פורום נשואים טריים (עמוד 556)

הוא רואה שאני נכנסת לפורומים והרבה פעמים אני משאירה את זה פתוח...

אני לא מסתירה או משהו כזה....

כל הדברים שאני כותבת גם אם זה לשתף קשיים-הוא מודע להם גם!!!

למה? ככה.

אין לי מה להסתיר ממנה, ב"ה.

בשביל שאלות דיסרקטיות באמת אני משתמש בש"א או דרך ניק אחר

[אתה יכול להניח שהיא בהחלט מזהה אותך כאן]

אני גם ככה משתף אותה כמעט בכל מה שהרגשתי בכל רגע במהלך היום

אז היא לא רואה צורך לחפש בעצמה להתעניין במה שכתבתי

אם היא תכנס, נראה לכם שהיא תזהה את הניק שלי?

להסתיר ממנו כלום.. (הוא גם היועץ והתומך הכי שווה בעולם אז חבל להסתיר ממנו)

וכמו שאמרו לפניי- בשביל להתייעץ אפשר לפתוח ניק אחר...

ואני גם משאירה פתוח והוא רואה שאני שורצת בפורומים חח (והוא יודע את הכינוי שלי אבל לא כזה מעניין אותו מה הולך פה)

בס"ד

יודע .

ויודע גם תניק לי שלי עם הסיסמה למרות שזה מחובר תמיד כך שאין צורך.

ב"ה אין סודות.

וגם מדברים בינינו על מה שכתבנו.... והתגובות של כולם

וגם- טוב לי לראות דברים שהוא כתב

מכניס בינינו רובדי דיון שלא הייתי מצליחה לבד לקבל את דעתו

למה שאגש ואתייעץ לכתחילה בפורום?

עם מי התחתנתי,

איתו או עם הערוץ? 

כל הכבוד לכם!!! הפתעתם אותי לטובה!

אשתי לא משתמשת במחשב כלל.

גם סיסמאות

למה לא?... זה נחמד דוקא..

אבל הוא לא מסתובב פה בדר"כ..

לפעמים אני משתפת אותו בשרשורים מענינים

כל מה שאני כותבת- אין לי בעיה שהוא יידע.

אין לו את הסיסמא שלי או משו כזה- כי יש לי פה כל מני דברים שאחרים כתבו לי באישי, והם אישיים שלהם..

וכו' וכו'

איזה חפץ שיביא לו תועלת

מישהו במקומו

חולצה/גרביים תרמיות..

בגדים טרמיים

לדרמן (אפשר נראה לי לחרוט עליו הקדשה)

חולצה לבנה (שיוכל לשים מתחת למדים) עם כיתוב חמוד ממך

דברים בסגנון... חפשי אולי בריקושט?

ומשהו אישי- נראה לי קופסת עוגיות שהכנת או כל דבר אחר בסגנון יילך טוב עם כל מתנה

מזל טוב!

והיא לא ראתה אותו שבועיים...

אני מאמין שהוא לא עושה את זה בכוונה...

חוף הקשתות בקיסריה- מהמם ויש אוירה רומנטית. מומלץ לאוהבי חופים.

הטיילת של ארמון הנציב בירושלים, אפשר לשבת לדבר בנחת., נוף מדהים ואווירה רוחנית- צופה להר הבית. מןמלץ לאוהבי ירושליםץ (כמונו...)

גם טיילת, גם גלים... יש שם שביל מסודר להליכה, כשבצד אחד הים, ובצד השני יש גבעות קטנות עם דשא שאפשר לשבת עליהן. קיצר מקום שווה למטרות יציאה.

ישועות לכולם!

המסקנה שלי שלא תמיד סגולות עוזרות.

והכי חשוב זה התפילות!

מסכימה איתך רגעים, בדבר אחד - אין פה הבטחה לשום דבר..

אבל תפילות והשתדלות תמיד עוזרות..

אני חושבת שעשיתי בשביל להתחתן - אולי 40 פעם 40 יום, ולא תמיד ביום הארבעים קרתה איזו סגולה..

אולי אפילו החמירו דברים (שודאי שגם הם טובים בהסתכלות מהצד של ה', קשה היה מאוד, בעיניים אנושיות לראות בהם את הטוב)

בקיצור - סגולות זה לא כספומט, אבל זו השתדלות שה' רואה ומכניס בשק הדמעות.

והצדיק ממליץ על מי שמבקר אצלו ומתפלל על קברו - בפני ה'..

טוב... תוכלי בבקשה להסביר בדיוק איך הולכים..? 

גם אנחנו מאוד מאוד רוצים להיוושע!!!

אם באים מכיוון גן סאקר, פונים שמאלה אחרי הגן, לכביש. הולכים 3-4 דקות,

ויש שם חניון כזה ומדרגות עם שלט במדרכה השמאלית.

אם אתם מגיעים בימי ב או ה, לא תפספסו, מגיעות לשם הסעות שלימות.

מישהו שנושע עכשיו ישועה גדולה. ראיתי אותו שם גם(: אני לא יודעת

על מה התפלל, אבל סביר שעל העניין הזה.

וב"ה הכל נפתר (התברר שלא היה כלום מלכתחילה).

יש כתובת באתר שלהם.

כל הכבוד!!

אני גם רוצה לתרום אבל קצת קשה לי להיפרד מהשיער..

עם כל מיני דברים (פינצטה, פצירה)

אפשר להוסיף גם רשימות ותפילות מנויילנות, או לחילופין לקנות

"תפילת חנה" או משהו בסגנון

במקווה.. מסודרת ועם למינציה!

לי עשו וזה כ"כ כיף..

עוד דבר- לקחת ממנה כמה שיותר דברים שהיא צריכה לעשות ולעשות במקומה.. ולהעיף אותה למיטה בשעה שפויה- גם אם היא לא נרדמת..

כובע מחמם (ויפה!! )

צעיף..

חלוק מגבת 

לקים 

קרם גוף

קרם ידיים, דאורדורנט וכו'..

מברשות ומסרקים

יש דבר כזה חדש שמוציא לק- בקבוק עם ספוג ואציטון..

מגבונים להוצאת איפור

תבדקו רפואה אלטרנטיבית..

אבל היה לו בעיות עיכול, וידענו שזה אולי קשור, הוא הפסיק לאכול כל מיני דברים והבעיות הסתדרו , אבל הריח לא עבר..

הסבר:

בין הקיבה לושט יש שריר שנקרא"השוער התחתון"

הוא המחסום של המזון לעלות למעלה, יש אנשים עם בעיה בשריר הזה,

המזון עולה וגורם לצרבות, בחילות ושאר מרעין בישין..

אמרת שיש לבעל בעיות עיכול, אולי זה קשור,

ברגע שהשוער הזה מעט נפתח, יכול לעלות ריח רע מהקיבה, ומהגזים שבה אל הושט ומשם לחלל הפה,

הייתי ממליצה ללכת לרופא משפחה ולבקש הפניה לרופא גסטרו, או כירורג, ולבדוק את הנושא לעומק!

ברכות!

הריון שמח ובריא!

בנושא של חיידקים פרה-ביוטיים.

חפשי על זה חומר באינטרנט, טוענים שזה יכול להיות מאוד קשור בריח רע מהפה

(יחסית קל לטפל, אולי ששווה לבדוק ולנסות)

ויש מברשת מיוחדת לכך שקונים בבית מרקחת. באמת מעניין אם זה עוזר.

בהצלחה

לא יודעת אם זה רלוונטי, ובכל זאת...

פעם שאלתי רופאת שיניים על ריח רע מהפה והיא אמרה שזה קשור לקושי בנשימה - אם נושמים בעיקר מהפה ולא מהאף - זה יוצר את הריח.

היא באמת המליצה לצחצח את הלשון.... ובמקביל - לבדוק עם רופא את עניין הנשימה.

היה דפוק

כבר כמעט שנתיים

עובד מצויין

מרווח ונוח...

לא היינו צריכים אף פעם שירות לקוחות אז אני לא יודעת מה לגבי זה.. באופן כללי ממש מרוצים

לא יאמן ממש!

אנחנו ביחד 8 חודשים ונשואים חודשיים גם ;)

הם פתוחים רק לגברים בימי חמישי פעם בשבועיים.

ז"א מה נקרא יישוב שמקדם אתכם לירושלים?

כי רוב היישובים הקרובים לעיר יחסית גדולים...

לפחות ככה זה באוטובוס,ומחפשים משהו קצת יותר קרוב.

משהו כמו חצי שעה נסיעה..

בגלל שכשנוסעים להורים שלי זה יוצא מרחק גדול יחסית.

[נראה לי הכי קטן ומשפחתי מהיישובים הקרובים]

קרוב לפסגות.. (בשביל הכיוון במפה)

מישהו פה משם אולי?

אני אשמח לדעת יותר על המקום,על האנשים,על מחירים וכו'..

אני לא מבינה במחירים אבל יש מלא גדלים של בתים כך שלדעתי המחירים שונים.

הבנתי מההודעה שלך שאתם נוסעים באוטובוסים אז מבחינה זו- יש אוטובוס כל רבע שעה- שעה(הכי הרבה) תלוי בשעה, והמחיר שלו זה בדיחה(3.3 והמשך בירושלים..) אבל לוקח לו בשעות עמוסות שעה, שזה משהו שכבר יש לכם.. ברכב הרבה הרבה פחות.

הישוב לא קטן, אבל יש בו שכונות שיותר משפחתיות בניהם. יש משפחות מכל הגדלים..(ז"א זוגות צעירים, עם ילדים ובלי משפחות של 4-5 ילדים וגם 10..) מגוון ממש.

יש המון אנשים מדהימים בישוב! האופי מאוד משתנה למרות הוועדת קליטה..ספרדים, אשכנזים, תימנים, צרפתים, אמריקאים ועוד.. לעדות שצינתי יש קהילה- בת כנסת וכו'. אבל יש עוד כמה.. אני לא עוקבת כבר..

אני לא יודעת מה בדיוק אתם מחפשים אבל יש בישוב: שיעורים קבועים לנשים ולגברים, יש תנועת נוער לילדים(עזרא), כל מיני שיעורים לילדים, בית ספר יסודי (בנות עד ח' בנים עד ו'), יש אולפנה, וישיבת הסדר, יש סופר, ספריה, חדר כושר, והמון סוגי חוגים.

יש בדף מידע של הישוב כל מיני מספרי טלפון על בתים להשכרה..

אם את רוצה לדעת עוד משהו אז בשמחה!!

ב"הצלחה רבה!

מוסיפה משו שכבר כתבתי פה בעבר:

פה

כחה של נתינה...

ושל הערכה..

איזה כיף!! כל הכבוד לך!!

ככה צריך לפנק את הבעל

לשמוח ממה שעשיתי..

מרגישה אדם נבול וקמול

ויש לי כ"כ הרבה על מה להודות!!!!!!

אני רוצה ללכת לטיפול שעוזר להיות בן אדם תיקשורתי יותר ומעיז יותר

למי אפשר ללכת?

יש המון סוגים של טיפולים (אנרגיות ועוד כל מיני . איך אדע מה באמת עוזר???)

פשוט לצערי, אין לי מושג איך לעזור..

יש יועצים בבית ספר של "תורת החיים" ביד בנימין שידעו לתת לך כלים לעבודה משמעותית על עצמך

ויוכלו בע"ה לתמוך ולעזור לך להעביר את עצמך תהליך פנימי. יש גם יועצות. 

חייבת להאמין בעצמך, וביכולתך.

בשום אופן לא לחשוב כאילו עכשיו "כבר מאוחר", אם היית יכולה "מההתחלה".. זה ממש שטויות. את יכולה כעת ללמוד משהו, לעסוק במה שמתאים. לתת לעצמך הזדמנויות להוציא לפעל את כחותייך. בניגוד למחשבותייך - את בשלב די "ראשוני" של החיים. אם תלכי טוב - עוד כמה שנים תגידי לעצמך: כמה מצחיק שחשבתי אז שכבר "מאוחר מידי"..

ואכן, תלכי לטיפול. אבל לענ"ד - קודם כל למישהו/י שאפשר לדבר איתו/ה ולהציג בפניו/ה את המצב שאצלך. בצורה מדוייקת. כדי שתשמעי "רציונאל" איך את אמורה להסתכל על עצמך (עין טובה ומאמינה!) ובמה את אמורה לעסוק (ללמוד, לא להתייאש בשום אופן); ואיך את אמורה באופן נכון לשלב את בעלך בענין, בצורה שגם הוא "ילך" איתך במהלך שבאמת בונה את כחותייך, יסכים לכך וירצה בכך (אשה צריכה שיתוף פעלוה של הבעל), בלי שמץ "חשש" שמא אשה "מוצלחת" מאד, תהיה פחות "אשתו"..

אחרי שיהיה לך ברור, שאת צריכה להאמין בכחותייך ובטוב הגדול שבך, ושאת צריכה ללמוד משהו שמתאים לך (גם בלי חשבון "כלכלי" של על-הרגע), ושצריך להגיע לדרך שגם בעלך לוקח זאת כ"פרוייקט שיקום" של אשתו - אז תבדקי: אם תראי שעדיין יש לך קושי עם זה "מבפנים" יש מקום לש"שיטות" שעוזרות לעורר כחות ולבסס אמון.

אבל גם יתכן, שבמצב כזה כבר תמצאי את הכחות בתוכך.

מכל מקום - אכן חשוב שתהיה לך עזרה, ללא דחיה, של מטפל/ת ששומע/ת אותך "אובייקטיבית" ועוזר/ת "לטפס" בזריזות מהמצב שאין לו כל הצדקה אמיתית.

בהצלחה רבה.

אבל מה הלחץ? למה עכשיוו?

צריך לברר על מישהי טובה ולא מהמוזרים כו' וכו'

 אני שואלת מתי?

נראה כבר

יש הרבה  עומס ודברים דחופים (העבודה שלו

-. ואני לא מתלוננת על זה- מאוד מתרחבת  ודורשת ממנו  השקעה מעל ומעבר . למרות שהוא לומד עם הזמן לאזן עם הבית. אבל לדעתי זה מעט מידי מאוחר מידי.  אני את החיים המבוזבזים שלי מיציתי הלוואי ובעז"ה)

ובוודאי נכון שצריך לברר על מישהי טובה. אין ספק. ובאיזה סדר לענ"ד - כתבתי לעיל.

"הרבה עומס" - זה "הוראת קבע"...

אם יש "התנערי" - אז גם יש "מעפר קומי"..

ואין טעם שתמשיכי לשאת את התחושה של "המבוזבזים". את צריכה להפוך זאת לטובה, ע"י המרץ שזה יתן לך למצות את כחותייך.

מוח אחד לא הוכח מדעית, אז לשיקולך

ובכל מקרה, אני מכירה מקרים מדהימים שמוכיחים לי יותר מהמדע

אבל תודה.

בארה"ב, בה מתבצעים מחקרים רבים נערכו צילומי מוח תוך כדי שימוש בשיטה המוכיחים

את השפעתה והפעולה שלה..

למרות שזה לא דחוף לי- התוצאות מדברות בעד עצמן(:

מה שאת מתארת זו תופעה מוכרת מאד ונורמאלית.

אפילו בריאה! טוב שההתלבטויות יהיו עכשיו ולא אחרי החתונה ...

יש מצבים שבהם ממליצים לעשות "הפסקה":

לא לדבר ולא להתראות מס ימים  וכך ההחלטה מגיעה ממקום יותר פנימי ואמיתי.

שיהיה בהצלחה!

קשה לדעת בוודאות ממה הבלבול נובע, את זה את צריכה לענות לעצמך האם יש משהו ממשי בפחד שלך?

אם לא, וזה פחד ובלבול כללי,

אז תדעי שזה ממש טבעי לשלב שבו את נמצאת.

פתאום יש מן תחושה של קפיצת מדרגה- שאם אני ממשיכה עכשיו אז זאת הצהרת כוונות אמיתית מבחינתי.

תנסי לחשוב איך את בקבלת החלטות באופן ככלי- האם קרה לך בעבר אחרי שקיבלת החלטה משמעותית שפתאום הרגשת פרפורי בטן כאלו? האם בד"כ את בן אדם החלטי? האם טוב לך עם ההחלטות שאת מקבלת?

מצד שני לא נראה לי כדאי להתעלם מנק' שמפריעות לך אלא ללבן את זה עם עצמך עד הסוף אבל גם לא לנפח אותם.

אגב, זה שדיברתם רבות על חתונה לא אומרת שהפנמת את זה מבחינה שכלית/ רגשית ויכול להיות שעכשיו "נופל האסימון" וטוב שזה קורה עכשיו. אז גם מהבחינה הזאת לא חושבת שיש סיבה לדאגה.

בהצלחה והחלטות טובות!

השאלה מראה על רצון טוב ואמיתי - וזה כבר חשוב.

חייבים, לדעתי, למצוא זמן ל"ביחד" שלכם.

קודם כל, פעם אחת - בשביל "שיחת פתיחה".. לשבת ביחד, בנחת, להגיד לו שאת מרגישה שנוצר קצת ריחוק ואת חושבת שזה בגלל עומס העבודה שלא משאיר לכם זמן של שניכם. להגיד לו שחשובה לך הקירבה שלו, וגם שהוא ירגיש טוב, ושאולי כדאי שתמצאו זמן קבוע שאתם מפנים הכל הצידה, ויושבים ביחד, משוחחים, מתענינים אחד בשני, משתתפים, מזדהים, מעמיקים את ההיכרות שלכם.

תקשיבי היטב לתגובתו; אולי יש לו רעיונות נוספים הן לסיבה למצב, הן לדרכי פיתרון. תקשיבי, תכבדי. בנחת ובאהבה.

ואח"כ - אפשר שתקבעו שפעם בשבוע, כהתחלה, שניכם נחים אחרי העבודה, ואח"כ - בייביסיטר בבית, ואתם לוקחים זמן לעצמכם לפי מה שמתאים לכם: סתם לשבת ביחד, לטייל, בית קפה וכד'. העיקר שהזמן הזה יהיה פנוי לדיבור, הזדהות, החמאות, התענינות הדדית, החלפת חוויות, העמקת היכרות.

ויש להניח שאם יתחיל כך ובעז"ה יצליח, פתאום תמצאו אחד את השני בזמנים נוספים, למרות העייפות. כי תרצו.

מנסיון שלי...אנחנו היינו כמעט כל תחילת הנישואים פחות או יותר ביחד בבית...ב"ה כך יצא...

לפני שנה וחצי בעלי התחיל לעבוד משרה מלאה+לימודים,וגם אני פתחתי עסק...

בקיצור..לא ראואים אחד את השני ב-כ-ל-ל...

כל זמן פנוי הולך על עבודות או על להיות עם הבנות...

בחופשת סמסטר שעברה שלו החלטנו שכל יום שישי בבוקר כשהגדולה בגן והקטנה ישנה זה זמן רק שלנו ויהי מה, ופעם בחודש וחצי גם אם עמוס משאירים את הבנות ויוצאים,גם אם זה לקנות גלידה בתחנת דלק של הישוב ולשבת שעה מחוץ לבית..

אותי זה הציל נפשית וגם לבעלי זה נותן אוויר לנשימה ולשנינו משהו לצפות לו...

הכי חשוב זה פשוט לדבר על זה בעדינות ונועם,הדחקה יוצרת ריחוק נוסף...

אולי אני פסימית אבל זה נראה לא אפשרי לפנות זמן ..

פשוט לא שמים לב וכבר עובר לו עוד שבוע ועוד שבוע.

אני מקווה שאצליח ליישם חלק מהדברים שאמרתם ואולי באמת להתחיל מקצת.

תודה לשניכם על ההתיחסות.

פשוט כן תשימו לב...

שווה בייבי סיטר.

וגם שבת זה זמן.

אנחנו למשל החלטנו שאם עד יום שישי לא יצא לנו זמן לבד מחוץ לבית- אז ביום שישי מתארגנים איכשהוא ויוצאים.

אין מה לעשות. משלמים בייביסיטר או מטפלת ויוצאים. אם אין התפתחות והעמקה של הקשר אז מה שווה ההתעסקות הבלתי נגמרת עם הילדים?

הקשר זה הדבר הכי חשוב.

ההתעסקות הבלתי נגמרת עם הילדים חשובה, מצד עצמה - בלי תלות בקשר,

וגם הקשר חשוב - בלי תלות בהתעסקות הבלתי נגמרת..

תביני-

להיות נשואים זה מקצוע

זה דבר שעובדים בו ועובדים עליו- ממש כמו (ואפילו יותר מ) העבודה השכירה\עצמאית שלנו

זה אומר שחייבים להקדיש לזה כוחות ומשאבים

אתה עמוסים מידי בעבודה ובחיים בשביל שיהיה לכם בספונטאני זמן לזוגיות?

אוקי- תשריינו זמן בצורה מתוכננת לזוגיות!

תפתחו יומנים (מצידי תתכתבו במייל כדי לקפוע פגישה "עיסקית")

תמצאו שעתיים פנויות

תשכרו בייביסיטר שתטפל בילדות בכל מה שצריך

תודיעו בעבודות שלכם שביום זה וזה אתם בפגישה חשובה ולא לצלצל אליכם

תזמיני מקומות במסעדה או מקום שיאפשר לכם מקום נינוח לדבר, ויכאב לך הלב על הכסף שתפסידי אם תבטלי את ההזמנה-מראש..... (לא ללכת להצגה או סרט! אתם תשבו שעתיים ותבהו באנשים אחרים מדברים- לא בעצמכם!)

ובסוף אותה פגישה- תפתחו יומנים ותקבעו פגישה בשבוע הבא

אין איחורים אין חיסורים אין ביטולים אין הברזות

פשוט פשוט ככה

עוד כלל-

לא עובר יום בלי ישיבת עבודה של 5 דקות להתעדכן כל אחד בחיים של השני

דברים פשוטים- מה היה לי היום

(רק 5 דק'? אוקי... בהמשך תגדילו)