פורום נשואים טריים (עמוד 557)

ולצאת להתאוורר

אני פשוט לא מרגישה שלצד השני זה חסר......

 

בד"כ זה יותר צורך נשי, ז"א הנשים יותר מרגישות את זה. קרה לי שאשתי רצתה שנצא, ואחרי שיצאנו שמתי לב שגם אני הייתי צריך את זה.

אני ממליצה (עפ"י דברים ששמעתי מאישה מבוגרת, יועצת זוגית ואם ברוכת ילדים), כל יום (בלי לוותר) להקדיש לך ולבעלך לפחות 10דקות. זה לא הרבה זמן, אבל כשזה פעם ביום זה עושה את זה.

כל יום תשתו קפה 10 דקות ביחד ותדברו. 10 דקות זה זמן שאפשר למצוא, לא צריך בייביסיטר וכו'.

 

ולשאלה - האם זה צורך נשי? לדעתי זה לא רק צורך נשי, אך נשים מרגישות את זה יותר. נשים יותר שמות לב שלא הספקנו לדבר וכו'.

 

בסד

בייביסיטר זה אכן רעיון מבורך
וכדאי לנצל זאת.
אבל צריך לשים לב לדבר על עצמכם בפגישה ולא על הילדים.
לפעמים גם כשיוצאים לזמן זוגי אנחנו מוצאים את עצמנו משוחחים על מרוץ החיים ולא מגיעים למטרה בשלה יצאנו.

חשוב מאוד!
בהצלחה.

וכל האלמנטים של פיקניק רומנטי..

הוא יכול להביא גם נרות או אבוקות כדי לשים כשכבר יהיה חושך..

מזל טוב!

תגידי, את היית שם כשהציעו לי או משהו?

תיארת את מה שהיה לי- אחד לאחד!!

רק ששכחת המווון המוון פרחים... 

נמאס לי מהתפיסה הזו שהצעה צריכה להיות אירוע מפוצץ

שכל אחד צריך להמציא תא עצמו ולהיות הכי מקורי בעולם כדי שזה יהיה מאורע בלתי נשכח

 

הרעיון הכי טוב:

תשתמשו בפה, תשאלו ותבררו ותדברו ביניכם

החום והשמחה בלב יהיו כ,כ גדולים שלא משנה מידי מה יהיה התפאורה מסביב

 

 

ואם בכל זאת אתם אנשים חסרי חוש יצירתי או חוש רומנטי-

תגגלו

חיפוש פשוט של המילים "רעיון להצעת נישואין" הצעת נישואין רומנטית" או כל צירוף מילים דומה- ייתן אינספור תוצאות

העיקר, ההצעה עצמה, לא מספיק חשובה ומרגשת שצריך עוד אטרקציות.

זה לא צריך להשמע כמו התלבטות סתמית לאן יהיה הטיול הבא, אבל גם לא כדאי לגמד את ההצעה בשביל הוואו שמסביב.

ורוצים אותו מיוחד.
רומנטיקה ומקוריות הן לא מילים גסות.

ועובדה שרוב האנשים/נשים מחפשים את זה ורוצים להשקיע משאבים ואנרגיות ברגע שהם הולכים להכריז על מיסוד הקשר, רגע שבעז״ה לא ישנה שוב בחייהם.

ותפסיקו כבר כל פעם להתנפל ולהתנשא במעטפת דוסית-שמרנית מעל מי שבא להתיעץ כאן ולבקש רעיונות.
(ויכול להיות שהם בכלל אורחים לרגע, ולא יודעים שכל שבוע השרשור הזה נפתח מחדש)

צר לי על המילים החריפות, אבל כל פעם היחס הזה מוציא אותי משלוותי.

בעזהי"ת.

 

אז מה אם זה פעם של משהו בחיים?

גם אותי בהחלה זה הדליק כל מיני הצעות מעניינות, אבל תכלס כשזה הגיע לרגע האמת- שמחתי מאוד שהוא לא הציע, אלא נתן לי את התחושה שמבחינתו הוא הולך על זה, והרגשתי הכי בנוח להחליט בנחת מה שאני רוצה, בלי "להתפדח" מכל ההשקעה וכו'. [ויש לי חברה כזאת, שאמרה כן להצעה, ואחרי יומיים תפסה את עצמה..]

זה נחמד מאוד שמשקיעים בזוגיות, זה כיף ונצרך, אבל זה לא חייב להיות משהו גרנדיוזי ומטורף, זה יכול להיות גם סתם באיזו שיחה באווירה קצת אינטימית, ותאמיני לי שזה נותן תחושה הרבה יותר כנה ואמיתית.

 

אבל באמת שכל אחד יעשה מה שהוא חושב שטוב בשבילו....

אני סולדת מהצעות גרנדיוזיות, זה קיצ'י ומיותר בעיני.

 

ועדין, אני לא רואה בהצעת נישואים משהו מיותר- אלא יפה ונצרך, ולא משהו ראוי ללעג (כמו זה שמנשב מהתגובות כאן)- אלא משהו מכבד שמראה על השקעה ורצון לייפות את הרגע היחיד והמיוחד הזה.

 

ואני מכבדת את מי שלא רואה בזה ענין וסיכום ענייני מספק אותו. לבריאות ובשמחות.

 

וכמו שאמרת, רחקלה, גם ככה כל אחד עושה מה שבראש שלו, אז למה לכל הרוחות להתבטא בזלזול ובקוצר רוח כלפי שאלות של אנשים?

לא רצה להתייעץ איתכן אם להציע מהלב או בצור מושקעת,

ולכן הדיון הזה לא במקומו.

 

 

אפשר לפתוח דיון כזה בנפרד בשעות הפנאי, אבל מה הוא עשה מסכן???

 

 

אני בעד ים, לכתב שיר, להוציא שמפניה על שטיח אדום ולכרוע ברך.

 

קיצ'י- אבל הורס

כל יום שקמים מחדש יחד, הוא הצעת נישואין ללא מילים.
(ובסוגריים - גם הרבה פעמים אם בעלך רומנטיקן ממילא, הוא מציע גם אחרי הנישואין)

אבל אם זה מה שהם רוצים אז לכו על זה..

בהצלחה ומאחלת להם בניין עדי עד! 

עוד מחבריו...

תמתיני תקופה ואם לא תתרגלי אולי תחשבו על פתרונות יצירתיים
אבל זה ממש רגיל ואני בטוח שהרבה כאן יוכלו לשתף אותנו בהתמודדות עם ה'משבר'

גם לי היה נורא קשה להתרגל לזה, ואפילו שקלתי לנסות לדחוק בו שיקח הורמונים שיעצרו את הנשירה. (יש כדורים הורמנלים שעוצרים אותה עד גיל 40 בערך... נראה לי צריך לזה מרשם) אבל בסוף החלטתי שרק בשביל הנוחות שלי, אני לא אדרוש ממנו לעשות משהו שאולי מזיק לבריאות.

 

לאט לאט התרגלתי, ולפעמים גם קורה שאני מתגעגעת ליפי הבלורית (התואר ב"ה נשאר עדיין...)

 

צרת רבים חצי נחמה, תדעי שזה משהו שמאד נפוץ אצלנו היהודים... מחיר המיוחדות...

צליאק גורם להקרחה מוקדמת ומואצת.
רק בריאות.

יש לו מחסור בויטמין D3

הויטמין בא מהשמש כשהעור חשוף

אבל אפשר לקחתו גם בכדורים או בשמן \ טיפות

 

עצתי הוא לקחת כל יום למשך 4 שבועות כמות 25000 יחב''ל (IU)

 

ותראו פלאים!!!

 

נ.ב. הויטמין נספג בגוף בעיקר בתוספת שומן. עדיפות -אם אפשר- לאומגה 3

 

בגלל שמפחידים אותנו להיזהר מהשמש כביכול אין לנו מספיק ויטמין D. 

חברות התרופות מצאו פלח שוק קל להשגה ובמקביל העלו את רמת הויטמין שאמורה להיות לנו, כך שכולנו נהיה במחסור ונאלץ לקחת ויטמין D3. 

סתם נקודה למחשבה...

של אחד מבני משפחתי שהרגיש חולשה משך זמן רב, ועייפות, וגם היתה לו נשירת שיער,

 

ובבדיקת דם היה לו 18 בויטמין די,

 

והתחיל לקחת כמויות של הויטמין למשך תקופה של 4 חודשים, והרים את רמת הויטמין שלו בדם, וקיבל כוחות חדשים,

 

והפסיק ''לקרוח'' שזה סימפטום של חוסר של הויטמין.

 

יש מחקרים כמה חשוב שיהיה רמות גבוהות של הויטמין בדם, אפשר למצוא בקלות.  רק שהרמה בדם לא תעלה אא''כ יקחו כמויות!!!

 

דרך אגב, ויטמין D כמדומני שהוא הויטמין ''הכי זול'' בשוק, ככה שלא צודקת תלונתך ש''החברות משקרות'' דוקא בויטמין הזה,

 

מה גם שזה הוכח שיש קשר ישיר לכל מיני מחלות, לעודף שומן, ולרעלת הריון, לאיזון סכרת, לבעיות לב, לבעיות עור (במדינות שיש מחסור בשמש כגון קנדה יש המון חולים במחלות עור!!) ו עוד הרבה דברים שהויטמין, או חסרונו, משפיע עליהם.     [מומלץ מאוד לנשים בהריון]

 

ועל חז''ל א''א לחלוק, שגילו לנו אשר  ''שמש צדקה ומרפא בכנפיה''...............

 

[מי שלא יודע: את הויטמין מייצרים ע''י שלוקחים צמר מכבשים ושמים אותם נגד השמש הקופחת, והשמש מפרישה מהם סוג שמן שזה הוא הויטמין הבריא והמחולל פלאות הזה, ממש מה שקורה לבן אדם עצמו כשעורו חשוף לקרני השמש...]

 

אגב, מחקר של מוהל\רופא מארה''ב קבע, שבקיץ כמות הילדים הצהובים פחותה בעשרות אחוזים, מאשר בחורף, וזה בגלל הויטמין די שנספג ע''י השמש יותר בקיץ מבחורף...

 

באמת מבשרי אחזה אשר 2 ילדיי הראשונים נולדו צהובים כיון שעוד לא היתה לי המודעות בנושא בחודשי ההריון, אבל הילד השלישי שבתקופת ההריון שבע כמויות מהויטמין לא היה צהוב [חוץ ממה שהלידה היתה קלה וקצרה פי אלף...]

 

ולכן, בקשתי אליך, מר ''כמו בן ראמים'' הנכבד, אם לא נסית, או אינך מאמין, זו זכותך, אבל חבל להרוס עיצה טובה שיכולה לעזור לאנשים... תודה..

 

שים לב שמחסור בויטמין d אפשר לפתור ע"י חשיפה נכונה לשמש ולא ע"י נטילת כדורים.
זה השקר התעשייתי של הויטמינים.

שבחשיפה לשמש אפשר לא להצטרך לויטמין בכלל

 

אבל מי שעובד, ולא ''הולך לים'' 3 פעמים בשבוע תחת שמש קופחת

 

בדרך כלל גם לא מטייל ב12 בצהריים בשמש

 

וגם ובעיקר, אנחנו הדתיים\ות שהולכים \ותבלבוש צנוע, גם כשנמצאים בשמש איזה 5 דקות כמה כבר הגוף קולט מזה??

 

אבל בפירוש אני מודה שמי שחושף את פניו וזרועותיו לגמרי כל יום לפחות 25 דקות בשמש לא צריך לקנות ת' ויטמין

 

ואדרבה רוב האנשים בארץ ובעולם יש להם מחסור ניכר בויטמין. כמו שזה ניכר בבדיקות דם שגרתיות. אז למה לא לעזור לגוף ולתת לו את מה שחסר לו, כאשר הוא צועק וצווח --על ידי נשירת שיער למשל-- את מה שחסר לו??????

 

ואני חוזרת ואומרת אין כאן שום שקר של ''תעשיית הויטמין'', מחקרים רבים גילו קשר להרבה מחלות, עליית סוכר וכולסטרול בלתי סבירה, ועוד הרבה סמטומים כמו נשירת שיער ועייפות וחולשה שנגרמים מחיסרון של הויטמין בדם.  ותבדוק שויטמין זה עולה הכי זול מכל הויטמינים האחרים כמו שכבר נכתב לעיל

 

ויטמין די הוא ''הורמון ''  למעשה שהגוף זקוק לו   [הוא נקרא ''ויטמין'' בטעות], וכדי מאוד לעשות הכל שלא יחסר מזה...

 

ולסיום אישי, כיון שהתנגדותך ללקיחת הויטמין לצורך טיפול בנשירת שער, כ''כ חזקה, עד שהנך מוכנ\ה אפילו לבטל במחי יד עיצה טובה של אדם שהצליח לבטל את נשירתו ולחדש שערותיו כמקדם, ע''י זה,

אז יש לי את המקום לחשוד בך, ''כמו בן ראמים'', שאת מטפלת בבעיות נשירת שער ומפחדת לאיבוד לקוחות, כמדומני שטיפול כזה עולה פי אלף מאשר פשוט לתת לגוף קצת קרני שמש בריאות בדמות ויטמין די....[החשד אינו אמיתי הוא רק להראות כמה אבסורדי זה לבוא לאדם שנעזר כבר ולומר לו שוב ושוב ''שקר של חברות הויטמין'' כאילו אני בעל חברה כזאת... לתשומת לבך].

 

''שמש צדקה ומרפא בכנפיה''.

ואני לא מטפלת בבעיות נשירת שיער. יש לי עיסוקים מעניינים יותר.  

 

שחבר שלו הכין  מצמחים הוא מרפא בצמחים או איך שקוראים לזה . זה עולה המון כסף .מסריח בטירוף ( כמו חינה ) בתקופ שבעלי השתמש בה הייתי זורקת את הציפיות של הכריות ... אבל שווה חזר לו כל השיער והיום הוא עם הרבה שיער

אולי בגלל שאצל ההורים אוכלים יותר...

אני אישית יודע על עצמי שאצלנו בבית אין סלטים כמעט ולכן לא אוכלים הרבה לחם ואז כשאנחנו אצל הורי ואצלם יש המון סלטים אז אני אוכל הרבה יותר לחם...

תבחן זאת אולי זה הגורם...

שבת שלום לכולם.

שהם מכינים אוכל מטובל מידי, ממה שאתה רגיל לאכול בדכ.

 או עם יותר שמן.

תבדוק גם, שהם מקפידים לשמור את האוכל היטב בקרור כמו שמומלץ.

שום רב באוכל גורם לגזים

גזים יוצרים כאב בטן

 

תה שומר יכול לעזור...

 

תמונה יפה או משהו לתלות על הקיר.

תשאלי אותם מה חסר להם...

 

 

תמונת נוף יפה

 

בקבוק יין וכוסות

 

כיסוי יפה לפלטה לשבת

 

 

אין כמו להתקשר ולהגיד רצינו לקנות לכם מתנה וחשבנו בכיוון של X Y או Z.

 

מה יותר שימושי לכם? יש העדפות של צבעים או סגנון???

 

גם כלים או אגרטל יפה זה אחלה בד"כ.

וגם מגבות כיפיות, או שטיח.

למיטב ידיעתי....

ומי אני שאעמוד מנגד ולא אעזור לכלה?

אני יצלם ואם תרצי ישלח לך את שלי בשמחה אני מהצפון אז יקח 3 ימים אז אם דחוף לך תמהרי למסר'ש

אישה מדהימה. זקוקה לבעל אציל נפש מעל 40.

ב"ה היא מצאה הינומה יפיפיה בגמ"ח קטן, נחמד ונעים בישוב מעון, ושמו- אחותי כלה.

(לא קשורה לגמ"ח, מפרסמת לטובת אחרים שאולי יזדקקו)

כמובן שכל אישה הייתה עונה תשובה שונה לגמרי לשאלה..

 

נראה לי שבעלך לא הצליח להבין את מה שאת רוצה לומר לו

כי לא הסברת טוב, או כי לא הרגשת פתוחה כדי להסביר באמת, או כי הוא לא את- כדי להבין את כל מה שלא אמרת אבל ציפית שינחש...

 

כשאני קוראת את ההודעה שלך אני רואה שיש לך כמה צרכים שאת כולם עירבבת במושג "חופשה"

את צריכה מידי פעם לילה רצוף של שינה

את צריכה חופש להתאוורר מהעומס של הלימודים  ומירוץ החיים

את צריכה זמן שקט רומנטי עם בעלך

 

לפי זה^ את בעצם צריכה 4 חופשות שונות

שלא כולן חייבות לחפוף

אפשר לעשות "צימר בבית" (תגגלי כדי למצוא רעיונות איך..)

אפשר לצאת עם הילד לחופשה

אפשר ללכת לישון אצל סבתא ולבקש ממנה שלילה אחד היא (ורק היא)תתעורר לילד

אפשר לשלוח אותך ליום טיול עם חברה

 

 

למה בעלך לא מסכים להשאיר את הילד עם הסבתא?

בגלל שהוא חושב שטוב לילד עם ההורים?

בגלל שהוא חושב שלא באמת יהיה לך טוב להיות רחוקה מהילד לילה שלם?

בגלל שקשה לו פרידה ארוכה מהילד?

בגלל שהוא לא סומך על אמא שלך?

בגלל שיש לו תפיסה מסויימת של מה נכון בכל גיל?

בגלל סיבה אחרת -שאני לא מצליחה לנחש- אבל מאוד חשוב שאת תדעי ותביני מה היא-- ?

שהרי ברור שבעלך רוצה בטובתכם. ויש לו מחשבה חכמה מאחורי הסירוב שלו - רק שאת עדיין לא הצלחת לחלץ ממנו אמירה שתביני...

 

 

הסברת מדהים מנק' מבט שונות.

אם עוד לא פנית לתחום..

לכי ללמוד ייעוץ

אפשר לדעתי להשאיר אותו ללילה אצל סבא וסבתא. אנחנו עשינו את זה סביב גיל שנה-שנה וחצי בערך.
להשאיר ילד שעוד צריך לקום אליו בלילה זה לא פייר כלפי הסבתא, אלא אם היא לא עובדת.
כמובן שתינוק יונק לא הייתי משאירה ללילה, כי לא הייתי יוצאת לנופש, אפילו ללילה אחד, עם משאבה
תינוק בגיל 8 חודשים לרוב אמור לישון בלילה (אולי לקום לינוק ולחזור מיד לישון), ואפשר לצאת איתו לצימר.
בהצלחה

גם לי מאד קשה להשאיר את הילדים ליומיים גם בידיים הכי בטוחות...

נשואים 6 שנים ועוד לא יצאנו לנופש לבד...

אני מרגישה בנח להשאיר רק בערך מגיל שנתיים...

 

התחברתי ואהבתי מאד את התשובה של צדיקה.

תודה- עזרת מאד גם לי...

בס"ד

 

אני לא בעד להשאיר ילד אצל סבא וסבתא! שיהיו הכי אוהבים ומקסימים בעולם אבל ילד ובמיוחד תינוק צריך חיבוק של אמא לפני שהוא הולך לישון וכשהוא מתעורר בבוקר. לא אוהבת שבגלל שההורים רוציפ לנפוש הילד צריך לא לראות אותם כ"כ הרבה זמן. זה לא הוגן כלפי הילד.

 

ברגע שהופכים להיות הורים מוותרים על כל מיני דברים

בשמחה!

עדיף שפעם בשנה/שנתיים ילד יישן לילה או שניים אצל סבא וסבתא, מאשר שהוא יישן אח"כ לילה אצל אבא ולילה אצל אמא. 

נכון שזה נשמע הגזמה, אבל עם כל הכבוד לילדים זוג צריך גם זמן לעצמו וחופש בלי הילדים! לא צריך לזרוק תינוק בן חודשיים אצל סבתא כדי לטוס לחו"ל לשבוע, אבל מותר להשאיר ילדים בני שנה-שנתיים ויותר אצל סבא וסבתא ליום-יומיים כדי לחזור עם כוחות מחודשים. 

נכון שאפשר לעשות ערב רומנטי בבית, עם סל כביסה וכיור מלאים, עם מטלות שמחכות שיעשו אותן, נורא רומנטי...

עם המשוואה שלך זוג שלא יוצא לחופשות לבד=זוג שיתגרש

אפשר בהחלט לבנות זוגיות טובה גם בלי לצאת לנופש "לבד בלי הילדים"

 

חוץ מזה בגדול אני מסכימה עם התשובה של צאדיקה - לכל אישה יש את התשובה שלה לשאלה

להשאיר תינוק לבד בגיל כזה אצל סבא-סבתא, יש בלי שום ספק מחיר, זה הילד שלך, ואת צריכה להחליט האם הרווח מכך שווה את המחיר.

באופן אישי, לא, לא הייתי משאירה תינוק בגיל כזה אם אני לא מוכרחה. כאב לי מאוד לעשות דבר כזה כשהייתי מוכרחה (ולילד גדול יותר, בגלל שהייתי מאושפזת) ולא הייתי עושה דבר כזה מבחירה. מצד שני, אצלנו אנחנו בהחלט מרגישים בנופש, גם עם הילדים.

 

ואני רק רוצה להאיר נקודה נוספת

מה דעתם של סבא וסבתא על הענין? האם זה נוח להם? אולי זה מכביד עליהם? כשמחליטים לצאת לחופש, צריך לוודא שזה לא על חשבון סבא וסבתא ש"מפילים" עליהם את הילדים.

וזאת דעתי בעניין. 

בשורה התחתונה אחרי שהילדים עוזבים את הבית אתם נשארים אחד עם השנייה, ואי אפשר שילדים יבואו ע"ח הזוגיות. 

 

ובעניין הסבא והסבתא, אני מסכימה עם כל מילה.

אני מאד מסכימה עם דברי צדיקה, להבהיר את מטרת החופשה ולדבר על זה פתוח עם בעלך ע"מ להבין את אי הסכמתו.

בנודע לגיל-

בחרת זמן לא ממש מתאים לפעם ראשונה להשאיר את הילד בלעדיך.

כיון שבערך בגיל זה  (בין 7-10 חודשים) בממוצע כמובן, מתפתחת חרדת נטישה אצל התינוק והא בד"כ יותר פוחד כשעוזבים אותו, יותר שם לב איפה ההורים .(לדוג' בגיל 5 חודשים בד"כ זה לא כך וגם לא בגיל שנה ו-4 )

אז כמובן מי שאין לו ברירה אפשר להשאיר ילד גם בגיל זה אבל אם זה משהו מתוכנן אולי כדאי לדחות בכמה חודשים.

את גם יכולה לראות איך התגובות שלו כשאת נפרדת ממנו אצל המטפלת וכ' זה גם מדד עבורו.

ובנוגע למה שאני עושה עם הילדים שלי-

אז הילד שלי בן 4 ואף פעם עוד לא ישן בלעדי או בלעדי בעלי ללילה שלם...

אפשר לכייף גם ביום,

ולילה רומנטי אפשר גם בבית, או בצימר עם הילדים. אבל זו הגישה שלנו ואני מאד מבינה שאנשים צריכים חופש לבד.

בהצלחה!!!!!!!!

צדיקה, באמת הצגת את הדברים מנקודות ראיה שונות וזה הוסיף לי חומר למחשבה.. (תשקלי ללמוד יעוץ.. ;))

תודה לכם גם על התגובות בעד וגם על התגובות נגד..

 

 

דוד, מכיוון שכתבת שעשיתם את זה עם ילד בן 9 חודשים.. הרגשת באמת את הקושי שהיה לו? (חרדת נטישה וזה..?)

שיקלי ללמוד ייעוץ

בס"ד

 

אז קנינו להם מתנה ליום נישואים חופשה זוגית.. כי ידענו שהם רוצים.. וזה פשוט לא יוצא!!

 

לא מסכימה עם זה שזוג שלא עושה דבר כזה סופו להתגרש ח"ו!! הם כל החיים תיכננו ואף פעם לא יצא מעומס החיים.. אז  

 

פירגנו להם ליום נישואים!! זהו לדעתי!!

צדיקה אחותך ענתה פה טוב ממני....

 

אמא שלי לא עובדת, ואוהבת אהבה עצומה את הנכדה הבכורה שלה (הבת שלי...).

בגלל אילוצים של מבחנים וצורך בשמירה עליה בימים שאני לומדת...

(לא סומכת על בייביסיטריות, רק על אמא שלי, אולי על חמותי אם אין ברירה... עד גיל שנה וחצי ומעון לא בא בחשבון אצלי, אני בעד אחד-על אחד בגיל כזה..)

הבת שלי ישנה הרבה פעמים יחסית ומגיל שלושה חודשים בערך, אצל ההורים שלי.

יצאנו פעמיים מאז שנולדה (בת שנה וחצי), לשני לילות בלעדיה "חופש" לשנינו...

ופעם אחת איתה, גם אז וגם אז היה ממש כיף. (פעמיים ישנו אצל סבתא-רבה בצפון...ופעם אחת בצימר "עממי" אחנו לא רוטשילד למי שתוהה).

אני חושבת שאם אמא שלך לא עובדת, הילד יכול לקחת בקבוק בלילה ולא צריך אותך פיזית ליניקה, ושאת סומכת על אמא שלך שתטפל בו היטב, רגשית ופיזית כמוך ממש, שהילד מכיר אותה , רגיל אליה ואוהב אותה, ושאמא שלך גם תשמח בעניין ולא תרגיש שזה נטל...

תלכו בראש שקט.

את חייבת למלא מצברים ולצאת לרגע מהשגרה

עדיף שהילד יהיה יומיים אצל סבתא אוהבת ויקבל את אמא כמו חדשה ורעננה יותר,

מאשר שיהיה עם אמא חסרת אנרגיות שמרגישה שהיא עומדת להתפוצץ.

אל תקחי ברצינות את סיפורי חרדת הנטישה... מיומיים לא מפתחים חרדת נטישה.

הלוואי ויסתדר לכם לסוע, להינות, ולצאת לרגע מהשגרה כדי לחזור עם כוחות מחודשים...

         בהצלחה!

 

חרדת נטישה זה לא משהו שהתינוק יפתח אם הם ילכו, אלא זה שלב שבד"כ כל תינוק עובר. יש כל מני שלבי התפתחות רגשיים בחיים- נניח כמו השלב שאתה מגלה שההורים שלך לא מושלמים- בגיל ההתבגרות. אז יש משמעות לשלב ההתפתחותי שהתינוק נמצא לגבי היציאה לחופש.

יש שלבים יותר קריטיים לדברים מסויימים.

לדוג'  נניח הורים ישאלו האם כדאי לצאת לשנה שליחות בחו"ל, ויש להם ילד בן שנתייים. אז מבחינה התפתחותית יכול להיות בעיה דווקא עכשיו לשמוע רק שפה זרה והוא לא יחשף לעברית (בהנחה שהם רוצים שיידע עברית.)כי זה חלון התפתחותי לרכישת שפה. ועדיף יותר מאוחר אחרי שרכש כבר עברית.

אז ככה גם אצל תינוקות קטנים יש כל מיני שלבים, יש שלבים שאין להם בעיה לעבור למבוגר אחר (כמובן עדיין יעדיפו את אמא) ויש שלבים שהם דבוקים לאמא כמו דבק וצורחים אם היא זזה מטר מהם ויש שלבים מאוחרים שהם רוצים את אמא אבל יכולים להבין שהיא הלכה לחופש. זה הכל. וכמובן השלבים האלה שונים מאד אצל כל ילד. לכן הכי חשוב זה התגובה שלו לפרידה מההורים בד"כ והקשר שלו עם הדמות שתהיה איתו בלילה שהם יהיו בנופש.

ואם בריא לך לתאת לחופשה בלעדיו אז תשאירי אצל הסבתא.

 

מניסיון, אני ובעלי והבן הבכור שלנו, שהיה בן עשרה חודשים, יצאנו לשבת נופש ואין ספק שזה לא אותו דבר לצאת עם ולצאת בלי. צריך לדאוג לילד שיאכל, שיישן בזמן, שלא יברחח/יאבד, וזה ממש לא כמו לצאתצ לבד עם הבעל כשאפשר לעשות מה שרוצים מתי שרוצים.  אני מתכוונת לחופשה הבאה להשאיר אותו אצל ההורים שלי וזהו. אוהבים אותו שם ומפנקים אותו והוא יהנה.

שיהיה במזל טוב!

מכירה באזור השומרון מדריכים וגם באזור השפלה-דרום

אם זה עוזר לך תשלח לי מסר והכוון אותך יותר..

על השאלות אין לי מושג..

בהצלחה!!!

אבל מה ששווה את המחיר, זה שאם בעלך חושב שהוא צריך ללכת וכתב שהוא בא - מה גם שההוא שאל אם הוא בא - אז זה שווה את הכסף.. וזה שווה גם את ה"עושה רצון בעלה" בענין לא-גדול כזה. חבל "לנפח"...

 

והמקום ימלא חסרונכם... ויהיה לכם הרבה כסף לדברים טובים ביחד.

ואם לא יהיה מצב לשניכם לשבת בנוח, סעו לשלום.

 

כך יהיה לך זמן איכות עם היקר לך בנסיעה הלוך וחזור..

מסכים לגמרי עם אבא שמואל...

אני עסוק מאוד וכמעט אין לי זמן לבית ויש לי שלושה קטנטנים בבית...

גם לחתונות של החברים הכי טובים שלי אני נוסע לרבע שעה 20 דקות אומר מזל טוב ואם אפשר אפילו מארגן מהצלם תמונה עם החתן שיראה אחרי זה שהייתי וזז...

בכל מקרה אם בכל זאת החליט בעלך שהוא נוסע ליותר זמן ובכל זאת לבד הייתי ממליץ שיסע למרות הקושי כל אחד צריך זמן התאוררות שלו ואם זה מתבטא בחתונה אז למה לא שיסע יהנה יחזור ואם תעשי זאת בשמחה זה גם יוסיף לקשר ולא יוריד ממנו בכהו זה...

כל הסיבות שכתבת מוצדקות לגמרי לדעתי

 

החלטתי לא להתווכח איתו על זה... 

אבל גם לא לסוע... 

אם זה חשוב לו... שיסע...  

כל הכבוד ראויה להערכה...

תראי שאם זה יבא לך בשמחה ולא בפנים זועפות הוא ישמח בך המון...

ואם ח"ו תזעיפי לו פנים ותראי לו שדעתך לא הייתה נוחה עם זה הוא יתבאס על זה שהוא נסע ואף אחד לא הרוויח מזה רק הפסדתם שניכם...

בהצלחה לך...

על דברים/סיפורים מצחיקים, למשל: דייטים ראשונים שלהם, סיפורים על הילדים, פאדיחות שקרו, וכו'.
עשינו את זה לפני כמה שנים והיה ממש נחמד

או אות של פסוק שמאפיין אותם..

מצגת עם תמונות

רבעיות

שטויות של שבת כלה..

 

מקומות הקדושים

 

הרכבל בחיפה.

 

שייט בכנרת

 

גולן

 

אתר החרמון

 

 

 

 

של הגשר שעל שפת הנחל. כביש ק"ש - החרמון, מצד ימין.

 

רכבל צוק מנרה (השקעה רצינית.. 90 ש"ח לאדם).

 

אם אתם מתענינים - בדרך לצפון יש "גן הנדיב" ליד זכרון יעקב, פרחים מהרבה סוגים. מקום יפה.

 

באיזור טבריה/צפת...

 

יש להם מתמחים שעושים עבודה טובה מאוד בהתנדבות,

 

שמעתי שגם בבר אילן נפתחה קבוצה דומה, אך אינני מכיר אותה

טלפון 1700500065

בשומרון שמתעסק בזה ועד כמה שידוע לי הוא לא לוקח כסף ואני יכול לברר.

יש בישיבת תורת החיים בית הספר לייעוץ תורני ויש שם כמה חברה ממש מוכשרים בתחום, הייתי ממליץ על רועי אביחי או אלעזר שחק או לפנות פשוט למנהל בית הספר לייעוץ שם והוא יפנה אתכם,

אם מעוניינים אני יכול להשיג את המס' של מנהל ביה"ס שם...

 

 

או למייל haim@zug.org.il

 

 

מחפשים לקנות דירה,לא לגור בה כרגע אבל משהו שכן יהיה רלוונטי לנו בעתיד...

ובאיזור עם ביקוש...

תודה

אם אתם מחפשים בזול יחסית אז באזור ביהכ"נ הכיפה במשעולים ניתן למצוא מציאות. רובם זקוקים לשיפוץ.

 

 

עוד הצעות להשקעה נכונה....?

רעיונות למקומות נוספים שיהיה שווה לקנות בהם דירה עכשיו..?

ו' זה ריכוז יותר חרדי, ברמות תוכלי למצוא הרבה דתיים לאומיים..

דברי באישי.
היא לא פסיכולוגית אלא עובדת סוציאלית מטפלת.

 

 

לצאת ביחד למסעדה.

 

או להכין ארוחת צהריים או ארוחת ערב - מושקע

 

לקנות לו גם מתנה יפה מצורף לזה גם ברכה יפה

גם אני ידעתי שהוא לא רוצה חברים ועניינים (גם לא משפחה...)

אז נסענו - עם הילדים, בהפתעה - לשבת במקום כיפי.

אשמח לספר באישי - ממש לא יצא יקר! את רוב האוכל הכנתי והבאתי

היה כיף.

עוד רעיונות - משחקים שווים, על החיים שלו או עליכם כזוג (נגיד כל מיני חידות על תחנות בחיים שלו), 30 מכתבים מחברים (אם הוא בעניין), סרט/מצגת עם תמונות שלו מכל החיים, טיול שווה בהפתעה אם אתם אוהבים לטייל. אם המשפחה שלו רוצה להשקיע - אולי להתייעץ איתם מה לעשות באזור שלהם, לנסוע לשם בהפתעה, אפילו לסתם פיקניק במקום יפה עם משחקים או שיר שכתבתם עליו.... עוד רעיונות? כי יש לי...

 

לצאת לשבת לצימר. - מנסיון

 

בעלי הפתיע אותי בזה - והיה שווה כל שקל

אם יכולים - מצוין.

 

אם לא - אולי תכיני שלט גדול מול הדלת, שתדביקי לפני שמגיע.

 

תכיני ארוחה חגיגית. מתנה באמצע השולחן. הופעה חגיגית. העיקר שיראה שלאשתו מאד חשוב להראות לו את האיכפתיות שלה לכך שירגיש שהוא מיוחד. 

 

 

ואגב, מה עם ליסוע - חוץ מזה - אל המשפחה בתואנה כלשהי, וגם הם יכינו משהו?