פורום נשואים טריים (עמוד 545)

אבל לא אוכל לומר שאני מכיר את כולם..

קטן מתפתח?

מפותח וממלא צרכים בסיסיים פלוס?

תורני? דתי-ליט?

מעורב?

קרוב לעיר מרכזית?

 

יש מלאן קריטריונים....

 

ואם אתם פתוחים בחיפוש, תעשו אן-דן-דינו

לעבוד זה מיושן, בשביל מה אני מקבל משכורת? בשביל לעבוד???????????

סתם.

סמס לבוס שאין עבודה כרגע. זה בעיניי הכי מוסרי.

חשבתי שרק בעבודה צריך להצליח,

עכשיו אני מבין שגם בשיעמום...

יוצא מצויין ב"ה.

בהצלחה!

ולהקפיד לכבס רק עם בגדים לבנים או מאד בהירים אחרים.

אצלי זה מספיק....

לאחר שדהה- אין לי מושג.

כי לבן הוא גם צבע, וכמו כל צבע גם הוא דוהה.

את כמו שאת. מתביישת ונבוכה מהפעם הראשונה, שמחה להכיר ואולי קצת חוששת.פשוט את.

להבין מראש את הדינמיקה בבית.

לא לנסות להרשים או לרוץ קדימה..

כמו שאמרו, תהי מי שאת. תביאי את עצמך.

ואל תהי ביקורתית כלפי עצמך.

תזכרי שהם מתרגשים וחוששים לא פחות.
לא להבהל אם קצת שותקים או שהדיבור לא כ'כ טבעי..
כבר בביקור הבא זה ישתחרר הרבה יותר.

מה שלי עזר זה לשתף לפני את ארוסי שאני קצת חוששת..ולבקש ממנו את התמיכה והפרגון שלו..
עצם זה שהרגשתי שבאנו 'יחד', מתוך הנוכחות שלנו ..זה הרגיע אותי ולא הרגשתי שהכל עלי לבד.

תשאלי גם את שאלות,תתעניני,תבקשי לשמוע סיפורים ...ותהני! זה מפחיד רק בהתחלה. זה גם ממש כיף להכיר את המשפחה שלו..זה גם עוזר לך להכיר אותו יותר .וגם לפעמים דוקא אצלהם תקבלי דברים שלא מצאת במשפחתך..
בהצלחה! ובשעה טובה!!

026521133

נטלה או קרש לחלות זה קלאסי

 

מזל טוב

ברכת הבית, שלט לדלת

כל מיני פיצ'פקעס למטבח (פומיפיה קטנה, כלי ששת, קולפן, קערה,) 

 

עירכה לאמבטיה- שטיח אמבטיה, שטיח מונע החלקה, נרות ריחניים, סט למברשת שיניים.)

 

אישית, בד"כ לאירוסין של אנשים קרובים אני משקיעה בסביבות 100 ש"ח ליותר רחוקים עד 50 ש"ח...

 

וכשעושים מישמש לכל מיני דברים אפשר לשחק עם הסכום... ועם כמות הדברים.

בעזהי"ת.

 

יש לי משפחה שם אז אני מכירה מקרוב..

ואיך התחבורה הציבורית לשם??

בעזהי"ת.

 

אבל פתוח.. יש שם הרבה סגנונות- החל מחובשות פאה וכלה בללא כיסוי...

בגדול המיינסטרים שם הוא דוסי רגיל כזה..

טווח מחירים- ממה שאני יודעת יש קרוואנים ב800-900 ש"ח לחודש..

תחבורה ציבורית- זה העקב אכילס של היישוב, יש אוטובוס עד ליישוב בערך 4-5 פעמים ביום, אבל בגדול יש הרבה טרמפים מהיישוב החוצה, ומירושלים יש קו 143 שמביא אותך עד התחנת דלק- שזה ממש 5 דקות נסיעה מהיישוב.

 

אם את רוצה עוד פרטים אשמח באישי

7 דקות מי-ם, קהילה מדהימה, דירה חינם ועוד כמה שנים (כמה שהוא ירצה) של לימוד תורה לבעלך..

 

לא שווה?

ולפי מה שהבנתי, כולל מרץ לא ממש מאפשרים לשלב...

מצפון- יש את הגרעין התורני בנוה יעקב, שזה חלק מירושלים. אם בעלך לומד בגבעה הצרפתית- זה מצויין. 

יש את איזור בנימין- אדם, פסגות, תל-ציון, ורחוק יותר- בית אל, עופרה, גוש שילה, כוכה"ש וכו'

יש ממזרח את מעלה אדומים, ענתות, קידר, מצפה יריחו, ורד יריחו- ככל שזה רחוק יותר מי-ם ואין תח"צ-זה זול יותר. 

מדרום יש את גוש עציון- אלעזר-נוה דניאל-אפרת-אלון שבות שהם יקרים יותר אבל עם תחבורה טובה,

כרמי צור ומצד אחר- כל האיזור של תקוע- שזה יותר זול אבל פחות תח"צ.

יש את קרית ארבע- שזה רחוק יותר אבל כמובן זול יותר..

ממערב יש את מבשרת, וכל היישובים ליד

מצפון מערב- יש את בית חורון, גבעת זאב, מודיעין, נוף איילון, מבוא חורון, וכל האיזור..

 

תנסו לחשוב מה אתם רוצים-

1. עד איזה מחיר אתם יכולים לעמוד? (כולל שכ"ד, ארנונה, מים-חשמל-גז) קחו בחשבון שקרואן זה זול- אבל כדאי להוסיף עוד סכום לחשמל לחימום בקיץ ואורור בחורף.. 

2. כמה זמן נסיעה אתם מוכנים? ככל שהמקום יותר רחוק מי-ם, ככה השכ"ד זול יותר אבל הנסיעות עולות יותר- בזמן ובכסף. 

3. כתבתם שאתם רוצים קהילה, מאיזה סוג? דוס, דת"ל, מעורב, חרדי..

 

אנחנו מחפשים ישוב דתי לאומי, דוס אבל פתוח יותר...

תשלום כולל הכל בסביבות 2500 ש"ח לחודש (אולי קצת יותר..)

בערך חצי שעה- 3/4 שעה מירושלים מרחק, רצוי מקום שיש לו גם נגישות לאוטובוסים ולא רק טרמפים...

 

כן, כל הישובים שכתבת פחות או יותר שמענו, הבעיה היא שאנחנו כנראה לא ממש יודעים מה הכיוון שמתאים לנו,

ולא ממש שייך לבדוק ישוב ישוב את כולם...

 

 

אם אתם רוצים פרטים ועזרה אתם יכולים לפנות באישי...

גם מהקריה

ויש בתים 3 חד' ב1800-2000 ש"ח. לפרטים נוספים- באישי

אם הוא בשיעור גבוה והישיבות דמות זה פחות משמעותי.

אם כי הכל תלוי לפי האדם, שי כאלו שיסבלו.

 

לדעתי, אם מדובר בשנים ספורות עד ההשתחררות מצה"ל, כדאי שהוא יעבור.

 

לעבור אוניברסיטה או מכללה קשה יותר מהמון בחינות.

כמה זמן נשאר לך עד לסיום הלימודים?

אם רואים את הסוף באופק- תישארו כדי שתוכלי לסיים. ואח"כ תתקרבו לישיבה שלו.

אם לא- לא הייתי מפנה שאלה כזו לפורום אלא לרב או הורים או מישהו קרוב שמכיר אתכם ונעים לכם להתיעץ איתו.

בהצלחה1

עד לסיום הלימודים.

 

הרי הפרנסה שלך כדי שהוא יוכל ללמוד לא?

ואח"כ עם תינוק הרבה יותר קשה ליסוע מאשר לבעל סטטי. זאת ההגדרה של גברים...

 

וחוצמזה אם תעזבי את הלימודים (לגמרי או לעבור למקום לימודים אחר?) מי יודע מתי תסיימי? אם בכלל?

 

סליחה שאני קודחת על לידות וילדים אבל אם את רוצה לסיים ברצף ובהקדם את הלימודים מוטב עכשיו מאשר לדחות, מנסיון שלי שגררתי וגררתי. התחלתי כרווקה, סיימתי את התואר עם 3 ילדים. במקום לללמוד 4 שנים- סיימתי לבוא בפועל ללימודים אחרי 4 שנים אבל את התואר בעצמו סיימתי אחרי 6 שנים מסיום הלימודים!!

זה אמנם מאמץ גדול- אבל נראה לי שהתורה שלו שממלאת את הבית- תעשה הכי טוב לשניכם...

נשמע ש-את

 

תורה אפשר ללמוד בכל מקום

ונשמע שהלב של בעלך חפץ לעבור מקום לימוד- בשביל טובת הבית שלו

 

תואר ולימודי מקצוע א"א להעביר ולהשלים בכל מקום בקלות- יש להם עדיפות מעשית

 

לנסוע בהריון או עם תינוק ללימודים, או לנסוע ללימודים רחוק מאוד מהתינוק שלך- זה טירטור נוראי, מכלה את כל הכוחות

 

אחרי שתגמרי את את התואר- ויהיה לך בעז"ה מקצוע מכניס

אז בעלך יתחיל ללמוד מקצוע- ותהיי מפרנסת (כמעט) יחידה

חשוב שלך יהיה יכולת לעבוד במקצוע שלך- גם אם במחיר שהוא יגוון את הישיבות שהוא לומד בהן

 

 

נישואין אינם רק בסיס להתפתחות אישית- הם מסגרת כלכלית מחייבת שצריך לבנות בתיכנון רב-שנתי כמו כל עסק כלכלי

שלך.
הוא יכול להחליף ישיבה, וזה אותם לימודים סהכ,
גם אם זה לא אותם רבנים וחבר'ה
הוא אפילו אומר שהוא מוכן לוותר ולהחליף לישיבה קרובה
ולך קשה יותר להחליף לימודים כי ממש טוב לך איפה שאת
וזה מסובך יותר להתחיל במקום אקדמאי חדש כשאת כבר באמצע התואר/תעודה,
ועוד זה בשביל פרנסה שזה חשוב לא פחות מלימוד תורה של הבעל וחבל להרוס או לעכב את זה
בהצלחה!

את לא חייבת לעזוב את הלימודים אפשר או לרכז את הלימודים לכמה ימים בודדים בלבד, או לפרוש את זה על פני שנה נוספת. ואם כן עוזבים: מבררים במקום החדש על הדרישות להשלמת התואר.

זה לא כזה נורא כמו שמציגים את זה.. מנסיון.

 

חוצמיזה- את יכולה לעבוד תוך כדי לימודי התואר. הדברים לא סותרים.

 

לטעמי אם הוא מתחבר לישיבה ההיא, חשוב שימשיך שם כדי שישפיע את התורה שהוא לומד לכם, לבית ובכלל..

לא לכל מקום בהכרח מתחברים מבחינת לימוד התורה, ואם הוא מצא כזה, חבל לוותר על כך..

מאוד מתסכל לראות אח"כ איך הבעל מתנתק מהדברים הללו..

מאידך- אם הוא מתחבר גם לישיבה קרובה למקום לימודייך, אזי הכל מסתדר

 

בהצלחה.

 

בעזהי"ת.

 

אנחנו נשואים כבר חצי שנה ב"ה וגם נמצאים בדילמה שתיארת.

מוזמנת לאישי, לא בא לי לפרוש את כל תולדות חיי בפורום פתוח...

 

שבוע טוב

החיים ליד הישיבה זה לא רק עניין טכני... (שאפשר לומר במידת מה על הנוחות במגורים ליד הלימודים שלך).

זה ליהיות חלק מהקהילה (אברכי'דה), להמשיך לינוק מהישיבה ומהרבנים...

 

נק' למחשבה.

האם זה לא יביא לאותו מצב שהם בו עכשיו- צד אחד בזוג מגיע הביתה מאוחר, עייף, ויוצא מוקדם מאוד- והשני מתייבש לו בבית...

 

 

פותחת השירשור- נשמח לשמוע ממך עוד

 

 

אבל כדאי לאשה לסיים כמה שיותר מהר את הלימודים (לתואר, נכון?) כי אח"כ כשיש ילדים זה הרבה יותר מורכב.

קחו בחשבון שלגבר יותר קל בנסיעות מאשר לאשה בהריון, גם את לא עכשיו זה יכול להיות בתקופה הקרובה או קצת פחות קרובה

הלא החיים לא מסתכמים רק בזה, ואפילו אוסיף ואומר- שאלו הם שוליים לעומת דברים אחרים.

מה לעומת לימוד התורה של בעלה?

השפעתו על הבית, ובכלל? והשמחה המתלווה לכך..

מה לגבי חיבור לרב מתאים, ובהתאם לכך: אורח חיים תורני שמתיישב על הלב של שניהם?

 

לטעמי זה כמו להעדיף שלא לחוות קושי רגעי, תקופתי (שאינני מזלזלת בו כלל וכלל!!) לעומת הרווח שחיים מתאימים, ואחרים של ממש..

שמופמנת מאוד כי היא עשתה מנוי ל"פנימה"?

סרות טעם שדורכות על יבלות הרווקות שלי.

הפרסומת הזו באמת לא כל-כך במקום...

במיוחד, שלהבנתי, המגזין הזה נועד גם לנשים רווקות.

[אז אתה בע"ה תעשה לאשתך מנוי לפנימה?]

[ואני אישית מהללת את אמא שלי שעשתה לי מנוי להלל ולפנימה גם יחד...]

אבל הוא לא עשה לי מנוי לשום דבר....

הוא בכלל כזה שלא חושב על מתנות כ"כ, אפשר לספור על יד אחת כמה מתנות הוא קנה לי ב-5 שנים

אז אני קונה לעצמי, מתרגשת פעם בשנה מהמתנה שהוא קולע בול, ונהנת כל יום מחדש מזה שהתחתנתי איתו 0 כי הוא בשבילי!

 

שמהללת את בעלה כי הוא ל-א עשה מנוי לדבר הזה

הרגל של ההא' משוכה כזאת...

http://www.paamonim.org/
בהצלחה
 

יש שם הזמנה של הרצאות לבתי עסק וכו'..

 

תודה=]

זה לא סדנה/הרצאה

יש גם את מקימי. תנסי גם שם.

אבל אין לי נסיון אישי עם אף אחד מהם, אז אין המלצות...

מזל טוב ובהצלחה!

נראה לי שזה ממש המקום לדבר עם ההורים, ולקבל מהם טיפים.

אבל בעיקר - צריך ללמוד את ההוצאות זה של זה, כמה היא נהגה להוציא למשל על תמרוקים/בגדים לפני החתונה, וכמה הוא הוציא על גדג'טים, למשל. (כן, הכללות גסות, אבל רק לצורך הדוגמא)

חשוב להכיר ולדרג מה חשוב לכל צד, ומכאן אפשר אח"כ לגזור איך להצטמצם. למה זה חשוב לעשות את הלמידה הזאת?

כדי שכל צד יכיר את הצרכים של האחר, ואת המקומות בהם ניתן להצטמצם ולהתפשר, והמקומות שהם יותר קשים להצטמצמות.. זה יכול למנוע מריבות וטינות.

אפרת..

מכיר מישהו שקנה 5 דונם ב10000 ש"ח (בגבעות - אדמות מדינה)

עטרת

 

איזה סגנון ישוב אתם מחפשים?

גודל?

אזור בארץ?

ואם יש לכם רעיון לישוב יש לכם מידע על דרישות שלהם וכו'?

או באינטרנט

http://www.amana.co.il/

בקידה שמעתי שהמגרשים בגרושים. בנריה יקר יותר מן הסתם.

ישוב תורני 

20 דקות מירושלים.

 

יש מלא אולמות... כדאי להתמקד יותר..

מה הדרישות שלכם (נקיון ברמה גבוהה, אוכל ברמה גבוהה, רחבות ריקודים גדולות, תאורה, גן אירועים או אולם סגור)?

כמות מוזמנים בערך?

בעזהי"ת.

 

אם את רוצה פרטים על גן סיטי ברחובות- יש לי ניסיון רב איתם, מוזמנת לאישי.

טווח מחירים?
יש ככ הרבה סוגים שונים..

ב"ארץ קדם" זה בצומת עגור,ליד בית שמש!אני מאד מאד ממליצה!מחירים טובים גן מקסים!!!

היה קצת יותר מתוחכם מבדכ אבל לא יותר מדי...

שתוכלי לתפוס זמנים לבד עם אמך. "לצאת" איתה. ותגידי לה: אמא, אני אחזק אותך - ואת אותי ע"י עצם האימהות שלך. אולי זה יעזור לשתיכן. אח"כ, אפשר לצרף עוד ל"מעגל". כמובן, לא לעסוק בזמן הזה בדיבור שלילי על האבא, אלא בצד החיובי שלה. היא תתחזק ותוכל לתת אהבה של אמא.  נקוה, בעז"ה.

הקשר שלנו עם ההורים, ובמיוחד עם האם זה הדבר הכי בסיסי לנו. וחיסרון שלו הוא מאד מורגש גם כשב"ה יש לך בעל מעולה שמכיל ואוהב, מה לעשות אמא זה משהו אחר.

אז קודם כל זה מאד מובן, ומאד עצוב...לשנות את אבא ואמא כנראה אי אפשר. מה שכן, לגבי עצמך לפעמים חוויה של טיפול פסיכולוגי טוב היא עוזרת. בחלק מהתיאוריות המטפל בעצם משקם את הקשר הראשוני שלך (כלומר, הקשר עם האם), ושוב, אף אחד לא יחזיר לך את אמא אבל זה נותן יכולת להתמודד עם המצב ולא להתפרק מזה. וגם יכולת לקבל מאמא מה שאפשר במצבה הנוכחי, בלי האכזבות כל פעם ממה שהיא לא יכולה לתת.לגבי האחים, אולי את יכולה קצת לעוזר להם כדמות גדולה, כמובן אם לזה לא סוחט ממך יותר מידי כוחות. המון הצלחה וכל הכבוד לך!

את בהחלט מתארת חוויה לא פשוטה. 

משמח שמצאת בעל טוב ותומך שיכל ללוות אותך בתהליך. 

בתהליך הגדילה יש שלב שבו אנו הופכים מילדים לבוגרים, מנתמכים לתומכים. זה קורה לכל אחד בשלב מסוים ובנסיבות שונות. במקרה שלך על רקע קרע מצער בין ההורים, במקרים אחרים על רקע של הורים מבוגרים הזקוקים לעזרתנו אחרי שנים רבות בהם נעזרנו בהם. יתכן שהמשימה שלך כעת היא לגייס מקורות תמיכה אחרים ולתמוך בהוריך הזקוקים מן הסתם גם הם לעזרה. לפעמים עצם השינוי בתודעה יכל גם לעורר אור חוזר אצל אמך וליצור קשר עמוק ומשמעותי יותר ביניכן שגם את תקבלי ממנו. בהצלחה רבה ומאחלים לך כוח ושמחה. 

גם באישי וגם פה! אין לכם מושג כמה עזרתם ובמיוחד בשביל לפרוק.

מענין. כששאמא שלי רצתה לדבר איתי אחרי חתונה אני דווקא הרגשתי לא בנח כאילו נכנסים לי לחיים שלי יותר מדי

אם אני לא אתקשר- נוכל לא לדבר שבועות..
ולא ברוגז או משו כזה. אלא חוסר התענינות כזאת..

תנסי להשפיע על אמא שלך ללכת לטיפול- פרטני, רק היא לבד

בלי נוכחות של בעלה בחדר

זה ייתן לה את החופש לפתוח את מה שהיא מחביאה מעצמה, מבעלה, מהמשפחה, מהסביבה....

 

 

 

* שימי לך בכיס עיצה-

ייתכן שבעתיד את עצמך תצטרכי כמה מפגשים של טיפול- כדי להתגבר על משקעי העבר ולצמוח קדימה- בבית שלך

אבל א.

 

נשמע שאת באמת משהו מיוחד!!!

 

ב. ב"ה שזכית בזוגיות טובה!

 

ג. אולי מה שיעזור לך זה מה שאמרו לפני לגבי חיזוק קשר עם האימא. וגם עם שאר האחים שעוד בבית!

 

להזמין את האחים אחה"צ, שבת, סתם לצאת לעיר לקניות, אם יש אח בצבא לשלוח לו חבילה,

 

לנסות להיות כמו האחות הגדולה ולתת לאחים הרגשה של מה זה אחווה, ורעות בתוך המשפחה.

 

זה נראה לי ממש חשוב!!

 

הרבה חיזוקים מכאן...

תנסי לחזק את הקשר איתה

כבר מזמן.. תמיד זה נגמר בסכסוך.
השאלה, האם יש לכם איזה רעיון ליועצת טובה? ולא יקרה.. (זוג צעיר)..

בל שמתי לב שלפעמים "יוצא" בלי לשים לב מתוך הרגל...

 

לדעתי לא רצוי...

בעזהי"ת.

 

בהתחלה התפדחנו בכולם, וכשהתפלק לי פעם מתוך הרגל ליד אמא שלו- רציתי לקבור ת'צמי.

עכשיו אנחנו יחסית זורמים בזה. לא שמות פדחניים מדי, וגם זה תלוי ממש ליד מי (נשואים\רווקים, משפחה\חברות קרובות[חברות רחוקות\סתם אנשים)...

לא רואה בזה^ רע.

אם זה שם חיבה שהוא קשור לשם כמו שירהלי, הדסוש וכ' נראה לי בסדר. אבל שמות חיבה כמו קושקוש, נושנוש, וכ' זה כדאי להשאיר בבית. ולא הבנתי למה את מתעצבנת. לך מתאים לקרוא כך בבית- סבבה. אבל מה יש להתעצבן שאחרים עושים כך?

א. זה נראה לי לא צנוע. כמו שלא צנוע גילויי חיבה אחרים ברבים, גם זה סוג של גילוי חיבה, ומתסכל אותי לראות דוסים למהדריו, שבחיים לא יתנו כיפים וכאלה מול אחרים, קוראים בשמות מול אחרים  (ולצורך הענין אני חושבת שגם שירהלי והדסוש לא מתאים).

ב. נראה לי שזה סתם יכול ליצור קנאה-  אם זה מול רווקים- מגדיל את צערם האישי כשהם רואים זאת, ומול נשואים- יכול לגרום להשוואות- "בעלי לא קורא לי ככה" וכו'.

ג. לא תמיד, אבל הרבה פעמים הקריאה ככה נעשית כדי "להוכיח" לאחרים שאנחנו אוהבים, במודע או שלא במודע. ואני חושבת שזה מאוד הופך את הקשר לחיצוני, ו"העיקר מה אחרים חושבים." למרות שכמובן לא אומרים את זה.

זהו, זו דעתי..

את שניהם קוראים בשמות חיבה...

 

דווקא אני רואה בזה מתיקות ממש...

לא רואה בזה משהו רע בכלל...

נכון שככלל גילויי חיבה ברבים זה לא צנוע,

אבל יש בזה מקום לשיקול דעת.

על אותו משקל אולי אסור להם להיראות ביחד

ואסור שיהיה להם את אותו שם משפחה, שלא ידעו שהם נשואים

ואסור להם לגור באותו בית שזה בכלל לא צנוע.

 

שם חיבה לא מראה על אהבה בכלל, תלוי כמובן איזה שם (יש "יוני" ויש "מושמושון" זה לא אותו דבר)

 

וכמו שאמרתי, צריך לעשות שיקול דעת

להראות אהבה שמיוחדת בין בעל לאשה לא ראוי ולא צנוע ואסור

להראות אהבה ידידותית נורמלית, מתוך כבוד, כמו שהייתי מראה לחבר שלי,

מותר ראוי וצנוע. 

 

צער לרווקים?

ראוי להתחשב אם את מעריכה שזו הסיטואציה, לדעתי בדר"כ זה לא המצב. 

חיצוני? שוב, זה נורמלי, אם מישהו מרגיש שזה הופך אצלו לחיצוני, אז שימנע. 

אבל לדעתי ככלל, זו התנהגות נורמלית לחלוטין שהימנעות ממנה היא יציאה מהנורמליות המתבקשת. 

 

שמות עם סיומת זה בסדר(וגם ההורים שלו קוראים לו ככה לפעמים אז זה לא ככ נורא)
חמודי מתוקי מאמי ושות׳ נראה לי פדחני, למרות שמתפלק לי..

בכללי אני מסכימה שלא להראות אהבה בציבור. אבל אי אפשר להתנהג כמו שני זרים... צריך משהו באמצע.

אותי היה מביך אילו זוג אחר היו מתנשקים לידי, לדוגמא

יש אנשים שיהיה מביך ממש בשבילם אילו הייתי קוראת לאיש שלי בשם חיבה לידם, ולי אין רצון להביך אנשים אם זה לא חורג בצורה קשה מהתנהלות החיים שלי

 

 

חוצמזה היתה שאלה בסיסית של "מה ראוי" שיהיה בעולם

(תשובה: צניעות היא דבר שעושים אותו, לא שמדברים עליו. כשמתחילים לדגול בעקרונות חשובים- זה כבר לא צניעות הצנועה....)

לא מבינה את הטעם לצאת בקריאות מחאה.

גם לי אין רצון להביך או לגרום לחוסר נעימות לאנשים אחרים ובכ"ז אני מאמינה שכמו שאני מתמודדת עם דברים שלא בהכרח נעימים לי לעיתים, ככה כל בני האדם יכולים להתמודד.

לא הצלחתי להבין למה את שואלת אותנו על מחלוקת פנימית בינך לבין בעלך.

האם המטרה שלך לקבל סימוכין לדעתך שתעזור לך להאבק מולו? האם במקרה ותגלי שזה נורמאלי לחלוטין תתעצבני פחות?

את סוברת כך, הוא סובר אחרת, וזו הזדמנות נהדרת לדיון ענייני ואינטימי ביניכם. אם הוא אוהב אותך עד כדי שמות חיבה בפומבי- אני לא מאמין שהוא יסרב לבקשתך לשמור את שמות החיבה לבית בלבד..

 

___

מכל מקום, אם כבר שאלת, אז אני סבור שכל גילוי חיבה בפורום נרחב לא תלוי רק ברצונותיהם ורגישותיהם של בני הזוג עצמו,

אלא גם באנשים הנחשפים לאותם ביטויים. בדיוק כמו צניעות הלבוש והשירה, כך גם שמות חיבה וביטוי אהבה נוספים.

 

הזוג עצמו יחליט עד כמה הוא ינהג ברגישות ויתחשב בסובבים אותו.

ביני לבין בעלי..

שנינו תמימי דעים לגמרי, ושנינו נגד שימוש בשמות חיבה לעיני אחרים..

ולא כפי שהשתמע מההודעה שלך-

 

אז את יכולה להתעלם מתגובתי

עוד בהיותי רווק מזדקן על ספסלי ישיבת ההסדר, שמעתי את אחד מזקני האברכים שואל את הרב שאלה מעין זו.

ועוד לפני תגובתו של הרב עברה לי בראש התשובה: "כל עוד זה טבעי זה בסדר", וזה פחות או יותר מה שהרב ענה לו...

 

ועל כן, גם במקרה שלנו, כל עוד זה טבעי זה טוב ובריא. כשזה הופך להיות "כדי להוכיח אהבה זה לזו" (כמו שכתבה פה מישהי) אז זה על גבול הוולגרי, ולא קשה לשים לב מתי זה ככה ומתי זה ככה.

וזה גם תלוי באיזה שם חיבה זה, אם הוא "פרטי" שלכם, או שיש סיכוי שהחברות שלה מהאולפנה קראו לה ככה עוד לפניך, ושאחותך נתנה לך את השם הזה עוד לפני שפגשת את אשתך...

http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=80331

דרך האמצע..

כנראה שבסביבה שלי אין את זה כ"כ, ולכן צרם לי להיתקל בזה לעיתים.. 

איפה איבדנו את הטבעיות הבסיסית?

 

אבא שלא יודע אם להחליף טיטול לבת שלו זה בסדר (כי הוא צריך להסתכל..)

מישהו שלא בטוח אם לחבק את אחותו זה מותר או אסור

מישהו שמתסכל בשעון כדי לבדוק אם היתה שקיעה במקום להציץ בחלון

 

איפה טעינו?

 

מוזמנים לפתוח על זה דיון בשרשור חדש.

זה לא שטעינו.

לפעמים,

בעיקר אצל חוזרים בתשובה-

מקבלים דעת רב כמעט על כל נושא..למען שלום בית.

אני מדברת מתוך ניסיון של אישה שנשואה לחוזר בתשובה..

האש גדולה ובמקום לאסור הכל מה שנובע מתוך אותה אש גם אם זה מוטעה- הולכים לרב ושואלים..מה לרוח ההלכה, מה טבעי לעשות..כן, איבדנו את הטבעיות שלנו לצערנו..ואנחנו רוצים להתייעץ עם אנשים שלא איבדו אותה.

ב"ה שנתן לנו אנשים עם יראת שמים אמיתית שנוכל לפנות אליהם..

לאו דווקא רב..אלא אדם שחי באמת בטבעיות המוזכרת.

לחוזרים זה מאוד קשה להגיע לשם. בהחלט אפשרי ובע"ה גם קורה..אבל ש בזה צורך.

למשל אנחנו- בתור זוג כזה- לא ידענו שיש משהו לא צנוע בשמות חיבה..לא, בכלל לא חשבנו בכיוון.

ואם אכן יש- באמת כדאי לשאול.

גם בקשר לשאלת האב והטיטול- גם עם זה הייתי בטוחה שיש בעיה..

כי לא גדלנו על טהרת הטבעיות.

כשהייתי בחור צעיר בשיעור א' (לפני 10 שנים) הרב שלנו עשה לנו "תרגיל" בדיוק על הנושא הזה:

 

מה אנחנו רוצים לעשות בעתיד?

נניח שחזרנו בתשובה/התחזקנו, האם התשובה השתנתה?

 

ולענייננו,

העובדה שמישהו התחזק בעבודת ה' שלו / חזר בתשובה אמורה רק להעצים את החוויות שלו, לא לדכא אותן.

את כל כח החיים שהוא בא איתו מעולמו הקודם הוא צריך לרתום לעבודת ה', או כמו שאמר ר' יוחנן לריש לקיש : "חילך לאורייתא".

 

את מוזמנת לעיין במה שכתוב בחתימה שלי פה למטה, מתוך כתבי הרב קוק, ולומר לי מה דעתך על הנושא.

ממש לא קשור.

 

העצמת כחות החיים (לא ה"חוויות" שחלקן טמאות לגמרי) - היא רק אחרי בירור כחות החיים, ובירור הטוב מתוך הרע והאוכל מהפסולת.

 

ובוודאי שההרגלים הנכונים, של ההרגשות הטבעיות העדינות הראויות, באים דווקא מתוך התרגלות בחיים שעפ"י תורה.

 

הרב קוק זצ"ל - שאותו אתה מצטט - מסביר זאת במקומות רבים.

 

וזה בדיוק מה שעולה ממה שאתה מצטט בחתימתך. "תחיית התורה המעמדת קדושתן של ישראל". דווקא מתוך הרגל של חיי תורה, יש הרגלים עדינים נכונים. ובוודאי שצודקת הכותבת בענוותה, ש"הרגלי החיים" שעפ"י התרבות הזרה, ממש מכים בכחות העדינים של הטהרה הפנימית. והרבה עבודה צריך כדי להעמיד את ה"אינסטינקטים" על מכונם. יש הרגלי צניעות שלגמרי טבעיים לטהרתם של ישראל, ומי שגדל בעל כרחו בתרבות הזרה, לא פעם מוצא עצמו בלי הרגשה של חלקם - וצריך לעבוד כהוגן.

 

זו אחת הבעיות שקורות לא-פעם מתוך איזשהו "עירוב" בין רעיונות רוחניים נשגבים, לבין "הלכה למעשה" לגבי אופן בניינם בחיים הממשיים.

את בעלה בשם חיבה לידי.

אבל זה לא קורה בנוכחות חברים, אלא במשפחה הקרובה.

 

לט ייחסתי לרעיון חשיבות, ולכן לפעמים כן ולפעמים לא....האם מייחסים לשם החיבה אינטימיות כ"כ גדולה???

 

לדעתי.

 

ושנינו קוראים כך אחד לשני.

בכל אופן, כשהוא חוזר תמיד מתפילה בשישי בערב, הוא נכנס ונותן לי נשיקה על הלחי. 

הוא משתדל לעשות את זה בצד שאף אחד לא רואה, בדר"כ הוא מצליח : )

 

בכל אופן,

אני מאוד אוהבת לראות זוגות מאוהבים שמקרינים את זה. זה מהמם

מעשי ליד אחרים

בס"ד

 

כמו רבים כאן, מסכימה שיש הבדל בין סוגי שמות החיבה [מאמי\ מותק\ נשמה\ זלדוששש]

באופן כללי אנחנו משתדלים לא לקרוא בשמות חיבה [לפעמים מתפלק הסיומת של ה"יוד" בסוף... כמו אריאל- אריאלי]

 

נשיקות וחיבוקים כמובן שלא.

יש מקומות ש"מאמי" ממש מקובל ולא יזיז לאף אחד ויש מקומות שמסביבכם יסמיקו אם תקראו אחד לשני בשם חיבה "סביר",

יש דרכים רבות להראות חיבה גם בחוץ בצניעות מוחלטת

(אצל הרב שלי ראינו אהבה עצומה בינו לבין אשתו רק מהמבטים, וכמובן שלא שמעתי בחיים כינוי חיבה ובטח שלא מגע. אני חושבת שכשיש אהבה אמיתית לא צריך יותר מדי אמצעים חיצוניים כדי לבטא אותה)

מה יש רק לעשות פרצופים מול כולם מותר ? לתת ידיים אסור ? להגיד ליד כולם שאתה אוהב אותה אסור ? זה לא משטר אירני או חוקי השרעה ! 

 

או שיש בשולחן ערוך הוראה לא להגיד כינויי חיבה ופספסתי משהו ?!

הלכה שאסור לבעל ואישה להראות את אהבתם בפומבי.

1. לא לארוז ביום האחרון, לא להשאיר את מה שלא ממש דחוף לסוף

2. למספר את הארגזים, להכין רשימה מה יש בכל ארגז ולספור את כל הארגזים אחרי הפריקה, לפני שהמוביל עוזב!!

3.די ברור אבל- חפצים יקרי ערך (פמוטים, מחשבים, תכשיטים וכו') לקחת איתכם באוטו.

4.לאסוף קרטונים טובים וחזקים מספיק מראש, בכל מיני גדלים (אנחנו העדפנו כמה שיותר גדולים, כי זה נחשב אצל מובילים לפחות ארגזים, מלבד ספרים, שלא יהיה כבד מדי..). יש קרטונים טובים וחזקים בחנויות נעליים בימים מסוימים. לאסןף עיתונים, נייר בועות וכד'.

5.לצלם רהיטים ומוצרי חשמל מכל מיני כיוונים לפני ההובלה, למקרה שמשהו נדפק, נשבר, נשרט וכדו' שיתועד המצב לפני כן.

6. לסכם  מראש עם המוביל מה קורה במקרה של תקלה, אובדן רכוש, נזק וכו'.

7. שמישהו יהיה כבר בבית החדש עם מפתח ולא לבנות על זה שהמוביל נוסע אחריך מהבית הישן. עלולים להיות ארגונים וסיבוכים בדרך והמוביל עשוי להיות חסר סבלנות.

 

בהצלחה רבה,

תהנו מהבית החדש

להדביק מדבקות בצבעים על כל ארגז, כך שכאשר אתם נוחתים בדירה החדשה, מתנשפים ומבולבלים-

תדעו לאיזה חדר כל ארגז מיועד.

[לדוגמא: מדבקה אדומה- חדר ילדים. מדבקה כחולה- חדר הורים, וכד']

 

מומלץ בחום!

להדביק בבית החדש על הריצפה ובדיוק בפינה שאתם רוצים את צבע המדבקות ששיכות לאותו מקום [כדי לא למצוא את עצמכם עם ארגזים של חדר ילדים באמצע חדר ילדים ובלי אפשרות לתמרן בתוכו]

להתארגן מראש עם אוכל לאותו יום ואם צריך גם בייביסיטר. לארוז תיק לכל אחד כמו ליום מחוץ לבית [אם את מעריכה שיקח לך יותר זמן לפרק אז ליותר] מצעים מגבות בגדים מברשת ומשחת שניים וכל מה שצריך מרוכז במקום אחד.

לחתום איתם על חוזה, שיבואו קודם כל לבית ויראו את הדברים!!!!!!!

מנסיון של 2 מעברי דירה. אחד מוצלח יותר והשני פחות....

מי שלא חותם איתך על הסכם לאחר שראה דירה תצפה להפתעות כמו מחיר שפתאום עולה במקרה הטוב וכלה במוביל שלא מגיע ביום מעבר דירה. המקרה השני נפוץ בהובלות קטנות של זוג צעיר.

תקח רק מובילים שהמליצו לך עליהם.

 

אם אתה רוצה המלצה שלנו אז...

אנחנו ממש היינו מרוצים לפני שנתיים מההובלה של NRG הובלות מבת ים (נראה לי עובדים לא רק באזור בת ים).

במיוחד אחרי  מעבר דירה שקדם לו ממש התלהבנו מהם ויחסית השתדלנו לתת להם טיפים הגונים וממש שיבינו אותם על העבודה.

במעבר דירה הקודם סגרנו עם משהו זול. בסוף הוא ניתק איתנו קשר כמה ימים לפני המעבר ולא הביא לנו קרטונים. בסוף לקחנו את הראשון שהיה פנוי (זה היה באוגוסט). עלה לנו הרבה, הרכיב לנו את המיטה לא נכון, דפק לנו קצת את הקומודה ובסוף לקח יותר כסף ממה שסגרנו איתו (לא אמרתם שאתם רוצים קבלה ועוד כמה דברים...) מה שכן כל שאר ההובלה היתה מעולה ומתוקתקת.

באזור ירושלים, שמובילים גם בהתנחלויות? אמינים וזולים?

בס"ד

 

היינו מאוד מרוצים

והרצליך מתפוח- לא לקחנו אותו כי הוא כבר היה תפוס, אבל שמעתי שהוא טוב

עבודה עברית

0524560003

יחס מצוין!!

פלא'0542719888 או

02-9942512

 שיהיה בהצלחה!

המלצה חמה על 'מובילים עם המובילים' שלומי ואיתיאל 052-456-0003

למי שיש רכב, והאפשרות קיימת, במיוחד אם המעבר הוא במרחק קצר, ובדירה שכבר קיימת ופנויה (למשל דירה בבניה שאי אפשר לגור בה אבל משלב מסויים אפשר לאחסן בה או במחסן שלה חפצים)

 

למרות שזה עולה עוד קצת כסף, לפעמים כדאי להעביר דברים לא חשובים (כלי פסח, תכולת מחסן) ב"נגלות" עוד לפני יום המעבר הגדול. חוסך המון בלגן ביום המעבר עצמו ואם יש ציוד שהוא מעבר לנפח המשאית - גם כסף.

 

העברנו 2 דירות מלאות ציוד לאחרונה - באחת מהן עשינו לאורך תקופה ארוכה "נגלות" כאלה, וכשהגיע יום ההובלה הסתבר שהמשאית הייתה מלאה עד אפס מקום בציוד שאותו אי אפשר להעביר בדרך אחרת.

הנזק: קצת דלק, וקצת זמן.

 

 

התועלת העיקרית של הסיפור הזה היא העובדה שבזמן האריזה, אפשר היה לחיות בבית - הארגזים שנערמו פשוט סולקו מהבית ואיפשרו לנוכחים לתפקד.

 

 

אם יש משאית בישוב, מבקשים מבעליה שיעמיד אותה ליד הבית שלכם תעמיסו כל מה שאפשר לבד אחרי זה שיעמיד אותה ליד הדירה השניה ותפרקו אותה לבד.

 

הוא יכול לעשות אותה בכל שעה ומקסימום הוא יבקש רק קצת כסף על הדלק

עולה יותר, וחוסך הרבה הרבה בלגן של בית ארוז.