבא, אז למה השאלה בעבר? אולי לפי הלועזי זה כבר היה?

 

()

מאיפה בכלל הגיע הקטע הזה של חג האהבה?

הישר מ"חג" "פריצות-בהיתר" גויי,

 

וכמו עוד דברים - אצלנו יש כמה תמימים שחושבים שזה בטח "משהו ביהדות".

 

אצלנו אין "יום" כזה - ולכן בד"כ הנישואין מחזיקים יותר מיום, ועכ"פ מתאמצים מאד שיחזיקו.

 

אצלנו - היום הזה היה של בנין בתים בישראל, מתוך שהיה גם יום של חיזוק אחדותו וקיומו של עם-ישראל;

 

בתים מחייבים, קדושים וטהורים - וממילא גם יותר סיכוי שמייצרים נאמנות ואהבה.

לעשות ממנו איזה חג של אהבה וזוגיות כמו שעושים ממנו היום.

מה שכן אפשר זה לחשוב שוב על החברים הרווקים ומי יכול להתאים להם

 

קודם כל, היום הזה הוא יום מיוחד מכמה סיבות. מוזמן לקרוא קצת פה:

http://www.aish.co.il/i/j/48849527.html

 

דבר שני, "לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים"

זה יום בו פעם היו אנשים מוצאים את זיווגם. יום שידוכים נפלא.

וכמו הרבה אירועים וימים מיוחדים של "פעם" שאנחנו חוגגים עד היום, אנחנו חוגגים גם את היום הזה.

מה רע?

אם זה היה חג של התהוללות הייתי מבינה את הבוז שבנימה שלך, אבל מה רע ביום שמוקדש לאהבה?

(כן כן,  אנחנו אוהבים כל הזמן. נכון. אנחנו גם חיים כל הזמן, למה לציין יומולדת? אנחנו גם נשואים כל הזמן, למה לציין יום נישואין? הקרוב שנפטר מת כל הזמן, למה לציין יום זיכרון?)

"קודם כל" - במחילה לא הסתכלתי בקישור שציינת, כי הייחוד של היום הזה כתוב בסוף מסכת תענית. שם מקורו.

 

ושם גם כתוב אֶת "לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב ויוה"כ".

 

היום הזה הוא חגיגי עוד מזמן שכלו בו מתי מדבר, ועוד, ואח"כ היה יום שהוקמו מתוכו הרבה בתים לישראל.

 

 

[ובניגוד לדברייך, אגב, זה לא כמו אירועים של "פעם" שאנו חוגגים עד היום. יש חגים שהתורה וחכמים קבעו - ונחגגים לדורות. היום הזה אינו כך - מהסיבה הפשוטה שזה מנהג שבמפורש מצוין כדבר שהיה נהוג, ופסק; ומן הסתם לא בכדי נהג האופן הזה דווקא בזמן שביהמ"ק היה קיים. ומצריך הרבה טהרה. ומכל מקום, נשאר זכר לחגיגיות בכך שלא אומרים בו תחנון. אין שום מנהג אחר ליום זה, ואנחנו לא "ממציאים" חגים חדשים]

 

אבל השאלה שנשאלה כאן לא היתה על זה. אלא "מניין בא הקטע הזה שלך חג האהבה"...  ה"קטע הזה בא בדיוק ממה שאמרתי "חג פריצות-בהיתר גויי", מגעיל, המכונה וולנטין-די בלשון לא-קדשם..

 

ומעולם - מעולם - גם כשהיו יוצאות בנות ירושלים בבגדי לבן שאולים, הוא לא נקרא "יום האהבה" ואף אחד לא העלה בדעתו.

מה זה "יום שמוקדש לאהבה"?... מה השטויות האלה, במחילה? "אהבה" בין מי למי? ..בין איש לאשתו - היום הזה מעולם לא היה קשור במובנו זה למי שכבר נישאו; אז מה ההמצאה הזו? וממתי יש "יום אחד" בשביל זה?! (ומה העירבוב עם הדוגמאות שהבאת?...  יום זיכרון, הוא אותו יום בו נפטר מישהו, ויש בו עילו נשמה, ובחינת יום-דין על כך. יום הולדת ויום נישואין, אין כל "דין" לציין - אבל מי שמאמינים ביחוד התאריך של עם ישראל, מבינים שיש חגיגיות כשחוזר אותו יום במעגל השנה, שבו קרה אירוע משמעותי. אין לכך כל קשר לנידון זה).

 

אלא מה? " יום בשביל אהבה" למי? ללא-נשואים? אז זה לא פריצות? מה, אנחנו חיים על הירח?!..  

אלא מה? כמו אז - למי שרוצים להתחתן? הרי הם היו רואים מי שמתאימה להם, ובוחרים בה. את באמת חושבת שזה היה "חג האהבה"?...  היו שידוכים. בשביל לבנות את האהבה הנצרכת בין איש לאשתו, היו צריכים לעבוד אח"כ...

 

הרי נאמר על זה, בין השאר, שם: "מיוחסות שבהן היו אומרות - אל תתן עיניך בנוי, תן עיניך במשפחה וכו' " - אז מה היה קורה? הבחור היה בין-רגע "מתאהב" בה בגלל ייחוס המשפחה?..

 

לצערנו, זה מה שקורה כאשר מתערבבים מושגי-הבאי עם דברי תורה.

 

אי אפשר להמציא "חגים" ואי אפשר להלביש שם שהוא ישירות בא מ"חג פריצות-בהיתר" גויי, על אפילו מה שהיה בעבר ביום קדוש כזה, ששימש בנין בתים בישראל ולא לסיפוק היצר/רגש האנוכי ללא כל מחוייבות המכונה אצלם "אהבה" - שאורכה בערך כאורכו של יום...

 

וגם אנשים נשואים - אם יש אצלם "יום" האהבה, מסופקני כמה היא תחזיק אצלם מעבר לו.. (לא מדבר על מי שבתמימות חשב שזה איזה "דין"....)

 

בעזהי"ת.

 

הרי ממה נפשך: אם הם דוסים- אז הם יחגגו בטהרה (כמו תמיד בימי הטהרה), ואם הם חילונים- אז הם יחגגו גם לא בטהרה (כמו בכל סופ"ש)..

אז מה זה משנה אם חוגגים בט"ו באב ספציפי או לא?! ואם יחליטו לחגוג בי"ז בטבת?

[אני לא יודע מניין אתם בקיאה מה "אם הם חילונים" הם עושים בכל סופ"ש..  על נקיות הדיבור זה בטח לא מעיד]

 

ומה זה אם הם דוסים הם יחגגו בטהרה כמו תמיד בימי טהרה?..  הרי כבר כתבתי שאם מדובר בנשואים - הם לא צריכים "יום" לענין הזה (ולא שמעתי, אגב, ש"חגיגת אהבה" אצל דוסים מותנית רק ב"ימי טהרה". אמור להיות גם מעבר לכך), ואם בלא-נשואים, אז אין לכך מקום.

 

וזה היה בתגובה על מישהי שחשבה שיש במסורתנו דבר כזה המכונה "חג האהבה".. וזה "חג" שחוזר מידי שנה כשאר החגים...

 

מוטב לקרוא על מה היתה התגובה לפני ש"קופצים" עם: "יש לך בעיה"... 

 

את ענית ללא כל קשר למה שכתבתי ולמה שעליו הגבתי.

 

 

בעזהי"ת.

 

אז הראיתי שאין כאן כל פריצות באופן ששונה מימי השגרה.

כתבתי ימי טהרה- כי התלונות פה היו בעיקר על ההקשר הפיזי של החגיגות...

וזה מאוד נחמד שיש דבר שנקרא "יום האהבה"- מן טריגר כזה לחגוג באופן מיוחד...

שאל אלעד: מאיפה הגיע הקטע הזה של "חג האהבה"..?

 

עניתי: מ" חג" פריצות-בהיתר גויי.  ואכן, משם זה "הגיע". אף פעם לא קראו לטו באב כך. בשנים האחרונות, כמה אנשים שרחוקים מתודעה יהודית החלו "להחיל" על זה את ה"תרגום" של יום הפריצות הגויי הנ"ל, ואמרו: "גם לנו יש".. כמובן - ההיפך הגמור מכל המשמעות של טוב באב במקורו.

 

ולא נכון ש"התלונות פה היו בעיקר על ההקשר הפיזי של החגיגות". פשוט אף אחד לא הזכיר דבר כזה. ושוב - לא יודע מניין ה"מידע" הזה.

 

ווזה מאד לא נחמד שלוקחים מושג שכל עניינו הוא במפורש פריצות-גויית, במסוה "אהבה", ו"מתרגמים" אותו ליום קדוש של עם ישראל מימים-ימימה, ההיפך ממהותו, ו"תורמים" בכך עוד קצת לטשטוש המושגים שלנו.

 

וגם לנישואין - מאד מלאכותי להזדקק ל"טריגר" מומצא כזה, בפרט עם הריח הרע שיש למקורו.

נראה לי מתנה מקסימה, אם כי מעט יקרה...

שילדה גם היא בט"ו באב..

 

מסתבר שלא..

מדובר בחברה שהייתה לחברה גדולה בעבר.

 

כיום משמשת כ"חברת מדבקה" בייצור סין או טורקיה. (ה"שם" גרמני.)

 

 

חברה טובה כנראה, בכל זאת. אבל הכי פשוטה.

המחיר של הקראוונים נע בין 350-900 משהו כזה, הרבה זוגות צעירים, הרבה סטודנטים, באוטו זה 20 דק' מי-ם בערך, בבוקר כשיש פקקים אז קצת יותר, אבל יש הרבה טרמפים ויש גם אוטובוס.

כוכב יעקב- לא יודעת מה המחירים, אבל לא נראה לי שיותר מידי. יש אוטובוסים סדירים מאוד לירושלים (143)- חלק מהיום אפילו כל רבע שעה. גם כן כ-20 דקות מירושלים.

 

פסגות- קרוון עולה בסביבות 850 לחודש. יש גם הרבה דירות משנה. המרחק מירושלים די דומה (עוד כ-4 דקות נסיעה אחרי כוכב יעקב), אבל אין כמעט אוטובוסים. יש די הרבה טרמפים לירושלים, וגם כשחוזרים ליישוב אשר לנסוע עם 143 עד לתחנת דלק, ואז טרמפ ל-5 דקות האחרונות של הנסיעה.

 

לגבי מה שנכתב על מצפה יריחו- הכל נכון, אבל צריך לשים לב שהתחבורה באופן כללי נראה לי יותר מסתמכת על טרמפים. האוטובוסים לשם הם כל שעתיים או יותר.

 

בהצלחה!

בישובים שהוזכרו???

בין 350-1000 ש"ח..

 

אבל אל תשכח/י שיש עוד תוספות כמו מיסי ישוב, ארנונה, חשמל וכד'..

 

אני חושבת שכדאי שתתקשרו ליישובים שהוזכרו ושישלחו לכם את תנאי הקבלה (בהם יש את מחירי הקראוונים המדוייקים..) וגם אם יש רשימת המתנה (בד"כ יש. )

בכוכב יעקב  ופסגות קראוון עולה 1000 שח??את אומרת מידע/נסיון??

עם נגישות נוחה לירושלים ומחירים טובים??

משיחה עם כמה מרכזניקים הבנתי שיש שם קרוואנים בסביבות 600-800

 

(שכונה בקצה היישוב אחרי בית הקברות)

 

קראוונים במרכז היישוב זה כבר בסכומים אחרים לגמרי.

נשמע מצמרר

כי אם יכתבו לך בפורום בחוף זה וזה בפינה זו וזו יכוליות שעוד זוג מהפורום בדיוק יהיה שם. לעניות דעתי אין מקום כזה אלא אם הולכים בחורף שאז החופים כמעט ריקים. השאלה באיזו רמה זה מביך אותכם אם מגיע עוד משהו. (לא נראה לי מומלץ, גם אם מוצאים חוף ריק שהאישה תהיה בבגד ים - זה בעיני מאד מביך)

יותר קל ללכת לטייל ולמצוא פינה בנחל שמוסתרת בצמחייה ולהיכנס שם.

או לחוף בודד בלי מציל?

ונשמרתם או צניעות

אני לא יודע מה יותר חמור.

להתחתן עם מציל

כניסה לסכנה ואת האבסורדיות שיש בשמירה על צניעות וזילזול בשמירה על החיים.

אפשר לחיות חיים טובים ומאושרים  בזוגיות נהדרת בלי זה.

על כל דבר בחיים אשר להגיד שאפשר גם בלי.לא בשביל זה פתחו את השיר שור.

על הדילמה הזו נאמר קדש עצמך במותר לך. אפשר כמובן להתיר במסגרת הזו כל מיני דברים. אבל לזכור את המדרון. 

אבל הוא מציל בברכה לא בים..

בעזהי"ת.

 

בינתיים מחפשים אולי לשכור בריכה

אני מבינה שזה קצת מורכב..

שאלתי באופן ספציפי על ים כי בעלי מאוד מאוד מחובר לים מסיבות אישיות ורציתי לשמח אותו במהלך הקיץ.. וידוע לי שזה לא מה שיהפוך את חיינו למאושרים.. אם מישהו תהה..

ולגבי בריכה, השכרתי לנו לשבוע הבא בהפתעה...

הקיץ ארוך ובעלי עובד קשה מאוד ואני מחפשת דרכים לשמחו כך שאין לי בעיה גם בריכה וגם ים, זה לא בסתירה..

יש את ״חוף הדתיים״ בבת ים.
זה צמוד לחוף הנפרד, מימינו יש רצועת חוף ארוכה ושוממת ולשם באות משפחות דתיות עם ילדים, שרוצות לנפוש ביחד בצורה רגועה וצנועה.
כל אחד מתמקם רחוק מהשני, לבושים בצורה צנועה (או: לא פרובקטיבית/מינימליסטית) וכל אחד עסוק בשלו/בדרדקיו ושלום על ישראל.

הבילוי האידיאלי בים לדעתי.
כמעט של יום שישי אנחנו נובעים לשם כל המשפחה

תוכלי לתת הסבר יותר מדוייק להגעה או שפשוט נמצא את זה?

תבררי על החוף הנפרד. בטח ידעו לכוון אתכם

יש בשפע!!

 

מצפון ומדרום לכל רצועת חוף מוכרזת

יש הרבה רצועות חוף לא מוכרזות ושקטות 

 

אני לא הייתי ממליץ להכנס למקומות כאלה

אלא אם כן עברתם קורס הצלת ים

וגם אז, תבינו לבד שלא כדאי

 

זה מאוד מסוכן!

 

ואם כבר אתם מחליטים להכנס

אז תשתדלו להכנס למים הרדודים

 

מים בצבע כהה יותר הם המים העמוקים יותר

תזהרו מבורות פתאומיים.

 

ואם כבר אתם לא מסוגלים להתאפק ורוצים להכנס מעט עמוק

תכנסו איפה שהגלים הכי גבוהים

 

יש מקומות שאין בהם גלים

מין קצף כזה

וזה ממש מסוכן

זה סימן מובהק לסחף פנימה

זהירות!!!!

 

 

שעוברים או שיושבים בחוף, ולבושים בבגד ים קטנטן בלבד. לא הכי ממליצה

ומוכרז,זו בעיה ללכת למעורב. ונפרד-א"א להכנס לגבר באם זה זמן נשים ולאשה באם זה זמן גברים.

בעיה.

 

הכי מדהים בעולם! זה בשפך של הנחל לים ואין שם אף אחד.

ועוד פתרון שמצאנו- ללכת לחוף מעורב (נגיד חוף הרצליה), הבעל עוצם עיניים והולכים, הולכים, הולכים

לאורך הים עד שמגיעים למקום שאין בו אף אחד. זה מעולה.

כמעט טבעתי שם פעם. היזהרו!

ובאמת מי שנכנס לים- עדיף ללכת לחוף עם מציל.

אנחנו יותר בקטע של לשבת על החוף ולשכשך רגליים.. (:

נהדרת ולהגיד לו, תתאפק, אל תאכל. מסכן!!

העניין הוא שיש שם מלא חנויות עם תחרות שכל אחת עושה מבצעים שווים על דברים ספציפיים.

 

ירקות - אפשר בשוק בסוף יום זה זיל הזול.

נראה לי שפתחו אושר עד אז את יכולה לבדוק שם.

יש את מחסני השוק , "יש" ועוד כמה חנויות גדולות שאני לא זוכרת את שמם.

בכל מקום תמצאי דברים זולים.

יש את אושר עד, רמי לוי.. ויש עוד.. מחסני להב עם מבצעים עכשיו בקניון החדש.. זה מאוד משנה אם את ניידת.. כי יש מקומות שמאוד קשה להגיע אליהם...
וכמו שאמרה אמת ואמונה, יש מלא מבצעים בגלל התחרות.. אז תמיד טוב לנצל את זה..

אחי גר קרוב לשתי הערים האלו, הוא מעדיף את נתיבות בהרבה. 

על המקומות הכי יקרים בארץ- זה היה מספר 3.... 

ים

במסגרת מבצע עבודה עברית שעשינו בעבר - בירושלים!!

הלכנו לדבר עם בעלי רשתות הסופרים.

לרמי לוי יש אידיאל להעסיק ערבים כי הוא מאמין שזה מפחית את התעסקותם בטרור.

הבעלים האחרים היו די נטרלים, בעיקר ציינו את העובדה שכוח עבודה ערבי הוא זול יותר

ואם יש לנו איך לשנות את המאזן הם ישמחו מאוד להעסיק יהודים בלבד.

הבעלים של אושר-עד אדם יר"ש..כאב מאוד את המצב ואמר לו - שישלחו אליו צעירים יהודים שמעוניינים לעבוד!
והוא גם אכן קיים את ההבטחה, אבל באמת לצערינו אין המון צעירים יהודים שמוכנים לעבוד בסופרים

מדובר בד"כ באנשים מבוגרים..


(עוד מנסים לסדר לו איזה מוסד של נוער בסיכון שיאפשר לנערים שלומדים לעבוד בסופר...)

מהם היו חרדים..

ברמי לוי, לא  יכולה לומר אם כולם

כולל הארזנים- לא רק הקופאים

השכרת בריכה לערב לשניכם...

ללכת לאזור מדברי ומבודד לצפות בכוכבים ולהיות ביחד..

לבדוק אם אפשר לעלות למגדל צדק בלילה ולתצפת משם על כל האורות של גוש דן,

ללכת למקורות הירקון - כניסה לאזור של ברכת הנופרים בדרך עפר ליד המשאבות של חברת מקורות.

בשני המקומות - פק"ל קפה/סל פיקניק

יש את אזור חוף השרון שהוא ממש רומנטי ורגוע כזה.. אפשר לטייל ולעשות פיקניק..
אפשר לעשות מסלולון נחמד באזור..
מוזיאון הילדים בחולון- הזמנה לשקט וכו.. או שזה רק בקבוצה?..
לשכור אופניים וליסוע בטיילת מתל אביב ליפו.. או במקומות אחרים..

די יקר. משהו כמו 65 שקל לכרטיס בודד

לעזור יותר,למשל,האם סגנון הלבוש מפריע לך? המראה החיצוני? צורת הדיבור?

 

*גובה (זהה לשלי, אף פעם לא חשבתי שזה יפריע לי, אבל התבדתי.. ). הוא גם הולך משומה עם מכנסיים בגזרות נמוכות שאולי רק מוסיפות לתחושת הנמיכות, לא בטוחה אם שייך להציע לו לשנות את זה.

*צורת הליכה

*ועוד כמה תנועות או דברים קטנים ולא משמעותיים שפשוט קופצים לי לעין מידי פעם ומציקים (ומעצבן אותי שה מציק לי).

אין לי כ"כ עצות, אני רק יכולה לשתף שככל שעבר הזמן, וההכרות, ההערכה והאהבה צמחו, זה פחות ופחות הפריע, עד שהפסקתי לשים לב לזה כמעט לגמרי.

כן עדיין יש דברים קטנים שלעיתים רחוקות, בעיקר בשעת כעס/עצבים, אני פתאום שמה לב אליהם, מה שבעיניי מצביע על קשר לעמדה הנפשית כלפי הבנזוג (עד כמה אני מעריכה, ומקבלת אותו).

זה לא משהו שמפריע רק לך בגלל עודף רגישות.

אני חושבת שגובה נמוך זה דבר שעלול להפריע להרבה נשים,אולי כי גובה מסמל סמכותיות ,שזה משהו שחשוב לאישה למצוא בבן הזוג שלה.

אל תלחצי מזה.  

אם זה יהיה כך,
כשתאהבי את הפנימיות, ייתכן שהדברים הספציפים שהזכרת יתגמדו.

 

תנסי לחשוב עם עצמך.

כשאנחנו יוצאים עם מישהו למטרות נישואים אנחנו הרבה פעמים הופכים אותו לאובייקט במבחן.

מחפשים בו את ה"הכי מושלם" שעליו חלמתי...

דברים חיצוניים הם חשובים ברמה מסויימת. ואת היחידה שתוכלי לדעת עד כמה זה מפריע לך באמת.

בחור אחד שיצאתי איתו היה נמוך מאד (קצת יותר נמוך ממני ואני די נמוכה...)

כשאמרו לי את זה, אמרתי "שטויות, לא פוסלים בגלל זה".

יצאנו 3 פגישות וזה כל הזמן הציק לי מאד למרות שניסיתי להדחיק. (נפרדנו מסיבות אחרות בסוף...)

גם כשאני יצאתי עם בעלי היו הרבה פרטים חיצוניים שהציקו לי, חלקם ניתנים לשינוי וחלקם לא.

כמובן שזמן הוא עניין משמעותי מאד, האם מפגישה לפגישה זה מפריע יותר או נדחק קצת הצידה.

בדר"כ כשמכירים מישהו לעומק, ואוהבים את העומק והאופי שלו, פחות שמים לב להפרעות חיצוניות קטנות.

מתי זה מפריע לך? כל הזמן? או אולי כשאת חושבת "האם זה בעלי"/"איך יראו הילדים שלי"/"מה אמא/חברה תגיד עליו"???

את צריכה לנסות לבדוק בעצמך עד כמה זה מפריע.

אי אפשר להתחתן לענ"ד כאשר ישנה רתיעה חיצונית! אך דברים קטנים מטשטשים עם הזמן כאשר האופי, מידות טובות, התאמה רוחנית דוחקים אותם.

וכן, ישנם לא מעט דברים קטנים שאולי תוכלי אח"כ לשנות.

למשל: מאז החתונה אני מספרת את בעלי כל שלושה שבועות- שריטה כזאת ששיגע אותי לפני החתונה אורך השיער שלו...

בגדים- בשלבים מתקדמים בקשר אפשר לדבר יותר למה בחר בבגדים כאלה, לרוב הבנים לא אכפת ואפילו שמחים לקנות בגדים שהנשים להן אוהבות יותר.

לעומת זאת- גובה, צבע שיער וסגנון הגבות- לא תשני...

מקוה שהועלתי במשהו...

 

 

אני מודעת לזה שהרבה פעמים הקושי עולה כשאני מסתכלת עליו מהצד, מ"איך יסתכלו עליו".

והתחושות משתנות, קשה לי להסביר מה גורם להם- אתמול נפגשנו ופתאום שום דבר לא הפריע לי (אולי התפילות על זה הועילו ), יום לפני כן- הציקו לי כמה דרים בצורה די משמעותית. 

לי היה מאד קשה עם זה לפני החתונה ורק היום אני מבינה עד כמה התהליך לא היה פשוט ונס שבאמת התחתנו....

לדעתי הכי חשוב זה לדבר איתו ה-מ-ו-ן ולראות לאן הרוח נושבת (אני לא הרגשתי פתוחה איתו בכלל לדבר על נושאים כאלה עד אחרי החתונה, ובכל זאת יש דרכים לעקוף).

תנסי לקחת לעצמך זמן שזה רק את והוא בלי חברה וסביבה מסביב בכלל.

אם תגיעו לקשר עמוק ונכון, קשר של הערכה הדדית וכו' (וכן- אהבה ממש יכולה להגיע רק אחרי החתונה...)

הנתונים החיצוניים יזוזו הצידה ויחזרו שוב רק כשתרצי להפגיש עם הורים / חברות וכו'....

זה כבר מציאות אחרת...

אם זה מפריע לך כל הזמן בלי קשר לחברה- זה כבר עניין שצריך לחשובצ עליו פעמיים.

תנסי לחשוב- אולי כשאת יותר מתלבטת וחוקרת האם הוא הבעל המיועד התחושה משתנה מתוך פחד?

באמת חשוב מאד לבדוק אם המחשבות עולות כשאת חושבת על איך אחרים יראו אותו, או שזה קורה כשאת רואה אותו סתם ככה.

אם זה קשור לאחרים- אפשר ליזום פגישה אצל אלה שאת חושבת עליהם את זה (ויתכן שהמחשבות באות מזה שהם קצת ביקורתיים ולכן את חוששת מתגובתם). אצלי זה היה כך -חששתי מהתגובה של ההורים ואחותי, ובכל פעם שנפגשתי רציני הגעתי עם הבחור הביתה. כשהם חשבו שהוא טוב ונראה טוב זה חיזק אצלי את ההרגשה הזאת, ולהפך.

במקרה כזה (כזה נובע מחשש מהאחרים) סביר יותר שהיחס יעבור אחרי החתונה, אחרי שכלם יגידו לך איך הוא נראה טוב ומתאים לך (כי זה מה שאומרים תמיד לכלות..) ואחרי שתעריכי אותו מצד עצמו.

אם זה לא קשור לאחרים, זה יכול להיות בעייתי יותר. אבל גם כאן- לא חובה שזה ימשיך להפריע.

תנסי לעקוב אחרי המחשבות- האם יש שיפור והמחשבות הופכות להיות נדירות יותר? כי אם כך יש הרבה סיכוי שזה יעבור ככל שתכירי אותו יותר. במיוחד אם את רואה שיש פגישות שאת לא רואה את זה בכלל- יש סיכוי שזה לא יפריע לך בהמשך.

לי יש כמוך את ה"סריטה" הזו שכל פגם או דבר הכי קטן שלא משהו מפריע לי (ובצורה חזקה), ואני אומנם ממשיכה לראות את מה שהפריע לי, אבל זה לא הכי מעסיק אותי. כי כשהאדם טוב בפני עצמו את רואה את הטוב שבו ולא מפריע לך הפגמים.

בהצלחה!

בכל תחום, דבר שהוא קצת קיצוני ושהוא מפריע לתפקוד (זה מפריע לך ואת לא מסוגלת לשלוט בזה)

יש לפנות לטיפול, עדיף פסיכולוגי. במיוחד העניין שאת לא שולטת בזה וזה מרגיש לך מוגזם.

חבל לפספס חיים שלמים.

רק שזה לא דבר שנפתר ביום-יומיים, אולי גם לא שנה-שנתיים,

אין ניסים בטיפול, יש בעיקר כלים ועבודה עצמית,

וגם אז אין הבטחה שדברים יפתרו.

אני לא דומה לך בכלל בנושא הזה, אבל בכל זאת יש משהו קטן שאני יכולה לספר לך:

כשהתחלתי להיפגש עם בעלי, הפריע לי מראה המשקפיים שלו (גדולות ומרובעות כאלה). זה הפריע לי להמשיך להיפגש איתו, רק אמרתי בלבי, שאם נתחתן אומר לו להחליף אותם. עם הזמן והפגישות כבר כאילו "שכחתי" את המשקפיים שלו, והם דווקא התחילו להשתלב במראה הכללי שלו, שדווקא מצא חן בעיניי... (זה קצת שיקף את האישיות שלו, שגם היא, כמובן, מצאה חן בעיניי).

רק חמש שנים אחרי החתונה הוא החליף משקפיים לכאלה קצת יותר "מודרניות", וזה רק כי הוא לא מצא משקפיים כמו הקודמות, שהוא אוהב...

 

בכל אופן, אם את מרגישה שיש לך רגישות-יתר בנושא הזה, אולי כדאי להתייעץ עם מישהי, שיכולה לעזור בשינוי החשיבה. (משהו כמו אימון אישי).

היה בחור כל כך מרשים ויפה שכל בת בסביבתו חשבה שהוא פשוט מקסים..

לאחר זמן הכרנו אותו יותר והתברר שנהג בבחורה עמה נפגש בזלזול בולט. אני זוכרת שלאחר זמן לא יכולתי להבין מה יפה בו..

מסקנה: הפנימיות יוצאת החוצה כשמכירים יותר ואז יש סיכוי שפרטים חיצוניים יפריעו פחות..ולהיפך

תמשיכו את הקשר, תרשי לעצמך להתאהב עד מעל הראש - ה"קטנים" האלו ייעלמו..

(ואולי אפילו יתהפכו למשהו שממש תחבבי בהמשך - מנסיון ועם שריטה דומה)

בעזהי"ת.

 

אבל קצת יותר צפונה..

בבית הלל, ליד קרית שמונה. ממליצה ממליצה ממליצה!!

קוראים לזה גן פרדיסו. חפשו בגוגל..

לו רק היה דתי... 

והיא נחמדה מאוד.

אם יש לכם רעיונות למסלולים קלילים באזור או מרכזי מבקרים, זה גם יהיה נחמד לשמוע...

נחל הקיבוצים- אם ממשיכים בשביל, אחרי הבריכה הראשונה אפשר למצוא פינות עמוקות ושקטות בלי הרבה אנשים.

 

האתר של חומה ומגדל בניר דוד, ממש ליד נחל הקיבוצים

 

גן לאומי בית שאן, כמובן!!!

 

איזור הגלבוע- דרך הנוף (ברכב), תצפיות הר ברקן, ויש שם גם איזה מסלול מעגלי חביב בהר ברקן.

 

יש איזה מוזיאון שנקרא בית שטורמן בעין חרוד. לא זוכרת מה בדיוק יש שם אבל הוא נחמד באופן כללי.

 

אתם ממש בענין של בית שאן? כי יש מקום מקסים- פארק הירדן, עם חדרי אירוח או קמפינג וכמה מסלולים יפים עם מים.

 

 

אצל משפחת גפני, אמנם בלי ג'קוזי וכזה- אבל עם מיזוג וארוחת בוקר. 

ב. יש בטירת צבי אירוח כפרי

ג. מסלולים וכו'- יש מלא מעיינות, כמו עין סוכות ליד שדמות (ברכב), נחל אבוקה ליד שדה אליהו (ג"כ ברכב), 

גן לאומי כוכב הירדן- למי שמעניין אותו (רכב...), בטבריה- בית דונה גרציה, הטיילת, קברי צדיקים, 

הר תבור- המסלול המעגלי בראשו, נחל תבור- לאתגריים (3-4 שעות), בכפר תבור- מוזיאון המרציפן, כולל סדנאות,

בדגניה יש סדנת שוקולד-גליתא- שג"כ מציעה סדנא (יקר אבל אני אישית ממש אוהבת... לא סגורה איזו כשרות)

עוד טבע- תל יזרעאל: מסלול קצר מהתל למעיין למטה. לצד המעיין יש גם ניקבה של איזה 7-10 מטר. חמוד. צל ומקום לשכשוך רגליים.  

אבל אני לא בוגרת אולפנה....

 

ויש משו קצת שונה בדרישות לבחור

 

אבל הרעיון אותו רעיון \

 

ישר כחך והמון בהצלחה ..

אז יש לך הזדמנות להוסיף כמה מילים מה את כן - ואיזה חלק מ"הרעיון הוא אותו רעיון" - ואולי מי שמכיר מישהו שנראה מתאים לך, יפנה. אין עינינו צרה באף אחד.. (מה שכן - דרך האינטרנט תהיי זהירה ותראי שאת מקבלת הצעות רק ממקורות אמינים ומוכרים, או שמישהו מוכר מכיר אותם).

 

בהצלחה רבה, ייבנה בית המקדש במהרה בימינו, וכל בית שיש בו קדושה ונבנה - מקרב את הבנין הכללי.

לתכנית המפגשים..

 

מתקיים בעוד שבוע ומומלץ ממש!!

היא מחפשת בחור שלומד (תורה) או עובד? לומד כרגע ומתכוון לעבוד אחר-כך?

[בישיבה שלנו - של בעלי - זו אחת מנקודות המדד הראשונות...]

ב"גדול", מישהו עם רקע תורני -

 

שיש לו מודעות לפרנסה בעתיד,

 

ובלשונה:

 

תחום העיסוק כמובן לא משנה, זה יכול להיות הוראת התורה ויכול להיות תחום אחר שהוא טוב בו ומרגיש יכולת להשפיע בעולם דרכו..

 

 

 

כלומר: לשאלתך, כל האפשרויות ששאלת מתאימות, ובלבד שלפחות לגבי העתיד יש לו מודעות לנושא פרנסת הבית גם על ידו.

ושייך לתורה.

עקב כך שלמרות היענות מסויימת,

 

עדיין לא נמצא האוצר הספציפי..

 

מי שיכול לחשוב על מישהו שמכיר, שמתאים לזכות בהצעה הזאת - 

 

נא לעדכנני..

ניצלו"ש - ניצול שירשור, לכיוון אחר ממה שהוא נפתח 

בעצם היא ריקה מתגובה ומתוכן?

גם אם ריקה, מעלה את אותו שירשור לראש העמוד.

 

כל תגובה חדשה - מעלה שירשור לראש העמוד (הנה, כמו שקורה כעת..)

..

שום דבר רע לחוש ההומור.

 

הוא פשוט נודד לעוד פורום.

שלא נאמר "התרחבנו.."